החייב הגיש בקשת הפטר בהתאם להוראות פרק ז'1 ,סימן ב' לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967.
החייב הוכרז כמוגבל באמצעים בתאריך 30.10.13 ותיקיו אוחדו.
יתרת החוב בתיק האיחוד עומדת ע"ס של 472,000 ש"ח.
בתיק האיחוד כלולים 6 תיקים פרטניים.
לחייב חוב לנושה חיצוני- המוסד לביטוח לאומי (החוב עומד ע"ס של כ-2,000 ש"ח).
מהמועד בו אוחדו תיקיו של החייב והוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ועד היום עמד צו התשלומים ע"ס של 150 ש"ח.
החייב עמד בצו התשלומים בדווקנות.
משהבקשה עמדה לכאורה בתנאי הסף ניתנה החלטה ביום 19.7.18 על הפקת צווי מידע לכל הגורמים המנויים בתוספת השנייה. כן ניתנו הוראות לחייב להגיש מסמכים.
בהמשך לאמור לעיל ניתנה החלטה ביום 11.11.18 על פתיחת תיק במסלול הפטר.
הודעה על פתיחת התיק פורסמה בשני עיתונים, פרסום בעברית ביום 16.11.18 ופרסום בערבית ביום 16.11.18. כמו כן פורסמה הודעה על פתיחת התיק ברשומות בתאריך 13.11.18, חוברת מס' -7987.
המועד האחרון להגשת התנגדויות חל ביום 10.2.19. הוגשה התנגדות אחת לבקשת ההפטר, מטעם הזוכה בתיק הפרטני- הבנק _______ .
ביום 14.5.19 התקיים דיון בבקשת החייב. לדיון התייצבו החייב וב"כ הזוכה - הבנק _____.
הטענה העיקרית שהועלתה במסגרת ההתנגדות שהוגשה ע"י הבנק ה________ נסבה סביב הטענה ולפיה החייב לא הוכיח באופן הנדרש את מחלתו ואת מצבו הרפואי והנפשי הנטען וכן כי החייב אינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו ואינו מוכיח כי אין ביכולתו לעשות כן מסיבה בריאותית כלשהי.
בטרם תדון ההתנגדות שהוגשה, אסקור את נתוני החייב כפי שהוכחו בפניי מהבקשות שהגיש ומחקירתו.
החייב יליד 1979, רווק ללא ילדים.
החייב אובחן כחולה במחלת מאניה דיפרסיה וטופל במשך השנים במחלתו באופן לא סדיר כדבריו.
אביו של החייב היו נרקומן, אלכוהוליסט ולדבריו אף אלים, ועזב את הבית כאשר החייב היה בן 3 ומאז לא היה לו כל קשר עמו.
אימו של החייב, נפטרה ממחלה קשה כאשר החייב היה בן 8. החייב העיד כי הוא ואחיו הופרדו ונשלחו למשפחות אומנה שונות ובהמשך למוסדות שונים.
החייב ציין עוד כי השתחרר משירות חובה בצה"ל בשל בעיות נפשיות וכי הוכר כחייל בודד בפרק הזמן הקצר בו שירת בצבא.
החייב ציין כי בשל מצבו הבריאותי (לרבות התקפים פסיכוטיים שעבר), מצבו המשפחתי, שחרורו מצה"ל על רקע בעיותיו הנפשיות, וההגבלות שהוטלו עליו התקשה למצוא מקומות עבודה מסודרים.
החייב ציין בבקשתו מיום 4.10.18 כי בשל ההתקפים מהם הוא סובל ומצבי הרוח המשתנים עבודתו כעצמאי הינה הדרך היחידה להתפרנס בכבוד תוך ניתוב הימים והשעות בהתאם למצבו הבריאותי המשתנה.
לדבריו - בעבר נטל תרופות והדבר גרם לו לנסות לפגוע בעצמו כך שהוא חושש מנטילת תרופות.
