בעניין הקטינות:
א.א ילידת 2007
א.א ילידת 2009
"אני רוצה לעוף אליכם כמו ציפורים, ולתת לדלת דפיקות כמו כלב, ולתת חיבוק ונשיקות כמו בני אדם" (מתוך מסרון ששלחה הבת א. לאימה, התובעת בחודש יוני 2018).
עובדות-כללי
- א. התובעת, הגב' ג.א (להלן: "התובעת" ו/או "האם") הינה ילידת 1973
והנתבע, מר א.א (להלן: "הנתבע" ו/או "האב") יליד 1947.
ב. התובעת והנתבע נישאו זל"ז בנישואים אזרחיים ביום XX.X.2007 ונישואיהם הותרו ביום 11.6.2015.
- א. ביום 13.12.2011 עתר האב בתובענה למשמורת (תמ"ש 22603-12-11) שבה ציין כי
הנתבעת, שהינה ילידת הפיליפינים עזבה את ביתם המשותף, לקחה איתה את הבת הקטנה ונעלמה. האב ,כאמור, עתר לבית המשפט לקביעת משמורתן של הבנות אצלו. האב טען בהמשך כי, לאחר כחודש וחצי ומשנפגשו ההורים , העבירה האם גם את הבת הנוספת אליו.
ב. בתגובת האם לעתירה ציינה זו כי בחיי הנישואין התנהג אליה האב בתוקפנות ובאלימות תוך גם הטחת מילים פוגעניות. האם ציינה כי לא אחת סילק אותה האב מהבית ובפעם זו האחרונה כאשר סילק הוא אותה מהבית לקחה היא עימה רק אחת הבנות שכן לא ידעה כיצד תסתדר. היא גם ציינה כי האב איתר מקום מגוריה ובסופו של יום לקח את שתי הבנות אליו. ציינה האם כבר בתצהירה מיום 18.4.2012:
"17. הוא גם לקח לי את תעודת הזהות והדרכון ולא רצה להחזיר לי אותה.
- נחרדתי כשגיליתי שהוא סיפר לילדות שאמא שלהם עזבה אותם ו או גם סיפר להם שאמא שלהן מתה.
- לפני כשבועיים פנה אלי כאילו מתוך ניסיון להתפייס איתי והציע לי לצאת לחופשה בפיליפינים לחודש וחצי והוא שילם לי את עלות הכרטיס.
- כשפניתי למשרד הפנים כדי להסדיר את המסמכים שלי התברר לי שהיה שם מספר פעמים בענייני וביקש שאגורש מישראל. פעמים אחרות כנראה שהתחרט וביקש להסדיר שהייתי בישראל.
- פקידת משרד הפנים שחקרה אותי לא הייתה מוכנה למסור לי מידע.
- התברר לי שהוא הגיש תלונה נגדי במשטרה על כך שכאילו הכיתי את הילדות.
- לאחר שנחקרתי במשטרה בעניין זה לפני מספר ימים פנה עורך דיני וביקש מהמשטרה כי תגבה עדות מהילדות בהקדם לפני שהוא עושה להן שטיפות מח. במהלך התקופה בה הילדות לא אצלי ביקרתי אותן בגנים והן נראות מלוכלכות ולא מטופלות".
ג. בדיון שהתקיים ביום 24.4.2012 קבע בית המשפט:
"נוכח העובדה כי התנהלות האם מלמדת על אי יציבות ואיני מביעה בעניין זה כל דעה על התנהלותה של האם שכן יכול והנסיבות האובייקטיביות הביאו אותה להתנהלות האמורה שכן זו מציינת שהתובע לא התנהג עימה יפה והיא נאלצת לפרנס את עצמה וסובלת מקשיים כלכליים, אולם יחד עם זאת בשל המעברים שחוו הבנות והקשיים הרגשיים כאמור ועד אשר תתברר התמונה האישית הכוללת, קובעת כי משמורתן הזמנית של הבנות א. וא. תהא בידי אביהם הוא מר א.א".
- כדי לקבל את התמונה העובדתית המלאה אשר הביאה אותי בסופו של הליך זה להורות על העברת משמורת הבנות מהאב לאם – מצאתי לצטט קטעים מהתסקירים השונים שהונחו בפני בית המשפט.
- ביום 15.4.2013 הונח בפני בית המשפט תסקיר.
א. בהתייחס לתפקודו ההורי של האב צוין כך (עמ' 2 לתסקיר):
"א. לדבריו קשור מאד לבנותיו, נראה כי דואג להן על פי דרכו והבנתו.
להתרשמות העו"ס המטפלת בת"א, במפגש משותף וביקור בית א. הפגין יחס חם ואוהב כלפי הבנות, הרבה לחבק אותן ולהתגאות בהן. עם זאת ההתרשמות היא כי יכולתו לראות ולהכיל את צרכיהן הרגשיים של בנותיו מצומצמת, וכיום הוא מרוכז אך ורק במאבק לקבלת המשמורת על הבנות.
כמו כן התברר כי בנותיו חשופות לאלימות מצידו, שוטר ראה אותו בעת שהיכה את בתו ונפתח לו תיק.
על פי גיליון רישום פלילי מהמשטרה קיימים תיקי חקירה מ-2012 – התעללות אחראי בחסר ישע, הפרעה לעובד צבור, תקיפת קטין על ידי אחראי, תקיפת חסר ישע ע"י אחראי.
על פי הדיווח שהתקבל מהמשטרה נצפה א. ע"י שוטר כשהוא מכה את הילדה א. נמרצות בראשה בהיותם ברחוב. כאשר השוטר התערב, אמר לו א. "אני דחפתי ולא הרבצתי, יש הבדל, ומי אתה בכלל?" א. נעצר לחקירה והכחיש את המיוחס לו.
בדיווח נוסף נמסר כי א. השאיר את הבנות הקטנות א. וא. לבדן ב--.
אנו מתרשמים כי בניגוד להצהרותיו של א. בדבר חשיבות הקשר של הבנות עם אימן ודאגתו לשמור על הקשר, הוא משתמש בהן ומפעיל אותן נגד האם, ומתקשה לראות את הנזק שנגרם להן בכך. כמו כן על פי חקירת המשטרה הבנות חשופות לתכני הסתה מצידו נגד האם.
לגבי אופן המעבר המפתיע למושב ב., להערכתם של העובדים הסוציאליים התנהגות זו מדגישה בנוסף לדפוסי התנהגות והתמודדות כוחנית, את חוסר רגישותו ופניותו לצרכי הבנות ומגבירה את הסיכון הרגשי בו נמצאות הבנות".
ב. בהתייחס לאם צוין:
"ג. אישה נאה, נעימה ועניינית. כיום מתפרנסת מעבודות משק בית.
בביקורי בית התרשמנו כי נערכת כראוי במסגרת אפשרויותיה למקרה שהבנות יעברו לגור עימה או יגיעו לביקורים מורחבים הכוללים לינה".
