אשכנזי ואח' נ' שור ואח'

צדדי ג'

1. מישה שימוב ע"י ב"כ עו"ד עמיחי אשבל
2. מלכה איטום ובידוד יהודה מלכה על-ידי ב"כ עו"ד מאיר דהאן ואח'

3. לאונרד סרקה על-ידי ב"כ עו"ד אורית יום טוב ואח'

4. יורי פוצינסקי על-ידי ב"כ עו"ד רמי קרופניק

1.בפניי תביעה לתשלום פיצויים בגין ליקויי בנייה בהם לוקה ביתו של התובע, כנטען, כמו גם תשלום פיצויים בגין הפסד שכר דירה, תשלום שכר ביתר, עגמת נפש והחזר הוצאות. הנתבע פיקח על עבודות בניית ביתו של התובע. צדדי ג' הם חלק מהקבלנים שנשכרו לבניית הבית.

א - התביעה והצדדים

2.בשנת 2010 או סמוך לכך רכש התובע מגרש מגורים בקיסריה (מקרקעין הידועים כגו"ח 12298/912, להלן: "המגרש"). כתובת המגרש - רחוב ארבע עונות 8 בקיסריה, 3. התובע ביקש לבנות על המגרש את בית מגוריו. יצוין כי אותה עת ועד יולי 2015 התגורר התובע בדרום אפריקה.

3.ביום 17.3.2011 התקשר התובע עם הנתבע בהסכם למתן שירותי ניהול, מעקב, תיאום ופיקוח על עבודות בניית הבית, מתחילת בניית השלד, כולל עבודות העפר, ועד לסיום הבית בשלמותו, כולל פיתוח המגרש (להלן: "ההסכם", ההסכם צורף כנספח 1 לתצהיר התובע – ת/1). ההסכם עיגן את חובות הנתבע, כמו גם התמורה המוסכמת.

כעולה מההסכם צורפו לו תכניות ביצוע ותוכנית הגשה (אשר לא הוגשו לתיק בית המשפט). סעיף 3 להסכם מעגן את התחייבויות הנתבע כלפי התובע כדלקמן:

"המפקח מתחייב בזה:

א. לוודא כי עבודות בניית הבית יבוצעו באופן טוב ומקצועי, לפי דרישות התקנים הישראליים המעודכנים, המפרט הכללי לעבודות בניין, התוכניות, המפרט הטכני המיוחד ורשימת הכמויות, כמו גם הוראות המהנדס האדריכל ויתר היועצים כפי שיימסרו מעת לעת.

ב. לא לשנות ממפרט החומרים והתוכניות פרט כלשהו, כל שינוי מחייב אישור המתכנן.

ג. לא לבצע כל התחייבות כספית המחייבת או שיכולה לחייב את המזמין, ללא הסכמתו מראש.

ד. להיות נציג המזמין בשטח כלפי הקבלנים ובעלי המקצועי, וכל הוראה שייתן לקבלנים ובעלי המקצוע צריכה להיות שקולה היטב באחריות רבה, ללא חריגות מרוח הוראות הסכם זה.

ה. לשתף פעולה עם כל יועץ מטעם המזמין, למסור לו כל מידע שיידרש, לתאם את פעולות כל היועצים, הקבלנים ובעלי המקצוע.

ו. לבחור ולהמליץ על בעלי מקצוע מיומנים ומנוסים.

ז. לפקח, לתאם, לעקוב, לנהל את העבודות באתר הבנייה ולבקר אישית במקום ככל הנדרש.

ח. במידה וספק יציע הנחה כדי לקבל את העבודה, היא תועבר למזמין. במידה וספק ישלם עמלה כדי לזכות בעבודה, היא תועבר למזמין".

התמורה החוזית נקבעה בסך של 112,500 ₪ בצירוף מע"מ (סעיף 6 להסכם). עוד צוין כי הסכום חושב על בסיס 15 חודשי עבודה, בהתאם להערכת הצדדים את משך הפרויקט, כפול 7,500 ₪ לחודש. בהסכם לא נקבע תאריך מסירה של הבית (עדות התובע, ע' 9, ש' 27).

4.במועד לא ידוע התקשר התובע גם עם האדריכל, מר יורי פוצ'ינסקי, צד ג'4 (להלן: "האדריכל") (לעניין היעדר ידיעת התובע לגבי המועד בו התקשר עם האדריכל ראו עדותו בעמ' 8, ש' 13-14; לעדותו לפיה היה הנתבע מעורב בשלב התכנון שערך האדריכל ראו עדותו בעמ' 11, ש' 28). לדברי התובע בעדותו המציא לאדריכל הדמיות של הבית אותן ערך בעצמו, כאשר האדריכל התבקש להכין תכניות ביצוע, לרבות בקשה להיתר בניה (עדות התובע, עמ' 8, ש' 1-3). לא נכרת הסכם בכתב בין התובע לבין האדריכל (עדות התובע, עמ' 7, ש' 35-36).

5.הבית שתוכנן כולל שלושה מפלסים: מרתף, קומת קרקע (לרבות בריכת שחיה וחצר) וקומה א' במסגרתה תוכננה מרפסת היוצאת מחדר השינה אל השטח מעל הבריכה (להלן: "המרפסת"). לדברי המומחה מטעם בית המשפט מדובר ב"בניין כל כך מורכב וכל כך מיוחד ..." (עדות המומחה, עמ' 26, ש' 6-7).

6.לא הובהר מתי התחילו עבודות בניית הבית או כיצד התנהלו. לא הוגש יומן עבודה, ככל ונוהל כזה. התובע והנתבע אף צירפו מיילים מועטים מאלה שהוחלפו ביניהם, יש להניח, במהלך התקופה בה התנהלה בניית הבית.

7.לדברי התובע הועסקו בבניית הבית יועצים רבים (עמ' 26, ש' 18-19), כמו גם קבלנים רבים. לא פורטו שמות ותפקידי היועצים או הקבלנים, למעט צדדי ג' 1-3 – קבלנים נגדם הגיש הנתבע הודעת צד ג'.

8.לדברי התובע, שלא נסתרו על-ידי הנתבע, הסתיימו עבודות בניית הבית בחודש יולי 2014. לבית ניתן טופס 4 במועד לא ידוע (האישור לא צורף לתצהירי הצדדים). לא צורף פרוטוקול מסירה של הבית, ככל והיה כזה.

9.בדצמבר 2015 שב התובע לארץ ועבר להתגורר בבית. ממועד סיום העבודות ועד דצמבר 2015 הושכר הבית – תחילה לנתבע ולאחר מכן לשוכרים.

10.במהלך עבודות הבנייה, ושוב באמצע שנת 2015, נפלו אריחי בזלת שהודבקו על משטחים בחזיתות המזרחית והמערבית של המבנה (7 מ"ר בחזית המערבית ו-20 מ"ר בחזית המזרחית).

11.לטענת התובע אף החלו להתגלות בבית בינואר 2015 ליקויי רטיבות חמורים. במאי 2015 הזמין התובע חוות דעת מחברת "הדס ביקורת מבנים" והמציאה לנתבע. חוות הדעת לא הוגשה לתיק בית המשפט על-ידי מי מהצדדים. בעקבות אותה חוות דעת נשכרו שירותיו של מר לאונרד סרקה, צד ג' 3 (להלן: "סרקה"), לשם ביצוע איטום (באמצעות סיקה ("מסטיק")) בקיר הכניסה של הבית, לרבות חלונות, מסביב לדלת הכניסה לבית, החלון המפריד בין חדר השינה למרפסת בקומה א' ("איטום בחלון ומסביב לחלון בצדו החיצוני של החלון") וכן איטום "במפגש בין הקיר לריצוף, מתחת לחלון, מצדו החיצוני של חדר השינה" בקומה א' (הצעת המחיר מיום 17.9.2013 צורפה כנספח לתצהירו של סרקה). תמורת ביצוע עבודות האיטום שילם הנתבע לסרקה 20,060 ₪.

לטענת התובע, הפתרון שנבחר לביצוע התיקון הנו פתרון נחות – הן בשל היותו זמני והן בשל הפגיעה האסתטית הכרוכה בו. עוד טוען התובע כי האיטום בוצע בצורה רשלנית כך שבעיית הרטיבות לא נפתרה אך צורת המבנה נפגעה בצורה אנושה.

12.מוסיף התובע כי לאחר שעבר להתגורר בבית (דצמבר 2015) התגלו ליקויים נוספים. משכך, הזמין התובע חוות דעת נוספת, הפעם מהמהנדס מנחם המר. מר מנחם המר ביקר בבית ביום 17.8.2016 וחיווה דעתו לגבי עלות ביצוע התיקונים הנדרשים (חוות דעת מיום 18.9.2016 צורפה לכתב התביעה ולתצהיר התובע). עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המהנדס המר מהווה אחד מרכיבי התביעה שהגיש התובע.

13.לטענת התובע, משהתמשכו עבודות הבניה מעבר ל-15 החודשים הצפויים, דרש ממנו הנתבע, שלא כדין, סכום נוסף של 52,000 ₪ בצירוף מע"מ - מעבר לתמורה המוסכמת. עוד טוען התובע כי בשים לב לכך שהתגורר אותה עת בדרום אפריקה ונוכח איום הנתבע כי אם לא ישלם התובע את הסכום הנדרש יעזוב את אתר העבודה - נאלץ לשלם. משכך, עותר התובע להשבת הסכום ששילם לנתבע שלא כדין לטענתו.

14.משהסתיימה בניית הבית ונוכח שהותו של התובע בדרום אפריקה, הוסכם בין הצדדים כי הנתבע ישכור את הבית למשך שנה מיום 1.8.2014 תמורת 10,000 ₪ לחודש.

בחודש אוקטובר 2014 הודיע הנתבע על רצונו לסיים את הסכם השכירות. הנתבע עזב את הבית בחודש דצמבר 2014.

בחודש ינואר 2015 הושכר הבית לשוכר חלופי.

בחודש פברואר 2015 עזב השוכר את הבית, לטענת התובע בשל ליקויי רטיבות קשים שהתגלו בבית.

בחודש מרץ 2015 נמצא שוכר חלופי לבית (מר ולדי שאולוב) (הסכם השכירות מיום 26.2.2015 צורף כנספח 5 לתצהיר התובע).

לטענת התובע הפחית מדמי השכירות בשל ליקויי הבנייה השונים שנמצאו בבית לסכום של 9,000 ₪ לחודש. משכך, עותר התובע לפיצוי בשיעור ההפרש בין דמי השכירות שיכול היה לגבות לולא ליקויי הבניה (10,000 ₪) לבין אלה שקיבל בפועל (9,000 ₪) למשך שנה – סך הכל 12,000 ₪ ברכיב תביעה זה.

15.לטענת התובע, הפר הנתבע הפר את התחייבויותיו החוזיות כלפיו, כמו גם התרשל במילוי חובותיו. משכך עותר התובע לחיוב הנתבע בסכומים הבאים:

א.עלויות תיקון הליקויים – 408,564 ₪;

ב.השבת עלות ביצוע עבודות ה"מסטיק" – 20,060 ₪;

ג.דיור חלופי במהלך ביצוע התיקונים – 45,000 ₪ ;

ד.הפסד דמי שכירות – 12,000 ₪;

ה.עגמת נפש – 50,000 ₪;

ו.שכר טרחת המומחה – 10,530 ₪;

סך הכל העמיד התובע תביעתו על סך 546,154 ₪.

16.הנתבע מודה כי המליץ בפני התובע על קבלני המשנה, אולם לטענתו התובע הוא זה שניהל עמם משא ומתן, החליט על הקבלן עמו ברצונו להתקשר מבין אלה שהוצעו על-ידי הנתבע, התקשר עם הקבלן הנבחר בהסכם ואף שילם לו ישירות. עוד טוען הנתבע כי התובע היה מעורב בביצוע עבודות הבניה לפרטי פרטים, לרבות בחירת חומרים, ניהול משא ומתן עם ספקים ועוד. עוד טוען הנתבע כי ביצוע העבודות הסתיים באיחור בשל גחמותיו של התובע, השתהותו בבחירת אביזרים, שינויים עליהם הורה מעת לעת ועוד.

17.לטענת הנתבע, הקבלנים עליהם המליץ הנם בעלי מקצוע מעולים מהשורה הראשונה – איש איש בתחומו. יחד עם זאת, וככל וייקבע כי נפלו ליקויים, גם אם קלים, בעבודתם, יש לחייבם לשאת באחריות לפיצוי התובע בגין ליקויים אלה. משכך, אף הגיש הנתבע הודעות צד ג' נגד הקבלן שבצע, בין השאר, את חיפויי האבן בחזיתות הבית (צד ג' 1, מר מישה שימוב, להלן: "שימוב"), הקבלן שביצע עבודות איטום בבית (צד ג' 2, מלכה איטום ובידוד, להלן: "מלכה"), סרקה והאדריכל.

עוד חלק הנתבע על חוות הדעת שהוגשה מטעם התובע. הנתבע הגיש מטעמו חוות דעת נגדית שנערכה על-ידי המהנדס מר מיכאל קרבצ'יק (חוות דעת מיום 22.5.2017). המהנדס קרבצ'יק ביקר בבית ביום 3.5.2017.

18.לטענת צדדי ג' פעלו בהתאם להנחיות והוראות התובע והנתבע. עוד טוענים צדדי ג' כי עשו עבודתם באופן מקצועי. משכך, דין ההודעות כנגדם להידחות.

ב - ההליך

19.בהסכמת הצדדים מונה מר יעקב מרזוק ("מזור הנדסה ושמאות מקרקעין בע"מ") כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"). ביום 1.3.2018 הגיש המומחה את חוות דעתו לתיק בית המשפט (להלן: "חוות הדעת"), במ/1). ביום 22.5.2018 הגיש המומחה חוות דעת משלימה לאחר שביקר שנית בבית, לבקשת התובע (להלן: "חוות הדעת המשלימה").

20.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.

בישיבת יום 14.10.2018 העיד התובע (תצהירו סומן כמוצג ת/1).

בישיבת יום 26.2.2019 נשמעה עדותם של המומחה ושל הנתבע (אשר תצהירו סומן כמוצג נ/2).

בישיבת יום 28.2.2019 נשמעה עדותם של האדריכל, שימוב, עד מטעם שימוב– מר אורן רבאייב (אשר תצהירו סומן כמוצג נ/7), מר חביב אדרי (אשר תצהירו סומן כמוצג נ/8) ומר יהודה מלכה (אשר תצהירו סומן כמוצג נ/9) מטעם מלכה וכן עדותו של סרקה (תצהירו סומן כמוצג נ/11).

הצדדים הגישו סיכומיהם, והגיע עת ההכרעה.

ג – חוות דעת המומחה

ג.1 – חוות הדעת - במ/1

21.התובע והנתבע המציאו למומחה את חוות הדעת שהוגשו מטעמם. המומחה ביקר בבית בנוכחות הצדדים ונציגיהם. לאחר כל אלה ערך המומחה את חוות דעתו (חוות דעת מיום 12.3.2018, במ/1). להלן ממצאי המומחה ביחס לכל אחד מהליקויים הנטענים בחוות דעת המהנדס המר מטעם התובע:

2.נשירת אריחי חיפוי מחזיתות המבנה:

2.1-2.9חיפוי האבן בחזיתות המבנה בוצע בהדבקה וללא קיבוע מכני. שלבי הביצוע כללו שכבת טיח מיישרת, מריחת נוזל איטום על גבי שכבת הטיח (לטקריט), דבק בעובי 2 מ"מ והדבקת אריחי אבן בגוון אפור כהה בעובי 2 ס"מ.

שיטת חיפוי זו הייתה מקובלת בענף הבניין בבניינים נמוכים. דא עקא, לאור כשלים רבים ונשירת אבני חיפוי שחוברו בשיטה זו, יצא המכון הלאומי לחקר הבנייה ביום 13.7.2008 בקריאה הבאה:

".... אנו פונים אליכם ומביעים את דעתנו המקצועית לפיה יש לפעול לאיסור לאלתר של הביצוע בהדבקה של חיפויים קשיחים [ו]בכלל זה, אבן על חזיתות בניינים".

לעניין הסיבות לכשל הפנה המומחה למאמר של המהנדס אליעזר שמיר (התפרסם בגיליון 42 בחוברת "הנדסה ותשתית" 2009) בו הוצע כי כשל בחיפוי יכול לנבוע מכשל בכל אחד מהרכיבים בהליך העבודה (אבן, דבק, טיח, שכבת המגע שבין הדבק לקיר, תהליך ביצוע ההדבקה או תהליך ההתקשרות הכימית). בפועל מצא המומחה כי נשירת אבני החיפוי מחזיתות הבית נגרמה בשל נתק בין שכבת הטיח לבין שכבת האיטום (לטקריט). יחד עם זאת, קבע המומחה, אין אפשרות לדעת מה גרם להתנתקות אבני החיפוי ומה היה השלב הראשון במסלול הכשל.

תיקון הליקוי: יש לחבר את אבני החיפוי בהתאם להוראות תקן 2378.4 – עיגון מכני של האבנים לקיר באמצעות ברגים וכיסוי ראשי הברגים באמצעות כפתורים בגוון זהה לגוון האבן. אין צורך לפרק את אבני החיפוי שלא נשרו ודי בעיגונן לקיר. בקטעים שנשרו יש לספק אבני חיפוי חדשות ולעגנן בהתאם להוראות התקן.

בהתאם לחוות דעת המומחה נשרו אבני חיפוי בשטח של 7 מ"ר בחזית המערבית (סעיף 2.10.3 לחוות הדעת) ו-20 מ"ר בחזית המזרחית (סעיף 2.10.6 לחוות הדעת). בנוסף, קיים קיר מחופה בשטח 40 מ"ר בו לא נשרו האבנים (סעיף 2.10.7 לחוות הדעת).

2.10סך הכל עלויות – 54,750 ₪.

3.איטום באמצעות מסטיק (סיקה) וחדירת רטיבות:

3.1-3.8בהיקף החלונות והדלתות בוצע איטום באמצעות מסטיק בגוון בג'. האיטום לא בוצע בהתאם לתכנון (כנדרש בסעיף 6.4.1 לתקן 4068.1) ואף לא באופן הקבוע בתקן (דחיסת חומר האיטום במרווח בין רכיב האלומיניום למבנה. לאחר סיום העבודה יש להשאיר את סביבת המישק נקייה מעודפי חומר ואיטום - סעיף 6.4.2 לתקן 4068.1). ועוד, גוון חומר האיטום שונה מהרכיבים הסמוכים ומהווה מפגע אסתטי.