החייב הצהיר כי אין בבעלותו נכסים כלשהם ואף לא התגלו נכסים או כספים כלשהם במסגרת צווי המידע הרבים שהתקבלו והמסמכים שהציג החייב מהמסלקה הפנסיונית ומאתר משרד האוצר, בהתאם לנדרש.
בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה עמד צו התשלום ע"ס של 150 ש"ח. החייב עמד בצו התשלומים כסדרו בשלוש השנים שקדמו להגשת בקשתו.
יצויין כי לא הוגשו כל בקשות במרוצת השנים מטעם מי מהנושים להעלות את צו התשלומים.
החייב נחקר בדיון שהתקיים בפני והעיד כי הוא עובד בשנים האחרונות בתחום ההפקה/הלבשה כעצמאי ומשתכר כ-3,700 ש"ח לחודש (45,000 ש"ח בשנה) וזאת לאחר קריסת עסק בבעלותו בשנת 2012. בעת הגשת הבקשה בשנת 2018 עמדה הכנסתו החודשית של החייב ע"ס של 2,500 ש"ח כך שנראה כי הכנסותיו עולות אף אם בשיעור שאינו גבוה. החייב ציין כי עושה מאמצים להעלות את שכרו אף בשנה זו.
החייב העיד בפניי ואמר בין היתר את הדברים הקשים הבאים ביחס למצבו:
"הייתי לבד ולא היה לי כסף לאכול והייתי חייל בודד והגעתי למצבים קשים. אושפזתי פסיכיאטרית בתל השומר בשנת 1999 ושיחררו אותי מהצבא. אני לבד בעולם, העבודה זה החיים שלי..מצבי הבריאותי הוא שאני חולה במניה דיפרסיה...יש לי אפ ודאון בצורה רצינית.
בפסח האחרון לא היה לי איפה להיות והחזקתי את עצמי בגלל הדיון הזה. רציתי להתאשפז אבל בגלל הליך ההפטר החזרתי את עצמי...התחלתי לשבור שיניים בלילות, אני מנסה להחזיק את עצמי. הגעתי למצב שרצו לאשפז אותי ונתנו לי כדורים וניסיתי לגמור עם החיים שלי. הייתי שורף את עצמי עם סיגריות..הבושה שלי הכי קשה לי ואין לי משפחה ואין לי אף אחד".
התרשמתי עמוקות מעדותו הכנה של החייב ומהקושי האמיתי אותו תיאר בעדותו בפניי הן ביחס לעברו והן למצבו בהווה וניכר היה כי החייב מדבר מדם ליבו.
החייב עבר מסכת חיים קשה ומורכבת, איבד את אימו בגיל צעיר, הופרד מאחיו ונשלח למשפחות אומנה ומוסדות, אובחן כחולה במחלת מאניה דיפרסיה, התמודד עם קריסת עסקו ועם התמוטטות בעקבות כך והתדרדרות במצבו הבריאותי ועל אף כל הקשיים - השתקם ומצא עבודה בשנים האחרונות.
טרונתייו של הזוכה הייתה בגין כך שהחייב אינו ממצה לכאורה את פוטנציאל ההשתכרות שלו וביחס לכך שהחייב לא צירף אישורים רפואיים עדכניים בדבר מצבו הרפואי.
באשר לטענה בדבר העדר הצגת אישורים רפואיים עדכניים יצויין כי בטרם הדיון הציג החייב מסמך אחד בלבד מיום 13.3.18 מרופא המשפחה שלו בו צויין בין היתר כי ביום 26.3.13 אובחן החייב כבעל הפרעת אישיות, כן צויין כי ביום 13.3.13 אובחן כחולה במאניה דיפרסיה.
