כהן את אברמוביץ בע"מ ואח' נ' אדירים (תבור- שניידר) בנין והשקעות בע"מ ואח'

רקע עובדתי

1.התובעת והנתבעת שכנגד, כהן את אברמוביץ בע"מ, היא חברה בע"מ בעלת סיווג קבלני ג1 (להלן: "הקבלן"). הנתבעת, אדירים (תבור-שניידר) בניין והשקעות בע"מ, היא חברה יזמית (להלן: "היזם"), אשר התקשרה בשני הסכמי תמ"א 38/1 עם דיירי שני בניינים ברח' מבצע קדש xx ו- xx, רעננה (להלן: "הפרויקט").

2.לצורך ביצוע הפרויקט, היזם התקשר בינואר 2015 עם קבלן שלד בשם עלי עקל (להלן: "עקל"). עקל הגיש תביעה בסדר דין מקוצר כנגד היזם, ולפיה הוא הפר את החוזה עימו, כאשר הפסיק את עבודתו באופן חד צדדי ביום 14.4.2016 ונותר חייב לו 2,244,045 ₪. במסגרת בקשת הרשות להגן, שהיזם הגיש באמצעות המנכ"ל שי גבעתי (להלן: "גבעתי"), נטען בין היתר כי בחלוף מספר חודשים מתחילת עבודתו של עקל הסתבר שהוא מפגר באופן סדרתי בהתקדמות בעבודה ואינו עומד בלוחות הזמנים שנקבעו בהסכם. עוד התברר כי העבודה המבוצעת על ידו "לקויה ואינה עומדת בסטנדרטים של איכות ובטיחות בסיסיים ביותר" (סעיף 29 לבר"ל, צורף כנספח לתצהירו של קובי כהן, אחד מבעלי המניות של הקבלן; להלן: "כהן").

3.ביום 24.12.2015 ניתן לקבלן צו התחלת עבודה על ידי מהנדס היזם יאיר לאופר (להלן: "לאופר") ולפיו העבודה כוללת: "עבודות גמר, מערכות ופיתוח עד מפתח בפרויקט" מועד תחילת העבודה על פי הצו נקבע ליום 27.12.15 וסיומה תוך 10 חודשים קרי 30.9.16, ובכפוף לאמור בסעיף 39.1 לחוזים (להלן: "הצו"; נספח א לתביעה). סמוך למתן הצו הקבלן והיזם חתמו על שני הסכמים פאושלים לביצוע העבודה בפרויקט, בהם נקבע ששווי עבודות הגמר בגין כל בניין הוא 7,330,000 ₪ בצירוף מע"מ (להלן: "החוזים", נספח א לתצהיר גבעתי). על פי החוזים העבודה כללה ביצוע של כל עבודות השיפוץ וחיזוק המבנה הקיים, לרבות עבודות הבנייה הנדרשות לצורך הקמת המבנה החדש עד לקבלת טופס 4 ותעודת גמר לרבות עבודות ההקמה, הבנייה וההשלמה של יחידות הדיור, ממ"דים, מחסנים, חניונים מתחת ו/או מעל הקרקע, עבודות שלד, גמר, פיתוח חצר לרבות עבודות הפיתוח בפרויקט..." (סע' 1.12 לחוזים).

4.בסעיפים 8 ו- 11 (על סעיפי המשנה שלו) לחוזים, הקבלן הצהיר שהוא בדק היטב את כל הוראות החוזה ונספחיו לרבות התוכניות, בחן לשביעות רצונו את האתר וסביבתו, דרכי הגישה אליו ואת התנאים בהם יהיה עליו לבצע את עבודתו. הקבלן גם הצהיר שניתנה לו הזדמנות מלאה לבדוק את כל הטעון בדיקה, וכי לא תהיה לו כל טענה בעניין זה, וכי הוא יבצע את המבנה בהתאם למפרטים ולתוכניות ביעילות וברמה מקצועית גבוהה. לצורך כך הקבלן ימלא אחר הוראות המפקח שימונה מטעם היזם. הקבלן התחייב להשלים את המבנה כולו 9 חודשים מקבלת הצו וכן 6 חודשים את התוספת והשינויים במבנה הקיים (למעט המעלית והפיתוח), והצהיר שידוע לו שהתחייבות זו היא מהותית והפרתה תיחשב כהפרה יסודית (סע' 39.1 לחוזים).

