הוצאותיה של היחידה:
שכ"ד – 3,100 ₪.
חשמל- 200 ₪.
טלפון כבלים ואינטרנט- 200 ₪.
טלפון סלולרי-60 ₪.
כלכלה-800 ₪.
הוצאות רפואיות- 50 ₪.
נסיעות-213 ₪.
סה"כ: 4,623 ₪.
ליחידה מונה עו"ד מטעם הסיוע המשפטי.
היחידה מצהירה כי עסקה בעבר בזנות וכיום עוברת שיקום וטיפול פסיכיאטרי. בעברה היו מספר ניסיונות התאבדות.
היחידה אם ל-3 ילדים בגירים אשר שניים מהם גדלו במשפחות אומנות.
לדברי היחידה היא סובלת מהפרעת אישיות גבולית ונקבעו לה 20% נכות רפואית ע"י המל"ל.
היחידה נאלצה, לדבריה, ליטול הלוואות אשר לא היה ביכולתה להחזירן.
7. היחידה פנתה כאמור, בעבר להליכי פש"ר ביום 23.8.18 וביום 22.9.19 בוטל צו הכינוס מהסיבה של "ניצול לרעה".
עיון בהחלטה שניתנה במסגרת הליך הפש"ר מעלה כי המנהלת המיוחדת עתרה לביטול ההליך מאחר ולדבריה "הקופה ריקה לחלוטין, לא הוגש אף לא דו"ח אחד..ובשל אי עמידה בחיובי ההליך" על כן קבע כב' השופט עודד מאור בהחלטתו מיום 22.9.19 כדלקמן:
" בשים לב למחדלים שלא תוקנו ואף לא הוגשה כל התייחסות מטעם החייב, אין מנוס אלא להורות על ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה".
8. מהמועד בו בוטל צו הכינוס ועד המועד שבו הוגשה בקשתה חלפו כארבעה חודשים וחצי בלבד.
9. בע"א 8673/13 גמיל אלקצאצי נ' כונס הנכסים הרשמי נקבע בפסה"ד מיום 2.4.14 ע"י ביהמ"ש העליון כי יש להעמיד את התקופה שבין ביטול הליכי כינוס להגשת בקשה חדשה על בין שנה לשנה וחצי ובמקרים חמורים עד שנתיים וחצי:
"נראה לנו נכון להעמיד תקופת פניה מחדש במקרה של ביטול כינוס עקב מחדלי החייב, וכדי ליתן ביטוי ראוי למחדלים, על בין שנה לשנה וחצי לפי שיקולו של בית המשפט ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי".
10. פסקי דין רבים ניתנו בבתי המשפט המחוזיים הן בשנים שקדמו לכניסתו של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי, התשע"ח - 2018 והן בחודשים שלאחר כניסתו לתוקף ונראה כי על אף השינויים הרבים שחלו בהוראות החוק לרבות כניסתו לתוקף של חוק חדלות פרעון ותיקונו העקיף של חוק ההוצאה לפועל במסגרתו לא ניתן עוד להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים - לא חל שינוי כלשהו בהלכת אלקצאצי - לא מכח הפסיקה ולא במסגרת חוקים אלו ובתי המשפט אינם מאפשרים הגשת בקשות חדשות בטרם חלפה התקופה שנקבעה בהלכת אלקצאצי.
11. בפסה"ד שניתן ביום 1.1.20 בפש"ר 36106-05-17 בן דוד נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב, התייחס כב' השופט מאור לשאלה זו תוך התייחסות לעובדת המעבר בין הדינים ותחולתה של הלכת אלקצאצי אף בהליכים לפי החוק החדש וקבע כהאי לישנא:
"אם כן, השאלה שעלי לדון בה היא מה התקופה שיש להמתין בין מועד ביטול הליך של פשיטת רגל בשל ניצולו לרעה, לבין פתיחת הליך חדלות פירעון חדש. עצם המעבר בין הדינים – מפקודת פשיטת הרגל, להליך לפי חוק חדלות פירעון, אינה מבטלת את הלכות בית המשפט העליון, ואלה מחייבות, בשינויים המחויבים.
