לפני בקשתם של שני קטינים להינשא זל"ז ביום 17.03.19.
הבקשה הוגשה ע"י שני הקטינים, אולם מאחר שלקטין ימלאו 18 שנה ביום 15.03.19, למעשה נדרש היתר להינשא עבור הקטינה בלבד.
-
ביום 25.10.18 הגיש המבקש, פלוני (להלן: "הקטין") בקשה להינשא. בבקשה ביקש להתיר לו להינשא לבחירת ליבו, אלמונית (להלן: "הקטינה") חרף גילם הצעיר, מאחר שחברתו בהריון.
-
בבקשה לא צויינו גילאי הקטינים, מועד הנישואין המתוכנן, השלב של ההריון, ההכנות לחתונה או עמדות הורי הקטינים, והיא נוסחה בצורה מינימליסטית.
-
עם הגשת הבקשה הוזמן תסקיר סעד מלשכת שירותי הרווחה בצפת וכן נתבקשה עמדת ב"כ היועמ"ש.
-
דיון במעמד הצדדים, הוריהם, ב"כ היועמ"ש והעו"ס נקבע להיום. מטעם המבקשים התייצבו לדיון הקטינים, הורי הקטינה, אימו של הקטין וסבו (אביה של אימו).
עמדת בני המשפחה:
עמדת הורי הקטין:
-
אם הקטין הביעה בפני העו"ס ובמהלך הדיון תמיכה מוחלטת בנישואי בנה. לדבריה הזוג מאוהב ומעוניין להינשא זל"ז, הם גרים אצלה בבית זוכים לתמיכה ולא חסר להם מאום. עוד טענה כי היא רואה בקטינה כביתה, וכי בנה התבגר ומגלה דאגה ואכפתיות לקטינה.
-
הקטין אינו מקיים קשר עם אביו, אולם העו"ס שוחחה עימו טלפונית, ובמהלך השיחה האב הביע התנגדותו לנישואין וטען כי על הצדדים לחכות עד יגיעו לגיל 18. לגרסתו, בנו וחברתו הגיעו למפגש עמו כעבור נתק של כשנה, מהמפגש התברר כי בנו אינו אחראי שכן נהג ברכב ללא ביטוח מצפת לבאר שבע, כי ציין כי בנו קנאי לחברתו בצורה קיצונית.
עמדת הורי הקטינה:
-
אביה של הקטינה הביע ציין שהקטינים נחושים בדעתם להינשא והוא סבור שיש להתיר נישואין אלה. בפני העו"ס ציין שפגש את הקטין לפני כשלושה חודשים ונפגש עם הקטין סה"כ כשלוש פעמים. במהלך הדיון הוסיף כי הקטינה לא התייעצה עימו לפני שעברה לצפת למרות שנהג לראותה אחת לשבועיים לפני המעבר, בהתאם לזמני השהות שנקבעו בינו לבין אם הקטינה, ממנה התגרש. עוד טען שאמר לקטינה שאינו מסכים עם ההחלטה שלה להתחתן החלטה עליה בישרה לו לפני שנודע ההריון, אך הוא אמר לה שמותר לה לעשות את ההחלטות שלה, וכך הוא חושב אף היום.
-
אם הקטינה הביעה הסכמתה לנישואי בתה בשל היותה בהריון יחד עם זאת הביעה חשש לגבי עתיד בתה. במהלך הדיון ציינה את הקושי שלה מהסיטואציה, ציינה שהיא התרשמה מהקטין וכאשר נודע לה על רצונה של ביתה לעבור אליו, היא הציבה בפני ביתה מספר תנאים הנוגעים לאורח חייה, תנאים אשר לא התקיימו בסופו של יום. ציינה את ההשלכות החברתיות של הריון ללא נישואין, את הלחץ של החברה לדעת מה מועד הנישואין, אם כי רק בדיון ראתה האם שביתה לא מנהלת אורח חיים דתי.
