א' נ' ב' ואח'

בקשה לביטול ההליך בעניינו של החייב; ולחילופין בקשה לאפשר הליכי גביית מזונות במסגרת ההוצאה לפועל; ולחילופי חילופין בקשה לקציבת מזונות לקטין (בן כשנה) בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980.

1. המבקשת היא גרושתו של החייב, שלו הייתה נשואה משך כשלושה חודשים. לטענתה, זמן קצר לאחר החתונה התברר לה כי בניגוד למצג שהציג החייב כאילו יש לו אמצעים כלכליים ניכרים, הוא מסובך בחובות שעליהם לא סיפר לה. החייב הציג עצמו כמי שמשתף פעולה עם אביו, שעל שמו רשומה דירה בXXX (אף הובטח לצדדים להתגורר בה לאחר החתונה), כמי שיש ברשותו ג'יפ מסוג BMV וכיוצ"ב. גם כספי החתונה שהובטחו לצדדים לא הגיעו לידי המבקשת, עיקרם עברו אל החייב ולא באו לידה. הצדדים התגרשו לאחר פרק זמן קצר כאמור. לאחר הגירושין התברר למבקשת בוודאות כי היא בהריון ובנם נולד לפני כשנה.

    

2. לטענת המבקשת, החייב לא עמד ואינו עומד בחובותיו כלפי הקטין. המבקשת נקטה בהליכים משפטיים במסגרתם נפסקו דמי מזונות זמניים ומדור זמני (עדיין מתנהלים הליכים בעניין מזונות קבועים). בגין המזונות הזמניים הצטבר חוב של 5,900 ₪ נכון למועד הגשת הבקשה. בית המשפט לענייני משפחה פסק לטובת הקטין מזונות בסך 1,900 ₪ (כולל חלקו של הקטין בהוצאות מדור, החלטה מיום 30/7/17), ובהמשך נפסק, כי יתווסף לסכום זה סך של 1,200 ש"ח עבור מדור (החלטה מיום 19/11/17). לטענת המבקשת, לסך זה יש להוסיף גם מחצית מההוצאות החריגות (גנים ורפואה). בהקשר זה יוער כי מעיון בהחלטה מיום 30/7/17 לא נפסקו הוצאות עבור חינוך (ככל הנראה לא היו בשלב זה הוצאות חינוך), אלא הוצאות רפואיות חריגות.

    

3. לטענת המבקשת, לחייב יש יכולת לשלם את מזונות הקטין במלואם, אך הוא אינו מעוניין לעשות כן. בית המשפט לענייני משפחה פסק את מזונות הקטין לאחר ששמע את טענות החייב לעניין חובותיו. לטענתה, החייב מתפרנס וחי באותו אופן שחי בו לפני ההליכים. רושם עסקים ורכוש על שמו של אביו, נוסע בג'יפ מפואר הרשום על שם אביו, גר בדירה על שמו של אביו ועובד בחברה על שמו של אביו (בעסק משפחתי של רהיטים). החייב מנהל בפועל חנות וחנות נוספת מנוהלת ע"י אביו ואחיו ומתנהל באופן מתוחכם, ביחד עם אביו, שאצלו לכאורה הוא עובד. לכאורה, העסק הקודם היה רשום על שם החייב, "נסגר" עם חובות. אלא שהחייב ואביו מתנהלים באופן שבו רב הנסתר על הגלוי, כך שהזכויות רשומות ע"ש האב והחובות על שם החייב. לאביו של החייב מספר דירות שבאחת מהן (בXXX) מתגורר החייב. החייב נסע בראש השנה האחרון לאומן בעודו מצוי בהליך הפש"ר (לפי הטענה במימון תרומה). החייב עובד ביחד ואצל אביו, קובע לעצמו את שכרו ואת שעות העבודה. בתקופת הנישואין הקצרה היה מסתובב עם מזומנים רבים בכיסו וסגר עסקאות גדולות. החייב מסתיר את הכנסתו. כלפי חוץ הינו פושט רגל אך בפועל, כאמור התנהלותו ורמת חייו הינה כמפורט לעיל.

