מדינת ישראל נ' א' ואח'

רקע

1. נאשם 1 הודה בביצוע עבירות של גידול סמים מסוכנים והחזקה בסמים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיפים 6, 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

    

    

   נאשם 2 הודה בביצוע עבירה של החזקה בסמים לצריכה עצמית, בניגוד לסעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, (נוסח חדש) התשל"ג-1973.

    

   על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 22.10.15 בשעה 13:40 בעיר XXX בחצר דירתם, גידל נאשם 1 בתוך אדנית סם מסוכן מסוג קנביס במשקל 80 גר' וללא רישיון או היתר מאת המנהל.

   בנוסף בחדר השינה החזיק נאשם 1 בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל 15 גר' נטו וזאת לצריכתו העצמית ומבלי שהיה בידו היתר או אישור כדין.

   באותן נסיבות החזיק נאשם 2, שהינו בנו של נאשם 1 בסם מסוכן מסוג קנביס במשקל של 3.2 ג' נטו וזאת לצריכתו העצמית וללא היתר כדין.

    

   הסדר הטיעון

2. ביום 12.6.17 הציגו הצדדים הסדר טיעון על פיו הנאשמים יודו בכתב האישום המתוקן, לא יורשעו, יופנו לשירות המבחן לקבלת תסקיר. עמדת המאשימה למאסר בעבודות שירות ביחס לנאשם 1 ומאסר מותנה ביחס לנאשם 2 לצד רכיבי ענישה נלווים, עמדת ההגנה להימנע מהרשעה. עוד סוכם כי הצדדים ישובו להידבר לאחר קבלת התסקיר.

    

    

   תסקיר שירות המבחן

3. ביום 16.10.17 התקבל תסקיר בעניינו של נאשם 1.

   נאשם 1 בן 55, נשוי ואב ל-4 ילדים בגירים, מתגורר עם משפחתו ועובד כמנהל ביצוע בחברה, סיים 11 שנות לימוד, גויס לצבא, שירת מספר שנים בצבא קבע ובמהלכן השלים 12 שנות לימוד. ממכתב המלצה ממעסיקו עולה כי נאשם 1 מועסק בחברה כ-30 שנה, עובד חרוץ, נאמן ומסור לעבודתו. עוד צוין כי נאשם 1 סובל מבעיות בריאותיות שונות. נאשם 1 נעדר הרשעות קודמות. נאשם 1 מסר כי בהמלצת חבר החל לצרוך סמים לפני כשנתיים כמענה להתמודדותו עם כאבים קשים כתוצאה מפריצת דיסק בצווארו.

   נאשם 1 הודה בביצוע העבירות הביע צער ובושה. מאז פתיחת ההליך הפלילי הפסיק לצרוך סמים על אף כאביו העזים. בדיקות שמסר לאיתור שרידי סם נמצאו נקיות. שירות המבחן סבור כי הסיכון להישנות עבירות נמוך. לאור תפקודו התקין לא מצא שירות המבחן צורך להעמיד את נאשם 1 במבחן והמליץ על ענישה חינוכית בדמות של"צ לצד חתימה על התחייבות.

   באשר לשאלת ההרשעה, בדיקת שירות המבחן העלתה כי החברה בה עובד נאשם 1 פועלת גם מול חברות ביטחוניות, וקיימת פגיעה אפשרית בעבודתו באם יורשע, לפיכך שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת נאשם 1 בדין.

    

   4.ביום 22.10.17 התקבל תסקיר בעניינו של נאשם 2.

