א.פ. נ' המוסד לביטוח לאומי

לפני תביעה להכרה בליקויים בגב ובברכיים של התובע, כפגיעה בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה. התביעה כללה במקור גם טענה בדבר קשר בין ליקוי במרפקים לבין העבודה, אך התובע לא עמד על טענה זו בסיכומיו.

עיקרי העובדות וההליך המשפטי

1. אלה הן העובדות נשוא ההליך, המוסכמות על הצדדים:

   • התובע יליד 1936, מתגורר בעין ורד. התובע חקלאי עצמאי מגיל 15.

   • התובע עבד בשדה כ-18 שעות ביום, בגידול פרחים, ירקות ופירות, 7 ימים בשבוע עפ"י התקופות כדלקמן:

     א.פרחים – משנת 1967 ועד 2010.

     ב.עיבוד פרדסים – משנת 1948 ועד 1980.

     ג.ירקות - משנת 1948 ועד 1990.

   • במסגרת עבודתו התובע נאלץ להרים באופן יומיומי קרטונים גדולים של פרחים וכן ירקות ופירות במשקלים כבדים מאוד לצורך העברתם לבית אריזה. הרמת המשאות נעשתה באמצעות התכופפות והרמה, ע"פ פירוט כדלקמן:

     א.הרמה של כ- 200 ארגזי פירות מידי יום משנת 1956 ועד 1969. משקל כל ארגז בין 20- 30 ק"ג לארגז.

     ב.הרמה של כ- 300 קרטוני פרחים מידי יום משנת 1967 ועד 2010. משקל כל קרטון בין 10 ק"ג ל- 110 ק"ג, תלוי בסוג הפרחים.

     ג.הרמה של כ- 300 ארגזי ירקות מידי יום משנת 1948 ועד 1990. משקל כל ארגז בין 20- 30 ק"ג לארגז.

   • התובע העמיס את הפירות משנת 1948 עד 1955 על חמור או פרד. משנת 1953 עד 1960 (יש לנכות מתקופה זו שנתיים שהתובע היה בצבא) העמיס על משאיות, וכן על טרקטור משנת 1955 ועד לשנת 1969.

   • את הירקות התובע העמיס משנת 1948 ועד 1955 על חמור ופרד. בשנים 1955 עד 1990 העמיס התובע על טרקטור. העמסת ירקות של כל המושב משנת 1948 ועד 1970 על משאיות. התובע העמיס ארגזים כ- 3 שעות ביום.

   • התובע הרים את ארגזי הירקות על פרד/ חמור ולאחר מכן על משאיות לשוק הסיטונאי. את הפירות התובע היה מעמיס על פרד / חמור, ולאחר מכן מעמיס על עגלה, ומשם לבתי אריזה.

   • לעניין הפרחים, התובע היה מעמיס את הקרטונים על עגלה ואחר כך מעמיסם בטנדר.

   • במשך כל השנים התובע עבד 18 שעות ביממה כולל שבתות וחגים. אם זה קטיף וטיפול בפרדס, העמסת ארגזים וכו'.

   • התובע גידל ירקות מכל הסוגים: עגבניות, פלפל, מלפפונים, כרוב, כרובית, גזר. וכן 10 סוגי פרחים ותותים.

   • בתקופה הרלוונטית היה לתובע כ- 60 דונם גידול פרחים, והתובע במשך כ- 7 שעות כל יום היה מכופף על הברכיים בתנועה, בשתילה בניקוי עשביה ובקטיף. יתר השעות התובע עבד בעמידה על הרגליים עם כיפופים של הגב והברכיים להרמת משאות כבדים ועבודת המשק.

   • כמו כן, בשנים 1978- 1985 היה לתובע כ- 30 דונם של תותים, כאשר גם בעבודה זו נאלץ לעבוד כפוף על הברכיים- במשך כ- 7 שעות ביום. התותים גדלים על הרצפה, כך גם השתילה, הקטיף, וכל יום סגירה ופתיחה של אריזות הניילון המכסות את התותים.