המלצת העו"ס לסדרי דין:
-
ביום 2.1.19 הוגש דיווח העו"ס לסדרי דין מהלשכה לשירותים חברתיים בצפת, שכלל מידע אודות עניינו של הקטין הנמצא בתיק המשפחה שמוכרת ומטופלת באגף הרווחה בצפת. מעבר לכך הדיווח לא כלל המלצה בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הקטינים והמשפחה. לטענת העו"ס ארבע פגישות שנקבעו עימה, בוטלו ע"י הצדדים.
-
ביום 10.1.18 הוגש תסקיר העו"ס לסדרי דין, לאחר שנפגשה עם הקטינים ושוחחה טלפונית עם הוריהם.
-
בתסקיר ציינה העו"ס , כי הקטין פלוני בן בכור להורים שלא נישאו. האם נישאה בשנית והאב מתגורר בבאר שבע ולו ארבע בנות משתי נשים. הקטין התגורר עם אמו בקריית ים ובגיל 11 עברו להתגורר בצפת. המשפחה מטופלת בשירותי הרווחה על רקע קשיים סוציואקונומיים. הקטין למד בתיכון ***** בצפת מכיתה ז' ועד תחילת שנת הלימודים הנוכחית, הקטין נעדר רבות מביה"ס מכיתה ט', לדבריו השלים את החומר בעצמו וקיבל תעודת בגרות של 42 יחידות. צויין, כי הקטין מתעניין רבות במחשבים ואף למד 9 שפות תכנות כאשר לרוב עובד בתחום זה.
-
הקטינה גדלה במשפחה המשתייכת למגזר החרדי וכשהייתה בת 10 הוריה התגרשו וכל אחד מהם נישא בשנית. האב עבר להתגורר בראשון לציון והיא שהתה אצלו כל סופ"ש שני. בגיל שלושה חודשים התגלה אצלה גידול בצוואר ולכן הייתה מטופלת בזריקות יומיות וזקוקה למעקב רפואי. הקטינה למדה במסגרת חינוכית חרדית בביתר עילית עד כיתה י ואז עברה ללמוד בסמינר לאומניות בירושלים. השנה הפסיקה לימודיה ועברה להתגורר עם הקטין.
-
מדברי הקטינים עולה כי הכירו לפני כשמונה חודשים באמצעות האינסטגרם ולפני כשלושה חודשים עברה הקטינה להתגורר עם הקטין. הקטינים מתארים קשר יציב חם ואוהב, מבחינתם ההריון היה מתוכנן ובמקביל דיברו על מיסוד הקשר. הקטינה סיפרה לעו"ס, כי כבר מגיל צעיר עזרה לאחיותיה לטפל בילדיהם. לגבי השאלת האם ביצעו בדיקה בשל הרקע הבריאותי של הקטינה טרם תכנון הריון ענו הקטינים בשלילה.
-
הקטינים ציינו בפני העוסי"ת את הצורך במתן היתר נישואין לאור העובדה שחשוב להם למסד את הקשר בניהם וכי הם נושקים לגיל 18. כמו כן טענו כי מכיוון שהקטינה הגיעה מבית חרדי ההיריון יגרום לבושה בקרב משפחתה.
-
עוד הוסיפו הקטינים כי קבעו תאריך לחתונה, הזמינו אולם והזמנות. יש באפשרותם לכלכל את עצמם ולשכור דירה. הקטין מתפרנס יפה מעבודתו כמומחה בבניית אתרים ואף עוזר ממשכורתו למשפחתו. כאשר נשאל לגבי הסכום החודשי השיב כי יכול לקבל מעבודה אחת תשלום שיספיק לצרכיו למספר חודשים. לעניין השירות הצבאי השיב כי מתכוון להגיש דחיית שירות ולהתגייס לאחר הלידה.
