1.לפני בקשת הנאמן, מכוח סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").
רקע ועבודות נדרשות:
2.לבקשת החייב, ניתן צו לכינוס נכסיו ועו"ד בן ארצי מונה כמנהל מיוחד. עם הכרזת החייב כפושט רגל מונה המנהל המיוחד לנאמן, אשר הכריע בתביעות החוב שהוגשו והעמידן על סך של 336,921 ₪ כאשר 22,284 ₪ מתוך מצבת החובות בדין קדימה.
ביום 10.7.2017 ניתן תוקף של פסק דין לתוכנית פירעון מוסכמת, לפיה היה על החייב להוסיף לקופת הכינוס 60,000 ₪ ב- 60 תשלומים של 1,000 ₪ כ"א. ביום 25.7.2018 ניתן לחייב הפטר חלוט, אושרה חלוקת דיבידנד לנושים ותשלום שכ"ט לנאמן, לאחר שהאחרון הודיע כי החייב עמד בתנאי תוכנית הפירעון. ביום 10.1.2019 שוחרר הנאמן מתפקידו, לאחר שהלה הודיע כי סיים את מלוא מלאכתו.
3.ביום 30.3.2020, כלומר לאחר שניתן לחייב הפטר חלוט והנאמן שוחרר מתפקידו, עתר הנאמן בבקשה למתן הוראות. בבקשה טען הנאמן, כי לחייב יתרת זכות בסך של 25,000 ₪ במס הכנסה, בגין החזרי מס לשנים 2014 – 2015. דהיינו, החזרי המס מתייחסים לתקופה הקודמת לצו הכינוס ומשכך מוקנים נכסי החייב לקופת הכינוס.
עוד טען הנאמן, כי נודע לו על ההחזר לאחר שהחייב פנה לשלטונות מס הכנסה לקבלתו, ונוכח העיקול שהוטל על ההחזר מתוקף צו הכינוס, התבקשה הסכמתו להסרת העיקול.
נוסף על כך, מפנה הנאמן ללשון פסק הדין אשר נתן תוקף להפטר המותנה ולתוכנית הפירעון, שם נקבע כי כל נכס השייך לחייב, בין היתר ממס הכנסה ולא דווח, יועבר לקופת הכינוס.
לשיטת הנאמן דין הבקשה להתקבל נוכח לשון פסק הדין. לחילופין, עותר הנאמן לראות בבקשתו כבקשה מכוח סעיף 181 לפקודה.
4.החייב מתנגד לבקשה וטוען, כי הינו עצמאי ומשכך מחוייב בהגשת דוחות למס הכנסה. עוד טוען החייב, כי פנה לשם כך למשרד רואי חשבון אשר במהלך עבודתו גילה שהוא זכאי להחזר מס בגין שנת 2015. לטענת החייב, הוא לא ידע על זכות זו ומשרד רואי החשבון הוא שיזם את הפניה למס הכנסה. כלומר, לשיטתו הוא פעל בתום לב.
עוד טוען החייב, כי עובד ממשרד רואי החשבון שטיפל בבקשה להחזר המס, פנה ישירות טלפונית למשרד הנאמן על מנת לקבל הסכמתו להסרת העיקול. לאחת משיחות הטלפון ענה מתמחה הנאמן שהשיב ,כי הנאמן אינו במשרדו "והוא (המתמחה – התוספת שלי א.ב.) לא רואה שום סיבה שעו"ד בן ארצי לא יחתום על אישור מס הכנסה להחזר מס לשנת 2015, אבל הוא לא יכול לחתום בשם עו"ד בן ארצי ולכן יש לחכות שהוא יחזור" (ס' 6 לתצהיר התומך בבקשת החייב).
החייב מוסיף וטוען, כי יש להבין מהתצהיר התומך בבקשתו שהנאמן מוכן היה להיעתר לבקשתו, אולם לפתע שינה טעמו ופנה בבקשה מושא החלטה זו לבית המשפט.
לא זאת אף זאת, החייב טוען כי נוכח "ההתנהלות הזיגזגית" של הנאמן, היה ובקשת הנאמן תתקבל ובקשת החייב תידחה, יש להעביר את ההחזר לידיו הנאמנות של בא כוחו אשר יחלקו בין הנושים.
כמו כן, מלין החייב על כך שבניגוד להחלטת בית המשפט מיום 7.4.2020 היה על הנאמן להגיב לתשובת החייב עד 3.5.2020. אולם, הנאמן לא עשה כך והחייב פנה בבקשה למתן החלטה בהיעדר תגובת הנאמן.
