א.ת ואח' נ' מגידו השקעות ובניה בע"מ ואח'

צד ג': אלה בוגדנוביץ מהנדסי מים וביוב בע"מ

תובענה לפיצוי בגין ליקויי בניה.

כללי:

בעלי הדין:

1. התובעים הם בני זוג אשר רכשו דירה שבנתה הנתבעת בפרויקט הנקרא "גולד" בXX בעיר XX (להלן: "הפרויקט").

    

2. הנתבעת היא חברה בערבון מוגבל העוסקת בייזום תכנון וביצוע של בניינים ושכונות מגורים ומי שבנתה את הפרויקט.

    

3. הצד השלישי הנה חברה הנדסית אשר תכננה עבור הנתבעת את מערכות המים הביוב והניקוז בפרויקט.

    

   הרקע לתובענה:

4. ביום 24.1.11 התקשרו הצדדים בהסכם מכר לרכישת דירה בפרויקט. לפי ההסכם רכשו התובעים מהנתבעת דירת גן מס' XXX בבניין XXX במגרש XXX חלקה XXX בגוש XXX וכל המוצמד אליה.

    

   הצדדים חתמו על "תוספת להסכם המכר" בו הוסכם כי תוקפו של ההסכם מותנה בתנאי מתלה של קבלת היתר בניה וכי המפרט ותוכניות הדירה הינם סופיים.

    

    

   טענות הצדדים:

5. התובעים תבעו מאת הנתבעת פיצויים בסך של 243,223 ₪ בגין ליקויי בנייה.

    

   לטענת התובעים, הם רכשו הדירה לפני קבלת היתר בנייה, ובחרו בה משום שהוצגה כ"דירת חלומות" בעלת שטח גינה רחב ידיים ומפנק ומשום שמדובר בדירה הגדולה ביותר בפרויקט. לפיכך שילמו עליה סכום גבוה יותר מדירות אחרות. במהלך הבנייה נוכחו לגלות כי בחצר הדירה מוקמו 5 שוחות ביוב מרכזיות ורבות במרכז החצר הפרטית, המפריעות רבות לנראות ולשימוש בחצר ומביאות לירידת ערך שהוערכה על ידי השמאי מימון הרצל שהגיש חוות דעת מטעמו בסך של 10% משווי הנכס, ששוויו 1,600,000 ₪ לולא הפגם, וזאת בשל העובדה שמדובר בפגם שאינו ניתן לתיקון והוא לצמיתות. פגם זה הוביל לצמצום שטח החצר, למפגע אסתטי ולמגבלה באופן ניצול והשימוש בחצר. בהתאם לחוות דעת השמאי, המספר הגדול של השוחות עלול להוביל למפגעי ריח, רעש להצפות ולפגיעה בפרטיות הדיירים בעת צורך לטיפול בתקלות וביצוע עבודות תחזוקה. בנוסף נמצאו בדירה ליקויים רבים שהוערכו על ידי המהנדס יליסייב איגור מחברת הדס בסך של 43,223 ₪. חוות הדעת כוללת ליקויי בטיחות, עבודות תיקונים שונות ופיקוח הנדסי בגובה 10% מעלות תיקון הליקויים. חוות דעת זו הוצאה מתיק בית המשפט בהסכמה לאחר שהתקבלה חוות דעת מומחה בית המשפט. כן תבעו פיצויי בגין עוגמת נפש, טרדה ואבדן הנאה בסך 40,000 ₪.

    

6. לטענת הנתבעים התובעים רכשו לבסוף דירה בעלת שטח גינה כפול משטח הגינה של דירה בה התעניינו בתחילה וזאת במחיר זהה. הנתבעים הגישו בתחילה דו"ח של חברת הדס שעמד את הליקויים בסך של 116,702 ₪, אך בטרם מסירת הדירה לנתבעים תיקנה הנתבעת את מרבית הליקויים בתוך חודש ימים. ראיה לכך היא חוות הדעת העדכנית שנכתבה כחודשיים לאחר חוות הדעת הראשונה, אשר העריכה את ביצוע התיקונים בסך של 43,223 ₪ בלבד. התנהלות זו מעידה על תום ליבה של הנתבעת וחוסר תום לב התובעים שלא המתינו זמן סביר או לא המתינו לתום תקופת הבדק, ומיהרו לגשת לעורך דין ולהגיש תביעה במטרה לקבל פיצוי כספי ולהתעשר על חשבון הנתבעת. לו התובעים היו ממשיכים לשתף פעולה, גם תיקונים אלו היו מבוצעים, אך הם בחרו למהר ולהגיש תובענה. ראוי לציין כי חוות דעת אלו הוצאו מחומר הראיות בתיק.