   נאשם 2 בן 30, רווק, מתגורר בשכירות עם שותף, עובד כשכיר בחברת שילוח ומעסיקו מתאר אותו כעובד חרוץ, מסור, אחראי ואכפתי. בוגר 12 שנות לימוד, תעודת בגרות מלאה, שירת שירות צבאי מלא בחיל האוויר. למד הנדסאות טכנולוגיית מים ונותר לו רק להגיש את פרויקט הגמר בכדי לקבל התעודה. נאשם 2 נעדר הרשעות קודמות. לדבריו החל לצרוך סמים בגיל 22 בנסיבות חברתיות ובתדירות נמוכה והגביר שימושו משנת 2015 לצורך התמודדות עם משבר פרידה מבת זוגו. לדבריו, מאז שהחל ההליך הפלילי נגדו הפסיק את השימוש בסמים כי הבין את המחיר הכבד שעלול לשלם. נאשם 2 ביטא חרטה, בדיקות שמסר לאיתור שרידי סם נמצאו נקיות. שירות המבחן המליץ על ענישה בדמות של"צ לצד התחייבות. באשר לשאלת ההרשעה ציין שירות המבחן כי מדובר בעבירה ראשונה, נאשם 2 טרם סיים לימודיו בתחום ההנדסה, מדובר בנאשם צעיר שטרם גיבש מעמד בעולם התעסוקתי, ובשל החשש לפגיעה באפשוריות התעסוקה המליץ שירות המבחן שלא להרשיעו.

   טיעוני הצדדים

   5. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת העבירות, לערכים החברתיים שנפגעו, למדיניות הענישה הנוהגת, לשיטתה מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, טענה כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע נאשם 1 נע בין 3-9 חודשי מאסר לצד ענישה נלווית. לאור נסיבותיו האישיות והמלצת התסקיר עתרה להטיל על נאשם 1 מאסר בפועל ברף הבינוני של המתחם שיכול וירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל, פסילה על תנאי והתחייבות. ביחס לנאשם 2 עתרה למאסר מותנה וענישה נלווית.

       

   6. ב"כ הנאשמים טען כי העבירה בוצעה על ידי נאשם 1 על רקע כאבי גב כתוצאה מפריצת דיסק. (הוצג אישור רפואי- נ/1). לדבריו הגידול היה לצריכתו העצמית ללא פגיעה בציבור. לדבריו נאשם 1פנה בבקשה לקבל אישור רפואי לקנביס אך פנייתו נדחתה. ב"כ הנאשמים ציין כי מדובר באדם נורמטיבי, שלקח אחריות, הודה והביע חרטה, בדיקות לאיתור שרידי סם נמצאו נקיות. לדבריו, נאשם 1 עובד בחברה שנותנת שירותים לחברות ממשלתיות והרשעה עלולה לפגוע בעבודתו. ב"כ הנאשמים, הציג מסמך המלמד כי נאשם 1 אף התנדב בכפר הנוער קדמה. לדבריו מתחם העונש ההולם נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר. בשל נסיבותיו של נאשם 1 ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן ולהימנע מהרשעה. ב"כ הנאשמים הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו.

       

   7. ביחס לנאשם 2, הפנה לגילו הצעיר, לכך שלומד הנדסאי טכנולוגיות מים במכללת ספיר, היותו נעדר כל עבר, וכי הרשעה עלולה לפגוע בקידומו המקצועי. ביקש לאמץ את המלצת שירות המבחן.

       

   8. נאשם 1 ביקש לומר דברים. נאשם 1 התבייש במעשיו, לדבריו שילם מחיר כבד על הטעות שעשה, העבירה לא מתאימה לאורח חייו. לדבריו היה איש קבע, יש לו סיווג בטחוני גבוה, היה הולך לבסיסים שונים וכיום מתחמק מישיבות, כדי שדבר העבירה לא יוודע למעסיקו. הביע חשש שהרשעה תשנה את חייו ואת יכולתו להמשיך בעיסוקו. לדבריו זקוק לרישיון הנהיגה אשר משמש אותו בעבודתו ובתפקידו.

       

   9. נאשם 2 ציין שעשה טעות, מתחרט על המעשה ומתבייש בו. לדבריו לא יחזור על המעשה. ציין כי הרשעה עלולה לפגוע בעתידו. לומד טכנולוגיות מים ומקומות עבודה, למשל "מקורות" דורשים הצגת רישום פלילי. לדבריו עובד באינטל כעובד קבלן וזקוק לרישיון כדי להגיע למקום עבודתו.

       

      דיון

      מתחם העונש ההולם

   10. הערך החברתי אשר נפגע בעבירת גידול הסמים ובעבירת החזקת סמים לצריכה עצמית הינו ההגנה מפני הנזקים הישירים והעקיפים אשר נגרמים עקב הגידול והשימוש בסמים.

