פס"ד בבקשה למינוי גיסו של אדם כאפוטרופוס עליו

המבקשים מבקשים למנות את המבקש כאפוטרופוס לענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים של מר ע', אחיה של המבקשת וגיסו של המבקש.

בתיק זה התקיימו שני דיונים במעמד כל הגורמים, למעט האדם, שמבוקש למנות לו אפוטרופוס, שלא הופיע, אך מונתה לו אפוטרופא לדין.

בדיונים נשמעו עדכונים בדבר מצבו של מר ע', וגם לאחר הדיון השני הוגשו עדכונים על ידי האפוטרופא לדין, ב"כ המבקשים ועו"ס לסדרי דין. ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה לא הגישה עדכון, ואני מקבלת כי עמדתה בדיון לא השתנתה.

לאחר ששקלתי את כל העובדות, שהובאו לפניי, אני דוחה את הבקשה למינוי אפוטרופוס לדין למר ע', וקובעת כי ימשיך להיות מטופל באמצעות הלשכה לשירותים חברתיים, כמתואר בתסקיר האחרון.

מר ע', יליד שנת --, אובחן מגיל צעיר כבעל מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה קלה, הוא בעל לקות --- קשה, אך אינו זכאי ל---. מאז פטירת הוריו הוא מתגורר לבדו בבית, השייך לו ולמבקשת מס' 1 כירושה מהוריהם. אחות נוספת של הצדדים, גב' א', לא ביקשה להיות מעורבת בתיק.

המבקשים דואגים לו, המבקש מס' 2 הינו הדמות המשמעותית בקשר עמו, דואג לחשבונותיו, דאג לשיפוץ ביתו ונקיונו, אך מר ע' מתואר על ידו כמי שאינו משתף פעולה, מסכן את עצמו ואת הסביבה, צועק, בעל קושי בשליטה והבנת מצבים חברתיים, טורק דלתות, הניף סכין, שותה, חסר תעסוקה וזקוק להשמה במסגרת חוץ ביתית. המבקשים גרים ב-- ומתקשים להמשיך לטפל במר ע' ללא מינוי המבקש כאפוטרופוס.

מהתסקירים והאיבחונים עולה כי מר ע' עצמאי בהליכה עם --, הולך ל-- ולחוף הים, עורך קניות, מזהה כסף אך מתקשה עם חישוב עודף, לא רכש מיומנויות קריאה וכתיבה, משתמש במכשירי חשמל, מחזיק בטלפון נייד, חוצה כביש, ומשתמש במשאבי הקהילה.

מר ע' מוזנח בעצמו ומזניח את ביתו. אינו מקפיד על ניקיון הבית ובמיוחד המטבח, אינו זורק מזון מקולקל, אינו מתקלח בבית באופן קבוע אלא רק במקווה בתדירות נמוכה, אינו מקבל טיפולי שיניים באופן סדיר ומסרב לקבל עזרה בתספורת וגילוח ובקבלת ארוחות באופן סדיר.

מר ע' גם אינו משתף פעולה בקבלת זכויותיו, מאבד סבלנות בתור, מתקשה לשתף פעולה עם גורמי טיפול, ואף מסרב לכניסת מנקה לביתו, ולתעסוקה קבועה.

מר ע' מסרב להופיע בבית המשפט, מתנגד בכל הזדמנות ובתוקף ליציאה ממגורים בבית, וסירב להופיע בבית המשפט.

מר ע' אוהב קשרים חברתיים, קשור למבקשים ומעריך את המבקש, גיסו. מר ע' יצר קשר עם חונכת ומדריכה, שנשלחו אליו מטעם "סביבה תומכת" ממח' הרווחה, שמח לקראתן ומשתף עימן פעולה באופן חלקי.

עו"ס לסדרי דין סיכמה בחוות דעתה על בסיס דיווחי המדריכה והמדריכה השיקומית כי למר ע' יש יכולת גיוס להליך, כי הוא זקוק לסידור במסגרת חוץ-ביתית אך מתנגד לכך בתוקף. הומלץ כי ייעשה נסיון נוסף לגייסו לשיתוף פעולה לקראת מעבר למסגרת חוץ ביתית מתאימה, וקבעה אבני דרך – יציאה לנופשון בקהילה, ככל שיסכים ואם יעזוב יועבר עניינו לועדת האיבחון לבחינת שינוי ההחלטה מדיור בקהילה למעון. עוד נקבע כי אם יסרב לצאת לנופשון בהוסטל יימשך המעקב ושירות סביבה תומכת, כאשר אם יוחרף מצבו, יתבקש צו מתאים. במקביל נקבע כי ייערך שוב 'מבצע ניקיון' בעזרת המבקש, גיסו.