   במסגרת המפרט הטכני עליו חתמו התובעים נכתב בסע' 42 ב"רחל ביתך הקטנה" כי ייתכנו שוחות ביוב או צנרת או מערכות אחרות המשרתות כלל/חלק מהדיירים בבניין אשר יעברו בשטחים פרטיים כגון חניות או מרפסות פרטיות, מספרן ומיקומן יקבע על פי החלטת מתכנני הפרויקט. החברה תהא רשאית לרשום זיקות הנאה ו/או הערת אזהרה בטאבו ו/או להעניק זכות בדבר מתן היתר גישה למערכות אלו לצורך טיפול ותחזוקה. הוראות כאמור תהא החברה רשאית לכלול גם במסגרת תקנון הבית המשותף.

   לטענתה יש להבחין בשוחות ביוב לשוחות ניקוז ובשטח החצר יש 2 שוחות ביוב בלבד וכן 3 שוחות ניקוז. השוחות מרוכזות בקצה הגינה ולא נגרם נזק לחלק אחר של החצר. היא הציעה לתובעים להגביהה את שטח החצר לרצף ולהסתיר את השוחות על חשבונה אך התובעים סרבו וחפצים בפיצוי כספי.

   התובעת ציינה כי היא מעוניינת להשלים התיקונים ולמצוא פתרון לשוחות אך התובעים מסרבים לשתף פעולה.

    

   ההודעה לצד שלישי

7. הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי ובה טענה כי הצד השלישי הוא האחראי היחיד והבלעדי לכל נזק שנגרם בגין מיקום ותכנון תוואי השוחות, ולכן עליה לפצות הנתבעת בכל סכום שייפסק נוכח טענות התובעים בעניין.

   לטענתה, הצד השלישי הצהיר והתחייב בהסכם ביניהם כי הוא בעל היכולת הכישורים והניסיון הציוד והמיומנות לביצוע עבודה זו. הוא התחייב לערוך חקירות מוקדמות להתייעץ ולעבוד בתיאום עם אדריכל הפרויקט ואף לערוך בירורים ברשויות מוסמכות וגורמים אחרים בקשר לבעיות הכרוכות בתכנון או בקבלת אישור הרשויות הנ"ל לביצוע המתקן. כמו כן היא התחייבה לבצע העבודה ביעילות וברמה מקצועית גבוהה ואף לפצות ולשפות את הנתבעת בכל נזק שיגרם במישרין או בעקיפין בכל הנוגע לשירותים שהעניקה ושהיו בתחום אחריותה. לאחר פנית התובעים היא פנתה לצד השלישי בבקשה לבירור אופציות לשינוי מיקום חיבור הניקוז העירוני למגרש, אך הצד השלישי השיב שלא ניתן לעשות כן. לאחר פגישת גישור שנערכה קיבלה הנתבעת אישור מהעירייה להוציא את שוחת הניקוז העירונית מגינת התובעים.

    

8. בכתב ההגנה מטעם הצד השלישי נטען כי יש לדחות ההודעה לצד שלישי, מפני שבזמן הרלוונטי מי שביצע את העבודות הייתה הנתבעת או מי מטעמה, ואילו הצד השלישי רק תכנן חלק מהשוחות. הם ביצעו עבודתם כפי שכל חברת הנדסת מים וביוב סבירה וזהירה הייתה מבצעת עבודתה בנסיבות העניין, והכל תוך מילוי התחייבויותיה על פי כל דין. הדבר היה בלתי נמנע ואירע בשל פעולת הנתבעת או מי מטעמה. כמו כן ביקשה להוציא מההודעה לצד שלישי את הסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבעת בשל הכלל של איסור צירוף ראיות מכח תקנה 7111(א) לתקסד"א. בנוסף, השוחה אשר ניתן להזיז תוכננה ובוצעה על ידי משרד השיכון במסגרת בניית תשתיות ניקוז של השכונה ומכל פנים הנתבעת עצמה נמנעה מלהזיז זאת משיקוליה שלה. בנוסף הנזק ככל שנגרם לתובעים נגרם רק בשל העובדה שהנתבעת לא ביצעה גילוי נאות באשר למיקום השוחות ובכך נהגה בחוסר תום לב ומכאן כי היא התרשלה או מדובר בהחלטה עסקית שלה ולכן עליה לחוב בכל סכום שיפסק ככל שיפסק.

    

   חוות הדעת מטעם מומחה בית המשפט

9. מטעם בית המשפט הוגשה חוות דעתו של המהנדס קליסברג יעקב מחברת שניר ביקורת מבנים.

    

   מומחה בית המשפט ביקר בנכס בתאריכים 10.2.16 וכן 22.3.16 ובדק את הליקויים הנטענים. המומחה מצא כי רוחב המעבר בין הקיר למדרגה התחתונה מחייב התייחסות של יועץ בטיחות לעניין בטיחות השימוש במעבר ואז יהיה ניתן לקבוע האם נדרש תיקון למצב הקיים.

    

   בנוסף לגבי נישה, שיצרו למקרר במטבח אשר בולטת אל תוך אחד החדרים והופכת אותו לחצי חדר, דבר שהתבקש על ידי התובעים ועשוי להוביל לירידת ערך, ולטענתם דבר זה לא הוסבר להם על ידי אדריכלית הנתבעת בעת התכנון עלות ביטול הנישה הינה 2,800 ₪, אך המומחה אינו יכול דעת אם פרט זה הוסבר או שלא.