        

       על חומרת העבירה של גידול סמים ראו ע"פ(חיפה) 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל:

        

       "דומה שמעבדות הסם הפכו למכת מדינה. נראה שהקלות שבגידול הסם, הביטחון היחסי באי חשיפת העבירה כאשר מדובר בפעילות בתוך תחומי הבית והפוטנציאל הגלום בה, משמשים קרקע נוחה להפיכתה לנפוצה. נפיצות העבירה מחייבת אמירה ברורה ונורמטיבית של בתי משפט העוסקים בתחום זה".

        

       ראו גם ע"פ (חיפה) 41827-08-10 פרידמן נ' מדינת ישראל:

        

       "על בית המשפט להחמיר עם המגדלים על מנת לצקת תוכן לתכלית החקיקה שאינה מבחינה בין גידול לצריכה עצמית לגידול שאינו לצריכה עצמית".

        

       הרציונל העומד מאחורי העבירה של איסור גידול סמים מסוכנים הוא למנוע הכנסת סם חדש למערכת ההפצה הכוללת, שכן אין לדעת לאן יגיע הסם ומה ייעודו. מטעם זה, לא הבחין המחוקק בין גידול סם לצריכה עצמית לבין גידול סם שלא לצריכה עצמית, בניגוד להבחנה הקיימת בשימוש והחזקה של סמים.

        

       ראו דברי כב' הש' ברלינר בע"פ 170/07 מטיס נ' מדינת ישראל ביחס לשימוש עצמי בסמים מסוג קנאביס וחשיש:

        

       "אכן הסם שמדובר בו בתיק הנוכחי הוא קנבוס שמוגדר כ"סם קל". לרוע המזל סמים קלים מהווים לעיתים קרובות את יריית הפתיחה להתמכרות לסמים קשים יותר שלא לדבר על כך שגם בשימוש בהם עצמם טמונה סכנה".

        

        

   11. מידת הפגיעה בערך המוגן בעבירת גידול הסמים הינה ברף הנמוך, בשים לב לכמות הסם שגידל נאשם 1: שתיל קנבוס במשקל כולל של 80 גרם. מידת הפגיעה בערך המוגן באשר לעבירת הסמים לשימוש עצמי היא ברף הנמוך, בשים לב לסוג הסם (קנבוס) ולכמותו (נאשם 1 – 15 ג' ונאשם 2 - 3.2 ג' ג' נטו) ולכך שנועד לצריכה עצמית.

        

   12. באשר לנסיבות ביצוע העבירה, לקחתי בחשבון את דברי נאשם 1 כי גידל הסם לשימושו העצמי לאור מצבו הרפואי בשל כאבים מהם סבל כתוצאה מפריצת דיסק. נתתי דעתי לכך כי גידל שתיל באדנית וכי המשקל הכולל 80 גרם. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע עבירת ההחזקה בסמים לצריכה עצמית, נתתי דעתי לכך שהסם נועד לצריכה עצמית, לכמות הסם ולסוגו.

        

   13. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת ביחס לעבירה של גידול סמים מעלה כי מידת הענישה משתנה בהתאם לכמות הסם, כמות השתילים, דרך הגידול, שלב הגידול, נסיבות אישיות ועוד. במקרים דומים (מבחינת היקף גידול הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר של מספר חודשים. במקרים חריגים אף נמנעו מהרשעה.

       למקרים דומים ראו:

       • רע"פ 314/16 בן צבי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 22.2.16), הנאשם גידל זרעי קנבוס במשקל של 2.5 ק"ג בדירה ששכר. הנאשם נדון בבית משפט קמא ל- 6 חודשי מאסר בעבודות שירות. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו והעמיד המאסר על 10 חוד' מאסר בפועל. ערעור בבית המשפט העליון נדחה.

       • רע"פ 8237/15 בן זקן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.12.15), הנאשם גידל בחורשה שבעיר יבנה כ- 26 שתילי קנבוס במשקל 8.4 ק"ג. נדון ל- 7 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.