עוד טוען החייב, כי בענייננו אין מקום לעיין מחדש בצו ההפטר מכוח ס' 181 לפקודה וזאת נוכח גובה הסכום (25,000 ₪), כלל סופיות הדיון ותום ליבו של החייב.
5.הנאמן, בתשובה לטענה כי המתמחה מטעמו התחייב להיעתר לבקשת החייב, טוען כי דברי המתמחה, ככל שנאמרו, נאמרו בחוסר סמכות, שכן זו מסורה לבית המשפט. כמו כן, טוען הנאמן כי האמור בתצהיר לאו אמת הוא.
6.הצדדים עותרים לקביעת מועד לחקירת מצהיר החייב וחקירת המתמחה. כמו כן, עותר החייב לדחיית בקשת הנאמן לעיון מחדש בצו ההפטר.
ההלכה:
7.ברע"א 4847/18 פלנר נ' הכנ"ר (פורסם במאגרים 7.10.2018) (להלן: "ענין פלנר") נקבע:
"הכלל הוא שצו הפטר פוטר את החייב "מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל" למעט חריגים (סעיף 69(א) לפקודה). התכלית שביסוד מתן ההפטר היא לאפשר לאדם שנקלע לחובות בתום לב לפתוח "דף חדש" בחייו מבחינה כלכלית (שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 197 (מהדורה שלישית, 2010) (להלן: "לוין וגרוניס")). אכן, מועד מתן ההפטר אינו בהכרח מועד סיום הליכי פשיטת הרגל של החייב, אלא סיום ההליכים ייקבע מעת שהנאמן ישלים את פעולותיו וישוחרר מתפקידו (ראו: סעיפים 67 ו-167 לפקודה; לוין וגרוניס, עמ' 199). מכאן, שהמועד בו סיים את הנאמן את תפקידו הוא המועד הקובע לעניין הפרוצדורה שבה יש לנקוט כדי לפתוח את ההפטר שניתן בעניינו של המבקש."
בענייננו, בקשת הנאמן הוגשה לאחר שתמו ההליכים, החייב הופטר מחובותיו, הנאמן חילק דיבידנד, שכר טרחתו שולם והוא שוחרר מתפקידו. משכך, "הדרך לעיין מחדש, לבטל או לשנות את ההפטר שניתן תיעשה על פי בקשה לעיון חוזר מכוח סעיף 181 לפקודה ותיבחן בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה..." (ענין פלנר).
8.סעיף 18 לפקודה קובע:
"בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו."
באשר למבחנים ודרך יישום סעיף 181 לפקודה ראו, בין היתר, הכללים שהותוו בע"א8488/18 משקל נ' עו"ד בצלאל ( פורסם במאגרים 17.6.2019) (להלן: "ענין משקל").
כך נקבע בענין משקל כי:
"בדומה לכך, גם בפסיקה עדכנית נאמר כי הסמכות לעיין מחדש בהחלטה יכולה לנבוע מגילוי עובדה שלא היתה ידועה בזמן מתן ההחלטה או מהתפתחות עובדתית שחלה לאחר מתן ההחלטה"
ועוד נקבע בענין משקל:
"גם לאחר שניתן הפטר חלוט – עדיין ניתן להשיב את הגלגל לאחור. המקרה המובהק שמצדיק ביטול של הפטר הוא כאשר מתברר שפושט הרגל הסתיר עובדות מהותיות".
והוסיף בית המשפט בעניין משקל כך:
"לא רק מקרים של הסתרה ותרמית יובילו לביטול ההפטר. המחוקק קבע במפורש כי פושט הרגל חייב לסייע לנאמן גם לאחר ההפטר, ואם יפר את חובתו, ההפטר עלול להתבטל. זוהי הוראת סעיף 67 לפקודה: "פושט רגל מופטר חייב על אף הפטרו לסייע לפי דרישת הנאמן במימוש נכסיו המוקנים לנאמן ובחלוקתם; לא עשה כן, יאשם בעבירה לפי פקודה זו ורשאי בית המשפט לבטל את הפטרו [...]"."