   יש לבצע תיקון טיח בחדר שינה מס' 1 בעלות 450 ₪ בתוספת מע"מ.

    

   יש לפרק את שורת האריחים הקיצונית לאורך שולי המשטח הצפוניים בחצר ולהתקינם מחדש בתוספת סרגל הגנה בעלות 600 ₪ בתוספת מע"מ.

    

   יש להחליף אבן קופינג פינתית שבורה בעלות 300 ₪ בתוספת מע"מ.

    

   המומחה מצא כי בשל התקנת האסלה התלויה לבקשת התובעים אכן נוצר קושי מסוים לשימוש באסלה, אך הדבר נעשה לבקשת התובעים. הקבלן טען שהוסברה משמעות השינוי ואילו התובעים טענו שמשמעות השינוי לא הוסברה להם. עלות פירוק והתקנת אסלה מתאימה תוך הרחקתה מהכיור הינו 1,350 ₪ בתוספת מע"מ.

    

   לגבי שוחות הביוב והניקוז אמר המומחה כי מיקומם באזור היציאה מהסלון מהווה דבר חריג. הוא סבור שהתבעת לא עשתה די על מנת להקטין את מספר השוחות או להזיזן, ומבירור שערך ניתן עדיין להפחית מעט מספרם או לשנות את התוואי של חלקן. כדי לעשות כן יש להגיש בקשה לעירייה במימון הקבלן. לדבריו שוחות הביוב לא יהוו מפגע ריח כי הן אטומות, אך כן יהיו קולות זרימה בייחוד בעת גשמים, אך קולות אלו יבלעו בקולות הגשמים.

    

   כמו כן מצא כי חסר אינטרקום או הכנה לאינטרקום בכניסה ועלות ההתקנה הינה 2,000 ₪ בתוספת מע"מ לנתבעת, אשר הקבלן הבטיח שיותקן עד למועד הביקורת- אך לבסוף לא הותקן.

    

   כמו כן קבע המומחה כי ככל שלא יבוצעו על ידי הנתבעת יש להוסיף 25% למחיר וכן 10% נוספים על פיקוח הנדסי.

    

10. המומחה מטעם בית המשפט לא התבקש להיחקר על חוות דעתו, ועל כן חוות דעתו מתקבלת כראיה על קרבה וכרעיה.

     

    העדויות לפי סדר העדתם:

11. מטעם התובעים העידו השמאי מימון הרצל והתובעים. הוסכם כי חוות הדעת מטעם חברת הדס לא ישמשו ראיות בתיק.

    1. מחקירתו הנגדית של השמאי מימון הרצל עלה כי הוא שמאי ולא מהנדס. הוא בחן את הנכס פעם אחת ואינו מומחה לאקוסטיקה אך הוא כתב לגבי המפגעים על סמך ניסיונו. ירידת הערך נגרמה גם בשל הערת האזהרה והעובדה שקונה סביר יעדיף דירת גן ללא שוחות ביוב בחצר הדירה והעובדה שהשוחות דורשות תחזוקה אפילו אם מדובר רק בפוטנציאל שעובדי עירייה ותחזוקה יכנסו לחצרם.

        

    2. מתצהיר התובע עלה כי לאחר הקנייה לא נאמר להם כי יש שינויים מהותיים המתוכננים בנכס או דבר חריג, אשר הקנו להם זכות ביטול של ההסכם.

       רק במהלך הבניה הבחין לראשונה בשוחות ובאופן בו נפרסו , דבר שלא התרחש בדירות הגן האחרות. הוא ביקש לשאול לפשר הדבר אך הוצע לו לזנוח זאת וכי בתמורה ירצפו לו שטח נוסף בגינה על חשבונם והוא סרב. בפגישה שנערכה עם ב"כ ונציגי הנתבעת התברר שהעניין אפילו חמור יותר ויש שוחת ניקוז עירונית מרכזית בשטח החצר. התובע המשיך ותיאר את השתלשלות העניינים וכן כי יש פגמים תכנוניים שהורידו את ערך הדירה ונוצרו כתוצאה מבקשותיהם משום שלא הוסברה להם משמעות בקשותיהם בטרם ביצועם.

       לנתבעת הייתה אפשרות לבצע את התיקונים והם לא מנעו זאת ממנה. בנוסף התקבל אישור מהעירייה להעביר את שוחת הניקוז המרכזית משטחם אך הנתבעת לא פעלה בעניין. הם אמנם טיפחו את הגינה אך במסגרת המגבלות הקיימות, שמנעו ממנו הנחת בריכת שחיה שקועה בחצר, שתילת דשא רגיל חלף דשא סינטטי וכו'. בנוסף הם סובלים ממפגעי ריח .