3.9תיקון הליקוי: יש לפרק ולפנות את המסטיק, לבצע איטום בהיקף החלונות והדלתות – סך הכל 28,500 ₪.

אשר להשבת הסכום ששולם – לשיקול דעת בית המשפט.

3.10איטום מרפסת (קומה א'):

בקומה א' בצד דרום נבנתה מרפסת שמש מרוצפת בקרמיקה ואריחי זכוכית. היציאה למרפסת היא מחדר השינה. סגירת הפתחים ברצפת המרפסת על-ידי מדרכי זכוכית בוצעה לאחר גמר עבודות הבנייה וקבלת טופס 4. היא אף אינה תואמת את היתר הבניה.

3.11בפרוזדור לחדר הארונות בקומה א' ובחדר הארונות נצפתה רטיבות קפילרית המלווה בקילופי שפכטל וצבע.

מקור הרטיבות, ככל הנראה, במרפסת השמש.

רצפת המרפסת נאטמה במסטיק אקרילי.

כיום לא מצא המומחה סיבה לחדירת מים לדירה.

3.12בביקור נצפה טפטוף מרצפת המרפסת לכיוון דרום, דבר המעיד על הצטברות מים במצע הריצוף של המרפסת.

קיימת מחלוקת בדבר האחריות לריצוף ולחיפוי רצפת המרפסת.

התיקון הנדרש (סעיפים 3.12.1-3.12.7 לחוות הדעת): פירוק ופינוי מדרכי הזכוכית והזכוכיות, ביצוע חגורות הגבהה בהיקף המרפסת כולל רולקות, ביצוע איטום אספלטי או יריעות ביטומניות לרבות בקירות, במעקות וברולקות, ביצוע בדיקת הצפה תקנית, ריצוף מחדש של המרפסת והנחת לוחות הזכוכית, תיקוני טיח, צבע וניקיון בקירות המבנה, ייבוש ותיקוני צבע בחדר ארונות ובפרוזדור כולל פירוק הפרקט והחזרת המצב לקדמותו.

סך הכל עלויות התיקון – 28,150 ₪.

4.קומת כניסה - סלון, מטבח, חדר אוכל:

4.1במעבר בין שני המטבחים וליד מכונת הכביסה נצפו נזקי רטיבות מעטים ויבשים. יש לבצע תיקוני צבע – 300 ₪.

4.2בקיר הפינתי של חדר האוכל נצפו נזקי רטיבות מעטים ויבשים. יש לבצע תיקוני צבע – 300 ₪.

4.3בפינת הסלון ליד הוויטרינה לא נמצאו סדקים.

4.4מתחת למפזר לא נמצאו פגמים בצבע. יש להדק את המפזר לקיר.

5.שירותי אורחים:

5.1הסיפון השרשורי מתחת לכיור הוחלף לסיפון קבוע ותקני.

5.2 גימור לא מתאים סביב יציאת הדלוחים – תקין.

6.חניה מקורה:

6.1בתקרת החניה לא נמצאו פגמים בצבע.

6.2הרובה בריצוף החניה תקינה. הליקויים המעטים אינם עולים על בלאי סביר.

7.גרם המדרגות בירידה למרתף והמרתף:

7.1מתחת לקיר המבואה נמצאה רטיבות. יש לבצע תיקוני שפכטל וצבע – 300 ₪.

7.2יש לשחרר את הסגירה בחלונות ההדף על-ידי ניקוי הצבע – 50 ₪.

7.3לא ניתן לבדוק את הטענה לרטיבות ליד חלונות האלומיניום בממ"ד שכן בוצע ציפוי עץ עם ריפוד.

7.4דלת הממ"ד נתקעת בסף השטיח אשר ביצע הדייר. באחריות הדייר.

8.חדרי שינה קומה א':

8.1חדר שינה הורים:

8.1.1סביב המלבן בחדר הארונות נמצא סדק נימי שנוצר עקב אישוש המבנה והתפשטות תרמית. לא מדובר בליקוי. מקובל להתקין סרגל בהיקף המלבן. ככל שלא בוצע סרגל כאמור עלות התקנתו 500 ₪.

8.1.2מעל דלת חדר רחצה חסרה רובה בחיפוי הקרמי – עלות השלמת הרובה 100 ₪.

8.1.3יש לשפר גימור של הרובה ושל האיטום סביב האמבטיה – 150 ₪.

8.1.4יש להוסיף סף מתכת בין חדר הרחצה ופינת המקלחת – 100 ₪.

8.2חדר שינה 2:

8.2.1סף הדלת נמצא תקין.

8.2.2יש לבצע תיקוני רובה סביב משטח הרחצה – 100 ₪.

8.2.3לא נמצאו כתמי רטיבות בפינת חדר הרחצה.

8.3חדר שינה 3:

8.3.1יש להשלים סתימות וגימור בשפכטל סביב הספוטים בחדר רחצה – 150 ₪.

9.ליקויי טיח:

9.1יש צורך לבצע תיקוני שפכטל ליישור מפני מהמורות וגבשושיות של הקיר הצפוני במדרגות – 2,250 ₪.

9.2במרתף הקירות נמצאה גליות שאינה חורגת מהוראות תקן 1920.2 טבלה א-2. אין ליקוי.

10.ארון חשמל:

10.1ארון החשמל נבדק ונמצא תקין.

11.צביעה כללית:

11.התובע טען כי הזמין קבלן צבע אשר ביצע תיקוני צבע. לא הוצגו קבלות. לשיקול דעת בית המשפט.

12.סך הכל עלות התיקונים בהתאם לחוות דעת המומחה – 115,750 ₪;

בתוספת 15% פיקוח הנדסי ובלתי צפוי מראש – 17,362 ₪;

בתוספת מע"מ – 22,629 ₪;

סך הכל – 155,741 ₪.

ג.2 – חוות הדעת המשלימה – במ/2

22.לבקשת התובע, לה נעתרתי, ערך המומחה ביקור נוסף בבית ביום 9.5.2018, על מנת לאפשר לתובע להציג בפניו ליקויים חדשים שנוצרו, כנטען, לאחר גשמים שירדו לאחר ביקורו הקודם של המומחה בבית. לאחר ביקורו מיום 9.5.2018 ערך המומחה חוות דעת משלימה (חוות דעת מיום 21.5.2018, במ/2).

23.ואלה הליקויים הנוספים שהוצגו בפני המומחה והכרעתו לגביהם:

1.התרחבות נזקי הרטיבות בקיר המערבי של הירידה למרתף, מתחת לחלונות הקבועים (קיר מסך):

כפי שנקבע בחוות הדעת במ/1, הקיר המערבי אינו אטום ומי גשמים חודרים דרכו לבית התובע. בשים לב לכך שליקויי הרטיבות לא תוקנו, אין זה מפתיע כי הליקויים התרחבו עם הגשמים. יש לבצע איטום של החלונות הקבועים כאמור בסעיף 3 לחוות הדעת במ/1. נכלל.

2.רטיבות קפילרית בקיר ובריצוף של הפינה השמאלית התחתונה בוויטרינה בחדר האוכל:

בבדיקה על-ידי פרוטימטר נמצאה רטיבות גבוהה במקום. בפוגות הריצוף אף נמצאו תפרחות בצורת אבקה לבנה וסולפנטים מומסים – עדות למים כלואים. הממצא לא היה גלוי בביקור הראשון (פרק ב', סעיף 4.2). יש לאטום את היקף הוויטרינה לרבות הגרונג התחתון – 3,000 ₪.

3.רטיבות ברגל הדלת הימנית בחדר העבודה בקומת הקרקע:

המזוזה אינה אטומה. יש לאטום במסטיק אקרילי את היקף המזוזה – 1,000 ₪.

4.החמרה של נזקי הרטיבות מעל הפנלים בפרוזדור לחדר ההלבשה בקומה א':

מאחר ולא בוצעו התיקונים, התפשטות ליקויי הרטיבות בעקבות הגשמים היא אך טבעית. יש לבצע את התיקון בהתאם לפרק ב' סעיף 3 לחוות הדעת במ/1. נכלל.

5.הצפה של מסילת החלון בקומה א' בפרוזדור לחדר ההלבשה:

ההצפה נגרמה בשל אי אטימת החלונות. נכלל.

6.נזקי רטיבות בתחתית החלון הפונה לחצר האנגלית במרתף:

יש לאטום את הגרונג והיקף החלונות - 500 ₪.

סך הכל- 4,500 ₪;

תוספת 15% בגין פיקוח הנדסי ובלתי צפוי מראש – 1,350 ₪;

תוספת 17% מע"מ – 995 ₪;

סך הכל – 6,845 ₪.

24.עוד קבע המומחה כי משך הזמן הנדרש לביצוע כל התיקונים – כשלושים יום. בעת התיקונים ניתן להתגורר בבית בתנאים מוגבלים, עקב התיקונים הנדרשים בחלונות ובדלתות האלומיניום (סעיף ג.3-4 לחוות הדעת, במ/1).

ד – טענות הצדדים

ד.1 – טענות התובע

25.התובע ביקש לאמץ את ממצאי המומחה, למעט בשלוש נקודות בהן טען כי יש להוסיף על עלות התיקונים כקביעת המומחה, כפי שיפורט להלן.

26.להלן התייחסות התובע בסיכומיו לסעיפי הליקוי השונים:

א.חיפוי האבן:

כעולה מעדותו, התריע שימוב (צד ג' 1) בפני הנתבע בדבר הדרך הנכונה לביצוע חיפוי האבן (עיגון אבני החיפוי בקיבוע מכני או תלייה רטובה), אך הצעתו נדחתה על-ידי הנתבע בשל עלותה (ע' 80, ש' 20-27). הנתבע לא העביר לתובע את הצעתו של שימוב ולא פרש בפני התובע את האפשרויות העומדות בפניו ביחס לביצוע חיפוי האבן (עדות הנתבע ע' 39, ש' 6-7). הנתבע אף לא העלה בפני התובע את האפשרות לרכוש אבנים מחוררות לעיגון (ע' 42, ש' 7-9). ההחלטה על דרך ביצוע החיפוי התקבלה על-ידי הנתבע בלבד (עדות התובע בעמ' 20, ש' 20-21; עדות הנתבע בעמ' 39, ש' 18-19; ש' 31-34). הנתבע לא פיקח על ביצוע החיפוי בהתאם לתוכניות (עדות הנתבע בעמ' 40, ש' 26-29) ולא התריע בפני התובע בדבר הצורך בהכנת תכניות מעין אלה (עמ' 54, ש' 24-25). הנתבע גם לא פנה לאדריכל וביקש ממנו להכין תכניות ביצוע לחיפוי האבן (עדות האדריכל בעמ' 74, ש' 18-19, ש' 35-36) והורה על ביצוע החיפוי על בסיס ניסיונו, שיקול דעתו וניסיונם של קבלני המשנה (עדות הנתבע בעמ' 29, ש' 9-15; עמ' 54, ש' 16-21).

המומחה הציע שתי אפשרויות למקור הכשל בביצוע אבני החיפוי. במהלך שמיעת הראיות עלו אפשרויות נוספות. בין אם כך ובין אם אחרת, הנתבע כמי שקבע את דרך יישום אבני החיפוי אחראי לכשל ולנזק שנגרם בעקבותיו.

התובע שילם בגין עבודות חיפוי האבן תמורה מלאה וזכאי היה לקבל תמורה לכספו. העלות שקבע המומחה מתייחסת לתיקון הליקויים בחיפוי הקיים ולא לביצוע תליה סמויה של האריחים או פירוק והחלפה של האריחים שטרם נפלו. משכך, אין להפחית מהסכום שקבע המומחה. עוד יש לקבוע כי הפתרון שקבע המומחה כרוך במפגע אסתטי נוכח קיומם של ברגים בכל אחת מאבני החיפוי (עדות המומחה, ע' 10, ש' 5-16). משכך עותר התובע לפיצוי נוסף בגין הפגיעה האסתטית ו/או ירידת הערך שייגרמו לביתו בסך 20,000 ₪ בשל הפתרון עליו המליץ המומחה.

ב.חדירת רטיבות ממרפסת חדר השינה:

המרפסת ביציאה מחדר השינה תוכננה מראש והופיעה בהדמיות שערך התובע ונמסרו לאדריכל. בשל היעדר שטחי בניה ובהמלצת הנתבע סוכם כי תיבנה תחילה פרגולה, כאשר מדרכי הזכוכית יבוצעו לאחר מתן טופס 4 לבית – וכך היה. הנתבע ידע מראש כי התובע מבקש לסגור את הפתחים בפרגולה באמצעות מדרכי זכוכית ולהפכה למרפסת. הריצוף ועבודות האיטום בוצעו תחת פיקוחו של הנתבע (עדות הנתבע בעמ' 35, ש' 28-36). הנתבע הוא שהזמין את המעקות המקיפים את המרפסת והם בוצעו על-פי הנחיותיו ותחת פיקוחו. מדרכי הזכוכית הוזמנו במהלך ביצוע עבודות הבניה ובתאום עם הנתבע (התכתבות בעניין ממאי-יוני 2013 צורפה כנספח 14 לתצהיר התובע, ת/1).

אף לולא הומרה הפרגולה למרפסת היה צורך לאטום את הממשק בין המרפסת לקיר חדר הארונות בצד מזרח (עדות המומחה, ע' 17, ש' 24-28) וכן לבצע מערכת ניקוז (ע' 16, ש' 22-23; ע' 22, ש' 20-21). משכך, אין קשר סיבתי בין הוספת מדרכי הזכוכית לבין ליקויי הרטיבות שנמצאו בחדר הארונות.

כל העבודות הקשורות בביצוע המרפסת בוצעו בהתאם להנחיותיו ובפיקוחו של הנתבע. משכך, זכאי התובע למלוא הסכום שקבע המומחה בחוות דעתו ביחס לסעיף זה. לעלות שקבע המומחה יש להוסיף את איטום החלון המפריד בין חדר השינה למרפסת (כפי שקבע המומחה בחוות דעתו המשלימה, במ/2). למרות קביעתו זו, לא תמחר המומחה סעיף זה ויש להוסיף סכום כולל בסך 6,055 ₪.

ג.רטיבות בחזיתות הבית:

כעולה מעדות המומחה, על המפקח להמליץ בפני היזם לשכור שירותי יועץ איטום (עדות המומחה בעמ' 26, ש' 6-8; עמ' 26, ש' 14-16). הנתבע לא אמר לתובע כי עליו לשכור יועץ איטום ולא ביקש ממנו למנות יועץ כאמור. כך גם האדריכל (עדות התובע בעמ' 24, ש' 14; ע' 26, ש' 22-23). האדריכל לא התבקש על-ידי הנתבע להכין תכניות איטום (עדות האדריכל בעמ' 74, ש' 33-34). עוד העיד האדריכל כי המליץ בפני הנתבע לשכור צוות יועצים מקצועיים, לרבות יועצי איטום, אולם הנתבע דחה הצעתו (ע' 75, ש' 1-7).

משכך, זכאי התובע למלוא הסכומים שנקבעו בחוות דעת המומחה. לסכום זה יש להוסיף 30,000 ₪, שכן למרות שהמומחה קבע בחוות דעתו כי איטום פרטי האלומיניום אמור להתבצע על-ידי פירוק החלונות והדלתות וביצוע האיטום לפי תקן 4068.1 (סעיף 3.6 לחוות דעתו), בפועל תמחר את התיקון על דרך של איטום היקף החלונות בחומרי איטום נסתרים, ללא פירוק החלונות (סעיף 3.9).

ד.השבת עלות ביצוע עבודות האיטום על-ידי מסטיק (סיקה):

הנתבע הוא שהחליט על דרך התיקון, הוא שפנה לסרקה (צד ג'3) והזמין את שירותיו. בפועל, לא פתר התיקון את הבעיה. משכך, מדובר בהוצאה מיותרת בה נשא התובע כתוצאה מרשלנותו של הנתבע ואין להורות על קיזוז הסכום (20,060 ₪) מהפיצוי לו זכאי התובע.

27.אין כל הצדקה לקביעת המומחה כי במהלך ביצוע העבודות יוכל התובע להתגורר בביתו בתנאים מוגבלים ויש לפסוק פיצוי בגין דיור חלופי, לרבות הוצאות מעבר, בסך 30,000 ₪.

28.הנתבע הפר את חובתו החוזית כלפי התובע "לוודא כי עבודות בנייתה בית יבוצעו באופן טוב ומקצועי, לפי דרישות התקנים הישראליים המעודכנים, המפרט הכללי לעבודות בניין, התוכניות, המפרט הטכני ....." (סעיף 3 להסכם), בכל אחד מהעניינים הבאים:

א.הנתבע המליץ בפני התובע על רוב קבלני המשנה, לרבות צדדי ג' – למעט האדריכל, צד ג'4. הנתבע בדק את הצעות המחיר שהוגשו מטעמם וחיווה דעתו לגביהן, בדק ואישר את הסכמי ההתקשרות עמם, פיקח על עבודתם ואישר את החשבונות שהגישו לתשלום (עדות הנתבע בעמ' 28, ש' 25-30; ע' 30, ש' 27-32). הנתבע תאם בין הקבלנים ונתן להם הוראות ביצוע (ע' 29, ש' 4-8; עדות שימוב בעמ' 81, ש' 4-10; עדות מלכה בעמ' 112, ש' 9-13). הנתבע אף תכנן פרטים לביצוע בכל הנוגע לפרטים שלא סופקו לגביהם תכניות. משכך, אחראי הנתבע לכשלים שנמצאו בעבודת הקבלנים.

ב.הנתבע חדל להמליץ בפני התובע על שכירת יועצים דרושים לרבות יועץ איטום.

29.עוד חב הנתבע לתובע מכוח דיני הנזיקין בשל הפרת חובת הזהירות אותה הוא חב לתובע.

30.יש לדחות את טענות הנתבע כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת:

א.יש לדחות את טענת הנתבע כי התובע אחראי לליקויים בשל אי שכירת קבלן ראשי. הנתבע לא המליץ בפני התובע למנות קבלן ראשי (עדות התובע בעמ' 16, ש' 15). זאת ועוד, הנתבע העיד כי עבד עם צדדי ג' בעשרות פרויקטים נוספים ובכולם לא נשכר קבלן ראשי (עדות הנתבע בעמ' 28, ש' 7-20).

ב.עוד יש לדחות את טענת הנתבע כי התובע דחה את הצעתו לקשירת אבני החיפוי באמצעות עוגנים סמויים או כי סירב למנות יועץ איטום – באשר אלה נטענו בעלמא וללא כל תימוכין.