         • רע"פ 1787/15 עמר נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.3.15), הנאשם גידל בביתו 9 שתילי קנבוס במשקל 4.380 גר' ונתפסו כלי מעבדה רבים. נגזרו 8 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.

           • רע"פ 7005/14 דגן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 30.11.14), הנאשם גידל במעבדה בביתו קנבוס במשקל כולל של 2.721 גר' לצריכה עצמית ובנוסף החזיק קנבוס במשקל 3.3 גר' לצריכה עצמית. נגזרו 10 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעורים בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון נדחו.

           • עפ"ג (מחוזי י-ם) 7138-04-17 יזרעאלי נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 8.11.17), הנאשם הורשע, לאחר הוכחות בעבירות של גידול סמים, החזקת כלים להכנת סם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית והחזקת סכין. הנאשם גידל במעבדה שיצר במחסן שבנה, 25 שתילי קנבוס במשקל 526 גר' ו-99 שתילי קנבוס במשקל 29 גר' והחזיק בנוסף סם מסוג קנבוס בצנצנות במשקל 7 גר'. הנאשם נדון ל-6 חודשי מאסר בעבודות שירות לצד ענישה נלווית. ערעורו בבית המשפט המחוזי נדחה.

           • ע"פ (מחוזי י-ם) 60465-10-17 טופולנסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 30.10.17), המערער הורשע בכך שגידל בקרוואן בו מתגורר, שתיל קנבוס במשקל 0.63 גר' ושני שתילי קנבוס במשקל 549.44 גר' לצד כלים להכנסת סם וקופסה שהכילה סם מסוג קנבוס במשקל של 30.64 גר' שלא לצריכה עצמית. בית משפט קמא גזר על המערער מאסר על תנאי לצד ענישה נלווית. ערעור שהגיש המערער לבית המשפט המחוזי תלוי ועומד.

           • עפ"ג (חיפה) 43046-12-15 גולדברג נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, 24.1.16), המערער גידל בחצר ביתו 36 שתילי קנביס, במשקל 525.05 גרם נטו. כמו כן, הנאשם החזיק שתיל, ככל הנראה לצורך יבוש, על דלת מחסן בחצר, במשקל 12.60 גרם והחזיק בביתו סם מסוג קנביס במשקל 12.28 גרם. בית משפט קמא גזר 5 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלת מאסר מותנה. בית המשפט המחוזי המיר המאסר לריצוי בעבודות שירות.

           • עפ"ג (מחוזי ת"א) 42358-10-14 גיא נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 18.2.15), הנאשם גידל בביתו קנבוס במשקל 5.5 ק"ג וחשיש במשקל 1.4 גר' ונמצאו כלי מעבדה. נגזרו 8 חוד' מאסר בפועל, מאסר על תנאי וענישה נלווית. ערעור בבית המשפט המחוזי נדחה.

           • ת"פ (י-ם) 5119-09-13 מדינת ישראל נ' לישנר (פורסם בנבו, 6.5.15), הנאשם גידל בדירתו 18 שתילי קנבוס במשקל 246.47 גר' נטו (מס' עציצים לא צוין) בנוסף החזיק חשיש לצריכה עצמית. במשקל 2.5 גר' נטו וכן כלי מעבדה. הנאשם נדון למאסר על תנאי, של"צ וצו מבחן.

           • ת"פ (ראשל"צ) 44091-11-15 מדינת ישראל נ' ראובני (פורסם בנבו, 17.5.16), הנאשם גידל בביתו 3 עציצי קנבוס במשקל 132.10 גר' נטו. נגזרו 6 חוד' מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, מאסר על תנאי, צו מבחן וענישה נלווית.

           • ת"פ (שלום רמ') 47820-11-15 מדינת ישראל נ' שיינר (פורסם בנבו, 3.10.17), נאשם 1 גידל, יחד עם בת זוגו, שתיל קנבוס במשקל 57.70 גר' והחזיק בסם מסוג קנבוס במשקל כולל של 224.098 גר' בחדרים שונים בבית. הנאשם נעדר רישום פלילי בעבירות סמים. הנאשם נדון למאסר על תנאי לצד ענישה נלווית.

