ידיד ואח' נ' נתנילוב ואח'

הצד השלישי:

קיריל גטלין

רקע

התובענה שבפניי החלה בהגשת בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל. השטר אותו הגישה התובעת (להלן: "אנה") לביצוע הוא שיק מספר 80000060 משוך מבנק דיסקונט על סכום 450,000 ₪, מועד פירעון 31.05.16, משוך לפקודתה מחשבון הנתבע 1 (להלן: "דניאל") ונחזה להיות חתום על ידו ובחותמת העסק "פירסומוטו" (להלן: "פירסומוטו") לו מספר עוסק מורשה זהה למס' תעודת הזהות של דניאל (להלן: "השיק"). השיק הוחזר ביום 08.06.16. מהסיבה כי החשבון "נסגר".

דניאל הגיש התנגדות לביצוע שטר וניתנה לו רשות להתגונן בהסכמה לאחר קיום דיון במעמד הצדדים.

בקשת אנה לסעדים זמניים התקבלה ובעקבות בקשה נוספת של אנה, ניתן לה פטור מערובה לסעד הזמני.

בקדם המשפט השני, ביקש דניאל להגיש הודעה לצד ג' כנגד קיריל גיטלין (להלן: "קיריל"), לאחר קבלת עמדת התובעת, אישרתי הגשת ההודעה לצד ג' וזו הוגשה.

במהלך קדם המשפט הרביעי, התבקשה עמדת הצדדים לצירוף קיריל כנתבע 2 ולאחר קבלת העמדות צורף קיריל כנתבע 2.

אנה ודניאל הגישו תצהירים לתמיכה בבקשות ביניים ובמהלך דיוני קדם המשפט העידו אנה, ילנה גיטלין (אמו של קיריל, להלן: "ילנה") וקיריל, במענה לשאלות בית המשפט.

הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם וביום 19.05.20 נערך דיון הוכחות במהלכו נחקרו בעלי הדין על תצהיריהם. תצהיר העד אייל נחשון, מטעם דניאל, נמשך מהתיק לאחר שהעד לא הגיע להיחקר על תצהירו.

למעשה אין מחלוקת בין הצדדים, כי אנה הכירה את דניאל כחבר של קיריל, אותו פגשה לראשונה במסעדה ביום 13.10.13 לרגל מסיבת יום הולדתו של אביו של קיריל (להלן: "ולדימיר") וכי ביום 17.10.13 ביצעה אנה העברה של 450,000 ₪ מחשבונה לחשבון העסקי של דניאל.

תמצית טענות הצדדים

לטענת אנה, היא נתנה הלוואה על סך 450,000 ₪ על בסיס הסכם בעל פה מול דניאל כנגד השיק.

לטענת דניאל, הוא לא ביקש ולא קיבל הלוואה מאנה ולא מסר לה את השיק. לגרסתו, קיריל והוא הקימו את העסק בשותפות. לקיריל היו תיקים בהוצאה לפועל עקב חובות קודמים. קיריל הודיע לדניאל שיועבר סכום גדול לחשבון העסק ולאחר שהועבר הסך של 450,000 ₪ לחשבון העסק, הוא נמסר לקיריל במשיכות סכומים במזומן לפי בקשתו של קיריל ובנוכחות אביו של קיריל.

לטענת קיריל, הוא לא היה שותף של דניאל בעסק, אלא עבד אצלו בחינם מתוך תקווה להפוך לשותף בעתיד. לגרסתו, הוא לא ביקש ולא קיבל הלוואה מאנה, לא היה מעורב בהסכם בין דניאל לאנה במסגרתו היא העבירה לחשבון העסק 450,000 ₪ ובהעברת השיק לאנה, הוא לא קיבל מדניאל כספים מתוך הסכום שהעבירה אנה.

דיון והכרעה

אציין, כי כבר במהלך קדמי המשפט אשר התקיימו, עלה כי רב הנסתר על הגלוי בפרשה זו.

במהלך קדמי המשפט ודיון ההוכחות אשר התקיימו בפניי, התרשמתי ממבטיהם, שפת הגוף והתנהגותם של בעלי הדין, אשר לעיתים העידו בצורה ברורה יותר מתשובותיהם המילוליות או מהאמור בתצהיריהם. התרשמות זו מקבלת משנה תוקף לנוכח סתירות מרובות אשר מצאתי בעדויות, כפי שאפרט להלן.