ג. בתסקיר הופנה בית המשפט לכך שהתקיימה וועדת תסקירים שבפניהם עמדו אלו:
"לאם חסרה יציבות בהיותה נטולת אזרחות וכן חסרת בסיס כלכלי וקיומי איתן. מאידך להתרשמות המטפלים טיפלה בבנות תוך רגישות לצרכיהן. לאב יש בסיס יציב יותר ככל הנראה בהיותו אזרח וכן מבחינה כלכלית, אך חייו מתאפיינים ככל הנראה במעברים ומשברים משפחתיים ובעיקר באלימות כלפי בת זוגו וכלפי בנותיו.
לנוכח זאת ובהעדר יכולתו לראות את צרכי הבנות בנפרד ממנו, וכן בשל אי יכולתו לאפשר לאימן קשר עימן שלא בשליטתו, הועדה סבורה כי מוטב לבנות שיעברו לבית אימן. האם תהיה זקוקה לליווי טיפולי והדרכה הורית, גם לצורך הטיפול בבנות ובעיקר כדי להיות מסוגלת להתמודד עם בן זוגה ולהעמיד לו גבולות, ואנו סבורים כי תוכל להיעזר בסיוע טיפולי והדרכתי זה לטובת הבנות ואף תוכל להפיק ממנו תועלת. כמו כן ברור לנו כי האם שומרת על מקומו של האב בחיי הבנות ותאפשר לבנות לעמוד בקשר עם האב.
לגבי האב, אנו חוששים שלא יגלה מוטיבציה לעשות שינוי לטובת בנותיו, הן בהעדר תובנה למצבו, וכן מתוך חוסר מוכנות לאפשר לאם את מקומה בחיי הבנות. להערכתנו הוא עלול להפעיל על האם לחצים ולגייס את הבנות להאשמת אימן. גם אם הוא מגלה יכולת לתפקוד והתארגנות אינסטרומנטלית ודאגה לצרכיהן הפיזיים, קיים חשש שיש לו מגבלה ביכולות הרגשיות וחוסר יכולת לאפשר לבנות הזדמנות להתפתחות רגשית תקינה, בטחון בסיסי, ספרציה ובניית זהות עצמית.
על כן ההמלצה להעברת הבנות למשמורת האם נראית כיום כרע במיעוטו, כאשר בחזקת האם הבנות צפויות לחוויה רגשית יותר מאפשרת לצורך התפתחותן תקינה".(הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.)
בהמשך לאמור – ההמלצות שבתסקיר היו להרחיב את מקומה של האם בחיי הבנות תוך שצוין במפורש כי הוועדה רואה האם כמתאימה יותר לשמש משמורנית לבנות.
- בהמשך לאמור לעיל ולעמדות הצדדים שהובאו בפני בית המשפט, קבע בית המשפט דיון ליום 4.6.2013 אליו לא התייצבה האם, ואשר בסופו קבע בית המשפט כך:
"1. בפני בית המשפט עומדת תביעה לקביעת משמורת, אשר הוגשה על ידי אב באשר לבנותיו הקטינות.
- הנתבעת לא התייצבה לדיון. לטענת בא כוחה, מדובר באיחור שלה, שכן הייתה כוונה שהיא תתייצב. יחד עם זאת, בדין טוען ב"כ התובע כי היעדר התייצבות במועד מלמד על אי לקיחה ברצינות של הליך כה חשוב.
- הונח בפני בית המשפט תסקיר מחודש מרץ 2013, שבו ממליצה פקידת הסעד על העברת משמורת של הבנות לאימן (וזאת בהמשך להחלטה קודמת של בית המשפט אשר הורה בהסכמה על העברת הבנות למשמורת אביהן).
- עיון בתסקיר מלמד כי המסקנה אליה הגיעה פקידת הסעד לא בקלות ניתנה. ישנה מורכבות עובדתית אשר בגינה נדרשה פקידת הסעד לקיום וועדת החלטה בת"א שבה השתתפו גורמים משירותי הרווחה במועצה אזורית גזר ובמחלקת שפירים בעיריית תל אביב.
האם, ילידת הפיליפינים, כבת 40 שנה, הגיעה לארץ ב-2005 כעובדת זרה עם אשרת עבודה. אין לה מעמד מוסדר בארץ. היא אם לארבעה ילדים המתגוררים בפיליפינים עם אביהם ואמה.
האם מתפרנסת מעבודות משק בית, אין לה משפחה בארץ לבד מהנוגעים בהליך שבפנינו. נראה כי נוכח ההתנהלות מול האב ובענין הבנות הומלץ כי תקבל הדרכה הורית.
האב, יליד 1947, חשמלאי עצמאי, אב לשלושה ילדים בוגרים מנישואים ראשונים. בבעלות האב בית ומשק במושב ב.. על פי התסקיר, לאב מספר רישומים פליליים בגין אלימות. האם טוענת כי סבלה מאלימות פיסית ונפשית מצידו של האב. לעניין הבנות – ישנה תלונה שהגיש שוטר שראה את האב, כך לטענתו, מכה את אחת הבנות. כיום הבנות נמצאות בגן ועל פי דיווח הגננות מצבן של הבנות השתפר לאחר הדרכה שקיבל האב מהגננות.
- הבנות עברו מספר שינויים במהלך השנים האחרונות, נראה כי השינויים ואי היציבות פוגע בבנות. לא ברורה לי כרגע יכולתה של האם להציב לבנות מסגרת קבועה. דומה שגם האב מתקשה ליתן לבנות את התנאים הנדרשים לקיום מיטיב. אולם, מכיוון שכרגע הבנות נמצאות אצל האב, ועד שלא יתבהרו הנתונים כולם, איני מוצאת מקום כרגע לעשות שינוי במקום המגורים של הבנות.
- אני מורה, כי בשלב זה יוגש תסקיר משלים אשר יפרט מצבן של הבנות נכון למועד הגשת התסקיר. לשכת הרווחה תלווה את האב ואת ההתנהלות שלו עם בנותיו, על מנת לבחון כל סיכון לאלימות פיסית ו/או נפשית, ותדווח על כך על אתר.
לעניין הסדרי הראיה של האם עם בנותיה – מורה כי בנוסף למפגשים בסוף השבוע, ייקבע מפגש נוסף באמצע השבוע וזאת על פי תיאום שייערך על ידי פקידות הסעד עם ההורים. הביקור יתקיים במרכז הקשר. האב יביא את הבנות למרכז הקשר והאם תהא חופשיה להתנהל עם הבנות לבדה במרכז הקשר.
- ניתנות בזאת סמכויות לפקידת הסעד על פי סעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, וזאת עד להחלטה אחרת... " הדגשה בקו תחתון לא במקור – מ.ד.).
- בהמשך הונחו בפני בית המשפט תסקירים נוספים :
א. בתסקיר מיום 28.11.2013 צוין:
"היתרונות של האם הם: האם מכירה במקומו של האב ובחיוניות של הקשר שלו עם הבנות. ועושה רושם שיש יותר סיכוי כי תוכל לשמור על מקומו של האב אם הבנות יהיו אצלה.
האם מגיעה לשיחות אצל עו"ס משתפת פעולה ומוכנה ללמוד ולקבל הנחיות לפעולה. והעו"ס מתרשמת ממנה כאדם אחראי שעומד במשימות ובלוח זמנים.