-
התרשמותה של עו"ס לסדרי דין היא הזוג אוהבים ונמצאים בשלב ראשוני ובוסרי של המערכת הזוגית. הזוג אינו בשל להתמודד עם חיי הזוגיות והאחריות לגבי הבאת ילד לעולם. עוד ציינה העו"ס כי ההצהרה של הקטינים על כך שזהו הריון מתוכנן מצביעה על חוסר בשלות לחיי המשפחה, חוסר בגרות וצעד שלהערכתה אינו צעד אחראי במיוחד לאור רקע מצבה הבריאותי של הקטינה. עוד ציינה כי הנהיגה ברכב ללא ביטוח וההתנהלות שלהם מולה לא הגיעו לפגישות ולא הודיעו על אי הגעתם, אינה מצביעה על בגרות ולקיחת אחריות מאדם בוגר ומבין.
-
כמו כן ציינה כי לפי החוק חל איסור על קטינים להינשא טרם מלאו להם 18 שנה אלא אם כן קיימות נסיבות מיוחדות, והעו"ס לא מצאה באף אחד מטעמי הבקשה כאלה המצדיקים מתן היתר נישואין.
עמדת ב"כ היועמ"ש:
-
ב"כ היועמ"ש הביע התנגדות לבקשה.
-
בתגובת ב"כ היועמש נטען כי תיקון סעיף 6 לחוק גיל הנישואין, תש"י-1950 הסמיך את בית המשפט לתת היתר לנישואי קטינים אם לדעתו קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינים המצדיקות מתן היתר, לאחר שמיעת הקטינים. המחוקק הדגיש כי מתן ההיתר הוא חריג לכלל לפיו נישואי קטינים אסורים. כמו כן השמטת הסעיף שקבע כי ניתן להתיר נישואין במקרה של קטינה הרה מעידה כי ההריון כשלעצמו אינו מהווה סיבה מיוחדת להתיר את הנישואין וכי השמטה זו אינה מקרית.
-
אף לאחר שמיעת הקטינים ובני המשפחה, עמד ב"כ היועמ"ש על עמדתו לפיה במקרה דנן לא הוכחו נסיבות מיוחדות שיש בהן כדי להצדיק מתן ההיתר המבוקש.
המסגרת הנורמטיבית:
-
בהתאם לתיקון מס' 6 לחוק גיל הנישואין תש"י – 1950 (להלן : "החוק"), גיל הנישואין המינימלי הועלה מ- 17 שנים ל- 18 שנים. יחד עם זאת הוסמך בית המשפט על פי סעיף 5(א) לחוק להתיר נישואי קטין או קטינה, אם מלאו להם 16 שנים וקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטין או הקטינה המצדיקות מתן היתר שכזה.
-
המחוקק לא הגדיר מהן הנסיבות המצדיקות מתן היתר שכזה, והותיר את המלאכה בידי בית המשפט.
-
בהתאם לפסיקה, תיקון מספר 6 לחוק מביא למעשה לצמצום שיקול דעתו של ביהמ"ש בעניין התרת נישואי קטינים ומתן ההיתר הינו בבחינת החריג ((ר' פסק דינו המקיף של כב' השופט מרדכי (מוטי) לוי בתיק ה"נ (תל אביב) 53956-11-16 ש.פ. נ' היועמ"ש 03.02.17, שם נותחו הטעמים והגישות השונות להעלאת גיל הנישואין לגיל 18 שנים, כן ר' פסק דינה של חברתי כב' השופטת הילה גורביץ' שינפלד בתיק ה"נ 22973-01-15 פלוני נ' היועמ"ש 23.02.15).
-
הכל סבורים כי הטעם המצדיק העלאת גיל הנישואין נועד למנוע פגיעה בקטין או בקטינה מנישואי בוסר בהיבטים שונים של חייהם. נקודת המוצא הינה כי נישואי בוסר מנוגדים לטובתם של הקטין או הקטינה, שכן הם חסרים את הבשלות הנפשית והחברתית הנחוצים לשם הקמת משפחה, אלא אם התקיימו נסיבות מיוחדות, כאשר התיקון הבהיר כי הריון של הקטינה אין בו, כשלעצמו, כדי להוות נסיבה מיוחדת.
