פרסקי ואח' נ' הדס ואח'

תביעה ותביעה שכנגד שעניינן התקשרות בין התובעים לבין הנתבעת לעיצוב מטבח.

רקע

1. ביום 27.11.13 התובעים, בני הזוג פרסקי, התקשרו עם הנתבעת, ליאת הדס שהיא אדריכלית ומעצבת פנים, בהסכם לביצוע עבודות אדריכלות בביתם תמורת כ-25,000 ₪. העבודות כללו עיצוב ותכנון כולל בבית התובעים, לרבות שינוי מבני, ריצוף הבית, תכנון ועיצוב המטבח, רכישת מוצרים וכיוצ"ב. עיקר המחלוקת שבין הצדדים נוגעת לעיצוב, תכנון וביצוע העבודות במטבח.

    

   עיקר טענות התובעים

2. הנתבעת תכננה את המטבח באופן רשלני שאינו מאפשר לתובעים לעשות בו שימוש. לתמיכה בטענותיהם, צרפו התובעים חוו"ד של סטניסלב גולוד – "פלס – בדק בית בע"מ" לפיה הליקויים בתכנון המטבח הינם כדלקמן:

   תוכנן מקום צר מידי למקרר באופן שאינו מאפשר את פתיחת הדלתות.

   מגירת כלים המצויה תחת הכיריים החשמליים אינה נסגרת בשל שקע הכיריים.

   הכיריים תוכנו והותקנו קרוב לקיר המטבח באופן שאינו מאפשר שימוש בחלק הצמוד לקיר.

   הארון שאמור להכיל את מכשיר המיקרוגל אינו רחב דיו על מנת לאפשר את פתיחת דלת המכשיר בשל מנגנון הצירים בארון.

   הותקנו ארונות גבוהים ביותר שאינם פונקציונאליים בשל גובהם וגילם של התובעים.

   הותקנו מגירות שטוחות שלא מאפשרות אחסון.

   ארון ייבוש הכלים לא תוכנן מעל הכיור באופן מלא ומטפטף באופן קבוע על השיש.

   לא תוכנן משטח עבודה מספק של שיש.

   תכנון המקום המיועד למקפיא לא הכיל פתרון אוורור למקפיא.

    

3. עובדת קיומם של המכשירים החשמליים, לרבות מידותיהם, הייתה ידועה לנתבעת בעת ביצוע התכנון.

    

4. התובעים פנו לנתבעת אולם זו התנערה מאחריותה. הנתבעת הציעה לתובעים מספר אפשרויות לתיקון ואולם ציינה כי התיקון יבוצע על חשבונם.

    

5. לאור האמור התובעים הגישו תביעה ע"ס של 147,216 ₪, כדלקמן: 70,800 ₪ - עלות פירוק המטבח והתקנת חדש בהתאם לחוות הדעת; 25,000 ₪ - החזר שכר הטרחה ששולם לאדריכלית; 1,416 ₪ - עלות חוות הדעת; 50,000 ₪ - עוגמת נפש.

    

   עיקר טענות הנתבעת 

6. ההסכם בין הצדדים עניינו שיפוץ מקיף ותכנון מחדש של דירת התובעים, כאשר המטבח מהווה רק חלק קטן מהעבודה.

    

7. התובעת הייתה מעורבת באופן פעיל בתהליך התכנון וכל תכניות העבודה נמסרו לה באופן אישי מספר פעמים ואף במייל. על כן, התובעת לא יכולה לטעון כי לא ידעה או אישרה את תכנון המטבח.

    

8. נישת המקרר תוכננה ברוחב של 105 ס"מ מאחר והתובעת מסרה כי רוחב המקרר הוא 100 ס"מ. תוספת של 5 ס"מ הינה מרווח מקובל להוספה על רוחב המקרר.