החיסרון של האם הוא חוסר הביטחון העצמי שלה והחרדות שלה שמונעות ממנה להשמיע את קולה ואת דעתה. דבר המעלה כי לא תוכל להיות אסרטיבית ולהילחם כשצריך למען בנותיה או להתמודד מול קשיים שתתקל בהם.
היתרון של האב שהוא אדם מבוסס יותר מבחינה כלכלית, מעמדו בארץ ברור ובטוח, הוא מכיר את הבירוקרטיה ואת המנטליות בארץ ויודע לגייס את הידע הזה לטובתו.
החיסרון שלו שהוא אמביוולנטי לגבי נחיצות הקשר של הבנות עם האם וזה מתבטא בהתנהלותו סביב הקשר. ולא בטוח שישמור על הקשר עם אם בנות אם זה יהיה תלוי רק בו.
הבנות מטופלות היטב אצל האב השתלבו בישוב בו הן גרות.. ונראה שמאוד טוב להן ולא יהיה להן פשוט לשנות מקום מגורים ובכל מקרה חיוני שיסיימו את שנת הלימודים במקום שהתחילו בו".
ב. בהודעת עדכון מיום 25.6.2014 צויין כי:
"מהתנהלות האם וחוסר בטחונה נראה שאין מנוס מלהמליץ על משמורת האב אך ברור מדיווחים ומעקב שעשיתי במשך החודשים האחרונים כי האב גורם נזק לבנות בדברים, מסרים, התנהגויות על וכלפי האם. וכן בכך שמונע מהבנות קשר יותר אינטנסיבי עם אימן.
מדובר באב מתפקד ובאם חסרת בטחון שאינה יודעת להילחם על זכויותיה וזכותה להיות הורה באופן מלא נשללה ונשללת ממנה על ידי האב ובניגוד להחלטות בית המשפט".
ג. לאחר שהוברר כי האב לא מקיים החלטות בית המשפט והסדרי השהיה עם האב מתקיימים במועדים בהם החליט האב כי נכון יהא לקיימם ולא במועדים שקבע בית המשפט, עתרה האם למימוש זכויותיה לעניין זה, תוך שציינה כי עברה תהליך טיפולי והתחזקה פיזית ונפשית והיא מבקשת להדק את הקשר עם בנותיה.
בתסקיר שהוגש ביום 13.8.2015 צוין כך:
"האב משקיע בבנות ודואג להן ככל יכולתו והבנתו. חשוב לו שיתאימו לחברה, שיכירו את היהדות, שלא יפגרו אחרי הקידמה, שיהיו ככל הילדים, שילמדו טוב ויצליחו והוא עושה כל מה שמבין כדי שהדברים יסתדרו לשביעות רצונו.
יחד עם זאת מהברור שעשינו עולה כי
- האב לא ממלא את החלטות בית המשפט.
- האב מגיב בעויינות עד כדי ניתוק קשר או ניסיון להלך אימים על אדם שהעביר ביקורת על טיפולו בבנות.
- הבנות מקבלות מסרים שליליים מהאב על האם, והבנות קולטות שעל פיו ישק דבר ואינן מעיזות להתנגד לו גם אם יודעים שדבריו אינן מדויקים.
- האב משאיר את הבנות לא פעם לבדן בבית. הפנינו את תשומת ליבו כי הדבר אינו חוקי ומסוכן להשאיר בנות בגילן לבד בבית (במיוחד שיש בריכה בחוץ) ותשובתו הייתה כי גם כשהוא בבית יכול לקרות אסון. בעבר הייתה תלונה של שכנים שהשאיר את הבנות בלילה לבד בבית ואולם האב סירב לשתף פעולה בבדיקה.
- על פי הדיווחים נראה כי לא תמיד יש הקפדה על ניקיון אישי של הבנות (האב מתנגד לדיווח זה).
- כמו כן במפגש אישי עם הבנות עלו סימנים לחרדות בעיקר אצל א. וזה מעלה תהיות לגבי מצבן הנפשי. עקב כך הוזמנו הבנות לשיחה נוספת. הפגישה עם הבנות תואמה עם האב אולם הוא לא הגיע ובשיחת טלפון לברור טען שהעו"ס העבירה עליו ביקורת, היא מרגלת אחריו, היא דואגת לאם ולא לבנות ולכן לא תזכה לעולם לראות אותו או את הבנות. הוא לא היה מוכן לענות לשאלות וטען שהכל יגיד רק בית המשפט.
- להערכתנו יש לשקול אבחון לבדיקה פסיכולוגית של הבנות לברור מצבן הרגשי נפשי.
ולגבי האם צוין כך -
"תפקוד האם -
האם אשה קשת יום עבדה בניקיון והיום עובדת במכון יופי. בשיחה איתה הביעה געגוע להיות עם בנותיה וכאב על כך שלפי התרשמותה הבנות עוברות עם האב טרור בדומה למה שהיא עברה כשהייתה איתו.
עד לאחרונה חיה בחרדות ולא היו לה כוחות להילחם על זכויותיה וגם בהקשר של הבנות. כאמור לאחרונה עברה תהליך של העצמה ושיקום והיום היא מסוגלת יותר לדרוש את זכויותיה. לאחרונה לא הסתפקה בביקורים שהאב קבע והגיעה לבקר את הבנות בבית הספר ובצהרון. הבנות מאד שמחו לבואה של האם.
האם הביעה רצון לכך שהבנות יחיו איתה אולם לא הייתה בטוחה מה היא טובתן. ברור לה שמבחינת האמצעים הכלכליים והאפשרויות החומריות וכן מבחינת הנגישות לממסד והידע של החוקים לאב יש עדיפות עליונה כיום. היא גם יודעת שלבנות טוב במסגרת החינוך בה נמצאות. אולם מבחינה רגשית היא משוכנעת שלבנות יהיה טוב יותר איתה".
בסופו של יום הומלץ על הרחבת הסדרי השהייה של הבנות עם אימן ועריכת אבחון פסיכולוגי לבנות.
- א. ביום 15.3.2017 הוגשה התביעה שבהליך זה ובה עתרה האם להעברת משמורת הבנות אליה.
בכתב תביעה זה תיארה האם את ההשתלשלות העובדתית ורצף ההתרחשויות אשר בגינן נותרו הבנות במשמורת האב. לטעמה, נוכח הנתונים העובדתיים העדכניים והואיל ומצב הבנות מורע פיזית ונפשית והואיל ויכולתה לשמש אם משמורנית השתפרה באופן משמעותי - יש בכל אלו להביא לשינוי קביעתו של בית המשפט ולהורות כי משמורת הבנות תעבור לאם.
ב. טוענת האם כי, האב אשר הינו כבן 70 שנה, "פגע (וממשיך לפגוע) בבנות, מצלק את נפשן, אף שלא במכוון – מתוך שנאה למבקשת והעדר יכולת ללמוד ולהשתתף בהדרכות הוריות. האב אינו קשוב לצרכים המשתנים והגדלים של הבנות, לא הפנים את החשיבות של מתן מקום משמעותי לאם בחייהן ועונשיו אינם בגדר "חינוך".
