האם יש לאפשר לחייב לחזור בו מבקשתו להכריז עליו כפושט רגל, שעה שצו הכינוס ניתן לפני כחודשיים וחצי?
א.רקע עובדתי וטענות הצדדים
1.ביום 23.5.18 הגיש החייב בקשה להכריז עליו כפושט רגל וליתן צו כינוס לנכסיו.
2.בתצהיר התומך בבקשה, טען החייב שהוא רווק בן 27, כי לאור מחלת אביו בשנת 2012, הוא נטל הלוואות לצורך עזרה בכלכלת המשפחה. החייב טען כי: "נקלעתי למבוי סתום ומאחר והנני חייב סכומים רבים לנושי, הנני מבקש לפתוח דף חדש בחיי, אולם מצבי הכלכלי אינו מאפשר לי זאת ולשם כך מוגשת הבקשה לפשיטת רגל".
3.החייב הצהיר על חובות בהיקף של כ – 400,000 ₪ לשבעה נושים.
4.ביום 14.6.18 ניתן צו כינוס לנכסי החייב ומונה מנהל המיוחד לנכסיו.
5.החייב התייצב לחקירה אצל המנהל המיוחד ביום 12.7.18.
6.בחקירה התברר שהחייב רכש בשנת 2016 רכב חדש מסוג סובארו פורסטר, באמצעות הלוואה שנטל מבנק מזרחי טפחות בסך של 165,000 ₪ והוא משלם בגין הלוואה זו, סך של 1,600 ₪ מידי חודש (להלן: "הרכב").
7.החייב הצהיר בחקירתו, כי הוא משתכר 9,000 ₪ נטו לחודש והוא מתגורר עם אמו ואחיו הקטן בדירה בת 4.5 חדרים בחולון, שמחציתה שייכת לאמו ומחציתה היתה שייכת לאביו המנוח. לדבריו, המשכנתא שרבצה על הדירה נפרעה לאחר פטירת אביו המנוח, באמצעות חברת הביטוח (להלן: "הדירה").
8.אביו של החייב נפטר בשנת 2012 והחייב נשאל בחקירתו, האם אביו הותיר צוואה. החייב השיב כי:
"לא היתה לו צוואה מסודרת. ממה שאני יודע אמא שלי הלכה לעורך דין והוא הוריש לה ולאח שלי הקטן את הבית. לאח שלי שישית מהבית".
כמו כן, התברר בחקירתו של החייב, כי אביו המנוח היה בן יחיד להוריו וסבו של החייב נפטר בשנת 1989.
9.בסיום החקירה, הורה המנהל המיוחד לחייב להמציא בתוך 14 יום אישורי מסירה לנושים, צו ירושה או צו קיום צוואה של סבו, צו ירושה של אביו ומסמכים נוספים.
10.ביום 13.7.18 הגיש המנהל המיוחד בקשה למתן הוראות שבמסגרתה עתר למימוש הרכב. לטענת המנהל המיוחד, אין שום הצדקה שהחייב יחזיק ברכב פאר שבגינו הוא צריך לשלם מידי חודש תשלום נכבד. לפיכך, יש למכור את הרכב ולהשיב את ההלוואה שניטלה לרכישתה. הדבר יועיל לנושים, היות שניתן יהיה להעלות את התשלום החודשי שהחייב משלם בסכום משמעותי של 1,600 ₪ נוספים מידי חודש.
11.ביום 22.7.18 הגיש החייב בקשה להסדר פשרה לפי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה") והציע לשלם לנושים 40,000 ₪.
12.בתגובה לבקשה להסדר פשרה טען המנהל המיוחד, כי טרם התגבשה מצבת הנשייה ולא ידוע בבירור מי הנושים. תביעות חוב ניתן להגיש בתוך שישה חודשים ממתן צו הכינוס וחלף רק חודש וחצי ממועד מתן הצו. החייב אף טרם הציג אישורי מסירה לנושים. לפיכך, בשלב זה, לא ניתן לקדם הצעת פשרה ויש להמתין לגיבוש רשימת הנושים ומצבת הנשייה.