             למקרים דומים שהסתיימו ללא הרשעה, ראו למשל: עפ"ג (חיפה) 28110-10-15 מדינת ישראל נ' דוד; ת"פ (קג"ת) 483520-05-15 מדינת ישראל נ' שובל; ת"פ (קג"ת) 53716-03-15 מדינת ישראל נ' זגורי. ת"פ (ב"ש) 35207-02-15 מדינת ישראל נ' מור ואח'; ת"פ (בי"ש) 10816-02-15 מדינת ישראל נ' אברהם. ת"פ (ק"ג) 35384-05-14 מדינת ישראל נ' עטיה. ת"פ (פ"ת) 9748-10-13 מדינת ישראל נ' קחלון. ת"פ (ת"א) 23797-03-14 מדינת ישראל נ' אביב. ת"פ (טבריה) 13365-08-13 מדינת ישראל נ' טל;. ת"פ (אילת) 25749-03-13 מדינת ישראל נ' דובזנקו;ת"פ (ב"ש) 2746-09 מדינת ישראל נ' ספורטס; ת"פ (טב') 1886-10-07 מדינת ישראל נ' אלינגולד; ת"פ(ת"א) 8905/08 מדינת ישראל נ' אילת; ת"פ (ת"א) 8153-08 מ.י. מדור תביעות פלילי ת"א נ' סאלאם; ( ת"פ (פ"ת) 2262/07 מדינת ישראל נ' קרואני.

              

             11.בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירה של החזקה בסמים לצריכה עצמית מעלה כי במקרים דומים (מבחינת כמות וסוג הסם) הוטלו על נאשמים עונשים הנעים ממאסר מותנה ועד לתקופות מאסר קצרות שיכול וירוצו בעבודות שירות. ישנם מקרים שאף נמנעו מהרשעה.

              

             ראו למשל:רע"פ 6138/09 פרדזב נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 2.8.09), ת"פ (י-ם) 16926-04-16 מדינת ישראל נ' כף (פורסם בנבו, 3.7.16), ת"פ (רמלה) 4001-11-12 מדינת ישראל נ' צפירה (פורסם בנבו, 23.02.15), ת"פ (ק"ג) 52394-10-14 מדינת ישראל נ' ברדה (פורסם בנבו, 15.07.15), ת"פ (ב"ש) 32753-12-13 מדינת ישראל נ' בן אבו (פורסם בנבו, 22.4.14), ת"פ (ב"ש) 6920-11-13 מדינת ישראל נ' חזיזה (פורסם בנבו, 24.06.14), ת"פ (עכו) 4864-05-11 מדינת ישראל נ' גבריס (פורסם בנבו, 18.1.12), ת"פ (ב"ש) 50810-12-10 מדינת ישראל נ' בראונשטיין (פורסם בנבו, 5.3.12), ת"פ (עכו) 53325-11-10 מדינת ישראל נ' יאסין (פורסם בנבו, 6.12.11), ת"פ (ת"א) 24100-09-13 מדינת ישראל נ' קונפורטי (פורסם בנבו, 2.4.14), ת"פ (ראשל"צ) 41846-05-13 מדינת ישראל נ' רובין (פורסם בנבו, 15.9.14), ת"פ (נת') 17184-10-12 מדינת ישראל נ' כהן (פורסם בנבו, 16.9.14).

              

             12.לאור כל המפורט לעיל אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לעבירות שביצע נאשם 1 בנסיבות שלפני נע ממאסר על תנאי ועד 8 חודשי מאסר. מתחם העונש ההולם לעבירה שביצע נאשם 2 נע ממאסר מותנה ועד למאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

             שאלת ההרשעה

             13.הכלל הוא כי מי שהוכחה אשמתו, יש להרשיעו בדין.

             עם זאת קיימים מקרים חריגים מיוחדים ויוצאי דופן בהם קיימת הצדקה להימנע מהרשעה (ע"פ 9893/06 לאופר נ' מדינת ישראל) וזאת כאשר עלול להיווצר פער בלתי נסבל בין עוצמת פגיעתה של ההרשעה הפלילית בנאשם האינדיבידואלי לבין תועלתה של ההרשעה לאינטרס הציבורי-חברתי הכללי.