המבקשת, לאחר הליך ארוך של העצמה, קביעות בעבודה ובניית מסגרת יציבה, בשלה כדי לעמוד על הזכות של הקטינות לשהות במחיצתה, לנוח מהמתח הקשה הסורר בבית האב ולאפשר להם מסגרת יציבה, קשובה ותומכת".
נוכח זאת, עתרה התובעת להעברת משמורת הבנות אליה.
- א. בכתב ההגנה טען האב כי יש לדחות את התובענה על כל רכיביה שכן מטרת האם
בהגשת תביעה זו אינה להבטיח או לדאוג לטובת הבנות אלא להבטיח את מעמדה בארץ, שכן תעודת הזהות הזמנית שהייתה לה בוטלה ובאמצעות קבלת משמורת הבנות היא מבקשת לזכות במעמד יציב.
ב. הנתבע הוסיף וטען כי הוא זה שמגדל הבנות בגפו מספר שנים, הוא זה שדואג לצרכיהן והן זוכות בביתו לרמת חיים טובה עת האם אינה מסוגלת להבטיח להן אפילו תנאי מחייה מינימליים.
ג. טוען האב כי הוא בעל מסוגלות הורית מוכחת, הוא משמש אב מסור ויציב לבנות והוא רואה בראש מעייניו את טובת הקטינות, חינוכן ובריאותן.
- א. ביום 24.5.2017 הוגש לתיק תסקיר משלים ובהמשך לתובענה שהגישה האם.
בציון תפקוד ההורים פורט בתסקיר כך:
לגבי האב:
"האב א. (70) הורה משקיע אך עם דרישות נוקשות. האב מטפל בבנות באופן עצמאי מזה מספר שנים. הוא מטפל כמיטב הבנתו משקיע בהן לא מעט כדי שיצליחו בלימודים, שזה כפי הנראה מבחינתו ערך עליון וקודם לכל צורך פיזי או רגשי. לרוב הבנות נראות נקיות ומסודרות ומתפקדות טוב במסגרות החינוך אך ברור לכל כי הן נמצאות במצוקה רגשית בכל הקשור לקשר עם אימן. נראה כי האב מפעיל עליהן משטר דיכוי. בחקירת משטרה שעברו הבנות לאחרונה עלה כי הבנות פוחדות מאבא ומדווחות על התייחסות לא תקינה של האב כמו, מניעת אוכל, הוצאה החוצה בלילה, ועוד. מהמשטרה נמסר כי תיק החקירה יועבר לתביעה.
יחס האב לאם – לפי הידוע לנו, האב לא מרשה לבנות לדבר על אמן, מכנה אותה בכינויים ומעביר מסר ברור השולל אותה. אסור לבנות להביע באזני האב אהבה או געגוע לאם, רצון להיות איתה או שמחה על שהיה להן טוב איתה, כי אז הוא מפסיק לדבר איתן. בעבר ידוע לנו כי אמר להן דברים כמו "אמא מתה", ו"אני אביא לכן אמא אחרת".
האב לא מתקשר ישירות עם האם בשום דרך בהתאם אינו מעדכנה בכלום (לא כשהילדה מאושפזת לניתוח ולא כשהוא לא מביא את הבנות כפי שנקבע) וכל דרישה שלו מהאם מועברת דרך הבנות.
האב מפעיל התנהגות תוקפנית תוך כדי שימוש בבנות כאשר הוא כועס או כשדרישותיו לא נענות:
- שם את בנותיו על שמיכה ברחבת המועצה ואיים כי ישאירן שם אם לא יקבל את מה שדרש מהמועצה (למיטב זיכרוני היה מדובר בהנחה בארנונה).
- כאשר הבנות נשארו אצל האם בהתאם לסדרי הראיה שנקבעו ולא חזרו מוקדם כפי שדרש לא הכניסן הביתה ולמחרת סירב להביא להן את הילקוטים לבית הספר.
- כשיועצת בית המספר ביקשה שיביא את הילקוטים אמר לה שלא תתערב בעניינים לא לה וטרק לה את הטלפון.
- בשל כעס על עובדת המועדונית הוא משאיר את הבנות במועדונית עד דקת הסגירה. הן האחרונות שהולכות הביתה.
- על פי דיווחים: אם הבנות מדברות על אמן הוא מפסיק לדבר איתן.
- על פי דיווחים: אם הבנות מרעישות הוא מוציא אותן החוצה ונועל את הדלת (גם אם זה לילה).
- על פי הדיווחים: אם מדברות עם אמא בטלפון שנתן לא. הטלפון מוחרם.
לגבי האם צוין:
"האם ג. (44) אישה חיובית, נעימה, מתייחסת באופן חיובי לבנות, מאוד רגישה לגבי מצבן הרגשי ודואגת לטובתן. ממספר ביקורי בית שערכתי בזמן שהבנות היו אצל אימן ומהדו"ח של הרווחה בתל אביב מלפני מספר שנים נראה כי תפקודה ההורי של האם תקין היא אם חמה דואגת ערנית לצרכי הבנות קשובה אליהן ומנסה לפעול בכל דרך חוקית כדי להגן עליהן. בהתאם מתאימה עצמה למגבלות שהאב מטיל על הבנות כדי לא לתרום לכך שיעניק אותן או יפגע בהן רגשית.
האם פועלת בכל דרך חוקית כדי לקבל את זכויותיה על הבנות. היא בעבר הייתה בקשר עם הרווחה ונעזרה בהם. וגם היום מוכנה לקבל כל ייעוץ והנחיה בהתאם לצורך.
האם חשובה מאוד לבנות, הבנות קשורות אליה, טובתן של הבנות חשובה לה והיא מוכנה לוותר מעצמה למען טובתן. דמותה והקשר איתה חיוני לתחושת הביטחון של הבנות ולהתפתחותן.
כשהבנות אצל אימן הן נראות שמחות ומשוחררות ומבקשות להיות יותר עם אמן וגם לישון אצלה.
בביקור בית אצל האם, התרשמתי מבית נקי מסודר ומאורגן גם עבור הבנות. לאם יש בן זוג ישראלי יוצא יחידה קרבית שמתגורר עימה ותומך בג. בכל החלטותיה לגבי הבנות.
האם יודעת לדבר עם הבנות, הן נשמעות לה. היא יודעת להעסיק אותן בשיחות ועבודות יצירה ומאפשרת להן חופש פעולה בבית.
לבנות חדר מסודר ומצוייד עם מיטות בגדים משחקים ספרים ואין מניעה שישנו שם" -( הדגשה בכתב תחתון לא במקור – מ.ד.)
ב. בהתייחס לבנות צוין בסיכום התסקיר כי:
"הבנות א. וא. מתפקדות במסגרות בהן הן נמצאות אך ניכר כי סובלות מכך שנמנע מהן קשר חופשי עם האם. למרות שיטות הדיכוי שהאב מפעיל עליהן נראה כי הן שומרות על חיוניות ושמחת חיים בהתנהגותן כלפי חוץ. יחד עם זאת מעלות מצוקות בכל שיחה אישית איתן".
והומלץ לשקול שוב שאלת המשמורת.
