פנסו ואח' נ' שפיר מגורים ובניין בע"מ

לפניי תביעה בגין ליקויי בנייה.

התובעים, בעל ואישה, התקשרו ביום 27.9.2012 בהסכם לרכישת דירה מאת הנתבעת – חברה קבלנית העוסקת בבנייה. בדירה נתגלו ליקויים ורטיבויות. לטענת התובעים, פניות אל הנתבעת לתיקון הליקויים וניסיונותיה לבצע את התיקונים לא צלחו. בכתב התביעה ביקשו התובעים כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם להם את הסכום שנקבע בחוות דעתו של המהנדס מטעמם מר דובי דוד, לפיה בדירה קיימים ליקויים נכון ליום 1.2.2015 שעלות תיקונם עמדה על סך של 147,854 ₪. בנוסף, ביקשו כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לשלם להם את עלות שכרו של המומחה מטעמם בסך של 1,888 ₪, בפיצויים בגין דיור חלופי בתקופת העבודות בסך של 18,000 ₪ ובפיצויים בגין עוגמת נפש בסך של 20,000 ₪. סך כל הנזקים עמד של סך של 187,742 ₪ כאשר לצרכי אגרה, הועמדה התביעה על סך של 150,000 ₪.

הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי מדובר בתביעה מופרכת, כיוון שרובם של הליקויים הנטענים ככולם הם נזקים שנגרמו על ידי עבודות שיפוץ משמעותיות שביצעו התובעים בדירה לאחר מסירתה. בסמוך לפני מסירת הדירה נערך סיור בדירה ונערך פרוטוקול ראשוני שכלל את כל ההערות שהיו לתובעים בקשר לדירה והנתבעת טיפלה בהן. במעמד המסירה נערך סיור נוסף בנוכחות התובעים ונחתם פרוטוקול מסירה בו אישרו התובעים כי כל ההערות בוצעו לשביעות רצונם. התובעים נמנעו מלצרף פרוטוקול זה לכתב התביעה שכן מסמך זה מוכיח כי לא היו בדירה ליקויים. כשנה לאחר מסירת הדירה נערך סיור נוסף במהלכו נערך ונחתם טופס "דרישות תיקוני שנת אחריות" וזה כלל את כל ההערות שהיו לתובעים. אלה לא כללו את הליקויים שנכללו בתביעה למעט טענה בדבר ריצוף בגוון שונה במטבח, כאשר התברר כי זה נבע מכך שהתובעים הסירו קיר שהפריד בין המטבח לבין חדר שירות והשתמשו באותו ריצוף לשני המתחמים, כך שלא נותר ריצוף רזרבי לצורך תיקוני ריצוף. הנתבעת טיפלה בכל ההערות ואף הסכימה לטפל בבעיית הריצוף לה לא הייתה אחראית. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה חוות דעת של מהנדס מטעמה מר רון ארד. על פי חוות הדעת, בדירה היו קיימים ליקויים שעלות תיקונם כולל מע"מ עמדה על סך של 5,487 ₪. לטענת הנתבעת, יש לאפשר לה לבצע את התיקונים הנדרשים.

בדיון הראשון שהתקיים בתיק הסכימו הצדדים כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט אשר יבקר בדירה ואשר בפניו יוצגו חוות הדעת של הצדדים וכל מסמך שמי מהצדדים סבור שיש בו כדי לתמוך בטענותיו. על פי הסכמת הצדדים, חוות הדעת תהיה מכרעת. בעקבות כך מיניתי את מהנדס הבניין ושמאי המקרקעין צבי רון כמומחה מטעם בית המשפט.

המומחה נתן חוות דעת ביום 3.1.2017 לפיה עלות תיקון הליקויים בדירה כולל פיקוח הנדסי באחריות הנתבעת עמדה על סך כולל של 39,750 ₪ לא כולל מע"מ. בנוסף, השאיר לשיקול דעת בית המשפט ביצוע תיקוני רטיבות אותם אמד בסך של 24,000 ₪. הצדדים שלחו שאלות הבהרה למומחה וזה השיב עליהן.

בעקבות טענות התובעים כי לאחר רדת הגשמים התגלו רטיבויות בדירה ולאור בקשתם, הוריתי למומחה לערוך ביקור נוסף בדירה. המומחה ערך ביקור כאמור ביום 2.2.2018 לאחר מספר ימי גשם והגיש חוות דעת משלימה ביום 11.2.2018 לפיה יש לבצע עבודות איטום במרפסת הדירה העליונה שמעל דירת התובעים בעלות של 6,500 ₪ בתוספת מע"מ.

