מדינת ישראל נ' אבו ליל

הנאשם שלפני הורשע, על סמך הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ונהיגה ללא ביטוח.

על פי כתב האישום, ביום 21.4.18, סמוך לשעה 10:15, נהג הנאשם ברכב פרטי, תוצרת "סקודה", מ.ר. xxx, בכביש 784, מכיוון צומת אעבלין לשפרעם. אותה עת נהג כשהוא פסול מנהיגה על ידי משרד הרישוי, עקב שיטת הניקוד, בתיק מספר 19902150505, מיום 23.3.18, למשך 9 חודשים, בנוכחותו, והפקיד רישיון ביום 25.9.17 (במועד זה ניתנה לו דחיה לפסילה לחצי שנה, כך שהפסילה תחל ביום 23.3.18). אותה עת נהג ללא תעודת ביטוח תקפה.

ב"כ המאשימה עתר להשית על הנאשם מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה בפועל, שלא תפחת משנתיים, פסילה על תנאי, קנס והתחייבות. צוין שהנאשם נוהג משנת 1983, ולחובתו 38 הרשעות קודמות, ללא עבר דומה. הוטעם שמתחם הענישה נע ממאסר בפועל, בן 15 יום, ל-20 חודשים, ופסילה שבין 6 חודשים ל-60 חודשים, לצד רכיבי ענישה נוספים.

הסנגור עתר, מנגד, להסתפק בפסילה מידתית, כדי לאפשר לנאשם לתקן את המחדל, וענישה צופה פני עתיד, מאסר על תנאי מידתי, והתחייבות. צוין שהנאשם הודה, ונטל אחריות על מעשיו, והפסילה שמקורה במשרד הרישוי, עקב חובות של הנאשם בהוצל"פ. הובהר שלנאשם נמסר רישיון נהיגה זמני ממשרד הרישוי, שהיה בתוקף עד יום 22.3.18, והעבירה בוצעה כחודש לאחר מכן, כשהנאשם סבר בתום לב שמשרד הרישוי לא פסל אותו ויאפשר לו לתקן את המחדל. הנאשם מבקש להוציא רישיון מצוי בהליך פשיטת רגל שמעכב זאת. צוין שמדובר בנאשם נורמטיבי, שמשפחתו משמשת כמשפחת אומנה לשני ילדים. הסתבכותו הכלכלית נבעה מעסק שקרס. הסנגור ציין שיוגשו מטעמו מסמכים לעניין חובותיו של הנאשם בהוצל"פ, אולם אלה לא הוגשו עד היום.

הנאשם העיד לפני, הביע חרטה, טען שמדובר באי הבנה ובנסיבות בהן לא ידע שהוא פסול. ציין שבכוונתו להוציא רישיון, השלים קורסים לצורך העניין, אולם העניין מתעכב עקב הליך פשיטת הרגל.

נהיגה בפסילה היא מבין העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, אשר המחוקק אף ראה להורות בצידה על עונש של 3 שנות מאסר (סעיף 67 לפקודת התעבורה). לצד עבירה זו, עבירה של נהיגה ללא תעודת ביטוח. התנהגותו של הנאשם משקפת זלזול בחוק ובהחלטת ביהמ"ש ואף סכנה ממשית לשלום הציבור (ראו רע"פ 3878/05 בנגוזי נ' מ"י (26.05.05)). העבירות בהן הורשע יש בהן לא רק דופי פלילי, אלא אף דופי מוסרי כפול, הסיכון המובהק לעוברי הדרך, ולנהג, והקשיים במימוש פיצויים, בעקבות תאונות דרכים, בעת נהיגה כזאת. (רע"פ 3943/11 אסלם ברהום נ' מ"י).

מדיניות הענישה הנהוגה

עפ"ת (חי') 26451-11-15 מרגוליס נ' מדינת ישראל (21.12.15), הורשע המערער בעבירות של נהיגה בקטנוע, בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח. לחובתו 2 הרשעות קודמות חמורות, נהיגה תחת השפעת אלכוהול ואי ציות לאור אדום. בית המשפט שלערעור ביטל את רכיב המאסר בפועל, בדרך של בעבודות שירות, בנסיבות בהן עסקינן בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, עבר תעבורתי שאינו מכביד ותסקיר חיובי. הוארך המאסר המותנה, בן 4 חודשים, לתקופה של 8 חודשים נוספים וזאת למשך 3 שנים. יתר סעיפי גזר הדין נותרו על כנם – פסילה לתקופה של 12 חודשים בפועל, הפעלת פסילה מותנית, בת 4 חודשים, במצטבר לפסילה שהוטלה בתיק, ובסך הכל 16 חודשי פסילה בפועל, פסילה לתקופה של 12 חודשים על תנאי, למשך 3 שנים, וקנס בסך 1,500 ₪.

ברע"פ 2421/12 ברנס נ' מדינת ישראל, הורשע נאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח, כשזו עבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, ולחובתו 54 הרשעות קודמות, לרבות, שתי תאונות דרכים. בית משפט קמא הטיל עליו פסילה לשנתיים, מאסר מותנה וקנס בסך 5,000 ₪ נוכח היותו איש קבע, תרומתו לצבא, והעדר עבר פלילי. נדחתה בקשת רשות ערעור על חומרת העונש.