מן הכלל אל הפרט:
אקדים ואציין כי התרשמתי משני קטינים נעימי הליכות, שאהבה תמימה שורה ביניהם, והם מלאי בטחון כי די באהבה זו ובאמונה זה בזו כדי להצליח בחיי הנישואין. הקטינים בחרו לנהל חיים משותפים ולגור יחד ללא נישואין זמן קצר לאחר שהכירו, ללא שביקשו מראש את ברכת הדרך של הוריהם, ולטענתם אף רצו להיכנס במודע להריון במועד שנכנסו להריון (כלומר, שלא במסגרת נישואין) חרף העובדה שמשפחות המוצא של שניהם מנהלות אורח חיים חרדי.
-
התרשמתי מקטינה חיננית ביותר, אולם חסרת בשלות רגשית ונפשית. למרבית שאלות בית המשפט השיבה בהיסוס כאשר לא אחת המתינה עד לקבלת תשובות בני המשפחה, הגם שמדובר היה בשאלות פשוטות ביותר:
-
כך, למשל, לא זכרה לפני כמה חודשים הכירה את הקטין, אמרה שמהיום הראשון "באנו בקטע רציני. בדיבור שלנו החלטנו להביא ילד לעולם" לא כ"כ ידעה מתי אפשר להתחתן, לא ידעה להשיב על השאלה מתי בני הזוג החליטו להתחתן והאם היתה בהריון באותה העת:
"לשאלת בית המשפט מתי החלטנו שאנו רוצים להתחתן אני משיבה כי מתי שהוא הציע לי נישואים. זה היה לפני שנכנסתי להיריון. הגעתי לאולם כינורות ובדקתי הכל. לשאלת בית המשפט מתי זה היה
המבקש: חודשיים.
המשיבה: זה היה לפני חודשיים . לשאלת בית המשפט אז היית בהריון.
המבקש: אז זה היה לפני שלושה חודשים.
המבקשת: אז לא הייתי בהריון"
-
בהמשך אמרה שידעה שבגיל 18 ניתן להתחתן אבל מגבלת הגיל לא נראתה לה הכרחית, וחשבה שדי בכך שהגישו "בקשה מהלב". לא ידעה מתי הפסיקה את לימודיה בכיתה יא או בכיתה יב (וביקשה סיוע מבני המשפחה על מנת השיב על השאלה), לא היה לה הסבר מדוע הפסיקה את לימודיה "אני לא יודעת להסביר. פשוט. אין הסבר. אין לי מושג", לא ידעה להשיב על השאלה אחרי כמה חודשים שהכירה את המבקש עברה לגור עימו ובטרם השיבה על שאלה זו שאלה את הקטין מה התשובה לשאלה. לא ידעה להשיב על השאלה כמה זמן לא התראתה עם אימה נעזרה באימה לשם מתן תשובה לשאלה זו. הקטינה אף לא ידעה להשיב כמה פעמים ראתה את הוריה מאז עברה לגור בצפת. כאשר המבקש ענה בשמה "נסענו כמה פעמים ברכב" היא הגיבה "נסענו? אני לא יודעת..." לא ידעה לומר האם כאשר התארסה היתה בהריון, ובמהלך הדיון הקטינה שאלה את הקטין "הייתי בהריון באירוסין?..." ואמו של הקטין הזכירה לה שהיא בשבוע השמיני להריון.
-
גם מדברי הוריה של הקטינה, עולה כי היא לא מקיימת עימם קשר קבוע ויציב אם כי נראה כי יחסיהם טובים והם הפגינו כלפיה אהבה וקבלה של אורח החיים בו בחרה. התנהלותם עד היום מראה כי הקטינה פעלה כפי שראתה לנכון, כאשר לא התייעצה עימם בצמתים מרכזיים בחייה לרבות לא בהחלטה לעזוב את ביתה בביתר ולהתגורר עם הקטין בבית אימו בצפת.