לאחר שניסיונות בית המשפט להוביל את הצדדים לפתרון המחלוקת ברוח חוות הדעת לא צלחו, ניתנה החלטה על הגשת תצהירים. מטעם התובעים הוגש תצהירו של התובע. מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר אלעד ניקחה המשמש כמנהל תיפעול ושירות לקוחות בנתבעת. בדיון ההוכחות נחקרו המצהירים. יש לציין כי שני הצדדים לא ביקשו לחקור את המומחה מטעם בית המשפט.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בחומר הראיות ובחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שמעתי את העדויות ועיינתי בסיכומי הצדדים החלטתי לקבל את התביעה חלקית.

טרם אדון בקביעותיו של המומחה מטעם בית המשפט אשר מונה בהסכמת הצדדים, יש להרחיב על מעמדה המיוחד של חוות דעת של מומחה כאמור.

תקנה 130(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי "מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורטות להלן, אלא אם כן קבע בית המשפט או הרשם אחרת:

(1) לא יוגשו חוות דעת מומחה מטעם בעלי הדין ;

(2) יראו חוות דעת מומחה שהגישו בעלי הדין קודם למינוי המומחה מטעם בית המשפט, כאילו לא נתקבלו כראיה".

במקרה דנן, הצדדים אף הסכימו במפורש כי חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט תהיה חוות דעת מכרעת.

כלל ידוע הוא כי בית המשפט ייטה שלא לסטות מחוות הדעת של המומחה מטעמו בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות זאת והוא יעשה כן בזהירות מתחייבת וכאשר קיימת סיבה מיוחדת לכך. כך נפסק כי: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שיקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן" (ראו: ע"א 293/88 חב' יצחק ניימן נ' מונטי רבי [פורסם בנבו]).

יפים גם הדברים שנקבעו בפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין סולל בונה כדלקמן: "למרבית הצער, מעוררים פרוייקטים של בניה, מחלוקות והתדיינויות בהקשר לליקויי בניה ולאי מילוי ההתחייבויות ההדדיות של כל הגורמים המעורבים. הגיעה העת, שכל הצדדים המעורבים יבינו, שיש סוף פסוק לכל אלה, בחוות דעתו של מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת באי-כוח הצדדים. סביר להניח שאף אחד מהצדדים אינו יוצא - במקרים כאלה - כשכל תאוותו בידו. אולם, על כל צד להבין כי משנתקבלה חוות דעת ניטרלית של מומחה, שיש בה משום ניסיון רציני להתמודד עם הבעיות המקצועיות הרבות המובאות בפניו, יש לקבל אותה, גם אם לא כל מה שנקבע בה הוא לטעמם ולרוחם של כל הצדדים וגם אם ניתן להצביע על טעויות או על אפשרויות של קביעות אחרות בנושאים אלה או אחרים" (ע"א 2934/94 סולל בונה בע"מ נ' ארז איתן (פורסם בנבו, 02.06.1996)‏.

המומחה מונה כאשר בתיק בית המשפט כבר היו חוות דעת מומחים מטעם שני הצדדים. חוות הדעת הוצגו בפניו והוא אף הזכירן בחוות דעתו. מכאן, שהיה ער לטענות הצדדים ולחוות הדעת מטעמם. המומחה ביקר בדירה פעמיים והשיב לשאלות ההבהרה שהצדדים הפנו אליו. הדברים הנ"ל מהווים את הראיות אותן בית המשפט בוחן בבואו להכריע בסוגיות המקצועיות המובאות לפתחו.

האחריות לתיקון הליקויים מוטלת על הנתבעת

בחוות דעת מפורטת התייחס המומחה מטעם בית המשפט לליקויים השונים על פי סדר הופעתם בחוות דעת המומחה מטעם התובעים וקבע מהם אותם ליקויים אשר באחריות הנתבעת לתקנם.

חשוב לציין כי חרף טענת הנתבעת, המומחה לא קבע בחוות דעתו כי עבודות השיפוץ שבוצעו על ידי התובעים גרעו מאחריותה של הנתבעת לתיקון הליקויים שנתגלו בדירה. הדברים מתיישבים עם עדותו של התובע כי עבודות השיפוץ שבוצעו לא גרמו נזקים וכי הליקויים הנטענים אינם קשורים לעבודות אלה.

