נ' נ' מגדל מקפת קרנות פנסיה וקופות גמל בע"מ

מבוטח הצטרף לקרן פנסיה, ובמועד תשלום הפרמיה הראשונה שילם דמי גמולים רטרואקטיבית בגין שבעת החודשים שקדמו למועד ההצטרפות בפועל.

האם יש למנות את התקופה בגינה שולמו דמי גמולים רטרואקטיבית במניין החודשים הנדרשים לצורך השלמת תקופת האכשרה המזכה בפנסיית נכות?

זו השאלה העומדת לפנינו.

רקע כללי

1. הנתבעת היא חברה מנהלת, כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, המנהלת קופות גמל שונות, וביניהן את קרן הפנסיה מגדל מקפת אישית (להלן – הקרן).

    

2. בספטמבר 2011 נקלטו בקרן טפסי הצטרפות של התובע, ושולמה עבורו פרמיה ראשונה. באותו המועד, שולמו בגין התובע אף דמי גמולים רטרואקטיבית בגין התקופה שמחודש פברואר 2011 ועד למועד ביצוע ההפקדה הראשונה בפועל.

    

3. התובע סבל מתסמונת התעלה הקרפלית טרם הצטרפותו לקרן, וביום 31.5.2016 נאלץ להפסיק לעבוד, בשל החמרה במצבו.

    

4. התובע הגיש לנתבעת בקשה לתשלום פנסיית נכות, על סמך הוראות סעיף 55.4 לתקנון הקרן, שעניינה זכאות לפנסיית נכות עקב נכות שנגרמה כתוצאה ממחלה קיימת.

    

5. בהחלטה מיום 23.2.2017 דחתה הנתבעת את הבקשה, מן הטעם ש"טרם חלפו 60 חודשים ממועד הצטרפותך לאחרונה ב-22/09/2011 כאמור ועד למועד הנכות 31/05/2016" (נספח ד' לכתב התביעה).

    

6. ביום 5.5.2017 הגיש התובע ערר על החלטה זו לוועדה הרפואית לעררים, בטענה כי מועד הצטרפותו לקרן הוא פברואר 2011, ולא ספטמבר 2011 (נספח ה'1 לכתב התביעה). במכתב מיום 14.5.2017, דחתה הנתבעת את הערר, בנימוק שטופס ההצטרפות לקרן הוא מיום 2.9.2011, ומשכך היא רואה במועד זה את מועד ההצטרפות לקרן. בנוסף הבהירה הנתבעת במכתבה, כי הוועדה הרפואית לעררים אינה מוסכמת להכריע בשאלת מועד ההצטרפות לקרן, כי אם בעניינים רפואיים בלבד.

    

7. מכאן התביעה.

    

   עיקר טענות הצדדים

    

8. לטענת התובע, יש למנות את תקופת האכשרה החל מפברואר 2011, ולראות במועד זה את מועד הצטרפותו לקרן.

   לשיטתו, תקנון הקרן מהווה חוזה בין הקרן לבין עמיתיה, ומשכך יש להחיל עליו את הדינים והכללים החלים על פרשנות חוזה ואכיפתו.

   בהיעדר הגדרה למונח "מועד ההצטרפות" בתקנון, יש להפעיל את הכלל לפיו יש לפרש חוזה כנגד מנסחו; לבחון את מערכת הכוחות בעת ניסוח החוזה; להסתייע במסמכים חיצוניים לחוזה לצורך פרשנות החוזה; ולבחון את אומד דעת הצדדים.

   התובע הוסיף, כי יישום כללים אלה על עניינו, מוביל למסקנה כי מועד הצטרפותו לקרן היה פברואר 2011.

   הוסיף התובע וטען, כי יש לראות בתקנון קרן הפנסיה "חוזה ביטוח", ומשכך חלות על הנתבעת חובות הגילוי וההגינות המוגברות מכוח חוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, וחובת הגילוי היזום המוטלת על מבטח בתחום הביטוח. לטענתו, הנתבעת הפרה חובות אלה, שכן שלא זאת בלבד שלא הודיעה לו כי לשיטתה מועד הצטרפותו לקרן לצורך רכישת זכויות הוא ספטמבר 2011, אלא שבמסמכים שמסרה לו, ציינה כי מועד הצטרפותו הוא פברואר 2011.

   עוד נטען, כי תקנון הנתבעת אינו מכיל הוראות האוסרות על רכישת תקופת אכשרה באופן רטרואקטיבי, וזאת בניגוד להוראות תקנוני קרן פנסיה אחרים, הכוללים הוראה מפורשת כזו, ואין לראות בכך משום השמטה מקרית.