התפתחות ושינויים בגרסתה של אנה

בתגובה להגשת ההתנגדות לביצוע שטר, הגישה אנה ביום 13.10.17 הודעה בה טענה, כי קיבלה מדניאל את השיק בתמורה להלוואה לפתיחת עסק. את השיק קיבלה עם תאריך פתוח כשטר בטחון. לאחר שלוש שנים הכסף לא הוחזר לכן הפקידה את השיק והוא חזר. להודעה זו צרפה את מסמך ביצוע ההעברה הבנקאית מחשבונה לחשבונו של דניאל מיום 17.10.13 וכן תדפיס תנועות מחשבונה בו ניתן לראות הפקדת שיק על סך 463,866 ₪ לחשבונה ביום 14.10.13 ואת העברת הסך של 450,000 ₪ לחשבונו של דניאל ביום 17.10.13.

לבקשת עיקול זמני צרפה אנה תצהיר מיום 01.01.18 בו טענה בסעיף 5 כי:

"הנתבע מסר לידי שטר לצורך פירעון הלוואה (להלן: "ההלוואה") אותה קיבל מידיי ובסופו של יום לא פרע את חובו כאשר השטר לא כובד ולא נפרע כדין."

בקדם המשפט אשר התקיים ביום 21.05.18 השיבה לשאלות בית המשפט (עמוד 5, שורות 31-23 לפרוטוקול) כי:

"אני קיבלתי את השיק מדניאל.

מתי אני לא זוכרת, עברו הרבה שנים.

אני קיבלתי את השיק באוטו, והוא היה לא לבד, מאיפה אני מכירה את החברים שלו? אני לא יודעת עם מי הוא היה.

הייתי בפתח תקווה, הוא אסף אותי לאריאל.

קודם הוא נתן לי את השיק, אח"כ אני העברתי לו כסף לחשבון. העברה בנקאית.

קירל לא היה שם, אני לא יודעת מה החלק של קירל בעניין הזה – אני לא יודעת.

אני מכירה את קירל. אני לא ידעתי שקירל היה שותף שלו.

אחד אומר שכן, אחד אומר שלא."

בקדם המשפט אשר התקיים ביום 19.11.18 השיבה לשאלות בית המשפט (עמוד 7, שורות 16-12 לפרוטוקול) כי:

"הבעל השני נפטר, הוא נפטר מתאונת דרכים.

אני קיבלתי כסף מהעבודה של הבעל שלי, פיצויים. הם נתנו לי שיק מהעבודה מהצבא.

הוא היה איש צבע בקבע. הייתי בבית משפט גם בגלל הילדים.

אני מכירה את הבן קיריל גיטלין, הרבה שנים, משנת 2010. אני לא נתתי לו כספים, אף פעם לא.

אני נתתי שיק של 450,000 ₪ באוטו, נתתי את הכסף..."

ניכר היה כי אנה אינה עונה בחופשיות, שלחה מבטים לעבר ילנה, היססה ונלחצה.

באותו דיון השיבה אנה לשאלת בית המשפט, לאחר שילנה הוצאה מהאולם, כי (עמוד 8, שורות 6-5 לפרוטוקול):

"הגברת גיטלין גרה איתי כי יש לי פחדים מהתאונה.

אני הכרתי אותה מהיישוב מגדלים. אני לא מפחדת ממנה אני פוחדת מאנשים שאני לא מכירה."

בסעיפים 4 ו- 5 לתצהיר העדות הראשית מטעמה העידה כי:

"4. לאחר שבעלי השני נפטר כתוצאה מתאונת דרכים קיבלתי פיצויים מחברת הביטוח אותם הלוויתי לימים לנתבע מר דניאל נתנילוב.

5. מר דניאל נתנילוב, באחת הפעמים שנפגשנו שוחח עימי ביחידות, וביקש לקבל ממני הלוואה בסך של 450,000 ₪ אשר תוחזר לי תוך 3 שנים וכבטוחה לכך, נתן לי שיק אישי שלו, פתוח וחתום על-ידו."