יתרה מכך, מטעם הנתבעת הוגש אך תצהירו של מר אלעד ניקחה המשמש בה כמנהל תיפעול ושירות לקוחות. בחקירתו הנגדית התברר כי לא פגש בתובעים עובר להגשת התביעה, כי לא היה נוכח במעמד מסירת הדירה וכי למד על מעמד המסירה מעיון בפרוטוקול המסירה וממנהל הפרויקט (ראו עמוד 33 שורות 1-10). מעדותו גם עלה כי מעולם לא היה בדירה וכי כל הדברים שהעיד עליהם הם מעיון במסמכים ומדברים שנמסרו לו מאת עובדים שונים מטעם הנתבעת (ראו עמוד 39 שורות 8-11, עמוד 41 שורות 13-20 ועמוד 42 שורות 1-13). הנתבעת לא זימנה לעדות עובדים שהיו נוכחים בדירה במועדים הרלוונטיים עובר למסירתה ולאחר מכן עד מועד הגשת התביעה. בנסיבות אלה, עדותו של מנהל הנתבעת היא ברובה עדות שמועה שיש ליתן לה משקל נמוך בכל הנוגע לליקויים, אשר לטענת הנתבעת אין לה כל אחריות לתקנם בשל עבודות השיפוץ שבוצעו על ידי התובעים.

לאור כל האמור יש להטיל את האחריות לתיקון הליקויים שפורטו בחוות הדעת על הנתבעת.

ממצאי המומחה

הריצוף בדירה : המומחה קבע כי במישקי הריצוף אותרו סימני הכתמות ברובה וקילופי רובה במפגש אריחי ריצוף ושיפולי ריצוף, פועל יוצא בסבירות גבוהה מיישום פרט רובה לא אחיד ולקוי. בנוסף, במטבח ובחדר השירות המקורי אותרו 12 אריחים בעלי גוון כהה שונה וחריג (9 אריחים ו-3 חלקי אריחים). הוא הסביר כי הריצוף החלופי ששימש לביצוע עבודות במרפסת השירות שסופחה לאיזור המטבח סופק על ידי הנתבעת וכי ריצוף זה לא תאם את גוון האריח המקורי. לדבריו, מדובר במפגע אסתטי חריג ובסבירות גבוהה מדובר בריצוף מסדרת ריצוף שונה. הוא אף איתר ליד דלת הכניסה שני אריחים שבורים ובמקומות אחרים זיהה אריחים ושיפולי ריצוף בגוון שונה. לדבריו, יש לבצע פירוק סלקטיבי של האריחים ושל השיפולים הפגומים, לפרק את הריצוף בחדר הממ"ד וליישם הריצוף שפורק מהממ"ד באופן מבוקר במקומות האחרים שפורקו בדירה, כאשר הממ"ד ירוצף מחדש בגוון דומה. הוא העריך את עלות התיקון בסך של 13,500 ₪ כולל תיקוני טיח וצבע. בתשובה לשאלות הבהרה שהפנתה אליו הנתבעת בקשר להבדלי הגוון של הרובה, הבהיר המומחה כי סימני ההכתמות הם פועל יוצא ממקדם ספיגה שונה של הרובה.

לטענת הנתבעת כי הדבר יכול לנבוע עקב לכלוך או שטיפות של הרצפה במהלך תקופת השימוש בדירה משך 3 שנים, השיב המומחה כי ייתכן הדבר, אך זה מותנה בסוג הרובה.

אשר לטענת הנתבעת כי ייתכן והשברים בשני האריחים שהוזכרו בחוות דעת המומחה נגרמו על ידי התובעים (שאלה 3) השיב המומחה כי תיקוני הרובה מעידים בסבירות גבוהה על פגם מקורי. בנוסף, מפרוטוקול המסירה הראשוני עולה כי הבית לא היה נקי ולא ניתן היה להבחין בליקוי. הדברים נתמכו גם בעדותו של התובע בחקירתו הנגדית בה שב ואמר כי הדירה נמסרה כשהיא מלוכלכת ולכן לא ניתן היה להבחין בהבדלי צבעים וסדקים בריצוף (עמוד 13 שורה 11).

לאור כל האמור ובהעדר חקירה נגדית של המומחה, אני דוחה את טענת הנתבעת בכל הנוגע לקביעות המומחה בעניין הריצוף ומאמץ את קביעותיו.

