פס"ד ביישום ההלכה שנקבעה בבע"מ 919/15

רקע עובדתי רלוונטי

1. הגב' ע.א.ב (להלן: "האם") ומר א.א.ב (להלן: "האב"), נישאו זל"ז כדמו"י ביום 28.8.12.

2. כנובע מקשר הנישואין שבין הצדדים, נולדו שני ילדים:

ה.ב יליד 2014 (קטין) (להלן: "ה");

י.ב  יליד 2015 (קטין) (להלן: "י").

3. אגב חיי הנישואין עבדה האם ב++++++ והאב עבד ב++++. במהלך ניהול ההליכים האב פוטר מ++++++ והחל לעבוד במקום עבודה חדש – חברת ++++++

4. הצדדים נפרדו זמ"ז ביום 3.2.17.

5. עם פרידת הצדדים, נפתחו מספר הליכים משפטיים, ביניהם תביעה למזונות ותביעה למשמורת וחלוקת זמני שהות.
6. ביום 3.5.17 במסגרת התביעה למזונות, בטרם ניתן פסק הדין בתביעה למשמורת, ניתנה החלטה למזונות זמניים, במסגרתה חויב האב במזונות זמניים של ה ו-י (להלן וביחד: "הקטינים") בסך של 1,350 ₪ לכל ילד, במחצית מתשלומי המשכנתה ובמחצית הוצאות רפואה וחינוך חריגות – הכל כמפורט בהחלטה למזונות הזמניים.

7. ביום 28.9.17 ניתן פסק דין בתמ"ש 23755-02-17 במסגרתו נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת.

8. ביום 14.1.18 בעקבות פסק הדין בעניין המשמורת ולאחר שהוגשה בקשת האב להפחתת מזונות, ברוח ע"מ (חיפה) 318/05 מיום 30.01.06 הופחתו המזונות הזמניים לסך של 1,000 ₪ לכל קטין ובסך כולל של 2,000 ₪ (להלן: "ההחלטה למזונות זמניים").

עיקר טענות האם בכתב התביעה

9. האב עובד כ++++ ב+++++++ והאם מעריכה את שכרו החודשי בסך של 15,000 ₪ נטו לחודש.

10. האב נטש את המשפחה, אינו משלם דבר למזונות הילדים, הפסיק לשלם את המשכנתה ואף אינו משלם את חשבונות החשמל והמים.

11. האם עובדת +++++++ ומשתכרת בסך של 7,291 ₪ לחודש נטו.

12. האם מתארת את רמת החיים המשפחתית כ"מכובדת", בבחינת כי לא חסר דבר לקטינים, לרבות חופשות ובילויים.

13. האם מכמתת את צרכי הקטינים כדלהלן:

בגין הבן ה':

בגין הבן י:

14. סה"כ בגין מזונות הקטינים עותרת האם לסך של 4,800 ₪ לחודש.

15. בנוסף לאמור לעיל, עתרה האם לסכומים כדלהלן:

• מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים ו/או עדשות מגע וטיפול פסיכולוגי.
• מחצית מהוצאות החינוך של קטינים לרבות דמי שכלול, קייטנות, מעון צהרון, הוצאות תחילת כל שנת לימודים, שיעורים פרטיים וחוגים.
• מחצית ההחזר החודשי בגין המשכנתה.
• דמי טיפול בסך של 500 ₪ לחודש.

16. בחודש אוגוסט 2016 החליטו הצדדים, כי האם תוותר על ההטבה המוענקת לה ממקום העבודה בסך של 530 ₪ לחודש בגין תשלום חלקי למעונות, וזאת בכדי שיוכלו ליהנות מהטבה בסך גבוה יותר ממקום עבודתו של האב. ואולם כעת, האב נהנה מההטבה ולא משלם בעבור מעונות הקטינים.

17. כן, האם עותרת לחיוב האב בתשלומי המשכנתה.

18. בסיכומי טענותיה, עותרת האם כי הסכומים המבוקשים בכתב התביעה יחושבו מיום 2.2.17 - מועד עזיבת האב את הבית.