       מחקירתו הנגדית עלה כי הוא מתגורר בדירה כשלוש וחצי שנים, בחורף שעבר היו הצפות ברחוב ועובד העירייה אמר לו שייתכן ויצטרך להכנס לחצר, אך לבסוף לא היה צורך בכך, לאחר שהבעיה נפתרה דרך פתח הניקוז השני שמצוי ברחוב; כשנשאל האם בדק את התב"ע טרם רכישת הדירה השיב שאינו יודע מה זה תב"ע; הוא לא בדק אם התב"ע מאפשר חפירת בריכת שחייה אך יש בשכונה בריכות שחייה; בדירות האחרות בפרויקט השוחות הוצבו בפינות ולא במרכז החצר ללא התחשבות; לאחר שגילה את כל השוחות פניותיו נפלו על אוזניים ערלות, לאחר מכן נקבעה פגישה והציעו לבנות לו דק אך הם נעלמו לאחר מכן; הביוב לא עלה אצלם אך אצל השכן כן; הוא חשב שתהיה שוחה אחת של ביוב ואחת של ניקוז בפינות החצר כפי שיש בכל דירה. הוא הבין שניתן להזיז את מיקום השוחות אך מדובר בעניין כספי.

        

    3. תצהירה של התובעת היה דומה לתצהיר התובע. מחקירתה הנגדית עלה שהם לא טיפחו את הגינה כי קיוו שהנתבעת תשנה את מיקום השוחות, אך לבסוף התייאשה מאחר והבית היה מתמלא בוץ. היא נכחה בפגישה בה דובר על הצבת דק וסגירת השוחות. הם תמיד נתנו סיכוי לפשרה אך מנהל הנתבעת היה מטיח בהם שיש לו כיס עמוק והוא יגרור אותם לבתי משפט. היא מעולם לא סירבה לשוחח איתם או להכניס אותם לדירה והם לא שללו את הפתרון שהוצע.

        

12. מטעם הנתבעת הגיש תצהיר עדות ראשית מר עמוס נמני מי שהיה מנהל העבודה בפרויקט, מהנדס החברה מר נועם חן והוגשה חוות דעת המהנדס רפאל גיל.

    1. בתצהירו הצהיר מר נמני כי טרם קבלת הדירה הביאו התובעים מהנדס מטעם חברת הדס שמצאה ליקויים בגובה 116,702 ₪, ועד מסירת החזקה מרביתם בוצעו. כחודש לאחר מכן הביאו התובעים את חברת הדס לבדיקה מחודשת ואז נמצאו ליקויים בגובה 43,223 ₪ בלבד. מטעם מומחה בית משפט נמצא כי עלות תיקון הליקויים היא בגובה מינורי בסך 4,700 ₪ +מע"מ וכן סך נוסף של 4,150 ₪ שנויים במחלוקת. הנתבעת אינה מתחמקת מתיקון ליקויים ומוכנה לתקנם. התובעים ביקשו לרכוש דירה בעלת שטח חצר קטן יותר בכ50% ולבסוף רכשו דירה זו באותו מחיר. דירות עם שטח חצר קטן יותר נמכרו בסכום גבוה יותר. הנתבעת מכרה לתובעים דירה זו במחיר זה מתוך מחווה. עניין שוחות הביוב עוגן במפרט הטכני והנתבעים היו מודעים לסעיף ונתנו את הסכמתם. הוצע לתובעים להגביה שטח הגינה כך שהשוחות יוסתרו, אך הם סרבו. מחוות דעת מומחה בית משפט עולה כי לא מדובר בליקוי ואין תקן מחייב בעניין. יתרה מזאת הנתבעת ניסתה לצמצם את שוחות הביוב אך התברר לה שלא ניתן לעשות כן.

       התובעים רכשו דירתם במחיר נמוך מיתר הדירות, אין ירידת ערך, אין מפגע ריח או נזקי רעש והפגם האסתטי שהיה נפתר על ידי התובעים.