מרפסת הסלון: המומחה זיהה סימני רטיבות וסימני הכתמה בתקרת הדירה הממוקמת מתחת לדירת התובעים שהם פועל יוצא בסבירות גבוהה של איטום לקוי. הנתבעת טענה כי התובעים הם שאחראים למצב שנוצר בעקבות שינויים שביצעו במרפסת (שבירת אדנית ויישום חיפוי הדשא הסינטתי) בניגוד להסכם. לדברי המומחה, כפי שהוסבר לו על ידי הצדדים, מצע הסומסום של האדנית סופק על ידי הנתבעת והתובע הניח עליו את מרבדי הדשא. הוא ציין כי לא ניכרו נקזים במקום כמצוין בתכנית המכר ולפיכך יש להסדירם. הוא פירט את העבודות הנדרשות לתיקון הליקוי אותן העריך בעלות של 15,000 ₪.

בתשובה לשאלת ההבהרה ששלחה הנתבעת, חזר המומחה על האמור בחוות דעתו והבהיר, כי במהלך ביקורו הובהר לו כי מצע הסומסום שמתחת לאדנית סופק ויושם על ידי הנתבעת וכי התובע יישם את מרבדי הדשא. לדבריו, הנחת מצע הסוסמום יכולה לפגוע באיטום הניקוז ובכך למעשה דחה את הטענה כי האחריות לרטיבות מוטלת על התובעים. הוא הוסיף כי במהלך ביקורו לא אותרו הנקזים לאחר הסרת חלק ממרבדי הדשא. בשאלות ההבהרה ובתשובות המומחה לא היה כדי לשנות מחוות הדעת. יש לציין כי התובע העיד בחקירתו הנגדית כי מצע הסומסום לא הוחלף על ידו או על ידי קבלן השיפוצים מטעמו (עמוד 25 שורות 31-32). בהעדר חקירה נגדית של המומחה ומשטענת התובע לא נסתרה, אני מאמץ את קביעותיו של המומחה.

סטייה בשלד: המומחה זיהה סטייה אופקית חריגה בשיעור של 12 מ"מ לאורך קיר של 2 מטר וקבע כי גימור שיפולי הריצוף והטיח בקיר בוצעו באופן לקוי. הוא פירט את העבודה הנדרשת והעריך את עלותה בסך של 1,200 ₪. המומחה לא נחקר על קביעה זו ולפיכך אני מאמצה.

חדר רחצה כללי: המומחה איתר בחיפוי הקיר מעל לאמבט בחדר הרחצה 3 אריחים בגוון שונה אשר לדבריו מהווים מפגע אסתטי וקבע כי יש לשפות את התובעים בעלות החלפה תיאורטית בסך של 450 ₪. המומחה לא נחקר על קביעה זו ולפיכך אני מאמץ את קביעתו.

חדר שינה הורים: המומחה פירט ליקויים שונים שאיתר באיזור החלון וסביב דלת הכניסה. בחדר הרחצה הצמוד לחדר השינה איתר 6 אריחים עם סימני סדיקה וקבע כי יש לפרק ולהחליף שורת חיפוי אריחי קרמיקה עליונים באריחי דקור מעוצבים. הוא העריך את עלות התיקונים בסך של 2,600 ₪. בהיעדר חקירה של המומחה בעניין זה, אני מאמץ את קביעתו.

רטיבות בתקרה: המומחה איתר סימני רטיבות במקומות שונים. לדבריו, סימני רטיבות אלה הם פועל יוצא מאיטום לקוי של המרפסת מעל לדירת התובעים. הוא הסביר כי נמסר לו שבוצע תיקון איטום מקומי על ידי הנתבעת במרפסת הדירה העליונה וכי יש לבצע מעקב בתקופת החורף או לבצע בדיקת הצפה אינדוקטיבית. הוא דחה את הטענה של מומחה התובעים לפיה סימני הכתמה באבן מעידים על חדירת רטיבות והסביר כי אלו מעידים על שונות בספיגת האבן. הוא העריך את עלות התיקונים בדירת התובעים בסך של 2,000 ₪. בהעדר חקירה של המומחה אני מאמץ את קביעתו. לגבי עלות התיקונים בדירת השכנים שמעל לדירת התובעים, המומחה העריכה בסך של 18,000 ₪, כאשר את עצם הזכאות של התובעים לפיצוי בגין התיקון בדירת השכנים הותיר לשיקול דעת בית המשפט (על כך יורחב בהמשך).