- א. וועדת תסקירים התכנסה ביום 25.6.2017. לציין כי עת האב ראה שהאם הגיעה
לוועדה עם עו"ד בחר הוא לעזוב המקום ומשכך החליטה הוועדה לשנות מהות הדיון המתוכנן ודנה במצב הבנות.
ב. המלצות וועדת התסקירים הינן כי הבנות תועברנה למשמורת האם, ויתקיימו הסדרי שהייה בין האב לבנותיו.
- א. קבעתי מועד לשמיעת הקטינות ואלו נשמעו ביום 9.7.2017.
ב. נהיר כי מדובר בשיחה בחסיון אולם ניתן לציין כי דברי הבנות בפני חיזקו באופן משמעותי את שעלה בדווח העו"ס לפיו האם מאפשרת לבנות להתבטא באופן חופשי ולהביע רצונותיהן ומאווייהן כולל בהתייחס לדמות האב, ואילו כאשר הבנות אצל אביהן ההתנהלות כאמור אחרת לגמרי.
ג. יצוין כי הדברים נכתבים בזהירות הראויה והנדרשת תוך שהדו"ח המלא מצוי בתיק בית המשפט בחיסיון וככל שתידרש לו ערכאת הערעור, הוא יועבר במלואו.
- א. בהמשך לתסקיר שהוגש והשיח עם הבנות הורחבו הסדרי השהייה של הבנות אצל
האם ונקבע מועד לחקירת העו"ס.
ב. בדיון שהתקיים ביום 31.10.2017 נחקרו העושות במלאכה:
הגב' הדס שלם, עו"ס.
הגב' דפנה זילביגר, עו"ס.
מר אסף אליאס, עו"ס.
- א. בפתיח לדיון הסכימו ב"כ הצדדים כי הצדדים עצמם ימתינו מחוץ לאולם בעת
העדת העדים ועל מנת שיתקיים שיח חופשי ויינתנו תשובות ללא מורא.
ב. בסיום הדיון צוין במפורש ולבקשת ב"כ הצדדים כי:
"הפרוטוקול ייוותר חסוי ולא יועבר לעיון הצדדים. הפרוטוקול יהיה לעיון ב"כ הצדדים בלבד וברבדים שבהם יש לשתף גורמים נוספים, תוגש פסיקתא לחתימה".
ג. הערה זו, אשר הינה חריגה בנוף הדיוני, שכן עפ"י הוראות הדין אין מניעה שבעלי הדין ינכחו בכל השלבים הדיוניים, והצדדים וב"כ עומדים בד"כ על מיצוי זכותם זו.
הסכמתם האמורה של ב"כ הצדדים בתיק זה מלמדת כאלף עדים על הקושי איתו נדרשנו להתמודד ועל הקושי איתו נדרשו הבנות להתמודד בשנים האחרונות, שכן היה ברור שאם האב יראה ו/או יידע את המידע שמסרו הבנות , יכול ויבולע להן או ייפסק שתוף הפעולה עם הגורמים המטפלים.
ד. עלה באופן רציף מהתסקירים שהוגשו כי האב מתקשה להכיל את דמותה של האם בחיי הבנות. גם לאחר שהאב נאלץ לקיים הסדרי השהיה של הבנות עם אימן , לא הפסיק הוא לפעול להקטנת דמותה של האם, כינויה בשמות גנאי, הבעת זלזול ביכולותיה , בכישוריה במשלח ידה, במקום מגוריה ועוד. האב העביר מסר ברור לבנות כי אינו מעונין לשמוע דברים טובים על האם ואם נאמרו כאלה – היה הוא מעניש את הבנות. הבנות מצאו זה אצל זו מקום בטוח לספר רגשותיהן וחוויותיהן אולם בשיח כלפי האב בחרו הם לומר את שמבכר האב לשמוע ועל מנת שלא יבולע להן.
אין מחלוקת כי האב אוהב את הבנות ועשה בשבילן את הטוב ביותר שהוא מבין , אך אין בכך די. כפי שצוין כבר בתסקיר ממאי 2013 "ההתרשמות היא כי יכולתו לראות ולהכיל את צרכיהן הרגשיים של בנותיו מצומצמת"
עוד לומר כי האב הפעיל על בנותיו שיטות חינוך נוקשות, הענישן בענישה קשה, וכגון: לישון ללא אוכל; הוצאה מחוץ לבית בלילות קרים וכד'.
למרות ניסיונותיו הממושכים של האב לגמד דמות האם ולהביא הבנות לכך שיזדהו עם עמדתו לכך שאין לאם מקום בחייהן, לא צלחו ניסיונות אלו.
נראה כי דמותה המכילה של האם אפשרה לבנות לשמור לעצמן מרחב אישי אליו לא חדר האב, ובו שיתפו הן זו את זו במחשבותיהן. הבנות מאוד וורבליות, הן בעלות חיי רגש נרחבים והם שמחים לשתף זו את זו ושתיהן יחדיו את גורמי הטיפול בקונפליקטים איתם הן נדרשות להתמודד ועל מנת לחיות חיים נוחים בבית האב. הן נאלצות להקטין את דמות האם ולגמדה בחייהן כשהן עם האב. אך לא ברור עד מתי יעמדו כוחותיהן של הבנות לעמוד מול האנרגיה שמפעיל האב.
לבנות נחוצות בחייהן שתי הדמויות ההוריות. הבנות מבטאות באופן מעורר השתאות בפני כל גורמי הטיפול את ההבדל בהתנהלות כל אחד מההורים ובאופן תואם לעולה מדו"חות הסוציאליים.
- הגב' הדס שלם, עו"ס
א. הגב' שלם הייתה עו"ס המשפחה ממאי 2017 (עת החליפה עו"ס קודמת שיצאה לחופשת לידה).
ב. הגב' שלם ציינה כי בהמשך להחלטת בית המשפט החל האב בהדרכה הורית, וכי הוא מגיע בזמן למפגשים, אולם לא יוזם תכנים (ראה עמוד 26 לפרוטוקול).
לשאלה שהופנתה לעדה ובהתייחס לשינוי בהתנהלות האב ואם קיים כזה בהמשך לשיחות שהתקיימו ענתה העדה:
"ת: אני חושבת שכן הצלחתי ליצור איתו קשר ואמון, קשה לי לומר אם יש שיפור. במקביל לזה שאני נפגשת איתו, אני פוגשת את הבנות במועדונית, היכולת שלי להעריך אם משתנים דברים זה דרך השיחות עם הבנות. המדד שלי זה בעיקר לדבר עם הבנות ולדבר עם מסגרות החינוך, גם מאז שאני עובדת עם המשפחה וגם מאז התחלת ההדרכה, יש שינוי בשיטות הענישה, כבר אין הדיווחים שהיו בעבר, שבעבר בעבר, אני לא שמעתי את הבנות אומרות את זה שהיו דיווחים על אלימות. הבנות כן עדיין מאוד מפחדות ממנו, הרבה פעמים אני באה לפגישה איתן והן אומרות אבל את זה אל תגידי לאבא, אסור שאבא ידע. הן משתמשות בתכנים האלו, אסור שאבא ידע שכיף אצל אמא, אסור שהוא ידע שהן הלכו לים, אסור שהוא ידע שיש להן צעצועים שם, שבקשר טוב עם הבן זוג של אמא.
