|
תאריך פרסום : 23/06/2020
| גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
|
46954-04-17
10/06/2020
|
בפני השופט:
שמואל מנדלבום
|
- נגד - |
החייב:
משה ברקוביץ
|
ובעניין:
הכונס הרשמי מחוז חיפה
|
|
ובעניין
עו"ד מנור נחמיאס
להלן "הנאמן"
החלטה
פתח דבר:
-
בפני בקשה לאישור הצעת החייב להסדר נושים שזכתה ברוב מניין אך לא קיבלה את רוב הערך הנדרש בסעיף 52 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980;
רקע:
-
ביום 9.7.17 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 1,380,000 ₪ ל- 8 נושים, כאשר מושת עליו תשלום חודשי בסך 500 ₪.
-
בפסק הדין מיום 19.6.18 הוכרז החייב פושט רגל ולאחר שבדיון שהתקיים בפני, התברר כי טרם הגיעה העת לגיבוש תכנית פירעון וזאת לאור נכס המקרקעין שבבעלות החייב ואשתו וכן הליכי פשיטת רגל המתנהלים ביחס לעזבון אמו המנוחה של החייב וכן הליכי פירוק המתנהלים בעניין החברה שהייתה בבעלות החייב, הוריתי בתום הדיון על מינויו של השמאי ניצן בניטה לצורך הערכת שווי זכויות החייב בדירת המגורים ברחוב יפה נוף בחיפה (להלן-"הדירה") והוריתי על העלאת צו התשלומים והעמדתי אותו על סך של 1,500 ₪ לחודש אשר ישולמו החל מחודש יולי 2018 וזאת עד למועד הדיון הבא שייקבע בתיק שבו ניתן יהיה לדון מחדש בשאלת צו התשלומים.
-
שווי הזכויות בדירה הוערך בחוות דעתו של השמאי ניצן בניטה מיום 16.7.18 בסך של 3,100,000 ₪ כנכס פנוי.
-
בדיון שהתקיים לפני ביום 9.1.2019 ולאחר שעיינתי בנתוני התיק ובכלל זה חוות הדעת השמאית של השמאי בניטה ונתוני החייב, המלצתי לחייב להציע הצעת הסדר לנושיו שתעמוד על סך של 470,000 ₪ וזאת מבלי לקבוע מסמרות ביחס לסכום ההצעה ובתום הדיון לאחר ששמעתי את באי כוח הצדדים הוריתי לחייב להגיש את הצעתו לנושים עד ליום 20.1.19.
-
ביום 20.1.19 הוגשה מטעם החייב הצעת הסדר נושים לפיה החייב יעמיד את קופת הכינוס על סך כולל של 487,000 ₪ (כולל הסך שכבר נצבר בקופת הכינוס) כאשר סך של 200,000 ₪, שנטען כי מקורו בכספי הוריה של רעיית החייב, ישולם ללא דיחוי עם אישור ההצעה וסך נוסף של 270,000 ₪, שנטען כי מקורו במימוש תגמולים שנצברו לזכות אשת החייב ,סיוע מבני משפחה והלוואות, ישולמו בתוך 90 ימים ממועד אישור ההצעה.
לאור ההצעה הוריתי בהחלטתי מיום 28.1.19 לנאמן (בהחלטה נרשם בטעות מנהל מיוחד) לפעול לכינוס אסיפת נושים.