    

9. ביחס לליקויים הנטענים ע"י התובעים, טוענת הנתבעת:

   למקרר שהתובעים רכשו צירים וידיות לא סטנדרטיים ובולטים באופן חריג מקו הדלת בזמן הפתיחה. לאחר שהתבררה הבעיה בפתיחת הדלתות, הציעה הנתבעת מספר פתרונות, חלקם ללא עלות, אולם התובעת סירבה בחוסר תום לב.

   מדובר בליקוי הנוגע למפרט של הכיריים שנרכשו על ידי התובעים ולא לתכנון לקוי.

   הכיריים הינן סטנדרטיות לשימוש בארון בעל עומק סטנדרטי. ככל ויש לתובעים טענה בהקשר זה עליהם לתבוע את החברה שייצרה את הכיריים. מכל מקום, הנגר שעבד בפרויקט הציע לתובעת לשנות את הנגרות כך שזו תתאים לכיריים (ללא עלות) אך זו לא השיבה להצעתו.

   הארון הינו ברוחב סטנדרטי של 60 ס"מ, רוב מכשירי המיקרוגל הינם ברוחב 40-50 ס"מ. עובדה היא שהמיקרוגל נכנס לתוך הארון. הקלפות נבחרו על ידי התובעת והצירים הם של חברת בלום, כך שאין כל ליקוי תכנוני.

   התובעת דאגה כל הזמן שיחסר לה מקום לאכסון ודרשה במפורש ארונות גבוהים שיגיעו עד לתקרה לצורך ניצול מקסימלי של החלל. התובעת שינתה את התכנון מספר פעמים (ברגע האחרון) ולבסוף הארונות פורקו ונתלו שוב ללא עלות נוספת ובוצעה סגירת גבס מעל.

   גובה המגרות סטנדרטי.

   התובעת דרשה להוסיף מתקן לייבוש כלים. הנתבעת והנגר התריעו בפניה מראש שלא יכולה להיות חפיפה מלאה בין הכיור לחלוקה של הקלפות העליונות. מאחר והתעקשה, המליצו לה להשתמש במתקן עם מגש תחתון לאיסוף המים ולא לפתוח פתח תחתון בארון שיגרום לטפטוף. התובעת עמדה על כך שזה רצונה.

   המטבח שהותקן רחב ידיים ובעל משטח שיש באורך 7 מטרים. מאחר והתובעת רצתה כי פינת האוכל תשולב במטבח וכי הוא יכיל שולחן אוכל, ונוכח השארת מעבר של מטר בין משטחי העבודה לשולחן – נוצר מצב בו חלק מהארונות והמשטח שמעליהם היה בעומק 43.5 ס"מ (בעוד שהיתר, מרבית השיש, הינו בעומק 63 ס"מ). נתון זה היה ידוע ללקוחה ואושר כבר מהתחלה ללא שינוי בדרך.

   המפרט הטכני של המקפיא הועבר לנגר. בארון שולב צוקל מיוחד עם תריס אוורור ופתח אחורי עליון לתוך הנמכת הגבס.

    

10. התובעת העבירה לנתבעת מפרט מלא רק לגבי המקפיא. מידות המקרר הועברו על ידי התובעת. מאחר וכל המידות שתוכננו היו סטנדרטיות לא ניתן היה לצפות שום בעיה מיוחדת.

     

11. מהשתלשלות העניינים ניתן להסיק כי התובעים כלל לא מעוניינים בתיקון הליקויים (תוך שימוש בפתרונות שהוצעו להם) אלא לסחוט כספים.

     

    עיקר הטענות בתביעה שכנגד

12. התובעת, אשר ערכה מספר רב של שינויים בתוכניות לאורך הדרך, קיבלה מהנתבעת שירות אישי ומקצועי. הנתבעת נתנה מענה ופתרונות לכל גחמות התובעת.

     

13. התביעה הוגשה ע"ס 167,627 ₪ כדלקמן:

    37,627 ₪ - 58 שעות עבודה נוספות עבור שינוי תוכניות הנגרות ותיקונים שהתבקשו לאורך הדרך על ידי התובעת, אשר הינם מעבר לשני סבבי התיקונים להם הלקוח זכאי מתוקף ההסכם.

