צ' נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

עו"ד פריימן איתי

להלן: "המנהל המיוחד"

1. בתיק שלפני ניתן צו כינוס כנגד החייב ביום 19.10.17 וביום 11.12.18 התקיים דיון בעניינו של החייב.

בדו"ח המסכם שהוגש לקראת הדיון צוין בין היתר כי בבעלות החייב וגרושתו (להלן"הגרושה"),הייתה דירה ברח' חטיבת גולני 14/25 בX (להלן-"הדירה"), שלגביה נקבע בהחלטה של בית המשפט לענייני משפחה כי הגרושה תמשיך להתגורר בדירה ביחד עם בנותיו של החייב, והצדדים ישאו במשותף בתשלומי המשכנתא, אלא שנצבר חוב פיגורים בתשלומי המשכנתא והדירה מומשה על ידי הבנק הממשכן ונמכרה תמורת סך של 955,000 ₪, ומתוך תמורת המכירה סולק מלוא חוב המשכנתא.

2. על חלקו של החייב ביתרת תמורת המכירה, הוטל עיקול בתיק הוצל"פ – מזונות שניהלה כנגדו גרושתו (תיק הוצל"פ מזונות מס' 12-00064-13-7) (להלן:"תיק ההוצל"פ"),ולאחר שהגרושה הגישה תחשיב חוב מזונות שוטפים ועתידיים, ניתנה ביום 7.6.17 החלטה של רשמת ההוצאה לפועל אשר הורתה על הטלת עיקול על סך של 256,959 ₪ , סכום הכולל חוב מזונות עבר ועתיד, שהוחזק בתיק הכינוס שבו הוחזקו יתרות הכספים שהתקבלו ממכירת הדירה .

3. כפי שיפורט להלן, הכספים המעוקלים הועברו לתיק ההוצל"פ , בטרם ניתן צו הכינוס , ולטענת הגרושה , יתרת הכספים המוחזקים כיום בתיק ההוצל"פ עומדת על סך של 185,000 ₪.

4. המנהל המיוחד מבקש להעביר לקופת הכינוס את הכספים המוחזקים בתיק ההוצל"פ ובמקביל לקצוב את מזונות בתו הקטינה של החייב (לחייב גם בנות בגירות שבמזונותיהן הוא לא חב) ובהתאם הוריתי על קבלת תגובת גרושת החייב.

5. בתגובה אשר הוגשה מטעם גרושת החייב נטען כי יש לדחות את הבקשה, ופורט הרקע העובדתי הרלוונטי, לפיו החייב חויב בפסק דין אשר ניתן ביום 15.10.15 (להלן: "פסק הדין") במזונות בנותיו, כאשר ביחס לבתו הקטינה (שעניינה רלוונטי להחלטה זו) נקבע כי עד למועד סיום חובת החייב לשלם מזונות לבת נוספת שלו, שבאותו שלב הייתה קטינה, ישלם החייב לביתו הקטינה סך של 1,100 ₪ לחודש, ולאחר שאותה בת נוספת תהיה בגירה, החייב ישלם מידי חודש סך של 1,400 ₪ בתוספת הוצאות מדור בסך 300 ₪, וכן הוצאות מיוחדות שפורטו בפסק הדין.

6. לאחר שהחייב לא עמד בתשלומי המזונות נפתח תיק ההוצל"פ ובמסגרתו עיקלה גרושת החייב כאמור את חלקו בתמורת המכר של הדירה המשותפת, וזאת גם בגין חיובי מזונות עתידיים של החייב.

7. במסגרת הליכי ההוצל"פ הוגשו מספר בקשות על ידי החייב ובהן ביקש להעביר את מלוא הכספים המעוקלים לידי הגרושה,לסגור את תיק ההוצל"פ,ולפטור אותו מתשלומי המזונות,והבקשה האחרונה הוגשה על ידו ביום 2.7.2017.

ביום 3.7.17 ניתנה החלטת רשמת ההוצל"פ, שבה מצויין כי הכספים המעוקלים אכן הועברו בפועל לתיק ההוצל"פ, וכן נקבע בה כי : "ככל שמעוניינת הזוכה לקבל את הצעת החייב להעביר כעת את כל הכספים אליה ולסגור את התיק, עליה להגיש בקשה מתאימה".

אין חולק על כך שהגרושה לא הגישה בקשה להעברת הכספים בטרם ניתן צו הכינוס , והם מצויים גם כיום בתיק ההוצל"פ , אם כי יודגש כי לטענת הגרושה יתרת הכספים המוחזקת כיום בתיק ההוצל"פ עומדת על סך של 185,000 ₪.