אנה מוצאת להוסיף כי דניאל ביקש ממנה את ההלוואה ביחידות ובניגוד לעדותה בדיון, שם העידה כי הכספים התקבלו מהצבא, טענה כי הכספים התקבלו מחברת הביטוח.

בסעיפים 15-10 לתצהיר העידה כי:

"10. נכון הוא שהיכרותי עם הנתבע הנה היכרות לא מעמיקה במיוחד, אולם בשלב מסוים ביקש ממני הנתבע הלוואה ע"ס 450,000 ₪ לשם פתיחת עסק ואני האמנתי לו לכל מילה, וחשבתי שאני עוזרת לו.

11. קודם ההעברה שביצעתי לחשבונו, הנתבע מסר לי צ'ק חתום על ידו, אשר בדיעבד מילאתי את פרטיו והפקדתי אותו ולמרבה הצער ההמחאה חוללה ומכאן תביעה זו.

12. אני אדם מאוד תמים, הנוטה להאמין ביתר קלות, אציין כי מאז ומעולם בעלי היה מטפל ודואג לכל צורכיי ברם מאז הלך לעולמו נותרתי לבדי, כאשר חברותה הטובה של חברתי ילנה מנחמת אותי.

13. אני רוצה לציין כי אין לי כל ידיעה ו/או יכולת לדעת אם קיריל (צד ג') היה שותף של הנתבע. את ההלוואה העברתי לחשבונו של הנתבע בלבד, והנתבע בלבד הוא זה שביקש את ההלוואה, והוא זה שמסר לי את ההמחאה החתומה על ידו, כאשר היינו ברכבו. בשום שלב קירל לא דיבר איתי על ההלוואה ולא ביקש ממני דבר.

14. הנתבע ביקש הלוואה לתקופה של עד 3 שנים, ואמר לי שזה מאוד יעזור לו. לי לא היה באותה עת מה לעשות עם כספי הפיצויים והסכמתי לתת לו כהלוואה בתמורה לצ'ק שנתן לי מבעוד מועד.

15. כשהכסף מיאן להגיע, הפקדתי את הצ'ק אשר סורב בבנק, ואז ניגשתי לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל."

כפי שניתן לראות אנה חוזרת גם בסעיף 10 על כך שדניאל ביקש את ההלוואה, הפעם בתוספת "לשם פתיחת עסק" לטענתה אינה יודעת אם קיריל הוא שותף של דניאל.

בדיון ההוכחות, ביום 19.05.20, העידה שלא קראה את תצהירה, אלא זה הוקרא ותורגם לה בעל פה (עמוד 15, שורה 22 לפרוטוקול). בהמשך העידה כי ילנה (אמו של קיריל) היא אשר תרגמה לה את התצהיר (עמוד 16, שורות 10-9 לפרוטוקול).

בניגוד לגרסתה עד כה, כי דניאל הוא שביקש ממנה הלוואה, השיבה לחקירה הנגדית כי בפגישה הראשונה היא הציעה לבד לעזור לדניאל וקיריל, בגלל שהם עבדו יחד, גם זאת בניגוד לגרסתה עד אותה עת (מעמוד 16, שורה 33 עד עמוד 17, שורה 9):

"ש.בפגישה הראשונה, מי העלה את זה שיש לך כסף?

ת.אמרתי לבד, הצעתי לבד. אף אחד לא אמר לי.

ש.מה היא הציעה?

ת.שאני יכולה לעזור להם.

ש.למי?

ת.לדניאל ולקיריל. בגלל שהם עבדו יחד.

ש.מי אמר לך שהם עבדו יחד?

ת.הם ישבו יחד בשולחן ודיברו על זה.

ש.באיזה שולחן ישבו יחד?

ת.במסעדה וגם אצל ההורים של קיריל.

ש.אז אם קיריל אומר שאין לו מושג למה הבאת כסף לדניאל וזה לא היה על דעתו, הוא משקר?

ת.זה לא אמת."

ובהמשך (בעמוד 18, שורות 13-7 לפרוטוקול) העידה במענה לשאלה:

"ש.אז כשאת אומרת בחקירה במשטרה ש"הם ביקשו ממני לתת כסף", זו לא אמת מה שאת אומרת שם?

