|
תאריך פרסום : 29/05/2018
| גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
40304-06-16
17/05/2018
|
בפני השופט:
יאיר חסדיאל
|
- נגד - |
תובעים:
1. פלוני 2. ד.ח. XXXX בע"מ
|
נתבעת:
פלונית
|
פסק דין |
תביעה להשבת סך של 52,220 ₪ שהעביר התובע לנתבעת, בתחומה של פרשיית יחסים קצרה שהחמיצה. זה אומר - כולו הלוואה, וזו אומרת - כולו מתנה.
שערי דיון
-
גבר פוגש אישה, אישה פוגשת גבר. הוא בשנות השישים לחייו, היא צעירה ממנו, אך כבר מנוסה בתלאות החיים. הם יוצאים יחדיו למסעדות, ומבקרים זה אצל זו, וזו אצל זה. דירתה בתל-אביב, דירתו בטבריה, וממרפסתה נשקפת ימת הכינרת. ערב חג אחד הם סועדים אצל משפחת אחותו. פעם אחת הם מתארחים בצוותא בבית מלון שעל שפת ים המלח. הוא אף קונה לה בגד ים. בהודעות שהוא כותב לה הוא מתאר אותה כפאר היצירה האנושית, מכריז על אהבתו אותה, ומצייר עתיד זוגי משותף. הוא מכסה בכספו הוצאות שונות שלה הקשורות לטיול שהיא עורכת באיטליה, ולחתונת בנה המתקרבת. סכומן מגיע לבסוף ל-52,220 ₪. לאחר כחודשיים-שלושה הם מתרחקים, והמרחק ביניהם מתמלא במכתבים רשמיים, ובכתבי טענות, ובתצהירים, ובעורכי דין, ובמועדי דיונים, ובשופט אחד שהופך בדבר.
מה היה שם? אהבה קצרה של סוף הקיץ? חיזור נלהב שכשל? חלום נישואין שהכזיב? חמימות חולפת? אושר אקספרס?
והכסף? מה שם ייקרא לו, מאין בא ולאן ילך. האם הוא זבד אהבה? מנחת עגבים? או רק הון הלוואה שיש לפורעה?
פיצוחה המשפטי של החידה אינו יפה לצדדים, ואינו יפה למשפט. אולי "מלוא כל הארץ משפט", אך לא "מלוא כל האדם משפט", ותרופות טובות יותר לענייני הנפש האנושית עשויות להימצא במחוזות אחרים של תבונת הקיום האנושי המציעים גישה הוליסטית, ואל מול אנשי מקצוע או בשורה הבקיאים באותם תחומים. ביחס לאותן רקמות מרובות שכבות של יחסים אנושיים שקרשו ורגשות שהתהפכו, מציעה אומנות המשפט חדירה באזמל קהה, ופסק הדין יכול שיקלע לכיס, אך לא לנשמה, ויכול שיקלע לנשמה, אך לא לכיס, ויכול שיחטיא את שניהם. עם זאת, משבחרו התובע מס' 1 והנתבעת [להלן "פלוני" ו-"פלונית"] שלא להסדיר את סרח יחסיהם בדרכי שלום, והניחו את מחלוקתם להכרעתי, אין מנוס מהקביעה, בכלים המשפטיים שהעמידו לי החוק והפסיקה, ובכלי ההיגיון וניסיון החיים, כי דין תביעתו של פלוני להתקבל במלואה, כפי שאבאר בהמשך פסק דין זה.
עניין החברה התובעת:
-
פלוני צירף כתובעת נוספת חברה שבבעלותו [להלן – "החברה"]. משלא מצאתי כי התקיימה מערכת יחסים בין החברה לבין פלונית, חרף היותה של החברה חתומה על המחאות שהועברו לה על ידי פלוני, דינה של תביעת החברה להידחות. פלוני הוא שהעביר את הכספים לפלונית במסגרת מערכת היחסים הפרטית שביניהם ואף אם חלק מהכספים הועברו באמצעות המחאות של צד שלישי, אין בכך ולא כלום.