8. לטענת גרושת החייב, מבקשותיו של החייב עולה כי הוא שילם למעשה, עוד בטרם החל הליך הפש"ר, לידי גרושתו את מלוא סכומי המזונות וגילה דעתו כי הכספים אינם שלו בשום צורה או אופן.

9. כן נטען כי הכספים כבר אינם של החייב ולמנהל המיוחד אין יותר זכויות מאשר לחייב ולפיכך המנהל המיוחד אינו רשאי לדרוש את העברתם לקופת הכינוס, וכי בהעברת הכספים לתיק בהוצל"פ יש משום השלמת הליך ההוצאה לפועל כלשון סעיף 91(ב) לפקודת פשיטת הרגל התש"מ – 1980. (להלן: "הפקודה").

עוד נטען כי על פי הפקודה, חוב מזונות עתידי אינו בר תביעה בהליך הפש"ר, ובהתאם גרושת החייב זכאית לגבותו כאילו אין הליך פש"ר.

10. בנוסף נטען, כי אין מקום לחיוב גרושת החייב בהגשת בקשה לקציבת מזונות, המיועדת למקרים בהם אין לזכאי למזונות מקור כספי לכיסוי תשלומי המזונות, ואילו במקרה שלנו קיים מקור כספי המאפשר גביית מלוא החיוב שנקבע בפסקי הדין.

11. בנוסף, הפנתה גרושת החייב לפסיקה לפיה קציבת מזונות על פי סעיף 128 לפקודה, הינה קציבה על חשבון חיובי מזונות להווה ולעתיד, ואילו הליך הפש"ר עצמו אין בו כדי לשנות את עצם חיוב המזונות, ובהתאם זכאית גרושת החייב לפעול לגביית החוב גם בדרך של עיקול הכספים ומימושם.

12. בנוסף נטען, כי לא היה צורך בהגשת בקשה מצד גרושת החייב לקבלת הכספים לידיה, ומאחר והחייב ביקש להעביר את כספי המזונות ולסגור את תיק ההוצל"פ, לשכת ההוצאה לפועל הייתה מחוייבת לעשות כן, ולמנהל המיוחד לא יכולה להיות כל טענה ביחס לכספים אלו.

13. בנוסף טענה המשיבה כי מצבה הכלכלי רע, וכי היא הייתה מובטלת מזה כשנה והיא נושאת לבדה בעול הפרנסה, ומשלמת בין היתר דמי שכירות בסך של 3,600 ₪ ובאם לא ישמרו כספי המזונות, החייב לא ישלם דבר כפי שעשה עד היום.

14. בנוסף, העלתה גרושת החייב טיעונים לפיהם מדין חובת הצדק ומחובת מניעות יש לדחות את בקשת המנהל המיוחד.

תגובת המנהל המיוחד

15. בתגובה שהוגשה על ידי המנהל המיוחד נטען כי יש לדחות את טענות הגרושה, מאחר ודין כספים אשר נגבו מהחייב ונצברו בתיק ההוצל"פ אך טרם הועברו לזוכה, להיות מועברים לקופת הכינוס וזאת לאור הוראות סעיף 91 לפקודה, והמנהל המיוחד הפנה לפסיקה רלוונטית.

16. בנוסף נטען, כי הגרושה אינה זכאית להמשיך ולפעול לגביית מזונות שוטפים אלא עליה לפעול בהתאם להוראות סעיף 128 לפקודה, ולהגיש בקשה לקציבת מזונות, וללא היתר מבית המשפט של הפש"ר, הגרושה אינה רשאית לנקוט בהליכים כנגד החייב ללא אישור בית המשפט.

17. בנוסף, טען המנהל המיוחד כי שיקולי צדק, לצד העיקרון של שוויון בין נושים וסדרי נשייה על פי דין, אין מקום למתן עדיפות לחיוב עתידי במזונות על פני החובות התלויים על פי תביעות החוב שהוגשו.

18. בנוסף נטען, כי אין מקום לחשש הגרושה שלפיו החייב לא ישלם את מזונותיו בעתיד, והסכמתו לכך שתמורת מכר הדירה תשמש לתשלום המזונות מעידה על רצונו לעמוד בתשלום זה, ואם לא יעשה כן יחשב הדבר כחוסר תום לב מצד החייב.

19. בנוסף, טען המנהל המיוחד, כי יש לקצוב את מזונות בתו של החייב לסך של 1,400 ₪ כפי שקבע בית המשפט לענייני משפחה.