וכן -
ת:אני לא יודעת להגיד.
ש: שוחחת עם הבנות עם מי נוח להן יותר להיות עם האב או עם האם.
ת: מהשיחות שלי עם הבנות הן כן מרגישות שהן יותר יכולות לפתוח את הלב בפני אמא לדבר איתה בחופשיות, עם א. הן הרבה פעמים מרגישות שהוא יכעס על מה שהן יגידו, שהוא לא ידבר איתן. אם הן יאמרו משהו שלא יאהב, אבא לא ידבר איתן. אצל האבא הן אוהבות את המושב, יש להן שם חברים, והן מדברות על הפחד משינוי, אין מה לעשות. זה שינוי גדול והן מפחדות להיות במקום חדש". (הדגשה לא במקור – מ.ד. )
וכן ראה דבר העדה עמ' 28:
"אני ממש מבקשת שכל מה שאמרתי יישאר חסוי לצדדים כדי לא לפגוע בבנות וכדי לא לפגוע בתהליך עם א. שאני צריכה להמשיך איתו את ההדרכה.
אני בכל פעם מסבירה לא. על החשיבות שא. ישוחח עם ג., הוא אומר שמה שהיה איתה נגמר והוא לא מוכן לשוחח איתה".
- העדה, הגב' דפנה זילביגר
הגב' זילביגר ביקרה בבית האם, בדירה שברח' ----.
א. העדה ציינה כי בדירת האם 3 חדרים, סלון מרווח, מטבח נפרד. העדה ציינה כי
חדר הבנות הינו חדר נעים עם יציאה למרפסת.
ב. עוד ציינה העדה כי קיים מגרש משחקים בסמוך לבית האם, כמו גם מתנ"ס באזור.
ג. העדה אישרה כי הבנות היו נינוחות מאוד בבית האם.
- העו"ס מר אסף אליאס
מר אליאס גם הוא עו"ס בתחום ילדים בסיכון ביקר אף הוא בבית האם וציין כי הדירה נמצאת ב "רחוב מרכזי ב--, דירה בקומה --. בניין בסדר. אני מכיר את שכונת -- די לעומק, מדובר באזור היותר סימפטי של השכונה, דירה נראית טוב, מרווחת, בכניסה יש סלון מרווח, יש חדר שינה של ג. ובן זוגה וחדר שינה לילדות. החדר של הילדות מעט צפוף אבל מאוד חם, מלא בבובות, דברים שתואמים את גיל הבנות. דברים שניקנו לאחרונה...
התרשמות שלי יש את כל הצרכים. הן שיחקו איתנו בדברים. היה ביקור מאוד יפה.
ש. יש מקום בחצר שהן יכולות לשחק.
ת: זה בניין משותף, ברוב הבניינים אין חצר פרטית, אבל יש גינה ציבורית במרחק של כמה צעדים, זה אזור מאוד רווי ילדים, במקום הזה יש גינה מאוד גדולה".
ראה עמ' 30 ש'23-35 לפרוטוקול.
- בדיון נוסף אשר התקיים בעניינם של הצדדים נשמעה גם עדותם של ה"ה הגב' ויקי קדמון עו"ס והגב' רינת גרינברג, עו"ס.
- עדותה של הגב' ויוי קדמון
א. הגב' קדמון ערכה מספר דווחים ותסקירים בענין משפחת א. בתסקיר ממרץ
2018 מציינת הגב' קדמון כי היא מכירה המשפחה כ-14 שנים.
ב. הגב' קדמון נפגשה גם עם כ"א מהבנות והמליצה באופן חד משמעי על העברת הבנות למשמורת אימן.
ג. בחקירתה ציינה העדה:
"אני מאוד רוצה להבהיר בפני בימ"ש את התחושות הבאמת
לא טובות שלי שהילדות נמצאות. גם שיחה עם ילדה בוגרת
כמו א. היא מנסה כל הזמן, אל תספרי שטוב לי עם אמא,
אני מבקשת אל תספרי, אל תגידי, אבא שלי לא אוהב שאני
מספרת כאלה דברים אם הוא ידע מזה מא. הבת הקטנה,
הוא מעניש. תחושות לא טובות. היא אמרה את זה בשיחה
האחרונה. התחושה לא טובה. היתה חקירת ילדים. היא הולכת
לחדר ולא אוכלת ארוחת ערב. זה העונש. אני זוכרת
שבימ"ש דיבר בפרטיות עם הבנות.." – מעמ' 34 לפרוטוקול ש' 3.
בתסקיר ממרץ 2018 ובדיווחים בהמשך המליצה הגב' קדמון כי הבנות יועברו למשמורת
האב על אתר. הגב' קדמון נפגשה עם הבנות ותיארה את חששותיהן מהאב.
- עדותה של הגב' עינת גרינברג, עו"ס
הגב' גרינברג מלווה את המשפחה מיולי 2016, היא עו"ס המשפחה וגם עו"ס המועדונית שבה נמצאות הבנות.
עדותה של הגב' גרינברג הייתה עדות מכריעה בתיק שכן ניכר מעדותה שעשתה כל שניתן כדי לגרום לאב להבין להשפעת התנהלותו על הבנות ולנסות לשנותה – ללא הצלחה.
עוד ניכר היה תסכולה מהעובדה שלמרות מאמציה הרבים להביא לשינוי התנהגותו של האב לטובת הבנות – לא צלח הדבר.
א. ראה עדות העדה בעמ' 47 לפרוטוקול שורת 6-20:
"ת. בהתחלה, בוא נגיד כשפוגשים אותו פעם ראשונה אז באמת, בהתחלה מאוד התרשמתי ועד היום מתרשמת שהוא מאוד אוהב אותן ודואג להן. השאלה מכאן ועד מה שקורה בפועל שזה משהו אחר (צוחקת). הוא דואג מזה שהן תעבורנה לאם, התרשמתי שהאם מבחינתו היא השטן בהתגלמות, הוא גם לא קורא לה בשמה, אלא קורא לה "ההיא". הוא כל הזמן מתייחס מה קורה אצלה ולא מה קורה אצלו והוא לא מתייחס ואומר שהכל בסדר, שגידל גם את הילדים הקודמים ושהוא יודע מה שהוא עושה. כשעולים גם דברים בשטח אז הוא מסרב להתמודד איתם. הוא לא רואה את זה, פשוט. עכשיו היתה לאחרונה הוראה מביהמ"ש שאעשה איתו הדרכה ואני יושבת ובאמת מנסה, כי באמת בגישה שלי, אני בגישה שהילדות פה ואני רוצה לעבוד עם מה שיש. אני מנסה איתו הדרכות, שנעלה דברים והוא לא מעלה כלום. אמרתי נעשה פגישה אחרת, נכניס את הבנות ואז לפי האינטראקציה נעלה דברים, אז הוא מסכים ואז אני נפגשת איתו לבד כדי לשקף לו. לדוגמא, הבנות בשיא הקיץ, באוגוסט, 38 מעלות בחוץ מגיעות עם חולצות ארוכות חמות,של חורף ואני אומרת לו "חביבי, מה עניינים?" אנו יושבים בחדר ממוזג ולי חם, אז אני אומרת לו שאני שומעת מהמועדונית שהן מגיעות כך גם למועדונית" והוא אומר "אבל קר להן". אז אמרתי שאפשר להביא חולצה קצרה ופוטר בצד והוא אומר שלא יכריח אותן. אמרתי לו שהוא אבא שלהן והן קטנות וזה לא מסתדר לי".