    80,000 ₪ - פגיעה במוניטין הנתבעת נוכח הגשת התביעה בחוסר תום לב. לאחר שהתובעת סירבה לכל ניסיונות הנתבעת לתת מענה לבקשותיה, הוגשה התביעה אשר פרסומה ברשת האינטרנט פוגע במוניטין של הנתבעת ומשרדה.

    50,000 ₪ - עוגמת נפש.

     

    עיקר הטענות בכתב הגנה שכנגד

14. התובעת לא אישרה את התוכניות וכן לא השתתפה בפגישות הנטענות ע"י הנתבעת, אשר נהגה לעבוד באופן לא מסודר ולפתור את הבעיות "תוך כדי תנועה".

     

15. הצעות הנגר לביצוע תיקונים לא היו מעשיות ולא התאימו לדרישות התובעים ולפיכך לא התקבלו על ידם. פתרונות שהציעו התובעים (למשל הזזת המקרר למקום אחר) נדחו על ידי הנתבעת. התובעים אכן שקלו להחליף את כל המטבח, ואולם לא מחמת בצע כסף אלא מחמת התכנון הלקוי.

     

16. הדרישה לתשלום השעות הנוספות מעולם לא הוצגה לתובעים והועלתה רק במסגרת התביעה שכנגד. מכל מקום, השעות הנוספות נועדו לצורך ניסיון להתגבר על הליקויים שנוצרו כאמור באחריות הנתבעת.

     

17. לא הוכחו קיומו של מוניטין ופגיעה בו ולא הוכחה עוגמת נפש.

     

    דיון והכרעה

     

18. לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות וטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה העיקרית להתקבל בחלקה ודין התביעה שכנגד להידחות.

     

    חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט

19. בהסכמת הצדדים מונתה הגב' נעמה בן משה, אדריכלית פנים וסביבה, כמומחית מטעם בית המשפט (להלן: המומחית). לאחר שהגישה את חוות דעתה השיבה גם לשאלות הבהרה וכן נחקרה בישיבת ההוכחות.

     

20. בחוות דעתה התייחסה המומחית לאופן התנהלות פרוייקטים בתחום עיצוב הפנים, שהינם דינמיים וכוללים שינויים וחריגות בשגרת התהליך. המומחית מציינת כי אין לכפות על המעצב שינויים כה רבים, כאשר לשיטתה ולאחר בדיקתה נוכחה לדעת כי הנתבעת עבדה שעות רבות בעדכון תוכניות ובהסברים לתובעים ללא כל תמורה. עוד ציינה כי מקובל להגדיר מרחב גלובלי, ואולם יש לתחום את גבולות השינויים ביחס להיקף העבודה ושכר הטרחה, וראוי היה לעשות כן בפרויקט מסוג זה. היות ולא הוגדרו גבולות, הנוהג הוא שחריגה עד כ-15% מהיקף העבודה הינה בגדר הסביר, ומעבר לכך יש להעריך את העלויות הכרוכות בשינויים באופן בגלובלי.

     

21. לאחר שבחנה את החומר שהוצג לה, התרשמה המומחית כי הנתבעת עשתה עבודתה נאמנה, התייחסה ברצינות לפרויקט, לא חסכה בתשריטים פרטניים, והייתה מחויבת כל כולה לפרויקט. עם זאת, מצאה בפרויקט מספר כשלים, אשר לא נבעו מזלזול אלא מחוסר מודעות.

     

22. המומחית חילקה את הליקויים שמצאה במטבח לליקויים מהותיים ולליקויים זניחים, והציעה דרכי פתרון:

     

23. ליקויים מהותיים:

    • תכנון העמדת המקרר - המקום שתוכנן למקרר שגוי ולא מאפשר שימוש במקרר. לא די בכך שהמקרר נכנס לגומחה שתוכננה, היות ואין אפשרות לפתוח את הדלתות בשל הצמידות לקיר.