בגוף המסמך שהוצג צויין "מ-2006 ידועה (כך במקור - נ.ט.ב) על רקע של בעיות personality disorde. כמו כן לפי נייר שיש למטופל עבר הערכה רופא פסיכיאטר - אובחן כמניה דיפרסיה וניתן טיפול בסרקוול...מטפל שלח את הניירת של יעוץ פסיכיאטרי לאמייל של המרפאה".
לאחר הדיון ובעקבות החלטתי - הציג החייב מסמכים נוספים וביניהם שני מרשמים מתאריכים שונים האחד מיום 16.5.18 והשני מיום 26.5.19 וציין כי המדובר במרשמים לתרופה בשל סקראוול אשר לאחרונה ובשל התדרדרות והתקפים חוזרים ונשנים (אשר חווה לאחר הדיון) הועלה לו המינון של התרופה (תרופה למחלת מאניה דיפרסיה).
החייב צירף אף מסמך רפואי שכותרתו 'הפניה לרפואה יועצת' (אשר היה מצוי בתיק האיחוד ואשר צורף לבקשה לאחד את תיקיו בשנת 2013) משנת 2013 בו צויין כי "מעברו על רקע מאניה דיפרסיה, החל בטיפול בסרקאוול לפני מספר שנים, הפסיק טיפול אך לאחרונה החמרה שוב במצבו הנפשי והתחלה של היפומניה...עקב התדרדרות פנה למיון רמת חן וחזר לקחת טיפול" בנוסף צורף דו"ח מד"א משנת 2012.
החייב הבהיר כי בשנת 2006 החל הליך מול המל"ל ואולם בשל המורכבות של ההליך והקשיים שעבר בו התייאש ולא המשיך אותו כך שלא הוכרו לו אחוזי נכות נפשית בסופו של יום.
סבורני כי די במסמכים אלו - אשר הציג החייב, הן אלו שצורפו לבקשתו של החייב משנת 2013 לאיחוד תיקיו, הן במסמך משנת 2018 אשר צורף לבקשתו למתן הפטר והן בשלוש המסמכים אשר צורפו לבקשתו מיום 3.6.19 - לאחר הדיון כדי להצביע על מצבו הבריאותי והנפשי של החייב והעובדה כי הוא חולה במחלת מאניה דיפרסיה, אושפז בעבר בעקבות החמרה במצבו ונטל תרופות. משהחייב אובחן במחלה מהסוג האמור - אין צורך בעדכון רפואי נוסף מעבר לזה שצורף ונראה כי די בתיעוד הרפואי שהוצג כדי להוכיח את הטענה בדבר מצבו הנפשי של החייב.
החייב הוכיח כדבעי כי אובחן כחולה במאניה דיפרסיה- הפרעה דו קוטבית הנמשכת כל החיים, אף אם לא הציג את כל התיעוד הרפואי הקיים לו לרבות המסמך בו נקבע האבחון, אך בכל המסמכים אשר צורפו - צויין מפורשות כי הוא מוכר כחולה במחלה זו וכי הוא מטופל בסרקאוול.
החייב הבהיר כי לא פנה למל"ל הן בעקבות הקשיים שחווה לאחר שניסה לפנות והן מאחר והוא אינו מעוניין כי ייקבע ע"י גורם כלשהו כי אינו מסוגל לעבוד - וזאת מאחר וברצונו לעבוד ולהשתכר כאחד האדם.
אמנם החייב לא הוכח כנכה ע"ח המל"ל ולא נפסקו לו אחוזי נכות, ובדרך כלל קיימת קורלציה בין נכות מוכרת גבוהה לבין כושר ההשתכרות, אך קיומה של נכות מוכרת אינה תנאי שבלעדיו אין בכדי להעריך פוטנציאל השתכרותי. פוטנציאל ההשתכרות ראוי שייבחן באופן מהותי, תוך התחשבות במכלול נסיבותיו של חייב ולא רק מההכרה שלו כנכה בשיעור נכות כזה או אחר ע"י המל"ל או העדרה של קביעה כזו.