   לבסוף טען התובע, כי אין עסקינן ברכישת כיסוי ביטוחי רטרואקטיבי, שמשמעותו רכישת ביטוח לאחר קרות האירוע הביטוחי, כי אם בקיצור תקופת האכשרה, שהיא פרקטיקה נוהגת בתחום הביטוח, הקיימת אף בתחום הביטוח הסוציאלי.

9. מנגד טענה הנתבעת, כי מועד הצטרפותו של התובע לקרן לצורך קביעת תקופת האכשרה הוא ספטמבר 2011, ומשכך דין התביעה להידחות.

   לטענתה, הוראות הדין והפסיקה אינן מאפשרות רכישת כיסוי ביטוחי בקרן פנסיה באופן רטרואקטיבי. בהקשר זה הפנתה הנתבעת לע"ע (ארצי) 28489-06-12 סוהייל אבו נסאר - מנורה מבטחים פנסיה בע"מ, מיום 01.03.2015 (להלן – עניין אבו נסאר), שם נפסק כי יש לפרש את תקנון הקרן בשלמותו ועל פי מטרתו, שאינה רק הגנה על המבוטח הבודד אלא על כלל המבוטחים, תוך התחשבות בעקרונות השוויון וההדדיות העומדים בבסיס פעילות קרנות הפנסיה. עוד נפסק שם, כי מטרתה של תקופת האכשרה היא להעביר חלק מהסיכון העודף הכרוך בקבלת עמית חדש, שלו מצב בריאותי שהתקיים קודם להצטרפותו, אל כתפי אותו עמית, ובכך להפחית את הסיכון העודף המוטל על יתר עמיתי הקרן בעת קבלתו.

   הנתבעת הוסיפה, כי תקנון הקרן קובע כי ככלל, מועד ההצטרפות לקרן הוא מועד ביצוע התשלום הראשון בפועל. החריג היחיד לכלל זה קבוע בסעיף 13.6 לתקנון, שעניינו הצטרפות רבים במסגרת הסכם ברירת מחדל, אלא שמצב זה אינו מתקיים בעניינו של התובע.

   הנתבעת תמכה טענתה בתקנון האחיד שקבעה רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר לכלל קרנות הפנסיה החדשות (להלן – התקנון האחיד), שאת נוסח הוראותיו אימצה הקרן ביוני 2018, והמבטא את עמדת רשות שוק ההון בסוגיה. התקנון האחיד קובע מפורשות, כי מועד ההצטרפות לקרן הוא מועד קבלת בקשת ההצטרפות של העמית והעברת התשלום הראשון בגינו, וכן קובע הוראות מפורשות בדבר היעדר הקניית זכויות, לרבות כיסוי ביטוחי וצבירת תקופת אכשרה, רטרואקטיבית ממועד ההצטרפות.

    

   דיון והכרעה:

    

10. תקנון קרן הפנסיה מסדיר את פעילות הקרן ומתווה את מערכת היחסים שבינה לבין מבוטחיה. בתקנון קבועים, בין היתר, מדיניות הקרן, סמכותה, זכויות חבריה וחובותיהם.

     

11. סעיף 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), תשס"ה-2005, קובע כי "זכויות וחובות עמיתים בקופת גמל לא ייקבעו אלא בתקנונה, וחברה מנהלת לא תקנה לעמיתי קופת גמל זכויות ולא תטיל עליהם חובות, שלא בהתאם לתקנונה".

    נוסח דומה קבוע אף בתקנה 41כו לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964 (להלן – התקנות).

     

12. אף בפסיקה נקבע כי מעמדו של התקנון הוא מעמד של חוזה מחייב בין הקרן לבין חבריה, וכי אין הקרן או המבוטחים רשאים לסטות מהוראותיו (עניין אבו נסאר; ע"ע (ארצי) 38555-07-11 קרן מקפת מרכז לפנסיה ותגמולים בע"מ - א.א, מיום 25.08.2013).