       מחקירתו הנגדית עלה כי מנהל הנתבעת הוא דודו והוא היה מנהל הפרוייקט. הוא נכנס לפרויקט לאחר שהשלד היה גמור, אך את השוחות ביוב הם התקינו לאחר שנכנס לתפקידו. הוא לא היה בעת עסקת המכר מול נציגת המכירות; לשיטתו התובעים חתמו על סעיף כללי שמיידע שאמורים להיות שוחות ביוב בחצר ולכן זה בסדר; היו מהנדסים שהחליטו והם ביצעו את התוכנית; הוא פיקח על הבניה ומהנדס הפרויקט היה יצחק סוקולוב; הם היו אמורים לבצע את התוכנית באופן מדויק ולאחר מכן בודק אותם מהנדס, מכון התקנים והעירייה; לאחר שנוכח לגלות ששני מהנדסים כתבו בחוות דעתם שיש סטייה מהתוכנית במיקום שוחות 35-36 של בין מטר וחצי ליותר משתי מטרים פנימה לכיוון הדירה אמר שהתוכניות משורטטות במחשב ולעיתים ישנם אילוצים בשטח וייתכן שהיה צורך להזיז טיפה את הקו. במקרה זה זזים מטר לפה חצי מטר לשם אך לא סוטים מהתוכנית עצמה; בהמשך אמר שחלפו 4 שנים וקשה לו לזכור אם במקרה הנוכחי היו אילוצים שגרמו להם לזוז ימינה או שמאלה; לשיטתו במקרה זה הכל בוצע במיקום התוכנית; הבוס שלו הציע את ההצעה המדוברת בעל פה. הם פנו לעירייה לבדוק אם ניתן להזיז קו הביוב אך קיבלו תשובה שלילית; הוא זוכר שהיו דיבורים עם דודו אבי נמני אך הוא לא יודע מה לבסוף קרה; מבחינתו אם יש שוחות וניתן לכסותם בדשא סינטטי זה לא ליקוי; הם לא הביאו הצעת מחיר או התקינו אינטרקום כי הם נכנסו לתביעה; למיטב ידיעתו לא הומצא אישור בטיחות כפי שדרש מומחה בית המשפט לגבי מעקה הדירה והמרחב בין סוף המדרגות לקיר, ולמיטב ידיעתו לא פנו ליועץ הבטיחות, אך הוא מכיר את הבעיה בדירה; הוא היה אחראי על הזמנת המפקח לשטח לבדיקת כל פעולה שמצריכה אישור; אמור להיות יומן עבודה וניהול ההוראות שקיבלו ממנו והוא לא יודע מדוע לא צורף; במהלך הבניה הוא דיבר עם הגב' בורדנוביץ' אם היו לו שאלות או בעיות והוא גם שוחח איתה כשהתחיל הבלאגן, אך מעולם לא ביקש לקבל אישור להעתקת שוחות הביוב ואינו יודע אם ומי ביקש.

        

    2. מר נועם חן הצהיר כי התחיל להיות מעורב לפני קבלת טופס 4, לאחר בניית השוחות ולאור פניית התובעים אליו באוגוסט 2013. הוא בדק את השוחות אל מול התוכניות ומצא כי בנייתם תואמת את תוכניות ההיתר והביצוע. הוא הציע לקיים פגישה בדירתם.

       ביום 17.10.13 התקיימה הפגישה בדירתם בנוכחותו ובנוכחות עורך דינם ומר אבי נמני. בפגישה נוכח לגלות כי ציפיותיהם אינם עולים בקנה אחד עם דירת גן בה יש בממוצע בין 3-4 שוחות , לכן הוצע להם להתקין דק וכן הצבת עץ זית לפנים משורת הדין, אך הם לא היו מעוניינים בכך. לאחר מכן ולאור תלונתם בגין שוחת ביוב שנויה במחלוקת נבדקו הדברים בשנית עם הגב' בוגדונביץ וביום 1.9.14 התקבל מכתבה בה היא מפרטת את הצורך בכל שוחה ושוחה ומציינת כי לא ניתן להעתיקם משטח הגינה משום שמדובר בדירה פינתית. המיקום נקבע לפי התנאים הטופוגרפיים במגרש ובהתאם לדרישת הרשויות ועל פי התכנון שאושר על ידי מהנדסים ואף תאגיד המים בעירייה.

       מחקירתו הנגדית עלה כי הוא מעניק פיקוח עליון לפרויקטים בחברה. במקרה הנוכחי מי שביצעה את הפיקוח העליון והוצאת ההיתרים היא חברת אשל הנדסה, אך הוא לא בטוח כי לא עבד בחברה באותה עת; לעיתים ובייחוד כשיש מספר שוחות מקובל להזיזם אפילו עד מטר וזו סטייה מקובלת בהתאם לתנאים בשטח כגון רגל של קיר תומך, אך אינו יודע מה קרה במקרה הנוכחי כי לא נכח באותה עת. התוכנית של הגב' בוגדנוביץ אינה תוכנית ביצוע. לאחר קבלת היתר יש לתכנן באופן מפורט את תוכניות הביצוע ושם כל יועץ יורד לרזולוציה ומציין מה הזווית, מה העומק. תוכניות העבודה קיימות; הוא אומר שהתובעים דחו את ההצעה לביצוע דק ולכן לא יצאה הצעה מסודרת; הוא לא מכיר תוכנית להוצאת שוחת ניקוז משטח החצר; ייתכן שבאיזשהו שלב ביקש בעל פה מגב' בוגדנוביץ לבדוק אפשרות שינוי בניפל עצמו, מדוע בוצע ואם ניתן לשנותו. את כל העבודה הזו צריכה לבצע העירייה ומשרד השיכון. בחריש אם היו צריכים לשנות חיבור אחרי ביצוע העלות היא עליהם; הוא לא פנה לעירייה לקבל את האישור ואינו יודע מי פנה ובמהלך העדות נחשף לראשונה לתוכנית זו.

        

    3. הנתבעת הגישה חוות דעת מטעם המהנדס רפאל גיל מחברת גיל מהנדסים אשר בחנה הדירה ומצאה בה ליקויים שעלות תיקונם היא בסך 1,800 ₪ בתוספת מע"מ.