-
אימה של הקטינה הסתפקה בתנאים שהציבה לפיהם הקטינה תסיים את לימודיה, לא תקיים יחסי מין עד החתונה, תישן במיטתה של אם הקטין על מנת שלא יהיה ביניהם שום מגע ושבני הזוג ינהלו אורח חיים דתי. אף לא אחד מתנאים אלה קיימה הקטינה. לא למותר לציין כי ההגיון שעמד מאחורי הצבת חלק מהתנאים האמורים לא תמיד ברור (כגון התנאי לפיו הקטינה תישן עם אם הקטין במיטתה, כאשר האחרונה הינה אישה נשואה).
-
לעומת זאת הקטין נראה בשל יותר, מוביל את הקטינה במתן תשובות לשאלות ונראה כי נחרץ להינשא לקטינה אותה הוא אוהב. התרשמתי כי מדובר בקטין נבון, אולם עדיין אינו בשל דיו מבחינת התנהלות חייו (גם אם אתעלם מהטענה לפיה נהג ללא ביטוח לבית אביו בדרום הארץ, טענה שלא נבדקה).
-
הקטין טען שההריון היה מתוכנן מעט לאחר האירוסין, טען שהציע לקטינה נישואין בחודש 10/8, האירוסין (וורט) היו בתאריך 24.11.18 ידע שצריך היתר "אבל לא חשב שזה תסבוכות" בנוסף לא חשב שיש הבדל אם מתחתנים בגיל 17 או 18. עוד טען שהוא עובד אבל מעדיף לחסוך את הכסף ולהתגורר בבית אימו שם הוא מקבל תמכה ממנה ומסבו.
-
בהקשר זה יוטעם כי בדיווח הראשון שהוגש לתיק ע"י העו"ס צויין כי החל מכיתה ט' כמעט שהפסיק להגיע לביה"ס, לא קיבל את החלטת מנהל ביה"ס שהחליט לשבצו בכיתה חלשה ומנגד לא המציא אישורים להצדקת היעדרויותיו, עוד צויין כי עו"ס הנערים לוועדת התמדה עירונית ממרץ 2016 התרשם ממערכת יחסים תלותית וסבוכה בין הקטין לאימו.
-
אם הקטין ניסתה להסביר את נשירתו ממסגרת החינוך בכך ש"הראש שלו לא היה בלימודים" הוא הגיע לביה"ס אבל ידע את החומר. אכן התרשמתי כי מדובר בקטין בעל אינטיליגנציה אולם לא ניתן לומר כי חסרים תלמידים אינטיליגנטיים במערכות החינוך אשר מוצאים את הדרך להתמיד במסגרת לימודית מקובלת.
-
במהלך הדיון אימו של הקטין ציינה בפתיחות כי היא נכנסה להריון כשהיתה קטינה בגיל 16, קיבלה היתר להינשא אולם נישואים אלה לא יצאו לפועל ושבועיים לפני המועד היא ביטלה אותם, טענה שהזוג הצעיר גרים אצלה וימשיכו לגור בביתה, ולא חסר להם מאום.
-
אף לגבי הקטין, כמו לגבי הקטינה הרושם שנוצר הוא, שהוריהם תומכים בכל ההחלטות שמתקבלות ע"י הקטינים – ומשלימים עימן, לא תמיד עם הבחנה האם אכן מדובר בהחלטות שקטין יכול לקבל לגבי עצמו.
-
מכל מקום יוזכר כי בהתאם להלכה הפסוקה, הסכמת הורי הקטין לנישואין, אין בה כדי להצדיק מתן היתר להינשא (ע"א 501/81 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, לה(4) 430 (1981)), אם כי לכתחילה הרציונל בפסיקה הוא שהקטינים לא יהיו כפופים לרצונותיהם של הוריהם בעניין נישואיהם בגיל צעיר, ובמקרה שבפני, כאמור, הרושם הפוך.