דיון והכרעה

20. לאחר שעיינתי בכל טיעוני הצדדים, אני סבור כי דין בקשת המנהל המיוחד להתקבל, ובהתאם יש להורות על העברת כספי חלקו של החייב בתמורת הדירה שהופקדו בתיק ההוצל"פ ואשר טרם הועברו לגרושה לקופת הכינוס.

21. עם זאת וכפי שיפורט להלן, הגרושה תהיה רשאית להגיש בקשה לקציבת מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודה, אשר תכלול גם בקשה לתשלום קציבת המזונות מתוך הכספים שיועברו לקופת הכינוס.

22. המחלוקת שלפנינו היא כאמור בשאלה, האם הגרושה זכאית לקבל את הכספים המוחזקים בתיק ההוצל"פ, והתשובה לשאלה זו מצויה בסעיף 91 לפקודה הקובע כדלקמן:

"א. נושה שפתח בהליכי הוצאה לפועל לגבי נכסים של חייב, לרבות עיקול חוב המגיע לחייב, לא יוכל ליהנות מההוצאה לפועל לעומת הנאמן אלא אם השלים אותה לפני יום מתן צו הכינוס ולפני שנודע לו כי הוגשה בקשת פשיטת רגל או כי החייב עשה מעשה כאמור בסעיף 72(2).

ב. לענין פקודה זו, השלמתה של הוצאה לפועל היא, לגבי נכסים – בתפיסתם ומכירתם, ובעיקול חוב – בקבלת החוב".

23. כאשר למשמעותו של סעיף 91 לפקודה, נקבע ברע"א 4941/06 יעקב אלפסי נ' עו"ד אופיר נאמן על נכסי החייב חיים דיין ואח' (16.7.06, פסקה 3 ואילך) כי:

"סעיף 91 לפקודת פשיטת הרגל, תש"ם – 1980, קובע את כללי המשחק בעת מעבר מהליך הוצאה לפועל להליך פשיטת רגל. בסעיף 91(א) נאמר, כי נושה שפתח בהליך הוצאה לפועל לא יוכל ליהנות מן ההליך אלא אם השלימו לפני שניתן צו כינוס, לפני שנודע לו כי החייב הגיש בקשת פשיטת רגל או לפני שנודע לו כי החייב עשה מעשה פשיטת רגל, כאמור בסעיף 72(2) לפקודה. סעיף 91(ב) מורה, כי לעניין עיקול של חוב, הרי קבלת החוב היא היא בבחינת השלמה של הליכי ההוצאה לפועל.

ברור, כי במקרה הנוכחי קיבל המבקש את החוב לאחר שניתן צו כינוס, שהרי הכסף הגיע לידי פרקליטו ביום 17.10.01, בעוד שצו הכינוס ניתן ביום 2.8.01. אפילו לידי לשכת ההוצאה לפועל הגיע הסכום לאחר מתן צו הכינוס (מדובר ביום 6.9.01). מבחינה זו של השלמת הליכי ההוצאה לפועל, אין שום משמעות למועד בו הורה ראש ההוצאה לפועל למחזיקים להעביר את הכספים ללשכה. אכן, ראש ההוצאה לפועל טעה שעה שהחליט ביום 16.10.01 כי הכספים יועברו לידי המבקש. הוא התעלם מן הכתוב ברשומות ההוצאה לפועל מיום 20.9.01 בעניין עיכוב הליכים. אין בטעות זו כדי לשנות מן המסקנה, כי הכספים שהגיעו לידי המבקש הינם כספים שמקומם בקופת פשיטת הרגל.

מטבע הדברים שחייב להיקבע קו גבול בין הליך הוצאה לפועל לבין הליך פשיטת רגל. קו גבול זה נקבע לעניין גביית חוב על ידי נושה בקבלתו על ידו. אם הנושה לא קיבל את החוב לפי מתן צו כינוס או לפני אחת החלופות האחרות, אלא רק לאחר נקודות הציון הנזכרות, חובה עליו להשיב הכספים לקופה, לטובת כלל הנושים. ההוראות שבסעיף 91 לפקודה באות ליישם בהקשר של הוצאה לפועל את עקרון היסוד בדבר שוויון בין נושיו של החייב". (ההדגשות אינן במקור – ש.מ)

24. לאור האמור בענין "אלפסי", נקבע לא אחת בפסיקת בתי המשפט המחוזיים כי "כספים שהועברו מידי מחזיקים צדדי ג' ללשכת ההוצאה לפועל מוקנים לקופת הכינוס, כל עוד לא הועברו בפועל לידי הזוכה"(פש"ר 21012-02-15 דוד שושן נ' פנחס מיכאלי ואח' (30.11.15, פסקה 13)).