      המומחית סבורה כי לא היה די בכך שהנתבעת קיבלה את מידות המקרר. לשיטתה, היה מקום לקבל מהיצרן הנחיות לגבי הרוחב הנדרש בפועל. הנתבעת לא בדקה באופן מדויק את אופן פתיחת המקרר. בתכנון מקרר מקיר אל קיר יש לקחת בחשבון את בליטת הידית ולהרחיק את המקרר מהקיר.

      הפתרון אותו הציעה הנתבעת – דיקוק הקיר - אינו מקובל שכן גם כך הדלת לא תפתח ב-90 מעלות. כמו כן הפתרון ייראה לא אסתטי.

      הפתרון שהציעה המומחית בחוות דעתה הינו העברת המקרר למזווה. הפתרון הינו בר ביצוע, הדלתות יפתחו באופן מקסימלי, ויהיה צורך בקיצור הארון העליון של המזווה. עלות משוערת – 7,000 ₪.

       

      • משטחי עבודה בעומק של 43 ס"מ - אלו אינם נחשבים למשטחי עבודה אלא משטחים המיועדים להצבת מכשירים. התוצאה הינה כי מחד מדובר במטבח רחב ידיים אך מנגד משטחי העבודה מצומצמים.

        מהחומר שהונח לפניה התרשמה המומחית כי הנתבעת עומדת על כך כי הוכתב לה תנאי הכרחי של שילוב שולחן בגודל 90/180. אם טענתה זו נכונה, הרי שאין מקום למשטח בן 60 ס"מ. ברם, על הנתבעת היה להבהיר לתובעת כי משטח בעומק 43 ס"מ לא יכול לשמש כמשטח עבודה. לא די בכך שהתריעה על כך בפניה, אלא היה עליה להיות נחושה יותר, כך שהתובעת תתפשר על גודל השולחן.

        המומחית הציעה להקטין את שולחן האוכל, שאז התיקון יהא אקוטי, היות ונדרשת עבודת שרשרת של פירוק המשטח והארונות הצרים, קירוב יחידת הכיריים, ורכישת ארונות חדשים בעומק של 60 ס"מ.

        עלות התהליך: ארונות – 7,000 ₪; השלמת שיש – 4,000 ₪, וזאת בהנחה כי יתאפשר להשאיר את השיש הקיים בחלק של הכיור. אם לא יתאפשר הדבר העלות תעמוד על 8,000 ₪.

         

24. ליקויים זניחים:

    • מגירת הכיריים - טעות בתכנון. מפרט הכיריים והתכנון הינם הא בהא תליא. לא נבדקו ביסודיות הדרישות לכיריים. ניתן לתיקון ע"י קיצור המגירה.

    • מיקום העמדת הכיריים – סביר

    • מיקרוגל - נראה כי הבעיה נפתרה. המיקרו היה בתוך ארון. הארון סטנדרטי לחלוטין והפרזול נפוץ. בכל מקרה, ניתן לרכוש מיקרו צר יותר שמחירו זניח.

    • ארונות גבוהים - כאשר קיימת דרישה לאחסון רב, אין מנוס מניצול חללים מרובים ככל האפשר, כשהאחסון בגובה משמש לכלים שאינם בשימוש יומיומי. בחירת הפרזול הכפול אינה מאפשרת גישה נוחה לחלק העליון, ואולם ניתן לתיקון במחיר פרזול חלופי ושימוש בדלתות הקיימות אחת אחת.

    • מגירות שטוחות - התכנון מקובל לאחסון פריטים קטנים.

    • מתקן ייבוש כלים – מיקום המתקן אינו חופף לכיור, אך אין כל מניעה להתקין מגשית איסוף מים. גם במצב הקיים הטפטוף אינו קריטי.

    • מקפיא - המקפיא היה במקומו ופעל, כך שהטיעון באשר לבעיית אוורור אינו רלוונטי.