-
בדיון שהתקיים לפני ביום 20.5.19 הודיע המנהל המיוחד כי הסדר הנושים שהוצע על ידי החייב ביום 20.1.19 לא השיג רוב מנין וערך באסיפת הנושים שכונסה לאישורו וכי מאז המשיך החייב במו"מ עם הנושים כדי להשיג הסכמות. שמעתי את טענות הצדדים, לרבות נציג מטעם הנושה בנק לאומי, נציגת הנושה בנק דיסקונט ואשת החייב ולאחר שהנאמן הודיע כי מצבת הנשייה העדכנית עומדת על סך של 1,382,715 ₪ וכי לעמדתו אין הצדקה להציע לנושים הסדר שיניב דיבידנד בשיעור של 27.9% נוכח זכויותיו של החייב בדירה וכי ראוי לפי הנתונים שהוצגו שהחייב יציע סכום של כ- 800,000 ₪ המניב דיבידנד של כ- 60% לנושים, הצעתי הצעה לתוכנית פירעון המבוססת על מצבת הנשייה העדכנית כפי שנמסרה על ידי הנאמן בדיון ולפיה ישלים החייב את קופת הכינוס לסך של 600,000 ₪ סכום שמשקף דיבידנד של 37% נטו לנושים. בהחלטתי בתום הדיון רשמתי כי הנושה בנק דיסקונט שהינו בעל תביעת החוב מאושרת בסך של 609,274 ₪ נתן הסכמה להצעה קודמת של החייב אשר הייתה אמורה להניב דיבידנד בשיעור של 27.9% נטו כך שהנחתי כי נושה זה יתן הסכמתו גם להצעה העדכנית. עוד רשמתי באותה החלטה כי ב"כ החייב דיווח על הסכמה עם הנושה נעלי אחים לוי אשר ככל הנראה דורשת בירור מחודש לאחר שתביעת החוב של נושה זה הופחתה באופן משמעותי.
לבסוף הוריתי לב"כ החייב להודיע עד ליום 30.6.19 האם הושגה הסכמה של נושים נוספים להצעה האמורה והאם ניתן לאשר אותה כהצעת הסדר וכי ככל שלא תושג הסכמה כאמור והנאמן יעמוד על התנגדותו להצעה אשקול מתן פסק דין בהעדר הסכמה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 62 לפקודה.
-
ביום 11.6.19 הוגשה מטעם החייב הודעה על הסכמת הנושה נעלי אחים לוי שמצטרפת להסכמות הנושים כרמלטון בע"מ ובנק דיסקונט שכבר נתנו את הסמכתם וטען כי לאחר שיפור ההצעה בהתאם להמלצת בית המשפט בדיון שהתקיים ביום 20.5.19 הסכמותיהם של נושים אלו עומדות בעינן ולפיכך ביקש החייב לאשר את ההצעה בהתאם להמלצת בית המשפט.
-
לפי הודעת הנאמן מיום 1.9.19 הצעת החייב בהתאם להמלצת בית המשפט מיום 20.5.19, דהיינו השלמת קופת הכינוס לסך של 600,000 ₪ לקופת הכינוס (להלן-"ההצעה") זכתה ברוב מניין וברוב ערך של 71% מהנושים המצביעים אשר על כן הצעת החייב לא קיבלה את הרוב הדרוש בהתאם להוראת סעיף 34(א) לפקודה ולאור ההודעה נקבע על ידי דיון נוסף.
התנגדות הנושה בנק לאומי:
10.לדיון שהתקיים לפני ביום 8.1.20 התייצב ב"כ הנושה בנק לאומי (סניף נביאים- בעל נשייה מאושרת בסך 325,491 ₪ בשיעור 23% מסך הנשייה) (להלן-"בל"ל") והודיע על התנגדותו להצעה מאחר ולשיטתו, כפי שנטען מטעם נושה זה בדיון הקודם מיום 20.5.19, ההצעה נמוכה אף בהתאם לשיטת החישוב בה נקטתי בהחלטתי בעניין פש"ר (חיפה) 28040-5-15 אבנת ליאור נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (25.12.17)(להלן-"עניין אבנת") בהתחשב בשווי הדירה כפי שהוערך בחוות הדעת השמאית ועוד נטען כי חוות הדעת השמאית לא נתנה ביטוי לעובדה שככל והנכס יימכר והחייב ואשתו ימשיכו לגור בו הם צריכים לשלם דמי שכירות ולפיכך שווי הדירה כתפוסה צריך לעמוד על 70%-80% משוויה כפנויה ולא על 40% או 50% ובעניין זה טען ב"כ בנק לאומי לפסיקה שנקטה בעמדה שונה ממה שנקבע על ידי בעניין "אבנת", אך זאת ללא הצגת פסיקה קונקרטית.