בעפת (ב"ש) 13687-04-13 אבקסיס נ' מדינת ישראל (20.5.13), המערער הורשע בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון תקף, העולה על שישה חודשים, וללא תעודות ביטוח. בית משפט קמא גזר עליו 36 חודשי פסילה, 140 שעות של"צ, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי וקנס. בית המשפט המחוזי הפחית את הפסילה ל – 9 חודשים והביא בחשבון לקולא כי מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה של המערער, וכי המערער נעדר עבר פלילי או תעבורתי.

בפ"ל 7742-09-17 מדינת ישראל נ' דאוד (25.9.17) – הנאשם הורשע, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ובלא תעודת ביטוח ברת תוקף. בהתחשב בוותק נהיגתו ובעברו התעבורתי - הנאשם הוציא רישיון נהיגה בשנת 2006, לחובתו 16 הרשעות קודמות, מרביתן ברירות משפט, וזוהי הרשעתו הראשונה בנהיגה בזמן פסילה, ואין בעברו עבירות תעבורה חמורות – הטיל עליו כב' השופט א' בועז, מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, קנס בסך 4,000 ₪, פסילה לשנה, במצטבר לכל פסילה אחרת, ופסילה על תנאי לתקופה של 5 חודשים.

בפלא 2422-11-15 מדינת ישראל נ' אבו ג'ומעה (12.7.18), הרשיע מותב זה את הנאשם בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה כשרשיון הנהיגה פקע למעלה מ-6 חודשים, נהיגה בקלות ראש, וללא תעודת בטוח תקפה. הנאשם, בן 35, נוהג משנת 2005, צבר 5 הרשעות תעבורה, ולחובתו רישום פלילי, הכולל 4 הרשעות, בגין עבירות סמים, האחרונה משנת 2012. נוכח תסקיר חיובי וסיכויי השיקום, היות העבירה ראשונה מסוגה, הודאתו של הנאשם, הסדרת חובותיו וכוונתו להוציא רישיון, נדון ל-7 חודשי מאסר מותנה, פסילה בת 12 חודשים, פסילה בת 4 חודשים, למשך שנתיים, קנס בסך 3,000 ₪, התחייבות וצו מבחן לשנה.

מהפסיקה האמורה עולה שמתחם הענישה בעבירה של נהיגה בפסילה, כולל, במקרים בהם מדובר בנאשם שנהג בפסילה, בפעם ראשונה, כשעברו התעבורתי אינו מכביד, וקיים אופק שיקומי - מאסר מותנה, פסילה עד שנה, פסילה על תנאי, קנס, התחייבות, ולעיתים של"צ או צו מבחן.

עבירה של נהיגה בזמן פסילה מבטאת זלזול בצווי בית המשפט ובהגבלות שהטילו הרשויות, וטומנת בחובה סיכון רב לנהג ולמשתמשי הדרך האחרים. בענייננו הנאשם נפסל על ידי משרד הרישוי, עקב שיטת ניקוד, למשך 9 חודשים, החל מיום 23.3.18 ונתפס נוהג ביום 21.4.18, כחודש לאחר מכן.

הנאשם נוהג משנת 1983, ולחובתו 38 הרשעות קודמות, ללא עבר דומה או עבירה שרף חומרתה דומה. בין הרשעותיו נהיגה ללא חגורת בטיחות, אי ציות לתמרורים, שימוש בטלפון, סטיה מנתיב נסיעה, מהירות ועוד.

הנאשם הודה ונטל אחריות על מעשיו וסנגורו ציין שמקורה של הפסילה בחובות בהוצל"פ. הנאשם העיד לפני, הביע חרטה, וציין שמנסה לתקן את המחדל, אולם הליך פשיטת הרגל מעכבו.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שלפני, מחד גיסא, רף חומרתה של העבירה, אולם, מאידך גיסא, היותה של העבירה ראשונה מסוגה, והעובדה שהתרשמתי שמדובר בנאשם נורמטיבי, שהודה והביע חרטה כנה, ומקורה של הפסילה היא בחובותיו בהוצל"פ, הרי שאין מקום, בנסיבות, למצות עמו את הדין. הנאשם לא נשא עונש של מאסר מאחורי סורג ובריח, והטלת עונש מעין זה, תמנע את סיכוייו להשתקם. מבלי להתעלם מחומרת העבירות, מצאתי שיש להעדיף את הפן השיקומי, ולהטיל על הנאשם פסילה בת שנה, קנס וענישה צופה פני עתיד, שתרתיעו מלשוב ולבצע עבירה דומה, שתכלול מאסר מותנה, פסילה מותנית, והתחייבות.

לפיכך, אני דנה את הנאשם לעונשים הבאים:

1.שלושה חודשים מאסר על תנאי למשך 3 שנים, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה הנ"ל עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה.

2. אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 12 חודשים. מניין הפסילה יחל מהיום, הפסילה תהא במצטבר לכל פסילה אחרת אותה מרצה הנאשם.

3.אני פוסלת את הנאשם מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 4 חודשים, וזאת על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השניה לפקודת התעבורה.

4.תשלום קנס בסך 1,200 ש"ח. הקנס ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מתאריך 1.7.20. היה והקנס או שיעור משיעוריו לא ישולם במועד, תעמוד יתרת הקנס לפירעון מיידי.

הקנס ישולם בדואר, בהצגת תעודת זהות.

5.אני מורה לנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 1,500 ₪ להימנע מלבצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה או ללא רישיון נהיגה שנתיים מהיום.

הנאשם יחתום על ההתחייבות בתוך עשרה ימים, ואם לא יעשה כן ייאסר למשך עשרה ימים.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתנה היום, י"ט אייר תש"פ, 13 מאי 2020, במעמד הצדדים.