תחולת הלכת אלקצאצי הדנה בביטול הליך פשיטת רגל בשל חוסר תום לב של החייב, והתקופה שתחלוף טרם פתיחת הליך חדלות פירעון חדש, מקבלת, לטעמי, חיזוק בדברי בית המשפט העליון ב-ע"א 6892/18 עמוס אמיר רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן (פורסם בנבו, 18.12.19), שם חזר על החובה לנהוג בתום לב בהליך של חדלות פירעון, ותוך שבית המשפט העליון מציין שעקרון תום הלב ממשיך לחול גם לאחר כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו, והדרישות בכל הנוגע לתום לב החייב נותרו על כנן גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון.
במצב דברים זה, יש לקבוע שבאותם מקרים בהם פונה חייב בבקשה חדשה להליך של חדלות פירעון לאחר שהליך קודם בוטל בשל ניצולו לרעה, על הממונה (או במקרים המתאימים – על רשם ההוצאה לפועל) לבחון טרם כניסת חייב להליך של חדלות פירעון, וטרם מתן צו לפתיחת הליכים, שאכן חלפו בין שנה לשנה וחצי לפי שיקול דעתו של הממונה (או רשם ההוצאה לפועל), ובמקרים חמורים יותר עד שנתיים וחצי מעת ביטול ההליך הקודם ועד לפנייה החדשה לפתוח בהליך חדלות פירעון חדש – כאמור בהלכת אלקצאצי.
12. כב' השופט מאור אף התייחס בפסק דינו לעובדה שחוק ההוצאה לפועל תוקן באופן שלא ניתן עוד להכריז על חייבים כחייבים מוגבלים באמצעים ולכך שלמעשה בתקופת הביניים לא קיימת לאותם חייבים הגנה והם עשויים להיוותר חשופים להליכים מול הנושים השונים וקבע:
"לא נעלם מעיני התיקון העקיף לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967 במסגרת חוק חדלות פירעון, לפיו לא יוכל עוד חייב לבקש שרשם ההוצאה לפועל יכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, כפי שהיה טרם כניסת חוק חדלות פירעון לתוקפו ביום 15.9.19.
המשמעות המעשית היא, שמי שהליך פשיטת הרגל שלו בוטל, יהיה חשוף להליכי הוצאה לפועל נפרדים שיינקטו נגדו, בלא שיתאפשר לו לנהל הליך קולקטיבי מול הנושים ביחס להלכים אלו, וזאת למשך התקופה שעד לכניסתו להליך החדש.
.. מאחר שהליכי חדלות פירעון הם הליכי "חסד המחוקק" ומצופה מחייב לעמוד במגבלות ובתנאים שונים, הרי זלזול בחובות אלו יגרור ביטול ההליך בשל ניצולו לרעה.
ביטול ההליך הוא התוצאה הישירה ההתנהגות הפסולה של החייב, והתוצאה העקיפה של ההתנהלות חסרת תום הלב של אותו חייב היא כי קיומה של תקופה בה יהיה חשוף החייב להליכי הוצאה לפועל בכל תיק בנפרד.
משמעות הדברים היא שעל חייב להפנים את החשיבות שבשיתוף הפעולה עם הליך של פשיטת הרגל, עם בעל התפקיד, וכפי שנעשים מאמצים שלא לבטל
את ההליך...עליו לעשות מאמצים ולעמוד בחובותיו בהליך."
13. חייב הבוחר לילך בדרך של חדלות פרעון חייב להפנים כי הוא מצוי בתקופה מוגבלת וקצובה בזמן בה הוא חייב לגייס את כל כולו להליך, להתמסר, להשקיע ולמלא אחר ההחלטות הניתנות במסגרת ההליך לרבות הגשת דוחות וביצוע תשלומים.
14. המחוקק הלך כברת דרך ארוכה לקראת החייבים במסגרתו של חוק חדלות פרעון ושיקום כלכלי ובחר להגדיר כמטרה ראשונה במעלה את השיקום הכלכלי של החייב אשר קריסתו הכלכלית אינה עוד "אות קלון" אלא "תאונה כלכלית".