שערי הלכה:
-
מקובלנו מקדמת דנא כי כאשר מודה נתבע בקבלת דבר, ומצמצם את הגנתו לטענה מפורשת כי הדבר ניתן לו בתורת מתנה, חובת ההוכחה עליו, וזאת למעט מקום בו המדובר במערכת יחסים משפחתית קרובה ביותר כגון שהנותן הוא אבין של המקבל [ע"א 180/51 גולדקורן נ' סילביה ויסוצקי, פ"ד ח, 262]. לאחרונה שב בית המשפט העליון והידק את החגורה שנתרופפה מעט עם השנים בקובעו כך : "להשקפתי, מוטב ונכון להיצמד למבחן של זיקה בין הנותן והמקבל המאופיינת בדאגה לצרכיו של המקבל, כגון ביחסי הורה וילד. אף אם לעיתים שכן קרוב טוב יותר מאח רחוק, הרי אין בכך סגי, זאת יען כי אף קשר של אחים אינו מבסס את חזקת המתנה. הפסיקה דחתה הנחת שימוש בחזקה לגבי אח ואחות, ולכן לטעמי ההשוואה אינה מבססת את המסקנה מבחינה עיונית. רוצה לומר, סבורני כי יש לשמור על החזקה שנקבעה בפרשות ויסוצקי, וואלס, ורייס. אין זה עניין רק של קרבה, אלא טיבה. נדרש מצב מובנה של דאגה לצרכי המקבל, כאשר הקשר בין הורה לבנו הוא הדוגמה המובהקת לכך. [דעת הרוב שכתבה כב' השופט נ' הנדל ברע"א 8068/16 שרה קטן נ' אילן כהן (2018)]. "עלינו לזכור שחזקת המתנה בעצמה היא חריג לדיני הנטלים; ביסוסה על מערכת יחסים של מעניק ומקבל, שאינה מושתתת על תחושת אחריות ותמיכה, אלא על רצון וולונטרי להעניק מתנה בשל הכרת תודה וכיוצא בזה, על אחת כמה וכמה" [דעת כבוד השופט נ' סולברג באותו פסק דין].
בשים לב למפורט לעיל ניכרת נטייה בפסיקת בתי משפט השלום להחיל מבחן דומה ביחס לנתינה בגדרו של קשר רומנטי, ואשר על כן עת המדובר בבני זוג שיחסיהם מתאפיינים ביציבות, בשיתוף ובמחויבות ודאגה לרווחה כלכלית זה לזו, וזו לזה, תחול חזקת מתנה, ובהיעדרן של סגולות אלו מהקשר בין הצדדים תקום חזקה הפוכה [ראו תא"מ 23076-05-12 פרנק נ' בן יעקב (2014), ת"א 3360-01 לוגסי נ' פאר (2004), ת"א 28152-09-12 הרשקוביץ נ' ג'ויס (2014), ת"א 67753-12-14 ש.פ. נ' ר.ש. (2017), תמ"ש 53160-09-12 י.ס. נ' מ.ס. (2014), ת"א 35313-01-12 סטדניק נ' אפשטיין (2015)]. בקליפת אגוז אפטיר כי ידיים לחזקה זו, חזקה שבעובדה שיסודה בנסיון החיים, מצויים גם במשפט העברי [ראו חידושי הרשב"א נדרים ל"ג ע"ב, שו"ת תרומת הדשן, סימן שי"ז, רמ"א חושן משפט, סימן רמ"ו, סעיף יז, ערוך השולחן, חושן משפט, סימן רמ"ו, ש"ך, חושן משפט, סימן קמ"ו, ס"ק יז].