ב. בית המשפט מפנה לעדה שאלה:
"ש. לביהמ"ש: אמירות של הבנות לגבי אלימות של האב או אלימות פיזית ומילולית פסקו בחצי השנה האחרונה?"
והעדה עונה:
"ת. היה דיווח בפברואר" - עמוד 47 משורה 32 לפרוטוקול.
ג. העדה נשאלה ישירות היכן צריכה להיות משמורתן של הבנות והשיבה בתשובה ברורה תוך ומנומקת:
"ת. אני חושבת שזה צריך להיות אצל ג.. אני חושבת
שהוא מאוד רוצה ויש לו רצון טוב, אבל אני לא יודעת. הוא לא
מחובר ל.., הוא לא רואה באמת את הבנות, את הצרכים
שלהן וזו גם ההתרשמות שלי מהפגישות שלי איתו וביקורי
הבית. להסתכל על הבנות ולשמוע מה שהן אומרות בין
השורות, שהן פוחדות ממנו וגם יש קשר עם ההדרכה בת"א
והם מעריכים שהיא מסוגלת וגם הם ערוכים לזה במידה ו-.
אני יודעת שזה יהיה לו ממש קשה וכואב". –
עמוד 48 שורות 14-18 לפרוטוקול.
ד. לשאלת ב"כ האב אשר ביקש כי העדה תתאר האם היו שינויים בחצי השנה האחרונה השיבה העו"ס:
" ת. יש פה, התשובה מתחלקת לשניים: מה הן מראות ומה אני מרגישה והשאלה האם יש מקום למה אני מרגישה, מבחינת הזווית המקצועית שלי. הן מראות שהן כן שמחות להיות עם אבא ואני חושבת שהן אוהבות את אבא. הרבה ילדים גם כשעוברים התעללות, מאוד אוהבים את ההורים שלהם. אבל אני מרגישה מתח בשפת הגוף שלהן ומרגישה את א. עצורה ומפחדת ואת א. רצה מסביב ולא יכולה להיות בכלל וזה בבית שלהן, מקום שלהן והן לא יכולות לאכול אפילו. כשאני רוצה ללכת מביקור בית הן אומרות "לא, אבל אבא הבטיח שתהיי ככה וככה" ולא רוצות להשתחרר. אז בתחושה שלי הן מפחדות, אך אוהבות אותו. " ראה עמ' 52 משורה 4 לפרוטוקול.
המצב המשפטי
- א. סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ב -1962
(להלן: "החוק") קובע כי :
"ההורים הם האפוטרופסיים הטבעיים של ילדיהם הקטינים".
ב. סעיף 15 לחוק האמור מפרט את חובות ההורים וזכויותיהם בנוגע לילדיהם
ומציין כי :
"אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד לעבודתו וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".
ג. סעיף 17 לחוק קובע כי:
"באפוטרופוסתם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך
שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".
ד. סעיף 24 לחוק מסדיר האפשרות להסכמות בין הורים החיים בנפרד.
וסעיף 25 לחוק קובע כך:
"לא באו ההורים לידי הסכם כאמור בסעיף 24, או שבאו לידי הסכם אך ההסכם
לא בוצע, רשאי בית-המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי
שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות
מיוחדות להורות אחרת".
- בכל תובענה למשמורת ו/או הליך הנוגע לקטינים – טובת הקטין/נים היא עמוד האש ועמוד
הענן אשר יורו לנו הדרך.
ראה לעניין זה דבריו של כבוד השופט זילברג המנוח מלפני יותר מיובל שנים המתאימים גם לימינו:
"מבחן טובת הילדים, לדעתי, לא יימלט בו אחד מן השנים: או שאינו
שיקול רציני כלל, או שמתחשבים בו, ובו בלבד, כגורם החלטי, מכריע,
הדוחה (במקרה התנגשות) כל שיקול אחר. פשרה לא תיתכן כאן;
הוא אינו ניתן לחלוקה, ואין למזגו ולערבבו באיזה שהוא שיקול
אחר. כי משהתרומם המחוקק לדרגת התפיסה המודרנית – ובתפיסה
מודרנית זו נוקטים חכמי ישראל זה עידן ועידנים - כי הילד אינו
'אובייקט' של שמירה והחזקה להנאתו או לטובתו של אחד ההורים,
אלא הוא עצמו 'סובייקט', הוא גופו 'בעל-דין', בשאלה חיונית זו,
הרי לא יתכן להתעלם מן האינטרסים שלו בשום צירוף מסיבות שהוא,
ולא יתכן כי נדחה אותם מפני 'זכות' של מישהו אחר, ויהא זה האב או האם שלו".
ע"א 209/54 שטיינר נ' היועמ"ש [פורסם בנבו](פס"ד מיום
20.2.1955).
וראה גם סעיף 3(1) ל"אמנה בדבר זכויות הילד (מיום 20.11.1989 ואשר אושררה ע"י מדינת ישראל ביום 2.11.1991):
"בכל הפעולות הנוגעות לילדים בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאליים ציבוריים או פרטיים ובין אם בידי בתי-המשפט, רשויות מינהל או גופים תחיקתיים, תהא טובת הילד השיקול הראשון במעלה".
- 22. אך מהי "טובת הילד" וכיצד יבחן אותה בית המשפט, הכיצד יצוק לתוכה תוכן ויקרום חיים בעצמותיה?
במסגרת דו"ח הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה בראשות כב' השופטת סביונה רוטלוי (משרד המשפטים, חלק כללי 2003 פרק 2.4) נקבע בעמ' 137 כדלהלן:
"2. בעת קביעת טובת הילד יישקל מכלול הזכויות, הצרכים והאינטרסים של הילד בין היתר לאור הגורמים הבאים:
(א) רצון הילד, תחושותיו, דעותיו ועמדתנו לגבי העניין הנדון;
(ב) 7שלומו הגופנים והנפשי של הילד;
(ג) גילו של הילד וכשריו המתפתחים;
(ד) מימד הזמן בחיי הילד;
(ה) מינו של הילד, מאפייניו ותכונותיו הרלבנטיים לעניין הנדון;
(ו) ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן ההחלטה או מן הפעולה;
(ז) קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו;
(ח) עמדת הורי הילד ואנשים משמעותיים אחרים בחייו של הילד על העניין הנדון;
(ט) הידע המקצועי הרלבנטי לעניין הנדון;
(י) כל גורם אחר שנקבע בחיקוק כקשור לקביעת טובת הילד ביחס להחלטה אחרת או לפעולה בעניין הנדון או שיימצא כקשור לה על ידי הגורם המחליט.
- הכרעה בדבר טובתו של ילד מסוים תנומק בכתב, תוך פירוט בדבר ההיבטים אשר נשקלו בפועל בעת קבלת ההחלטה בהתייחס למור בס"ק (2) לעיל, והמשקל שיוחס להם בהקשר הנדון".