-
הנאמן טען בדיון כי אף שישנם מקרים בהם אישרו בתי המשפט הסדרים שקיבלו רוב ערך בשיעור 65% בלבד, בענייננו יש להתחשב בשווי זכויותיו של החייב בדירה בשים לב לנתוניה ושוויה הלא מבוטל ולכן מסר כי לעמדתו ההסדר הראוי בנסיבות הוא הסדר שיעמוד על סך של 800,000 ₪.
-
ב"כ הכונ"ר הודיע בדיון כי לעמדת הכונ"ר הסדר המניח את הדעת הנו הסדר שלפיו ישלים החייב את קופת הכינוס לסך של 700,000 ₪ וזאת בהתחשב בערך הדירה לאחר הפחתת יתרת המשכנתא הרובצת על הדירה.
-
החייב ביקש לאשר את הצעת ההסדר על אף שלא קיבלה רוב של 75% ערך או לחילופין לאשר את סכום הצעת ההסדר כתוכנית פרעון בהתאם לסמכות בית המשפט לפי סעיף 62 (ב) לפקודה וביקש להעריך את שווי הנכס כתפוס ולהעמיד אותו על סך של 50%.
-
כעת עלי ליתן את החלטתי בבקשת החייב לאשר את ההצעה אף שלא קיבלה רוב בשיעור של 75% ערך לאור המחלוקת שהתגלתה בין הצדדים ולדון, בין היתר, בהתנגדות בל"ל.
דיון והכרעה:
-
לאחר שעיינתי ובחנתי את נתוני התיק לרבות נתוני החייב, חוות הדעת השמאית וטיעוני הצדדים החלטתי ועל עמדת הנאמן לאשר את הצעת החייב מכוח סמכותי לפי סעיף 34(א1) לפקודה וזאת גם לאחר שהחלטתי לדחות את ההתנגדות מטעם הנושה בל"ל להצעה, הכל כפי שאנמק להלן;
-
עסקינן בבקשה לאישור הסדר נושים לאחר הכרזת חייב פושט רגל בהתאם לסעיף 52 לפקודה הקובע כי ככל שהתקבלה הצעת פשרה או הסדר לאחר הכרזה ברוב מנין ושלושה רבעי ערך של הנושים המצביעים יהיו ההליכים ותוצאותיהם כמו בפשרה או בהסדר לפני ההכרזה על פשיטת רגל, דהיינו יחולו ההוראות הרלוונטיות בסימן ג' בפרק ב' של הפקודה.
-
אמנם בסעיף 52 לפקודה לא נקבע במפורש כי הוראת סעיף 34 (א1) לפקודה העוסקת בסיטואציה שבה קיים רוב מספרי ורוב המייצג מעל מחצית ערך הנשיה אך לא מגיע ל-75% כנדרש בסעיף 34(א) לפקודה, ואולם אני סבור כי הוראה זו חלה גם על הצעת הסדר לאחר הכרזה ובית המשפט רשאי גם במקרה כזה לפעול לפי הוראת סעיף 34(א1) לפקודה ולאשר הצעת חייב שלא זכתה לרוב הערך הדרוש בהתאם לסעיף 52 לפקודה "במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו" ובלבד שהתקבל רוב של "יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה". [ראו בעניין זה עמדתי בפש"ר (חי') 40062-05-14 חו'רי דאוד נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (9.4.19) בפסקה 33 להחלטה].
-
במסגרת הפעלת הסמכות בהתאם לסעיף 34(א1) לפקודה, על בית המשפט לשקול, בין היתר, את שיעור הדיבידנד המוצע המגולם בהסדר, השוני בין חלופת ההסדר לחלופת הכינוס בראי טובת הנושים וכן את טעמי המתנגדים להצעה ( ראו לדוג' פש"ר (חיפה) 14196-07-12 אבו יונס נ' כונס הנכסים הרשמי (15.6.14)).