-
לא ניתן היה למצוא במערכת היחסים הקצרה שניהלו פלוני ופלונית את אותן תכונות של שיתוף מחויבות ודאגה לרווחה כלכלית, ומשכך רובץ הנטל על פלונית להוכיח כי הכספים, בסכום לא מבוטל, ניתנו לה במתנה. אין המדובר בחזקה חלוטה אלא בחזקה עובדתית שניתן לכרסם בכוחה, אלא שכפי שארחיב בהמשך כשלה פלונית מלהניח מסד עובדתי משכנע לתזה העולה מכתבי הטענות שהגישה לפיה בלהיטותו לכבוש אותה, זרה פלוני כספו, והעריף עליה את הונו כמגדנות. לא זו אף זו, וכפי שיבואר, אף ללא הזדקקות למאזן הנטלים ולמטוטלת החזקות, מצאתי כי אל מול מכלול חומר הראיות, ואחר ניתוח עדויות הצדדים, גרסתו של פלוני שלמה ומשכנעת יותר.
שערי בינה ויושר
-
לשיטתה של פלונית היא לא חפצה כלל במתת מצד פלוני, והוא שתבע וכפה עליה לקבל תשלומים אלה מידיו, כאות לאהבתו לה ולילדיה, וכמופת לרצינותו ביחסיהם, ובתקווה כי תיעתר לו ותינשא לו. והנה חרף פזרנות נטענת זו של פלוני כלפיה, דווקא פלונית היא זו שמתגוללת עליו בתצהיר עדותה ונתלית בכך שפלוני הינו "נוכל", "שקרן", "מתחמק מקיום חוב", "פושט רגל וחסר כל", וכי "ההונאה והמרמה והגזל הם לחם חוקו". על כך יש להשתומם שהרי ממפגש קצר זה עם אותו נוכל מיומן חסר כל שהגזל והמרמה הם אורחותיו, יצאה דווקא פלונית כשכיסיה מלאים בכספו.
-
כאן המקום להתעכב על ההבדלים שנתגלו בין התנהלותם של הצדדים עת התייצבו מאחורי דוכן העדים, ועל הרושם שנלמד ממנה על כל אחד מהם. הילוכו של פלוני נמהר, פזיז, ולפרקים רברבני. הילוכה של פלונית, שהינה עו"ד במקצועה, זהיר, מדוד ומחושב.
בשים לב לכך, הסברה של פלונית ביחס למשלוח לפלוני של מסרון בו כתבה שהיא מבקשת ממנו הלוואה על סך 40,000 ₪ [מסרון שאבד לפלוני ולא הוצג] לפיו בתמימותה שכנע אותה פלוני לשלוח אליו הודעה כאמור לצרכי מס או הנהלת חשבונות שלו, מוקשה מתוכה. ודוק, אף אם אבד המסמך שבכתב ולא הוצג, ברם כולי עלמא לא פליגי שבזמנו נכתב, ממשיך לפעול כלפי הצדדים לו אותו רציונל המעלה מסמך בכתב לדיוטא עליונה של הראיות והנובע מכך שהניסיון האנושי מלמד על כך שבחירת אדם להעלות דברים על הכתב כרוכה בכובד ראש ובשום שכל [ראו ע"א 196/87 רות שוייגר נ' אליהו רז לוי פ"מ מו(3) 2], ובפרט כאשר המדובר בצד שהוא עורך דין במקצועו.
אף באספקלריה של טענה אפשרית ל- "חוזה למראית עין", אין לקבל את גרסת פלונית שכן חוזה למראית עין הינו חוזה שקיימת לגביו אי התאמה מכוונת בין הצהרות הרצון של הצדדים לעסקה, לבין רצונם וכוונותיהם האמתיות. בעוד שכלפי חוץ, מסכימים הצדדים על הסדר משפטי מסוים שיחול ביניהם, כוונתם האמתית היא שונה, וקיים פער בין המצג החיצוני המשקף את רצונם, לבין כוונתם האמתית הכמוסה, כאשר פער זה נועד להשיג תכלית מסוימת. היסוד העיקרי בחוזה למראית עין הוא, אפוא, "קיומה של הסכמה סמויה בין הצדדים, אשר באה במקום ההסכמה הגלויה, שהיא אך למראית עין" (ע"א 3725/08 חזן נ' חזן (2008). משלשיטתה של פלונית לא חפצה כלל במתת ידו של פלוני, דהיינו לא הייתה לה כל כוונה כמוסה או תכלית מסוימת בקבלת הכספים, קשה להלום טענה לפיה חרף זאת, ולמרות השכלתה המשפטית, העלתה על הכתב חיוב למראית עין לפיה היא נוטלת הלוואה מפלוני, וזאת רק לצרכי מס או הנהלת חשבונות של פלוני.