ד.2 – טענות הנתבע

31.התובע, בעל ההיתר, הורה על ביצוע עבודות בסטייה מהיתר הבניה שניתן לו. כך בכל הנוגע למרתף (שהורחב ללא היתר והפך לחדר מוסיקה וכושר), כך בנוגע למרפסת היוצאת מחדר השינה וכך בנוגע לחיפוי האבן. משכך, יש להורות על דחיית התביעה ביחס לליקויים בסעיפים אלה מכוח הכלל לפיו "מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה".

ועוד בעניין אחריות התובע – נוכח יחסו של התובע לא היה שיתוף פעולה עמו בכל הנוגע להמצאת תכניות ביצוע, דבר שאילץ את הנתבע והקבלנים להשלים את החסר בניסיונם (עדות הנתבע, ע' 29, ש' 32-35).

32.לחלופין וככל וייקבע כי נפלה רשלנות בביצוע העבודות, יש להטילה על הקבלנים – צדדי ג' 1-3.

עבודות הבנייה בוצעו על-ידי קבלנים שהם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה ואינם נזקקים להוראות מהנתבע. מכל מקום, הכלל הוא כי אין באחריות אחרים, לרבות מפקח, בכדי לפטור קבלן מאחריותו לבצע את עבודתו ללא ליקויים ובהתאם להיתר (ע"א (חיפה) 14449-07-11 בן שושן נגד מג'ארבה וכן ת.א. 15206-02-11 גרינברג ואח' נגד שמחי ואח' (15.10.2013)).

33.האדריכל תכנן את המבנה וחב, על-פי דין, בביצוע פיקוח עליון על הבניה. חובת האדריכל לבצע פיקוח עליון מקימה חובת זהירות קונקרטית כלפי מי שעלול להיפגע ממחדלו למלא חובתו כראוי (ת.א. 9925-08-08 הראל ואח' נגד קונסקר ואח' (26.2.2014)). בפועל הפר האדריכל חובתו זו באשרו בניה בסטייה מהיתר הבניה, כמו גם בהגישו, ביודעין (ע' 70, ש' 1-3), בקשה שקרית לקבלת טופס 4 אשר לא שיקפה את מצב הבנייה והסתירה את הסטייה מהיתר הבנייה. אף אין זו פעם ראשונה בה האדריכל פועל בניגוד לדין (עמ"ק 30908/07, נ/4).

ועוד, בהתאם להסכם היה על הנתבע לפעול בהתאם לתוכניות והוראות המהנדס. בפועל, טוען האדריכל כי פעל על פי הוראות המפקח (ע' 72, ש' 3-24).

34.הליקויים:

א.חיפוי האבן:

חיפוי האבן בוצע תוך סטייה מהיתר הבנייה. כפי שקבע המומחה, אין אפשרות לדעת מה גרם להתנתקות האריחים. עוד אישר המומחה כי לצורך הדבקת האבן יש צורך בתכנית אבן אדריכלית ופרט הנדסי (תקן ישראלי 2378.1, פרק 5, סעיף 5.1) – שבענייננו לא סופקו. כן מפנה הנתבע לסעיף 5.5 לתקן הקובע:

"המתכנן והמהנדס האחראי יכינו תכניות שיתאימו לדרישות התקנים 1547 חלק 2 וחלק 3 בהתאמה ויעבירו אותן למבצע חיפוי הקיר.

התכניות יכילו פרטים כדלקמן:

קביעת הגובה התחתון של החיפוי, פרטי המפגש וההתחברות עם מפלס הקרקע, עם מלאכות אחרות או עם חומרים אחרים, פרטי האיטום, מיקום המשיקים ורוחבם, פרטי חיבורים ועיגונים, פרטי התחברות בפינות ובפתחים ופרטים בכרכובים ובספי חלונות, הכל בהתאם לדרישות התכנון ....".

מזמין העבודה ובעל ההיתר (התובע) חדל להזמין תכנית אבן. האדריכל חדל להכין תכנית כמו גם לבקר את ביצוע העבודות מתוקף תפקידו כמפקח עליון.

לא הייתה רשלנות בהתקנת האבן ובוודאי שלא הייתה רשלנות של הנתבע. יישום חיפוי האבן על דרך של הדבקה היה פתרון נכון ומקובל אותה עת. לא הייתה רשלנות בהתקנת האבן, כפי שקבע המומחה (ע' 15) וכעולה מעדותו של שימוב, צד ג'1 (ע' 81, ש' 21-22). מלכה ושימוב (צדדי ג' 1 ו-2) הטילו את הכשל זה על זה, אולם אף לא אחד מהם לא הטיל דופי בעבודתו של הנתבע.

ב.חדירת רטיבות ממרפסת חדר השינה:

ריצוף הפרגולה והפיכתה למרפסת בוצעו שלא כדין ותוך סטייה מהיתר הבניה. העבודות אף בוצעו לאחר סיום עבודתו של הנתבע ולאחר קבלת טופס 4. בתוכניות שסופקו לנתבע אין פתח ניקוז במרפסת והחלון בין חדר השינה לבין המרפסת הנו חלון מקובע ולא דלת.

ג.חדירת רטיבות מחזיתות הבית:

התובע פנה לנתבע בתלונה על הנזילות. הנתבע גייס את שירותיו של סרקה (צד ג'3), אשר ביצע איטום שפתר את הבעיה (סעיף 3.2 לחוות דעת המומחה). איטום החלונות על-ידי סרקה היה הפתרון הטוב ביותר שניתן לבצע בזמן הנתון, ומכל מקום לא ניתן לומר כי מדובר בפתרון רשלני. הטענה היחידה היא טענה לפגיעה אסתטית.

אין חובה להעסיק יועץ איטום. הנתבע הציע לתובע לשכור שירותיו של יועץ איטום אולם התובע סירב. לנתבע אין כל אינטרס שלא לשכור שירותי יועצים.

35.יש לדחות את טענות התובע כי יש לסטות מחוות דעת המומחה בכל הנוגע לעלות תיקון הליקויים בסעיפים שונים. התובע לא שלח למומחה שאלות הבהרה בעניינים אלה ולא חקר אותו. משכך, יש לדחות טענות שהועלו לראשונה בסיכומיו כנגד חוות דעת המומחה.

יש לדחות את התביעה לדיור חלופי, העומדת בסתירה לקביעות המומחה.

עוד יש לדחות את התביעה להפסד דמי שכירות – שלא הוכחה.

דין התביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש להידחות, באשר היא מבוססת ברובה על בנייה בלתי חוקית שביצע התובע.

36.הנתבע אינו אחראי לנזקי התובע. התובע לא הצביע על כל חובה שהופרה על-ידי הנתבע ולעניין זה בנזק לא סגי. מקור חלק הארי של הנזקים בבנייה שבוצעה תוך סטייה מהיתר. התביעה הוגשה על בסיס אישי, ועל כך מלמד היעדר צירוף הקבלנים והאדריכל כנתבעים. הנתבע הנו איש מקצוע טוב ואחראי והמליץ בפני התובע על בעלי מקצוע טובים. הנתבע היה אמור להיות כפוף לאדריכל, ליועצים ולמזמין העבודה, ולא להיפך.

ד.3 – טענות צד ג'1 – מישה שימוב

37.שימוב אמר לנתבע כי הדרך הנכונה לביצוע החיפוי היא בתלייה רטובה עם תפיסה של האבן לקיר עם רשתות "מקלות סבא", לאחר הורדת הטיח. כך אף נעשה בבית סמוך בו ביצע שימוב עבודות חיפוי אבן תחת פיקוחו של הנתבע. הנתבע לא שעה לדבריו משיקולים כלכליים וטענה כי התובע "קמצן", ואף לא העביר הצעתו לתובע.

38.כעולה מחוות דעת המומחה נשרו אבני החיפוי בשל נתק שנוצר בין שכבת הטיח לבין שכבת האיטום (לטקריט). משכך, יש לקבוע כי לא נפל כל פגם בעבודתו של שימוב והכשל הוא בשכבת האיטום שנמרחה על גבי הטיח. שכבת האיטום בוצעה על-ידי מלכה (צד ג'2), בפיקוחו וניהולו של הנתבע, והטיח בוצע על-ידי טייח בפיקוחו וניהולו של הנתבע. אף מהעדויות שנשמעו עולה כי האיטום לא בוצע על טיח מוצל כנדרש ולא בוצעו אשפרות (השקיות) מספיקות. מכאן כי לשימוב אין כל אחריות לכשל בחיפוי האבן. שימוב אף אינו אחראי לכשל בדבק ככל והיה כזה.

39.לאחר שנשרו האבנים הציע שימוב לעגן את אבני החיפוי תמורת תשלום ההפרש בין העבודה שביצע לבין השכר הראוי בגין עיגון האבנים, אולם הנתבע אמר שהתובע לא יסכים. משכך, החזיר שימוב את האבנים שנשרו בהדבקה. אף לאחר שנשרו אבני החיפוי פעם שנייה הציע שימוב לעגנן– אולם הצעתו נדחתה על-ידי הנתבע.

40.שימוב נשכר לביצוע עבודות ריצוף בבית וחיפוי הבריכה. בכל הנוגע לריצוף הבית וחיפוי הבריכה הוצגו לו תכניות ביצוע מהאדריכל. חיפוי האבן בחזית הבית נולד בשלב מאוחר של הבנייה, ולאחר שבוצע טיח ועליו שכבת איטום. החיפוי בוצע ללא תכניות ביצוע ובהתאם להוראות הנתבע.

זאת ועוד, אבני החיפוי שרכש התובע אינן מחוררות ולא יועדו להיות מיושמות בקיבוע מכני (תלייה) אלא בהדבקה. התובע והנתבע אף לא רכשו ווי תלייה ורשתות לתלייה. מכאן כי התובע והנתבע לא חשבו, רצו או תכננו לבצע את החיפוי באמצעות קיבוע מכני. בחירת האבן הציבה עובדה מוגמרת בפני שימוב באשר לאופן התקנתה.

41.אף מעצבת הפנים של התובע התערבה בעבודתו של שימוב ודרשה ממנו שלא לבצע פוגות (מרווחים) אנכיים בין האבנים. המישקים נדרשים על מנת לאפשר את התפשטותן עם שינויי מזג האוויר. שימוב אמר למעצבת הפנים שהדבר לא נכון אולם הנתבע אמר לו לבצע את העבודה בהתאם להוראותיה (סעיף 17 לתצהיר שימוב).

42.בכל מקרה, התובע לא שילם עבור קיבוע מכני של אבני החיפוי. אין להטיל על שימוב לשלם עבור עבודה שלא הוזמנה ממנו ולא שולם תמורתה. משכך, הסכום המקסימלי שניתן חייב את שימוב הוא החזר הסכום שקיבל – 16,740 ₪ בצירוף מע"מ.

ד.4 – טענות צד ג'2 – מלכה איטום ובידוד

43.מלכה סיים את העבודות שביצע בבית בשנת 2012. מלכה ביצע עבודות לאיטום רצפת וקירות המרתף, המסד, המקלחות, הגג, המרפסת ובריכת השיחה.

44.כן בצע מלכה איטום של המרפסת במצבה הראשוני – קורות וביניהן חורים (פרגולה מעל הבריכה). מלכה בצע איטום של חיבורי קורות ההיקף של המרפסת אל קירות הבית. אדרי אף העיד כי ביצע בדיקת הצפה במשך שלושה ימים עד לגובה של הריצוף בבית פחות 1 ס"מ (עמ' 103, ש' 1-16). ממצאי הבדיקה היו תקינים. לאחר קבלת טופס 4 הונחו מדרכי זכוכית במרווחים שבין הקורות ובוצע ריצוף על גבי הקורות (בין אדני הזכוכית). משבוצע ריצוף היה צורך לבצע איטום תחתיו וכן להתקין מערכת ניקוז של תת הריצוף (עדות המומחה, עמ' 16, ש' 22-24). בפועל לא בוצע ניקוז (עדות התובע, עמ' 51, ש' 8-9; עדות הנתבע עמ' 51, ש' 1-12). מדרכי הזכוכית בוצעו על-ידי ד"ר זכוכית. לא ברור מי ביצע את הריצוף ואם בוצע איטום בטרם הנחתו. המומחה קבע כי הרטיבות היא ממצע הריצוף של המרפסת (סעיפים 3.11-3.12 לחוות דעתו). משכך, אין לייחס למלכה אחריות לליקוי. יתר על כן, ריצוף המרפסת מנתק כל קשר סיבתי בין עבודות האיטום שביצעו מלכה לבין הליקויים (עדות המומחה, עמ' 22, ש' 32 – עמ' 23, ש' 3). עוד אפשרי כי האיטום שבצע מלכה נפגע בשל פירוק המעקה שהיה ממוקם ביציאה מחדר השינה (עדות המומחה בעמ' 23, ש' 17-19). עוד אפשרות היא כי הרטיבות נגרמה בשל שיפוע לא נכון של המרפסת - עניין שלא נבדק על-ידי המומחה (עדות המומחה בעמ' 23, ש' 20-21; עמ' 26, ש' 17-18). כל אלה אינם קשורים לעבודות שבצע מלכה.

45.מלכה לא ביצעו איטום של החלונות, הדלתות והויטרינות (קירות מסך). אלה בוצעו או היו אמורים להתבצע על-ידי מתקין החלונות (עדות המומחה, עמ' 22, ש' 1-6). זאת ועוד, הזמנת סרקה לביצוע איטום של החלונות ניתקה כל קשר סיבתי, אף לו היה כזה, בין עבודות מלכה לבין הנזקים. מלכה מדגיש כי המומחה קבע כי הרטיבות בכניסה לבית נובעת מקירות המסך (עדות המומחה בעמ' 11, ש' 20-21; עמ' 11, ש' 33 – עמ' 12, ש' 2; עמ' 13, ש' 18-19). כך גם הרטיבות בגרם מדרגות הירידה למרתף (עמ' 11, ש' 29-36; עמ' 23, ש' 22-24). כך גם בחדר האוכל (עדות המומחה בעמ' 23, ש' 25-28). הרטיבות בחדר העבודה נובעת ממשקוף לא אטום לה אחראי מתקין המשקוף (עדות המומחה בעמ' 23, ש' 29-30). הרטיבות בחלון המרתף נובעת מליקוי בהתקנתו (עדות המומחה בעמ' 24, ש' 3-5). הרטיבות בפרוזדור המוביל לחדר הארונות בקומה א' נגרמה בשל רטיבות במצע המרפסת והיעדר איטום של החלון המחבר בין חדר השינה לבין המרפסת (עדות המומחה בעמ' 23, ש' 35-36). כל אלה אינם קשורים למלכה.

46.בהודעה לצד ג' לא הועלו נגד מלכה כל טענות ביחס לחיפוי הקיר. משכך, יש לדחות את הטענות כנגד מלכה בהקשר זה. זאת ועוד, כאשר ביצע את איטום הקיר, בשנת 2012 (סעיף 4 לתצהיר מלכה), טרם התקבלה החלטה על החלפת חיפוי העץ בחיפוי אבן (עמ' 14, ש' 20-21). למעלה מן הדרוש – יש לקבוע כי אבני החיפוי נשרו כיוון שלא עוגנו כראוי, כעולה מחוות דעת המומחה. לא הוכח קשר בין איטום הקיר שבוצע על-ידי מלכה לבין נשירת האבנים למעט השערות בעלמא שהועלו על-ידי שימוב. המומחה לא קבע כי האבנים נשרו בשל פגם באיטום. המומחה אף העיד, מספר פעמים, כי אין כל קשר בין ביצוע אשפרה של שכבת האיטום לבין איכות ההידבקות של הלטקריט (עמ' 19, ש' 28-35).

47.לאחר שהתגלו ליקויי הרטיבות לא פנו התובע או הנתבע למלכה ולא נתנו לו אפשרות לתקן את הליקויים כנדרש על פי חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 (להלן: "חוק חוזה קבלנות"). בהעדר הודעה על אי התאמה מנוע המזמין מהסתמכות על הפגם.

48.זאת ועוד, לא הועסק יועץ איטום בפרויקט ולא הומצאו למלכה תכניות איטום.

49.בסיכומי הנתבע אין כל טענות כנגד מלכה. משכך, יש לראות את הנתבע כמי שזנח טענותיו נגד מלכה.

ד.5 – טענות צד ג'3 – לאונרד סרקה

50.בספטמבר 2015 פנה הנתבע לסרקה בבקשה כי ימציא לו הצעת מחיר לפתרון בעיות איטום באזור הכניסה הראשית של הבית וכן במרפסת קומה א'. ביום 17.9.2015 העביר סרקה לנתבע הצעת מחיר. לאחר שאושרה הצעת המחיר בצע סרקה עבודות איטום בקיר הכניסה לבית, לרבות חלונות, מסביב לדלת הכניסה מצד ימין, מסביב לחלון בצדו החיצוני של החלון בחדר השינה, במפגש בין הקיר לריצוף ומתחת לחלון מצדו החיצוני של חדר השינה.

51.סרקה פעל בהתאם להנחיות הנתבע והוראותיו. העבודות בוצעו בצורה מקצועית וללא רבב. האיטום שבצע סרקה אף פתר כמעט לחלוטין את בעיית הרטיבות.

ד.6 – טענות צד ג' 4 – יורי פוצ'ינסקי

52.בהודעה לצד ג' טען הנתבע כי האדריכל חב בשל תכנון לקוי – וזאת בלבד. משכך, יש לדחות על הסף את הטענות לחבות האדריכל מכוח תקנות פיקוח עליון בשל הרחבת חזית. לחילופין, אין כל קשר סיבתי בין חובתו של האדריכל לבצע פיקוח עליון לבין הליקויים הנטענים. האדריכל לא ידע על החלפת חיפוי העץ בחיפוי אבן בזמן אמת. העבודות במרתף וריצוף המרפסת בוצעו לאחר קבלת טופס 4.

53.התובע הוא שהחליט על השינוי, ללא שיתוף האדריכל (ע' 14, ש' 18-31; עמ' 15, ש' 1-2; עמ' 16, ש' 10-13, 18-22; עמ' 21, ש' 23-26; עמ' 27, ש' 12-13, ש' 18-19). האדריכל לא התבקש להכין תכניות שינוי ואין לומר כי חדל לחובתו, בוודאי לא בהיעדר תשלום בגין הכנתן.

54.הנתבע הוא הנושא באחריות לכך שיימצאו תכניות אדריכליות והנדסיות מעודכנות באתר הבנייה. כך אף עולה מחוות דעת המומחה שהוגשה מטעמו (סעיף 7, עמ' 4 לחוות הדעת). הנתבע חטא לחובתו זו. עוד חטא הנתבע לחובתו לתאם בין בעלי המקצוע השונים.

55.האדריכל לא התבקש ואף אין זה בגדר תפקידו להכין תכניות איטום או לפקח על עבודות האיטום.