     

13. באשר לפרשנות תקנון קרן הפנסיה , הלכה היא כי יש לפרשו בשלמותו ועל פי מטרתו, באופן המאזן בין המבוטח האינדיווידואלי לבין טובת כלל המבוטחים. כך, לצד תחולת הכלל לפיו יש לפרש ספק לטובת המבוטח ושאיריו, חל הכלל לפיו יש לפרש את תקנות הקרן בשלמותן ועל פי מטרתן, תוך התחשבות בעקרונות השוויון וההדדיות עליהם מושתתות קרנות הפנסיה (עניין אבו נסאר; ע"ע (ארצי) 629/97 אליאב נ' קרן מקפת, פד"ע לו 721 (2001) (להלן – עניין אליאב); ת"ב (ארצי) נא/7-6 מרים זיו – "מבטחים" מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בארץ ישראל, פד"ע כג, 493 (1991)).

     

14. עוד נקבע בפסיקה, כי מקום בו הגדרתו של מונח בתקנון הקרן אינה ברורה וחד משמעית, יפעל הדבר כנגד המנסחת – הקרן, ולטובת המבוטח (ע"ע (ארצי) 1390/04 קרן מקפת מרכז לפנסיה ולתגמולים א.ש. בע"מ - מלכה ניצן, מיום 03.04.2006‏; ע"ע (ארצי) 394/08 "נתיב" קרן הפנסיה של פועלי ועובדי משק ההסתדרות בע"מ (בניהול מיוחד) - שלום בוחנה, מיום 25.3.2009).

     

15. יישום עקרונות אלה על ענייננו, מובילנו לכלל מסקנה כי יש למנות את תקופת האכשרה מהמועד הראשון בו נזקפו דמי גמולים לטובת התובע, ולא ממועד ביצוע ההפקדה הראשונה בפועל.

    להלן טעמינו.

     

16. אין חולק בין הצדדים, כי תקנון הקרן הרלבנטי לענייננו הוא תקנון הקרן שעמד בתוקפו במועד האירוע הביטוחי – קרי, מועד ההחמרה במצבו הרפואי של התובע בשלה נאלץ להפסיק לעבוד, הוא תקנון הקרן מינואר 2016 (להלן גם – התקנון).

     

17. סעיף 55.4 לתקנון קובע, כי מבוטח שנכותו נגרמה כתוצאה ממחלה בה לקה טרם הצטרפותו לקרן, זכאי לפנסיית נכות, ככל שהשלים תקופת אכשרה בת 60 חודשים רצופים ממועד הצטרפותו לקרן ועד למועד גרימת הנכות לראשונה:

     

    "... הייתה הנכות תוצאה של מחלה, תאונה או מום שלקה בהם המבוטח בכל עת לפני הצטרפותו או חידוש הביטוח בקרן, תהא זכאות לפנסיית נכות רק אם מועד הנכות חל לאחר שהיה מבוטח פעיל בקרן תקופה רצופה של שישים חודשים ממועד הצטרפותו או חידוש הבטוח בקרן ובלבד שבמהלך תקופת שישים החודשים הנ"ל לא היה נכה, כתוצאה מהמחלה, תאונה או המום הנ"ל. הקביעה בעניין זה תהיה בסמכות רופא מטעם הקרן או הוועדה הרפואית או ועדה רפואית לערעורים והאמור בסעיפים 64 ו-65, יחול בשינויים מחוייבים."

    (ההדגשה אינה במקור, ד.ח.ז)

     

18. אלא שהמונח "מועד ההצטרפות", אינו מוגדר בתקנון הקרן, לא בסעיף ההגדרות ואף לא בסעיף 13 לתקנון, שעניינו "הצטרפות לקרן".

    כמו כן, בניגוד לטענת הנתבעת, לא מצאנו בהוראות התקנון הוראה הקובעת כי ככלל, מועד ההצטרפות לקרן הוא מועד ביצוע התשלום הראשון בפועל לקרן, להבדיל מהמועד שממנו נזקפו לראשונה דמי הגמולים ששולמו.

     

19. מאחר שלא ניתן ללמוד מלשון התקנון מהו "מועד ההצטרפות" ממנו מתחילה להימנות תקופת האכשרה לצורך הזכאות לפנסיית נכות, הרי שיש לפנות לכללי הפרשנות הקבועים בפסיקה, קרי – פרשנות תקנות הקרן בשלמותן ועל פי מטרתן תוך התחשבות בעקרונות השוויון וההדדיות עליהם מושתתות קרנות הפנסיה; פרשנות המאזנת בין המבוטח האינדיווידואלי לבין טובת כלל המבוטחים; והפעלת ספק לטובת המבוטח.