נימוקים מיוחדים שהוכרו בפסיקה לצורך הפעלת סמכות בית המשפט לפי סעיף 34(א1) לפקודה הם, בין היתר, מעורבות משפחת החייב, העובדה שההצעה משרתת את כלל הנושים ודחייתה לא תביא לשיפור מצבם, שיעור הדיבידנד, איזון ראוי בין האינטרסים של כלל הנושים ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש ונימוקים נוספים שהוכרו הם כאשר רוב ניכר של הנושים נתנו הסכמתם להצעה, ערך הנשייה נופל אך במקצת מהרוב הדרוש, נסיבות אישיות של החייב, ונסיבות בהן לא עלה בידי הנושים המתנגדים להצביע על חלופה ריאלית טובה יותר [ראו: פש"ר (חי') 32995-09-10 חאג' נ' כונס הנכסים הרשמי (03.3.2014); פש"ר (י"ם) 49865-07-10 דבורה בן לולו נ' ירון רבינוביץ –המנהל המיוחד (3.5.15)].
-
בענייננו, בשים לב לרוב הניכר של הנושים שנתנו הסכמתם להצעה (כאשר למעשה רק נושה אחד מתנגד להצעה) ואף שלא קיבלה רוב ערך של 75% כנדרש, ובהתחשב בנתוני החייב ובכלל זה שווי זכויותיו בדירה אליהן אתייחס להלן , אני סבור כי ההצעה להשלים את קופת הכינוס לסך של 600,000 ₪ הנה הצעה מיטיבה עם הנושים ולפי הפריסה שכבר הוצעה על ידי החייב בינואר 2019 ומועדי התשלום של ההסדר שהוצע תחילה על ידו יש בה כדי לזכות את הנושים בחלק נכבד מהחוב במועד מוקדם יחסית ואני מאמין לטענות החייב, שלא נסתרו, בדבר המאמצים שנעשו על ידו בסיוע בני משפחה לצורך גיוס וארגון הכספים ושיפור הצעתו ביחס לסכום ההצעה מינואר 2019.
-
זאת ועוד, בבחינת נתוני החייב ואשתו כפי שהוצגו בדו"ח המסכם ובדיונים שהתקיימו לפניי,נסיבות יצירת החובות ,גילם של החייב ואשתו (החייב בן 61), נתוני ההשתכרות של החייב ואשתו (שניהם מועסקים בהוסטל לחולי נפש ומשתכרים שכר מינימום) והודעת הנאמן בדיון שהתקיים ביום 20.5.19 לפיה ככל הנראה לא קיימות לחייב זכויות בנכסי עיזבון אמו המנוחה לפי הבירור שערך הנאמן (עמ' 13 לפרוט' ש' 22-25), ולא נמסרה הודעה שונה ממועד הדיון, שוכנעתי כי מדובר בהצעה סבירה שגם מצמיחה תועלת לנושים ומסייעת לחייב לפתוח דף חדש והנושה היחיד שהתנגד להצעה (בל"ל) לא הציג חלופה ריאלית טובה יותר בהתחשב בכל הנתונים האמורים ולא שוכנעתי כי דחיית ההצעה תביא לשיפור מצבם של הנושים.
-
כמו כן בנסיבות המקרה דנן אני מייחס משקל לא מבוטל לעובדה כי ההצעה לא זכתה לרוב ערך הנדרש בסעיף 52 לפקודה, על אף שמדובר בהצעה משופרת ביחס להצעה מינואר 2019 שלה הסכים הנושה אחים לוי, וזאת כתוצאה מהפחתת תביעת החוב של הנושה אחים לוי באופן משמעותי כפי שהודיע הנאמן לראשונה בדיון שהתקיים לפני ביום 20.5.19 כאשר ההצעה הראשונה מינואר 2019 נסמכה על מצבת הנשייה כפי שמסר הנאמן בדו"ח המסכם שהוגש ביום 18.6.18 ובטרם הופחת סכום תביעת החוב המאושר של נושה זה מסך 447,956 ₪ לסך של 207,000 ₪, דהיינו לולא הופחתה הצעתו של הנושה האמור, היתה זוכה הצעת החייב לאישור של רוב מנין וגם רוב ערך כנדרש בפקודה.