              

             בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(3) 337 נקבע כי הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים מרכזיים: ראשית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים, ושנית ההרשעה תפגע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם.

              

             14.יישום המבחנים האמורים במקרה דנן, מעלה כי ניתן בנסיבותיהם של הנאשמים לוותר על הרשעתם בדין.

              

             כפי שניתן ללמוד מהפסיקה הנוהגת בתי המשפט לא אחת נמנעו מהרשעה בעבירות שנעברו בנסיבות דומות. מידת הפגיעה בערכים החברתיים היתה ברף הנמוך. הנאשמים לקחו אחריות מלאה והביעו חרטה, הסיכון להישנות העבירות הוא נמוך. שניהם מסרו בדיקות אשר יצאו נקיות משרידי סם.

             שירות המבחן, התרשם כי הנאשמים אנשים נורמטיביים המתפקדים באופן תקין במישורי חייהם השונים, לקחו אחריות מלאה.

             ביחס לנאשם 1, שירות המבחן ערך בדיקות ביחס למקום עבודתו והתרשם כי הרשעה עלולה לפגוע בסיכוייו של נאשם 1 להמשיך להיות מועסק במקום עבודתו הנוכחי, מקום עבודה שבו מועסק כ-30 שנה ואשר ביסס מעמדו בחברה, זאת בשים לב שמקום העבודה מספק שירותים לגורמים ממשלתיים ובטחוניים ולפיכך המליץ להימנע מהרשעתו.

             ביחס לנאשם 2 שירות המבחן התרשם כי נאשם 2 מבטא אמנם עמדות מקלות ביחס לשימוש בסמים עם זאת, מחזיק בעמדות פרו חברתיות ומנהל אורח חיים נורמטיבי. ובשים לב לגילו הצעיר ולכך שטרם גיבש את מעמדו בעולם התעסוקתי, הרשעה עלולה להוות מכשול בניסיונותיו לבנות חייו.

              

             15.לאור האמור, לאור היות הנאשמים נעדרי עבר פלילי, לאור העובדה כי מדרג החומרה של העבירות שביצעו הוא ברף הנמוך, לאור לקיחת האחריות, לאור העובדה שבדיקות שמסרו יצאו נקיות מסמים, לאור רצונם להמשיך ולהתנהל באורח נורמטיבי, לאור הערכת שירות המבחן כי הסיכון להישנות עבירות נמוך, לאור הנזק שעלול להיגרם להם במישור התעסקותי כתוצאה מהרשעה, מצאתי לנכון לאמץ את המלצת שירות המבחן.

             16. לפיכך, אני נמנעת מלהרשיע את הנאשמים ומחייבת אותם כדלקמן:

              

             נאשם 1

              

             1.הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 200 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

             השל"צ יבוצע במסגרת הוסטל בית הדקל בתפקידי תחזוקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

             אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

             הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

              

             2.הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הודה הכל תוך שנה מהיום.

             ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

              

             3. פסילה בפועל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה של חודש.

             הפסילה בפועל תחל לא יאוחר מיום 1.3.18 , ועל הנאשם להפקיד רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט השלום בקרית גת לא יאוחר משעה 13:00 באותו מועד.

             מוסבר לנאשם שהוא חייב להפקיד את רשיון הנהיגה במזכירות בית המשפט. לא יופקד הרשיון, הוא יחשב כפסול מלנהוג מיום 1.3.18 אך הפסילה לא תימנה ולכן לא תסתיים.

              

             3פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג 1973.

              

             4.הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

             ההוצאות ישולמו תוך 90 יום מהיום.

              

              

              

              

             נאשם 2

             1.הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 120 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

             השל"צ יבוצע במסגרת הגן הלאומי באשקלון בתפקידי תחזוקה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

             אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

             הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו, להרשיעו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

              

             2.הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירות בהן הודה והכל תוך שנתיים מהיום.

             ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

              

             3.פסילה מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 6 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים שהנאשם לא יעבור עבירה בניגוד לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג 1973.

              

             זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

             סמים יושמדו.

             ניתנה והודעה היום ט"ו כסלו תשע"ח, 03/12/2017 במעמד הנוכחים.