5.הקבלן עבד בפרויקט כעשרה חודשים, אך חילוקי דעות בינו לבין היזם הובילו להסכמה שנוסחה במכתב מיום 28.9.2016, בו נרשם שההתקשרות החוזית ביניהם מבוטלת וכי תיערך התחשבנות על הכספים המגיעים לקבלן (אם מגיעים) בגין העבודות שבוצעו בכפוף לטענות היזם (להלן: "המכתב", נספח ג לתביעה).

טענות הצדדים

6.על פי הנטען בתביעה, הקבלן נהג בהתאם לאמור בחוזים כאשר הגיש חשבונות מפורטים בגין העבודות שבוצעו על ידו, לרבות הכמויות. החל מינואר ועד אפריל 2016, החשבונות כללו שכר בגין תיקוני שלד ועבודות נוספות, ומאפריל 16, מועד עזיבתו של עקל, גם שכר עבור השלמת ובניית השלד (סע' 41, 49-50 לתביעה). החשבונות נמסרו ונבדקו על ידי מנהל הפרויקט מטעם היזם רועי שניר (להלן: "שניר"), אך נוצרו עיכובים חוזרים ונשנים בתשלומם. גרירת התשלומים מטעם היזם הובילה לפגישה משותפת בה סוכם שהקבלן יפסיק את עבודתו ויגיש חשבון סופי ולאחר שנציג היזם יבצע מדידה של הכמויות ויבדוק אם העבודות בוצעו כראוי, ישולם החשבון או חלק ממנו. בהתאם לסיכום האמור, הקבלן הגיש חשבון סופי (להלן: "החשבון" נספח ד לתביעה), אך דו"ח מדידה וכתב כמויות מטעם היזם לא נמסרו. פניות חוזרות ונשנות של הקבלן לתשלום החשבון לא נענו ועל כן הוגשה התביעה שלפניי. הקבלן העמיד את התביעה על סך 1,800,000 ₪ הכוללת את החוב על פי החשבון 1,601,775 ₪ בצירוף 48,053 ₪ (3% בגין עיכבון) וסכום גלובלי נוסף בסך של 150,000 ₪.

7.היזם טען שלמעט החשבון הסופי המופרך והמוכחש, אותו הוא לא אישר, הקבלן לא המציא חשבונות אחרים וגם לא המציא חשבון סופי חלופי (סע' 53 לכתב ההגנה). לשיטתו, במועד סיום העבודה שולם לקבלן 200,000 ₪ כסילוק סופי של כל דרישותיו, ובכל מקרה על פי דו"ח שהופק ממערכת ה- SAP (להלן: "חשבונות SAP", נספח ז לתצהיר גבעתי), הוא לא נותר חייב לקבלן סכום כלשהו. היזם הדגיש שלא זו בלבד שהסתבר מיד עם תחילת ביצוע העבודה שבניגוד להצהרותיו של הקבלן, אין לו את הידע, הניסיון והאמצעים לבצע את התחייבותו, אלא שהוא גם לא עמד בלוחות הזמנים על פי החוזים. היזם הדגיש שבמועד בו נחתמו החוזים השלד כבר לא היווה חלק מ'נתיב הזמנים הקריטי' לסיום הפרויקט, היות ועבודות השלד שנותרו לביצוע לא הפריעו כהוא זה לביצוע העבודות שהקבלן התחייב להן. איחור בלוח הזמנים החוזי מהווה הפרה יסודית של החוזים אשר הסב ליזם נזקים אותם יש בכל מקרה לקזז.

8.היזם גם הגיש תביעה שכנגד בה פירט את הנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהאיחור בלוח הזמנים. התביעה שכנגד הועמדה על סך 2,529,000 ₪, והיא מורכבת מפיצויים מוסכמים בגין הפרת החוזים בסך 880,000 ₪, פיצויים שהיזם שילם לבעלי הדירות בגין איחור במסירתן בסך 720,000 ₪, קנסות שהיזם שילם בסך 429,000 ₪ ופגיעה במוניטין המוערכת בסך 500,000 ₪.