-
נימוק נוסף התומך באישור ההצעה בהתאם לסעיף 34(א1) לפקודה הינו כאמור העובדה שרוב הנושים המצביעים נתנו הסכמתם לאישור ההצעה ביניהם הנושה בעל הנשייה הכי גדולה בהליך –בנק דיסקונט (בכפוף לתנאים שמסר לפרוטוקול הדיון מיום 8.1.20) ולמעשה קיים נושה יחיד-בל"ל- המתנגד לאישור הצעת ההסדר ובהתאם לכך ערך הנשייה נופל אך במקצת מהרוב הדרוש – 71% במקום 75% ונתונים אלו יחד, בראי טובת הנושים ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו, מצדיקים לעמדתי אישור הצעת ההסדר.
-
זאת ועוד לא מצאתי ממש בהתנגדות הנושה בל"ל לאישור הצעת ההסדר וגם מטעם זה החלטתי לאשר את ההצעה;
-
בעניין זה יודגש כי אין למעשה מחלוקת על כך שלולא דירת המגורים של החייבים, תכנית הפירעון שהייתה קרוב לוודאי מאושרת לחייבים הייתה בסכום נמוך, ולמעשה כל טיעוני הצדדים התמקדו בדרך בה יש להעריך את הסכום הנדרש לגילום זכויות החייב בדירה.
-
כמצוין לעיל, החייב רשום כבעל של 50% מזכות הבעלות בדירת המגורים ברח' יפה נוף 4 בחיפה. הדירה הוערכה על ידי השמאי בניטה שמונה ע"י בית המשפט, כנכס פנוי בסכום של 3,100,000 ₪ (חוות הדעת מיום 16.7.18), ואילו החייבים הגישו שמאות נגדית שנערכה על ידי השמאי תומר לוין ביום 25.12.18, ובה הוערכה הדירה כנכס פנוי בסכום של 2,570,000 ₪.
-
לא נדרשתי להכריע בין שתי השמאויות אך בכל מקרה אציין כי הפער בהערכת השווי מקורו בראש ובראשונה בשוני הקיים בשווי שנקבע למ"ר בנוי ע"י כל אחד מהשמאים, וכך השמאי בניטה קבע בחוות דעתו, שווי ממוצע למ"ר בנוי בסך של 22,000 ש"ח בעוד שהשמאי לוין קבע שווי ממוצע למ"ר בנוי בסך של 17,370 ₪.
-
שני השמאים קבעו שווי למ"ר בנוי, על בסיס נתוני עסקאות ברח' יפה נוף המופיעים במערכת הדיווחים של רשות המיסים אלא שהשמאי בניטה קבע בעסקאות המדווחות את גודל הנכס בו בוצעה העסקה על פי הגודל שדווח לרשות המיסים ואילו לטענת השמאי לוין מדובר באזור המאופיין בבניה ותיקה וקיים פער ניכר בין השטח הרשום בנסח שעליו התבססו נתוני הדיווח לרשות המיסים לשטח הבנוי בפועל (ברוטו) (עמ' 11 לחוות הדעת ) ובהתאם השמאי לוין ערך את חישוביו עפ"י שטח ברוטו של הנכסים בהם בוצעו העסקאות.
-
כך ורק לשם הדוגמא שני השמאים מתייחסים לעסקה שבוצעה בחודש 4/2018 ברח' יפה נוף 2 פינת הנשיא בחיפה בסכום של 2,050,000 ₪ ואולם השמאי בניטה ערך תחשיב עפ"י 98 מ"ר ובהתאם קבע כי שווי המכירה שם משקף שווי ממוצע של 20,900 ₪ למ"ר, ולעומתו השמאי לוין ערך תחשיב עפ"י 136 מ"ר ברוטו ובהתאם קבע כי שווי המכירה משקף שווי ממוצע של 15,074 למ"ר.