56.אין כל פגם באישור שנתן האדריכל לקבלת טופס 4. אמת המידה בכל הנוגע לאישור זה היא התאמת הבנייה להיתר ולא טיב הביצוע. שינוי החיפוי מחיפוי עץ לחיפוי אבן אף אינו מהווה סטייה מההיתר. והראיה, הבניה אושרה על-ידי מפקחים מטעם החברה לפיתוח קיסריה והוועדה המקומית לתכנון ולבניה. שונה הדבר בכל הנוגע לשינויים במרפסת ובמרתף, אולם אלה בוצעו לאחר קבלת טופס 4 וסיום עבודתו של האדריכל בבית.

ה - דיון והכרעה

ה.1 – הערות מקדימות 

57.בפתח הדברים ברצוני להעיר מספר הערות מקדימות, אשר השפיעו על אופן הערכת הראיות, חלקן מהותיות וחלקן דיוניות:

א.כעולה מהראיות שהוצגו בפניי – צדדי ג' 1-3 (להלן: "הקבלנים") הנם אנשי מקצוע מצוינים, כפי שהעיד הנתבע, שולח ההודעות. מדובר בבית מורכב הכולל שלושה מפלסים (כולל מפלס תת קרקעי), בריכה, מרפסות, חיפויים, חלונות מסוגים שונים ועוד, "בניין כל כך מורכב וכל כך מיוחד ...." כדברי המומחה (עמ' 26, ש' 6). למרות זאת לא נמצאו ליקויים קונסטרוקטיביים או ליקויים חמורים אחרים – ודברים אלה מעידים על איכות עבודתם של הקבלנים.

ב.הליקויים העיקריים נמצאו בעבודות שבוצעו תוך סטייה מהיתר הבנייה וללא תכניות ופרטי ביצוע (חיפוי האבן בחזית הבית ומרפסת השמש בקומה א').

ג.כפי שציינתי, לא הוגשו ראיות ביחס למועד תחילת או סיום עבודות הבניה, מועד קבלת טופס 4, זהות היועצים והקבלנים שהיו מעורבים בביצוע העבודות או התוכניות מכוחן בוצעו. אף לא הוגש יומן עבודה, ככל ונוהל כזה. אף בכל הנוגע לחילופי דברים בין התובע לנתבע הוגשו מיילים ספורים בלבד.

ד.סרקה הגיש הצעת מחיר לביצוע עבודות איטום החלונות ושימוב הגיש בקשה לתשלום חלקי המפרטת את העבודות שביצע, לרבות חיפוי אבן 54 מ"ר (310 ₪ למ"ר, סך הכל 16,740 ₪). שאר צדדי ג' לא הגישו הסכמים שנכרתו בינם לבין התובע.

ה.למרות שהתובע טוען לליקויי רטיבות החל מינואר 2015 או סמוך לכך (סעיף 2.14 לתצהירו), המומחה מטעמו ביקר בבית רק שנה וחצי – שנתיים לאחר מכן (בימים 17.8.2016 ו-9.1.2017). לטענת התובע הזמין חוות דעת נוספת של מומחה לביקורת מבנים אשר ביקר בבית בחודש מאי 2015 (סעיף 2.17 לתצהירו). דא עקא, חוות דעת זו, המתעדת את מצב הבית אותה עת, לא הוגשה לתיק בית המשפט.

ה.2 – הפלוגתאות וסדר הדיון

58.התביעה כוללת רכיב של פיצויים בגין ליקויי בנייה וכן רכיבים נוספים.

בכל הנוגע לרכיב של פיצויים בגין ליקויי בנייה הוגשה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט, עליה לא חולקים הצדדים (למעט טענת התובע כי יש להוסיף סכומים בחלק מהסעיפים). עיקר המחלוקת בין הצדדים נוגעת לאחריות לליקויים – הן על פי הדין והן על פי עובדות המקרה. משכך, בשלב ראשון, אדון בהיקף אחריות הצדדים השונים לליקויי בניה: המפקח (הנתבע), הקבלנים ומזמין העבודה (התובע). לאחר תיחום היקף האחריות מבחינה נורמטיבית איישם את קביעותי ביחס לכל אחד מהצדדים בנסיבות העניין.

בשלב שני אקבע את חלוקת האחריות בכל אחד מסעיפי הליקוי – על בסיס קביעותיי בשלב הראשון של הדיון - ואדון בטענת התובע כי יש להוסיף להערכת תיקון הליקויים על-ידי המומחה מטעם בית המשפט.

בשלב שלישי אדון בשאר רכיבי התביעה (הרלבנטיים לנתבע בלבד).

59.משכך יתקדם הדיון באופן הבא:

א.היקף אחריות מפקח: בהקשר זה אבחין בין אחריות כללית לפי הדין לבין אחריות חוזית על פי ההסכם;

ב.אחריות אדריכל;

ג.אחריות קבלנים;

ד.אחריות יזם ומזמין העבודה;

ה.קביעת אחריות הצדדים ביחס לכל אחד מסעיפי הליקוי;

ו.דיון בטענות התובע לתוספות לחוות דעת המומחה;

ז.תביעה להפרשי שכר דירה;

ח.תביעה להחזר תמורה ששולמה לנתבע ביתר;

ט.תביעה לפיצויים לא ממוניים;

י.החזר הוצאות.

ה.3 – אחריות מפקח – הפן הנזיקי והפן החוזי

60.כפי שנקבע לא אחת, "מעמדו המיוחד של בעל מקצוע המפקח על ביצוען של עבודות בנייה עשוי להטיל עליו חובות מיוחדות, במיוחד כשמדובר במי שמרכז את הפיקוח על פרויקט שלם המבוצע בידי מספר רב של קבלני משנה..." (ע"א 3392/93 איברהים אבולהיג'א נגד אלון הגליל - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ ואח', פד"י נ"ד(5) 872).

61.מכוח מעמדו המיוחד נקבעה, בין השאר, אחריותו של מפקח צמוד בגין אי נקיטת אמצעי זהירות הולמים (ת.א. (מחוזי-נצרת) 552/98 כרדוש ג'ריס ואח' נגד עירית נצרת ואח' (6.9.2007)), אחריותו להבטיח כי הקבלן מבצע את עבודתו בהתאם לתוכניות (ת.א. (נצרת) 682/95 בהג'ת מוסא נ. מדינת ישראל (תק-מח 2003 (2) 7799)) וכן אחריותו על ליקויי בניה שנפלו בעבודת קבלן שעבד תחת פיקוחו (ת.א. (פ"ת) 3026-11-10‏ ‏ רחל פולת נ' יעל אלמור (8.3.2015); ת.א. (שלום נצ') 3188-04 עמרני נ' קרן צור (23.11.2008); תא"מ (ראשל"צ) 1973/08 רונית וילוז'נינ' מ.א רום הנדסה וניהול פרויקטים בע"מ (28.11.2010); ספרו של ד"ר גיל הררי – האחריות החוזית לליקויי בנייה לאור חוק המכר (דירות) וחוק חוזה קבלנות, בורסי הוצאה לאור, התשע"ו-2016 עמ' 531 ואילך וכן ספרו של אביחי נ' ורדי, עו"ד, דיני מכר דירות, ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, מהדורה שלישית, התשס"ט-2009).

62.ככלל, משמש המפקח כ"ידו הארוכה" של המזמין, אשר, ככלל, אינו בעל ידע מקצועי בענף הבנייה. מטרת הפיקוח הנה מזעור ליקויי הבנייה, מניעתם, גילויים, כמו גם תיקונם בהקדם. התשובה לשאלה אם נפלה רשלנות בהתנהלות המפקח אם לאו תיגזר מבחינת האמצעים שהוקצו למפקח לשם הגשמת תכלית הפיקוח, מחד גיסא, והאופן בו ניצל את האמצעים שהוקצו לו, מאידך גיסא. בחינת האמצעים שהוקצו למפקח לשם הגשמת תכלית הפיקוח תיגזר, בראש ובראשונה, מהוראות ההסכם שנכרת בינו לבין המזמין/היזם, מהן החובות שנטל על עצמו המפקח במסגרת הסכם זה ומהן הסמכויות שהוענקו לו לשם מילוי חובותיו. בהקשר זה יש לבחון האם, בנסיבות העניין, הוענקו למפקח סמכויות בכל הנוגע לבחירת הקבלנים, אישור (או דחיית) חשבונות שהוגשו לביצוע על-ידי הקבלנים, תיקון תכניות ועוד. כן יש לבחון את התנהגות הצדדים במהלך קיום ההסכם, באשר יש נסיבות בהן ניתן לקבוע כי בהתנהגותם שינו את הוראות ההסכם.

בכל הנוגע לאופן בו ניצל המפקח את הסמכויות שהוקנו לו יש לבחון את נסיבות העניין. בהקשר זה נודעת חשיבות ראייתית ליומן המפקח, אשר אמור לתעד בזמן אמת את התנהלות עבודות הבנייה, את הערות המפקח, הוראותיו וכדו' (גיל הררי, עמ' 534 ואילך).

63.מעמדו של המפקח כידו הארוכה של המזמין מבסס חובות לא רק כלפי הקבלנים עליהם הוא מפקח אלא גם כלפי שולחו – המזמין. בגדר כך על המפקח להמליץ על בעלי מקצוע נדרשים ומיומנים, ליידע את המזמין בדבר צורך בשכירת שירותי יועצים, להתריע בפני יזם התכנית על כשל/העדר תכניות נדרשות, הזמנת חומרים בלתי מתאימים, שיטות עבודה בלתי ראויות ועוד.

אי עמידת המפקח בחובותיו, כפי שהותוו לעיל, עשויה לבסס טענה כי התרשל.

64.כעולה מההסכם קיבל על עצמו הנתבע את עבודות הניהול, המעקב, התאום והפיקוח על עבודות בניית הבית. המפקח התחייב לוודא כי עבודות בניית הבית יבוצעו באופן מקצועי ובהתאם לדרישות התקנים, התכניות והוראות האדריכל והיועצים (סעיף 3(א) להסכם), כמו גם להיות נציג המזמין כלפי הקבלנים ובעלי המקצוע השונים (סעיף 3(ד) להסכם). הנתבע התחייב לשתף פעולה עם יועצים שימנה המזמין, לבחון ולהמליץ על בעלי מקצוע מיומנים, לפקח, לתאם, לעקוב ולנהל את עבודות הבנייה (סעיף 3 ה' – ז' להסכם).

ומכאן לענייננו.

ה.4 – אחריות הנתבע – יישום המסגרת הנורמטיבית על נסיבות העניין

65.כאמור, מצאתי כי בכל הנוגע לצדדי ג' 1-3 – המליץ הנתבע בפני התובע על קבלנים שהנם בעלי מקצוע טובים ומיומנים. ואולם, בבניית הבית שותפו קבלנים רבים נוספים (שזהותם לא הובהרה). בכל הנוגע לקבלנים שביצעו את העבודות בהן נמצאו ליקויי בדק (כהגדרתם בחוות דעת המומחה), נושא הנתבע באחריות לעבודתם. הנתבע לא פרט מיהם אותם קבלנים, לא טען כי לא פיקח על עבודתם, כי לא הומצאו התוכניות הנדרשות לביצוע עבודתם או כי לא אישר את החשבונות שהגישו לתשלום. הנתבע אף לא הצביע על כל נסיבה אחרת שיש בה לפטור אותו מאחריות לליקויים בעבודות אותם קבלנים.

66.כך גם בכל הנוגע לליקויי הרטיבות הנובעים מהיעדר איטום של החלונות (בחזית, ליד דלת הכניסה ובחלון המפריד בין חדר השינה בקומה א' לבין המרפסת). כעולה מעדות המומחה, ליקויים אלה נגרמו בשל היעדר איטום בעת התקנת החלונות. האיטום אמור היה להתבצע על-ידי מתקין החלונות. הנתבע לא הבהיר מי התקין את החלונות או מתי ולא טען כי לא פיקח על עבודתו או כי לא אישר את החשבון שהגיש לתשלום. מטעמים לא ברורים אף הזמין הנתבע עת התגלו ליקויי הרטיבות את סרקה לבצע איטום חיצוני של החלונות – במקום לזמן את הקבלן שבצע את העבודות וליתן לו אפשרות לבצע את התיקונים הנדרשים. הנתבע לא הבהיר התנהלותו זו, לא פרט את העובדות הרלבנטיות, לא צרף מסמכים המעידים על התנהלות העבודות ולא זימן את קבלן האלומיניום למתן עדות.

לא זו בלבד שהנתבע התרשל בפיקוח על איטום החלונות בעת התקנתם ולא זימן את קבלן החלונות בדרישה כי יתקן את הליקויים הנדרשים, הקבלן שהוזמן לביצוע התיקונים (סרקה, צד ג'3) מבצע תיקון על-ידי מסטיק שהנו פתרון נחות, הן מבחינה אסתטית והן מבחינה פונקציונאלית, נוכח היעדר עמידותו לאורך זמן.

בעדותו אישר הנתבע כי לא אמר לתובע כי קיימת אפשרות לפתרון אחר מלבד פתרון המסטיק או כי הפתרון הנכון הוא לפרק את החלונות ולאטמם מחדש (ע' 53, ש' 3 – 7).

גם לכך אחראי הנתבע.

67.ועוד, אין חולק כי חלק מהעבודות (ובמיוחד חיפוי החזיתות והמרפסת) בוצעו תוך סטייה מהיתר הבנייה ותוכניות הביצוע, ללא תכניות ותוך סטייה מהתקנים החלים. אני מקבלת את עדותו של התובע כי הנתבע לא אמר לו כי עליו להזמין תכניות לביצוע השינויים, וכי אם היה אומר לו – היה נענה לבקשתו (עמ' 23, ש' 12-16). אף הנתבע לא טען באופן מפורש ומפורט כי הודיע לתובע באופן מפורש וברור כי עליו להזמין תכניות שינוי אלא הסתפק בטענה כללית ל"היעדר שיתוף פעולה", כדבריו:

"כמפקח בנייה וגם כקבלני משנה, כולנו היינו רוצים לעבוד עם תכניות מסודרות, עם יועצי אבן ואיטום, באתרים אחרים זה הסתייע כי היה שיתוף פעולה עם המזמין. כאן לא היה שיתוף פעולה עם המזמין. היו שני כוחות, הוא נגדנו ואנחנו בעדו, ולא קיבלנו תכניות ביצוע, דבר שאילץ אותנו להשתמש בניסיון שלנו." (ע' 29, ש' 32-35)

וכן:

"... ביקשתי פעם אחרי פעם תכניות ביצוע, ביקשתי מהאדריכל פרטים השונים כגון: חשמל, אינסטלציה, דלתות." (ע' 30, ש' 1-2)

68.עוד אני מקבלת את עדותו של התובע כי הנתבע לא אמר לו כי דרך יישום חיפוי האבן שנבחרה אינה מתיישבת עם הוראות התקן או כי פרש בפניו את האפשרויות העומדות בפניו בכל הנוגע ליישום חיפוי האבן (עדות התובע, עמ' 18, ש' 26-28; עמ' 21, ש' 21-22 וכן בעמ' 23, ש' 25-27), ולא הוסבר לו כי הוא יכול לרכוש אבנים מחוררות (עדות התובע בעמ' 19, ש'12-13), ווי תליה מנירוסטה (עדות התובע בעמ' 19, ש' 16-17) או רשת תליה (עדות התובע בעמ' 19, ש' 18-20). אף לא הוסבר לו כי עיגון אבני החיפוי על-ידי תליה יחייב הסרה של הטיח (עמ' 20, ש' 21-22). כך גם ביחס לשימוב (עדות התובע בעמ' 18, ש' 11-14; עמ' 21, ש' 10-12).

69.עדות התובע בנקודה זו אף נתמכה בעדות הנתבע, אשר טען כי שימוב הוא שקבע את שיטת הביצוע:

"ש. האם הצעת לתובע לבצע את האבן בתלייה?

ת. לא .... מישה קבע את שיטת הדבקת האבנים, מישה קבע את החומרים, הוא בחר החומרים הטובים ביותר שיש בארץ להדבקת אבן. לשאלתי אם זה מספיק טוב, הוא אמר לי 'אתה יכול להיתלות עם כל כובד משקלך על האבן, והיא לא תיפול'.

ש. אז ידעת שיש אופציה לבצע את חיפוי האבנים בשיטה של תליה?

ת. ידעתי מתוך ניסיוני בעבודת הבניין, לא מתוך כך שמישה העלה את זה" (ע' 39, ש' 6-16)

עוד אישר הנתבע כי לא הציע לתובע להזמין אבנים מחוררות (ע' 42, ש' 7-11).

גם בכך חטא הנתבע לחובתו.

70.הנתבע טען כי אמר לתובע כי יש צורך ביועצים ובתוכניות – אולם התובע דחה בקשתו. איני מקבלת גרסה זו.

מדובר בעדות יחידה של בעל דין, כמשמעה בסעיף 54 לפקודת הראיות [נוסח חדש] התשל"א-1971, אשר יש לנקוט משנה זהירות טרם אימוצה (ראו: ע"א 295/89 רוזנברג נ' מלאכי, פ"ד מו(1) 733; ע"א 761/79 פינקל נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לה(2) 48). אמנם יש וניתן להסתפק במתן אמון מלא בעדות בעל הדין (והשוו: ע"א (מרכז) 2708-08-07 נאות ארז לבניין והשקעות בע"מ נ' מימון (2007); רע"א 33/07 רושקנסקי נ' תעבורה מיכל מלט בע"מ (2007)), אך בענייננו לא מצאתי כי די בכך, במיוחד נוכח היעדר צירוף מיילים, מכתבים, מזכרים, יומן עבודה – או כל ראיה אחרת מבין הראיות שאמורות בנסיבות העניין להיות בידי הנתבע ולא הוצגו. בהקשר זה לא מן המותר להפנות לעדותו של האדריכל, המקובלת עלי, לפיה נוהל יומן עבודה משותף שנערך על-ידי העוזר של הנתבע, ובו נרשמו הערות שמסר בעת ביקוריו (עמ' 71, ש' 21-24, 28-29, 31-34). עוד העיד האדריכל כי המליץ לנתבע לשכור שירותי יועצים, לרבות יועץ איטום ויועץ אלומיניום, אולם הנתבע אמר ש"יש לו צוות טוב ואין טעם" (עמ' 75, ש' 4-7; עמ' 76, ש' 16-19).

יתר על כן, על הודעת המפקח ליזם בדבר צורך בתכניות להיות ברורה, מפורטת ומפורשת, ורצוי כי תועלה על הכתובים.