9.במסגרת כתב ההגנה לתביעה שכנגד, הקבלן חזר על טענותיו, הדגיש שמדובר בתביעה שהוגשה רק כמשקל לתביעה העיקרית, ושאין כל רלוונטיות ללוח הזמנים החוזי, נוכח העובדה שעבודות השלד לא הסתיימו במועד, ואף לא בספטמבר 2016 כאשר עזב את האתר.

דיון

10.היזם העלה שתי טענות הגנה: האחת עבודתו של הקבלן הייתה בלתי מקצועית בניגוד להצהרותיו ברישא לחוזים, והשנייה הקבלן הפר באופן יסודי את החוזים, כאשר לא עמד בלוחות הזמנים הקבוע בהם. טענות אלה היוו גם את בסיס תביעתו הנגדית.

11.בטרם אתייחס לגוף הדברים, יודגש שהיזם נמנע מזימונם של שני אנשי מפתח מטעמו- שניר ולאופר, אשר ליוו את הפרויקט ושהו בשטח. עדותם הייתה חיונית ביותר ויכלה לשפוך אור על הסוגיות שבמחלוקת וביניהן התנהלות הקבלן, מצב השלד ביום עזיבתו של עקל, והקשר בין אי סיום עבודת השלד לאיחור הנטען. תשובתו של גבעתי כי הוא בקיא בחומר ויודע מידיעה אישית ומנוכחותו באתר ובפגישות איננה מספקת (פרוט מיום 11.3.20 עמ 19 ש 17-20). בניגוד לעדותו, גבעתי לא הוציא תחת ידו בזמן אמת ולו מייל אחד המפרט את הטענות הנטענות (שם בעמ 20 ש 15). אי זימונם של עדים חשובים אלה צריכה להיזקף לחובת היזם (ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג מיום 20.5.93 פורסם בנבו; וע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' מתתיהו מיום 12.9.91 פורסם בנבו; רע"א 4047/18 פלונית נ' המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי מיום 6.11.18, פורסם בנבו).

עבודה בלתי מקצועית

12.גבעתי העיד שמיד עם תחילת ביצוע העבודה הסתבר שלקבלן אין את הידע, הניסיון והאמצעים לבצע את התחייבויותיו על פי החוזים. האתר נוהל באופן בלתי ראוי, העבודה בוצעה באיכות נמוכה ומתחת לסטנדרטיים של בטיחות בסיסית, ובמשך כל תקופת העבודה הקבלן לא סיפק לאתר עובדים בכמות מספקת. גבעתי תמך את עדותו באימיילים ששניר שלח ולפיהם הריצוף נעשה ללא בידוד וישנה בעיה של בטיחות (מיילים מיום 8.5.16 ו- 28.8.16, נספח ד לתצהירו).

13.סבורני שגבעתי לא ביסס תשתית ראייתית מספקת לביסוס טענתו שהתנהלות הקבלן הייתה בלתי מקצועית. כאמור הקבלן שהה בשטח כעשרה חודשים, ומספר בודד של אימיילים שנשלחו על ידי שניר, שכאמור לא הופיע לפניי, אינם מספיקים כדי לקבוע שהקבלן התנהל באופן בלתי מקצועי.

14.על כן אני דוחה את טענת ההגנה בדבר חוסר מקצועיותו של הקבלן.

הפרה יסודית של החוזים- איחור במסירה

15.על פי סעיף39.1 לחוזים שנחתמו בינואר 16 "הקבלן מתחייב להשלים את המבנה כולו 9 חודשים מיום קבלת צו התחלת עבודה וכן 6 חודשים את התוספות והשינויים במבנה הקיים (למעט מעלית והפיתוח). ידוע לקבלן כי התחייבותו זו הינה מהותית וכי הפרתה תחשב הפרה יסודית". צו התחלת עבודה ניתן ביום 27.12.15 ועל כן הקבלן היה צריך לסיים את עבודתו 30.9.16. השאלה אם הקבלן עמד בלוח הזמנים החוזי ובהנחה שהתשובה לכך שלילית, מהן הסיבות לכך? בעניין זה יש לעשות הבחנה בין התקופה שעקל שהה באתר לתקופה שלאחר עזיבתו.