רטיבות במטבח: המומחה איתר בתקרת המטבח סימני רטיבות והכתמה מקומית, פועל יוצא מאיטום לקוי באזורי היציאה לגג, לקירות ולפתחי חדר המדרגות העליון. הוא ציין כי נציג הנתבעת טען בפניו כי בקיץ האחרון בוצע תיקון איטום גג ופתחי חלון בחדר המדרגות לרבות ניקוז מפתן דלת הגג. על פי המומחה, יש לבצע מעקב בתקופת החורף ולחלופין בדיקת הצפה והמטרה. הוא אמד את עלות התיקונים בדירת התובעים בסך של 1,000 ₪. בהעדר חקירה של המומחה אני מאמץ את קביעתו. בנוסף, את עלות התיקונים בגג העליון אמד בסך של 6,000 ₪ אותו השאיר לשיקול דעת בית המשפט (על כך יורחב בהמשך).

המומחה גם קבע כי לסכומים שנקבעו בחוות הדעת יש להוסיף פיקוח בסכום של 4,000 ₪ ומע"מ בשיעור של 17%. לעלויות שקבע יש להוסיף 30% ככל שאלה יבוצעו על ידי התובעים ולא על ידי הנתבעת.

הנתבעת מיצתה את זכות התיקון

התובעים טענו כי לאחר שהדירה נמסרה להם פנו אל הנתבעת בדרישות ובקשות שונות לתיקון הליקויים. בחורף 2013 -2014, לאחר שהתחילה עונת הגשמים, החלו להופיע אותן הנזילות עליהן התריעו התובעים מספר פעמים במהלך הבנייה בפני נציגי הנתבעת (ראו סעיפים 25-32 לתצהיר התובע).

בחקירתו הנגדית העיד התובע על התלונות והפניות הרבות אל הנתבעת בכל הקשור לליקויים שנתגלו בדירה ובמיוחד בכל הנוגע לבעיות הרטיבות החוזרות ונישנות. לדברי התובע, התלונות היו אף במהלך ביצוע הבנייה (ראו עמוד 12 שורות 13-18). גם לאחר קבלת המפתח הוא פנה בתלונות. הוא הסביר כי מאחר שהדירה נמסרה לתובעים במהלך אוגוסט, לא ניתן היה לראות בדירה רטיבויות ולכן אלה נתגלו מאוחר יותר לאחר החורף. הוא גם העיד כי הדירה נמסרה מלוכלכת ולכן לא יכול היה לראות את הבדלי הגוונים בדירה (עמוד 13 שורה 11).

התובעים פנו אל המהנדס אדלר שהכין חוות דעת לפיה היו בדירה ליקויים בסך כולל של 98,829 ₪ (נספח 9 לתצהיר התובע). בדירה נערך סיור ביום 13.10.2014, לאחר שחוות הדעת הייתה בידי הנתבעת, ובוצעו בה תיקונים, אולם לטענת התובעים באופן חלקי בלבד. בהתאם, נכתב בסעיף 1 לטופס "ריכוז דרישות תיקוני שנת אחריות" שמולא במהלך הסיור כי מדובר ברשימה חלקית בלבד.

מר ניקחה מטעם הנתבעת העיד על כך שהנתבעת ביצעה עבודות תיקון. להלן דברים מעדותו: "גם פה בוצעו תיקונים. אנשי המקצוע שלנו כן היו בדירה ויותר מפעם אחת ויכול להיות שהעבודה לא היתה מושלמת ויכול להיות שנדרשו עבודות נוספות, לעיתים ניתן להבין זאת רק לאחר הגשם הבא". כשנשאל מדוע לא בוצעו תיקונים בדירה שמעל לדירת התובעים השיב: "כבר עניתי בשאלתך הקודמת שבוצעו תיקונים ולמיטב ידיעתי, תיקונים גם בליקוי זה. ככל הנראה, הם לא צלחו" (ראו עמוד 44 שורות 16-33).

התובע העיד בחקירתו הנגדית על ניסיונות התיקון מטעם הנתבעת כדלקמן: "ש. תאשר לי שבסמוך למועד שאתה שולח חוות דעת לשפיר. מתאמים אתך ביקור עוברים על הרשימה שהעברת בכתב ומבצעים תיקונים? ת. לא מאשר את זה. זה לא מדויק בכלל. מתקנים ליקויים קוסמטיים בלבד מס' ליקויים בודדים כאשר הליקויים הכבדים של רטיבויות בחדרים, הבדלי צבעים בגוונים לא נוגעים. עשו רק קוסמטיקה ולדוגמא הוסיפו לי פלסטיקים בלוח חשמל שהם מחויבים על פי חוק. מתוך רשימה של מהנדס עשו שלושה או ארבעה ליקויים וגם כשתיקנו אני מפנה לנספח 10, רשום במפורש שאין ריצוף רזרבי" (עמוד 14 שורות 1-7).