זירת הראיות:
-
בא כוחה של פלונית השחית את רובה של חקירתו הנגדית של פלוני על ענייני "אמינות" העולים בעיקר מבקשות לפטור מאגרה שהגיש פלוני בהליכים משפטיים אחרים, והנוגעים למצבו הכלכלי. אכן, עדותו של פלוני לעניין זה הייתה מבולבלת והפכפכה, ולא ניתן להתעלם מהרושם כי הוא עושה שימוש מגמתי בחברה לצרכיו הפרטיים, כולל המשפטיים, ללא הקפדה על סדרי ניהול, דיווח, ורישום תקינים, אלא שדווקא בכל הנוגע לשאלת הליבה בתיק זה, אשר ב"כ הנתבעת, מסיבותיו שלו, התעכב עליה בחקירתו של פלוני לדקות ספורות בלבד, עמד פלוני על גרסתו, וגרסה זו, חרף היותה עדות בעל דין יחידה, לא זו, שלא ניתן להגיד עליה כי היא אינה עשויה להתיישב עם מכלול חומר הראיות, אלא אף זו, גרעינה הבסיסי משכנע יותר וחלקים נכבדים ממנה מסתייעים בראיות שבכתב כפי שפורט לעיל, ויפורט להלן. לעומת זאת, בחקירתה הנגדית של פלונית נתגלו בקיעים משמעותיים ביחס לגרסתה בתצהירה, וקשיי הסתברות מהותיים אל מול ראיות חיצוניות, ובבחינת נסיבות העניין.
אכן, אין לפסול על הסף את ההנחה כי אדם השולח מכתמי אהבה משתפכים כגון "בוקר טוב ילדתי היקרה, הילת הזוהר על פנייך, את יפה, מדהימה, פאר היצירה האנושית", וכגון "אני אוהב אותך, גם אם תפקדי עלי כעת לזרוק את כל מצריים לנילוס בתמורה לנישואים עמך נעשה זאת. קחי בחשבון שבעסק הזה אנחנו נזדקן עשירים, ישרתו אותנו משרתים, את תהיי למלכה ואני דום לרגלך", עשוי לשפוך על מושא אמרותיו כספים שלא במסגרת הלוואה, ויכול שיימצא לכך אף עיגון באמידותו ובמנהגיו, משום שבצירוף עושר רגשותיו ועושר נכסיו עשוי גם הון רב בעיני אדם מן השורה, להיות בעיניו של העשיר כ"דמים אחדים באהבתו אותה" [על משקל אהבתו של יעקב לרחל, בראשית, כט', כ', וראו דברי בעל תרומת הדשן לענין "איניש אמוד", בסוף סימן שי"ז המאוזכר לעיל], אלא שהנחה זו יש לבסס בראיות טובות, וכאן, איפכא מסתברא, שכן המסקנה העולה מניתוח מכלול חומר הראיות היא שגרסתה של פלונית לפיה לא הייתה אמורה להשיב לפלוני את הכספים שנתן לה, אינה מסתברת. ודוק, פלונית עצמה טרם החליטה האם ברצונה להציג את פלוני כחסר כל, או כמליונר [ראו סעיף 1 לתצהירה, ועדותה בעמ' 27 לפרוטוקול שורות 28-29, אל מול סיכומי טענות בא כוחה בעמ' 31 לפרוטוקול, שורה 29].