ת.הם לא ממש ביקשו ממני "תני לי כסף", אני בעצמי הצעתי כסף. היינו בעסק, אחר כך אצל ההורים של קיריל. הקשבתי, הקשבתי, שצריך לעשות פרסומים ולהדפיס פרסומים, אני יודעת שעשו הסכם עם "אפיקים", חברת אוטובוסים, ואני הבנתי שזאת בקשה, הם לא יודעים מאיפה לקחת את הכסף, אני בדיוק קיבלתי כסף והחלטתי לעזור לחברה האלה, לדניאל וקיריל. "

בדברים אלה סותרת אנה את גרסתה הקודמת, כי דניאל הוא שביקש ממנה הלוואה והיא השתכנעה לתת לו את ההלוואה, אלא טוענת כי הציעה בעצמה לעזור לדניאל וקיריל, כך גם מיקום הפגישות השתנה.

אשר להיכרותה עם דניאל העידה כי (עמוד 18, שורות 4-3 לפרוטוקול):

"ש.אמרת שנפגשת עם דניאל בפעם הראשונה ביום ההולדת של ולדימיר, נכון?

ת.כן, ואחר כך כמה פעמים במגדלים."

ובהמשך (עמוד 18, שורות 21-16 לפרוטוקול) כי:

"ש.מסיבת יום ההולדת, שחגגו במסעדה, הייתה ב- 13 לחודש?

ת.בגלל שזה היה יום חול, והאנשים הלכו ולא יכלו להגיע, בגלל זה הם הזמינו לכמה ימים אחרי. לשאלת בית המשפט האם הכרתי את דניאל כשנתתי את ההלוואה, אני משיבה כי לפני שנתתי את ההלוואה לא הכרתי אותו באופן אישי, אלא כחבר של קיריל. את קיריל הכרתי, אותו לא הכרתי את דניאל. לשאלת בית המשפט כמה ימים הכרתי אותו, אני משיבה כי עברו שבע שנים אוני לא זוכרת בדיוק." (ההדגשה שלי ש.ק.ו.)

בתחילה ניסתה אנה להרחיק את קיריל לחלוטין וטענה שאינה יודעת מה חלקו של קיריל בעניין וכי לא ידעה שקיריל היה שותף של דניאל, אך בניגוד לכך העידה שאת דניאל לא הכירה באופן אישי לפני מתן ההלוואה, אלא כחבר של קיריל, בעוד שאת קיריל הכירה מאז שנת 2010.

הואיל ואנה אישרה בעדותה כי פגשה את דניאל לראשונה במסיבת יום ההולדת של ולדימיר אשר התקיימה ביום 13.10.13 ובמהלך פגישה זו כבר הציעה את כספה והעברת הכסף בוצעה ביום 17.10.13 בשעה 08:49 (לפי נספח ג לתצהיר אנה), איני מוצאת לתת אמון בגרסתה, כי הכסף הועבר כהלוואה לדניאל. כך גם כאשר הכסף לא הוחזר לה, פנתה אנה לקיריל והוריו ולא לדניאל (עמוד 17, שורות 14-10 לפרוטוקול).

תשובותיה בחקירה הנגדית מתיישבות יותר עם התשובה אשר השיבה במסגרת עימות אשר נערך במשטרה בינה לבין דניאל, לשאלתו כיצד הסכימה להעביר סכום כה נכבד ללא צילום תעודת זהות או חוזה (נספח ה תצהיר דניאל בעמוד 13) כי:

"כי שכנעו אותי קיריל וההורים של קיריל."

בהקשר זה אני מוצאת לציין, כי התרשמתי גם במהלך קדם המשפט אשר התקיים ביום 21.05.18 וכן במהלך קדם המשפט אשר התקיים ביום 19.11.18 מקיומה של השפעה משמעותית של ילנה על אנה.

בקדם המשפט הראשון, יצאה ילנה מהאולם בהסכמה לבקשת ב"כ דניאל.

בקדם המשפט הבא, העידה ילנה (בעמוד 6, שורות 14-11 לפרוטוקול) כי:

"אני חברה של התובעת, אני גרה אצלה שנה חמישית כבר.

אחרי שנה וחצי שבעלה של אנה נפטר עברתי לגור אצלה.