     

20. בתקנון הקרן מיוני 2018, שאימץ את נוסח הוראות התקנון האחיד, נקבע בסעיף 13 במפורש כי "מועד ההצטרפות או מועד חידוש הביטוח של עמית בקרן יהיה המועד שבו הושלמו כל הפעולות שלהלן, לפי המאוחר: (1) קבלת בקשת הצטרפות מלאה של העמית; (2) אישור החברה המנהלת לצירוף העמית או לחידוש ביטוחו בקרן; (3) העברת דמי גמולים לקרן בגין העמית..." (ההדגשות אינן במקור, ד.ח.ז).

    מכאן, שחזקה כי ככל שמנסח התקנון משנת 2016 התכוון לכך שמועד ההצטרפות יהא המועד המאוחר, היה קובע זאת במפורש, כפי שעשה בתקנון משנת 2018, ומכל מקום, ככל שקיים ספק בעניין זה, הרי שיש להפעילו לטובת התובע.

    כמו כן, יש לזקוף את העובדה שתקנון הקרן חסר הגדרה ברורה ומפורשת של המונח "מועד ההצטרפות" לחובת המנסחת – הקרן, ולטובת המבוטח – התובע.

     

21. בנוסף, התקנון הרלבנטי לענייננו אינו מכיל הוראה האוסרת רכישת זכויות באופן רטרואקטיבי וקיצור תקופת האכשרה באמצעות תשלום דמי גמולים רטרואקטיביים. זאת, בניגוד לתקנון הקרן מיוני 2018, שקבע מפורשות כי דמי גמולים ששולמו בגין תקופה הקודמת למועד תשלומם "לא יקנו לעמית כיסוי ביטוחי בשל תקופה שקדמה למועד תשלומם והתקופה שקדמה למועד התשלום לא תבוא במניין תקופת האכשרה..." (סעיף 17(ב) לתקנון הקרן מיוני 2018), ובניגוד לתקנונים של קרנות פנסיה אחרות, המכילים הוראה מפורשת כאמור (ראו למשל ק"ג (ת"א) 59298-10-13 דוד בן סימון - קרן פנסיה הראל גלעד פנסיה, מיום 22.11.2015).

     

22. אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת לפיה יש בהוראות התקנון מיוני 2018 כדי להשליך על פרשנות התקנון הרלבנטי לעניינו, שכן על פי ההלכה הפסוקה, זכויות העמיתים בקרן נקבעות לפי הוראות התקנון שהיו בתוקף במועד קרות האירוע המזכה (עניין אליאב). כמו כן, כפי שכבר נקבע, יש לזקוף את העובדה שתקנון 2016 חסר קביעה מפורשת האוסרת על רכישת זכויות באופן רטרואקטיבי וקיצור תקופת האכשרה, כפי שקיים בתקנון 2018, לחובת המנסחת – הקרן.

     

23. עוד יוער בהקשר זה, כי לא מצאנו כי קיימת מניעה חוקית לרכוש זכויות באופן רטרואקטיבי, ולקצר באופן זה את תקופת האכשרה.

    כך למשל, תקנה 41כה(א) לתקנות, שכותרתה "זכויות למפרע", קובעת כדלקמן:

    "עמית בקופת גמל לקיצבה רשאי לרכוש זכויות שתחולתן למפרע -

    (1)בקרן ותיקה - אם לא חלפו יותר מ-24 חודשים ממועד שהופסקו תשלומיו לקרן הותיקה ורכישת הזכויות למפרע היא לתקופת ההפסקה;

    (2)בקרן חדשה מקיפה ובקרן חדשה כללית - ובלבד שהרכישה היא בשל אותה שנת מס שבה זו מתבצעת,"

     

24. אף לא מצאנו כי חוזרים של אגף שוק ההון, ביטוח וחסכון של משרד האוצר מיום 24.3.2015 ומיום 1.1.2017, אליהם הפנתה הנתבעת, רלבנטיים לענייננו.

    ראשית, חוזרים אלו נכנסו לתוקף בימים 1.1.2016 ו-1.6.2017 בהתאמה, לאחר שכבר נקבע מועד הצטרפותו של התובע לקרן.

    שנית, מדובר במסמכים לבר-תקנוניים, שהקרן לא אימצה במפורש לתוך התקנון ולא עדכנה את התובע בעניינם, כך שאף אם מדובר בהוראות המחייבות את הנתבעת, אין הן מחייבות את התובע.

     

25. לא זו אף זו. מהמסמכים שהונחו בפנינו עולה, כי כוונת הנתבעת בזמן אמת הייתה כי מועד הצטרפותו של התובע לקרן היה המועד הראשון שבו נזקפו לזכותו דמי הגמולים – בפברואר 2011, ולא מועד העברת הגמולים בפועל, בספטמבר 2011.