       מחקירתו הנגדית של המהנדס עלה כי לא מצא ליקוי ברוחב הפודסט ומומחה בית המשפט טעה כי לא מדובר במסדרון ולו היה נחקר היה מודה בכך. הליקוי הוא רק לעניין 3 הס"מ שקוצרו ממיקום המעקה ועד קצה המדרגות וזה זניח מאוד . עומק הפודסט הוא 80 ס"מ וזה תקני. בפרק שמדבר על עבודות הריצוף אין צורך בסרגל הגנה מתכתי מפני הקורה כי הכל בקו אפס עם הריצוף ועובדה שהתובעים גם לא שמו קנט הגנה כי אין בכך צורך. בנוסף התובע הרחיב את המשטח במספר מטרים וגם השוליים הללו אין והתובעת לא אמורה לתקן דברים שקרו בגלל שינויי התובע; בחצר 4 שוחות במקובץ ועוד שוחה רחוקה מרוחקת; הוא לא מדד אם השוחה זזה מרחק של 2.3 מטרים לכיוון פנים החצר וזה לא משנה, לגדר יש רגל ולא ניתן להציב השוחה בסמוך כדי לא לפגוע ברגל; בכל דירת גן יש לפחות 2-3 שוחות. במקרה הנוכחי המהנדסת תכננה את השוחות בהתאם למערכת הביוב והניקוז העירונית כעובדה גמורה. תכנון המהנדסת הוא סביר. למהנדסת אין כל קשר עם הרוכש וככל שנקבעת ירידת ערך מסוימת בגלל תכנון, מי שצריך להעביר המידע הוא הקבלן ולמהנדסת אין קשר ישיר לרוכש. לשאלת בית המשפט הוא לא חושב שהקבלן היה צריך לחזור למהנדסת ולומר שהתוכניות מתנגשות עם הגדר שכן הזזה של מטר את השוחה בגלל אילוצי הגדר זה לא מהותי, מה שכן תמיד יש 3 שוחות וכאן יש 4. בכל מקרה, לא היה מתאפשר לבנות בריכה, כי התב"ע לא נותנת, ולו התובעים היו רוצים יכלו לסדר את הגינה מההתחלה.

        

13. מטעם הצד השלישי העידו המהנדסת אלה בוגדנוביץ' והמהנדס שהגיש חוות דעתו לבית המשפט מר דוד אופיר.

    1. מתצהירה של הגב' בוגדונוביץ עלה כי היא מהנדסת עם ניסיון רב של עשרות שנים בתכנון מערכות מים וביוב. במקרה הנוכחי קיבלה את התשריטים בטרם עבודת התכנון אך תשתיות משרד השיכון היו כבר קיימות בשטח לרבות הצינורות המחברים אותן למגרש. היא ביצעה התכנון בהתאם למגבלות השטח, המבנה והניקוז הקיים. היא העבירה התוכנית עוד לפני שהחלו עבודות הבנייה בשטח והנתבעת אישרה התוכניות לרבות על ידי אדריכל התוכנית ומנהל הפרויקט, ורק לאחר מכן הכינה תוכנית לביצוע שאושרה אף היא. היא סבורה שהזזת או ביטול נקודת ניקוז אחת כפי שסובר המומחה אינה אפשרית משום שתיצור זווית של פחות מ90 מעלות, שעלולה לפגוע בזרימה הסדירה. הפנייה הראשונה לבחון הזזת שוחות נעשתה מהמהנדס נועם חן, אך לאור הנתונים בשטח לא ראתה אפשרות לשנות המצב. הנתבעת לא פנתה אליה בבקשת אישור להזיז את אחת משוחות הביוב. זו תלונה ראשונה שקיבלה לאורך כל שנות עיסוקה בתחום. מעבר לכך לא הייתה מעורבת בכל העניינים האחרים.

       מחקירתה הנגדית עלה שהיא מכירה ולעיתים יש דירות עם 5 שוחות בחצר והכל בכפוף לאילוצים טכניים; היא משתמשת בחיבורים שהרשות מעניקה ועל סמך זה בונה תוכנית; היא זוכרת שהמהנדס נועם חן פנה אליה וביקש לבחון אפשרות להזיז או לבטל את השוחות אך זה היה בשלב ביצוע מתקדם והיא אמרה שלדעתה אי אפשר להזיז ולבטל; על מנת לתת את תשובתה היא בדקה שוב את התוכניות שלה עם המצב הנתון בשטח של החיבורים הקיימים, אך היא לא בדקה מול העירייה ומשרד השיכון; היא כתבה שבאופן תיאורטי הפתרון הוא להקטין את הגינה. הם תלויים במה שמשרד השיכון והעירייה בחרו; במהלך בניות השוחה פונים אליה ושואלים אם ניתן להזיז שוחה למקום מסוים והיא בוחנת אם ההזזה אפשרית מבחינה של זרימת המים והזוויות כדי שלא יהיו סתימות ותקלות.