לא היה ידוע לי שהבן שלי קיריל גיטלין היה שותף של התובעת.

אני מבינה עברית טוב ואני מסבירה לתובעת."

הפעם סרב ב"כ אנה לבקשת ב"כ דניאל כי ילנה תצא מהאולם, אך במהלך מתן תשובותיה של אנה לשאלות בית המשפט, הוריתי לילנה לצאת מהאולם ולאחר מכן השיבה אנה כי:

"הגברת גיטלין גרה איתי כי יש לי פחדים מהתאונה.

אני הכרתי אותה מהיישוב מגדלים. אני לא מפחדת ממנה אני פוחדת מאנשים שאני לא מכירה."

כך שאנה מעידה על עצמה כי היא מפחדת מאנשים שהיא אינה מכירה, אולם העברת סך של 450,000 ₪ לדניאל אותו למעשה לא הכירה, לא הפחידה אותה.

ההיכרות של אנה עם קיריל משנת 2010 קיבלה חיזוק בעדותו של קיריל (בעמוד 27, שורות 18-15 לפרוטוקול) כי:

"ש.כמה זמן אתה מכיר את אנה ידיד?

ת.הרבה זמן.

ש.כמה שנים?

ת.הרבה שנים, מ-2010.."

איני מוצאת כי אנה הצליחה לתת הסבר מתקבל על הדעת להעברת סכום של 450,000 ₪ מיד בסמוך לאחר שנתקבל בחשבונה, לחשבונו העסקי של דניאל.

זאת במיוחד בתקופה בה קיריל היה מצוי בחובות בגינם נפתחו כנגדו תיקי הוצאה לפועל וחברתה ילנה נזקקה להלוואה בערבות המדינה. לא שוכנעתי כי במצב דברים זה, בחרה אנה לתת כמעט את מלוא הפיצויים שהועברו לידיה כעזרה לדניאל אותו כלל לא הכירה.

כך שההיכרות הארוכה והיחסים הקרובים אשר היו בין אנה לבין בני משפחת גיטלין, מהווים הסבר יותר משכנע לנכונותה של אנה להעביר סכום כסף כה משמעותי מאשר האמון אשר נתנה אנה בדניאל אשר היה אז כמעט זר לה לחלוטין.

התפתחות ושינויים בגרסתו של קיריל

בתצהירו טוען קיריל כי ההכרות שלו עם דניאל הייתה בת פחות משנה בין 2012 ל- 2013 והחלה למעשה בכך שדניאל הציע לו לעבוד עימו במיזם פרסום (סעיף 1 לתצהיר קיריל).

בסעיף 4 לתצהירו, טוען קיריל כי דניאל גייס את הכסף מחברתה של ילנה ללא ידיעתו.

אולם בעדותו בקדם המשפט אשר התקיים ביום 01.05.19 (עמוד 10, שורות 8-6 לפרוטוקול) העיד כי:

"התובעת הכירה את הנתבע בגלל שאני מכיר את הנתבע, אבא שלי בחיים הוא מתגורר עם האימא, ואימא מתגוררת עם התובעת וגם עם אבא. ההורים שלי גרים עם התובעת ביחד.

התובעת הכירה את הנתבע בגלל שאני מכיר את הנתבע"

ובהמשך (עמוד 10, שורות 24-21 לפרוטוקול) טען כי:

"אני לא הכרתי ביניהם ואמרתי תכירו, היינו באירוע משפחתי שגם הנתבע היה, אז הם הכירו ומשם זה התגלגל, זה לקח זמן ובסוף הבנתי שזה קורה. היה לנו סיפור אח"כ שאמרה לי מה אתה אומר על העניין הזה שאני אשקיע בחברה של הפרסום, אמרתי לה כן אני שם עם הדם שלי ואני לא אצא משם."

בדברים אלה מאשר קיריל כי קבלת הכספים מאנה הייתה ידועה לו, כי הוא היה מצוי באותה עת בחובות וכי המליץ לאנה להשקיע כספה, על סמך היותו "שם עם הדם שלי ואני לא אצא משם" וזאת מתוך הבנה כדבריו (עמוד 10, שורה 17 לפרוטוקול) כי:

"הבנתי בראש שאם היא תתמוך בעסק של הנתבע אני ארוויח מזה..."