עיקר טענות האב בכתב הגנה

19. יש לדחות את התביעה על הסף שכן האם הפקיעה את זכותה לעתור לדמי מזונות בגין הקטינים משלא עתרה למשמורת עליהם.

20. מיום שהגיש האב תביעה ליישוב סכסוך החלה האם להתנהג בצורה כוחנית ואלימה, והיא משתמשת בקטינים ככלי לניגוחו ויש בכך כדי לשלול מכל וכל את היותה הורה משמורן.

21. האב טוען כי האם מזניחה את הקטינים, לא מבשלת להם, לא יוצאת עימם לפעילות מחוץ לבית ולא דואגת להם לבגדים נקיים. כמו כן, לטענתו, האם מרבה להיעדר מעבודתה משום שהיא שרויה בדיכאון.

22. עוד טוען האב כי האם הגישה כנגדו תלונות סרק על אלימות שלא הייתה, ואף עתרה לצו הגנה. לאור חששו של האב מתלונות סרק נוספות, הוא נאלץ לעזוב את דירת הצדדים.

23. האב, משתכר בסך של כ-10,000 נטו לחודש, ואולם לאור ההוצאות הרבות בהן הוא נושא לגידול הקטינים, ההלוואות הכבדות אותן הוא נאלץ ליטול כדי לממן את דמי המחייה הבסיסיים לעצמו, הוא עותר לתשלום דמי מזונות בסכום מינימלי של 1,300 ₪ לחודש.

24. האם משתכרת בסך של 9,000 ₪ נטו לחודש, ופער ההכנסות ביניהם עומד על סך של 2,000 ₪.

25. ביחס לסכומי ההוצאות אליהן עותרת האם, טוען האב כי הפסיק לשלם חלק מהתשלומים הנטענים בשל העובדה כי נותר ללא קורת גג, ונאלץ לשכור חדר בבית אמו ובן זוגה.

26. ביחס לתשלומי החשבונות, טוען האב כי היו לצדדים חשבונות בנק נפרדים, וחשבון החשמל והמים שולם מחשבונה של האם.

27. עוד טוען האב כי בימים אלה לומדת האם לתואר בקרימינולוגיה, הממומן על ידי מקום עבודתה, בגינו תהא זכאית האם להעלאה משמעותית בשכרה. כן זכאית האם, בנוסף להכנסתה, לקצבת ילדים.

28. האב טוען כי האם משקיעה ממון רב בהופעתה החיצונית וחיה בצורה "פזרנית" ורהבתנית. רוכשת כרטיסים להופעות רבות של זמרים מחו"ל בעלות גבוה.

29. ביחס לרמת החיים המשפחתית טוען האב כי מדובר ברמת חיים צנועה הכוללת נסיעה מסובסדת פעם בשנה לאילת וישיבה במסעדות לעיתים רחוקות.

30. כן, טוען האב כי הוצאות בגין מזון וכלכלה אליהם עותרת האם מופרכים ומוגזמים בהתחשב בכך שהקטינים אוכלים בוקר וצהריים במעון.

31. ביחס לתשלום חלקו במשכנתה, טוען האב כי יש לקזז את ההחזר החודשי שעליו לשלם עם דמי השימוש של האם בדירת הצדדים.

32. בנוסף לאמור לעיל, טוען האב כי יש לו הוצאות בסך של 600 ₪ בחודש בגין כלכלת הקטינים.

שינויי נסיבות מעת פתיחת ההליך

33. ההליך נפתח בחודש אפריל 2017 ובין פתיחת ההליך לבין ההכרעה התרחשו שינויים מהותיים כדלהלן:

• האב כאמור פוטר מ++++++ והחל לעבוד במקום עבודה חדש, כאשר שכרו פחת באופן משמעותי ביחס לשכר לו זכה ++++++.

• ניתן פסק הדין המורה כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת.

• השתנה הדין בעקבות בואה לעולם של הלכה חדשה בכל הנוגע לחיוב ההורים במזונות הקטינים ראו: בע"מ 919/15 מיום 9.7.17 (פורסם בנבו) (להלן: 'בע"מ 919/15') בה הוחלו כללים חדשים המביאים בחשבון את יחס ההכנסות של ההורים וחלוקת זמני שהות בנטל נשיאת ההורים במזונות הקטינים בהתאם לשיעורי ההשתכרות ובהתאם לחלוקת זמני השהות בין שני ההורים.