   • דהיינו התובע נאלץ להיות על ברכיו בתנועה במשך כ- 7 שעות ביום, ובשאר הזמן כמפורט בסעיף 9 לעיל.

   • התובע הרים באותה עת כ- 300 ארגזי תותים ליום, משקל לכל ארגז כ- 5 ק"ג, כ- 3 שעות ביום.

   • התובע נהג על טרקטור בממוצע במשך 3 שעות ביום במשך התקופה מ- 1950 ועד לשנת 1990, בין השאר לצורך חריש, תיחוח, ריסוס, והובלת סחורה. יצוין, כי חריש על הטרקטור גורם עקב הרגבים לעבודת ידיים וקפיצות וזעזוע בכל חלקי הגוף, ובנוסף גם בהובלות.

      

2. בהחלטה מיום 8.7.19 מונה מטעם בית הדין ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית (להלן: "המומחה"), לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו של התובע לליקויים הנטענים.

    

3. בחוות הדעת של המומחה מיום 30.9.19, לאחר סקירה מפורטת של העובדות והמסמכים הרפואיים, הוא קבע כדלקמן:

   "1.מהו הליקוי של התובע במרפקים, גב וברכיים?

   עמוד שידרה מותני היצרות ספינלית וצליעה לסירוגין, מחלה דיסקלית L3 עד S1.

   ברך ימין – שחיקה (אוסטיאוארטריטיס); מצב אחרי החלפת ברך ימין 2011.

   ברך שמאל – קרע סהרון פנימי; כנראה לאחר ארטרוסקופיה 2007 ומניסקטומיה חלקית.

   מרפקים – אין תיעוד ללקוי.

   ההדמייה היחידה המצוטטת הינה סיטי עמ"ש מותני דיסק 1S3L (18.7.16 מרפאת כאב תל השומר).

   2.האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

   על פי העובדות המוסכמות, התובע עבד החל משנת 1950 כחקלאי, כ-18 ש' ביום לאורך כל השבוע.

   העבודה כללה עיבוד פרדסים (1980 – 1948), ירקות (1990 – 1948) ופרחים (1967-2010).

   מניתוח מרכיבי העבודה ניתן לאתר את המאפיינים עיקריים רלוונטיים:

   הרמה יומיומית קרטונים במשקלים כבדים מאוד. מדובר בהרמת 200 עד 600 ארגזים ביום במשקל 20- 30 ק"ג. יש לשים לב כי בשנים 1967-1990 הייתה במקביל עבודה בפרחים וירקות ולכן ניתן להגיע לכמות של כ-600 ארגזים ביום. העמסה התבצעה לאורך השנים בצורות שונות, כמתואר בעובדות סעיפים 4-6 לאורך לפחות 3 שעות ביום.

   עבודה בכיפוף ברכיים בגידול פרחים ותותים, לפחות 7 שעות ביום (סעיף 10 לעובדות).

   נהיגה בטרקטור בשטח כולל רעד וזעזוע בכל הגוף.

   מניתוח עבודת התובע לאורך עשרות השנים, מאפייני העומס בהרמת משקל (המשקל לטלטול ידני וכמות המשאות ליום), רעד כלל גופי מנהיגת שטח, עבודה בכריעת ברכיים לאורך שנים רבות ולאורך כ-7 שע' ליום, יש לקבוע כי קיימת סבירות מעל 50% לקשר בין עבודת התובע לליקוי בגב ובברכיים. כאמור לא נמצא תיעוד רפואי לליקוי במרפקים.

   3.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:

   האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו?

   כמפורט בעובדות המוסכמות וניתוח העבודה בתשובה 2, הרי מדובר בעומס חריג על הגף במספר מאפיינים –

   ברכיים – עבודה רציפה בכריעה על הברכיים לאורך שעות רבות. מצב זה מעמיס הן את החלק האחורי של הסהרונים והן את מפרק פיקה / ירך במדור הקדמי.