בעדותו של קיריל התגלו סתירות רבות, כך למשל השיב בחקירה הנגדית כי לא היו לו עסקים לפני השותפות עם דניאל (עמוד 25, שורות 4-3 לפרוטוקול):

"ש.כמה עסקים היו לך לפני השותפות עם דניאל?

ת.לי לא היה."

בעוד שבעדותו בקדם המשפט העיד כי היה לו עסק של שיווק (עמוד 9, שורה 33 לפרוטוקול):

" היה לי עסק של שיווק של בזק"

ובהמשך (עמוד 10, שורות 10-8 לפרוטוקול):

"העסק של בזק נסגר לא טוב, זה הפיל את השוק, נפלנו לקרשים אחרי שיצאה הרפורמה של התקשורת נשארתי ללא עבודה ונשארתי עם חובות מאוד גדולים, היה לי בערך 200 אלף או 150 אלף שקל."

ובחקירתו הנגדית טען כי עסק השיווק היה של ילנה (עמוד 25, שורות 32-31 לפרוטוקול):

"ש.לקחת הלוואות עם אמא שלך פעם?

ת.לפני זה היה לה עסק של שיווק , זה היה עסק שלה. היא לקחה הלוואה בערבות מדינה. "

כך גם סתר עצמו קיריל כאשר השיב כי לא עבד במקומות אחרים בתקופה בה עבד עם דניאל (עמוד 25, שורות 14-13 לפרוטוקול) ולאחר שאומת עם תשובותיו בחקירה בהוצאה לפועל מיום 24.10.12 בה העיד שהוא עובד בעבודות מזדמנות ויש לו הכנסה חודשית של 2,500 ₪, העיד כי נאלץ. (עמוד 25, שורות 25-17 לפרוטוקול).

קיריל לא ידע או לא זכר את חתימותיו על הסכם השכירות לשכירת משרד לעסק, הגם שקודם לכן טען כי חתם על הסכם השכירות כערב (עמוד 26, שורות 35-5 לפרוטוקול).

אישר (בעמוד 26, שורות 14-13 לפרוטוקול) את כתב ידו וחתימתו על הסכם (נספח א לתצהיר דניאל) בשם פירסומוטו כבעל העסק, בניגוד לגרסתו שהיה רק עובד של דניאל וללא שכר.

ניכר בעדויותיו של קיריל, כי הוא עושה כל אשר יכול להרחיק עצמו מהעסק ומהעברת הכספים על ידי אנה. אני מוצאת את עדותו כבלתי מהימנה הן עקב הסתירות הרבות אשר נמצאו והן מתוך הרושם הבלתי מהימן אשר הותירה שפת הגוף שלו בעת מסירת העדויות.

התפתחות ושינויים בגרסתו של דניאל 

בתצהיר דניאל אשר צורף להתנגדות לביצוע שטר העלה דניאל שתי טענות, הראשונה, כי השיק אותו הגישה אנה לביצוע נגנב ממנו וחתימתו עליו זויפה והשניה, כי יתכן ששותפו, קיריל, אשר לו הכרות קודמת עם אנה, מסר לה את השיק הנושא את חתימתו ללא הרשאה (סעיפים 5 ו- 9 לתצהיר).

בהמשך ובייחוד לאחר שהוגשה חוות דעת המומחית מטעם בית המשפט אשר קבעה כי סביר מאד שהחתימה נכתבה על ידו, התרכזו טענותיו בטענת העדר ההרשאה.

הגם כי מדובר בטענות עובדתיות חלופיות, הצהיר דניאל כי אינו יודע איזה מהן היא הנכונה.

בעדותו טען שנתן לקיריל שיקים של העסק גם לצרכי העסק וגם לשימוש במסגרת דירה ששכר קיריל (עמוד 22, שורות 36-34 לפרוטוקול).

אף שטענתו של דניאל לגניבת השיק וזיוף חתימתו מעלות סימני שאלה שעה שידע כי העביר לקיריל שיקים חתומים על החלק לבקשתו עבור שכירות ועבור תשלום הוצאות של העסק, איני מוצאת כי יש בכך לפגום בצורה משמעותית בגרסתו הכוללת של דניאל.

עדותו של דניאל בפניי הייתה עקבית, זורמת ומעוררת אמון.