71.בעדותו פרס הנתבע שיקוליו ביחס להמשך ביצוע העבודות, למרות היעדר תכניות כדלקמן:

"יש שני טעמים. הטעם הראשון, האדריכל נדרש לספק תכנית חשמל לבניין ולא סיפק, כי אמר שהתובע לא משלם לו. התגובה של התובע הייתה להפוך אותו לאישיות בלתי רצויה בבניין. והטעם השני, מהרגע הראשון של הבניה התובע לא הפסיק להתפאר כמה הוא אמיד ובעל נכסים ואיך הוא הלך למשפט עם קיבוץ חצרים, מעצמה של צנרת וניצח אותם. זאת אומרת, מעלי מהרגע הראשון הייתה חרב של איום בתביעה, לא את זה רציתי. סך הכל רציתי לעזור לתובע לבנות בית טוב בישראל ולסיים אותו בהצלחה." (ע' 30, ש' 12-17)

לא מצאתי כי שיקולים אלה מצדיקים את מחדלו של הנתבע לעמוד בחובתו להתריע בפני התובע, יזם הפרויקט, כי עליו להזמין תכניות שינוי בטרם ביצוען. עוד יצוין כי טענת הנתבע כי התובע הפך את האדריכל ל"אישיות בלתי רצויה" הוכחשה על-ידי האדריכל, אשר העיד כי לו היה מתגלע סכסוך בינו לבין היזם היה מוותר על הזכויות שלו ויוצא מהפרויקט (עמ' 75, ש' 17-18).

ה.5 – אחריות אדריכל

72.בסיכומיו טוען הנתבע כי האדריכל נושא באחריות לליקויים נוכח מחדלו לבצע פיקוח עליון – תוך הפנייה לעבודות שבוצעו תוך סטייה מהיתר הבנייה (חיפוי האבן והפיכת הפרגולה בקומה א' למרפסת). אכן, תקנה 2(א) לתקנות התכנון והבניה (פיקוח עליון על הבניה), תשנ"ב-1992 (להלן: "תקנות פיקוח עליון") מעגנת את חובתו של עורך הבקשה להיתר, בין השאר, כדלקמן:

"מורשה להיתר, מתכנן שלד הבניין או מומחה לדבר בתחום שהוא תכנן, חייבים בקיום פיקוח עליון, כל אחד בתחומו, לפי סעיף 158כז לחוק, וכן חייבים בפיקוח עליון כל אחד מהמנויים לעיל ועורכי בקשה להיתר, לגבי הבניה כפי שפורטה במסמכי הבקשה להיתר, אף אם היתר לבניה ניתן שלא לפי פרק ה'3 לחוק."

73.בת.א. (חיפה) 12343/00 ציון אביב נ' עזבון המנוחה ויקי בן ציוני ז"ל (2011) עמד בית המשפט על ההבחנה בין תפקידו של מפקח עליון (כגון עורך בקשה להיתר) לבין תפקידו של מפקח צמוד:

"מהוראות תקנות הפיקוח עולה כי מתפקידו של מפקח עליון לוודא כי הבניה בכללותה מתבצעת בהתאם לתכניות ולהיתר שניתן. מתפקידו של מפקח צמוד לעומת זאת לעקוב אחר ביצוע כל פרטי העבודה."

74.לעניין זה ראו גם פסק הדין שניתן בתא (נצ') 3188-04‏ ‏ עמרני אייל נ' קרן-צור אורנה (23.11.2008):

"הנתבעת 1 ערכה את הבקשה להיתר וחתמה עליה בתור מורשה להיתר ועורך בקשה ראשי. היא נושאת באחריות כוללת לגבי תכנון המבנה, להתאמת תכנון המבנה להוראות כל דין ולהוראות התכניות החלות על המקרקעין ולכל הוראה אחרת בחוק שלעניין רישוי באמצעות מורשה להיתר ולפיקוח עליון על ביצוע הבניה, לרבות התאמתה לתכניות כאמור ולהיתר (סעיף 158 כז לחוק)."

75.ופסק הדין בע"פ 859/12 שלום דוידוביץ' נ' מדינת ישראל הועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב (3.9.2012):

"העולה מן הקביעות של הערכאות שדנו בעניינו של המבקש הוא כי על האדריכל לבצע את תפקידו כגורם בקרה ופיקוח באופן שוטף, ולא רק בעת שגורמי בקרה אחרים מגלים סטיות מתכניותיו ומהיתר הבנייה. ככל שיהיה בידו להוכיח שאכן ביצע תפקיד זה וערך בדיקות תכופות על מנת לוודא שיתר הגורמים פועלים בהתאם להיתר ולתכנית, הרי שלמעט ממקרים קיצוניים, יימצא כי הוא יצא ידי חובתו ואף ייתכן כי תתקבל בעניינו טענת ההגנה שבסעיף 208(ב) לחוק התכנון והבנייה. אך כאמור, על הטוען להגנה זו להציג ראיות שיש בהן כדי להוכיח כי אכן מילא תפקיד זה. אין הוא נדרש להוכיח כי פעל יוֹמָם וָלַיִל כדי לאתר חריגות מהתכנית ומההיתר, אך גם אין לקבל היעדר כולל של ניסיון לפקח ולנסות למנוע מראש חריגות כאמור. במקרה דנן, בית המשפט לעניינים מקומיים ובית המשפט המחוזי קבעו כי המבקש לא הביא ראיות כדי להוכיח כי נקט בפעולות הנובעות מתפקידו כגורם בקרה."

76.בעדותו, הודה האדריכל (צד ג'4) כי הוא אחראי על פי חוק לביצוע פיקוח עליון. לעניין זה ראו עדותו:

"ש. אתה למעשה המתכנן, והאחראי לביקורת?

ת. נכון, על פי חוק.

ז. ז"א, כשב"כ התובע אמר שאתה אחראי על פיקוח עליון זה נכון?

ת. נכון.

ש. מפקח עליון אמור לעשות ביקורת בבניין?

ת. נכון." (ע' 64, ש' 6-13; כן ראו בעמ' 73, ש' 1-4)

דא עקא, בא כוחו של האדריכל התנגד לשאלה עקב הרחבת חזית (עמ' 64, ש' 21). הפניית ב"כ הנתבע להודאה באחריות האדריכל לבצע פיקוח עליון (עמ' 7 ש' 32-33) לא תועיל, באשר מדובר בדברים שנאמרו על-ידי ב"כ התובע ולא ב"כ האדריכל כנטען.

77.מעיון בנימוקי ההודעה לצד ג' עולה כי הנתבע אכן הסתפק בטענה לאחריות האדריכל לליקויים הנובעים מתכנון לקוי (סעיפים 21-24 להודעה ובמיוחד סעיף 24 לה). משכך, יש לדחות את טענות הנתבע כנגד האדריכל מכוח תקנות פיקוח עליון.

78.זאת ועוד, אין חולק כי השינויים במרפסת בוצעו לאחר שניתן טופס 4 ולאחר שהסתיימה תקופת הפיקוח העליון (ראו תקנה 3 לתקנות פיקוח העליון הקובעת כי משך הפיקוח יהא עד הוצאת תעודת גמר וכן עדות האדריכל בעמ' 66, ש' 15-17). אשר לשינוי החיפוי בחזיתות מעץ לאבן העיד האדריכל כי השינוי בוצע ללא היוועצות עמו או אף יידועו באשר לשינוי, וכי נכח בשינוי רק לאחר מעשה, עת ביקר בבית לקראת הגשת הבקשה לטופס 4 (עדות האדריכל, עמ' 68, ש' 16-17; עמ' 68, ש' 31-33). עוד העיד האדריכל, ועדותו מקובלת עלי, כי כשנכח בשינוי הודיע ליזם כי זה לא מוצא חן בעיניו וכי לא ניתן אישורו לשינוי עיצוב החזיתות. היזם (התובע) ביקש ממנו כי לא יתנגד לשינוי ככל ולא תהא דרישה מהחברה לפיתוח קיסריה או הועדה המקומית לשנות את החיפוי – והוא נעתר לבקשה, לאחר שנוכח כי היזם מרוצה מהשינוי וכי התיקון יהא כרוך בעלות כבדה (עמ' 69, ש' 14-21). עדותו של האדריכל נתמכת בעדותו של שימוב, אשר העיד כי לא ראה את האדריכל עת ביצע את החיפוי (עמ' 78, ש' 30-31). עוד העיד האדריכל כי למרות שבבקשה להיתר הבניה צוין חיפוי עץ, לא מהווה השינוי לחיפוי אבן סטייה מהיתר. לעניין זה אף הפנה לכך שהבית נבדק על-ידי החברה לפיתוח קיסריה ועל-ידי הועדה המקומית וניתן לבית טופס 4 (עדות האדריכל, עמ' 68, ש' 22-30; עמ' 74, ש' 14-15).

79.אמנם, ככלל, אין בכך שהאדריכל לא ידע על הסטייה מהיתר הבניה בכדי לפטור אותו מאחריותו נוכח חובתו לבקר באתר העבודה ולפקח על העבודות. דא עקא, בענייננו, כאמור, מדובר בטענה שהועלתה תוך הרחבת חזית. זאת ועוד, כעולה מעדות שימוב ארכה עבודתו בביצוע חיפוי האבן כשבוע (עמ' 78, ש' 34-35). האדריכל העיד כי ביקר באתר מדי פעם וכן על פי הזמנה של הנתבע (עמ' 64, ש' 30-33). עוד העיד כי ביקר באתר בין 10-20 פעמים (עמ' 64, ש' 35). בשים לב לתקופת הביצוע, מדובר בביקור בתדירות של אחת לחודש וחצי. יתר על כן, יש להניח כי תדירות הביקורים הייתה תכופה יותר בעת ביצוע העבודות הקונסטרוקטיביות (עדות האדריכל בעמ' 71, ש' 1-2). הנתבע לא הבהיר מתי בוצעו העבודות, מהן העבודות האחרות שבוצעו אותה עת והאם נדרשה נוכחותו של האדריכל באתר. למרות שינוי חומר הגלם של החיפוי מעץ לאבן – ניתן לבית טופס 4, ראיה לכך שהוועדה המקומית והחברה לפיתוח קיסריה לא ראו בשינוי סטייה מהיתר. מכל מקום, בהיעדר רשלנות בפיקוח, אין בפגם בחתימת האדריכל על הבקשה לטופס 4, ככל והייתה כזו, בכדי לבסס אחריות לליקוי.

משכך, אני מורה על דחיית ההודעה שהוגשה נגד האדריכל.

ה.6 – אחריות הקבלנים

80.הקבלנים נושאים באחריות לליקויים שנפלו, ככל ונפלו, בעבודתם. ודוק: אחריות הקבלן אינה שוללת את אחריות המפקח ולהיפך. לא מדובר במעוולים במשותף. אחריות כל אחד מהם בנויה על אדנים אחרים ומתפרשת על מעשים/מחדלים אחרים. לעניין זה ראו פסק הדין ת.א. (חי') 20274-02-10‏ ‏ ברוך צבי וולךנ' רוברט רזניק (24.6.2012):

"ברי כי הקבלן התרשל בביצוע העבודות לאור האמור מעלה. לגבי אחריותו של המפקח - אני סבורה כי קמה חבות מצד המפקח בשל העדר פיקוח נאות, שכן ביצוע פריט כגון 'רולקות' אינו פעוט והמפקח יכול היה וצריך היה לוודא שהן מבוצעות, יכול היה לראות שהן לא קיימות טרם הונח הריצוף – ואזכיר שוב כי עסקינן בפריט שמופיע בכתב הכמויות. בהקשר זה אוסיף כי עיון בהסכם הפיקוח מראה כי שירותיו של המפקח החלו בהפצת המכרז לביצוע העבודות, הוא ניהל את המו"מ עם הקבלנים השונים, והיה אמור לפקח על ביצוע העבודות לרבות מעקב אחר ביצוע תיקונים ככל שידרשו. מכאן שהחובה לפקח על ביצוע העבודות בהתאם לכתב הכמויות ובהתאם לסטנדרט עבודה סביר חלה על המפקח, והיה עליו לוודא שהעבודות מתבצעות כראוי ואם לא – להתריע בפני התובעים (וראו את ת"א (שלום נצ') 3188-04 עמרני נ' קרן צור, מאגר נבו (2008) שם נקבעה אחריותה של מפקחת על עבודות הבניה לגבי ליקויים שהתגלו בעבודות הבניה, תוך הפניה לספרו של א. נ. ורדי, דיני מכר דירות (תשס"א), 61. עוד ראו את ע"א (מחוזי ת"א) 1625/96 ניר ענב אדריכלים בע"מ ואח' נ' תורג'מן ואח', מאגר נבו (1999) אשר אף שם יוחסה אחריות לליקויים לאדריכל אשר שימש גם כמפקח, ואת ת.א. (מחוזי חי') 948/98 שלמה ודפנה גיגי נ' פנורמה הצפון - חברה לבניה בע"מ, מאגר נבו (2009) פסקאות 213-217).

לכן, הוכח כי הן הקבלן והן המפקח התרשלו לגבי נושא האיטום. באשר לאופי האחריות המוטלת על שכמו של כל אחד, יש להבהיר כי המפקח והקבלן אינם בבחינת מעוולים משותפים שכן הקבלן התרשל בביצוע העבודות והמפקח התרשל בפיקוח. המדובר על שני מעשים/מחדלים שונים ונפרדים ואין עסקינן במעוולים שביצעו יחדיו את אותה עוולה. יש לבחון לגבי המפקח אם הוכחה הרשלנות ואם הוכח קשר סיבתי בין מחדלו של המפקח לבין מלוא הנזק. אני סבורה כי רכיבי העוולה הוכחו שכן לו היה המפקח מתריע על אי ביצוע הרולקות, ניתן היה לחייב את הקבלן לבצען 'בזמן אמת' ולא היו נגרמים הנזקים.

לפיכך, יש לחייב את המפקח לפצות את התובעים בכל הנזק לגבי פריט זה, אך בד בבד יש לקבל את ההודעה ששלח המפקח לקבלן. כאן יש לשקול מהי חלוקת האחריות המקצועית ו'המוסרית' בין הקבלן המבצע לבין המפקח, ואני בדעה כי אחריותו של המפקח הינה בשיעור של 15% בלבד מהמכלול. לעניין שיעור חבותו של המפקח, ראה האמור בסעיף 7 לפסק הדין בת"א (שלום ת"א) 127722/00 צוריה איגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, מאגר פדאור (2005), וההפניות בו. בהתאם, על הקבלן יהא לשפות את המפקח בשיעור של 85% מהתשלום שהוא ישלם לתובעים, כלומר בסך של 2,975 ₪."

81.גם הקבלנים חבים להודיע למפקח וליזם על כשל בתכניות או בחומרים שסופקו להם, על חוסר התאמה לתקנים או לאמות המידה המקובלות באותו ענף. לעניין זה ראו דברי כב' השופט י' עמית בתא (חי') 10432/97‏ מ.ג.מ.נ. חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לבטוח בע"מ (18.6.2006)

"על דרך ההיקש, אפנה לסעיף 3(ב)(4) לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 לפיו אין המזמין רשאי להסתמך על פגם (צ"ל אי התאמה – י.ע.), אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה. אלא שגם במקרה כזה, נצפה מהקבלן, כבעל מקצוע, שיסב תשומת לבו של המזמין לפגם, שאם לא יעשה כן, ייתכן ונטיל גם עליו אחריות לפגם: 'מחדלו של הקבלן להנחות את המזמין מראש או להזהירו בדיעבד מטיל עליו אחריות מוסרית ואשמה לגרימת הנזק. משתלם להמריץ את הקבלן לחלוק את פקפוקיו וחששותיו לגבי התאמת החומרים, הקרקע, התוכניות או ההוראות עם המזמין, ולייעץ לו להימנע מהם אם הסיכון הכרוך בהם גבוה מדי... הזהיר הקבלן את המזמין במידת הפירוט והתקיפות הראויים, שאין להשתמש באותם חומרים או תכניות ... והאחרון לא שעה לאזהרה, יישא המזמין באחריות לפגם...' – אייל זמיר 'חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974' (המכון למחקרי חקיקה ע"ש הארי סאקר, 1994) סעיף 297 בעמ' 480-481. ברוח זו, נקבע בסעיף 259(ב)(2) להצעת חוק דיני ממונות (הקודכס האזרחי), כי במקרה של אבדן או נזק למלאכה, חייב המזמין לשלם לקבלן, אם המלאכה או הנכס שבו בוצעה המלאכה אבדו או ניזוקו: 'מסיבה שמקורה במזמין, לרבות בנכס, בתוכנית, בהוראה שנתן המזמין, אלא אם כן הקבלן ידע או היה עליו לדעת על סיבה זו, והוא לא הודיע על כך למזמין בתוך זמן סביר משנודע לו עליה'".

וכן:

"... גם בחוזי קבלנות אחרים, כמו, למשל, חוזי בנייה, מוטל על הקבלן להעביר מידע למזמין בכל שלבי הקיום של החוזה. כך מצופה מהמפקח כלפי המזמין וכך מצופה ונדרש מהקבלן כלפי המזמין. העברת מידע על התקדמות העבודה, על התרחשויות חריגות, על שינויים מהמתווה המוסכם, על בעיות של חוסר התאמה וכיוצא באלו יהיו חלק מהמידע שמצוי בידי הקבלן ועליו להעבירו למזמין. בדרך כלל, קבלנים הם בעלי הידע והמומחיות בתחום החוזה, ואילו המזמינים עשויים להיות הדיוטות באותו תחום. כבר בשלב המשא ומתן חל על הקבלן חיוב לספק למזמין מידע הנמצא בתחום מומחיותו ולתוכן החוזה. .... במהלך הקיום, על הקבלן למסור למזמין כל מידע שבידיו, אשר עשוי להשפיע על החלטות של המזמין, אזהרות בדבר הסיכונים הצפונים באימוץ דרכי פעולה מסוימת, המלצות וכדומה." (גיל הררי, שם, עמ' 505-506)

82.מנגד, זכאי הקבלן כי תימסר לו הודעה על ליקוי שנפל בעבודתו וכי תינתן לו אפשרות לתקן את הליקוי. גם כאשר אושרה עבודת הקבלן על-ידי המפקח, רשאי המזמין להסתמך על טענה לחוסר התאמה במהלך תקופת הבדק.