באשר לטענות הזוכה ולפיהן החייב אינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו הרי שאין בידי לקבלה. החייב נשאל על כך והבהיר כי בשל גילו ומצבו לרבות העדר חשבון בנק הוא התקשה למצוא עבודה כשכיר ועל כן החל לעבוד בעבודתו הנוכחית כמפיק ומלביש (עוסק זעיר).
אמנם משכורתו נמוכה אף משכר המינימום אך התרשמתי שהחייב פועל להגדלת שכרו החודשי ולאחרונה אף החל לעבוד בעיריית ת"א במועדון הנוער לקידום ילדים בסיכון כמנחה במקצועות טלויזיה והפקות. על מאמציו אלו של החייב יש לשבח אותו ויש לעודד אותו לעשות כן.
אציין כי בניגוד לנטען ע"י ב"כ הזוכה, לא התרשמתי כי החייב אינו ממצה את הפוטנציאל ההשתכרותי שלו וזאת לאחר שהחייב הוכיח כי בשנים האחרונות שכרו עלה וכי בשנה הקרובה ההכנסה אף צפויה לעלות לאחר שהוגדל היקף עבודתו בעיריית ת"א. החייב ציין בחקירתו כי "העבודה זה החיים של" וכי הוא עובד שעות מרובות ולדבריו "אני עובד קשה מהבוקר עד הלילה..אני עובד עם נוער בסיכון מהבוקר עד הלילה" (עמ' 4 לפרוטוקול הדיון מיום 14.5.19).
בענייננו - נראה כי מצבו הבריאותי של החייב, מסכת חייו הקשה, העדר השכלה אקדמאית וקיומם של תיקי הוצל"פ ובהם הגבלות ועיקולים שונים הקשו עליו למצוא עבודה בה יוכל להשתכר בשכר גבוה בהרבה מזה הוא משתכר כיום.
מכל מקום - טענות לעניין אי מיצוי פוטנציאל השתכרות יכולות לעלות בשלב מוקדם יותר של ההליך במסגרת בקשות זוכים להעלות את צו התשלומים במהלך חיי תיק האיחוד ולא בשלב בו החייב מצוי בתום הליך ההפטר ולאחר שהוכיח כי התקיימו כלל התנאים הקבועים בחוק.
לו הייתה מועלית הטענה במהלך השנים - ניתן היה לבחון אותה וככל שהיה בה ממש - להעלות את צו התשלומים. בשלב זה - אין כל רלוונטיות לטענה מה גם שכאמור לעיל - כלל לא השתכנעתי שיש בה ממש ולהפך - נחה דעתי כי החייב ממצה את כושר השתכרותו ופועל בכל כוחו להגדיל את הכנסתו ולהשתכר בכבוד.
עוד אציין כי גם לו תגדל הכנסתו של החייב ויחול שינוי של ממש לטובה בכושר השתכרותו, עדיין לא סביר כי יעלה בידי החייב לפרוע חובותיו לנושיו אשר אך הולכים ותופחים במרוצת השנים.
נסיבותיו האישיות של החייב כפי שפורטו מעלה, מורכבות ואינן פשוטות בלשון המעטה וגם נסיבות אלו, נמנות על השיקולים העומדים לזכותו של החייב בכל הקשור לפוטנציאל ההשתכרות אשר אינו גבוה בהרבה משכר המינימום.
החייב הוכרז כחייב מוגבל באמצעים לפני כ- 5 שנים וחצי, תיקיו נפתחו עוד קודם לכן - בסמוך לאחר קריסתו העסקית כתוצאה מהקשיים הבריאותיים והכלכליים שעבר.
החייב עומד בדווקנות בצו התשלומים. לחייב לא התגלו נכסים כלשהם ואף לא כספים אצל צדדי ג'.
למעט הזוכה אשר הגיש את התנגדותו, אף אחד מהזוכים לא הגיש התנגדות ואף לא הגיש כל בקשה לתיק האיחוד במהלך השנים.