25. כמו כן נקבע כי:"מכאן, שהמועד הקובע הינו מועד קבלת החוב אצל הנושה בפועל, ..."

15627-08-16 אליפז נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון (3.10.17, פסקה 5).

26. ויודגש, כי העובדה שכספי חלקו של החייב בתמורת הדירה הופקדו בתיק ההוצל"פ בטרם ניתן צו הכינוס, אינה מעלה ואינה מורידה, שכן המועד הרלוונטי היחידי הוא המועד בו הועברו הכספים בפועל לנושה, ואין מחלוקת שבמקרה שלפנינו, הכספים אותם מבקש המנהל המיוחד להעביר לקופת הכינוס, מצויים עדיין בתיק ההוצל"פ ולא הועברו בפועל אל הגרושה. (ראו ע"ר 46126-05-15 עלי יאסין נ' מרק גברילוב ואח'(18.6.15, פסקה 10)).

27. להשלמת התמונה אציין כי לא מצאתי ממש בטענת הגרושה לפיה מאחר והחייב ויתר על חלקו ביתרת התמורה, וביקש להעבירו לגרושה,אין מדובר יותר בנכס של החייב אלא ב"נכס" של הגרושה,ולעמדתי טענה זו אינה יכולה להתקבל בשים לב להוראות סעיף 91 לפקודה.

28. לא יכולה להיות מחלוקת על כך שכספי החייב הועברו לתיק ההוצל"פ בשל הליכי העיקול שנקטה הגרושה-הנושה,ובהתאם מצויים אנו בגדרו של סעיף 91 לפקודה,וכפי שפורט לעיל, במקרה שלפנינו הגרושה אשר לא קיבלה בפועל לידיה את הכספים לפי מועד מתן צו הכינוס אינה יכולה לטעון כי השלימה את הליך ההוצאה לפועל לפני מועד צו הכינוס ובהתאם זכותה נדחית מפני זכותו של בעל התפקיד (המנהל המיוחד במקרה שלפנינו),ולענין זה עמדתו או בקשתו של החייב להעברת הכספים לגרושה אינה מעלה ואינה מורידה.

האמור מקבל משנה תוקף במקרה זה שבו ניתנה לגרושה האפשרות לקבל את הכספים לידיה , אך היא לא הגישה את הבקשה המתאימה בלשכת ההוצל"פ.

29.לפיכך ולאור כל האמור לעיל , דין הכספים המוחזקים בתיק ההוצל"פ להיות מועברים לקופת הכינוס.

קציבת מזונות

30. קביעתי לפיה הכספים מתיק ההוצל"פ צריכים להיות מועברים לקופת הכינוס, אינה מהווה סוף פסוק וזאת בשל העובדה שכספים אלו, נועדו להבטיח תשלומי מזונות עתידיים על פי פסק דין, ובענין זה אינני מקבל את עמדת המנהל המיוחד לפיה אין מקום למתן עדיפות לחוב מזונות עתידיים, על פני נושיו האחרים של החייב, ולעמדתי הוראות הפקודה, מקנות בפועל עדיפות לתשלום מזונות שוטפים ועתידיים בכפוף לעמידה בהוראות הפקודה, וכפי שיפורט להלן.

31. אכן בהתאם לסעיף 72(1) לפקודה, חוב מזונות על פי פסקי דין שטרם הגיע מועד תשלומם, אינו בר תביעה בהליך הפש"ר, אלא שבניגוד לטענת ב"כ הגרושה, הגרושה אינה זכאית להמשיך ולנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד החייב, לאחר מתן צו הכינוס,תוך התעלמות מצו הכינוס , אלא חלה עליה החובה להגיש בקשה לקציבת מזונות בהתאם לסעיף 128 לפקודה.

בענין זה נקבע לא אחת כי:"משעה שניתן צו כינוס, מנוע החייב מלשלם דמי מזונות שחויב בהם, ללא שנקצב לכך סכום על-ידי בית המשפט. התכלית שבבסיס הליך הקציבה היא לאזן בין השיקולים הרלבנטיים להליך פשיטת הרגל, לבין האינטרס של הזכאים למזונות"(רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור (31.5.18,פסקה 9) וכשם החייב אינו רשאי לשלם מזונות ללא קציבת מזונות על ידי בית המשפט של פש"ר , כך גרושת החייב אינה זכאית לפעול לגביית מזונות שוטפים או עתידיים ללא הגשת בקשה לקציבת מזונות ומתן החלטה של בית המשפט של פש"ר, אשר אינו מחויב לסכום המזונות שנקבע בפסק הדין למזונות ,ואשר מחוייב לאזן בין אינטרס הזכאי למזונות לאינטרס נושי החייב.