עבודות השלד – מיום 27.12.15 עד אפריל 16

16.בסעיף 1.12 לחוזים נכללה המילה "שלד" במסגרת פירוט העבודה, אך אין מחלוקת שבמועד תחילת עבודתו של הקבלן, עקל המשיך לעבוד באתר כקבלן שלד. אני מאמצת את עדות כהן בחקירתו הראשית והנגדית כי הוא לא ביצע וממילא לא היה אחראי על עבודת השלד בתקופה שעקל שהה באתר (סע' 29-30 לתצהירו, פרוט מיום 10.2.20 עמ 7 ש5-6; עמ' 10 ש 14-16). עדותו של כהן מתיישבת עם העובדה שהמילה "שלד" איננה מופיעה בצו, ואף עם טענתו של גבעתי במסגרת הבר"ל שהגיש (סע' 35), ועדותו לפניי (פרוט מיום 11.3.20 עמ 22 ש 3-4).

מאפריל 16 ועד ספטמבר 16

17.גבעתי הסכים שעקל ביצע עבודה באיכות ירודה. טענתו בבר"ל (סע' 35) מתיישבת עם עדותו הראשית וחקירתו הנגדית של כהן (סע' 41 לתצהירו, שם עמ 9 ש 1), הנתמכת גם בעדותו הראשית וחקירתו הנגדית של מנהל העבודה מטעמו בני גולן (להלן: "גולן"; סע' 4 לתצהירו, שם עמ 5 ש 22-32). הצדדים גם מסכימים שביום עזיבתו של עקל עבודת השלד לא הושלמה (טענות ההגנה של גבעתי בבר"ל). על פי עדותם של כהן וגולן, רק 40% מהשלד נבנה (שם עמ 9 ש 31, עמ 5 ש 23). מנגד, גבעתי ועופר חיימוביץ' (להלן: "חיימוביץ"), יועץ מחשוב לחברות בניה, שנתן חוות דעת מטעמו, העידו שעקל סיים לבנות 80% מהשלד, עד קומה חמישית (סע' 12 לתצהירו; פרוט מיום 11.3.20 עמ 18 ש 10; פרוט מיום 19.5.20 עמ 31 ש 18). כאמור היזם נמנע מזימונם של שניר ו/או לאופר, שיכלו להעיד על מצב השלד ביום עזיבת עקל, ואף נמנע מצירוף ראיות כגון תכנית עבודה (פרוט מיום 11.3.20 עמ 19 ש 2-3), תשריט, או למצער תמונות מהן ניתן להסיק אודותיו. הימנעות היזם מהצגת ראיות בעניין זה (כמו בעניינים אחרים) צריכה להיזקף לחובתו. לאמור לעיל יש להוסיף שלא מצאתי לתת משקל משמעותי לעדותו של חיימוביץ בעניין זה היות וסביר בעיניי שהדברים נאמרו לו על ידי גבעתי. על כן אני מאמצת את גרסת כהן, הנתמכת בגרסת גולן, שנכון לאפריל 16, עקל בנה רק 40% מהשלד.

18.על פי עדותו הראשית של כהן והחשבון שהוגש מטעמו, הוא עבד על השלד לאחר יציאתו של עקל מהאתר (סע' 55 לתצהיר וסע' 30 לחשבון). אלא שלשיטתו, נוצר עיכוב של כארבעה חודשים בביצוע העבודות היות והשלד היה עקום ובעיקר לא גמור (פרוט מיום 10.2.20 עמ 8 ש 12, ש 15-24, עמ 9 ש 4-11). בתמיכה לעדות כהן העיד גם גולן כי מצב השלד לא אפשר לפתח רצף של עבודה וכי העבודה היחידה שנעשתה בזמנו הייתה עבודת טיח וריצוף בממ"דים, אשר הצריכה כמות קטנה של פועלים. גולן גם הדגיש שלא ניתן היה לבצע חיפוי אבן היות והשלד לא היה גמור, לא ניתן היה גם לעבוד ולו חלקית על ציפוי הבניין באבן היות ובקומת הקרקע לא נבנו קירות בלוקים בקונטור הבניין שהיוו את הבסיס לבניית האבן. בנוסף היו גם חסרים עמודים בקומות שלכאורה עבודות השלד בהן הסתיימה, ולכן לא ניתן היה להתחיל בבניית מחיצות בלוקים ומרפסות שירות. כדי להתחיל בעבודה ההכנה לציפוי האבן, היה צורך בטיח מיישר. על גרסתו זו חזר גם בחקירתו הנגדית (שם עמ 5 ש 22-32).