       היא קראה את דעתו של מומחה בית המשפט לפיה ניתן היה להוציא שוחה אחת משטח החצר אך לא מדובר בחפירה פשוטה. זה מצריך ביצוע ניפל חדש מהמערכת העירונית וביצוע החיבור החדש נעשה רק על ידי העירייה, כי להם אין זכות לצאת לשטח מחוץ למגרש. יש להם זכות לבקש אך היא לא סבורה שהיו חייבים בכך מניסיונה בדרך כלל משתמשים בתשתית הקיימת. משרד השיכון מאוד "כבד" מאוד בעניינים אלו וצריך סיבה מאוד רצינית כגון הימצאותו במקום בו יש אשפה טמונה וזה סיפור ארוך מאוד עד שמקבלים חיבור חדש. הצעת מומחה בית המשפט לא לוקחת בחשבון צינור קיים.

        

    2. בחוות דעתו של המהנדס דוד אופיר נקבע, כי לא נפל רבב בהתנהלות המהנדסת. התכנון בוצע על פי הנתונים שנמסרו לה על ידי הרשות ובאישורה. הכל היה ידוע לנתבעת וגם לתובעים. לא ניתן לבטל את שוחת הניקוז לאור מיקום קו הניקוז העירוני, כי הדבר יוביל לסטייה חדה שעלולה לגרום לסתימות. לא מדובר בדירת גן שחצרה סמוך לגבול המגרש והסתרת השוחות הוא עניין של מה בכך, ואין מקום לטעון לירידת ערך בעקבות כך. עוד קבע כי נוכח לראות שהשוחות פוזרו לא לפי מה ששורטט בתוכנית אשר כיוונה לצמצם כמה שיותר מבחינה טכנית את מיקום השוחות.

       מחקירתו הנגדית עלה כי להנדסה יש הרבה פנים והרבה פתרונות. כל פתרון הוא אפשרי אך כל דבר אפשר לשנות ולהזיז. היה צריך לפנות למתכנן ולבקש להזיז או לומר שזה לא נראה לי תנסה משהו אחר ולפי מיטב ידיעתו. אף אחד לא אמר כלום והמהנדסת תכננה את הדברים לפי דרישת התקנות הנדרשות, ללא שום פסול ולכן לא נדרש שום שינוי. ניתן לבצע שינוי ולמצוא פתרון גם לאחר ביצוע, השאלה כמה זה עולה, מתי מתעוררת הבקשה ובמקרה זה לאור הנתון שהעירייה הציבה לא היה שום מקום לשינוי. הצעת מומחה בית המשפט תביא לזווית אסורה ולפי המצב הקיים היום זה לא ניתן לשינוי. אין שום בעיה הנדסית ב4-5 שוחות בחצר דירה ומדובר בעניין אסתטי. המהנדסת אחראית על בעיות הנדסיות. כאשר היה בשטח ראה שהשוחות מפוזרות וממוקמות לאורך קו הקיר ולא ליד שלא כפי שהתוכנית קובעת והא אף מדד את המרחקים אך זה לא מצוין כי הוא כותב את השורה התחתונה.

       אם הייתה נעשית פניה לעירייה והיה מתקבל אישור לשינוי והנתבעת הייתה מוכנה לממנו היה ניתן לשנות הכל ובאופן עקרוני הדברים יכולים להתבצע גם היום.

        

       הסיכומים:

14. לאחר העדויות הגישו הצדדים סיכומיהם.

     

    דיון ומסקנות:

    הליקויים בדירה:

15. כפי שציינתי לעיל, מאחר והצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה מטעם בית המשפט, חוות דעתו מתקבלת כראיה ללא כל סייג.

     

16. במספר עניינים חלק מומחה הנתבעים והצד השלישי על המומחה מטעם בית המשפט אולם הצדדים לא ביקשו לחקרו בגין עניינים אלו. הנתבעים לא הביאו לעדות את האדריכלית אשר ביצעה את השינויים בתוכנית והייתה אמונה על מניעת ביצוע שינויים שאינם תקניים וכן על הסברת משמעות השינויים לתובעים ואשר לעמדת הנתבעת הוסברו.

     

17. כמו כן מהעדויות עלה כי הנתבעת לא תיקנה ליקויים או ביצעה השלמות אשר מומחה בית המשפט דרש בטרם כתב את חוות דעתו, כגון התקנת אינטרקום וקבלת אישור יועץ בטיחות בגין רוחב המעבר בסמיכות למדרגות.

     

18. לאור זאת ומאחר וניתנו לנתבעת הזדמנויות לתקן הליקויים אשר המומחה הצביע עליהם יש להוסיף 25% למחירים אשר קבע מומחה בית המשפט וכן 10% בגין פיקוח הנדסי כפי שקבע המומחה.

     

19. הנתבעת לא הוכיחה כי הסבירה לתובעים כי בחצר שלהם יותקנו 5 שוחות ביוב, ובפיזור כה גדול, וכי ה תהיינה סמוכות מאד ליציאה מהסלון לגינה.

