מע"מ מס קניה ומע"מ תל אביב נ' ברק שי תקשורת בע"מ ואח'

השתלשלות ההליך:

1. ביום 28.3.18, במסגרת הסדר טיעון, הודו הנאשמים והורשעו בעבירות הבאות:

   • שמונה עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם לגביו מסמך כאמור בסעיף 38, על פי סעיף 117(ב)(5) לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו – 1975 (להלן: "חוק מע"מ");

     • עבירה של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין ולנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות על פי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ;

2. באותו מועד הוצגו פרטי ההסדר: "כתב האישום יתוקן, הנאשם יודה ויורשע. המאשימה תגביל את עצמה לעונש של שנים עשר חודשי מאסר בפועל, קנס של 5% מהמחדל ומאסר על תנאי, בכפוף לכך שהנאשם יסיר את המחדל ו/או לפחות 775,597 ₪, כשמוסכם עלינו שסכום של 305,927 ₪ הוכרו על ידי רשות המיסים ומחדל זה הוסר בפועל. הנאשם יהיה חופשי לטעון לעונש כפי שימצא לנכון".

3. לבקשת הסניגור המלומד נדחה הדיון לקבלת חוות דעתו של הממונה על עבודות השירות, ושב ונדחה כפעם בפעם מסיבות ענייניות. עתה בפני חוות דעתו של הממונה, לפיה כשיר הנאשם לריצוי מאסר בעבודות שירות.

4. ביום 25.11.18 השלימו ב"כ הצדדים את טיעוניהם לעונש בעניינו של הנאשם:

   התביעה הסכימה כי המחדל הוסר במלואו וטענה כפי התחייבותה בהסדר. לעניין הקנס, חישבה התביעה ומצאה כי ערכו 41,000 ₪;

   ההגנה, חופשית בטיעוניה, הדגישה את הסרת המחדל והמאמצים שהשקיע בכך הנאשם, ועתרה לעונש של מאסר מותנה וקנס מתון;

5. הצדדים לא התייחסו כלל לעונש בעניינה של הנאשמת, החברה, ועליה יוטל קנס סמלי של 100 ₪.

    

   מעשי הנאשם:

6. הנאשמת היא חברה פרטית מוגבלת במניות, שנרשמה במרשם מע"מ ביום 12.5.10, ועיסוקה בסחר במוצרי תקשורת. בתקופה הרלוונטית לאישומים היתה הנאשמת פעילה והיתה "עוסק" כהגדרת סעיף 1 לחוק מע"מ. הנאשם היה מנהל פעיל בנאשמת בתקופה הרלוונטית לאישומים, עד שמכר את החברה לאחר, שעזב את הארץ, ועדכן את רשם החברות בדבר שינוי זהות דירקטור ביום 16.6.13.

7. במהלך בחודשים ינואר עד יוני 2013, היא התקופה הרלוונטית, נרשמו בספרי הנאשמים 16 חשבוניות מס כוזבות בסך כולל של 6,626,189 ₪ שהוצאו להם ע"י א.ר. תקשורת, מבלי שסופקו בפועל השירותים או המוצרים שפורטו בחשבוניות, ומתוכן ניכו הנאשמים לכל הפחות 820,524 ₪ קרן מס. זאת עשו הנאשמים במטרה להתחמק מתשלום מע"מ, וכך עברו שמונה עבירות של ניכוי מס תשומות מבלי שיש להם מסמך כאמור בסעיף 38, על פי סעיף 117(ב)(5) לחוק מע"מ.

8. בתקופה הרלוונטית היו הנאשמים חייבים לנהל פנקסי חשבונות ורשומות אחרות, כקבוע בחוק מע"מ ובתקנות. במטרה להתחמק מתשלום מע"מ, הכינו ו/או ניהלו הנאשמים, או הרשו לאחרים להכין או לנהל, פנקסי חשבונות כוזבים, כשכללו בספריהם חשבוניות כוזבות, אותן קיזזו כתשומות, וכך עברו עבירה של הכנה, ניהול או הרשאה לאחר להכין ולנהל פנקסי חשבונות כוזבים או רשומות אחרות כוזבות על פי סעיף 117(ב)(6) לחוק מע"מ.