החייב עבר מסכת חיים קשה מנשוא ועל אף כל תלאות חייו - בחר לשקם את עצמו, מצא תעסוקה והוא משתלב במעגל העבודה.
החייב אמנם צעיר, כבן 40, - אך נתון זה - יש לקחת בחשבון דווקא כשיקול המצדיק את מתן ההפטר לחייב החלטתי מתבססת אף כל המשקל המשמעותי הניתן על פי דיני חדלות הפרעון להליכי השיקום של החייב ושילובו בחיי הכלכלה.
בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה) (הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה-2015. הצעות חוק הממשלה - 933 צויינו בין היתר הדברים הבאים:
"הצורך במתן ההפטר נובע מכך שחייבים המצויים בפשיטת רגל הם חייבים חדלי פרעון, כלומר חייבין שאין ביכולתם לשלם את חובם. ההנחה היא שאם לא יינתן הפטר לחייבים אלה, לא יהיה ביכולתם לצאת ממעגל החובות לדרך חדשה. החשיבות שבמתן הפטר לחייבים שהם פושטי רגל נשענת הן על תפיסה סוציאלית והכרה בערך החברתי שבמתן הזדמנות נוספת לאנשים שכשלו כלכלית, והן על נקודת מבט כלכלית- משקית המבקשת לאפשר לחייב להשתלב מחדש בחיי הכלכלה...תכליתו של מוסד החייב המוגבל באמצעים היא להקל על חייבים שיש ביכולתם לשלם את חובם באמצעות הסדר תשלומים...ואולם בפועל במקרים רבים, מוכרזים חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים גם כאשר אין ביכולתם לשלם את חובם..במקרים לא מעטים התשלומים שמשלם החייב לפי צו התשלומים..נמוכים משיעור הריבית שצובר החוב..אף לנושים אין תועלת כלכלית משמעותית במצב זה מכיוון שהם לעולם לא יצליחו לגבות את מלוא חובם".
אין ספק כי במקרה דנן קיימת חשיבות רבה במתן הזדמנות לחייב אשר אמנם כשל כלכלית אך הוא מבקש ומנסה בכל מאודו לשוב ולהשתלב מחדש בחיי הכלכלה והעבודה ויש לאפשר לו לעשות כן תוך מתן דף חדש והזדמנות להשתקם ולהתפתח.
ולא ניתן להזכיר את דברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל מבלי להזכיר אף את דברי ההסבר להצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי - התשע"ח - 2018 הצפוי להיכנס לתוקפו בעוד חודשים ספורים במיוחד בכל הקשור לשיקום כלכלי של חייב.
והדברים יפים ורלוונטיים ביתר שאת בענייננו לנוכח מכלול הנסיבות אשר פורטו מעלה אשר מחזקים את הצורך לאפשר לחייב לצאת ממעגל החובות לדרך חדשה ולפתוח דף חדש בחייו.
בחלק א' לחוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי - פורטו עקרונות היסוד לחוק ואחת ממטרותיו ועקרונותיו של של החוק המנויה בסעיף 1(3) לחוק חדלות פרעון הינה "לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים".
החייב בענייננו יחיד תרתי משמע.
וכפי שהעיד בעצמו "אני לבד בעולם. העבודה זה החיים שלי".
אדם שגדל ללא אב, התייתם מאימו בגיל צעיר והופרד מאחיו - ראוי ליתן לו הזדמנות לשקם את חייו ולעשות את שבחר לעשות - אף אם עבודתו אינה מניבה הכנסות גבוהות וזאת כאמור, בשל הנסיבות המורכבות ולא להקשות עליו תוך הותרתו בהליך הקיים ובו ההגבלות והחובות מכבידים עליו ואין הוא יכול להתמקד בעשייה והעבודה מבלי לחשוש.