     

20. לאור זאת על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 16,019 ₪ בתוספת מע"מ ובסך הכל 18,742 ₪ בגין הליקויים המפורטים לעיל.

     

    ירידת ערך בגין שוחות הביוב:

21. מכל העדויות עלה כי כמות של 5 שוחות ביוב/ניקוז בחצר דירה הינה כמות חריגה וכי קיבוצם של 4 שוחות בלב החצר בכיוון היציאה מהסלון הינו דבר חריג. כל המומחים אפילו אלו מטעם הנתבעת והצד השלישי העידו כי השוחות לא היו במיקום בו היו אמורים להיות לפי התוכנית, אך לא ייחסו לכך חשיבות רבה. כמו כן עלה כי ניתן היה לשנות את התוכניות ולפנות לעירייה בבקשה לשנות את כיוון הניפל וכי ניתן היה למצוא פתרונות לבעיה, אך נראה היה כי הנתבעת והצד השלישי בהתאם לבקשות הנתבעת לא ביצעו זאת משום שהרגישו שאינם חייבים לעשות זאת ושהדבר לא חשוב מספיק. התובעים הביאו חוות דעת שמאית שהעריכה את ירידת הערך בגין מיקום 5 השוחות בסך של 160,000 ₪.

     

22. הנתבעים יכלו להביא חוות דעת שמאית נגדית אך לא עשו כן. חוות הדעת של המהנדסים הינם מהפן ההנדסי בלבד ולא מהפן השמאי ולכן אינם יכולים להעיד דבר בתחום זה. העובדה שהנתבעת לא הגישה חוות דעת נגדית של שמאי מקרקעין מטעמה אומרת דרשני, ומחדל זה פועל לרעת הנתבעת.

     

23. הנתבעת טענה שהשמאי אינו מהנדס בניין או מהנדס אזרחי, אך שמאי מקרקעין לא חייב להיות מהנדס אזרחי, ואין לכך כל דרישה בחוק שמאי מקרקעין. העובדה שהשמאי מטעם התובעים הוסמך לשמאי מקרקעין אומרת דרשני.

     

    לפיכך אני סבור כי יש לקבל את חוות הדעת השמאית ועל הנתבעת לשלם לתובעים סך של 160,000 ₪ בגין ירידת הערך.

     

    פיצויים בגין עגמת נפש:

24. התובעים תבעו פיצויים בגין עגמת נפש עקב ליקויי הבנייה והצבת שוחות הביוב בחצרם כפי שתואר לעיל. סבור אני שאכן נגרמה לתובעים עגמת נפש, כפי שתיארו במהלך כל שמיעת התיק. סבור אני שבהתחשב בסכומי פסק הדין, לרבות הפיצוי בגין ירידת ערך, הסך 10,000 ₪ הוא פיצוי נאות בנסיבות העניין.

     

    ההודעה לצד השלישי:

25. הנתבעת היא זו שאישרה את התוכנית של תשתית המים שביצעה עבורה הצד השלישי והיא זו שלא פנתה אליה בזמן וביקשה לשנותה. גם כאשר המהנדס נועם חן ביקש לבחון אפשרות לשינוי, נראה היה כי לא היה מדובר בפניה רשמית ורצינית.

     

26. הן המומחה מטעם הנתבעת והמומחה מטעם הצד השלישי קבעו כי לא נפל פגם הנדסי בתכנון התשתית וכי התוכנית בוצעה בהתאם לקיים בשטח. לו היה רצונה של הנתבעת לבצע שינוי כלשהו יכלה לדחות את התוכנית או לבקש מראש להימנע מהצבת 5 שוחות בחצר התובעים או לכל הפחות לנסות למקם אותם בצורה שתבלוט פחות. לחילופין יכלה הנתבעת לבצע גילוי נאות ולהודיע לתובעים אודות הדבר החריג בחצר הדירה עליה השקיעו מיטב כספם ולו היו מסכימים לרכשה אז הנתבעת לא הייתה חבה דבר, אך הנתבעת לא הביאה לעדות את נציגת המכירות שתעיד האם דבר כזה הוסבר לתובעים.

     

27. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את ההודעה לצד ג'.

     

    סוף דבר:

    לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

     

    בתביעה העיקרית:

    הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, כדלקמן:

    1. את הסך 188,742 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (9.6.14) ועד ליום התשלום בפועל;

    2. את הוצאות המשפט הכוללות את אגרת המשפט כפי ששולמה ואת הסכומים הנקובים בסעיפים 39 ו-40 לסיכומי התובעים, הכל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

    3. שכר טרחת עורך דין בסך 20,000 ₪ בתוספת הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

        

       בהודעה לצד ג':

       ההודעה לצד ג' נדחית.

        

       הנתבעת תשלם לצד ג' כדלקמן:

       1. את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל;

       2. שכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

           

          ניתן היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.