1.בקשה להפטר מחוב מזונות.
רקע
2.צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 14.8.18. החוב היחיד של החייב הוא חוב מזונות כלפי המשיבה.
3.החייב יליד 1946, נישא למשיבה 3 (להלן: המשיבה) בשנת 1993, ולהם שני ילדים ילידי 1994 ו- 1997.
לאחר כארבע שנים חיי הנישואין עלו על שרטון. הצדדים התגרשו בשנת 1997, ובשנת 1998 ניתן בבית המשפט לענייני משפחה פסק דין מזונות, לפיו החייב חויב לשלם מזונות לשני ילדיו בסך של 2,500 ₪, כולל מדור.
4.כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לתגובה, במהלך השנים נוהלו הליכי הוצאה לפועל מרובים, במהלכם החייב העלה טענות פרעתי, עתר לביטול עיקולים ולפריסת החוב והוצאו נגדו צווי מאסר.
5.בחודש ינואר 2012 הגיעו הצדדים להסכמה על פריסת חוב העבר, שניתן לה תוקף של החלטה בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים. לפי אותה הסכמה, תוקף חבות החייב במזונות ילדיו, יוארך באופן שהחייב יישא בתשלומים שוטפים של 2,500 ₪ ואילו חוב העבר ישולם לאחר שנטל המזונות השוטפים יופחת.
6.בהמשך, החייב שוב עתר לפריסת חוב העבר, ובתאריך 30.4.18 התקיים דיון בבית המשפט לענייני משפחה בבקשתו, שבסופו החייב מחק את בקשתו. מספר חודשים לאחר הדיון, הוגשה הבקשה למתן צו כינוס.
7.תביעת חוב מזונות עבר נבדקה ואושרה בסך של 334,600 ₪.
טענות הצדדים
8.החייב טען שעקב גירושיו הוא נקלע למשבר נפשי, ואף חלה. כתוצאה מכך, לא יכול היה להתפרנס תקופות ארוכות, וצבר את חוב המזונות, כאשר במקביל המשיבה ניהלה נגדו הליכי הוצאה לפועל, שגרמו להחרפה במצבו הכלכלי, ואילצו אותו להחליף מקומות עבודה. החייב טען כי שילם מזונות בסכום של למעלה מ- 600,000 ₪, תוך שנדרש פעמים רבות לקחת הלוואות, אך לא הצליח להדביק את קצב החוב והריביות. החייב טען שילדיו בגירים כיום, וחוב המזונות הוא חוב עבר בגין פיגורים בתשלומים. החייב צירף חוות דעת רופא תעסוקתי לפיו כיום הוא איבד 50% מכושר השתכרותו, וכן צירף מסמכים לפיהם הוא נזקק לטיפול נפשי. החייב ציין שכיום הוא עובד כמאבטח, בשכר של כ- 6,500 ₪ ומקבל גם קצבה מהמוסד לביטוח לאומי. החייב הוסיף שהוא יידרש להקטין את שעות עבודתו. החייב פירט שהוא מתגורר בשכירות בעלות של 3,000 ₪ , אין לו רכוש או מקור פרנסה, ואין לו די לקיום מינימלי, בפרט נוכח מצבו הבריאותי.
בתשובה לתגובת המשיבה, החייב הוסיף שתחילת ההידרדרות נעוצה בהחלטתה של המשיבה לפרק את התא המשפחתי, לאחר שעזבה עם שני הקטינים וקיבלה פסק דין למזונות בהיעדר הגנה. החייב ציין שהוא עצמו עבד כפקיד, בשכר מינימום, נקלע למצוקה נפשית, וקיבל טיפולים נפשיים מספר שנים. לאור מצבו, פוטר מספר פעמים, והתקיים מדמי אבטלה ומחסדים של חברים וקרובים. לכן, לא עמד בתשלום דמי המזונות. החייב ציין, שאין חוסר תום לב בהתנהלותו לאורך השנים, שכן ננקטו נגדו הליכים רבים, ופעמים רבות הוא נאלץ לקבל עזרה של מכרים וחברים כדי להסיר מעליו עיקולים ומאסרים.