על אף שהחובות שיצר החייב קדמו למועד תחילתו של החוק החדש, הרי שכפי שנקבע בע"א אור סיטי נדל"ן מקבוצת ענבר אור בע"מ נ' עו"ד איתן ארז - "אין בכך כדי לשלול השפעה פרשנית מסויימת של החוק החדש על המצב המשפטי הקיים". דברים אלו אשר נכתבו ביום 19.3.18 יפים ונכונים ביתר שאת לנוכח כניסתו הקרובה לתוקף של החוק החדש. החוק אמנם טרם נכנס לתקופו אך יש ליתן חשיבות לגישה זו של המחוקק כבר עתה ולהתחשב בה אף בהחלטות בבקשות למתן הפטר הנתינות בטרם כניסתו של החוק לתוקף.
בדברי ההסבר להצעת חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי התשע"ח - 2018 (הצעות חוק הממשלה 1027, עמ' 594) צויין כי אחת ממטרות החוק הינה: "להביא לשיקומו הכלכלי של החייב. שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר. לשיקומו הכלכלי של החייב תועלת משקית כללית והוא מקדם גם ערכים חברתיים נוספים..החוק המוצע מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד..כערך מרכזי בהליכי חדלות פרעון...לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים - לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה".
סבורני כי לאחר שהחייב חווה אירועים רבים וקשים במהלך חייו הגיע העת לאפשר לחייו לזקוף את גבו תוך קבלת הזדמנות נוספת.
ההפטר אמנם עשוי לסייע לחייב לקבל התחלה חדשה אך ברי גם התחלה חדשה זו הינה המעט שיכול החייב לקבל על מנת לנסות ולצאת לצרך חדשה בנסיבות הקיימות.
יפים בהקשר זה הדברים שנכתבו ע"י ביהמ"ש המחוזי בפש"ר 16955-01-19 פלוני נ' כונס הנכסים הרשמי ו-פש"ר 16972-01-16 אלמונית נ' כונס הנכסים הרשמי מפי כב' השופט מאור:
"אם כן, אותה "התחלה חדשה", אותו "דף חדש" לו יזכו החייבים, אינו אלא חזרה והמשך של עמל היום, המשכם של אותם קשיים כלכליים ואותם מאבקים יומיומיים של הישרדות כלכלית.
אין משמעות ההתחלה החדשה כי לפתע ירווח להם.
על פניו, ובהתאם לנתונים שעומדים לפני, נדמה שהחייבים לא יזכו לפתע לדירוג אשראי גבוה )בהתאם להוראות חוק נתוני אשראי, תשע"ו – 2161 (, או יהפכו ללקוחות מועדפים של בנקים ומוסדות פיננסיים.
הפטר, איננו מילת קסמים שבעקבותיו נפתח וילון לעבר אופק ורוד וקסום של יום חדש"
אשר על כן ולנוכח כל המבואר לעיל, נדחית ההתנגדות שהוגשה ע"י הזוכה - הבנק ה_____.
נוכח האמור לעיל, ולאחר שחקרתי ומצאתי כי נסיבותיו של החייב מצדיקות מתן צו הפטר, אני מקבלת את בקשת ההפטר של החייב.
אני קובעת כי החייב מופטר מכל חוב כאמור בסעיף 69י15 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967, נכון ליום הגשת בקשת ההפטר, 18.3.18, מלבד חוב שאינו בר-הפטר או חוב שאינו בר-תביעה לפי סעיף 72(1) לפקודת פשיטת רגל לרבות החוב לנושה החיצוני.
עיכוב הכספים יבוטל והכספים המעוכבים בתיק יחולקו בין הנושים.
אני מורה על פיזור תיק האיחוד, ביטול הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו על החייב במסגרת ההכרזה, על ביטול כל ההגבלות שהוטלו על החייב בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל המתנהלים נגדו ועל סגירת כל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגד החייב.