       

25. המומחית התרשמה כי הנתבעת ביצעה עבודתה במסירות, אך לא מצאה סימוכין לכך שהנתבעת לקחה אחריות על הליקויים בפרוייקט. ראוי היה כי את נושא הגומחה למקרר תיקח הנתבעת על עצמה, היות ועניין המקרר נבע מחוסר תשומת לב לדרישות הנלוות לסוג זה של המקרר. לעניין הליקוי במשטח, המומחית סבורה כי לתובעת יש חלק גדול בנזק בשל התעקשותה, ובהנחה כי זו שינתה דעתה חדשות לבקרים, יש מקום לקבל תקלה מסוג זה.

     

26. לסיכום, הנתבעת גילתה מחויבות לפרויקט, אך היו בו מספר ליקויים בגין חוסר מודעות. אין צורך לפרק ולהתקין מטבח חדש. יש לבצע את התיקונים שהומלצו. ליקוי העמדת המקרר הינו באחריות הנתבעת. ליקוי משטח העבודה הצר, שמקורו בתובעת ומערכת היחסים הבעייתית בין הצדדים, ראוי שיתחלק בין הצדדים. הליקויים הזניחים שהוזכרו לעיל, צריכים לקבל טיפול במסגרת הסבירה של חריגות מהתקציב הכללי – 15% מכלל העלויות.

     

27. במסגרת שאלות הבהרה ששלח ב"כ התובעים, חזרה המומחית על קביעותיה ועל עמדתה כי אין צורך לפרק את כל המטבח.

     

28. בפתח חקירתה הנגדית הבהירה המומחית כי נוכח הזמן אשר חלף ונוכח שינויים הנגרמים בצבע השיש (אבן קיסר), קביעתה בחוות הדעת כי יש להחליף חלק ממשטח העבודה לא רלוונטית מאחר ולא ניתן להתאים משטח למשטח הקיים. לכן, כיום יש להחליף את כל משטח העבודה בעלות של 12,000 ₪.

     

29. בחקירתה הנגדית חזרה המומחית על עיקר האמור בחוות דעתה. בעדות המומחית ניכרו מקצועיותה הרבה וניסיונה עתיר השנים. בעדותה הפגינה המומחית בקיאות רבה בנתונים הרלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים, הסבירה והבהירה את ממצאיה וביססה והעמיקה את האמור בחוות דעתה.

     

30. המומחית הבהירה מהי מערכת היחסים המיטבית בין לקוח למעצב-אדריכל. מחד גיסא, על המעצב ליישם את דרישות הלקוח באופן מיטבי הן ברמה המקצועית והן ברמה הביצועית בהתאם לתנאי השטח ונתוניו. מאידך גיסא, אם ללקוח דרישות לא ישימות או לא מיטביות לתנאי השטח או לסטנדרטים המקצועיים, על המעצב להציג זאת בנחישות בפני הלקוח ולהסביר לו כי דרישותיו אינן תואמות את הסטנדרטים המקצועיים ולהציג חלופה אחרת.

    עם זאת, המומחית הבהירה כי שעה שהמעצב העמיד את הדברים בפני הלקוח ולמרות זאת הלקוח מתעקש כי הדברים יעשו בהתאם לדרישותיו, וכל עוד דרישותיו אינן מנוגדות לדרישות בטיחות, הרי שעל המעצב להתאים את התכנית והביצוע לדרישות הלקוח.

     

31. המומחית הדגישה בעדותה את התרשמותה כי במהלך ביצוע הפרוייקט, התובעת הציבה דרישות רבות בפני הנתבעת, וזו האחרונה התייחסה ברצינות רבה לדרישות אלה והשקיעה רבות בפרויקט. המומחית ציינה כי הליקויים שנפלו במטבח, ובעיקר הליקוי הנוגע למקרר, הינו ליקוי הנובע מחוסר ידע. עם זאת, אין הצדקה להרוס את כל המטבח, אלא ניתן לבצע תיקונים ושינויים בהתאם לאמור בחוות דעתה באופן שיפתור את הליקויים הקיימים בצורה מיטבית ובעלויות סבירות.