זאת ועוד, הנתבעת הגישה מטעמה חוות דעת לפיה עלות התיקון של הנזקים באחריותה עמדה על סך של 5,487 ₪ בלבד. מר ניקחה אישר זאת בעדותו (עמוד 34 שורות 11-12). הנתבעת הגדילה והתנתה את ביצוע תיקונים אלה בחתימה של התובעים על כתב ויתור על טענות נוספות בגין ליקויים בדירה (ראו עדותו של התובע בסעיף 53 לתצהירו). מר ניקחה אף הודה בכך. בנסיבות אלה, בהן התובעים סברו כי הליקויים בדירה עומדים על סך של כ- 150,000 ₪ ולאור חוות דעת המומחה אשר העמידה את הליקויים על סך של עשרות אלפי ₪, דרישתה של הנתבעת הייתה בלתי סבירה.

"משניתנה למערערת ההזדמנות לתקן ובכל זאת נותרו ליקויים, פשיטא, שהיא החמיצה את זכותה ואין עומדת לרשותה זכות נוספת - או חובה מצד הרוכש - להמשיך ולבצע תיקונים בעין. זו הייתה גם מסקנת בית-משפט קמא, על-פי הממצאים שקבע ואין לנו אלא להצטרף לדעתו (ע"א 472/95 זלוצין הנ"ל, פ"ד נ(2) בעמ' 863מול א'-ה') .... זכותו של מוכר-קבלן לתיקון ליקויים בממכר, אינה עומדת לרשותו לאורך זמן ועליו למצותה בהקדם המרבי. מן הטעם האמור, אין לו את הברירה להמתין עד להכרעה בבית המשפט, בדבר אחריותו לקיומם של הליקויים, בטרם יבוא לממש את זכותו לבצע את התיקון, שכן זו עומדת לרשותו בשלב מוקדם יותר בלבד" (ראו ע"א (י-ם) 4015/98 די וורולי סיאני הנדסה (1980) בע"מ נ' עמנואל נורמן (פורסם במאגר משפטי)).

במקרה דנן, כאמור, עמד לרשותה של הנתבעת די זמן והותר לביצוע התיקון הנדרש ובתיקונים שביצעה לא היה די, כך שזו החמיצה את זכותה לתיקון. "המיצוי הכושל של ניסיונות תיקונים על-ידי דיור לעולה, מחד גיסא, וכישלון הניסיון המעשי, מאידך גיסא, בצירוף עמדתה של דיור לעולה בהגנתה, מחייבים את קבלת ערעור הדיירים, במובן זה שהם זכאים לפיצוי כספי על הליקויים בדירותיהם"(ראו ע"א 472/95 זכריה זלוצין ואח' נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, 864).

לאור כל האמור, נחה דעתי כי הנתבעת מיצתה את זכותה לתיקון ולפיכך בקביעת סכום הפיצוי יש ליתן לתובעים את העלות שנקבעה על ידי המומחה ולהוסיף לה שיעור של 30%.

עלויות שהושארו לשיקול דעת בית המשפט

לגבי הרטיבות במטבח, ציין המומחה בחוות הדעת כי בתקרת המטבח אותרו סימני רטיבות והכתמה מקומית, פועל יוצא מאיטום לקוי באזורי היציאה לגג וקירות פתחי חדר המדרגות העליון. לדבריו, לטענת נציג הנתבעת בוצע תיקון איטום גג ופתחי חלון בחדר מדרגות לרבות ניקוז מפתן דלת הגג בקיץ האחרון. הוא קבע כי יש לבצע מעקב בתקופת החורף ולחילופין לבצע בדיקת הצפה ובדיקת המטרה. את אומדן עלות התיקונים העריך בסך של 6,000 ₪ כאשר את עצם הזכאות לפיצוי התובעים בגין ליקוי זה, הותיר לשיקול דעת בית המשפט.

בחקירתו הנגדית נשאל התובע האם עדיין קיימת רטיבות והשיב: "לא. היום לא. למה, אני לא יודע. יכול להיות שנציגי הנתבעת עלו לגג וסידרו את זה" (עמ' 26 שורה 15). עדות זו שניתנה במהלך דיון ההוכחות שהתקיים באמצע חודש ינואר 2019 בעיצומו של חורף שני במספר ממועד בדיקת המומחה, מתיישבת עם טענות הנתבעת לפיה הליקוי תוקן ומאשרת למעשה את הצלחתו של התיקון. בנסיבות אלה רכיב זה של התביעה נדחה.