   עמוד שדרה והרמת משקל חריג לטלטול ידני – כאמור מדובר במשקל 30- 20 ק"ג עד כ-600 פעם ליום ותוך כ- 3 שעות – לפחות בשנים 1967-90. מעיון בטבלה 3 המצ"ב למשקל המותר לטלטול ידני בעבודה מעל שעתיים ליום, עם הרמות בתדירות 360 – 30 לשעה, הרי שהמשקל המכסימלי הינו 14 ק"ג ולפיכך ברור כי התובע חרג מהמשקל המומלץ לטלטול ידני.

   עמוד שדרה ורעד כל גופי מנהיגת שטח בטרקטור – מוכר כגורם ליקוי הפוגע בגב התחתון.

   4. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?

   (השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

   כמודגש בפתיח, התיעוד הרפואי שהעובר הינו חלקי אך עולה ממנו כי התובע בריא למעט יתר ל"ד ולפחות עד שנת 2007 בהיותו בן 72 שנים. הלך כ-9 ק"מ הליכה ליום כמפורט.

   במצב זה יש לקבוע כי לאור השכיחות הטבעית לליקויים בגיל התובע הרי ש –

   הליקוי בגב התחתון (שחיקה והיצרות ספינלית) הינו החמרה משמעותית עקב עבודת התובע כמתואר.

   הליקוי בברך ימין (שחיקה תלת מדורית) הינו החמרה משמעותית עקב עבודת התובע.

   הליקוי בברך שמאל (קרע במניסקוס פנימי) הינו גרימה מלאה עקב עבודת התובע".

    

4. לבקשת הנתבע, הוצגו למומחה שאלות הבהרה. המומחה השיב לשאלות ביום 28.12.19. להלן יובאו השאלות והתשובות, בזו אחר זו:

   "1.בחוות דעתך ציינת שתי פעולות שיכולות להשפיע על הליקוי בגב: הרמת משאות ורטט מנהיגת שטח. אנא הסבר מה מבין הפעולות גרמה לדעתך למצב הגב?

   כמפורט בתשובות מקור 2 ו-3 לעיל, שתי הפעולות, כל אחת בנפרד ובוודאי כהשפעה מעצימה (סינרגטית) משפיעות על גב התחתון.

   הרמת משקל לאורך שנים רבות של משקלים שהינם מעבר למותר לטלטול ידני –

   הרמה יומיומית קרטונים במשקלים כבדים מאוד. מדובר בהרמת 200 עד 600 ארגזים ביום במשקל 30 – 20 ק"ג. יש לשים לב כי בשנים 1967-1990 הייתה במקביל עבודה בפרחים וירקות ולכן ניתן להגיע לכמות של כ-600 ארגזים ביום. העמסה התבצעה לאורך השנים בצורות שונות כמתואר בעובדות סעיפים 4-6 לאורך לפחות 3 שעות ביום.

   כאמור מדובר במשקל 20-30 ק"ג עד כ-600 פעם ליום ותוך כ-3 שעות – לפחות בשנים 1967-90. מדובר בטבלה שצורפה למשקל המותר לטלטול ידני בעבודה מעל שעתיים ליום, עם הרמת בתדירות 360 – 30 לשעה, הרי שהמשקל המכסימלי הינו 14 ק"ג ולפיכך ברור כי התובע חרג מהמשקל המומלץ לטלטול ידני.

   נהיגה בטרקטור בשטח כולל רעד וזעזוע בכל הגוף. מדובר ברטט כלל גופי בישיבה בטרקטור ונהיגת שטח. זהו מנגנון מוכר ומקובל לגרימת ליקוי בגב התחתון.

   כל אחד ממרכבי העבודה בנפרד מספיק על מנת להיחשב בסבירות מעל 50% כקשר בין עבודת התובע לליקוי בגב התחתון. שילוב ותרומה מעצימה של שני המרכיבים מעצים ההשפעה יחדיו.