13.ביום 8.8.18 הגיש החייב "בקשה לחזרה מבקשת פשיטת רגל" (להלן: "הבקשה"). המבקש טוען כי חלף רק כחודש וחצי ממועד מתן צו הכינוס והוא מבקש מבית המשפט "ליתן לו את האפשרות למצוא דרכים חלופיות להסדרת חובותיו באופן פרטני והכל בכדי להימנע מהסנקציות הכרוכות בהליך פשיטת רגל... מדובר בחייב צעיר בן 27, אשר מעוניין להימנע מהכרזתו כפושט רגל וזאת בכדי שעתידו לא יפגע".
14.החייב טוען גם, שהוא "היה פזיז" בהחלטתו לפנות להליכי פש"ר, הוא לא שיתף את אמו בהחלטתו זו ולא הבין לעומק את משמעות ההליך. אין הוא מעוניין כי: "טעות זו תותיר לו כתם לכל החיים ותפגע לו בחיים האישיים". לדבריו, הוא לא מנסה להתחמק מחובותיו ואין הצדקה למנוע ממנו להסדיר את חובותיו בדרכים אחרות. החייב טוען גם, כי אמו תסייע בידו ואף תשלם את הוצאות ההליך שנוצרו עד היום.
15.המנהל המיוחד מתנגד לבקשה. לטענתו, הליך הפש"ר אינה "תוכנית כבקשתך" ולא ניתן "למשוך" את הבקשה לאחר שכבר ננקטו פעולות. החייב זומן לחקירה ואף פורסמה הודעה המזמינה הצעות לרכישת הרכב. המנהל המיוחד סבור כי לאחר שיאותרו נכסי החייב, ניתן יהיה להשיב לנושים את רוב כספים והחייב לא יכול "לפעול באופן אישי ולעקוף את ההליכים". החייב אף לא פירט כיצד יסדיר את חובותיו ולכן יש להמשיך בהליכי הפש"ר ולדחות את הבקשה.
16.הכנ"ר תומך בעמדת המנהל המיוחד. לטענתו, בוצע כבר פרסום למכירת הרכב, המנהל המיוחד כבר החל בפעולות והוגשה כבר תביעת חוב אחת מטעם נושה, בנק דיסקונט. לדבריו, ככל שהחייב מעוניין להימנע מהכרזתו כפושט רגל, הוא יכול לנסות ולגבש הסדר נושים לפי סעיף 33 לפקודה.
ב.דיון והכרעה
1.סעיף 19 לפקודה קובע כי:
"אין חזרה מבקשה שהוגשה – בין של נושה ובין של חייב – אלא ברשות בית המשפט".
2.המלומדים ד"ר לוין וד"ר גרוניס בספרם "פשיטת רגל", מהדורה שלישית (2010), כותבים בעמ' 87 כי:
"משהתחילו הליכי פשיטת רגל אין היוזמה להמשכתם או לביטולם מסורה כבר בידי יוזם ההליך... גם אם שולם לנושה המבקש מלוא חובו לאחר הגשת הבקשה לצו כינוס, אין בית המשפט חייב להרשות לנושה לחזור בו מבקשתו... קל וחומר הוא שלאחר מתן צו כינוס, אין הסכמת המבקש המקורי, בין אם הוא נושה או חייב, מחייבת את בית המשפט".
3.בע"א 2606/10 דן כוכבי נ' הכנ"ר ואח' (12.7.11) – להלן: "פס"ד כוכבי") דחה בית המשפט ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, שדחה בקשה של חייב לחזור בו מבקשה למתן צו כינוס. בית המשפט העליון קבע כי:
"הליך פשיטת רגל הננקט על ידי חייב, לגביו הוא אינו בגדר "תוכנית כבקשתך".... המגבלה האמורה נובעת מכך שעסקינן בהליך קולקטיבי, שעשוי להשליך על גורמים שונים שחובה לשמוע את עמדתם טרם שבית המשפט יתיר חזרה מבקשה... נוכח העובדה שמדובר בהליך קולקטיבי, הכורך בחובו הגנות מסוימות על החייב בצד מגבלות החלות עליו, יש ליתן משקל נכבד לעמדתם של הנושים".
