פלוני נ' פלונית

נראה לי שזהו אחד מן המקרים בו עושה האב שימוש ציני בקטינה בת כ-7 שנים במלחמתו חסרת הפשרות באם.

זוהי הפעם הרביעית בה מתייצב האב בפני בית המשפט, ויש לומר כי בכל הפעמים הללו לא שכנע האב את בתי המשפט כי יש אמת בדבריו.

כך למשל, כבוד השופטת פולוס לא התרשמה כי יש מקום ליתן צו הגנה בהחלטתה מיום 8.3.20 בדיון שנערך במעמד צד אחד.

כך למשל, החלה החלטתה של כב' השופטת פולוס ביום 10.3.20 לאחר דיון במעמד שני הצדדים.

כך גם סברה חברתי, סג' הנשיאה, כב' השופטת מקייס בדיון אשר התקיים אמש, וכך סבור גם אני.

אגדיל ואומר, כי מדברי האב לאורך כל ההליך עולה רושם של אדם שאיננו יודע להבחין בין צרכיו ורצונותיו שלו להכפיף את האם, המשיבה לתכתיביו לבין צרכי הקטינה ויכולותיה.

כך למשל, בדיון ביום 8.3.20 הביא האב את הקטינה, ילדה בת 6.5 שנים, לאולם בית המשפט. לא זו אף זו, אלא שעל פי דברי האב עצמו, מקליט הוא את הקטינה על מנת שבית המשפט ישמע ויתרשם מהפחד של הקטינה מהאם, כך כאמור בהחלטתה של כב' השופטת פולוס, מיום 10.3.20 (עמ' 5 מול שורה 4).

האפוטרופה לדין אשר מונתה אמש ע"י ס' הנשיאה מקייס, לא מצאה להצביע על חשש ספציפי לשלומה ולטובתה של הבת הקטינה, אלא מעצם חייהם המשותפים של ההורים, המבקש והמשיבה.

למעלה מן הצורך אדגיש כי מזה זמן שאין המשיבה מתגוררת עם המבקש ועם הקטינה, אלא עברה להתגורר בבית אמה בXXXXX ואילו המשיב נותר עם הקטינה להתגורר בבית הצדדים שבXXXXX.

בכל הכבוד אומר כי אין דבר וחצי דבר בדבריו של המבקש, ובקשר עם התנהלותה ויכולותיה ההוריות של המשיבה, שכן, כאן, במהלך הדיון היום חזר וטען כי הציע לאם "משמורת משותפת" וזו סרבה.

לדידי ולהתרשמותי, מדובר באדם אשר איננו בוחל לבוא פעם אחר פעם לבית המשפט, איננו בוחל להקליט את בתו הקטינה ולהגיש תלונות במשטרת ישראל והכל מתוך מוטיבציה אותה אינני יכול להבין.

דבר אחד ברור, הורה אשר שמח על כך שבתו בת ה-6.5 שנים "מתרגלת" לחיות בלי אמה, סובל מ"ליקוי מאורות" הורי.

לפיכך מצאתי לקבוע כדלקמן:

1.הבקשה לצו הגנה אשר הוגשה גם בה"ט XXXXXXנדחית.

2.המשמורת בקטינה נקבעת אצל אמה המבקשת, הגב'XXXX.

המשמורת תעבור עוד היום ומשטרת ישראל נדרשת לסייע וביחד עם גורמי הרווחה בXXXX בביצוע ההחלטה כאמור.

סבור אני כי התנהגותו של האב עולה כדי ניכור הורי בצורה הקשה והחמורה ביותר, ובדיוק לשם כך נועד סעיף 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות המעניק לבית המשפט סמכות כללית לאמצעי שמירה ובו מוסמך בית המשפט גם מיוזמתו הוא, לנקוט אמצעים זמניים או קבועים הנראים לו לשמירת ענייניו של קטין.

3.מצאתי לעשות צו להוצאות בסך של 5,000 ₪ מהם 2,500 ₪ ישולמו למשיבה, וסך של 2,500 ₪ ישולמו לקופת המדינה אשר נאלצה לממן את עלותה ושכרה של האפוטרופה לדין.

4.שב אני ומדגיש את הצורך המיידי בהעברת משמורת היום, גורמי הרווחה בXXXX ומשטרת ישראל יתגייסו על מנת לבצע החלטה זו של בית המשפט.

5.ברור ומובן כי ככל שיוגשו תביעות מתאימות, הרי שהן יידונו ויתבררו לגופן.

6.משניתן פסק דין זה, תואיל מזכירות בית המשפט לסגור ה"ט 47226-03-20.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"פ, 26/03/2020 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורלי שיליאן