    

   נסיבות הקשורות בעבירות – קביעת מתחם העונש ההולם:

   1. כידוע, בית המשפט לא ידחה בנקל הסדר טיעון לעונש שמובא לאישורו, לנוכח קיומם של שיקולים כבדי משקל התומכים במוסד הסדרי הטיעון, ובראשם האינטרס הציבורי שלא לכרסם במעמדו כמכשיר אכיפה ושלא לפגוע באינטרס ההסתמכות של הנאשם (ע"פ 2021/17 מצגר נ' מ.י. (2017), פסקה 11). יחד עם זאת, בית המשפט אינו כבול להסכמות הצדדים בהסדר הטיעון לעניין העונש, ובבואו לגזור את הדין הוא רשאי ואף חייב לבחון את נאותות הסדר הטיעון אשר הובא לפניו, אם בהסדר שהוגש לפניו התקיים איזון בין טובת ההנאה הצומחת לנאשם מהסדר טיעון לעניין העונש, לבין אינטרס הציבור כפי שהוא בא לידי ביטוי בעונש המוסכם. על מנת לקבוע אם התקיים האיזון הראוי, על בית המשפט לבחון את העונש המוסכם בהסדר הטיעון אל מול העונש שהיה נגזר על הנאשם לולא הסדר הטיעון, ומהי מידת ההקלה שניתנה לו עקב הסדר הטיעון (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מ.י. (2002); ע"פ 3068/10 פלונית נ' מ.י. (2010), פסקאות 40-44).

   2. בית המשפט העליון קבע פעמים רבות שהוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין אינן עומדות בסתירה ל"גישת האיזון הראוי" –  דהיינו, הערכאה הדיונית מוסמכת ואף נדרשת לבחון הסדרי טיעון על רקע מתחם הענישה ההולם, שאותו יש לגבש בהתאם להוראות הקונקרטיות של תיקון 113 (ע"פ 921/17 אבו זעילה נ' מ.י. (2017); מצגר הנ"ל, פסקה 16; ע"פ 5855/15 לוגסי נ' מ.י. (2016), פסקה 11; ע"פ 512/13 פלוני נ' מ.י. (2013), פסקאות 18-12 לפסק דינו של השופט ח' מלצר; קול אחר שנשמע בדברי הש' זילברטל בע"פ 2524/15 שפרנוביץ נ' מ.י. (2016) איננו אפוא עיקרה של הלכה).

   3. קביעתו של מתחם העונש ההולם:

      • מעשי הנאשמים מהווים מסכת אחת, ולפיכך יהוו "אירוע עבירה אחד", בגינו ייקבע מתחם עונשי אחד;

      • קביעת המתחם לא תיעשה בדקדקנות הרגילה, אלא במידה המאפשרת בחינתו של הסדר הטיעון במבחן האיזון הראוי;

      • המתחם ייקבע בעניינו של נאשם 2 בלבד, לפי הסכמת הצדדים;

   4. הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם ידועים וקבועים בהלכה הפסוקה: לא אחת עמדו בתי המשפט על חומרתו של נגע ההשתמטות ממס ועל השלכותיהן המזיקות של עבירות המס לקופת הציבור, להיקף השירות הניתן לציבור ולתחושת הנשיאה המשותפת בנטל. עבירות אלה אף מתאפיינות בזמינות ובקלות-יחסית של הביצוע, לצד קושי לאתרן ולפענחן. מאפיינים אלו הביאו לגיבושה של מדיניות ענישה קפדנית, שמטרתה הן גמול והן הרתעה, במטרה לתרום למלחמה בנגע זה, בעונשים כבדים של מאסרים וקנסות. כבר עתה אזכיר שעל-אף הנטייה, הנעוצה בפסיקה, להכביד בעונשיהם של עברייני מס, תוך מתן משקל מוגבל לנסיבות אישיות, לא יכול בית המשפט להתפרק מחובתו לענישה קונקרטית בנסיבותיו של כל עניין ושל כל נאשם.

   5. הנאשם פגע בערכים אלו באופן משמעותי, בפעילות אסורה חוזרת ובסכום כולל נכבד. מעשי הנאשם היו כמובן מתוכננים.

   6. עם-זאת, יש לתת את הדעת לכך שהמעשים בוצעו בפרק זמן מוגבל של כשישה חודשים, ב-16 חשבוניות מס כוזבות בסך כולל של 6,626,189 ₪, וכשסכום המס שהועלם היה 820,524 ₪. בסך זה מגולם הנזק הקונקרטי-כלכלי שנגרם, הגם שהנזק נגרם במעגל רחב יותר של עיוות בסיס המס ופגיעה בעקרון השוויון בנטל.