-
מאידך גיסא הסבריו של פלוני לפיו מבחינתו המדובר היה בקשר מינורי וכי ביטויי האהבה לפלונית יסודם בסגנון אישי בו הוא פונה לנשים רבות, ועל מנת לנחם את פלונית בעת שהייתה במצוקה, אינו תלוש אף מטבעם של יחסים רומנטיים מינוריים שהרי כבר נכתב לפני מאות שנים, על ידי אותו אילן שפלוני התהדר בעדותו כי הוא גבוה ממנו, כך: "והנאהבים נוטים אחרי הפיוט, וכל נדר שנדרו בפייטם, הווה אומר שכזב הוא באהבתם" [ויליאם שייקספיר, כטוב בעיניכם, מערכה ג', תמונה ג', בתרגומה של לאה גולדברג נדפס בישראל, 1962], ואף אינו תלוש מטבעו הרהבתני של פלוני אשר נתגלה במהלך המשפט. אין לכחד כי טבע רהבתני זה שהתבטא בבזבזנות מילולית היה עשוי להביא גם לבזבזנות כספית, אלא שכאמור, מסקנה ברורה היא כי גרסתה של פלונית עצמה כי כך ארע, אינה מתיישבת, בין היתר לנוכח טבעה המחושב שלה כפי שנגלה על דוכן העדים, עם מכלול חומר הראיות, וכפי שיפורט להלן, ומשכך ברי ושמא – ברי עדיף.
-
ביחס לכספים בסך של 9900 ₪ אשר העביר פלוני לחשבונה של פלונית לצורך נסיעה לאיטליה, על פי גרסתו לאחר שהתקשרה אליו משם וביקשה הלוואה עקב חריגה ממסגרת האשראי שלה בבנק, מסרה פלונית מעל דוכן העדים גרסה הפכפכה ולבסוף הודתה כי הכספים הועברו בעת ששהתה כבר באיטליה [ראו עמ' 23 לפרוטוקול, שורות 24-34], עובדה המתיישבת יותר עם גרסתו של פלוני, מאשר עם גרסתה שלה, הבלתי הגיונית מלכתחילה, לפיה המדובר היה במימון מראש מצד פלוני של טיול משותף, אליו לא התייצב, ואשר על כן היא נאלצה לטוס בגפה "במזג אוויר נורא". גם הסבריה של פלונית ביחס לכך שלא ביססה את גרסתה בהצגת כרטיס טיסה על שמו של פלוני, לא הניחו את הדעת [אותו עמוד, שורות 3-23]. פלונית אף הכירה במהלך עדותה בכך שהמדובר בסך של 9,900 ₪, ולא 9,000 ₪ כפי שכתבה מלכתחילה בתצהירה [עמ' 23, שורות 2-3].
-
ביחס לסך של 2,320 ₪ שהעביר לה פלוני לצורך מימון הסעות לחתונת בנה, העלתה פלונית מעל דוכן העדים גרסה כבושה לפיה – "הוא עשה את זה בלי לדבר איתי, הוא דיבר עם הבן שלי", ברם אותו בן לא הובא לעדות, ועובדה זו יש לזקוף לחובתה.