"בתחום ההנדסה והבניין רווח הכלל, שאין באי ההודעה על פגם שניתן היה להבחין בו במהלך הביצוע של החוזה (והמפקח ברשלנותו לא הבחין בו או לא דרש את תיקונו), כדי לשלול את ההסתמכות עליו בעת מסירת המבנה ובתקופת הבדק שלאחר מכן. כלל זה נובע מהעניין של האדריכלית והמהנדסים המפקחים על ביצוע החוזה בכלל זה הוא ברור: אם התרשלותם בגילוי פגם שנתגלה במהלך הבניה, או בהודעה עליו לקבלן, תחסום את הסתמכות המזמין על אותו הפגם, ניתן לצפות שהמזמין יתבע את נזקו בשל רשלנותם של אותם אדריכלים ומפקחים." (הררי, שם, עמ' 605)

ההודעה על הפגם צריכה להימסר תוך זמן סביר לאחר שהמזמין גילה את הפגם או היה עליו לגלותו (הררי, שם, עמ' 602, עמ' 604).

83.עוד חב הקבלן לבצע עבודתו בהתאם לתקנים חקוקים (הררי, שם, עמ' 592-3 והאסמכתאות המובאות שם), באשר "נטיית בתי המשפט להניח שהקבלן קיבל על עצמו לקיים במסגרת עבודותיו החוזיות את התקנים החקוקים המחייבים" (הררי, שם, עמ' 593).

ומכאן לענייננו.

84.כפי שקבעתי, שימוב לא הודיע לתובע כי שיטת ביצוע החיפוי אינה תואמת את הוראות התקן או כי עליו להמציא תכניות עבודה לשם ביצוע החיפוי. לא נעלמה מעיניי טענת שימוב כי הוראות המעצבת מטעם התובע בדבר ביצוע פוגות אופקיות בלבד, בניגוד להמלצתו כי יש לבצע גם פוגות אנכיות שיאפשרו התפשטות של האבן (עמ' 83, ש' 22-25). עוד לא נעלמה מעיניי טענת שימוב כי יידע את הנתבע בדבר הדרך הנכונה לביצוע החיפוי (עמ' 80, ש' 20-27). דא עקא, בהודעה בלבד לא סגי. על שימוב היה להתריע במפורש, במפורט, הן בפני המפקח והן בפני היזם כי ביצוע החיפוי באופן המבוקש אינו תואם את התקן וכי הוא צפוי להיכשל. איני מקבלת את עדותו של שימוב כי "אם ישראל נתן הנחיות ברורות שאין תקציב וזה השיטה היחידה שיש כדי להוזיל את העבודה, ההנחיות של ישראל זה כמו ההנחיות של סם ולסרב להם מבחינתי זה כמו לסרב פקודה" (עמ' 81, ש' 14-16). שימוב הוא בעל המקצוע ונושא באחריות לעבודה. הוא אינו יכול להתנער מאחריותו על-ידי קבלת הוראות ביצוע שאינן תואמות את התקן ואינן נכונות בעיניו, ואם עשה כן – עליו לשאת באחריות לבחירתו זו. יתר על כן, טענתו של שימוב כי הציע לנתבע לבצע את עיגון אבני החיפוי בתליה אינה מתיישבת עם עדותו כי מבחינתו ההדבקה היא שיטה מקובלת ונכונה ולא הייתה אמורה להיכשל, שאם לא כן אכן היה מודיע ליזם (עמ' 81, ש' 17-25).

יודגש, איני מקבלת את עדות הנתבע כי שימוב הוא שבחר את שיטת הביצוע. גרסה זו אינה מתיישבת עם כך ששיטת הביצוע נגזרת מהחומרים שהוזמנו והובאו לאתר העבודה (ובענייננו, אבנים בלתי מחוררות ללא רשתות או ווי תליה). היא אף אינה מתיישבת עם חובתו של הנתבע כמפקח שלא להכפיף את שיקול דעתו לשיקול דעת הקבלן עליו הוא ממונה ועל עבודתו הוא מפקח.

85.מלכה ביצעו עבודות איטום בבית. אני מקבלת את טענת מלכה, שלא נסתרה על-ידי הנתבע, כי לא בצעו איטום של החלונות בחזית הבית ובקומה א'. אף מעדותו של המומחה עולה כי איטום זה אמור להיות מבוצע על-ידי מתקין החלונות – שזהותו עלומה. הנתבע או התובע אף לא הודיעו למלכה על ליקויי הרטיבות ולא נתנו להם אפשרות לתקנם.

איני מקבלת את טענת שימוב כי יש לייחס למלכה אחריות לנפילת אבני החיפוי בשל פגם באיטום הקיר (הלטיקריט). ראשית, צודק מלכה כי טענה זו אינה מופיעה בהודעה לצד ג' ששלח הנתבע למלכה. שימוב לא שלח הודעת צד רביעי נגד מלכה ולפיכך מדובר בהרחבת חזית. שנית, מדובר בטענה שלא הוכחה אלא בהשערה בלבד. זאת ועוד, האפשרות כי האבנים נפלו בשל אי ביצוע אשפרה מספקת של האיטום אף נדחתה לגופה על-ידי המומחה, אשר העיד, שוב ושוב, כי אין קשר בין ביצוע אשפרה כנדרש לבין הידבקות הלטיקריט (ע' 19, ש' 28-35).

אשר לרטיבות בפרגולה בקומה א' שהפכה למרפסת העידו מלכה כי בצעו איטום של הפרגולה לפני ריצופה והנחת אדני הזכוכית במרווחים שבין הקורות. משכך, צודקים מלכה בטענתם כי ביצוע הריצוף מנתק קשר סיבתי בין עבודתם לבין ליקויי הרטיבות, כמו גם בטענתם כי אין הם אחראים לרטיבות במצע הריצוף והיעדר ניקוז.

86.סרקה בצע איטום במסטיק של החלונות בחזית הבית ובחלון שבין חדר השינה למרפסת בקומה א'. ככל ואיטום זה לא צלח ונמצאו בו ליקויים, סרקה נושא באחריות לנזקי הרטיבות שנגרמו בשל ליקויים אלה. יחד עם זאת, סרקה אינו נושא באחריות לבחירה באיטום החלונות על-ידי מסטיק.

ה.7 – אחריות התובע - היזם

87.גם היזם עשוי לשאת באחריות לליקויים.

כך הדבר כאשר לא הודיע תוך זמן סביר על הליקויים ולא נתן לקבלן אפשרות לתקנם.

כך הדבר גם כאשר סיפק חומרים או תכניות לקויות או חדל לספקם – אך זאת בכפוף להודעה של הקבלן, מקום בו קמה חובתו להודיע, כי התכניות או החומרים שסופקו אינם מתאימים או אינם מתיישבים עם הוראות התקן. לעניין זה ראו הררי, שם בעמ' 508-509):

"בחוזי קבלנות רבים על הקבלן לבצע את המלאכה או השרות בהתאם לתכניות שמספק המזמין (או מי מטעמו), ולעתים נתון למזמין הכוח לתת הוראות בדבר אופן הביצוע ותוכנו במהלך קיום החוזה. .... הימנעות מלמסור תכניות והוראות הדרושות לביצוע המלאכה, מסירת תכניות חלקיות או מסירתן באיחור, הספקת תכניות שגויות, עמומות או בלתי מתאימות ומתן הוראות סותרות או בלתי מדויקות, כל אלה עלולים לגרום עיכובים בביצוע המלאכה, להצריך ביצוע של חלקים מהמלאכה מחדש או ביצוע עבודות נוספות, ולהגדיל את הוצאות הקבלן. לכן, על המזמין לספק את התכניות, ההוראות וההכרעות הנדרשות ממנו לפי החוזה (במפורש או במשתמע, ולרבות לפי נוהג החל על העסקה). על התכניות להיות מתאימות וברורות, ועליהן להינתן במועד. אי קיום מטלות אלה יזכה את הקבלן בדחייה של מועדי חיוביו, ואם נגרמו לו נזקים הוא אף עשוי להיות זכאי לפיצויים.

בדומה לאספקת חומרים בלתי מתאימים, גם בענייננו לא ייפטר הקבלן מאחריותו לאי התאמת המלאכה, שנגרמה עקב התכניות או ההוראות הלקויות, אם היה עליו, כקבלן סביר, להבחין בליקויים אלו ולהתריע עליהם באוזני המזמין או המפקח. התרעות אלו יהיו כאשר התכניות בניגוד לתקן, תכניות שאינן מאפשרות שימוש רגיל ונוח, תכניות ביצוע שאינן ניתנו לביצוע עקב אי התאמה בין התכניות לשטח. .... חשיבותה של ההתרעה הנדרשת גוברת ככל שגדול יותר הפער בין מומחיות הצדדים לגבי המלאכה או השירות מושא החוזה."

וכן בעמ' 597:

"המזמין יישא באחריות לפגמים שמקורם בחומרים, בנכס, בתכניות, בהוראות שנתן או בקרקע שסיפק לקבלן זולת אם, בנסיבות העניין, ראה הקבלן, או היה עליו לראות, שהללו עלולים לגרום לפגם במלאכה והוא לא הזהיר את המזמין כנדרש. הזהיר הקבלן אתה מזמין במידת הפירוט והתקיפות לגבי אלו, והמזמין לא שעה לאזהרותיו, יישא המזמין באחריות לפגם."

88.איני מקבלת את גישת התובע כי משמינה את הנתבע לנהל ולפקח על העבודות, אינו אחראי עוד על דבר. כדבריו:

"זה בית שלי ואני ממנה את ישראל שור שיפקח על הבניה, מה אתה מצפה שאני אעשה?

ש. אני שואל אם אתה יודע אם יש לך אחריות כמזמין על העבודה, האם אתה יודע?

ת. אין לי אחריות.

...

אני מיניתי את ישראל שור שיבנה את הבית ..... להבנתי הוא הסמכות העליונה בבניית הבית" (ע' 7, ש' 1-12)

"אני מיניתי את ישראל שור לבנות את הבית" (ע' 7, ש' 16-17)

89.גם משמינה התובע את הנתבע לנהל ולפקח על עבודות הבניה, אינו מתנער כליל מחובותיו, לרבות חובתו לספק תכניות עבודה מתאימות, למנות יועצים נדרשים ולבחור בשיטות עבודה התואמות את התקנים החלים – כל זאת כפוף להודעה שתימסר לו על-ידי המפקח או הקבלנים.

בענייננו, לא הובאו בפני ראיות המעידות על כך שהנתבע ו/או צדדי ג' 1-3 התריעו בפני התובע בדבר היעדר תכניות או חוסר התאמה בין שיטת הביצוע המבוקשת לבין הוראות התקנים החלים. שונה הדבר בכל הנוגע לעבודות שבוצעו תוך סטייה מהיתר (הפיכת הפרגולה למרפסת ושינוי החיפוי מעץ לאבן). בכל הנוגע לעבודות אלה ידע התובע כי בוצעו תוך סטייה מהיתר ולפיכך כי לא הוכנו תכניות עבודה לביצוען.

ו – סעיפי הליקוי

ו.1 – חיפוי אבן

90.אריחי החיפוי בוצעו על דרך של הרבצת שכבת טיח מיישרת, מריחת נוזל איטום מסוג לטקריט, דבק בעובי 2 מ"מ והדבקת אריחי אבן. כעולה מחוות דעת המומחה ועדותו, אין אפשרות לדעת מה גרם להתנתקות האבנים (כשל בטיח, בדבק, בביצוע ההדבקה, התפשטות טרמית של האבנים ועוד, עדות המומחה בעמ' 9, ש' 12-13).

91.עוד העיד המומחה כי קיימות מספר שיטות לביצוע חיפוי האבן. ככל ומבקשים לבצע את החיפוי בהדבקה, יש לפעול בהתאם להוראות תקן 2378.4, הקובע "במפורש שאם עושים חיפויי אבן בהדבקה, הדבר מחייב להוסיף עיגון מכני לכל אבן" (ע' 8, ש' 7-9). וכן: "כל חיפוי אבן בבניינים מעל מטר וחצי ממפלס הקרקע, מחייב עיגון מכני" (עדות המומחה בעמ' 21, ש' 27). עוד העיד המומחה כי "... אני באופן אישי בשנים הללו כמפקח ומהנדס, לא אפשרתי לחפות אבן הדבקה בלבד, ללא עיגון מכני" (עדות המומחה בעמ' 8, ש' 15-16). העיגון המכני מבוצע בעזרת ברגים ועליהם מורכב על גבי האבנים כפתור המסתיר את ראש הבורג. תפקיד הכפתור מניעת פגיעה אסתטית וכן איטום של הבורג (ע' 9, ש' 19).

92.המומחה הוסיף כי קיימת אפשרות נוספת לביצוע חיפוי האבן, וזאת על-ידי עיגון מכני סמוי מאחורי האבנים, באמצעות עיגונים סמויים, ברגים ורשתות. בענייננו לא התייחס המומחה לשיטה זו. כדבריו "לא התייחסתי .... לשיטות אחרות שהם לא בהדבקה, התייחסתי רק לבניין הקיים, למה שיש, לא שיניתי את מהות הביצוע. ... האפשרות האחרת הייתה לפרק את כל האבנים, להוריד את הטיח ולבנות את הקירות מחדש" (עמ' 10, ש' 19-25)

93.כעולה מקביעותיי בפרק הקודם, על הנתבע היה לפרוש בפני התובע את כל השיטות הקיימות לביצוע חיפוי האבן. ככל והיה התובע בוחר בשיטת ההדבקה, היה על הנתבע להבטיח כי העבודה תבוצע בהתאם לתקן, תוך עיגון האבנים. עוד היה על הנתבע להתריע בפני התובע על כך שלא הומצאו לו תכניות עבודה לביצוע חיפוי האבן. כך גם שימוב. על שימוב היה להתריע כי לא הומצאו לו תכניות עבודה וכי אופן הביצוע סוטה מהוראות התקן. כן היה עליו להתריע כי הוראות המעצבת ששכר התובע אינן תואמות את שיטת הביצוע. מאחר ומדובר בעבודה שבוצעה תוך סטייה מהיתר הבנייה, ידע התובע כי לא הומצאו לנתבע ולשימוב תכניות עבודה. ואולם, בכל הנוגע לפריט זה אני מקבלת את עמדתו של התובע כי לא ידע כי שינוי חומר הגלם בו נעשה שימוש לחיפוי החזיתות מחייב הכנת תכניות.

94.בהתאם לחוות דעת המומחה עלות ביצוע התיקון היא – 54,750 ₪. כעולה מחוות הדעת בוצע החיפוי על שטח של 67 מ"ר – למרות שהצעת המחיר של שימוב מתייחסת לביצוע חיפוי על שטח של 54 מ"ר בלבד. כעולה מהצעת המחיר, נספח א' לתצהיר שימוב, שילם התובע לשימוב 16,740 ₪ עבור הדבקת חיפוי אבן בזלת – 54 מ"ר * 310 ₪ = 17,820 ₪. לאחר הנחה – 16,740 ₪.

בכל הנוגע לעלות העבודה, על פי חוות דעת המומחה, יש להבחין בין השבת המצב לקדמותו (פירוק שאריות האבנים שלא נשרו, ניקוי הטיח, אספקת אבני חיפוי חדשות והדבקה שלהן) לבין עיגון מכני של כלל האבנים. עלות קיבוע מכני של האבנים (אלה שלא נשרו, ואלה שנשרו לאחר שהודבקו אבנים חדשות) הנה 300 ₪ למ"ר (סעיף 2.10.7). משכך, עלות עיגון מכני של כלל האבנים – 300 * 67 מ"ר = 20,100 ₪.

95.התובע זכאי להשבת המצב לקדמותו. הוא אינו זכאי לשיפור מצבו. משלא שילם התובע עבור עיגון אבני החיפוי – עבודה שהיא יקרה יותר מהדבקה גרידא – הוא אינו זכאי להטבת מצבו על דרך של קבלת סכום שיאפשר עיגון מכני של האבנים – אותו לא הזמין ובגינו לא שילם. משכך, זכאי התובע רק להפרש בין העלות הכוללת של התיקון, כפי שקבע המומחה, 54,750 ₪, לבין עלות הקיבוע המכני של אבני החיפוי – 20,100 ₪ - סך הכל 34,650 ₪.

96.הנתבע חייב לפצות את התובע, אם כן, בסכום של 34,650 ₪ בגין רכיב זה. אני מקבלת בחלקה את ההודעה לצד ג' שהגיש הנתבע כנגד שימוב ומחייבת את שימוב להשיב לנתבע 25,000 ₪.

ו.2 – איטום במסטיק

97.כעולה מחוות דעת המומחה ומעדותו, לא בוצע איטום מסביב לדלת הכניסה ובסמוך לחלון המפריד בין המרפסת לחדר השינה בקומה א'. היעדר האיטום גרם לליקויי רטיבות. עוד העיד המומחה כי האיטום היה אמור להתבצע על-ידי קבלן האלומיניום שהתקין את החלונות. כדבריו:

"... זה ברור מאליו שאיטום צריך להיעשות ברכיב האלומיניום, וגם בעת ההרכבה.

ש. מי למעשה עושה את האיטום?

ת. מרכיב מתקין החלונות בשטח, והיצרן במפעל.

ש. כלומר, כל הרטיבויות שקשורות לחלונות, קשורות למתקין החלונות ו/או למפעל?

ת. להערכתי, למפעל הרבה פחות, בעיקר למתקין" (ע' 22, ש' 1-6)

כך גם בכל הנוגע לרטיבות בירידה למרתף:

" ... המקור לרטיבות בירידה למרתף הוא מהחלונות הקבועים?

ת. נכון. זה הקיר מסך" (ע' 23, ש' 22-24; ע' 24, ש' 3-5).

כך גם בכל הנוגע לאיטום חלון חדר השינה בקומה א' (ע' 23, ש' 31 – ע' 24, ש' 2).

98.לא הוברר מיהו קבלן האלומיניום שהתקין את החלונות ומתי הותקנו. כשהתלונן התובע בפני הנתבע על ליקויי הרטיבות, הזמין הנתבע את סרקה לביצוע איטום במסטיק בהיקף החיצוני של החלונות בחזית, מסביב לדלת המבואה מצד ימין, בחלון ומסביב לחלון המפריד בין חדר השינה לבין המרפסת בקומה א' וכן במפגש בין הקיר לריצוף, מתחת לחלון (הצעת מחיר מיום 17.9.2015 על סך 20,060 ₪ כולל מע"מ צורפה לתצהירו של סרקה). כפי שקבע המומחה פתר האיטום, ככל הנראה, את בעיית היעדר איטום החלונות בעת התקנתם (סעיף 3.2 לחוות הדעת, במ/1).

