|
|
תאריך פרסום : 17/02/2020
|  גרסת הדפסה
תת"ע
בית משפט השלום חיפה
|
4927-03-19
12/02/2020
|
בפני השופט:
1. גיל קרזבום
2. סגן נשיא
|
| - נגד - |
מאשימה:
מדינת ישראל
|
הנאשמת:
א.ט.
עו"ד ערן בר אור
|
| נימוקים להכרעת דין |
בתאריך 5.2.20 זוכתה הנאשמת מחמת הספק מהעבירה שיוחסה לה. להלן נימוקי הכרעת הדין:
כללי:
-
כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום בעבירה של קיפוח זכות המשתמשים בדרך בניגוד לתקנה 21.(ב)(1) לתקנות התעבורה, עבירה מיום 4.9.18, בכך שבמועד זה בשעה 07.51 בכביש 70 קיפחה את זכות המשתמשים בדרך בכך, שעקפה את עומס התנועה משמאל ונכנסה לנתיב הימני מטרים ספורים לפני הפנייה ימינה.
ראיות הצדדים:
עדות השוטר רושם הדוח:
-
מטעם המאשימה העיד רס"ר שבתאי כהן, השוטר אשר רשם את הדוח ת/1 ואישר את תוכנו כדלקמן:"בסטטי רגלי על שטח ההפרדה, הבחנתי ברכב הנ"ל שנסע מצפון בנתיב המסומן ישר בלבד, שהיה פנוי, עקף את עומס התנועה בשני הנתיבים המסומנים ימינה בלבד, ל-75 מערבה, והשלים עקיפתו מטרים בודדים לפני הפנייה ימינה. עקף נתיבים חיצים המסומנים היטב בצבע לבן על פני הכביש. ראות טובה. אור יום. קשר עין רצוף לבדה ברכב. הוסברה מהות העבירה."
דברי הנהגת: "לא בכוונה. זה דרך WAZE. אם הייתי ממשיכה ישר זה מוסיף לי רבע שעה, לפי ה-WAZE".
בחקירתו הנגדית ציין, כי אינו זוכר את האירוע, ולא צילם אותו.
עדות הנאשמת:
-
בביהמ"ש העידה הנאשמת: "נסעתי מסומך לכיוון יגור על מנת להגיע לעבודה. שמתי WAZE. התוכנה כיוונה אותי להמשיך לכיוון נשר וכך התכוונתי לנסוע. הייתי במסלול לכיוון נשר. כשהגעתי לצומת יגור, שיניתי דעתי, ורציתי לעבור לכביש 75 לחיפה. מדובר בהחלטה של רגע. לא תכננתי את זה. השתלבתי בתנועה. הרכב שהיה מאחוריי היה רחוק, והוא נסע בנתיב שאליו נכנסתי. השתלבתי ונכנסתי ולא הפרעתי ולא עברתי בקו הפרדה רצוף. עברתי בקו מקווקוו לפי החוק. היה לפחות מרחק של שני אורכים של רכבים פרטיים...שעת לחץ. היו רכבים בכביש. התנועה זרמה. לא היה פקק. השתלבתי כחוק. לא התכוונתי לקפח זכויות של נהגים אחרים. זו הייתה כוונתי. ה-ווייז אמר לי לנסוע ישר, ולא הקשבתי לו. נסעתי ימינה. השוטר לא רשם באופן מדויק את מה שאמרתי לו. הוא רשם קטעי מילים. התכונתי להגיד, שהווייז הורה לי לנסוע ישר. אני לא זוכרת אם אמרתי לו את המילים "זה מוסיף לי רבע שעה לפי הווייז". יכול להיות.
בחקירתה הנגדית הוסיפה: "אני כל פעם שמה ווייז. כל בוקר אני משנה. פעם דרך יגור ופעם בדרך אחרת". לשאלה אם הייתה תנועת רכבים, השיבה: "היו רכבים. התנועה זרמה כל הזמן. הכביש עמוס". לשאלה מתי החליטה לפנות ימינה, השיבה: "ממש צמוד לכיוון הרמזור. שממשיך ישר". לשאלה באיזה מרחק מהפנייה עשתה כן, השיבה: "לא יודעת לומר. זה היה כביש מקווקוו... השתלבתי ברגע שיכולתי להשתלב בצד ימין...כל הזמן היו רכבים בצד ימין...המשכתי לנסוע ישר. לא עקפתי רכבים. תכננתי לנסוע ישר. לא תכננתי לעקוף אותם... אני אומרת שאני לא עקפתי רכבים. לא עקפתי אותם. נסעתי ישר וברגע האחרן החלטתי לפנות".