32. לאחר שבית המשפט יקצוב את סכום המזונות על פי סמכותו הקבועה בסעיף 128 לפקודה, תעלה השאלה האם החלטת בית המשפט ניתנה לגבייה בהליכי הוצאה לפועל,גם תוך כדי הליך הפש"ר, ובענין אציין כי קיימות שתי גישות בפסיקה, וראו בנושא את סקירתו המקיפה של כבוד השופט נ. שילה בפש"ר 2280/08 מ.א. נ' עו"ד ערן קאופן – נאמן ואח' (13.9.17), ואציין רק כי מצטרף אני לעמדתו של כבוד השופט שילה לפיה ניתן לגבות קציבת מזונות שאינה משולמת על ידי החייב, באמצעות הליכי הוצאה לפועל, גם תוך כדי הליך פשיטת הרגל, ובלבד שבית המשפט של פשיטת הרגל אישר את נקיטת ההליכים.

33. מכל מקום במקרה שלפנינו,הגרושה זכאית ורשאית להגיש בקשה לקציבת מזונות על פי סעיף 128 לפקודה, וכפי שנקבע בסעיף זה: "ניתן צו כינוס, רשאי בית המשפט, לפי בקשתו של אדם שמגיעים לו מחייב על פי פסק דין מזונות שזמן פרעונם חל אחרי מתן צו הכינוס, להקציב לאותו אדם מזמן לזמן מתוך נכסי החייב או מתוך הכנסותיו כסף שימצא לנכון..."

34. כך במקרה שלפנינו, רשאי בית המשפט, לייחד לצורך תשלום קציבת המזונות שנקבעה על ידו, סכומים מתוך הכספים שיועברו מתיק ההוצל"פ לקופת הכינוס,והזכאי למזונות – הגרושה במקרה זה , תהיה זכאית לקבלם , בקדימות לנושי החייב אשר בכל מקרה אינם יכולים להנות מכספים אלו כל עוד לא הוכרז החייב כפושט רגל.

35. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מורה כדלקמן:

א. ניתן בזאת צו ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה, המורה להעביר לקופת הכינוס את מלוא יתרת הכספים המוחזקים בתיק הוצל"פ מזונות מס' 12-00064-13-7.

ב. כמו כן, אני מורה לגרושה להגיש לא יאוחר מיום 15.4.19 בקשה לקציבת מזונות, והמנהל המיוחד והחייב יגיבו לבקשה עד ליום 5.5.19.

ג.בשלב זה, ולאור הסכמתו החלקית של המנהל המיוחד, אני קוצב באופן זמני את מזונות בתו הקטינה של החייב לסך כולל של 1,700 ₪ (1,400 ₪ מזונות ו–300 ₪ הוצאות מדור), וזאת בהתאם לפסק הדין, והחל ממועד צו הכינוס.

ד.ככל שהכספים אשר הועברו כבר לגרושה מתיק ההוצל"פ,בגין התקופה ממועד צו הכינוס ואילך, אינם מכסים את חיוב המזונות השוטף בגין אותה תקופה,על פי קציבת המזונות הזמניים שקבעתי, הגרושה תהיה זכאית לקבל כל יתרת חוב קיימת מתוך הכספים שיועברו לקופת הכינוס, כמו כן תהיה הגרושה זכאית לקבל את כספי קציבת המזונות הזמניים עד לסוף חודש יוני 2019 מתוך קופת הכינוס, והכל לא יאוחר מיום 1.5.2019.

ככל שהגרושה קיבלה בפועל מתיק ההוצל"פ , תשלומים בסכום העולה על קציבת המזונות הזמניים שנקבעו על ידי בגין התקופה ממועד צו הכינוס ואילך, הסכום העודף יקוזז מהתשלומים העתידיים המגיעים לגרושה עד סוף חודש יוני 2019.

36. הגרושה תהיה זכאית להודיע עד ליום 15.4.2019 ,כי היא מסכימה שקציבת המזונות הזמניים תעמוד בתוקפה כל עוד מתנהל הליך הפש"ר,ובמקרה כזה ינתנו על ידי הוראות להבטחת תשלומי המזונות השוטפים,שהחייב ידרש לשלם בתקופת הליך הפש"ר מתוך הכספים שהועברו כאמור לקופת הכינוס.

ניתנה היום, כ' אדר ב' תשע"ט, 27 מרץ 2019, בהעדר הצדדים.