    

4. במקביל להליכים שנקטה המבקשת בבית המשפט לענייני משפחה כאמור, פתח החייב בהליך פשיטת הרגל ולטענת המבקשת, עשה כן כאמצעי נגד לתשלום המזונות. סמיכות הזמנים שבין הדרישות למזונות לבין פתיחת הליך הפש"ר אינה מקרית ויש בה כדי ללמד על חוסר תו"ל החייב בפתיחת ההליך. לטענת המבקשת, החייב אף מסר לה שהליך הפש"ר נפתח במטרה להתחמק מהמזונות השוטפים שנפסקו ומתוך רצון לעכב את גבייתם ולנסות לשלם סכום שוטף נמוך. לטענת המבקשת, מטרת ההליך הינה למנוע ממנה את תשלום המזונות. לחייב יש אינטרס שייקצבו מזונות בסכום הנמוך ביותר האפשרי וצו עיכוב ההליכים יימשך זמן רב. בנסיבות אלה, יש להורות על ביטול ההליך.

    

5. לחילופין, מבקשת המבקשת כי יתאפשר לה לגבות את המזונות במלואם במסגרת הליכי ההוצל"פ. לפי הטענה, עיכוב ההליכים ממועד מתן צו הכינוס אינו חל על גביית מזונות עתידיים שוטפים, שכן אין מדובר בחוב בר תביעה או בחוב בר הפטר ויש לאפשר לה את גבייתם. הדבר אף ירפא את הפגם שבפתיחת ההליך שנפתח לשיטתה מתוך רצון לעכב את תשלום המזונות השוטף. המבקשת מוסיפה, כי באופן מעשי, חוב המזונות השוטף הוא החוב העיקרי של החייב (בהנחת מכפלה עתידית של חיוב המזונות עד לגיל 21). בצו הכינוס נקבע כי על החייב לשלם תשלום בסך 200 ₪ בלבד. חיוב זה מותיר את החייב עם עיקר הכנסותיו (סמויות או גלויות) פנויות לתשלום המזונות. לחייב אין הוצאות אמת, שכן הוא מתגורר בדירה ע"ש אביו, חי חיי רווחה ועובד ללא הפסקה. החייב הוא שקובע את משכורתו הנמוכה לעצמו. לטענת המבקשת, כל עוד בית משפט של פש"ר אינו קוצב את המזונות, פסק הדין למזונות הינו תקף ובר גבייה בהוצאה לפועל. המבקשת מעוניינת כי מצב זה יוותר על כנו, שכן מצבו של החייב והכנסותיו מאפשרים את גביית המזונות במלואם ויש לאפשר גבייה בנפרד לאור גילו של הקטין ומצבו של החייב.

    

6. לחילופי חילופין, מבוקש לקצוב את המזונות בסכום שנפסק ע"י בית המשפט לענייני משפחה, ללא הפחתות. זאת, גם בשים לב לגילו של הקטין ולמצבה הכלכלי של המבקשת, שמשתכרת סך של כ- 5,000-6000 ₪ לחודש ומטפלת בקטין ללא החייב. המבקשת גרה בשכירות עם הקטין, עזבה את ת"א לטובת דירה זולה בגבעת שמואל. למבקשת הוצאות בסך 2,450 ₪ בגין הקטין וסך הוצאות המדור (לרבות חשבונות) עומד על כ- 5,659 ₪. לטענת המבקשת לסך זה יש להוסיף גם מחצית מהוצאות חינוך שעל החייב לשאת לרבות דמי טיפול ומחצית הוצאות רפואה.