9.המשיבה התנגדה לבקשה. המשיבה טענה כי לאורך השנים היא נאלצה לעבוד השכם והערב כדי לפרנס את הילדים המשותפים של הזוג, שכן החייב כשל מלשלם את המזונות המינימליים שהושתו עליו, למרות שבאותה שעה היה כבן 52, עבד, התפרנס וכלכל עצמו היטב. המבקשת טענה לחוסר תום לבו של החייב, ששילם מזונות לפי רצונו, דבר שהוביל לכך שהחוב תפח. החייב אילץ את המשיבה לנקוט בהליכי גבייה ממושכים, שהניבו תשלומים מועטים, תוך שהחייב התיש אותה בבקשות שונות בטענת "פרעתי", פריסת החוב ועוד, כפי שעולה מעשרות החלטות שהמשיבה צירפה לתגובתה, לאורך השנים משנת 2000 ועד סמוך לפני הליך זה. המשיבה הפנתה להסכמת הצדדים משנת 2012, שנעשתה לפנים משורת הדין, ושמהותה הייתה שהחייב ידע כי יידרש להשלים את חוב העבר בהיותו בגין מבוגר, כאשר כעת החייב מתנער מהסכמה זו. המשיבה עוד הפנתה לכך שסמוך לפני הליך זה, החייב משך את בקשתו לפריסת חוב העבר, ותחת זאת, פנה להליך זה.
המשיבה ציינה שהחייב משתכר למחייתו, התחמק מתשלום מזונות שנים רבות, והגיע להסדרים שונים, שאותם לא כיבד לבסוף, וכי המציאות מוכיחה שכאשר ננקטו הליכים, החייב שילם תשלומים על חשבון חובו.
10. הנאמן מצא שהכף נוטה לטובת מתן הפטר. הנאמן ציין שהחייב כיום כבן 74 שנים, מצבו הרפואי אינו טוב. במהלך השנים החייב שילם עבור מזונות סכום העולה על 579,000 ₪, כאשר לפי תדפיס תנועות בהוצאה לפועל, היו תקופות ארוכות בהן שולמו תשלומים חודשיים באופן קבוע, בעוד שהיו תקופות בהן לא בוצעו תשלומים. הנאמן ציין כי לפי המסמכים הרפואיים, ההתרשמות היא שמצבו הרפואי של התובע השפיע על יכולתו להשתכר וכפועל יוצא, על תשלום המזונות באופן שוטף. הנאמן מצא שיש מקום למתן הפטר כנגד סכום של 33,000 ₪ שמצוי בקרן השתלמות וכן פדיון קרן התגמולים ב"מגדל מקפת" (בסכום של כ- 150,000 ₪), שכן החייב עבר את גיל הפרישה.
11.כנ"ר התנגד לבקשה. כנ"ר ציין שהכלל הוא שחוב בגין מזונות אינו בר הפטר. לפי עמדתו, החייב אינו עומד בפרמטרים שצוינו בפסיקה מבחינת יכולת השתכרותו מבחינת גילו. אשר לקרן התגמולים, כנ"ר היה בעמדה שאין מקום לממשה, ובהחלטה בתום הדיון בתכנית פירעון (מיום 17.2.20), הוריתי שקרן התגמולים לא תמומש לנוכח שיקולים סוציאליים, ובהתאם לעמדת כנ"ר.
דיון והכרעה
12.לפי סעיף 69 (א) (3) לפקודת פשיטת הרגל, אין בצו ההפטר כדי לפטור את פושט הרגל מחבות לפי פסק דין בתביעת מזונות. עם זאת, ניתן לבית המשפט שיקול דעת להורות על הפטר כאמור. בהתאם לפסיקה, יש ליישם את שיקול הדעת האמור במשורה ובמקרים חריגים (ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן (29.9.16)).
בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת השתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתפגע בזכותו של החייב לקיום מינימאלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות היווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להימשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, וכמובן תום ליבו של החייב.
13.ברע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14) החייב הוגדר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור של 100%, מצבו הכלכלי היה חמור, הוא התגורר בדיור ציבורי וללא כל מקור פרנסה מלבד קצבת הנכות אותה קיבל, בסכום של כ- 2,600 ₪.