האפוטרופא לדין תיארה את הדברים באופן דומה לתיאור הרווחה, הדגישה את סירובו הנחרץ של מר ע' למינוי אפוטרופוס וליציאה מביתו. עו"ד גב' ברזילי תיארה כי על אף מגבלתו השכלית הוא עצמאי ומסוגל להביע את דעתו לעניין המינוי.

האפוטרופא לדין מחווה דעתה כי למרות מצבו של המבקש, שאינו משביע רצון, מינוי אפוטרופוס לא יפתור את בעיית ההתנהגות וחוסר שיתוף הפעולה שלו, ומצביעה על כך שאין חוות דעת עדכנית בדבר מצבו.

עו"ס לסדרי דין קיבלה לפני עריכת התסקיר הראשון תעודת רופא מיום 29/3/19 בה ציין ד"ר פרז'נסקי כי אינו יכול לקבוע על הצורך במינוי אפוטרופוס לגוף ולרכוש. תעודת הרופא לא הוגשה לתיק.

הכל מסכימים כי מינוי תומך החלטות אינו רלוונטי ולא יביא שינוי בבעיות שבמצבו של מר ע'.

האפוטרופא לדין מחווה דעתה כי המענה למר ע' מתאים להמשיך במסגרת המערך החברתי כולל מסגרת סביבה תומכת, לעניין קבלת זכויות, מזון סדיר, בריאות ניקיון ושילוב במסגרת תעסוקתית.

דיון והכרעה

לאחר שסקרתי את עמדות הצדדים, וכאמור לעיל, אני קובעת כי מינוי המבקש כאפוטרופוס אינו עומד באמות המידה של החוק והפסיקה, ויהיה בו יותר כדי לפגוע במר ע', מאשר להיטיב עמו.

אין חוות דעת עדכנית, הקובעת כי מר ע' אינו מסוגל לדאוג לענייניו, כנדרש בסעיף 8 לחוק הכשרות המשפטית. הבקשה הוגשה ביום 22/1/19 והתבססה על ועדת איבחון לפי חוק הסעד מיום 15/3/18. הסיכום מדבר על המלצה "לשקול חלופה במסגרת המענים הקיימים עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", המשך מגורים בבית המשפחה אלא אם המשפחה או מר ע' יבקשו דיור חוץ ביתי בקהילה, מעקב רופא --, מסגרת לשעות הפנאי, תעסוקה מוגנת, ודגש על פיתוח מיומנויות חברתיות, עזרה עצמית ומיומנויות יום יום. הא ותו לא.

אף אם דעתנו אינה נוחה מהאופן בו מר ע' מתנהל, אין הדבר משמיע דווקא כי יש למנות לו אפוטרופוס. יפים לעניין זה דברי כב' השופט סגן הנשיא אסף זגורי בא"פ (נצרת) 58088-06-19 פלוני נ' פלונית ואח', 27.11.2019, פורסם בנבו:

"... הדעת והחובה להיזהר במתן הכרעות נמהרות ובלתי מבוססות דיין בענייני אפוטרופסות; לעתים מזומנות מדי, קריאת המסמכים הרפואיים, התסקיר ואף קיום דיון עם אותם גורמים במעמד הצדדים מחזקים נטייה מוקדמת לעבר מינוי אפוטרופוס לאדם מתוך אותה נקודה שיפוטית כי בכך אנו החברה, מסייעים לאותו אדם, שומרים עליו, מגנים עליו מפני ניצול, מאריכים את חייו, משפרים את איכותם.