     

32. בפסיקה נודע מעמדה המיוחד של חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, אשר לו הכלים והידע המקצועי לבחון את הנתונים שבתחום מומחיותו כפי שהובאו לפניו ולהסיק את המסקנות המקצועיות העולות מהם. לעולם מסור לביהמ"ש שיקול הדעת האם לקבל את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וזו אינה מחייבת את בית המשפט. אולם, ככלל, בית המשפט לא ייטה לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי, ע"א 5509/09 מסארווה ואח' נ' עזבון מסארווה ואח' (23.2.14)). הוא הדין בענייננו ושעה שחוות דעתה של המומחית מטעם ביהמ"ש מבוססת ומנומקת היטב ולא הונחו נימוקים המצדיקים סטיה הימנה, כפוף למפורט להלן.

     

    הליקויים המהותיים 

33. מקרר: אין חולק כי התובעים רכשו את המקרר לצורך התקנתו במטבח וכי לנתבעת הועברו פרטי המקרר. ארנון הדס, שהוא בעלה של הנתבעת ושימש כמנהל הפרויקט, אישר כי קיבל מהתובעים את פרטי המקרר ו"שלף" את נתוני המקרר מהאינטרנט. ארנון העיד כי לא פנה אל היצרן כדי לקבל את המפרט הטכני של המקרר. לשיטתו, בדרך כלל הלקוחות מספקים את המפרט הטכני או הספקים "במקרה הזה, לא היה להם את המפרט הטכני ואני שלפתי את החומר מהאינטרנט" (ע' 27 ש' 1-3).

    המומחית הדגישה בעדותה כי באחריות המעצב לברר היטב את מידות המקרר ותכונותיו ובהתאם לתכנן את המטבח. במקרה זה חשיבות הבדיקה טרם התכנון מתעצמת שבעתיים נוכח אופן פתיחת הדלתות המחייב מרווח אשר לא נלקח בחשבון (ע' 17 ש' 24-31).

    מעבר לכך, המומחית הסבירה כי לא רצוי להעמיד את המקרר בצמוד לקיר אולם אם אין ברירה, יש לבצע הרחקה מהקיר, ובהתאם לנתוני המקרר, אשר במקרה זה לא בוצעה (ראו למשל ע' 15 ש' 19-27).

    המומחית נשאלה על הפתרון אותו הציעה – הצרחה בין המקרר למזווה תוך התאמת הארונות שיועברו - והסבירה כי זהו הפתרון המיטבי במצב הדברים, פתרון אשר לא יפגע בנראות המטבח ובפונקציונליות שלו (ע' 14 ש' 14-29).

    סיכומו של דבר, עלות התיקון הנדרש לצורך ביצוע ההצרחה הינו 7,000 ₪. בצירוף עלות נקודת כוח בעלות של 500 ₪. סה"כ 7,500 ₪.

     

34. ארונות ומשטח עבודה: כאמור, בעדותה הסבירה המומחית כי נוכח חלוף הזמן יש להחליף את כל המשטח בעלות של 12,000 ₪.

    המומחית שבה והדגישה כי דרישת התובעת לשולחן רחב ידיים אילצה את הנתבעת לתכנן בנקודה מסויימת ארונות צרים ומעליהם משטח עבודה צר בעומק של 43 ס"מ. בעניין זה מקובלת עלי עמדת המומחית לפיה מחד גיסא דרישות התובעת הן שהובילו לתכנון שיצר משטח צר שלא מאפשר לעשות בו שימוש כמשטח עבודה ומאידך גיסא היה על הנתבעת, כמעצבת הפרויקט, להעמיד את התובעת על כך שהעמדת שולחן אוכל גדול במקום פוגעת בפונקציונליות של המטבח. בעניין זה נדרשה נחישות רבה יותר מצידה של הנתבעת והפעלת מלוא כובד משקלה המקצועי.