-
כאמור אינני נדרש להכריע במחלוקת בין השמאים וגם לא הוצגו בפני ראיות מספיקות בנושא, אך אציין בכל זאת כי ככלל מקובלת עלי טענת השמאי לוין בדבר הפער הקיים בין שטח נכסים בלשכת רישום המקרקעין ובין גודל הנכס ברוטו בפועל, ומאחר ומחיר הנכס נקבע בגין הנכס הבנוי בפועל, יש ממש בטענה לפיה יש לקחת בחשבון את מלוא השטח הבנוי לצורך חישוב מחיר ממוצע למ"ר.
אף השמאי בניטה עצמו העריך את שווי הדירה על פי נתון של 140 מ"ר בנוי בעוד שהשטח הרשום של הדירה הינו 98 מ"ר בלבד.
-
בנסיבות אלו, ולצורך הערכה בלבד התבססתי על שווי הדירה כממוצע של שתי חוות הדעת, ובהתאם שווי הדירה כפנויה הינו 2,835,000 ₪.
-
משעסקינן בזכויות רשומות של החייב ואשתו בדירת המגורים, חלה "הלכת כובשי" שנקבעה ברע"א 8233/08 מרגלית כובשי נ' עו"ד אייל שוורץ (25.6.09) ובהתאם חל סעיף 33 לחוק הגנת הדייר וכפי שקבעתי ב"עניין אבנת" גם במקרה של בקשת חייב היוזם הליך פשיטת רגל, הוא ובני זוגו ומשפחתו המתגוררים עימו, רשאים לטעון לזכות דיירות מוגנת מכוח הוראות סעיף 33 לחוק הגנת הדייר' כך שבאם היה הנאמן בתיק זה יוזם הליך של פירוק שיתוף ובמסגרתו היתה נמכרת הדירה, היא היתה נמכרת כנכס "תפוס" ועל מסקנה זו מתבססת קביעת הסכום הראוי שיש לדרוש מהחייב כפידיון זכויותיו בדירה.
-
בטרם יוערך שווי הדירה כנכס תפוס, יש להפחית משוויה את המשכנתא הרובצת על הדירה (בהתאם לדרך החישוב שאושרה לאחרונה זה ברע"א 37/20 משה אלבו נ' עו"ד מיכאל גבור ואח' (31.3.20)(להלן-"ענין אלבו")), בסכום אשר עמד נכון לחודש דצמבר 2017 על סך של 276,112 ₪, כפי שצויין בדו"ח המסכם מיום 18.6.18.
-
מסכום זה יש להפחית את התשלומים ששולמו מחודש דצמבר 2017 ועד היום (ההחזר החודשי 2,900 ₪). דהיינו יש להפחית מהיתרה סך של 84,100 ₪ (29 חודשים X 2,900 ₪),דהיינו סכום המשכנתא יעמוד על סך נומינלי של 192,012 ₪ , ולסכום זה יש להוסיף הפרשי ריבית (עפ"י הערכה בלבד בשיעור שנתי של 5% ) כך שעפ"י הערכה בלבד סכום המשכנתא יעמוד על סך של כ- 215,000 ₪, דהיינו שווי הדירה "הנקי" הינו:
2,620,000 ₪ =215,000 ₪ - 2,835,000 ₪.
-
מהשווי האמור יש לגזור את שווי הדירה כתפוסה, ובעניין זה וכפי שקבעתי בין היתר בהחלטתי מיום 1.1.18 בתיק פש"ר (חי') 4198-01-15 קלאורה סיגלית נ' הכונס הרשמי מחוז חיפה (פסקה 17.4), שווי נכס כתפוס יעמוד על כ- 50% -40% משוויו כפנוי, ובהחלטתי שם ערכתי תחשיב של שווי כתפוס עפ"י 43.6% משווי כפנוי זאת בהתאם לשיטת החישוב האינטרגטיבית של לשכת שמאי המקרקעין בישראל.