בחקירתהּ החוזרת הבהירה: "היה לי מקום להיכנס. השתלבתי בצורה טובה, והרכבים שמאחור היו רחוקים ממני. לא הפרעתי לתנועה".
דיון והכרעה:
-
במחלוקת השאלה האם הנאשמת אכן קיפחה את זכותם של המשתמשים בדרך, ובמקרה זה את מי שנהג בנתיב הנסיעה הימני, אליו הנאשמת השתלבה לצורך פנייה ימינה.
-
יודגש, כי בין הנתיבים הפריד קו קטעים, ועצם השתלבות הנאשמת בנתיב הימני לא היוותה עבירה. מעיון בנסיבות הדוח כמצוטט לעיל, אין כל אזכור לכך, שהנאשמת "נדחפה" לנתיב הימני, או שכתוצאה מהשתלבותהּ בו גרמה להאטת התנועה או להפרעה באופן כלשהו. בהקשר זה, אני מקבל את גרסת הנאשמת שלא נסתרה כלל, לפיה במקום בו השתלבה היה מרווח גדול. לציין, שבנסיבות המקרה אשר נרשמו על ידי השוטר, לא צוין שהרכב שנסע בנתיב הימני בלם או שינה מאופן נהיגתו או מהירות נסיעתו כתוצאה מהשתלבות רכב הנאשמת בנתיב הימני.
-
צודק התובע בטענתו, לפיה גרסתו של השוטר לא נסתרה, אך אין בה ובנסיבות כפי שנרשמו בדוח, כדי לגלות את העבירה המיוחסת לנאשמת.
-
די באמור לעיל כדי לקבוע, כי המאשימה לא הוכיחה כנדרש את טענתה לפיה הנאשמת קיפחה את זכות המשתמשים בדרך.
-
מעבר לנדרש, לא בכל מקרה בו נהג משתלב לנתיב עמוס מתבצעת עבירה של קיפוח זכות המשתמשים בדרך, וראה בהקשר זה ע"פ 4004/98, יוסף ורשבסקי נ' מדינת ישראל, מפי כב' השופט בדימוס עודד מודריק, וכך אמר: "אולם, בכגון זה אי-אפשר להסתפק מבחינה פורמלית-טכנית של ההתרחשות והשוואתה אל התקנה. מן ההכרח להציב נקודת המוצא את ההנחה שתקנות התעבורה מסדירות את התנועה בדרכים. אין תכליתן לשבש את סדרי התנועה ולאכוף על ציבור הנהגים דרכים עקלקלות וקשיים שונים שימנעו זרימת תנועה שוטפת ככל האפשר. בהקשר זה עלינו לראות את התקנה כאילו טבועה בה האפשרות להניח לאדם שטעה בתום לב בנתיב תנועה ... דרך להשתלב בנתיב הנכון שלא בכפיית רצונו על אחרים ... הפסדם של הנהגים הממתינים בתור, הנובע מן הוויתור של הנהג המנומס, יוצא בשכר נהיגה תרבותית, כאמור ... הקיצור, לוז ועיקר תקנת הקיפוח היא בתקנת הבריות, שלא יינתן מצב בדרך שבו כל דאלים גבר, אך גם זו תקנתן של הבריות, שמי שמרסן את יצריו ומתחשב בזולת, ימצא מי שמתחשב גם בו ולא יהיה לו הדבר לעבירה... ". ראה גם עפ"ת (מחוזי ת"א) 19089-02-16 אילן ציוני נ' מדינת ישראל.
לאור כל האמור לעיל, החלטתי לזכות את הנאשמת מהעבירה המיוחסת לה, ולו מחמת הספק.
ניתנה היום, י"ז שבט תש"פ , 12 פברואר 2020, במעמד הצדדים
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
| הודעה |
Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|