כאמור לעיל, המומחה העריך את עלות התיקונים בדירת השכנים שמעל לדירת התובעים בסך של 18,000 ₪, כאשר את עצם זכאות התובעים לפיצוי בגין התיקון בדירת השכנים, הותיר לשיקול דעת בית המשפט (סעיף 6 לחוות הדעת).

בחוות דעת משלימה שהגיש המומחה בעקבות החלטתי מיום 2.1.2018 שניתנה לאור טענות התובעים כי בעקבות הגשמים נתגלתה בעיית רטיבות, קבע המומחה כי נתגלו סימני רטיבות בחדר שינה הורים, בחדר רחצה הורים ובחדר שינה ילדים. לאור סימני רטיבות אלה, אותם הגדיר כרטיבות חריגה, קבע כי יש לבצע פירוק של מרפסת הדירה מעל דירת התובעים וביצוע איטום לרבות ביצוע רולקות ואיטום נדבכי ראש מעקה ולרבות תיקוני טיח וצבע וייבוש האלמנטים הפגומים באומדן של 6,500 ₪ בתוספת מע"מ.

הנתבעת טענה לעניין זה כי אין מקום ליתן לתובעים פיצוי בגין התיקונים הנדרשים בדירת השכנים המתגוררים בדירה שלמעלה. זאת, בין היתר, כיוון שהשכנים לא צורפו כצד לתביעה ואם יסרבו לביצוע העבודות הנרחבות על פי חוות דעת המומחה, לא ניתן יהיה לבצע את התיקון.

אני מקבל עמדה זו של הנתבעת. מאחר שהשכנים בדירה למעלה לא צורפו להליכים, פסיקת פיצוי לתובעים לא תשיג את המטרה שכן העבודות צריכות להתבצע בדירת השכנים ומותנות בהסכמתם. לא ידוע האם שכנים אלה יסכימו לביצוע העבודות ומי יבצעם וייתכן שאלה יעדיפו שהעבודות יבוצעו דווקא על ידי הנתבעת אשר בנתה את הבניין ואשר אותה אולי יראו כאחראית לתקינותו. אשר על כן ועל אף שקבעתי כי הנתבעת מיצתה את זכות התיקון בדירת התובעים, נכון יהיה לקבוע בנסיבות אלה כי הנתבעת אחראית לביצוע תיקונים אלה בדירת השכנים. זאת כמובן בכפוף לקבלת הסכמתם. ככל שזו לא תינתן והתיקונים לא יבוצעו כנדרש יוכלו התובעים לפנות בתביעה מתאימה.

טענות התובעים לקבלת פיצוי בנוסף לאמור בחוות דעת המומחה

התובעים טענו כי יש לפצותם בסך של 4,700 ₪ נוספים בגין עלות ריצוף חדש של חדר הממ"ד, עלות אשר לטענתם הושמטה בחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. אינני מקבל טענה זו. המומחה העריך בחוות דעתו את ראש הנזק בגין הריצוף בדירה כולל הממ"ד בסך כולל של 13,500 ₪. בעמוד 7 לחוות הדעת סעיף ה', תיאור העבודות כלל "יישום ריצוף חדר הממ"ד בריצוף קרמי". מכאן כי הסכום שנקבע כולל גם את עלות הריצוף החדש. הסך של 4,700 ₪ אותו נקב המומחה בתשובה לשאלות ההבהרה ששלחו התובעים, היה בעקבות השאלה הישירה שנשאל לגבי גובה עלות החלפת הריצוף בממ"ד. אני מקבל את עמדת הנתבעת בסיכומיה כי מדובר בסכום שהוא חלק מחוות הדעת ולא סכום נוסף (ראו סעיף 19 לסיכומי הנתבעת).

התובעים טענו כי מגיע להם פיצוי שיאפשר להם להחליף את כל האריחים באמבטיה בשל קיומם של 3 אריחים בעלי גוון שונה. לדבריהם, הם לא צריכים לראות משך כל חייהם אריחים שונים בגלל שהמומחה רוצה לחסוך כסף לקבלן (שאלת הבהרה מספר 4). לאור זאת, טענו כי יש לפצותם בסך של 5,600 ₪ היא העלות הכרוכה על פי המומחה בהחלפת כל האריחים. המומחה הבהיר בתשובתו לשאלה זו כי "המבחן הינו בחינה אובייקטיבית של מומחה מטעם כב' בית המשפט ולא בחינה סובייקטיבית. הסטייה הקיימת הינה זניחה בגבולות 2% משטח החיפוי הכללי. המוסכמות המקצועיות ואף הפסיקה אינן מחייבות החלפת כל הריצוף והחיפוי בשל מפגע זניח!". ההסבר שנתן המומחה סביר בעיני ואני מאמצו. לפיכך, טענת התובעים בעניין זה נדחית.