גרסתו קיבלה חיזוקים בעדויות אנה וקיריל, אשר אישרו כי ההכרות בין דניאל לאנה הייתה בנוכחותם במשותפת באירוע יום ההולדת של ולדימיר, וחיזוק גם מהימים הבודדים שחלפו בין אירוע זה לבין העברת הכסף שביצעה אנה. פרק זמן אשר אינו מאפשר את כמות המפגשים אשר נטענו על ידי אנה ויצירת הכרות של ממש בין אנה לדניאל.

חיזוק נוסף לגרסתו של דניאל אני מוצאת בכך שאנה וקיריל נמנעו מהבאת ילנה וולדימיר לעדות, הגם שנכחו באירוע בו לכאורה סוכמה ההלוואה הנטענת מאנה לדניאל.

כפי שחזר בית המשפט העליון בע"א 3523/15מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש נ' רשות מקרקעי ישראל, (19.03.2017) על ההלכה כי:

"כידוע, הימנעות מהבאת ראיה נושאת בצידה משקל ראייתי שכן היא "מקימה למעשה חזקה שבעובדה, הנעוצה בהיגיון ובניסיון חיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שלו הובאה אותה ראיה, היא הייתה פועלת לחובת הנמנע ותומכת בגרסת היריב"."

סיכום הפן העובדתי

לאור האמור לעיל, שוכנעתי מעבר למאזן ההסתברויות הנדרש במשפט אזרחי, כי אנה לא העבירה את הסך של 450,000 ₪ לבקשת דניאל או כהלוואה עבורו, אלא עבור קיריל ובעקבות בקשה, שכנוע או לחץ מצד קיריל והוריו.

דניאל לא הוציא את השיק לאנה ולא הסכים או הרשה למסור לה את השיק והדבר נעשה ללא ידיעתו. לכספי ההעברה התייחס דניאל ככספים אשר ניתנו לקיריל והעביר אותם לפי בקשת קיריל.

בהתאם להוראות סעיף 54(2) לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א – 1971, יפורט כי מצאתי להעדיף בעניין את גרסתו של דניאל, הגם שגרסתו בעניין נתמכת בעדותו שלו בלבד, ובנוגע להעברת הכספים לקיריל במזומן ישנו חיזוק חלקי בלבד בתדפיס תנועות החשבון (נספח ב לתצהירו) המלמד על משיכות סכומים גדולים במזומן בסמוך לאחר כניסת הכספים לחשבון, הואיל ומצאתי את גרסתו מהימנה, הגיונית ומתאימה יותר לנסיבות כפי שהתבררו ולשכל הישר, בעוד גרסתה של אנה אודות נסיבות קבלת השיק היו מאד חסרות פרטים, בייחוד לנוכח הנסיבות בהן לטענתה פגישתה הראשונה עם דניאל התקיימה ביום 13.10.13, היא קיבלה את השיק בטרם העבירה את הכסף וההעברה בוצעה ביום 17.10.13 ולמרות זאת לא זכרה מתי התקיימה אותה נסיעה בה קיבלה את השיק.

לא ניתן כל הסבר מדוע נמסר לה שיק חתום על החלק בטרם ביצוע ההעברה מאדם שהכיר אותה לכל היותר יומיים שלושה לפני כן וללא הסכם כתוב או מתן אישור על קבלת השיק, שהרי לפי גרסתה מסר לה דניאל שיק פתוח לפני שביצעה את ההעברה לחשבונו ומבלי שקיבל כל בטוחה לכך או לאי שימוש לרעה בשיק. גרסה זו אינה מתיישבת עם השכל הישר והתרשמותי מהצדדים.

את עדותו של דניאל, כי הכסף נמשך במזומן לבקשת ובעבור קיריל מצאתי כמהימנה, בעוד שבעדותו של קיריל בנושא ניכר שאינו דובר אמת.

אציין לעניין זה, כי קיריל אשר לא נעזר בעורך דין חקר בעצמו את דניאל בחקירה נגדית, במהלכה התפתח ויכוח ביניהם אשר לא ניתן היה לתעד אותו במלואו בפרוטוקול במהלכו ניכר כי קיריל בניסיונותיו להתמודד עם הטענות שהעלה דניאל מתקשה מאד ובלהט הוויכוח אף אישר טענות רבות של דניאל.