    כך למשל, ב"דוח תקופתי למבוטח" שהנפיקה הנתבעת לתקופה שמחודש ינואר ועד לחודש יוני 2014 (נספח א' לכתב התביעה), צוין כי "מועד הצטרפות לראשונה לקרן" הוא חודש 02/2011, וכי "תאריך הותק" של התובע הוא 01.02.2011.

    אף ב"דף פרטי זכויות" שהנפיקה הנתבעת ביום 2.7.2013 (נספח ב' לכתב התביעה), צוין כי "תאריך הצטרפות לקרן" של התובע הוא יום 01.02.2011.

    הנתבעת לא הציגה בפנינו אסמכתא רשמית בה צוין מועד הצטרפות אחר, ואף לא סיפקה הסבר מניח את הדעת מדוע ציינה במסמכים שהציג התובע כי "מועד ההצטרפות" או "תאריך הוותק" הוא פברואר 2011 .

     

26. לאמור לעיל יש להוסיף, כי על פי ההלכה הפסוקה, קרן הפנסיה חבה בחובת נאמנות כלפי עמיתיה, לרבות חובת גילוי מוגברת הכוללת חובת גילוי יזום של פרטים רלבנטיים, הידועים לה בהיותה המבטח והעלולים לפגוע במבוטח. חובה מוגברת זו נובעת מעצם טיבם של יחסי הכוחות הקיימים בין קרן הפנסיה לבין המבוטח, ומטיבה וטבעה של הנתבעת כקרן פנסיה חברתית (ע"ע (ארצי) 1341/01 רחל רפפורט - מבטחים, מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ, לח(2003) 630 (2003)).

     

27. משכך, היה על הנתבעת ליידע את התובע עם הצטרפותו לקרן, כי אין אפשרות לקצר את תקופת האכשרה באמצעות תשלום גמולים באופן רטרואקטיבי, וכי על אף ביצוע תשלום הגמולים מחודש פברואר 2011, היא רואה את מועד הצטרפותו לקרן לצורך חישוב זכויותיו מחודש ספטמבר 2011.

    אלא שכאמור, לא זאת בלבד שהנתבעת לא יידעה את התובע בזמן אמת כי אין בתשלום גמולים רטרואקטיביים כדי להקדים את מועד הצטרפותו לקרן, אלא שלאורך תקופת חברותו בקרן, הנפיקה לו הנתבעת מסמכים בהם ציינה במפורש כי מועד הצטרפותו לקרן הוא פברואר 2011, ולא ספטמבר 2011.

     

28. לא נעלמו מעינינו טענות הנתבעת באשר לתכלית תקופת האכשרה, וכי קיצורה מחליש את עקרון הערבות ההדדית, במובן זה שהוא מעביר חלק מהסיכון הכרוך בקבלת עמית עם בעיה רפואית קיימת אל כתפי העמיתים הקיימים. עם זאת, התרשמנו כי במקרה זה, הפגיעה בעקרונות הערבות ההדדית והשוויון היא מצומצמת ומוגבלת.

     

    ראשית, אין מדובר בביטול תקופת האכשרה ועיקורה מתוכן (כפי שנדון בעניין אבו נסאר, אליו הפנתה הנתבעת), אלא באפשרות קיצורה בלבד. על פי תקנה 41כה(א) לתקנות, החלה על הקרן בהיותה קרן חדשה מקיפה, רכישת זכויות שתחולתן למפרע מוגבלת לשנת המס שבה אלו נרכשו, כך שממילא האפשרות של קיצור תקופת האכשרה מוגבלת ל-12 חודשים לכל היותר.

    בהקשר זה יוער, כי במקרה הקונקרטי שבפנינו, שילם התובע דמי גמולים למפרע בגין 7 חודשים בלבד, כך שאין מדובר בפגיעה משמעותית בתקופת האכשרה המלאה בת 60 החודשים.

     

    שנית, ביוני 2018 אימצה, כאמור, הקרן, את נוסח הוראות התקנון האחיד, הקובעות במפורש כי תקופה בגינה שולמו דמי גמולים למפרע לא תבוא במניין תקופת האכשרה. משכך, פרשנות התקנון מינואר 2016 באופן המאפשר קיצור תקופת האכשרה רלבנטי אך לקבוצה סגורה של עמיתים, שהצטרפו לקרן עובר לחודש יוני 2018 ושטרם חלפו 60 חודשים מיום הצטרפותם ועד ליום גרימת הנכות.