חייבים אנו לזכור את הקשר נפש-גוף. אי אפשר להציל האחד ולפגוע באחר. הנה שוב מדוע עיקרון ההשתתפות בהליך של אותו אדם צריך להיות עיקרון מקודש. על בתי המשפט ללמוד את הנעשה בחיי האדם מתוך סביבתו הטבעית, מתוך נקודת ראותו שלו, מתוך המבט שלו על החיים ועל התהליך המשפטי. במהלך כל הדרך מחוייב בית המשפט להזהיר עצמו מלנהוג בשיפוטיות במובן הביקורתי של המילה, לאורך כל הדרך מצווים כולנו לזכור לכבד את הדרך שאותה אדם בחר לעצמו בחייו (גם במקרים של כמעט אפס מודעות עצמית וגם במקרים ש"אנו" – החברה חושבים שמדובר בדרך מזעזעת לחיות את החיים). ההתערבות בחיי אותו אדם עלולה לטלטלו מן הקצה אל הקצה. היא יכולה להציל את גופו אך להרוג את נשמתו. מדובר באיזון עדין שיש לערוך" (סעיף 16 לפסק הדין).

יצויין כי שם מונה אפוטרופוס, אך נקבע כי הוצאת האשה מביתה תהיה רק בקבלת אישור בית המשפט. יש גם לאבחן את פסק הדין שם מענייננו עת שם נקבע על ידי בית המשפט על בסיס מסמכים רפואיים כי האשה קשישה תשושת נפש. איני סבורה כי התיאור שקול למצבו של מר ע'.

אני קובעת כי לא מתקיימים תנאי סעיף 33א לחוק הכשרות המשפטית למינוי אפוטרופוס לבגיר, בוודאי לא במצטבר, כנדרש:

"(א)לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם בגיר לפי סעיף 33(א)(4), אלא אם כן ראה כי התקיימו כל אלה:

(1)בלא מינוי עלולים להיפגע זכויות, אינטרסים או צרכים של האדם;

(2)לא הופקד אצל האפוטרופוס הכללי ייפויי כוח מתמשך שערך האדם בעניינים שלגביהם מתבקש המינוי;

(3)לא ניתן להשיג את המטרה שלשמה נדרש מינוי אפוטרופוס ולשמור על טובתו של האדם בדרך המגבילה פחות את זכויותיו, חירותו ועצמאותו, לאחר שבחן את החלופות בנסיבות העניין, לרבות האפשרות למנות תומך בקבלת החלטות לפי סעיף 67ב.

(ב)נוסף על האמור בסעיף קטן (א), לא ימנה בית המשפט אפוטרופוס לאדם שאינו מסוגל לדאוג לענייניו אך מסוגל לקבל החלטות בקשר אליהם, אלא בנסיבות מיוחדות ולאחר שנוכח שאין מי שמוכן ומסוגל לסייע לו לדאוג לענייניו בלא מינוי כאפוטרופוס; מינה בית המשפט אפוטרופוס לאדם כאמור ייתן הוראות באשר לתפקידיו ולסמכויותיו של האפוטרופוס, בשים לב להוראות סעיפים קטנים (ה) ו-(ו), ובלבד שלא יוסמך האפוטרופוס לקבל החלטה בשמו של אדם בניגוד לרצונו".

אני מוצאת כי ניתן להשיג את מטרת הבקשה ולשמור על טובתו של מר ע' במסגרת חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), תשכ"ט-1969 כפי שסוכם על ידי עו"ס לסדרי דין בתמיכת האפוטרופא. גם המבקשים השאירו את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט, והתרשמתי מנכונותו של המבקש להמשיך ולסייע למר ע' גם ללא מינוי.

לא נסתרו מעיני קשיי המבקש, להמשיך ולדאוג לגיסו כפי שהוא עושה מזה שנים במסירות, אך אין בכך כדי לשנות את מסקנתי כי מינויו כאפוטרופוס אינו המענה לקשיים של המבקש ושל מר ע'.

אני מקבלת את חוות דעת האפוטרופא לדין כי מינוי אפוטרופוס למר ע' לא מהווה מענה לקשיי ההתנהגות שלו, ומפנה שוב לדברי כב' השופט זגורי בדבר הפגיעה באדם ורמיסת ריבונותו על עצמו:

"כשאני בוחן נסיבות מקרה זה, אני מגיע למסקנה שמעבר לתנאים שנקבעו בתיקון 18 בדבר מינוי אפוטרופוס לבגיר, יש לקרוא אל תוכם תנאי נוסף של היעדר שיפוטיות כלפי אורח החיים של האדם שעניינו נדון בפניי. אמור מעתה, הצלת חיים ושיפור איכות החיים של האדם, כן ובזהירות רבה, רמיסת חייו רק כיוון שהאחר (עו"ס אפוט' לדין, ואף בימ"ש) חושב אחרת, ממש לא" (סעיף 15 לפסק הדין).