34. על פי הפסיקה "אין כל הגיון בתביעה למזונות... שההכרעה בה תיפול על סמך שאבד עליהם הקלח, תוך התעלמות מהשינויים שהחלו בינתיים" ראו: ע"א 143/85 לוי נ' לוי פ"ד לט(3) 831, 835.

35. לפיכך ההכרעה בהליך זה תינתן על סמך הנתונים העדכניים ועל פי הדין החדש.

דיון והכרעה

36. בעת פסיקת דמי המזונות עיננו נשואות לסעיף 3 (א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959 הקובע:

"אדם חייב במזונות הילדים הקטינים שלו והילדים הקטינים של בן זוגו לפי הוראות הדין האישי החל עליו, והוראות חוק זה לא יחולו על מזונות אלו".

37. על פי הדין העברי החל על הצדדים, האב חב במלוא הצרכים ההכרחיים של הקטינים עד גיל 6 באופן אבסולוטי ראו: ע"א469/84 הדרי נ' שני, לט(3) 197.

38. הלכה זו לא השתנתה בעקבות בע"מ 919/15 ראו: עמ"ש 36151-12-17 מיום 19.6.18 (פורסם בנבו) והדין שונה בכל הנוגע לפסיקת מזונות ילדים מגיל 6 ואילך ונקבע כי חלוקת נטל חיוב המזונות תחול על שני ההורים מכוח דין צדקה.

39. בעמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. [פורסם בנבו] (20.12.17) פסקה 8 סיכם כב' השופט שוחט את הפרמטרים שיש לבחון, כדלקמן:

• צרכי הקטינים "והכל עד כדי רמת החיים לה הורגל ערב הפירוד או שלה היה ראוי ללא הבחנה בין הכרחי ללא הכרחי..." (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות, והוצאות חריגות).
• היכולות הכלכליות של שני ההורים מכל המקורות, לרבות שכר עבודה.
• יחס היכולות הכלכליות של ההורים
• חלוקת זמני השהות אצל כל אחד מההורים.

40. נתונים אלה ייוּשמו בנוסחה מתמטית ש"...אמורה לתת לערכאה הדיונית קנה מידה; אין בתוצאה המתקבלת ממנה ובהפעלתה במקרה הפרטני משום כזה ראה וקדש" (שם, פסקה 9).

41. בתוך כך נקבע בפסיקה מאוחרת יותר כי הנוסחה המתמטית לפסיקת מזונות היא כלי עזר בלבד, שאין בו כדי לכבול או לאיין את שיקול דעתו של ביהמ"ש. לאחר הצבת הנתונים על ביהמ"ש להפעיל את שיקול דעתו תוך בחינת כלל הנתונים והסתכלות על התא המשפחתי הפרטני, תוך שהוא מוסמך לסטות מהחלוקה האריתמטית כדי להגיע לשוויון מהותי ראו: עמ"ש 20634-04-18 מיום 7.2.19 (פורסם בנבו).

דיון בהכנסות האב

42. האב עובד כ++++ בחברת ++++ מיום 14.10.18. בשל העובדה כי הוא מועסק בחברה זמן קצר, צרף האב רק ארבעה תלושי משכורת (כאשר אחד מגלם רק חצי חודש עבודה), לפיהם הוא משתכר בסך של 8,961 ₪ בממוצע לחודש.

43. לא מצאתי ממש בטענת האם כי יש לראות בהלוואה שנתן האב לאמו, הגב +++ כראייה למצבו הכלכלי הטוב. על אף שהאב הודה במסגרת חקירתו כי הלווה סך של 30,000 ₪ לאמו ראו: עמ' 22 ש' 29-31 לפרוט' הדיון, עיון בדפי חשבון הבנק של האב מלמד כי לחשבונו מופקדים כספי אמו, המגיעים לסך של כ- 1,650 ₪ בממוצע לחודש. במילים אחרות, נראה כי בין האב לאמו יש מערכת יחסים של עזרה הדדית ואין בחילופי הכספים ביניהם כדי להעיד על מצבו הכלכלי של האב לחיוב או לשלילה.