   7. אין עניינו של הנאשם דומה למרבית המקרים החמורים אליהם הפנתה התובעת המלומדת, שבין מאפייניהם הבולטים – שלא התקיימו במעשי הנאשם – היו תקופות ממושכות של ביצוע העבירות, עד שהפכו לחלק בלתי-נפרד מההתנהלות העיסקית השגרתית של העבריין; או ריבוי חשבוניות כוזבות לעשרותיהן; או סכומים גדולים של העלמות מס.

   8. מאפייני העבירות שנסקרו לעיל קרובים יותר לפסיקה מקלה משמעותית, שבה נקבעו מתחמי ענישה שתחתיתם בשישה חודשי מאסר הניתנים לריצוי בעבודות שירות, לצד קנס, וראו למשל ת"פ 42644-07-15 רשות המיסים, היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' א.ס. שיקום מבנים בע"מ (2018) ופסיקה הנזכרת שם, ת"פ 26239-12-14 מע"מ ת"א 1, 2 נ' קסטרו (2017), ת"פ 15614-12-08 רשות המיסים, היחידה המשפטית אזור מרכז ותיקים מיוחדים נ' מאיר (2017).

   9. הסף של מתחם העונש ההולם יהא אפוא שישה חודשי מאסר שניתן לרצותם בעבודות שירות וקנס שלא יפחת מחמישה אחוזים מערך המחדל, כרכיבי ענישה עיקריים.

   10. עתירת התביעה ואף עתירתה החלופית של ההגנה (למאסר בעבודות שירות) מצויות אפוא במתחם העונש, ויש לכבד את הסדר הטיעון.

        

       דרך קביעתו של העונש:

   11. הנאשם יליד 1985, כבן 33 כיום, נשוי ואב לשלושה ילדים. אין לחובת הנאשם עבר פלילי.

   12. הודאת הנאשם חסכה משאבי ציבור, ויש לתת משקל גם למשמעות של נטילת האחריות, שעמה מעשים של-ממש.

   13. אבן הפינה בטיעוני הסניגור המלומד לעונש היתה הסרת המחדל, ואף בגזר הדין יינתן לעובדה זו משקל נכבד; וכך בוודאי בהתחשב במאמצים שעשה הנאשם לגיוס הסכום.

   14. עוד יינתן משקל לחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות.

   15. אקח אפוא בחשבון את כלל הנסיבות לקולא ואת עצם קיומו של ההסדר, ואטיל על הנאשם עונש מתון ככל שניתן וראוי.

        

       סוף-דבר, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

        

   16. שישה חודשי מאסר בפועל, שירוצו בעבודות שירות החל מיום 20.01.19 במתנ"ס ברחוב הר כנען 20 אשקלון, כאשר הממונה על עבודות השירות יוכל לקבוע מקום ריצוי אחר ומועד תחילת ריצוי אחר, שאינו קודם למועד הנ"ל. תשומת-לב הנאשם להנחיות ולהתראות שבחוות דעתו של הממונה;

        

   17. שישה חודשי מאסר על-תנאי למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה לפי חוק מע"מ;

        

   18. קנס בסך 45,000 ₪, שישולם בעשרה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, שהראשון שבהם לא יאוחר מיום 1.1.19 וכאשר מחדל או עיכוב באחד התשלומים יעמיד מלוא הסכום לפירעון מיידי. לא ישולם הקנס, ייאסר הנאשם למשך שלושה חודשים;

        

   19. התחייבות בסך 20,000 ₪ למשך שנתיים מהיום, שלא יעבור עבירה לפי חוק מע"מ. לא תיחתם ההתחייבות, ייאסר הנאשם למשך חודשיים;

        

       אני גוזר על הנאשמת: עונש יחיד של קנס בסך 100 ₪, לתשלום עד ליום 1.1.19.

        

       הוראות נלוות:

       • עותק גזר הדין יועבר לממונה על עבודות השירות;

       • בקשות לדחייה נוספת בתשלום הקנס, או לחלוקתו לתשלומים נוספים, ניתן להפנות למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות;

       • אם היו הפקדות בתיק זה, או בתיק קשור, תושבנה לנאשם לאחר תום ריצוי עבודות השירות;

          

         זכות ערעור בתוך 45 יום מהיום.

          

         ניתן היום, כ"ה כסלו תשע"ט, 03 דצמבר 2018, במעמד הצדדים.