ואולם, לאחר ביקור חוזר בבית, לבקשת התובע, מצא המומחה ליקויי רטיבות. כעולה מחוות הדעת המשלימה מיום 21.5.2018, נמצאו ליקויי רטיבות בויטרינה בחדר האוכל, במזוזה, מתחת לחלונות הקבועים בירידה למרתף וכן בחלון המפריד בין חדר השינה למרפסת בקומה א'. אף ביחס לרכיבים אלה קבע המומחה כי מדובר באיטום שהיה אמור להיות מבוצע על-ידי מתקין החלונות. כדבריו בעדותו:

לגבי ויטרינה בחדר האוכל:

"... גם פה מקור הרטיבות בויטרינה בחדר האוכל זה הויטרינה עצמה ... שמי שמתקין את זה זה גם מתקין החלונות?

ת. נכון." (ע' 23, ש' 25-28)

כך גם במזוזה:

"מי אחראי על התקנת המזוזה?

ת. המתקין" (ע' 23, ש' 29-30)

99.בין ליקויי הרטיבות שנמצאו בביקורו החוזר של המומחה נכללים ליקויים בחלונות אותם אטם סרקה (מתחת לחלונות הקבועים בירידה למרתף וכן בחלון המפריד בין חדר השינה למרפסת בקומה א').

100.לעניין שיטת הביצוע קבע המומחה כי מדובר בסוג איטום שאינו מקובל בענף הבנייה. כך גם אופן ביצועו (סעיפים 3.3-3.4 לחוות הדעת, במ/1 והוראות תקנה 4068.1, סעיפים 6.4.1-6.4.2). כך גם העיד המומחה:

" .... האיטום במסטיק, הוא לא מקובל, הוא לא אסתטי והוא לא בר קיימא לאורך שנים, והוא עלול להתפרק גם מבחינה כימית וגם בגלל בלאי מואץ עקב חשיפה לפגעי מזג האוויר, אז אני קבעתי פה את התיקונים הנדרשים בחלונות, למרות שלכאורה איטום, המסטיק, אטם. אך בגלל בעיה ויזואלית ובגלל בעיית הבלאי המואץ, קבעתי מה יש לבצע בחלונות" (ע' 11, ש' 14-18)

"לא בגלל שהוא לא אוטם טוב ..." (ע' 12, ש' 10)

"האיטום שבוצע החיצוני הוא תפקודי לחלוטין" (ע' 12, ש' 12)

"זמני בלבד, לכמה שנים טובות. בחוות דעתי לא אמרתי שהאיטום לא טוב, אמרתי שהוא מבצע את העבודה, אך בגלל שהוא לא בר קיימא לאורך שנים וגם לא אסתטי וגם לא לפי התקן אז צריך לפרק אותו ולעשות איטום סמוי" (ע' 13, ש' 14-16)

"האיטום שנעשה באמצעות מסטיק חיצוני בגוון שונה או זהה, הוא לא מתאים לתקנים, הוא מהלך איטום מאולתר שנכפה על הבניין הזה" (ע' 24,ש' 21-22).

100.עוד קבע המומחה כי בפרויקט כגון בניית הבית יש צורך ביועץ איטום (ע' 25, ש' 32).

"ברגע שיש בניין כל כך מורכב וכל כך מיוחד, מפקח צריך להסב את תשומת ליבו של המזמין, שאין תכניות איטום ומפרט איטום, או שהמפרט הקיים לא מספק, ולמנות יועץ איטום" (ע' 26, ש' 6-8)

101.למרות שהנתבע ניסה להטיל את האחריות על בחירת שיטת הביצוע על סרקה, בעדותו הודה כי הוא זה שבחר בסרקה וכי ידע מהי שיטת העבודה שלו. כדבריו בעדותו:

"בחרתי את הקבלן ולא את שיטת הביצוע.

ש. ידעת ששיטת הביצוע של צד ג' 3 היא באמצעות מסטיק, סיקה?

ת. ידעתי שזו שיטת העבודה של צד ג' 3 כיוון שכמה שנים לפני כן אטם לי בניין של 800 מ' עם בעיות דומות והוציא את הבניין ללא בעיות רטיבות בכלל ושם היו בעיות רטיבות יותר קשות.

ש. אתה אישרת את שיטת האיטום הזה נכון?

ת. נכון." (ע' 38, ש' 19 – 25)

102.פרט הביצוע עליו הורה המומחה הנו פירוק ופינוי המסטיק, איטום היקף החלונות בחומרי איטום נסתרים מסוג מסטיק/גומי/סיליקון, ניסור חריץ בממשק בין המבנה ודלת הכניסה. סך הכל – 28,500 ₪.

103.הנתבע לא פיקח כראוי על מתקין החלונות, הנתבע לא זימן את המתקין ולא נתן לו אפשרות לתקן את הליקויים שנפלו בעבודתו, הנתבע אף בחר בשיטת עבודה נחותה בכל הנוגע לביצוע התיקונים. משכך, על הנתבע לשלם לתובע את עלות התיקון בהתאם לחוות דעת המומחה – 28,500 ₪. כן על הנתבע להשיב לתובע את הסכום ששילם לסרקה בגין העבודה המיותרת שהוזמנה ממנו – 20,060 ₪ - סך הכל 48,560 ₪ ברכיב זה.

אני מקבלת את ההודעה לצד ג' שהגיש הנתבע כנגד סרקה בחלקה בלבד ומורה לסרקה לשלם לנתבע 10,000 ₪.

ו.3 – איטום מרפסת קומה א', צד דרום

104.המרפסת בקומה א' בוצעה לאחר קבלת טופס 4 ותוך סטייה מהיתר הבניה. לפני קבלת טופס 4 בוצעו קורות במרפסת ומעקה המפריד בין המרפסת לבין חדר השינה. כעולה מעדות מלכה ביצעו איטום של הקורות והחיבורים בין המרפסת לקירות בשנת 2012 ולאחר מכן ביצעו בדיקה הצפה. אשר להיקף עבודות האיטום שנדרשו בשלב זה העיד המומחה:

"על פי תכנית היתר הבנייה, כלומר בניית קורות ללא ריצוף ועם חורים במקום זכוכיות, היה נדרש בכל מקרה לאטום את הממשק של המרפסת עם קיר חדר הארונות בצד מזרח. אני מעיין בתכנית של תכנית מפלס + 3.3 גיליון מספר 03, תכנית שנמסרה לי על-ידי מי מהצדדים, שהיא תכנית מפורטת. גם על סמך התכנית הזאת, להבנתי יש צורך לאטום את שטח המרפסת, אפילו אם אין ריצוף" (ע' 17, ש' 24-28)

105.לאחר קבלת טופס 4 בוצע ריצוף מעל הקורות (ע' 16, ש' 28-30), הותקנו אריחי זכוכית במרווחים שבין הקורות והוסר המעקה המפריד בין חדר השינה לבין המרפסת. משבוצע ריצוף, היה צורך לבצע איטום בטרם הנחת המרצפות. כדברי המומחה:

".... במרפסת הזאת בוצע ריצוף, וברגע שבוצע ריצוף חובה לבצע איטום מתחת לריצוף ומערכת ניקוז של תת הריצוף" (עמ' 16, ש' 22-24)

כן היה צורך בהתקנת מרזב למרפסת – אשר אין מחלוקת בין הצדדים כי לא הותקן (עדות הנתבע ע' 51, ש' 2, עדות התובע ע' ש' 8).

106. בעת ביקורו לא מצא המומחה סיבה לחדירת רטיבות לדירה והסיק כי ייתכן ומדובר ברטיבות שיורית במצע הריצוף של המרפסת. כן מצא נזקי רטיבות בפרוזדור לחדר הארונות ובחדר הארונות.

התיקון מחייב פירוק ופינוי הזכוכית והריצוף מכל שטח המרפסת, ביצוע חגורות הגבהה בהיקף המרפסת כולל רולקות, ביצוע איטום אספלטי או יריעות ביטומניות, ביצוע בדיקת הצפה, ריצוף מחדש כולל הנחת לוחות הזכוכית, תיקוני טיח, צבע וניקיון, טיפול בייבוש ותיקוני צבע בחדר ארונות ובפרוזדור כולל פירוק הפרקט והחזרת המצב לקדמותו –(סעיף 3.12 לחוות הדעת, במ'1).

עלות ביצוע התיקונים – 28,150 ₪.

107.איני מקבלת את טענת הנתבע כי עבודות הריצוף בוצעו לאחר שעזב את האתר. גרסה זו אינה מתיישבת עם מיילים שצורפו לתצהיר התובע (נספחים 16 ו-17 לתצהיר התובע), כמו גם הצעת מחיר לביצוע עבודות הזכוכית "כולל סגירת החורים במרפסת ההורים" ששלח הנתבע לתובע (מייל מיום 27.6.2013, נספח 17 לתצהיר התובע). כאמור, אף לא אחד מהצדדים לא מסר מידע באשר למועד בו התקבל טופס 4 או המועד בו בוצעו העבודות לריצוף המרפסת.

108.הנתבע לא הבהיר מי בצע את הריצוף ולא שלח כנגדו הודעת צד ג'. כך גם לגבי מתקין מדרכי הזכוכית (ד"ר זכוכית). אני מקבלת את טענת מלכה כי אין קשר בין עבודות האיטום שביצעו במרפסת בשנת 2012 לבין ליקויי הרטיבות שנמצאו בשנת 2015 וכי עבודות הריצוף, הנחת המדרכים והאיטום על-ידי מסטיק אף ניתקו כל קשר סיבתי, ככל והיה, בין העבודות שביצעו לבין הליקויים. ועוד בהקשר זה, לא הוכח בפניי כי עם גילוי הליקויים נמסרה הודעה למלכה וניתנה להם אפשרות לתקן את הליקויים. משכך אני דוחה את ההודעה לצד ג' כנגד מלכה ברכיב זה.

הנתבע ישלם לתובע 28,150 ₪ ברכיב זה.

ו.4 – תיקוני בדק

סלון, מטבח, חדר אוכל – קומת כניסה

109.תיקוני צבע במעבר בין שני המטבחים ובקיר הפינתי בחדר האוכל (סעיפים 4.1-4.2 לחוות הדעת, במ/1). תיקוני הצבע נדרשים עקב נזקי רטיבות. סך הכל פיצוי – 300 * 2 = 600 ₪.

110.מדובר בליקויי ביצוע להם אחראי קבלן האלומיניום אשר התקין את החלונות. במקביל אחראי לפגמי הביצוע גם המפקח (הנתבע) אשר פיקח על עבודת קבלן האלומינום. בשים לב לכך שלא הובהרה זהות קבלן האלומיניום, לא הוגשה נגדו הודעת צד ג' ולא ניתנה לו אפשרות לתקן את הליקוי, אני מחייבת את הנתבע במלוא עלות התיקון.

שירותי אורחים

111.יש לסתום במסטיק אקרילי הלבשה עליונה של דלת הכניסה (סעיף 5.3 לחוות הדעת, במ/1). עלות 50 ₪.

משמדובר בליקוי ביצוע ונוכח קביעתי כי המפקח (הנתבע) אחראי לתקינות הביצוע – הן אחריות חוזית והן אחריות על-פי דין, ומשלא הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד מבצע הטיח – אני מחייבת את הנתבע במלוא הפיצוי בסעיף זה.

חניה מקורה

112.המומחה לא מצא בחוות דעתו את הפגמים הנטענים בחניה המקורה והליקויים המעטים שנמצאו נגרמו בשל בלאי טבעי (סעיף 6 לחוות הדעת, במ/1). התובע לא טען כנגד קביעות המומחה בסעיף זה.

משכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

חדר מדרגות ירידה למרתף והמרתף

113.תיקוני צבע ושפכטל מתחת לקיר המבואה עקב נזק רטיבות (סעיף 7.1 לחוות הדעת, במ/1). עלות התיקון – 300 ₪.

114.מדובר בליקויי ביצוע להם אחראי קבלן האלומיניום אשר התקין את החלונות. במקביל אחראי לפגמי הביצוע גם המפקח (הנתבע) אשר פיקח על עבודת קבלן האלומינום. בשים לב לכך שלא הובהרה זהות קבלן האלומיניום, לא הוגשה נגדו הודעת צד ג' ולא ניתנה לו אפשרות לתקן את הליקוי, אני מחייבת את הנתבע במלוא עלות התיקון.

115.ניקוי הצבע בחלונות ההדף (סעיף 7.2 לחוות הדעת, במ/1). עלות התיקון – 50 ₪.

משמדובר בליקוי ביצוע ונוכח קביעתי כי המפקח (הנתבע) אחראי לתקינות הביצוע – הן אחריות חוזית והן אחריות על-פי דין, ומשלא הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד מבצע הטיח – אני מחייבת את הנתבע במלוא הפיצוי בסעיף זה.

חדרי שינה קומה א'

חדר שינה הורים

116.ביצוע סרגל בהיקף המלבן בחדר ארונות, השלמת רובה מעל דלת חדר רחצה, שיפור הגימור של הרובה והאיטום, השלמת סף מתכת בין חדר רחצה ופינת מקלחת (סעיפים 8.1.1-8.1.4 לחוות הדעת, במ/1). סך הכל עלות התיקונים – 850 ₪.

חדר שינה 2

117.איטום ברובה סביב משטח הרחצה (סעיף 8.2.2 לחוות הדעת, במ/1). עלות התיקון 100 ₪.

חדר שינה 3

118.השלמת איטום וגימור בשפכטל סביב הספוטים בחדר רחצה (סעיף 8.3.1 לחוות הדעת, במ/1). סך הכל עלות התיקון – 150 ₪.

סך הכל בסעיף זה 1,100 ₪.

119.משמדובר בליקוי ביצוע ונוכח קביעתי כי המפקח (הנתבע) אחראי לתקינות הביצוע – הן אחריות חוזית והן אחריות על-פי דין, ומשלא הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד הקבלן המבצע– אני מחייבת את הנתבע במלוא הפיצוי בסעיף זה.

ו.5 – ליקויי טיח

120.בחוות דעתו קבע המומחה כי יש לבצע תיקוני טיח במדרגות בקיר הצפוני בעלות כוללת של 2,250 ₪ (סעיף 9.1 לחוות הדעת, במ/1).

משמדובר בליקוי ביצוע ונוכח קביעתי כי המפקח (הנתבע) אחראי לתקינות הביצוע – הן אחריות חוזית והן אחריות על-פי דין, ומשלא הגיש הנתבע הודעת צד ג' כנגד מבצע הטיח – אני מחייבת את הנתבע במלוא הפיצוי בסעיף זה.

121.הטענה לגליות בקירות המרתף נדחתה על-ידי המומחה (סעיף 9.2 לחוות הדעת, במ/1) והתובע לא טען בסיכומיו לפגם בקביעתו זו.

משכך – סך הכל פיצוי בסעיף זה – 2,250 ₪ (הנתבע).

ו.6 – תיקוני חשמל

122.בחוות דעתו קבע המומחה כי ארון החשמל נבדק ונמצא תקין (סעיף 10.1 לחוות הדעת, במ/1).

משכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

ו.7 – עבודות צביעה כלליות

123.בחוות דעתו (במ/1) ציין המומחה כי אינו יכול לבדוק את הטענה כי התובע הזמין קבלן צבע אשר בצע תיקוני צבע בדירה. עוד ציין כי לא הוצגו לו חשבוניות או קבלות המעידות על תשלום. משכך, השאיר את ההכרעה בתביעה בסעיף זה לשיקול דעתי (סעיף 11.1 לחוות הדעת).

גם לי לא הציג התובע קבלות או ראיות אחרות המעידות על ביצוע תיקוני צבע.

משכך, התביעה ברכיב זה נדחית.

ז – תוספות לחוות דעת המומחה

124.בסיכומיו טוען התובע כי יש להוסיף לעלות תיקון הליקויים, כמפורט בחוות דעת המומחה, את הסכומים הבאים:

א.חיפוי אבן – תוספת של 20,000 ₪ בשל פגיעה אסתטית;

ב.איטום היקף החלונות בחומרי איטום נסתרים, ללא פירוק החלונות – 30,000 ₪;

ג.תיקון החלון בחדר השינה קומה א' – 6,055 ₪;

ד.דיור חלופי;

 ז.1 – מעמד חוות דעת המומחה

125.הלכה פסוקה היא כי משממנה בית המשפט מומחה, יאמץ בית המשפט את קביעותיו המקצועיות, אלא אם קיימת "סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת" או אם נפלה שגיאה גסה בחוות דעת עד כדי שבית המשפט, החסר מומחיות במקצוע זה, ימצאה מופרכת. כאמור בע"א 3056/99, שטרן נ' המרכז הרפואי שיבא, פ"ד נו(2) 936:

"...אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...".

(וראו גם: תא (חי') 948-98‏ ‏ שלמה ודפנה גיגי נ' פנורמה הצפון - חברה לבניה בע"מ (7.1.2009); ע"א 4445/90 "עמיגור" (ניהול נכסים) בע"מ נ' מאיוסט (1994); ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 190; ע"א 2099/08 עיריית אשקלון נ' תשלו"ז השקעות והחזקות בע"מ (2010); ע"א 5472/04 ואני נ' ארמלי (2009); ע"א 8949/07 י.ר. אחים עזרא חברה לבנין בע"מ נ' זאב (2009); ע"א 558/96, 1240/96 חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563; ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופתוח (2005); ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי (1990)).

126.יחד עם זאת, "מסקנות המומחה לעולם אינן באות במקום מסקנות בית המשפט, וההכרעה הסופית לעולם מסורה בידי ביהמ"ש ... בית המשפט רשאי להכריע על פי מכלול הראיות שבפניו, ולבור חלקים מחוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש" (ראו: ע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170; ע"א 8361/10 יוסף נ' כלל חברה לביטוח בע"מ (2011); ע"א 974/91 עמידר חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ (5) 104).

בענייננו, לא מצאתי לסטות מחוות דעת המומחה, כפי שיפורט להלן.

ז.2 – חיפוי אבן

127.לטענת התובע שילם בגין עבודות חיפוי האבן תמורה מלאה וזכאי היה לקבל תמורה לכספו. העלות שקבע המומחה מתייחסת לתיקון הליקויים בחיפוי הקיים ולא לביצוע תליה סמויה של האריחים או פירוק והחלפה של האריחים שטרם נפלו. משכך, אין להפחית מהסכום שקבע המומחה. עוד יש לקבוע כי הפתרון שקבע המומחה כרוך במפגע אסתטי נוכח קיומם של ברגים בכל אחת מאבני החיפוי (עדות המומחה, ע' 10, ש' 5-16). משכך עותר התובע לפיצוי נוסף בגין הפגיעה האסתטית ו/או ירידת הערך שייגרמו לביתו בסך 20,000 ₪ בשל הפתרון עליו המליץ המומחה.