   2.מה היה מנגנון הפגיעה בגב? האם מדובר בפגיעות זעירות או בתהליך תחלואתי מתמשך?

   מדובר בפגיעות זעירות חוזרות ונישנות כמקובל במנגנון המיקרוטראומה –

   רטט כלל גופי בנהיגה בטרקטור בתנאי שטח לאורך שעות רבות ושנים רבות.

   הרמת משקל חריג מהמותר לטלטול ידני תוך תנועות כיפוף ויישור.

   3.נא הסבר כיצד חישבת את מידת ההשפעה לעניין הגב, לאור גילו של התובע. האם מדובר בהשפעה משמעותית, בהשוואה לכל הגורמים למצב הרפואי.

   כמפורט בתשובה 4 מקור, עולה כי התובע בריא למעט יתר ל"ז ולפחות עד שנת 2007 בהיותו בן 72 ש' הלך כ-9 ק"מ הליכה ליום כמפורט. למרות גיל התובע לא נמצאו כל עדות למחלות ניווניות תואמת גיל בשלד ולא מתועדים אירועי חבלה. מודגש כי באופן חריג לגילו ביצע פעילות גופנית ספורטיבית ללא מגבלה (הליכה 9 ק"מ ליום).

   במצב זה לא ניתן לקבוע כי הליקוי בגב נובע משינוי טבעי לגילו. יש לקבוע כי החשיפה החריגה בעבודת התובע הינה בעלת השפעה משמעותית להחמרה בליקוי בגב. נקבע כהחמרה ולא גרימה מלאה רק מפאת גיל התובע ואפשרות לקיום שינוי ניוון / הזדקנות א-סימפוטמטיים לאורך השנים".

    

5. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

   טענות הצדדים

6. התובע טוען, כי דין התביעה להתקבל. קביעות המומחה חד משמעיות, ברורות ומנומקות. הלכה היא כי יש לייחס משקל מיוחד לחוות הדעת. יש להכיר בקשר הסיבתי בין הליקויים בברכיים ובגב לבין עבודתו רבת השנים כחקלאי.

    

7. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה. ביחס לגב, המומחה לא ציין מהי התנועה החוזרת ונשנית שגרמה לדעתו למצב הגב, והתייחס לכל התנועות שפורטו בהחלטה בדבר המינוי. המומחה השיב בתשובה לשאלות הבהרה כי גם נהיגה בטרקטור וגם הרמת משאות גרמו למצב הגב. מדובר בפעולות שונות בתכלית, שאינן דומות, אף לא במהותן. המקרה כלל לא מתאים לנדרש לפי תורת המיקרוטראומה. המומחה אף לא קבע אם מדובר בהשפעה משמעותית, אך כתב כי מדובר ב"החמרה משמעותית".

   לגבי הברכיים- המומחה קבע כי מצב הברכיים נובע מכריעה רצופה ממושכת. המומחה לא הזכיר כל תנועה בברכיים אלא תנוחה קבועה בלבד, למרות שבהחלטת המינוי פורטו תנועות שביצע התובע בברכיים. לפי הפסיקה נזק עקב תנועה קבועה אינו מהווה מיקרוטראומה בעבודה.

    

   דיון והכרעה

8. לאחר שקילת טיעוני הצדדים, חוות דעת המומחה והמענה לשאלות ההבהרה, מצאתי כי דין התביעה להתקבל, בהתאם לחוות הדעת.