4.באותו מקרה, התנגדו נושים רבים לביטול הליך הפש"ר באופן נחרץ ולכן בקשת החייב נדחתה. כמו כן, כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי באותו מקרה (פש"ר 1125/09 כוכבי דן נ' הכנ"ר (23.2.10)), לאור הצהרת החייב מר כוכבי, כי חובותיו הם בסך של מעל 36 מיליון ₪, הועלתה תמיהה רבה כיצד סבור החייב כי יוכל להסדיר את חובותיו, שעה שפחות משנה לפני שהגיש את בקשתו לביטול ההליך, הוא טען כי לאור חובות עתק אלו, אין מנוס מנקיטת הליכי פש"ר. כמו כן, באותו מקרה היו לחייב נושים פרטיים רבים.
5.אכן, הנטייה היא כי משהליך פש"ר החל, ככלל, לא ייעתר בית המשפט לבקשת חייב לחזור בו מההליך, ככל שתצמח תועלת לנושים מהמשכו של ההליך (ראו למשל: פש"ר 1304-12-11 עו"ד חבר נ' אסתר דודאי ואח' (23.8.12)), פש"ר 4142-09 כרמלה סגל נ' עו"ד רחל כרמי (6.3.11)) ופש"ר 2962/08 חיים עלימה נ' עו"ד רן מסיקה, עו"ד (30.1.18)).
6.לצורך הכרעה בבקשת החייב לחזור בו מן ההליך, יש להתחשב בשיקולים אלו:
א.מהי עמדת הנושים?
ב.מה משך הזמן שחלף מיום מתן צו הכינוס ועד למועד הגשת הבקשה?
ג.מה היקף הפעולות שביצע בעל התפקיד עד היום?
ד. הרקע של החייב: מה גילו, מהי סיבת ההסתבכות בחובות ומה הנזק שייגרם לו אם בקשתו תידחה והוא יוכרז פושט רגל?
ה. האם הבקשה של החייב לחזור בו מן ההליך נגועה בחוסר תם לב?
7.עמדת הנושים: כפי שהדגיש בית המשפט בפס"ד כוכבי, "יש ליתן משקל נכבד לעמדתם של הנושים". במקרה דנן, טרם המציא החייב את אישורי המסירה לנושים וכלל לא ידוע אם צו הכינוס הגיע לידיהם (למרות שבוצע פרסום בעיתונות וברשומות בחודש שעבר). בינתיים, הוגשה רק תביעת חוב אחת. לפיכך, בשלב מקדמי זה, לא התקבלה עמדת הנושים, שכאמור, זהותם הסופית אף טרם התבררה.
8.משך הזמן ממועד צו הכינוס: חלפו פחות מחודשיים וחצי ממועד מתן הצו. מדובר בפרק זמן קצר מאוד. גם אם קיימת הסתמכות של נושים על ההליך (וכאמור זהותם טרם התבררה סופית), ההסתמכות קיימת זמן קצר ביותר וטרם הוגשו תביעות חוב ע"י מרבית הנושים. כפי שנקבע בפש"ר 27903-07-14 בנק דיסקונט לישראל נ' דוד בוקשפן (7.2.16)):
"יש משקל למועד בו הוגשה בקשת פותח ההליך לחזור בו מבקשתו. ככל שההליך מצוי בשלב מתקדם יותר, ייטה בית המשפט שלא להיעתר לה".
9.היקף פעילותו של המנהל המיוחד: יש לשבח את המנהל המיוחד, אשר לא השתהה וניגש למלאכתו בזריזות וביעילות. הוא ביצע חקירה של החייב בתוך חודש ממועד מתן הצו וכבר למחרת החקירה, הגיש בקשה למימוש הרכב. המנהל המיוחד אף פרסם כבר מודעה למכירתו. יחד עם זאת, לאור היקף הפעילות הנדרש ע"י בעל תפקיד בהליך פש"ר, הכולל עריכת תסקירים, בדיקת תביעות חוב, מימוש נכסים והגשת בקשות ותגובות, ההליך עדיין בראשיתו וטרם בוצעו ע"י המנהל המיוחד פעולות רבות.