128.איני מקבלת טענה זו. ביצוע החיפוי על-ידי הדבקה (תוך עיגון האבנים) תואם את התקן והנו אחת הדרכים לביצוע החיפוי. אף לא שוכנעתי כי ביצוע החיפוי בדרך זו יגרום לפגיעה אסתטית של ממש. המומחה אמנם אישר כי רואים את העיגון המכני מקרוב (30-40 ס"מ) או לעיתים אף ממרחק, כאשר קרני השמש מכות על הקיר, וכי "אי אפשר לעשות עיגון מכני בלי שיראו" (עמ' 10, ש' 8-16) – אולם ניתן להצניע את הכפתורים אם בוחרים כפתורים בגוון דומה לגוון האבן. מדובר בשיטת ביצוע מקובלת ואפשרית. ביצוע החיפוי על-ידי עיגון סמוי, שימנע את הפגיעה האסתטית, אף כרוך בעלות ניכרת של ההתקנה (100-200 ₪ למ"ר, עדות המומחה בעמ' 10, ש' 34 – עמ' 35, ש' 2)– שבענייננו לא שילם התובע.

129.ועוד, מדובר בעבודה שאינה נכללת בתכניות הביצוע שצורפו להסכם בין התובע לנתבע ובוצעה תוך סטייה מההיתר, בלא שהתובע הזמין תכניות ביצוע חדשות. אמנם ראוי היה כי הנתבע יפרוס בפני התובע את מלוא האפשרויות העומדות בפניו, יודיע לו כי עליו לדאוג להכנת תכניות ביצוע וייעץ לו לבחור בדרך ביצוע התואמת את התקן, אולם בנסיבות העניין, נוכח עדותו של הנתבע לפיה משמינה את הנתבע אין הוא נושא בכל אחריות בכל הנוגע לניהול וביצוע העבודה (עמ' 7, ש' 3-4) וכי בכל הנוגע להחלטתו להחליף את החיפוי מעץ לאבן ציפה כי הנתבע יקבל את ההחלטות הרלבנטיות לביצוע (עמ' 14, ש' 34 – עמ' 15, 2) – איני מקבלת את טענתו כנגד ההחלטה שקיבל הנתבע במסגרת הפררוגטיבה שניתנה לו. התובע העיד כי "מבחינתי זה כמו להזמין מטבח ושצריכים להתקין אותו. אם הייתה בעיה המפקח היה אמור להתריע על זה" (עמ' 21, ש' 14-15). משכך, וכפוף להתאמת שיטת הביצוע להוראות התקן, איני סבורה כי הוא זכאי לפיצוי נוסף.

ז.3 – רטיבות בחזיתות הבית

130.עוד טוען התובע כי למרות שהמומחה קבע בחוות דעתו כי איטום פרטי האלומיניום אמור להתבצע על-ידי פירוק החלונות והדלתות וביצוע האיטום לפי תקן 4068.1 (סעיף 3.6 לחוות דעתו), בפועל תמחר את התיקון על דרך של איטום היקף החלונות בחומרי איטום נסתרים, ללא פירוק החלונות (סעיף 3.9). לפיכך, טוען התובע, יש להוסיף לסכום שפסק המומחה 30,000 ₪.

131.איני מקבלת טענה זו. במהלך חקירתו לא שאל ב"כ התובע את המומחה מדוע בחר בשיטה זו. התובע אף לא הבהיר במה נחות הפתרון שהציע המומחה, שאמור לפתור את ליקויי הרטיבות, להיות בר קיימא וכן לפתור את הבעיה אסתטית – מהפתרון של פירוק החלונות, איטומם והתקנתם מחדש.

ז.4 - רטיבות בחלון קומה א'

132.טוען התובע בסיכומיו כי המומחה לא תמחר את תיקון החלון בחדר השינה. התובע מפנה לכך שבחוות דעתו המשלימה, במ/2, ציין המומחה כי עלות התיקון נכללה בחוות דעתו הראשונה, במ/1, אולם לטענת התובע לא כך הדבר. לעניין זה הפנה התובע בסיכומיו לסעיף 3.9 לחוות הדעת במ/1 (סעיף 3.12.8 לסיכומי התובע). משכך, עותר התובע לתוספת פיצוי בסך 6,055 ₪ בסעיף זה.

איני מקבלת גם טענה זו.

133.בסעיף 5 לחוות דעתו המשלימה קבע המומחה:

"בקומה א' בפרוזדור לחדר ההלבשה, בוצעה הצפה של מסילת החלון. לאחר מספר דקות הופיעו מים בתחתית החלונות. לכן, לא מן הנמנע כי גם החלונות אינם אטומים. יש לאטום גם את החלונות כפי שקבעתי בחוות דעתי הראשונה".

בסעיף 3.12.3 לחוות דעתו הראשונה קבע המומחה כי יש לבצע איטום של המרפסת, לרבות קירות, מעקות ורולקות. דומה כי איטום זה יפתור את הבעיה של חדירת המים ממסילת החלון לרצפה.

134.אף בעדותו הבהיר המומחה כי התיקון עליו הורה בסעיף 5 לחוות דעתו המשלימה נכלל בפרק 3.9 לחוות דעתו הראשונה. כדבריו:

"ש. אני מפנה אותך לסעיף 5 לחוות דעתך במ/2, אתה מציין שהליקוי נכלל בעלויות התיקון, תפנה את תשומת ליבי היכן עלות התיקון של הסעיף הזה נכללת בחוות הדעת?

ת. החלון בחדר השינה שמצוין בחוות דעתי השנייה, סעיף 5, הוא חלק מכלל החלונות בבית, והוא נכלל בפרק 3.9 לחוות דעתי הראשונה" (ע' 14, ש' 29-32)

משכך, אני דוחה את הטענה לתוספת ברכיב זה.

ז.5 - דיור חלופי במהלך ביצוע התיקונים

135.בחוות דעתו קבע המומחה כי התיקונים עליהם הורה הינם תיקונים שגרתיים, אשר אין צורך במיומנות מיוחדת לשם ביצועם, משך ביצועם כשלושים יום, ובמהלך ביצעו התיקונים ניתן להתגורר בדירה "בתנאים מוגבלים עקב התיקון בחלונות ובדלתות האלומיניום" (סעיף ג' לחוות הדעת, במ/1).

טוען התובע בסיכומיו כי שהייה בבית במהלך ביצוע התיקונים תגרום לו אי נוחות של ממש וכי אין הצדקה כי התובע ימשיך ויסבול גם במהלך ביצוע התיקונים (סעיף 5.1.3 לסיכומי התובע).

136.איני מקבלת טענה זו. משקבע המומחה כי ניתן לשהות בבית במהלך ביצוע התיקונים, בשים לב לאופי התיקונים ונוכח העלות והטרדה הכרוכים בהעתקת מגורי התובע ומשפחתו – איני סבורה כי בנסיבות העניין קיימת הצדקה לחיוב הנתבע בעלויות אלה. גם בהקשר זה לא הציב ב"כ התובע למומחה כל שאלות בחקירתו הנגדית. עוד לא הבהיר התובע בסיכומיו מדוע יימנע ממנו לגור בבית, שהנו רחב ידיים, במהלך ביצוע התיקונים.

אשר על כן, התביעה ברכיבה זה נדחית.

ח - החזר הפרשי דמי שכירות

137.אין חולק כי עם סיום עבודות הבניה הסכימו הצדדים על השכרת הבית לנתבע לתקופה שבין 1.8.2014 – 31.7.2015 תמורת 10,000 ₪ לחודש. בפועל עזב הנתבע את הבית באוקטובר 2014. נמצא שוכר חלופי אשר עבר להתגורר בבית בינואר 2015 אולם עזב בסוף פברואר 2015. במרץ 2015 נמצא שוכר חדש אשר שכר את הבית לשנה תמורת 9,000 ₪.

138.לטענת התובע דמי השכירות ששילמו השוכרים החליפיים (9,000 ₪) נקבעו נוכח ליקויי הרטיבות שנמצאו בבית. משכך, עותר התובע לפיצוי בסך 1,000 ₪ לחודש למשך 12 חודשים (הפרש בין דמי השכירות שיכול היה לקבל לולא ליקויי הבניה בסך 10,000 ₪ לבין דמי השכירות שהתקבלו בפועל בסך 9,000 ₪).

דין התביעה ברכיבה זה להידחות.

139.טענה לגובה דמי שכירות ראויים יש להוכיח בחוות דעת. לא די בכך שהנתבע הסכים לשלם לתובע 10,000 ₪ כדמי שכירות לתקופה הראשונה בכדי להוות ראיה כי אלה הם דמי השכירות הראויים בגין הבית.

140.זאת ועוד, התובע יכול היה להקטין נזקיו על דרך של תיקון הליקויים.

141.יתר על כן, לא הובאה כל ראיה המעידה על כך שדמי השכירות הופחתו בגין ליקויי בניה. אף לא אחד מהשוכרים לא זומן לעדות על-ידי התובע. כל שצורף לתצהיר התובע הוא הסכם השכירות שנכרת בינו לבין השוכר השני, ולדי שאולוב (נספח 5 לתצהיר התובע). במסגרת ההסכם התחייב השוכר לאפשר למשכיר "לטפל ולתקן בתקלות ו/או הליקויים הכרוכים בכך שהבית נבנה והושלמה בנייתו לפני זמן קצר, לרבות פתיחת דלת למחסן ולחלל שליד חדר ההקרנה, וכן להתקין מעקה במרפסת חדר שינה הורים" (סעיף ו.6 להסכם השכירות). עוד נקבע כי "ידוע לשוכר כי בכניסה לבית יש נזילת מים, והוא יאפשר למשכיר לבצע תיקוני רטיבות ו/או איטום ככל שיידרש" (סעיף ו.7 להסכם). לא מן הנמנע כי דמי השכירות הופחתו, ככל והופחתו, בשל הרשות שניתנה למשכיר לבצע עבודות בבית במהלך תקופת השכירות, עניין הכרוך באי נוחות מבחינת השוכר. מכל מקום, לא עולה מהוראות ההסכם כי דמי השכירות הופחתו בשל ליקויי הרטיבות. ההפך הוא הנכון, מההסכם עולה כי התובע התחייב לתקנם והשוכר התחייב לאפשר לו לעשות כן.

משכך, אני דוחה את התביעה ברכיב זה.

ט – החזר תמורה ששולמה ביתר

142.התובע עותר להחזר סכום של 52,000 ₪ בצירוף מע"מ ששילם לנתבע בגין התארכות תקופת הביצוע ב-11 חודשים (7,500 לחודש במשך שלושה חודשים ולאחר מכן 7,500 ₪ לחודשיים למשך שמונה חודשים נוספים).

בסעיף 6 להסכם מצוין כי הצדדים העריכו את משך הביצוע ב-15 חודשים וכי מסכום זה נגזרה התמורה החוזית (15 * 7,500 ₪ = 112,500 ₪). ההסכם אינו קובע הוראות למקרה של התארכות תקופת הביצוע – כפי שקרה בפועל.

143.משהתארכה תקופת הביצוע הגיעו הצדדים להסכמה בדבר ביצוע תשלום נוסף. דא עקא, טוען התובע כי הסכים לדרישת הנתבע רק משום שאיים עליו שאם לא יעשה כן ישבית הנתבע את העבודות ונוכח היותו תלוי בנתבע בשים לב למגוריו, אותה עת, בדרום אפריקה. מוסיף התובע כי הנתבע סחט אותו (סעיפים 2.9-2.10 לתצהיר התובע, ת/1).

איני מקבלת את טענות התובע.

144.למעשה מבקש ממני התובע כי אשנה בדיעבד הוראות הסכם (בעל פה) אליו הגיעו הצדדים. כידוע, בית המשפט אינו נוהג להחליף את אומד דעת הצדדים באומד דעתו הוא. יתר על כן, העילה לתיקון המבוקש היא טענה חמורה להשפעה רעה – איומים וסחיטה. רף ההוכחה הנדרש בכל הנוגע לטענה כאמור הנו גבוה.

מדובר בטענות למעשים שנעשו בכוונה רעה ואשר יש בקבלתן כדי לפגוע בשמה הטוב של הנתבע. משכך נקבע כי רמת ההוכחה הנדרשת בכל הנוגע לטענות אלה – מוגברת היא. יפים לעניין זה, דברי כב' השופט ברנזון בע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט (1) 41:

"טענת תרמית או מעילה היא טענה רצינית בעלת גוון הפוגעת בשמו הטוב של אדם שנגדו היא מכוונת. לפיכך, טבעי הדבר, שבית-המשפט הנתקל בטענה כזאת ידרוש מידת הוכחה יותר גדולה וודאית מאשר בסוגי משפטים אחרים בעלי אופי פחות חמור".

טענה למרמה וכוונה רעה אף מחייבת פירוט עובדתי רב של המעשים המהווים את עילת התביעה בכתב התביעה (תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984).

מידת ההוכחה הנדרשת אינה ניתנת לכימות או הערכה מדעית, אלא נמצאת במתחם שיקול דעתו של השופט, בהתאם לחומרת הטענות הנטענות כנגד הנתבע והסטיגמה הכרוכה בטענות מעין אלה. לעניין זה ראו דברי כב' הנשיא א' ברק בע"א 475/81 זיקרי יעקב נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ (1) 589 :

"עניין לנו בשתי מידות הוכחה - אזרחית ופלילית - ובשתיים בלבד. עם זאת, כמות הראיות, שיהא בה כדי לספק את המידה הדרושה, משתנה על-פי מהות הנושא. עמד על כך השופט אגרנט בציינו בע"פ 232/55, בעמ' 2063:

'... אף אחד משני המבחנים האמורים איננו מבחן החלטי, ובתחום כל אחד מהם עלולה להשתנות מידת ההוכחה הדרושה מקרה למקרה, הכל לפי רצינות העניין השנוי במחלוקת. רצוני לומר: במידה שהעבירה, נשוא הדיון הפלילי, עולה בחומרתה, כך תגדל גם מידת ההוכחה, הדרושה לגביה. כן גם בדיון האזרחי תהיה תלויה מידת ההוכחה הדרושה ברצינות נשוא העניין'.

...

יש להמשיך ולנקוט את הגישה, כי בכל המשפטים האזרחיים מידת ההוכחה היא זו של נטיית מאזן ההסתברות, וכי במסגרתה של מידת הוכחה זו, ועל-פי מבחנים של שכל ישר, כמות הראיות, שיש בהן כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות, קשור במהותו ובחומרתו של הנושא."  

145.בפועל, הסתפק התובע בעדותו שלו, שהנה כללית וסתמית ואינה נתמכת במאומה. אף לא הובאו בפניי כל ראיות באשר לסיבה להתארכות עבודות הבנייה אל מול הערכת הצדדים ולא הובא כל בסיס לטענה כי התארכות זו נגרמה בשל מחדלי הנתבע דווקא ולא עקב שינויים עליהם הורה התובע או היעדר זמינותו, כטענת הנתבע.

146.זאת ועוד, בשים לב לכך שהתובע לא הציג כל הסתייגות מביצוע התשלום בזמן אמת ונוכח העובדה כי הנתבע ביצע את העבודה במהלך תקופת ההארכה לוקה הטענה כי על הנתבע להשיב לתובע את הסכומים ששילם לו, כמוסכם, בחוסר תום לב של ממש.

147.בשים לב לכך שהתובע התגורר באותה תקופה בדרום אפריקה, דומה כי שיקולי הנוחות דווקא, ולאו דווקא אילוץ או סחיטה, הם שהביאו אותו להסכים לתמורה שהתבקשה בגין התארכות תקופת הביצוע.

משכך, התביעה בסעיף זה נדחית.

י – עגמת נפש

148.בהערכת גובה הפיצוי בגין עוגמת נפש ניתן להביא בחשבון מספר שיקולים, לרבות טיב הנכס, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים (ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח (28.2.2005)).

149.בנסיבות העניין אני מעמידה את הפיצוי בגין עוגמת נפש על סכום של 10,000 ₪. בקביעת סכום זה התחשבתי בכך שמדובר בליקויים לא חמורים יחסית, כי התובע לא התריע בזמן אמת על הליקויים ולא נתן לבעלי המקצוע אפשרות לתקנם – מחד גיסא, כי מדובר בבית מגורים וכי מדובר בליקויים המשפיעים על חיי היום יום– מאידך גיסא.

יא – החזר הוצאות

150.הנתבע ישיב לתובע חלק יחסי מאגרת בית המשפט ששילם, סך הכל 3,000 ₪. כן ישיב הנתבע לתובע את החזר שכר הטרחה ששילם למומחה מטעמו בסך 7,020 ₪. איני מקבלת את תביעתו של התובע להחזר שכר טרחה ששילם למומחה (הדס) שחוות דעתו לא הוגשה לתיק בית המשפט (3,510 ₪). כן ישיב הנתבע לתובע את שכר הטרחה ששילם למומחה מטעם בית המשפט בסך 10,530 ₪.

יב – סופו של דבר

151.מורם מהאמור עד כה כי על הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.חיפוי אבן - 34,650 ₪;

ב.איטום במסטיק – 28,500 ₪;

ג.איטום מרפסת– 28,150;

ד.תיקוני בדק: סלון, מטבח, חדר אוכל קומת כניסה – 600 ₪; שירותי אורחים – 50 ₪; חדר מדרגות ירידה למרתף והמרתף – 350 ₪; חדר שינה הורים – 850 ₪; חדר שינה 2 – 100 ₪; חדר שינה 3 – 150 ₪; ליקויי טיח – 2,250 ₪;

סך הכל – 95,650 ₪

בתוספת 15% פיקוח הנדסי ובלתי צפוי מראש – 109,997 ₪;

בתוספת 17% מע"מ – 128,697 ₪.

152.אשר על כן, אני מורה לנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א.פיצוי בגין נזקיו בסך 128,697 ₪;

ב.החזר השכר ששילם לסרקה בסך 20,060 ₪;

ג.פיצוי בגין נזק לא ממוני בסך 10,000 ₪;

ד.החזר הוצאות בסך 20,550 ₪;

ה.שכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.

משנדחו ההודעות לצד ג' שהוגשו נגד מלכה והאדריכל (צדדי ג' 2 ו-4) ישלם הנתבע לכל אחד מהם הוצאותיו בסך 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 12,000 ₪.

153.אני מורה לשימוב להשיב לנתבע סכום של 25,000 ₪. כן ישלם כן שימוב לנתבע, הוצאות בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ₪.

154.כן אני מורה לסרקה להשיב לנתבע סכום של 10,000 ₪. כן ישלם סרקה לנתבע, הוצאות בסך 500 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך 1,000 ₪.

המזכירות תשלח את פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ב אייר תש"פ, 16 מאי 2020, בהעדר הצדדים.