1.צו לכינוס נכסי החייב ניתן ביום 31.10.16 בגין חובות מוצהרים בסך 424,560 ₪ ל-9 נושים.
2.דיון בהכרזתו של החייב התקיים ביום 24.04.2018 ולקראת הדיון הוגש דו"ח מסכם מטעם המנהל המיוחד ובמסגרתו הומלץ על ביטול ההליך, זאת נוכח התנהלות בלתי שקופה של החייב. על-פי טענת המנהל המיוחד ביום 28.2.17 נחקר החייב בפני המנהל המיוחד והוא השיב לשאלותיו כי הוא עובד בחברת "DLA התקנות (עבודות חשמל ושלטים)" העוסקת בעבודות חשמל וציין כי הוא "לא מכיר את הבעל בית יש שם 7 עובדים יש לי מנהל קוראים לו אלק... אין לי טלפון של משרד... אני עובד גלובאלי, 5,000 ₪ יש ימים שאני עובד 10 שעות, יש ימים שלא עובדים בכלל..." (הטעויות במקור, נ.ג'.). המנהל המיוחד הוסיף כי הצהרתו זו של החייב התגלתה כהצהרה שקרית כאשר התגלה כי הבעלים של העסק הוא לא אחר מבנו של החייב, לידור בן חיים, בן 25. וכן טען המנהל המיוחד כי על-פי תלושי השכר החייב עובד מספר 1 בעסק. עוד טען המנהל המיוחד כי החייב התנהל בחוסר שקיפות כשטען, כי הוא הוא שוכר חדר בדירה בה מתגוררים בני הזוג סוניה ורומן קמינסקי, שבינו לבניהם אין כל קשר והוא משלם סך של 2,000 ₪ עבור דמי שכירות, כאשר לימים התגלה כי ה"ה קמינסקי הם הורי חברתו לחיים לשעבר הגב' הילה קמינסקי ואשר לטובתה רשם החייב משכון על רכב בעבר. למידע זה הגיע המנהל המיוחד, מאחר ושמה של הגב' הילה קמינסקי הופיע על הסכם השכירות. המנהל המיוחד הוסיף וטען כי עולה חשש, כי הבעלים האמיתי של העסק שבו עובד החייב הוא החייב עצמו. הדבר עולה מכך, שבנו של החייב, צעיר בן 25 שהה חודשים ארוכים במזרח הרחוק וכן מן העובדה כי מדובר באותו סוג עסק שבו עסק החייב בעבר ואשר בעטיו הסתבך.
3.בדיון שהתקיים ביום 24.04.2018, הודה החייב כי לא אמר אמת למנהל המיוחד באשר למעמדו בעסק, ובאשר לזהות הבעלים של העסק. הוא הודה כי העסק שייך לבנו הצעיר בן 25, ואף הודה כי בנו שהה מספר חודשים במזרח הרחוק, אולם טען כי העסק התנהל באמצעות עובדים. כמו כן החייב הודה כי בעבר הוא היה חברה לחיים של הגב' הילה קמינסקי בתם של בעלי הדירה. יחד עם זאת, טען החייב כי חרף שגיאתו והתנהלותו הלא שקופה, ביקש הוא הזדמנות להוכיח כי הוא ראוי להליך.
4.לפי עמדת ב"כ הכנ"ר, יש לבטל את ההליך לאלתר לאור חוסר השקיפות שדבקה בהתנהלות החייב; לאחר שב"כ הכנ"ר הודיע על התנגדותו להכרזת החייב ועמד על האינטרס הציבורי בהתנהלות שקופה בהליך פש"ר ועל חובתו של חייב לנהוג בתום לב כלפי בעלי התפקיד, ביקש ב"כ הכנ"ר, בטרם יכריע בית המשפט בטענות הצדדים, לשאול החייב מספר שאלות. כאמור, שאלות אלה הופנו לחייב לאחר שהוא הודה כי לא נהג בשקיפות כלפי המנהל המיוחד והודיע שמעתה הוא ינהג בשקיפות. החייב נשאל באשר לזכויות בירושת אביו ואם אביו של החייב הותיר אחריו נכסים כלשהם, ומפאת חשיבות הדברים מצאתי לצטטם במלואם "אבי עבד כעובד במפעל, פרנס 10 נפשות. לא הוריש לי דבר כי לא היה לו דבר, אמי עדיין בחיים. לא היה צו ירושה. לא חתמתי על שום תצהיר. תבעו את המפעל שאבי עבד בו. אני יודע שהכל נשאר אצל האמא מה ששייך לה שייך לה". אלא שלאחר דברים אלה של החייב הגיש ב"כ הכנ"ר לעיוני צו ירושה ממנו אני למד כי לאביו של החייב "היה מה להוריש" וכי הוא הוריש דירת מגורים והחייב אף חתם על תצהיר הסתלקות מן העיזבון בשנת 2014 לאחר שהיה מסובך בחובות.
5.משכך, שוב נתפס החייב בקלקלתו כאשר לא העיד אמת, הפעם באולם בית המשפט ולאחר שהודיע כי מעתה הוא ינהג בשקיפות.
6.לאחר ששקלתי טענות הצדדים מצאתי לבטל את ההליך על-ידי דחיית בקשת החייב לכרזתו כשפוט רגל, אנמק מסקנתי זו בקצרה.