התובעים טענו כי המומחה לא תמחר עלות צביעה של התקרה בגין רטיבות חוזרת (שאלת הבהרה 11). המומחה השיב כי מומחה התובעים לא התייחס לנושא הצביעה. לדבריו, אם בית המשפט סבור כי יש לשפות את התובעים בגין נזקי צביעה שלא נטענו, אזי אומדן העלות הינה 500 ₪. עיון בכתב התביעה מגלה כי אכן נזק כזה לא נתבע ולפיכך יש במתן פיצוי כאמור משום הרחבת חזית שאין להתירה. לפיכך, אני דוחה טענה זו.

דיור חלופי

בהתאם לחוות דעת המומחה והתשובות לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעת, עבודות התיקון יצריכו את פינוי התובעים מהדירה למשך כ- 10 ימים.

בכתב התביעה טענו התובעים לפיצוי בסך של 18,000 ₪. בעקבות חוות דעת המומחה ביקשו כי ייפסק לטובתם פיצוי בגובה מחצית הסכום. לדברי התובע, הוא ערך סקר שוק ומדובר במחיר סביר המתחשב במחיר של בית מלון בסביבה על בסיס לינה בלבד.

הנתבעת טענה מנגד כי שכר דירה לתקופה של 10 ימים באזור מגוריהם של התובעים מסתכם בסך של 3,500 ₪ ולפיכך, לכל היותר, זכאים התובעים לסכום זה.

התובעים צירפו לכתב התביעה 3 הצעות מחיר מבתי מלון בסביבה לתקופה של 30 יום. הצעת המחיר הנמוכה ביותר הסתכמה בסך של 11,600 ₪. לפיכך, מכיוון שעל פי חוות דעת המומחה רק במשך 10 ימים יצטרכו התובעים לעזוב את ביתם בשל העבודות, יש לפסוק לטובת התובעים שליש מסכום זה המסתכם בסך של 3,867 ₪ . סכום זה דומה לסכום לו טענה הנתבעת ולפיכך אני מאשרו.

עגמת נפש

לנוכח תוצאות בדיקת המומחה ולנוכח חוסר הנוחות שייגרם לתובעים בהכרח בגין הצורך לפנות את דירתם למשך 10 ימים בשל התיקונים הנדרשים, התרשמתי כי אלו סבלו ועתידים לסבול מאי נוחות ועגמת נפש. יש לתת את הדעת לכך שמדובר בדירת מגורים שנרכשה במיטב כספם של התובעים המהווה את מרכז חייהם המשפחתיים. במקום זה, קיימת הציפייה לנוחות מירבית, הגנה מפני מפגעים תברואתיים וניהול אורח חיים תקין וסביר ולמעלה מכך. לאחר ששקלתי את כל האמור אני פוסק לתובעים פיצוי בגין עגמת הנפש בסך של 14,000 ₪.

הסכום לתשלום

לאור כל האמור, אני קובע כי על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים הבאים:

ראש הנזק₪

הריצוף בדירה 13,500

מרפסת הסלון 15,000

סטייה בשלד 1,200

חדר רחצה כללי 450

חדר שינה הורים 2,600

רטיבות בתקרה 2,000

רטיבות במטבח 1,000

פיקוח הנדסי 4,000

סה"כ: 39,750

תוספת 30% עלות לתובעים 11,925

סה"כ לפני מע"מ 51,675

מע"מ 8,785

סה"כ כולל מע"מ 60,460

לסכום זה יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ועד לתשלום בפועל.

בנוסף, זכאים התובעים בגין דיור חלופי לפיצוי בסך של 3,867 ₪ ולפיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה להם סך של 14,000 ₪. הסכומים ישולמו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד התשלום הפועל.

התובעים זכאים גם להחזר בגין שכר טרחת המומחה מטעמם המהנדס דובי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומו.

אשר להוצאות המשפט - הנתבעת תשלם לתובעים את אגרת בית המשפט, שכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט בה נשאו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומם וכן שכר טרחת עורכי דין בסך של 19,000 ₪.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"א טבת תש"פ, 08 ינואר 2020, בהעדר הצדדים.