-
גרסתה של פלונית ביחס לסך של 40,000 ₪, שהועבר למימון "שבת חתן" של בנה במלון, עמוסה קשיים. כאמור, היא הודתה כי העלתה על הכתב התחייבות לפיה המדובר בהלוואה, ומשקלה הכבד של עובדה זו כבר פורט בסעיף 6 לעיל. אוסיף על כך רק כי הסברה של פלונית ביחס למסרון בו הודתה בהלוואה כי הוא נדרש לצרכי מס או הנהלת חשבונות או החברה, דהיינו צד שלישי, ולא לצורך מערכת היחסים בינה לבין פלוני, רחוק מן השכל הישר המורה כי דרך כלל התחייבות הדרושה לצרכיו הרשמיים או החוקיים של צד שלישי לא תוצג במסרון. גרסתה של פלונית לפיה לא הייתה צריכה כלל את הכספים הללו משום ש"בדיוק פרשתי מהמשטרה", וכי "הוא התעקש לתת את זה לבן שלי מתנה" [עמ' 25, שורה 1], אינה מתיישבת עם כך שלאחר שפלוני ביטל את ההמחאה הראשונה על אותו סכום, התקשרה אליו פלונית, ואזי הופקדה המחאה שניה מטעמו. יש להתעכב גם על כך שבתצהירה טענה פלונית כי פלוני הוא שהתקשר אליה, התנצל על ביטול ההמחאה והתחנן שתקבל במקומה אחת חדשה, ואילו בעדותה [עמ' 24, שורות 26-28] הודתה כי אינה זוכרת מי הוא יוזם השיחה ופירטה לראשונה כי אמרה לפלוני ש"זה מביש מבחינתי שצ'ק חוזר לי בבנק" [עמ' 24, שורה 31]. יוער כי הסבר זה כשלעצמו אינו הגיוני שכן אין המדובר בהמחאה של פלונית שחוללה באין כיסוי מספיק, אלא בהמחאה שמשך פלוני, וכלל לא ברור מדוע יזקוף הבנק לחובתה של פלונית ביטולה של המחאה שנתן לה פלוני [אלא אם כן נועדה המחאה זו לכסות יתרת חובה של פלונית בבנק אשר פלונית הבטיחה לבנק שתכסה אותה בעזרת המחאה זו]. טענתה של פלונית בדבר יכולותיה הכלכליות העצמאיות המעולות, נסתרת מהודאתה כי בשל הסדר נושים שנעשה לה בזמנו, "לא יכולנו לקבל משכנתא" [עמ' 22, שורות 4-5], וכנגד טענתה כי פלוני התעקש לתת גם סכום זה במתנה לבנה עומדת שוב עובדת אי הבאת אותו בן לעדות.
מאידך גיסא, גרסתו של פלוני לפיה החלפת ההמחאות נובעת מכך שעקב דרישה נוספת של פלונית, כי ילווה לה סך של 800,000 ₪ אשר תשיב לו כאשר תאושר המשכנתא לדירת בנה, בא לידי הכרה בחמדנותה של פלונית, ביטל את ההמחאה הראשונה והודיע לה על ניתוק היחסים, ורק לאחר תחנוניה באותה שיחת טלפון, הפקיד המחאה נוספת, מסתברת יותר מבחינת ההיגיון, ונתמכת בלשונן של ההודעות ששלח לה בימים 3.10.16, ו-16.10.15.
ודוק, ביחס לעניין הלוואת המשכנתא כיסתה פלונית בתצהירה את גרסתה, כאשר הכחישה אותו באופן גורף ורק מעל דוכן העדים מסרה כי אכן עניין זה דובר ביניהם, אלא שפלוני הוא זה שהציע אותו, שוב מבלי שרצתה בכך כלל [עמ' 22, שורות 1-22]. אשר על כן, מן הראוי להביא כאן את הודעתו של פלוני אליה מיום 16.10.15, כלשונה וככתבה, ודומה שאין צורך להפטיר אחריה אפיקומן – "אני שבור, עצוב לי, אני אוהב אותך, מחפש דרך לשנות את המצב. שאלה אם נמצא דרך לפתור את עניין המשכנתה את נוסעת עמי".
שער התוצאה:
-
תביעתו של פלוני מתקבלת. תביעת החברה נדחית.
בשים לב להוראת סעיף 41 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, תשיב פלונית לפלוני סך של 52,220 ₪, ועל כך תוסיף הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪, ושכר טרחת עורך דין בסך של 10,000 ₪.
כל הסכומים ישולמו על ידי פלונית לפלוני בתוך 30 ימים.
5129371
ניתן היום, ג' סיוון תשע"ח, 17 מאי 2018, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|