29. נוכח כל האמור, אנו סבורים כי פרשנות לפיה מועד הצטרפותו של התובע לקרן הוא המועד הראשון בגינו נזקפו לזכותו גמולים בקרן, ולא מועד העברת הגמולים בפועל, היא פרשנות המאזנת נכונה בין טובת התובע לבין טובת כלל המבוטחים בקרן.

     

30. בשולי הדברים ייאמר, כי לא מצאנו כי יש בפסקי הדין בעניין בן סימון (ק"ג (ת"א) 59298-10-13 דוד בן סימון - קרן פנסיה הראל גלעד פנסיה, מיום 22.11.2015) ובעניין פודוליאנו (ע"ב (ב"ש) 2008/06 פודוליאנו יונה - מבטחים קרנות פנסיה בע"מ, מיום 26.11.2006), אליהם הפנו הצדדים, כדי לשנות מקביעתנו לעניין מועד ההצטרפות של התובע, מאחר שנסיבותיהם אינן דומות לנסיבות דכאן.

    בעניין בן סימון אכן נפסק, כי מועד הצטרפות התובע לקרן היה המועד בו התקבל התובע לקרן הפנסיה ושולמו בגינו דמי גמולים לראשונה, ולא המועד הראשון בגינו נזקפו דמי הגמולים למפרע. עם זאת, באותו מקרה נסמך בית הדין, בין היתר, על לשונו של תקנון קרן הפנסיה, שבשונה מענייננו, קבע במפורש כי "למען הסר ספק, תשלומים כאמור (בגין תקופה שבה הועברו לקרן דמי גמולים באופן רטרואקטיבי, ד.ח.ז) בגין מבוטח לא פעיל שחידש ביטוחו או בגין מבוטח שהצטרף לראשונה לקרן לא יחשבו לצורך מנית תקופת אכשרה" (פסקה 48 לפסק הדין). כמו כן, בדוחות השנתיים שקיבל התובע באותו עניין, שאף אותם לקח בית הדין תחת שיקוליו, צוין במפורש כי מועד ההצטרפות הוא ינואר 2009, המועד בו התקבל התובע לקרן ושולמו בגינו דמי גמולים לראשונה, אף זאת בשונה לענייננו.

    בעניין פודוליאנו נדונה השאלה מהו האירוע המכונן הקובע את מועד ההצטרפות לקרן, מועד ניכוי התשלומים משכר העובד, או מועד דיווח שמו של העובד לקרן והעברת התשלומים אליה. הטענה כי ניתן לצבור זכויות באופן רטרואקטיבי נטענה באותו עניין כטענה חלופית בלבד, והתייחסות בית הדין אליה הסתכמה בקביעה כי יש לדחות את הטענה, משאין התקנון קובע אפשרות לרכישה רטרואקטיבית של זכויות. אף בעניין פודוליאנו, תקנון הקרן שתק ביחס לאפשרות זקיפת התקופה בגינה שולמו דמי גמולים באופן רטרואקטיבי על חשבון תקופת האכשרה, אלא שבשונה מענייננו, בעניין פודוליאנו מועד ההצטרפות שהופיע על גבי רישומי הקרן היה המועד בו קיבלה הקרן את התשלום הראשון בפועל (פסקה 17 לפסק הדין), בעוד שבענייננו – בכל המסמכים הרשמיים שהנפיקה הקרן, ציינה הקרן כי מועד ההצטרפות לקרן הוא פברואר 2011, כמפורט לעיל.

     

31. נוכח כל האמור, מסקנתנו היא כי מועד הצטרפותו של התובע לקרן הוא פברואר 2011, וכי במועד קרות האירוע הביטוחי השלים התובע את תקופת האכשרה הנדרשת בת 60 חודשים, בהתאם להוראות סעיף 55.4 לתקנון הקרן.

     

    סוף דבר

     

32. התביעה מתקבלת.

    אנו קובעים כי מועד הצטרפותו של התובע לקרן הוא פברואר 2011.

    התובע יועמד לבדיקה בפני הוועדה הרפואית, לצורך בחינת זכאותו לפנסיית נכות.

     

33. בשים לב לתוצאה אליה הגענו, תישא הנתבעת בהוצאות התובע ובשכ"ט עורך דינו בסך 4,000 ₪, שישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

     

    זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

     

    ניתן היום, א' שבט תש"פ (27 ינואר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

    גב' אורנה רזניק נציגת עובדים		דפנה חסון-זכריה, שופטת		מר ערן בסטר נציג מעסיקים