10.הרקע של החייב – החייב הוא בחור צעיר בן 27, אשר אביו נפטר בהיותו בן 21 בלבד. החייב טוען כי חובותיו נוצרו לאור הצורך שלו ליטול הלוואות על מנת לסייע לפרנסת המשפחה, עקב מחלת אביו ובעקבות פטירתו. גרסה זו טרם נבדקה וטרם נשמעו עמדות הנושים בנושא. יחד עם זאת, בשלב מקדמי זה, גרסתו לא נסתרה. מדובר בחייב צעיר שבהחלט ייתכן שלא הבין לעומק את המשמעות של ההכרזה כפושט רגל. למרות שכיום נראה כי עומעמה "הסטיגמה השלילית" כלפי מי שהוכרז כפושט רגל, עדיין, יש לה השפעות הן כלכליות והן חברתיות. אף אם החייב יקבל בסוף ההליך הפטר, ייתכן כי "עבר" זה יקשה עליו מבחינה כלכלית ואולי אף מבחינה תעסוקתית וחברתית. החייב הוא סטודנט להנדסת חשמל ובמקביל הוא עובד. גילו הצעיר של החייב והסכנה כי ההליך יטיל עליו "כתם" להמשך חייו האישיים והמקצועיים, "מזיז את המטוטלת" לטובתו.
11.בשנים האחרונות ובמיוחד לאחר חקיקתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018, הוגבר הדגש על הצורך בשיקום החייב. הדבר בא לידי ביטוי מפורש בסעיף 1 לחוק הנ"ל, שהציב בין מטרותיו את "שילובו מחדש של החייב... ברקמת החיים הכלכליים". החייב סבור כי יצליח לשקם את חייו שלא באמצעות ההליך וכי דווקא המשך הימצאותו בהליך, עלולה לגרום לו ליותר נזק מאשר תועלת. נראה כי יש לאפשר לחייב לשקם את חייו מחוץ למסגרת הליך הפש"ר ולאפשר לו לנווט את מסלול חייו על פי רצונו.
12.תם ליבו של החייב: ייתכן בהחלט כי הנימוק לכך שהחייב הגיש את הבקשה, נעוצה בעובדה שהמנהל המיוחד פעל למימוש רכבו של החייב ובאמצעות "חזרתו" מההליך, ממבקש החייב להימנע מכך ולהותיר בידיו את הרכב. כמו כן, ייתכן כי לאור החקירה שערך המנהל המיוחד, התברר לחייב כי ייתכן שהוא בעל זכויות בדירה עקב ירושה מאביו וייתכן שיהיה צורך לממש את הדירה שבה הוא מתגורר יחד עם אמו ואחיו. ייתכן גם, שלחייב זכויות נוספות בעיזבון אביו ואף בעיזבון סבו. לפיכך, בהחלט סביר כי החייב מבקש לחזור בו מההליך, על מנת לעכב את מימוש זכויותיו בדירה וביתר הרכוש שירש. ברם, האם שיקול זה מצדיק את דחיית הבקשה?
13.במקרה דנן, נושיו של החייב הם בנקים וחברות אשראי. מדובר בנושים מקצועיים אשר יכולים להגיש בעצמם בקשה למתן צו כינוס אחר החייב ולבקש מינוי בעל תפקיד לצורך איתור נכסי החייב ומימוש רכושו.
14.נראה כי זכותו של החייב לחזור בו מההליך שאותו יזם, גוברת על אינטרס הנושים וזאת לאור השלב המוקדם מאוד של ההליך וגילו של החייב. הנזק שייגרם לחייב לו יוכרז כפושט רגל עלול להיות ניכר ומשמעותי ביותר לעתידו, בעוד שבפני הנושים – שכולם נושים מקצועיים - פתוחה הדרך לנקוט בכל הליך שייראו לנכון, ככל שלא יגיעו להסכמות עם החייב. החייב טוען כי אמו מעוניינת לסייע לו בפירעון חובותיו ויש לקוות כי הדבר יעלה בידם.
15.סיכומו של דבר: הבקשה מתקבלת. ברם, בטרם שצו הכינוס יבוטל, על החייב לשלם את מלוא ההוצאות שנגרמו עד היום. לפיכך, המנהל המיוחד יגיש בקשה לפסיקת שכר טרחה והוצאות בצירוף עמדת הכנ"ר, בתוך 15 יום.
16.לאחר שתינתן החלטה בבקשה והחייב ישלם את ההוצאות שייפסקו, ההליך יבוטל.
17.המנהל המיוחד ישלח לנושים שפורטו בטופס 5 העתק מהחלטה זו, על מנת שיוכלו לנקוט בפעולות שייראה להם לנכון בעקבותיה.
ניתנה היום, י"ג אלול תשע"ח, 24 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.