44. לא התעלמתי מטענת האם כי פוטנציאל ההשתכרות של האב שווה לכל הפחות כפי שהשתכר כ++++, ואולם אין ממש בטענה זו שכן האב עובד במקום עבודה חדש במשרה מלאה. במקום עבודה זה האב ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו.

45. במילים אחרות לצורך פסיקת דמי מזונות יש להביא בחשבון את שכרו של האב בפועל ולא את פוטנציאל ההשתכרות שלו בעבר. לדידי יש להתבונן בפוטנציאל ההשתכרות משמדובר בבעל דין שעבד בעברו ואינו עובד יותר. עת התחיל האב לעבוד, יש להתבונן בשכרו בפועל ולא בפוטנציאל ההשתכרות.

46. כן, +++ ++++ הינה מקום עבודה ייחודי, ואין לבחון את פוטנציאל ההשתכרות של האב ביחס לתנאים ולשכר שמקום זה מעניק.

47. בנוסף, האב לא נחקר אודות פוטנציאל ההשתכרות ואין להתייחס לפוטנציאל ההשתכרות אלא להשתכרותו בפועל.

48. לאור האמור, אני קובע כי משכורתו של האב הינה בסך של 8,961 ₪ בממוצע נטו לחודש.

דיון בהכנסות האם

49. האם מועסקת ב++++ ועיון בתלושי השכר שצרפה מלמד כי היא משתכרת בסך של 8,165  ₪ ממוצע נטו לחודש, לעבודה במשרה מלאה.

50. בנוסף למשכורתה החודשית, האם מקבלת מהמוסד לביטוח לאומי קצבת ילדים בסך של 238 ₪ לחודש.

51. כן, בדפי החשבון שצרפה האם, ישנה הפקדה על סך של 30,000 מאמה הגב' ל', אשר האם לא ידעה להסביר את מקורה ראו: עמ' 17 ש' 23-24 לפרוט' הדיון, וכן האם הודתה כי היא קבלה סכום נוסף בסך של 20,000 ₪, אשר לטענתה מהווה הלוואה למימון ההליך המשפטי ראו: עמ' ש' 19-22 לפרוט' הדיון.

52. על פי הפסיקה אין לראות בכספים אותם מקבלת האם ממשפחתה כהכנסה קבועה שכן מדובר בסיוע שיכול להיפסק בשלב מסוים ראו: 11101-12-17 מיום 20.11.18 (פורסם בנבו).

53. כן, לא מצאתי לנכון לקבל את טענות האב כי האם לא ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלה. אמנם האם הודתה בחקירתה כי יש לה את האפשרות לעשות שעות נוספות והיא בוחרת שלא לעשות כן ראו: עמ' 15 ש' 24-28 לפרוט' הדיון, ואולם, בנסיבות בהן האב עצמו לא עובד שעות נוספות, איני סבור כי יש צדק בדרישתו של האב, מהאם, לעבוד שעות עבודה נוספות.

54. לאור כל האמור, אני קובע שהכנסתה של האם, כולל קצבת ילדים, מגיעה לסך של 8,403 ₪ נטו לחודש.

יחס ההכנסות ההורים

55. לאור הנתונים דלעיל, הפער בהכנסות ההורים  52%-48% לטובת האב.

יחס חלוקת זמני שהות

56. במסגרת פסק הדין מיום 28.9.17 בתמ"ש 23755-02-17 נקבע כי המשמורת בקטינים תהא משמורת משותפת, ואולם בפועל הילדים שוהים עם האב כ-6 ימים בשבועיים ואצל האם 8 ימים מתוך השבועיים. במילים אחרות פער זמני השהות עומדים על 57%-43% לטובת האם.

דיון בצרכי הקטינים

57. האם, חרף שינוי הנסיבות וחרף שינוי ההלכה, עתרה בסיכומים לדמי המזונות בסך של 4,800 ₪ לחודש בגין שני הקטינים, סכום הזהה לסך הנדרש בכתב התביעה. עתירה זו איננה מתיישבת עם המצב כיום והיא רחוקה מלהיות עתירה תמת לב ראו: ע"א 32/81 צונן נ' שנטל פ"ד לז(2) 761; בע"מ 3148/07 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07) לאור השינויים שהתרחשו.