בע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15) (להלן: עניין גמזו), החייב היה כבן 77, מצבו הרפואי והכלכלי לקוי. לחייב לא היו הכנסות פרט לקצבאות מהמל"ל ותגמולי אקו"ם ועמדת הנאמן וכנ"ר הייתה למתן הפטר.
14.נסיבותיו של תיק זה מעורבות:
א.החייב כבן 74 וסובל מבעיות רפואיות שונות וביניהן CTS בידיים, סוכרת עם פגיעה נוירופטית ברגליים, פגיעה עצבית בשני המרפקים וכן טופל ומטופל בתחום הנפשי. למרות זאת החייב עובד. רופא תעסוקתי קבע שאיבד כושר תעסוקתי בשיעור 50%. התובע עבר את גיל העבודה, והמשיך לעבוד כדי לחיות, אולם חושש שיפוטר נוכח מצבו הרפואי. עדיין אין מדובר במקרה הקיצוני בו הנכות היא בשיעור 100% והחייב מתפרנס מקצבה בלבד.
ב.החייב לא התנער לחלוטין מחובת המזונות, ולאורך השנים שילם תשלומים על חשבון החוב. סיבת אי התשלום לה טען החייב, מצבו הנפשי והגופני, עוגנה במסמכים המצביעים על כך שהיה בטיפולים נפשיים במהלך השנים.
ג.מנגד, שנים מספר לפני ההליך, החייב הגיע עם המשיבה להסכמות שונות בהן לא עמד. ודוק: המשיבה צמצמה את הגבייה בשנים אלו, על סמך אותן הסכמות, וכאשר הגיע המועד שבו החייב נדרש לקיים את ההסכמות (לאחר שהילדים בגרו), החייב הגיש את הבקשה לצו כינוס, וכיום טוען שאינו יכול לעמוד בהן.
ד.כיום מדובר בחוב עבר. המשיבה כלכלה במאמץ רב את ילדיהם המשותפים של בני הזוג, והחסירה מעצמה. מנגד, על פי הפסיקה יש לקחת בחשבון את העובדה שהזכאי למזונות בגר, וכיום החוב נושא אופי של חוב כספי.
ה.עמדת בעל התפקיד וכנ"ר. לכאורה, בעל התפקיד תמך במתן הפטר וכנ"ר התנגד. עם זאת, עיון בעמדות לגופן מצביע על כך שעמדות אלו אינן כה קוטביות. הצעת הנאמן למתן הפטר מחוב מזונות כללה פדיון כספי התגמולים לטובת הנושה. לעומת זאת, כנ"ר סבר אמנם שאין מקום למתן הפטר, אך יש להותיר את כספי התגמולים ברשות החייב.
15.סמכותו של בית המשפט למתן הפטר, עשויה לכלול גם מתן הפטר חלקי, ביחס לתקופה או ביחס לסכום מסוים (ראו: סעיף 69(א)(3) לפקודה וכן עניין גמזו – סעיף 7 לפסק הדין). כך נוהג בית המשפט פעמים רבות כאשר נדון הפטר מחוב מזונות כלפי המוסד לביטוח לאומי, בדרך של קיזוז קצבה עד הגיעו של החייב לגיל מסוים.
16.על סמך נתונים אלו, אני מוצאת שיש מקום למתן הפטר חלקי, באופן שחוב המזונות יועמד על סך של 80,000 ₪ נכון להיום. לקחתי בחשבון את העובדה שהחייב אינו נעדר כושר עבודה נכון להיום, אך עלול למצוא את עצמו חסר כושר עבודה, בחלוף מספר שנים. לקחתי בחשבון שמצבו הרפואי של החייב עלול להחמיר עם הזמן. כן לקחתי בחשבון את העובדה, שלפחות חלק מהחוב נוצר לאחר שהמשיבה לא ביצעה גבייה, על סמך ההסכמות שאליהן הגיעה עם החייב, ונמנעה מגביית מלוא החוב, הסכמות בהן החייב לא עמד.
17.לפיכך, ניתן בזה הפטר חלקי מחוב המזונות, באופן שאני קובעת כי חוב המזונות יעמוד על הסכום של 80,000 ש"ח נכון להיום.
ניתנה היום, כ"ג שבט תש"פ, 18 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