    

9. הלכה היא, כי המומחה הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין לא יסטה מחוות דעתו אלא בנסיבות יוצאות דופן. כך, נפסק בין היתר בעב"ל (ארצי) 30163-04-15 אנג'לה ברנר – המוסד לביטוח לאומי (14.3.17) :

   "המומחה היועץ הרפואי הממונה על ידי בית הדין הוא המנחה את בית הדין בקביעות בשאלות שברפואה, ובית הדין כרגיל לא יסטה מחוות דעתו, אלא בנסיבות יוצאות דופן (עב"ל (ארצי) 346/06 המוסד לביטוח לאומי - בוארון [פורסם בנבו] (15.5.07), בפסקה 13; עב"ל (ארצי) 1035/04 ביקל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (6.6.05), בפסקה ו')"

    

   וראו גם: עב"ל (ארצי) 43408-02-11 אהרונוף – המוסד לביטוח לאומי, 30.4.12; עב"ל (ארצי) 46434-06-11 עארף - המוסד לביטוח לאומי, 25.4.12; עב"ל (ארצי) 64257-12-14 יניב יהוד- המוסד לביטוח לאומי (8.8.16).

    

10. בענייננו, קבע המומחה בחוות דעת ארוכה, מפורטת ובהירה, כי קיימת סבירות העולה על 50% שקיים קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לליקוי בגב. המומחה מסביר, כי מצבו של הגב הושפע מהרמת משקל חריג משך שנים רבות, כפי שהרים התובע במסגרת עבודתו, כמו גם מרעד כל גופי בנהיגת שטח בטרקטור. שני הגורמים השפיעו, לדעתו של המומחה, על מצבו של הגב התחתון. המומחה מסביר כי שתי הפעולות "כל אחת בנפרד ובוודאי כהשפעה מעצימה (סינרגטית) משפיעות על הגב התחתון". אין ממש בטענת הנתבע, לפיה העובדה שהמומחה מצביע על שתי פעולות שונות, מלמדת שאין המדובר בפגיעה לפי תורת המיקרוטראומה. הנתבע עצמו הסכים במסגרת ההליך כי עבודתו של התובע כללה תנועות חוזרות ונשנות, התובע הוכיח תשתית עובדתית נדרשת לפי תורת המיקרוטראומה, והמומחה מונה בהסכמה.

    במהלך השנים הרבות בהן עבד התובע כחקלאי הוא ביצע מספר תנועות חוזרות ונשנות, אשר די בכל אחת מהן, כשלעצמה, כדי להקים את הבסיס העובדתי הנדרש לפי תורת המיקרוטראומה. מתוך כלל הפעולות, ציין המומחה שתיים מרכזיות שהשפיעו על מצבו של הגב. המומחה מציין עוד, כי ההשפעה המשותפת של שתי הפעולות בעבודה מעצימה את הפגיעה.

     

11. אשר לפגיעה בברכיים הסביר המומחה, כי עבודתו של התובע בכריעה על הברכיים לאורך שנים רבות, שעות רבות מדי יום, גרמה לעומס רב. לדעתו, הליקוי בברך ימין הוחמר משמעותית עקב עבודת התובע והליקוי בברך שמאל נגרם באופן מלא בשל עבודת התובע. ויודגש, המומחה לא כתב כי שהייתו של התובע בתנוחת כריעה ללא תזוזה גרמה לפגיעה, אלא כתב כי "העבודה בכריעת ברכיים" הובילה לנזק. במסגרת העובדות המוסכמות תוארה עבודתו של התובע על ברכיו: "בתנועה, בשתילה, בניקוי עשביה ובקטיף". משמע, אין המדובר בכריעה ללא תזוזה על הברכיים. אף בהקשר זה חוות הדעת מנומקת וקובעת באופן ברור כי קיים קשר בין העבודה לפגיעה.

     

12. לאור כל האמור ובנסיבות אלו, אין כל הצדקה שלא לקבל את חוות דעתו הברורה והמנומקת של המומחה, המעוגנת בחומר הרפואי, ולפסוק בניגוד לדעתו.

     

13. התביעה מתקבלת, כך שהפגיעות בגב ובברכיים מוכרות כפגיעות בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. הפגיעה בגב ובברך ימין על דרך ההחמרה והפגיעה בברך שמאל כגרימה מלאה.

     

14. מאחר שהתובע יוצג על ידי הלשכה לסיוע משפטי אין צו להוצאות.

     

    ניתן היום, ז' אדר תש"פ, (03 מרץ 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.