7.שתי תכליות להליכי פשיטת רגל: "האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר... אולם, לצד תכלית זו קיימת התכלית השניה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. לא פעם יעדיף חייב את המחיר של פשיטת הרגל על פני ההליכים האחרים המופעלים כנגדו לשם גביית חובו... " (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי נ. כונס הנכסים, פד"י נ"ז (4) 197 (2003) (להלן: "עניין בנבנישתי"). התכלית השנייה נועדה לאפשר לחייב, בנסיבות מתאימות, לחזור לפעילות כלכלית נורמלית, תוך שמיטת חובותיו, במלואם או בחלקם, בתנאי או ללא תנאי (ראו: רע"א 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נח(2) 810, 814 (2004)) לצד תכליות ספציפיות אלה לפקודת פשיטת הרגל, עומדות התכליות הכלליות שביסוד כל דבר חקיקה, המעוגנות ביסודות השיטה, ומהן – ההגנה על תקנת הציבור והשמירה על שלטון החוק (עניין בנבנישתי, עמ' 206).
8.עפ"י סעיף 18 ה' לפקודה, בתום הדיון יחליט בית המשפט אם להכריז על החייב כפושט רגל או לדחות את בקשתו והוא ידחה את הבקשה "אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע חובותיו". בבחנו אם פעל החייב בתום לב, יבדוק בית המשפט את התנהגותו בשתי תקופות שונות: הראשונה, תקופת יצירת החובות, טרם הגשת הבקשה להכריזו פושט רגל; והשנייה, לאחר הגשת הבקשה במהלך ההליך המשפטי (ראו: ע"א 3224/07 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי (3.5.2009)).
9.על החייב המבקש לחסות בהגנת הפקודה מוטלת חובה לשתף פעולה באופן מלא עם בעלי התפקיד, להתנהל בשקיפות, להגיש דוחות הוצאות והכנסות מהימנים בצירוף אסמכתאות ולהציג מסמכים שנדרשו ממנו. כמו כן נדרש החייב לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו במסגרת צו הכינוס. אי עמידה בחובות אלה, על היבטיהם השונים, מעידה על חוסר תום לב ועשויה להביא לביטול ההליך. יש לזכור כי הנטל להוכחת קיומו של תום לב מוטל תמיד על החייב (ע"א 7994/08 גוטמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 24 (01.02.2011) (להלן: "עניין גוטמן").
ודוק, תום לב בהליך, לרבות שיתוף הפעולה מצד החייב, הגשת דוחות וחשיפת כל המידע לגבי ההסתבכות ולגבי נכסי החייב הוא חיוני מאד להליך. בשל פערי המידע, ולאור העובדה כי החייב הוא מקור המידע העיקרי, לא ניתן לבחון את נכסי החייב, נסיבות הסתבכותו ומצבת חובותיו ללא התנהלות שקופה מצד החייב. על כן, שבו בתי המשפט והדגישו פעם אחר פעם, כי הסתרת מידע או מתן מידע שגוי או שקרי ע"י החייב תהווה חוסר תום לב המצדיק ביטול ההליך.
10.נראה כי יישום המבחנים הרלוונטיים לענייננו מוביל למסקנה כי החייב מתנהל בחוסר תום לב במהלך שהותו בהליך. התנהלות החייב לוקה באי שקיפות קיצונית כאשר הסתבר כי החייב לא אמר אמת בפני המנהל המיוחד ולמרות שהתייצב לדיון והודה בכך וטען כי הוא שגה, הוא המשיך בהתנהלותו הקלוקלת ולא אמר אמת בפני בית המשפט. החייב נחקר בפני בית המשפט ביחס לזכויות בירושת אביו ונשאל אם אביו הותיר אחריו נכסים כלשהם. החייב לא היסס לשקר כאשר טען כי אביו לא הוריש לו דבר ואף לא היה לו דבר להוריש, כאשר בפועל, אביו של החייב הוריש דירת מגורים, והחייב אף חתם על תצהיר הסתלקות מן העיזבון בשנת 2014.
11.ועוד, התנהלות החייב בפני המנהל המיוחד אף היא מהווה חוסר תום לב קיצוני. החייב עובד בעסק הרשום על שם בנו, הוא עובד מס' 1 בעסק (כפי שרשום בתלוש השכר), בנו מטייל במזרחי במשך חודשים ואף על פי כן, הצהיר החייב בפני המנהל המיוחד, כי "לא מכיר את הבעל בית יש שם 7 עובדים יש לי מנהל קוראים לו אלק... אין לי טלפון של משרד..." אף הצהרותיו בפני המנהל המיוחד לגבי מקום מגוריו וההכירות בינו לבין בעלי הדירה לוקה בחוסר תום לב. לעניין העסק הרשום על שם בנו של החייב רב הנסתר על הגלוי.
12.אין בית המשפט יכול להעלים עין מהתנהלות זו הלוקה בחוסר תום לב קיצוני. כאמור קיים אינטרס כי חייבים יעידו אמת בפני המנהל המיוחד ובפני בית המשפט ומי שלא עושה כן, מעיד על עצמו כי אינו מתאים להליך פשיטת רגל ודין בקשתו להידחות. השארת חייב שאינו תם לב תחת חסות ההליך, חותרת תחת יסודיותיו של הליך פשיטת רגל, פוגעת בעניינם הלגיטימי של הנושים ואף מערערת את האיזון הראוי בין תכליות הליך פשיטת רגל. חייב שאינו תם לב ואינו מאפשר הליך הוגן של פרעון חובותיו אינו ראוי לשמיטת חובות במסגרת הליך פשיטת רגל (עניין גוטמן, פסקה 31).
13.סוף דבר, בקשתו של החייב להכרזתו כפושט רגל נדחית. צו עיכוב היציאה מהארץ יוותר בתוקף למשך 3 חודשים מהיום. יתר ההגבלות מכוח צו הכינוס מבוטלות.
14.המזכירות תסגור את התיק.
ניתן היום, י"ט אייר תשע"ח, 04 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