-
בהקשר זה אציין כי ב"כ הנושה בל"ל, טען כי ישנה פסיקה נוגדת שבה נלקחה בחשבון העובדה שהחייב ואשתו יידרשו לשלם דמי שכירות גם כדיירים מוגנים ובהתאם שווי הנכס כתפוס צריך לעמוד על 70-80% משוויו כפנוי, אלא שטענה זו הועלתה ללא כל אסמכתאות, ואפנה לענין "אלבו"(פסקה 18) שם אושר על ידי בית המשפט העליון חישוב שווי נכס כתפוס עפ"י שווי של 40% משוויו כפנוי.
-
בהתאם לאמור לעיל, שוויה של הדירה כפנויה ינוע בין 1,310,000 ₪ (עפ"י 50%) - 1,048,000 ₪ (עפ"י 40 %) ובהתאם שווי זכויות החייב (מחצית) יעמוד על סך של 655,000 ₪ - 524,000 ₪.
-
בשים לב לכך שתחשיב המבוסס על שווי נכס כתפוס בשיעור של 40% אושר בבית המשפט העליון, כך שגילום מלא של זכות החייב בדירה יעמוד על סך של 524,000 ₪, אני סבור כי השלמת קופת הכינוס לסך של 600,000 ₪ מהווה הצעה ראויה וסבירה המשקפת תשלום ראוי ואף למעלה לנושי החייב הכולל גילום של זכויות הדיירות המוגנת של החייב בדירה, וכן תוכנית פירעון מינימלית התואמת את גילו והכנסתו של החייב.
-
כשמוסיפים לאמור לעיל את משך הזמן הקצר שבו אמור החייב להשלים את מלוא תשלומי הצעת ההסדר, ואת העובדה שמרבית נושי החייב תומכים בהצעה, אני סבור כי התקיימו הנסיבות הנדרשות לאישור הצעת ההסדר.
-
לפיכך ומכח סמכותי לפי סעיפים 52-53 ו- 34(א1) לפקודה אני מאשר את הצעת ההסדר של החייב לפיה הוא ישלים את קופת הכינוס לסך של 600,000 ₪ ונותן לה תוקף של החלטה.
את סכום ההסדר ישלם החייב בהתאם למוצע על ידו בהצעת ההסדר מיום 20.1.19, דהיינו סך של 200,000 ₪ ישולם לא יאוחר מיום 30.6.20,ואילו היתרה הנדרשת תשולם לא יאוחר מיום 9.9.20.
-
הסדר זה יחייב את החייב ואת כל הנושים, לעניין כל חוב בר תביעה, המגיע להם מהחייב (למעט חבות לפי פסק דין בתביעה למזונות ולמעט חוב או חבות, אשר לפי הפקודה החייב אינו נפטר מהם על פי צו הפטר בפשיטת רגל).
-
אני ממנה את עו"ד נחמיאס מנור, אשר שימש כנאמן בהליך, לשמש כנאמן לביצוע הסדר הנושים. הנאמן יפעל לביצוע ההסדר ויודיע לבית המשפט על השלמת התנאים שנקבעו לתוקפו של ההסדר.
-
הצווים וההגבלות שהוטלו מכוח צו הכינוס ומכוח הכרזת החייב יבוטלו מיד לאחר קבלת הודעת הנאמן בדבר השלמת ההסדר .
-
בכל מקרה הנאמן לביצוע ההסדר יודיע ביום 13.9.2020 האם החייב עמד בתנאי ההסדר.
-
בנוסף אני מורה לנאמן להודיע עד ליום 30.6.2020 האם הוא מתנגד לכך שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו על פי סעיף 53(א) לפקודה , ויורה על ביטול הכרזת החייב כפושט רגל ועל הקניית מלוא נכסי החייב לחייב מיד לאחר השלמת ביצוע תשלומי ההסדר שאושר.
ניתנה היום, י"ח סיוון תש"פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה |
Disclaimer |
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.
האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.
|
שאל את המשפטן
יעוץ אישי
שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
|
|