    

7. החייב השיב כי אינו מתחמק מתשלום המזונות אך מצבו הכלכלי הנוכחי אינו מאפשר חיי רווחה כלשהם, לא לטובת בנו ולא לטובתו. החייב בן 31 וחב כספים לנושים שונים עד שלא נותרה לו ברירה אלא לפנות להליך. החייב מתגורר בגפו בדירה שכורה ונושא לבדו בעול כלכלת הבית. החייב מועסק כמוכר רהיטים ומשתכר סך של כ- 7,000 ₪. זהו תחום מומחיותו היחיד של החייב שבו הוא יכול לעבוד. בני משפחתו של החייב סייעו לו כלכלית בסכומי כסף שאינם קבועים כאשר משכורתו הייתה נמוכה ואולם כיום, כשהוא עובד במסגרת מלאה ושכרו גדל, הוא אינו מקבל עזרה כלכלית מאף גורם. החייב מתקשה לעמוד בסכום המזונות שנפסק ואשר אינו מותיר לו כל הכנסה פנויה. טענות המבקשת נטענו ללא כל תימוכין, מבלי שפרטה את מקורות המידע ונגועות בחוסר תום לב. נראה כי נבדו מליבה, מטעמיה שלה, כנראה מרצון נקם עקב הליכי הגירושין הקשים והסכסוך הקיים בין הצדדים. בניגוד לטענת המבקשת, החייב מקפיד ומשלם לה את תשלומי המזונות מדי חודש (חלק מאישורי התשלום צורפו כנספח ב' לתשובת החייב). מאחר שאין ביכולות של החייב לשלם את הסכום שנפסק, מבוקש כי סכום המזונות ייקצב על סך שלא יעלה על 2,000 ₪.

    

8. המנהל המיוחד סבור כי דין הבקשה לביטול ההליך ולהמשך הליכי גבייה בהוצאה לפועל אינה עולה בקנה אחד עם הוראות ס' 128 לפקודה. ממסמכי התיק עולה כי הכנסת החייב מסתכמת בסך של כ- 7,000 ₪, החייב נושא בתשלום לנושים בסך של 200 ₪, תוך שהוצאותיו ללא המזונות מסתכמות בסך של כ- 4,000-4,500 ₪ ואילו המבקשת טוענת כי הכנסותיה עומדות על סך של כ- 6,000 ₪. באיזון בין זכויות הנושים והקטין המליץ המנהל המיוחד על קציבת מזונות בסך 2,300 ₪ ועל הגדלת צו התשלומים לסך של 800 ₪.

    

9. המבקשת הגיבה ומסרה כי חלק רב מבקשותיה לא נענו. כך, עניין בדיקת מצבו הכלכלי של החייב, היות חוב המזונות העתידי חובו העיקרי של החייב, סמיכות הזמנים בין ההליכים, בקשת המבקשת לגביית המזונות בהליכי ההוצאה לפועל (שלגביה לא ניתן מענה ענייני). המבקשת שבה על בקשתה לפיה אם בית המשפט לא יאפשר גבייה נפרדת, יש לקצוב מזונות במלוא הסכום, ומבקשת שקציבת המזונות תעשה החל ממועד הגשת הבקשה לצו כינוס.

    

10. הכנ"ר ציין כי היקף נשייתו של החייב עומד כיום על סך של כ- 198,709 ₪ ל- 7 נושים (מתוך סכום זה 3,198 ₪ נתבעים בדין קדימה). הכנ"ר לא מצא מקום להתערב בשיקול דעתו של המנהל המיוחד והמליץ אף הוא על קציבת מזונות בסך כולל של 2,300 ₪. לצד זאת, ציין הכנ"ר כי אם יימצא שהכנסותיו של החייב עולות משמעותית על אלה שהוצהרו על ידו, ייתכן ויהיה מקום לבחון האמור בשנית.

     

11. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובכלל הנתונים שהועלו, אני מאמצת את עמדת המנהל המיוחד והכנ"ר.