ומן הכלל אל הפרט
- א. בענייננו וכאמור ברישא, הוגשו מספר תסקירים, אשר האחרונים שבהם המליצו באופן חד משמעי על העברת המשמורת מהאב לאם. גם התסקירים בהם לא ניתנה המלצה כה חד משמעית הצביעו באופן ברור על כשליו של האב בהתנהלות עם הבנות.
ב. אכן, תסקיר איננו בגדר חוות דעת מומחה, כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1970, אולם נקבע בהלכה הפסוקה כי הואיל ותסקיר נערך ע"י גורם אובייקטיבי וניטראלי, הממלא חובתו בהתאם לדין ועל פי החלטות בית המשפט , יש ליתן לו משקל הדומה למשקלה של חוות דעת מומחה.
ראה לענין זה : ע"מ 4259/06 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, פורסם במאגרים, [פורסם בנבו] (פסק דין מיום 13.7.2006);
עמ"ש (מחוזי ת"א) 55785-02-12 ק.ש. נ' ע.ש., [פורסם בנבו] (פסק דין מיום 20.9.2012).
- לאחר שהבאתי כל הפירוט כאמור ובחנתי כלל הנתונים מצאתי כי האב שהינו כיום כבן 73 שנים, אכן מגדל את שתי בנותיו כמעט לבדו כ-5 שנים, הוא דואג להן למקום מגורים , דואג להן לביגוד, הנעלה, חינוך, וכיו"ב, אולם כבר מהתסקיר הראשון שהוגש בתיק בשנת 2013 צויין במפורש כי :
..ההתרשמות היא כי יכולתו לראות ולהכיל את צרכיהן הרגשיים של בנותיו מצומצמת, וכיום הוא מרוכז אך ורק במאבק לקבלת המשמורת על הבנות. ..כמו כן התברר כי בנותיו חשופות לאלימות מצידו"
בשלבים הראשונים הפנה בית המשפט לכך ש"לאם חסרה יציבות בהיותה נטולת אזרחות
וכן חסרת בסיס כלכלי וקיומי איתן...". ראה תסקיר מיום 15.4.2013.
וראה בתסקיר מיום 28.11.2013: "החסרון של האם הוא חוסר הבטחון שלה והחרדות שלה שמונעות ממנה להשמיע את קולה ואת דעתה , דבר המעלה חשש כי לא תוכל להיות אסרטיבית ולהלחם כשצריך למען בנותיה או להתמודד מול קשיים שתתקל בהם..".
אולם בחלוף הזמן הצליחה האם לעבור תהליך העצמה משמעותי, היא מצאה דירה נאה למגוריה בה הקצתה חדר לבנות , למדה לימודי יופי והיא עובדת בכך , היא פעלה להרחבת הסדרי השהייה שלה עם הבנות והיא עומדת בעדינות אך באסרטיביות על זכויותיה ומהדוחו"ת שהתקבלו עולה כי הבנות חשות מאוד בנח בבית האם וכי ניתן מענה לצרכיהן הפיזיים והרגשיים.
סיכום
- 25. "... נכון שהן מצטיינות והולכות לבית הספר אבל מבחינה רגשית יש התעללות רגשית וגם לפי מה שהבנות אומרות, יש גם התעללות פיזית. מבחינתי , לפני שנים הן היו צריכות לצאת...גם למקום אחר".
עדותה של הגב' עינת גרינברג, עו"ס בעמ' 54 ש' 24-28 לפרוטוקול
וראה גם עדותה כי :
"היתה מנהלת רווחה אחרת עד לפני שנתיים והגישה שלה היתה שונה ..אז הרגשנו שנעשה פה מחדל ..שהיתה מנהלת בעד לרצות את התושבים ואת ראש המועצה.."
בעמ' 54 ש' 16-18 לפרוטוקול
ויש גם להתייחס לקשייה האובייקטיביים והסובייקטיביים של האם בעבר וכמפורט לעיל , עת היה לה קושי ליקח על עצמה הטיפול בבנות שכן לא היה לה מקום מגורים קבוע או הכנסה קבועה.
ב. כיום, ומשנראה כאמור כי האם התאקלמה באופן מיטבי , היא עובדת באופן מסודר, שוכרת דירה למגוריה ובה חדר מתאים לבנות, יש לה בן זוג שהוא אמפטי לבנות ויתר על כל אלו הבנות מתארות כי בשהותן במחיצת האם הן יכולות להתבטא בפתיחות ולהתנהג עפ"י גילן, עת האם מאפשרת גם שיח חיובי בהתייחס לאב ונותנת לו מקום בחייהן ובהתייחס גם להמלצות הגורמים המקצועיים -
נוכח כל אלו ולטובת הבנות ולהבטחת שלומן הפיזי והנפשי ולהבטיח עתידן לבנות אישיות עצמאית נפרדת ובריאה, נחה דעתי כי יש להעביר משמורתן של הבנות מהאב לאם.
ג. אין לי ספק, ומהיכרות עד כה עם הצדדים להליך, כי האב יתקשה לקבל הכרעת בית המשפט וזו תגרום לו למצוקה ולצער. כמו גם יתקשה האב להכיל את הביקורת שנשמעה על התנהלותו ונוכח החשש להשפעת אלו על הבנות נחה דעתי כי נכון יהא ליתן פסק דין זה עת הבנות במשמורת אימן.
בהמשך להחלטתי – התקבלה הודעת ב"כ האם כי הבנות אמורות לשהות במשמורת אימן מיום 19.8.2018 ועד 26.8.2018.
ד. נוכח זאת פסק הדין ייחתם ולמשך 24 שעות יוותר חסוי ולא יפורסם. עובדת יחידת הסיוע תעביר תוכן פסק הדין למחלקות הרווחה הרלוונטיות על מנת שיהיו ערוכות ללוות הצדדים.
סוף דבר
- א. אני מורה על העברת משמורת הבנות א. וא. לידי אימן.
ב. המחלקה לשרותים חברתיים ב-- והמחלקה לשרותים חברתיים ב-- "יחברו" זו לזו לצורך העברת פסק דין זו בצורה מותאמת לבנות.
ג. המחלקה לשרותים חברתיים ב-- תלווה את האם במעבר זה ותגיש תסקיר מעדכן בעוד 3 חודשים.
המחלקה לשרותים חברתיים ב-- תלווה את האב ותגיש תסקיר מעדן בעוד 3 חודשים.
ד. הואיל והבנות אמורות לשהות עם האם עד ליום 26.8.2018 – מורה כי בפרק זמן זה יפגשו עובדות מחלקת הרווחה ב-- עם האב ותנתנה להן סמכויות עפ"י סע' 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות להמליץ על הסדרי השהיה ולהתאימן לנסיבות המשתנות.
עד להחלטה אחרת – יתקיימו הסדרי השהיה של האב עם הבנות במרכז קשר במקום מגורי האב פעמיים בשבוע 3 שעות בכל מפגש.
ה. אין צו להוצאות.
ניתן היום, ט' אלול תשע"ח, 20 אוגוסט 2018, בהעדר הצדדים.