כל האמור לעיל, כמו גם התרשמותי הישירה מעדויות הצדדים בפניי, הביאו אותי להסתפק בעדותו של דניאל ולהעדיף גרסתו על פני גרסאות אנה וקיריל.

לפיכך, שוכנעתי כי העברת הכספים לחשבונו העסקי של דניאל נעשתה על מנת שישמש "צינור" להעברת הכספים לקיריל, הגם שאנה טענה שהעבירה את הכספים בכדי לעזור לדניאל וקיריל, לא ניתן כל הסבר מניח את הדעת והשכל הישר לרצונה לעזור לדניאל וזאת בזמן שקיריל היה מי שנזקק לעזרה עקב החובות ותיקי ההוצאה לפועל אשר היו כנגדו והיכרותם הקרובה של אנה, קיריל והוריו.

תדפיס הבנק אשר צרף דניאל מחזק את טענתו כי משך את הכסף במזומן לבקשת קיריל.

המחלוקת המשפטית

לטענת אנה התביעה היא שטרית, אולם היא העלתה את הטענה להלוואה ממנה לדניאל כעסקת היסוד המהווה בסיס למסירת השטר.

כבר נפסק בדנ"א 258/98 צמח ויקטור נ' רחל שלשבסקי ו-3 אח', (3.12.1998). כי:

"לאחר שההתנגדות התקבלה ומאחר שמדובר בשני צדדים קרובים לשטר, יש לבחון את חבותם של הצדדים על פי עסקת היסוד, שכן "בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה."

וכן ברע"א 1417/07 שלמה נרקיס נ' מאי-י.ד.שירותים בע"מ ואח', (8.7.2007), כי:

"למעשה, השטר הינו המסגרת הפורמאלית לחוזה היסוד בין הצדדים הקרובים לו וביניהם, דינו של שטר כדין חוזה"

לפיכך ניתן לבחון את החבות על פי השטר, לאור עסקת היסוד בין הצדדים (ראו: רע"א 6250/98 Nordland Papier AG נ' מפעלי ייצור והוצאה, פ"ד נג(2), 274).

הואיל ובהתאם לעובדות כפי שפורטו לעיל, השיק לא הוצא על ידי דניאל לאנה ולא ניתנה הרשאתו למסירת השיק לאנה, הרי שמסירת השיק לאנה אינה כשרה ואין בה להשלים את ההתקשרות בין אנה לבין דניאל (ראו: סעיף 20(ב)(1) לפקודת השטרות [נוסח חדש]).

שוכנעתי כי לא התקיימה התקשרות בין אנה לבין דניאל, מסקנה זו מתחייבת מהעדויות, הנסיבות והשכל הישר.

אציין כי אנה הביעה התנגדות לצירוף קיריל כנתבע ובא כוחה נמנע מלהתייחס לקיריל בסיכומיו בנימוק כי "אם יינתן פסק דין נגד הנתבע 2 – לא נראה את הכסף, כי לנתבע 2 אין יכולת פרעון".

אנה התנגדה גם לבקשת דניאל לצירוף ילנה וולדימיר כנתבעים. בהעדר אישור בית המשפט הדן בהליך פשיטת הרגל בו הם מצויים, הבקשה לצירופם נדחתה.

סיכום

לאור האמור לעיל, התביעה כנגד דניאל נדחית. הסעדים הזמניים כנגדו מבוטלים.

הואיל ואנה נמנעה מהעלאת טענות כנגד קיריל באשר לחובתו להשיב לה את הכספים אשר העבירה בכדי לעזור לו, איני מוצאת לחייב את קיריל.

הואיל וקיריל צורף כנתבע 2 בניגוד לעמדתה של אנה אני מוצאת לקבוע כי לא יהיה בפסק דין זה לשמש השתק עילה בין אנה לקיריל.

בהתחשב בנסיבותיו של התיק והתנהלות הצדדים אני מוצאת להורות כי כל צד ישא בהוצאותיו.

המזכירות תשגר פסק-הדין לצדדים.

ניתנה היום, ט' סיוון תש"פ, 01 יוני 2020, בהעדר הצדדים.