58. בתוך כך הודתה האם כי הוצאת מזון בסך של 1,000 ₪ לחודש רלוונטית לתקופה בה הקטינים היו במשמורתה ראו: עמ' 16 ש' 33-34 וכי כיום מסופקות לקטינים שתי ארוחות ביום במסגרת החינוכית ראו: עמ' 16 ש' 28-32, האם לא ידעה להסביר מהן הוצאות "שונות" ראו: עמ' 17 ש' 14-15 ולהפריד בין רכישת בגדיה לרכישת בגדי הילדים ראו: עמ' 17 ש' 32-35.

59. לפיכך בשל העמימות האופפת את צרכי הקטינים נכון למועד מתן פסק הדין, אין מנוס אלא להעריך את צרכי הקטינים על דרך האודמנא ראו: 93/85 שגב נ' שגב פ"ד ל"ט (3) 833, כאשר חזקה היא כי צרכים הכרחיים של הקטין נעים בין סך של 1,600 ₪ לחודש ראו: עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 מיום 09.10.17 (נבו) לבין סך של 2,250 ₪ לחודש ראו: רמ"ש (מחוזי מרכז) 59188-10-18 י. נ נ' א. נ (פורסם בנבו, 25.10.2018).

60. בהתאם לזאת, על דרך האומדנא ובהתאם להלכת ורד על פיה סכום המזונות עבור מספר ילדים אינו מכפלה של מספר הילדים בסכום המזונות עבור ילד אחד ראו ע"א 552/87 ורד נ' ורד, פ"ד מב(3) 599 אני קובע כי צרכיו של כל קטין מגיעים לסך של 2,000 ₪ לחודש לפני הוצאות מדור והוצאות חריגות. דהיינו, צרכי שני הקטינים, הינם בסך של 4,000 ₪ לחודש.

61. על אף הפסיקה שאיננה מעודדת חישוב מזונות על פי נוסחאות מתמטיות ראו: בע"מ 817/18 מיום 31.01.18 (פורסם בנבו); עמ"ש 14612-10-16 (ת"א) מיום 20.12.17 (פורסם בנבו); עמ"ש 17309-05-17 מיום 15.6.18 (פורסם בנבו); עמ"ש 11623-07-17 מיום 6.18 (פורסם בנבו) במקרה הספציפי הזה, נוכח פערים מינוריים ביחס הכנסות ההורים 48%-52%, לטובת האב וביחס חלוקת זמני השהות 43%-57% לטובת האב, דומני כי יש מקום לעשות שימוש בנוסחה מתמטית ככלי עזר לקביעת דמי המזונות  ראו: עמ"ש 32172-11-17 מיום 10.01.2019 (פורסם בנבו):

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס ההכנסות - ככל שהקטינים היו שוההים אצל האם 100% מהזמן היה על האב לשלם לאם רק לפי יחס הכנסות סך השווה ל-52% מתוך סך של  4,000 ₪ (המהווים את צרכי הקטינים) דהיינו סך של 2,080 ₪.

• חישוב דמי המזונות בהתאם ליחס לזמני השהות - הקטינים נמצאים אצל האב כ-43% מהזמן ואצל האם 57% מהזמן. במילים אחרות, האב נושא בפועל במזונותיהם של הקטינים במהלך שהותם עמו בסך של 1,720 ₪ והאם בסך של 2,280 ₪.

• ההפרש הכספי בין סך של 2,080 ₪ כאמור בס"ק א' לעיל לבין סך של 1,720 ₪ כאמור בס"ק ב' לעיל – דהיינו סך של 360 ₪ - הוא סכום המזונות שעל האב לשלם לאם בתור הורה מרכז.

62. לתוצאה דומה ניתן להגיע גם בהתאם לנוסחה שהובאה בעמ"ש (מחוזי חיפה) 42513-09-14 א.ש נ' י. ש (פורסם בנבו, 04.01.2015):

63. בענייננו:

מועדי החיוב

64. על אף שבבע"מ 919/15 קיימת הבחנה ברורה בין חיוב במזונות ילדים עד גיל 6 לבין חיוב במזונות ילדים לאחר גיל 6 האם, בסיכומיה טענה, כי בע"מ 919/15 לא חל במקרה זה נוכח גילאי הקטינים – עד גיל 6.