היחיד אינו מוגדר בחוק כחייב עוד, אלא כיחיד, ובניגוד להליכי הפטר בהוצל"פ - בהליכי חדלות פרעון - אין כל תנאי סף בטרם פניה להליך.
15. עקרון שיקומו של החייב הינו עקרון חשוב ומהותי אך אינו עומד בפני עצמו ואל לנו לשכוח אף את האינטרסים של הנושים ואת זכויתיהם מנגד כמו גם את אינטרס החברה בכללותה והרצון להרתיע חייבים ולמנוע מהתנהגויות מעין אלו.
לפיכך - אל לנו להסיר את כל הסייגים ולבטל את כל המגבלות בין מכח החוק ובין מכח הפסיקה וראוי לשמור ולהקפיד על תקופת צינון/המתנה בין סיומו של הליך אחד בשל "ניצול לרעה" להליך חדש.
הדבר חיוני והכרחי על מנת שחייבים ילמדו ויפנימו לתקן את דרכיהם ולא לשוב על טעויות העבר.
16. לא ראוי לאפשר כניסה ביתר קלות להליך ואחד מהדרכים לעשות זאת הינן לעמוד ולהקפיד על פרק הזמן שבו יהא על החייב להמתין בטרם יוכל להגיש בקשה חדשה בהליכי חדלות פרעון על מנת שלא יצא החוטא נשכר ועל מנת שחייבים ידעו לכבד ולהעריך את עצם היותם בהליך, להפנים את תועלתו עבורם ולנצל את ההזדמנות הנקרית בדרכם להתחיל בדרך חדשה.
יחיד המענויין לקבל את הגנות החוק - חייב לשתף פעולה ולנהוג בתום לב לאורך כל ההליך מראשיתו ועד סופו.
17. ולעניין זה יפים הדברים שנאמרו ע"י כב' השופט מינץ ב ע"א 6892/18 רפאל נ' זיסמן (18/12/19).
"אמנם, במסגרת חוק חדלות פירעון ניתן משקל משמעותי לשיקומו הכלכלי של חייב ... עם זאת, אין משמעות הדבר כי נפרצו שערי הליכי חדלות פירעון, וכל הרוצה ליטול בהם חלק – ייטול, תהא אשר תהא ההתנהלות אשר קדמה לפתיחת ההליכים. גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי אשר מבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך. באותו אופן כיום כמו בעבר, כניסה להליך חדלות פירעון באמצעות יצירת חובות שלא בתום לב, בנסיבות של זלזול בנושים או בהפרת ההגינות כלפיהם, תצדיק דחיית בקשתו של יחיד להיכנס להליך חדלות הפירעון ותצדיק גם ביטולו של ההליך כולו, אם נתברר למפרע שכך נהג"
ומן הכלל אל הפרט-
18. בענייננו - מדובר ביחידה אשר בעברה היו לה מספר נסיונות אובדניים, היחידה עסקה בזנות בעבר וכעת החלה להשתקם ולעבוד בעבודה מסודרת כשכירה בתחום הקייטרינג. שניים מבין שלושת ילדיה גדלו במשפחות אומנה והיא מתקיים משכר הנופל משכר המינימום במשק.
כל אלו - אכן מצביעים ללא כל ספק על הצורך לסייע ליחידה להשתקם, להתחיל בדרך חדשה ולהותיר את חובותיה מאחור, ועל כן יש לנסות לסייע לה בכך לצמצם במידת האפשר את הפגיעה בה.
19. לחייבת שני נושים בלבד ובאפשרותה להגיש בקשה למתן צו תשלומים במסגרת התיקים הפרטניים או לפנות לזוכים במישרין ולנסות להגיע עמם להסדרים לכל הפחות במשך הזמן הנותר לה עד שתוכל לחדש את בקשתה.
20. לפיכך ולנוכח הנסיבות המתוארות בבקשתה - ובהתאם לאמור בהלכת אלקצאצי- אני קובעת כי היחידה תוכל לחדש בקשתה בחלוף שנה מאז בוטלו הליכי הפש"ר - היינו בחודש 09/20.
21. בקשתה הנוכחית של היחידה למתן צו לפתיחת הליכים- נמחקת.
22. המזכירות תמציא העתק מהחלטתי לצדדים בדואר.