והוסיף בית המשפט בעניין משקל כך:
"מטבע הדברים, השימוש בסמכות לעיון מחדש מתאים יותר להחלטות 'מתמשכות' שמושפעות מנסיבות משתנות, ועיון מחדש בהחלטות 'מכריעות' טעון הצדקה מספקת שגוברת על השיקול של סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים. לאור הבחנה זו, ומכיוון שמשקלה של ההסתמכות הולך גובר ככל שההליך מתקדם, ברי כי עיון מחדש בהפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שעליו להיעשות בצמצום ובזהירות רבה, וגם עיון מחדש בהפטר מותנה אינו ראוי להיעשות כדבר שבשגרה, בפרט כשהשינוי מקשה על מצבו של פושט הרגל. "
ומן הכלל אל הפרט:
9.במקרה דנן, הופטר החייב מחובותיו והנאמן שוחרר מתפקידו. דהיינו, ככל שלנאמן בקשות מקומן במסגרת סעיף 181 לפקודה, דהיינו עיון חוזר – ביטול ההפטר.
משניתן לחייב הפטר מוחלט והנאמן שוחרר מתפקידו, לפנינו החלטה מכריעה כלשון עניין משקל. משכך, עיון חוזר ייעשה במשורה, תוך מתן משקל נכבד לכלל סופיות הדיון, הסתמכות הצדדים ותום ליבו של החייב.
10.בית המשפט סבור שאין מקום לחקור את מצהיר החייב, שכן אין בתצהירו את מה שהחייב מבקש ללמוד ממנו. כל שנאמר בתצהיר מטעם החייב הוא, כי מתמחה הנאמן אמר שהוא (המתמחה) אינו רואה כל סיבה שהנאמן לא יחתום על האישור המבוקש להסרת העיקול במס הכנסה. כלומר, המתמחה, לשיטת המצהיר, נזהר בלשונו ואמר ששיקול הדעת הוא של הנאמן. כל מה שאמר המתמחה הוא את דעתו אך לא הכריע לא החליט ולא התחייב לדבר. את ההכרעה הותיר המתמחה לנאמן.
11.הן פסק הדין במסגרתו ניתן ההפטר המותנה והן צו ההפטר ,חזו מקרה במסגרתו יתעשר החייב מנכסים שיתגלו לאחר מתן צו ההפטר ומקורם בתקופה הקודמת לצו הכינוס ומטבעם הם מוקנים לקופת הכינוס.
בניגוד לעניין פלנר, אין המדובר בנכס עליו לא ידע החייב ואשר הוא זכה בו בדרך אגב. במקרה דנן, החייב פעל עצמאית, במודע ובמתכוון, תוך שהוא מפעיל בעלי מקצוע המתמחים בדבר, לשם קבלת החזרי מס הכנסה. הלכה למעשה חובה היתה על החייב, בעודו בהליך לפעול כאמור. עצם העובדה, שהחייב פעל לקבלת החזר ממס הכנסה לאחר קבלת ההפטר החלוט, היא המלמדת על כוונת המכוון לפעולה בחוסר תום לב הטומנת בחובה העלמת נכסים מקופת הכינוס ובסופו של יום מהנושים.
החייב אינו יכול לטעון להסתמכות. פעולותיו, לאחר מתן צו ההפטר הן המלמדות על חוסר תום הלב והניסיון לנצל לרעה את ההליך.
12.יתרה מזו, על החייב, גם לאחר מתן ההפטר, לסייע במימוש נכסיו וחלוקתם. המסקנה הנובעת מהתנהלות החייב היא, כי בעודו בהליך בחר, ביוזמתו, שלא לפעול למול מס הכנסה להגשת דוחות וקבלת החזרים, אלא המתין עד לקבלת ההפטר החלוט ואזי פעל לקבלת ההחזר בניסיון להעלימו מהנושים.
13.עוד יש להשיב לטענת החייב, לפיה בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 7.4.20 שהורתה לנאמן להשיב עד 3.5.20 והוא עשה כן רק ביום 5.5.20. אותה עת שרר מצב החירום שנבע ממגפת הקורונה והותקנו תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), תשנ"א -1991. מצב החירום ששרר והפעלת המשק ובכלל זה מערכת בתי המשפט במתכונת חלקית, בוודאי מצדיקה התחשבות במועד הגשת תשובת הנאמן.
14.אשר על כן, בקשת הנאמן מתקבלת במובן שצו ההפטר מבוטל. כספי ההחזר ממס הכנסה יועברו לקופת הכינוס ויחולקו בין הנושים. עם השלמת האמור לעיל יגיש הנאמן הודעה ובמסגרה יישקל באם יש להשיב אם ההפטר המוחלט על כנו.
הנאמן יעדכן עד 6.9.20.
ניתנה היום, כ"ו אייר תש"פ, 20 מאי 2020, בהעדר הצדדים.