65. אין לקבל טענה זו של האם מכיוון שפסק דין למזונות צופה פני עתיד ראו: 239/35 עמיצור נ' עמיצור פ"ד מ(1) 147.

66. בתוך כך, בעקבות בע"מ 919/15 - למעט מקרים בהם הקטינים היו כמעט בני 6 כדוגמת תמ"ש 46640-01-15 מיום 27.12.17 (פורסם בנבו) בו נקבע כי בשל גיל הקטין שנושק לגיל 6, הפרדה בפסיקת המזונות הינה הפרדה מלאכותית - בתי המשפט הבחינו בין פסיקת מזונות לילדים עד גיל 6 ולאחר גיל 6

67. לפיכך, בשים לב לגילאי הילדים בני 4.4 ו-3.3 תעשה הבחנה בחיוב המזונות הקטינים עד גיל 6 ומגיל 6.  

68. עד הגיע כל קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו בהתאם להחלטה למזונות זמניים.

69. עם הגיע קטין לגיל 6 שנים, מזונותיו ישולמו על פי פסק דין זה.

מזונות בתקופת השירות הצבאי

70. בכתב תביעתה עתרה האם לחיוב דמי המזונות עד גיל 21. עתירה זו איננה מתיישבת עם הדין הקיים לפיו חיוב המזונות בתקופת השירות הסדיר תעמוד על שליש מסכום דמי המזונות ראו: ע"א 4480/93 פלוני נ' פלונית, פ"ד מח(3) 416. עתירה זו לא הוזכרה בסיכומי האם ודינה כדין טענה שנזנחה ראו: ע"א 44792/92 רוט נ' אינטרקונטיננטל קרדיט פ"ד מט(2) 102. לאור זאת ולאור סכום המזונות שנפסק, ובנסיבות של תיק זה, אינני פוסק סכום של דמי המזונות בתקופת השירות הצבאי השוו: עמש (מרכז) 25027-02-14 מיום 28.12.14 (פורסם בנבו).

הוראות אופרטיביות

71. האב ישלם לאם למזונות הקטינים סך של 360 ₪ לחודש:
    
    סך של 180 ₪ לחודש עבור הקטין ה' ישולם עם הגיעו לגיל 6 (מיום 15.10.2020) ועד הגיעו לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר מבין השניים.
    
    סך של 180 ₪ לחודש עבור הבן י' ישולם עם הגיען לגיל 6 (16.11.2021) ועד הגיעו לגיל 18 ו/או עד לסיום לימודי התיכון – לפי המאוחר מבין השניים.

72. דמי המזונות ישולמו מידי חודש בחודשו, עד ה-10 לחודש עבור החודש השוטף, ישירות לחשבון הבנק של האם שפרטיו יימסרו לאב על ידי האם, כשהסכום הנקוב בסעיף 71 לעיל יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן על בסיס המדד הידוע היום ויעודכן אחת ל-3 חודשים, ללא עדכונים למפרע.

73. כל קצבה ו/או מענק המשולם ע"י המוסד לביטוח לאומי בגין הילדים, לרבות קצבת ילדים, מענק לימודים וכיו"ב, ישולם לאם בנוסף לדמי המזונות. האם, בתור ההורה המרכז, תרכוש עבור הקטינים את כל הציוד הדרוש לקראת תחילת שנת הלימודים והאב יישא במצית העלות בניכוי מענק הלימודים שישולם לאם כאמור וזאת בתוך 10 ימים ובכפוף להצגת אסמכתה בדבר ביצוע התשלום.

74. כל הודעה ו/או מידע לרבות מסמכים, בכל הקשור לחיובי המזונות, שעל הורה אחד להעביר להורה השני, יועבר באחד מאופני התקשרות הבאים – להלן: "תקשורת מתועדת":

75. תקשורת סלולרית (כגון: WhatsApp)/מייל/דואר רשום, כאשר ההורה השולח איננו מחויב להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את ההודעה אלא כי שלח לו באחד מאופני התקשורת המפורטים לעיל. כל העברה באופן אחר, תחייב את ההורה השולח להוכיח כי ההורה השני קיבל לידיו את המידע/מסמכים.

76. הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות רפואיות חריגות מכל מין וסוג שהוא, לרבות רפואת שיניים כולל אורתודנטיה, משקפיים/עדשות מגע, טיפולים פסיכולוגיים/רגשיים, אבחונים לרבות אבחוני ליקוי למידה, וכל הוצאה רפואית אחרת חריגה אשר איננה מכוסה (במלואה או בחלקה) על ידי קופ"ח ובכלל זה הפרשים בגין אותה הוצאה חריגה לאחר קבלת החזר מכל מקור שהוא, אלא א"כ ההחזר מתקבל מביטוח פרטי הממומן ע"י הורה אחד בלבד שאז רק ההורה המממן זכאי ליהנות מהחזר זה.

77. כל הוצאה רפואית כנ"ל תעשה על יסוד אסמכתא מגורם רלוונטי המאשר את נחיצותה, אשר תועבר מהורה אחד לשני בתקשורת המתועדת טרם הוצאת ההוצאה/קבלת הטיפול, על מנת לאפשר להורה השני לבדוק האמור בתוך 10 ימים מיום משלוח האסמכתא.

78. האב יהיה רשאי לשלוח הצעה נגדית מטעמו בתוך 10 ימים. במקרה של מחלוקת לגבי עלות ו/או נחיצות ההוצאה יכריע במחלוקת רופא המשפחה המטפל בקטינים או רופא מומחה בתחום הדרוש המוסכם על הצדדים.

79. הוצאה רפואית חריגה דחופה תשולם לאלתר וללא צורך בקבלת עמדה של ההורה השני ומחצית מהוצאה זו תוחזר להורה המשלם על ידי ההורה החייב בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתא בדבר ביצוע התשלום.

80. הצדדים יישאו בחלקים שווים ביניהם בהוצאות החינוך על פי דרישת מערכת החינוך ו/או המסגרת החינוכית –כדלקמן: אגרות חינוך, שכר לימוד, סל תרבות וכל תשלום אחר הנדרש לתשלום ישירות למערכת החינוכית ו/או למסגרת החינוכית לרבות ועד הורים, חוגים ( עד שני חוגים לכל אחד מהקטינים בעלות מתנ"ס), שיעורי עזר (ע"פ המלצת הגורם הרלוונטי), תנועת נוער, קייטנות (מחזור אחד בקיץ ואחד בחופשת הפסח בעלות קייטנת עירייה/מתנ"ס) מסע לפולין.

81. כל הוצאה חריגה אחרת שלא נכללת בסעיפים לעיל, יישאו בה שני ההורים בחלקים שווים ובלבד ששני ההורים הסכימו להוצאה זו באופן מתועד (לרבות בתקשורת המתועדת).

82. האם, בתור ההורה המרכז, תישא במלוא הסכומים בגין ההוצאות המפורטות בסעיפים 76-80 לעיל והאב ישיב לה את חלקו בהתאם לאמור לעיל, וזאת בתוך 10 ימים מיום שהאם שלחה לו בתקשורת המתועדת דרישה בצירוף האסמכתא הרלוונטית על התשלום הנדרש, ובתנאי שהמשלוח ייעשה לא יאוחר מחצי שנה לאחר ההוצאה.

83. כל הורה יישא בהוצאות מדור, אחזקתו ובהוצאות תלוי שהות אגב שהות הקטינים אצלו.

84. האם, בתור ההורה המרכז, תישא בהוצאות שאינן תלוי שהות. הוצאות שאינן תלויי שהות הן: תשלום עבור טלפונים ניידים, תשלום עבור שירותי בריאות (קופ"ח), ביטוחי ביראות, מספרה. האב ישיב לאם מחצית מעלות הוצאות שאינן תלויי שהות בתוך 10 ימים בכפוף להצגת אסמכתה בדבר ביצוע התשלום.

85. בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

מתיר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תסגור את ההליך

ניתן היום,  כ"ב אדר א' תשע"ט, 27 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.