19.מנגד, גבעתי העיד שהשלד לא היווה חלק מ'נתיב הזמנים הקריטי' לסיום הפרויקט שכן עבודות השלד שנותרו לביצוע לא הפריעו כהוא זה לביצוע התחייבות הקבלן. גבעתי הוסיף שמיד עם תחילת העבודה הסתבר שהקבלן איננו מסוגל לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בחוזים, היות ולא סיפק לאתר כמות עובדים מספקת ולעיתים אף הפסיק באופן יזום ביצוען של חלק מהעבודות ללא כל סיבה מוצדקת. על מנת לסייע לקבלן, היזם השיג עבורו עובדים, אך גם בהם לא נעזר. פעם אחר פעם היזם התריע על כמות העובדים באתר, הפסקות העבודה היזומות ולמרות הבטחות הקבלן, לא הוכן על ידו לוח זמנים צפוי לסיום עבודותיו. גבעתי צירף אסופת מכתבים מהם עולה טענות חוזרות ונשנות של לאופר ושניר אודות אי הגעת פועלים לאתר (נספח ו לתצהירו). אי העמידה בלוח הזמנים והשלמת עבודות השלד והגמר, גרמו נזקים שהלכו ותפחו, עד שבחוסר ברירה נאלץ לסיים את ההתקשרות ולהתקשר עם עובדים חליפיים כדי לצמצם את נזקיו. במסגרת חקירתו הנגדית גבעתי אמנם אישר שידע אודות העיכוב בזמן אמת, אך לא הציג מכתב אחד שהוציא תחת ידו בעניין זה.

20.בתמיכה לעדות גבעתי ניתנה כאמור חוות דעתו של חיימוביץ, לפיה עקל לא היווה גורם מעכב לביצוע עבודות הגמר בדירות הקיימות. חיימוביץ הדגיש שבמועד שבו הסתיימו עבודות השלד בקומות הקיימות הקבלן לא החל בביצוע העבודה. לשיטתו, איחור של כשבעה וחצי חודשים הוא פועל יוצא של היעדר תכנון של לוח זמנים ובקרה, ותפוקה נמוכה ביותר- 12% בלבד, כעולה מיומני העבודה, חשבונות היזם ודו"חות הליווי של המפקח מטעם הבנק המלווה. במסגרת חקירתו הנגדית חיימוביץ חזר על גרסתו שלמרות שניתן היה לעבוד עד קומה רביעית (פרוט מיום 19.5.20 עמ 30 ש 8-15, עמ 35 ש 8), הקבלן ביצע רק 10% מהיקף העבודה בשל התנהלותו ובעיקר העדר תכנית עבודה (שם עמ 34 ש 1, עמ 33 ש 30, עמ 32 ש 4). מצד שני חיימוביץ אישר שהוא לא שוחח עם שניר ו/או לאופר, לא צירף את כל יומני העבודה של הקבלן, ובעיקר לא מצא לנכון להתייחס לעובדה שעובר לתחילת עבודתו של הקבלן, עקל עבד במקום וכי היזם תבע אותו בין היתר על עיכוב בביצוע עבודתו.

21.אציין שלא מצאתי לתת משקל מכריע לחוות דעתו של חיימוביץ הנתמכת כולה במסמכים חיצוניים שלא הוא ערך, ומבלי שטרח לברר את העובדות לאשורן עם שניר ו/או לאופר. חיימוביץ גם לא מצא לנכון לציין בחוות דעתו את העובדה שעקל, אשר עבד על השלד לפני כניסתו של הקבלן לעבודה, גם הוא איחר בביצוע העבודה (כפי שטען גבעתי במסגרת הבר"ל שהגיש). עם זאת, לא ניתן לשלול באופן מוחלט את הקביעה שלקבלן תרומה מסוימת בעיכוב שנוצר בעבודה, זאת לנוכח הנתונים המופיעים בדו"ח הליווי של המפקח מטעם הבנק המלווה, המהווים חלק בלתי נפרד מחוות דעתו של חיימוביץ. על כן אני דוחה את גרסת כהן שהעיכוב בביצוע העבודה הוא רק תולדה של בעיית השלד (פרוט מיום 10.2.20 עמ 8 ש 15-24, עמ 9 ש 4-11).