    עם זאת, לא מצאתי בחומר הראיות שהובא לפני כל תימוכין לכך שהנתבעת העמידה את התובעת על כך שהדרישה לשולחן רחב תוביל לצמצום המשטח באופן שלא ניתן יהיה לעשות בו שימוש כמשטח עבודה. גם בתצהירה הסבירה הנתבעת כי גודל השולחן אילץ תכנון כאמור אולם לא נטען כי הנתבעת העמידה את התובעת על משמעויות בחירתה והפגיעה במשטחי העבודה במטבח כתוצאה מכך (ראו למשל סעיף 12.8 לתצהיר הנתבעת).

    הטענה כי הנתון היה ידוע לתובעת אין בה די שכן לטעמי במסגרת אחריותה המקצועית של הנתבעת להעמיד את התובעת באופן ברור על משמעות דרישתה לשולחן גדול במקום והשלכתה של דרישה זו על גודל משטחי העבודה. ככל והיתה עושה כן ולמרות זאת התובעת היתה מתעקשת על תכנון המצמצם את משטח העבודה כפי שנעשה, אזי לא ניתן היה לבוא אל הנתבעת בטרוניה. אולם שעה שכלל לא נטען, וממילא לא הוכח, כי הנתבעת העמידה את התובעת על משמעות גודלו של השולחן המצמצם את משטח העבודה, הדבר רובץ לפתחה של הנתבעת.

    בעניין זה אף הדגישה המומחית את התוצאה האבסורדית, כך לדבריה, של מטבח רחב ידיים עם משטחי עבודה מאוד מצומצמים.

    משטחי עבודה הם נתון משמעותי וחיוני במטבח והעדרם הינו תוצאה בלתי רצויה אשר ודאי יש להעמיד את הלקוח עליה באופן ברור.

    לכן, לטעמי, האחריות בעניין זה מוטלת כולה על הנתבעת.

    כפועל יוצא, עלות תיקון ליקוי זה, עפ"י קביעת המומחית, הינו 7,000 ₪ עבור החלפת ארונות ו-12,000 ₪ עבור החלפת השיש. סה"כ 19,000 ₪.

     

    ליקויים זניחים

35. המומחית הבהירה כי מדובר בליקויים מינוריים אשר ניתן לתקנם בקלות כמבואר בחוות דעתה. עמדתה בעניינים אלה נותרה בעינה לאחר החקירה הנגדית ומצאתי לאמצה.

     

36. אשר לארונות, דרישת התובעת למקומות אחסון רבים חייבה ניצול חללים מרובים, לרבות לגובה, שם ניתן לאחסן כלים שאינם בשימוש יומיומי. פרזול הקלפה העליונה, לא מאפשר גישה נוחה לחלק העליון אולם ניתן לתיקון בקלות. בחקירתה הבהירה המומחית כי לכתחילה ראוי היה לתכנן את הקלפות כשתיים נפרדות.

     

37. גם ביחס לליקויים המינוריים הנוספים, המומחית הבהירה כי מדובר בתקלות שוליות שחלקן אינן בגדר ליקוי או שתוקנו ולרובן ככולן מצאה מענה פשוט כמפורט בחוות הדעת.

     

38. המומחית קבעה כי הטיפול בליקויים אלה צריכים לקבל טיפול במסגרת הסבירה של חריגות מהתקציב הכללי – 15% מכלל העלויות. קביעה זו בחוות הדעת התייחסה לעלות תיקונים כוללת של 18,000 ₪. דהיינו, 2,700 ₪.

     

    עוגמת נפש

39. התרשמתי, כפי שאף מציינת המומחית, כי מערכת היחסים שבין הצדדים לא היתה טובה. התובעת הציגה דרישות רבות ושונות במהלך הפרוייקט. לגישת הנתבעת, התוכניות שונו לפחות 5 פעמים נוכח שינוי דרישותיה של התובעת (עדות הנתבעת ע' 31 ש' 16-17). הנתבעת מצידה היתה קשובה לדרישות התובעת, ערכה שינויים בתוכניות בהתאם לדרישותיה וגם המומחית התרשמה כי הנתבעת היתה מחוייבת כל כולה לפרוייקט.