כפיית יציאת מר ע' מביתו, שלהבנתי הוא הבית בו גדל מאז לידתו, עם הוריו כל עוד היו בחיים, והוא בן כ-- שנים כעת, טרם הדבר יהיה הכרחי תהווה, להבנתי פגיעה אנושה בכבודו ובמשמעות חייו. כל הצדדים ציינו את סירובו הנחרץ של מר ע' לעבור מהבית, והניסיון מלמד כי מעבר כזה ללא הסכמה עלול להיות טראומטי.

"ההכרעה הקשה עת מוצא עצמו בית המשפט במציאות נטולת חלופות כמפורט לעיל, שאז הוא צריך להכריע בין רצונו של אותו קשיש לבין פעולה מנוגדת לרצונו של הקשיש, אך נתפסת על ידי בית המשפט כפעולה הכרחית לשמירה על שלומו. על בית המשפט לבדוק עד כמה ינהג בגישה פטרונית כאילו יודע טוב יותר מאותו קשיש מה יותר טוב ולא ומה לא. וגם אם בית המשפט משתכנע כי אכן הוא יודע טוב יותר מאותו קשיש מה טוב לו, עליו לשאול את עצמו אם די בכך בכדי שהוא יכפה את רצונו על אותו קשיש.

הוצאת קשיש מביתו – מבצרו, למוסד חוץ ביתי – בית אבות, הנה פעולה משמעותית וקיצונית עת הדבר נעשה בניגוד לדעתו ולרצונו של הקשיש. הוצאת קשיש מביתו בניגוד לרצונו, יש בה לא רק משום פגיעה בחירותו, אלא שינוי באורחות חייו כפי שהיה רגיל אליהם במשך שנים. במציאות הקיימת ובהעדר פיקוח מספק על בתי אבות, מדובר לעיתים אך בפגיעה בכבודו של הקשיש" (א"פ (באר שבע) 63169-09-17 המרכז הישראלי לאפוטרופסות נ' ב"כ היועמ"ש, 4.10.2017, פורסם בנבו, מואזכר בא"פ (ב"ש) 2200-08-17 המרכז הישראלי לאפוטרופסות נ' ב"כ היועמ"ש, 2.7.2019, פורסם בנבו).

בסיכום האיבחון ובכל כתבי בי הדין הוכר הקושי של המבקש בהבנת מצבים חברתיים וקבלת מסגרות (מקום תעסוקה, רופא, תור לבדיקות וכד'). אני סבורה ששינוי המסגרת המוכרת, אף שאין דעתנו נוחה ממנה, והיא אינה בריאה למר ע', עלולה להזיק לו כולל לבריאותו ונפשו יותר מתועלתה.

תכנית הטיפול, הליווי והמעקב שקבע המערך הסוציאלי, ועדכון האיבחון לפי חוק הסעד הולמים את המצב, ובזמן שהתיק מתנהל הביאו להישגים גם אם לא ניכר שינוי מרחיק לכת בהתנהלות מר ע'.

אני נותנת תוקף של החלטה להמלצות התסקיר, ומוסיפה עריכת איבחון עדכני תוך שנתיים מהאיבחון הקודם (עד 15/3/20) או לפני כן במידת הצורך לפי המעקב והתהליך, שהומלץ.

הסיכום הינו כי הבקשה למינוי אפוטרופוס נדחית, וניתן תוקף של החלטה להמלצות התסקיר.

התיק ייסגר, אך יעלה למעקב לקבלת האיבחון העדכני לא יאוחר מיום 25/3/20 באחריות עו"ס לסדרי דין.

בנסיבות העניין אין מקום לחיוב בהוצאות משפט.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ולעו"ס לסדרי דין, ותעלה את התיק למעקב ביום 25/3/20.

ניתן היום, כ"ז כסלו תש"פ, 25 דצמבר 2019, בהעדר הצדדים.