22.למרות המסקנה שלקבלן תרומה מסוימת לאיחור בביצוע העבודה, סבורני שבהתחשב בתוספת העבודה על השלד לרבות תיקונו, לא מדובר באיחור דרמטי, ובפרט שכאמור עיכוב כבר נוצר על ידי עקל. יתרה מכך; גם גבעתי לא ידע לומר מתי לשיטתו הקבלן היה צריך לסיים את העבודה לאחר יציאתו של עקל. במסגרת חקירתו הנגדית גבעתי העיד שנוכח תוספת העבודה הצדדים ערכו מסמך "הגדלת חוזה", אך מסמך כזה לא הוגש. גבעתי גם אישר שמפקח מטעמו יכול היה להגיש לו"ז מעודכן, אך גם לו"ז מעודכן לא הוגש (פרוט מיום 11.3.20 עמ 21 ש 6, עמ 19 ש 14). מכאן שבזמן אמת גבעתי לא סבר שהקבלן הפר באופן יסודי את החוזים, ובניגוד להתנהלותו מול עקל, לא שלח מכתב התראה בעניין זה. כהן העיד שכאשר הבין שהעבודה תתעכב באופן משמעותי, הסכים לצאת מהאתר ולוותר על החלק הארי של התמורה. כעדות גבעתי, עבודת השלד הסתיימה רק בתחילת 2017 (שם עמ 20 ש 18-26), ואף עובדה זה מחזקת את גרסת הקבלן.

23.מכלול האמור לעיל מוביל למסקנה שהיזם לא הוכיח את טענת ההגנה השניה לפיה הקבלן הפר באופן יסודי את החוזים כאשר איחר בביצוע העבודה, ועל כן יש לבחון את החשבונות.

חשבונות

24.אני מקבלת את עדות כהן שסך של 190,000 ₪ בצירוף מע"מ שולם על ידי היזם בגין חומרים וכלים. כך גם עולה מחשבונית מיום 9.10.16 שגבעתי צירף ומטבלת החומרים (נספח ז לתצהירו). גבעתי העיד שהסכום שולם במסגרת "גמר חשבון סופי", אלא שטענה זו איננה מתיישבת עם המכתב ואף לא הוגש מסמך המעיד שהסכום האמור מהווה סילוק סופי של דרישות התשלום של הקבלן (שם עמ 24 ש 29-31).

25.סעיף 54.3 לחוזים קובע שלאחר יציאתו של הקבלן מהאתר ותפיסת החזקה על ידי היזם, יזמין המפקח את הקבלן לערוך מדידות של העבודות שבוצעו על ידו, ולאמוד את הסכום המגיע לו, לרבות ערכם של החומרים והציוד. הקבלן יגיש את החשבון לאישור המפקח, ולאחר אישורו ישולם החשבון תוך 14 יום מיום מסירתו. על פי עדותו של כהן, בהתאם לסיכום שהיה לו עם גבעתי, הוא הגיש חשבון סופי, אשר לא שולם. אני דוחה את טענת היזם שחשבונות ה-SAP הם חשבונות נגדיים ו/או סופיים. בזמן אמת היזם ו/או המפקח מטעמו, אשר סביר שגם ביצע מדידות בשטח, לא הגישו חשבון נגדי (שם עמ 24 ש 13-14), ועל כן גם הוגשה התביעה שלפניי. כאמור היזם גם נמנע מזימונו של המפקח ועל כן גם לא ניתן לדעת האם דחה חלקים מסוימים מהחשבון ומאיזו סיבה. חשבונות SAP אמנם כוללים מחיר, כמות והתקדמות חודשית, אך היות וגבעתי לא ביצע מדידה בפועל, לא ניתן לבסס עליהם קביעה כלשהי. לאמור לעיל, יש להוסיף את העובדה שלא הוכחו ולא ניתן כל הסבר לקיזוזים המשמעותיים בחשבונות (כך למשל בבניין 13-17 נכון לאוגוסט 16, קוזז 81,481 ₪. בספטמבר 16 בבניין 7-11, קוזז 83,936 ₪). סבורני שיש גם לדחות את טענת היזם שחלק מהרכיבים הנדרשים בחשבון שולמו כבר. עיון בחשבונות ה-SAP, ללא חקירה נגדית על החשבון, איננו בהכרח מוביל למסקנה זו (סע' 16, 23, 24 ו- 27, 30, 31 לחשבון), ובכלל זה למסקנה שהקבלן איננו זכאי לסכום נוסף בסך 343,200 ₪ בגין עבודות השלד (סע' 30 לחשבון).