     

12. נוכח השלב המוקדם שבו מצוי ההליך ומשעה שטרם נבדקו טענותיה של המבקשת המוכחשות ע"י החייב ביחס למטרת ההליך שבו פתח החייב, מצבו הכלכלי של החייב לאשורו, רמת חייו וכיוצ"ב - לא ניתן לקבוע כי ההליך נפתח בחוסר תום לב ואין מקום להורות על ביטול ההליך. על פי המגמה המקובלת בפסיקה, ככלל יש לבחון את עניין תום הלב בעת ההכרזה (ראו רע"א 5290/17 אייזכנבערג נ' אנוור מיום 22/4/18). אין מקום בנסיבות העניין, לסטות מכך. אוסיף עוד, כי חוב מזונות עבר ככל שקיים בעניינו ועל פי הנתונים הידועים בשלב זה, אינו בעל משקל משמעותי ביחס ליתר החובות (השוו לעניין עא 7092/13 ד.מ נ' י.מ. מיום 12/10/15). גם אין מקום להתיר בשלב זה גבייה של המזונות בהוצאה לפועל. משנפתח הליך פש"ר וניתן צו כינוס, יש לקצוב מזונות לפי סעיף 128 לפקודה ועל החייב לבצע תשלום בהתאם לקציבה בלבד. כלל, אין לאפשר הליכי גביה פרטיים, המנוגדים באופן עקרוני לתכליתו ולמהותו של ההליך. וודאי שכך בנסיבות העניין כאן, שכן ההליך בראשיתו; ובשלב זה לפחות, טרם שנקצבו כלל המזונות בהליך, אין מדובר בחייב שמפר את הוראות בית המשפט בעניין תשלום המזונות שנקצבו. לצד זאת, יש מקום שהמנהל המיוחד יבדוק את טענות המבקשת ואת סוגיית תום הלב וייתן דעתו לכך בהמשך הדרך טרם הכרזה ותוכנית פירעון ככל שיהיו רלבנטיים.

     

13. אשר לקציבת המזונות - במכלול נסיבות העניין לרבות הנתונים כאמור לעיל ובהינתן הדעת שעל פי דין, במסגרת זו ביהמ"ש נדרש לאזן בין זכויות הקטין למזונות לבין זכויות הנושים וזכויותיו של החייב עצמו - אני סבורה, כי יש לפסוק לטובת הקטין מזונות בסך כולל של 2,300 ₪ (כולל מדור) עד להגיעו לגיל 18, כהמלצת המנהל המיוחד והכנ"ר. סבורני כי קציבת המזונות כאמור, משקפת את האיזון הראוי בנסיבותיו של תיק זה והנתונים הידועים עד כה (ראו למשל: ע"א 8993/04 פלונית נ' פלוני 10/9/07, סעיף 9 לפסק דינו של כב' הש' גרוניס; פש"ר (ת"א) 2206/05 בש"א 11503/06 בכשי נ' עו"ד חגי (4/10/06)).

     

14. סכום המזונות אותו פסקתי ישולם במישרין לחשבון הבנק של המבקשת בנוסף לתשלום החודשי הקבוע המשולם לקופת הכינוס לטובת הנושים האחרים, בכל 10 לחודש, החל מחודש מאי 2018. בנוסף על החייב לשלם גם מזונות בסך כולל של 2,300 ₪ עבור התקופה שבין מועד הגשת הבקשה (29/1/18) ועד למועד בו נקצבו המזונות הזמניים (26/2/18). סכום זה ישולם בתשלומים חודשיים בסך של 300 ₪ כל אחד, גם הם בכל 10 לחודש, החלט מחודש מאי 2018 עד לגמר התשלומים. זאת בנוסף לתשלום השוטף לקופת הכנ"ר ולמזונות שנקצבו כאמור.

     

15. מובהר לחייב כי אי עמידה בתשלום המזונות כמוה כאי עמידה בחובותיו בהליך פשיטת הרגל, על המשתמע מכך. 

     

    המזכירות תדוור לצדדים

    ניתנה היום, כ"ג אייר תשע"ח, 08 מאי 2018, בהעדר הצדדים.