     

40. בנסיבות העניין ושעה שנפסק פיצוי בגין הליקויים ולאחר שבחנתי את הדברים לא מצאתי כי יש מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין עוגמת נפש.

     

    סיכום ביניים - התביעה העיקרית

41. סוף דבר, בגין התביעה העיקרית, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 29,200 ₪.

     

    התביעה שכנגד

42. בהסכם ההתקשרות מיום 27.11.13 (נספח א' לתצהיר הנתבעת) נקבעו 8 שלבים לעבודה. בהסכם נקבעה עלות שכרה של הנתבעת 21,000 ₪ בצירוף מע"מ. עוד נקבע בהסכם "כל שינוי תכנוני לאחר אישור השלב הקודם, יתומחר בנפרד לפי 350 ₪ לשעה".

     

43. הנתבעת טענה כי ביצעה מספר שינויים בתכניות, נוכח דרישות התובעת. בעדותה וכפי העולה מתצהירה (סעיפים 8-10) דובר על 5 שינויים. אולם, הנתבעת לא צרפה לתצהירה את התוכניות השונות שערכה נוכח שינויים אלה ואף לא צירפה כל מסמך המלמד כי התובעת אישרה את שלבי העבודה או את התכניות באופן המתיישב עם הקבוע בהסכם כי יבוצע תמחור נפרד לשינוי תכנוני שבוצע "לאחר אישור השלב הקודם". לא הוצגו תכניות חתומות ע"י מי מהתובעים שלאחריהם הוכנו תכניות שינויים נוספות בעקבות דרישות התובעים. בנוסף, לא הוצגה כל דרישה בזמן אמת לתשלום שעות נוספות בגין השינויים הנטענים.

     

44. הנתבעת צרפה דו"ח שעות (נספח כ"ג) בו מפורטות שעות העבודה במהלך חודשים אוגוסט 2014 – ינואר 2015. סה"כ – 79 שעות עבודה. לא פורט מדוע 58 שעות מתוכן הן שעות בגינן הנתבעת זכאית לתשלום נפרד. הטענה כי עפ"י ההסכם זכאי הלקוח לשני סבבי שינויים בלבד ללא חיוב נוסף (סעיף 26 לתצהיר) אינה מעוגנת בהסכם. כך ובדומה, הטענה כי הנתבעת זכאית לשכר בגין 2 סיורים שערכה עם התובעת לרכישת מוצרים שונים עפ"י שעות נוספות, אינה מעוגנת בהסכם.

     

45. אשר על כן, הנתבעת לא ביססה דרישתה לתשלום בגין 58 שעות.

     

46. פגיעה במוניטין – הנתבעת לא הוכיחה קיומו של מוניטין. יתר על כן, וגם לו היה מוכח, הטענה כי עצם הגשת התביעה יש בה משום פגיעה במוניטין אינה יכולה להתקבל. התובעים זכאים להביא עניינם לפני ביהמ"ש ואין לקבוע כי עצם הגשת תביעה מבססת פגיעה במוניטין. מה גם שהוכח כי נפלו ליקויים בתכנון המטבח, כמפורט לעיל.

     

47. בנסיבות הענין, אף אין מקום לפסוק כל פיצוי בגין עוגמת נפש.

     

48. אשר על כן, התביעה שכנגד נדחית.

     

    סוף דבר

49. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 29,200 ₪.

    לאחר שהבאתי בחשבון את נסיבות העניין, לרבות סכום התביעה והסכום שנפסק, דחיית התביעה שכנגד, אופן ניהול ההליך והוצאות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לשאת בהוצאות התובעים ובשכ"ט בא כוחם בסך כולל של 10,000 ₪.

    הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מיום שיומצא פסק הדין שאחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

     

    ניתן היום, י"ג אלול תשע"ח, 24 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.