26.עם זאת, ולמרות שכאמור הקבלן לא נשאל ולו שאלה אחת אודות מרכיבי החשבון (פרוט מיום 10.2.20 עמ 14 ש 18-19), לא ניתן לקבלו ככזה "ראה וקדש". הקבלן לא צירף יומני עבודה וחשבונות ביניים, ראיות המעידות על ביצוע תשלומים לאנשים ששהו באתר, ותשלומים בגין עבודות שבוצעו (מנהל עבודה, עבודות אינסטלציה, עבודות ניקיון, עלות משאיות פינוי). מכאן שיש להפחית מהחשבון סך של 363,050 ₪ (סע' 17-22 כולל). עלות שכרו של מנהל העבודה בסך 80,000 ₪ לא הוכח, ובהעדר פירוט, תעודות משלוח, חשבוניות או כל ראיה אחרת, אין גם לקבל את הדרישה ביחס לעלות חומרים בסך 80,000 ₪ (אחרי סע' 39 לחשבון, וסע' 14 לחשבון). בהעדר ראיות אין גם לקבל את דרישת התשלום לספקים בסך 112,739 ₪ (סע' 37-39 לחשבון). מכאן שיש להפחית מהחשבון סך של 635,789 ₪ והיתרה לתשלום היא 965,986 ₪.

27.הקבלן זנח בסיכומיו את טענותיו בעניין העיכבון ועל כן לא מצאתי להתייחס לכך (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ מיום 1.2.93 פורסם בנבו; ע"א 7919/11 ‏חברת מעדני הצפון בע"מ נ' יהודה גואטה מיום 16.6.13 פורסם בנבו) ואת נזקו הגלובלי הנוסף בסך 150,000 ₪ לא הוכיח.

28.על כן אני מחייבת את היזם לשלם לקבלן 965,986 ₪.

התביעה שכנגד

29.היות ודחיתי את טענות ההגנה בתביעה העיקרית, ממילא מתייתר הצורך לדון בתביעה שכנגד, אשר ממילא רכיביה לא הוכחו ואף היזם לא מצא לנכון להתייחס אליה במסגרת סיכומיו. אוסיף שעיקר התביעה מתייחסת לפיצוי המוסכם על פי החוזים (880,000 ₪), אשר כאמור יש לדחותו. נזקים נוספים כמו נזק שנגרם כתוצאה מהאיחור במסירת הדירות לדיירים (429,000 ₪) לא הוכח, וממילא לא הוכח הקשר הסיבתי בין הפיצוי שניתן לאיחור בעבודת הקבלן. כמו כן לא הוכחה גם הפגיעה במוניטין (500,000 ₪).

30.היות ודחיתי את התביעה שכנגד אני מורה על החזר ערבות הביצוע בסך 150,000 ₪ שניתנה ליזם על ידי הקבלן.

סוף דבר

31.אני מחייבת את היזם לשלם לקבלן סך של 965,986 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל ובתוספת הוצאות משפט לרבות שכ"ט עו"ד בסך 45,000 ₪. אני דוחה את התביעה שכנגד ללא צו נוסף להוצאות.

ניתן היום, כ"ח תמוז תש"פ, 20 יולי 2020, בהעדר הצדדים.