-
הקטינים מנהלים מערכת יחסים מזה מספר חודשים, לא התמודדו עם קשיים או עם אתגרים מיוחדים, מתגוררים בבית אימו של הקטין (אשר אף היא צפויה ללדת בקרוב). את מסגרות החינוך הם החליטו לעזוב, ואת ההחלטות המשמעותיות ביותר בחייהם, קיבלו בעצמם. הקטינים קבעו מספר מפגשים (לטענת העו"ס ארבעה לטענת הקטין שלושה) אליהם לא הגיעו ואף לאולם ביהמ"ש הגיעו באיחור של חצי שעה, אף לא בתחושה קלה של אי נוחות מהעובדה שביהמ"ש, העו"ס ב"כ היועמ"ש וחלק מבני המשפחה המתינו להגעתם.
-
אשר להריונה של הקטינה, כבר נפסק כי הריונה של הקטינה, אינו מהווים נסיבה מיוחדת המצדיקה מתן היתר להינשא. כך לפני תיקון מס' 6 לחוק בוודאי לאחריו. רצונם העז של בני הזוג להקים משפחה בעודם קטינים, להיכנס להריון ולהינשא כאן ועכשיו אינם יכולים להכריע את הכף לטובת מתן ההיתר, ואין בהם כדי להוות נסיבה מיוחדת הקשורה בטובת הקטינה.
-
קביעת מועד הנישואין וההזמנה לאולם אף הם אינם יכולים להוות נסיבה מיוחדת שכן הקטין הבהיר שהודיע לאולם האירועים כי הם זקוקים להיתר שיפוטי לשם נישואיהם וזה טרם ניתן. מכל מקום ע"פ הפסיקה, אירוסין והכנות רבות לטקס הנישואין אינם מצדיקים מתן ההיתר (ע"א 501/81 הנ"ל).
-
אשר להשלכות החברתיות, כבר נפסק כי העובדה שהקטינים משתייכים למגזר כזה או אחר אינה מהווה נסיבה הקשורה בטובת הקטין המצדיקה נישואי בוסר (ע"א 501/81 הנ"ל). במקרה זה שני הקטינים מגיעים ממשפחות המנהלות אורח חיים חרדי, חרף עובדה זו בחרו במודע לנהל אורח חיים שונה, שאינו דתי, לגור יחד לפני חתונה ולהיכנס להריון במודע ללא חופה וקידושין. אם את כל אלה קיבלה המשפחה והחברה מסביב, אינני סבורה כי דחיית מועד החתונה עד ימלאו לקטינה 18 עלולה לפגוע בה חברתית. הקטין אף השיב לשאלת ב"כ היועמ"ש כי לקח בחשבון לא יהיה נשוי כאשר ילדו יוולד.
לסיכום:
-
לאחר שמיעת הקטינים והתרשמות בלתי אמצעית מהקטינים ומבני המשפחה, לאחר ששמעתי את עמדת ב"כ היועמ"ש ועמדת העו"ס, שוכנעתי כי לא מתקיימות נסיבות מיוחדות הקשורות בטובת הקטינה, המצדיקות מתן היתר לנישואיהם, בטרם ימלאו לשני בני הזוג, 18 שנה.
-
כולי תקווה כי אהבתם הזכה של הקטינים, המנהלים מספר חודשים מערכת יחסים זוגית תצלח ותחזיק מעמד לאורך זמן רב. לאחר הלידה, הקטינה תעבור תהליך של התבגרות ותוכל לבסס את הקשר עם בן זוגה. כאשר תגיע לבגרות, ותבחן את רצונה, יוכלו בני הזוג להינשא ולהקים בית יציב.
-
המזכירות תמציא לצדדים ולעו"ס ותסגור את התיק ללא צו להוצאות.
-
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, ח' שבט תשע"ט, 14 ינואר 2019, בהעדר הצדדים.
