האפוטרופא לדין לקטינים – עורכת דין סיגל יוריסטה
תיק זה המתברר לפני כבוד סגנית הנשיא, השופטת דהן כמותב עיקרי, הגיע לטיפולי בשל הנתק בקשר הקיים בין האם לבין הקטין.
ביום 07.07.2020 הוריתי בשניים: ראשית, על אבחון פסיכיאטרי לקטין; שנית, על הפניה למכון "מפגשים" ובשולי הדברים, שעה שהקטין חי בבית אביו, הוריתי גם על השהיית המשך גביית המזונות.
אמור מעתה כפי שאמרתי בעבר, שהאחריות הבלעדית על חידוש הקשר מונחת בראש ובראשונה על כתפי האב וכן אמור כי מבלי לקבל רשות מבית המשפט לא יכול צד שלא לקיים את החלטות בית המשפט, על דעת עצמו והתנהגות כזו היא התנהגות שאינה כדין.
ביום 07.08.2020 הודיע מכון "מפגשים" אותו מיניתי, כי האב הודיע שאינו יכול לשלם את עלות הטיפול ובכך, בעצם, מנע את המשך הטיפול ואולי אפילו את תחילתו.
ביום 18.08.2020 הודיע מכון "מפגשים" כי שוב ניסתה האם לקיים מפגש עם האב וזה האחרון בשלו – הודיע שאינו יכול כלכלית לשאת בהוצאות הטיפול.
בין לבין עבר הקטין הערכה פסיכיאטרית והוסר החשש ללקות פסיכיאטרית כלשהי.
כלל הוא שבדין כי החלטה שיפוטית צריכה לקיום ואין אדם יכול לעשות דין לעצמו וללא רשות מבית המשפט, להחליט כי הוא מתחכם להחלטה או אינו מקיים אותה, בבחינת שתי אפשרויות שאין בלתן קיימות לבעל דין: רשאי הוא לבקש לשנות את ביצוע ההחלטה, רשאי הוא לערער ולבקש עיכוב בוצע – באין עיכוב ביצוע או היתר, החלטות יש לקיים ואם צריך אי מי רמז – יוזכר כי פקודת ביזיון בית המשפט כוללת גם אופציות של קנס ומאסר.
אומר ב"קול גדול" כי האופציה שלא לקיים החלטה שיפוטית הואיל ולצד רעיון יותר טוב היא בבחינת בל יישמע.
לצערי, ההתחמקות מקיום החלטות שיפוטיות בנימוק שהפרוטה אינה מצויה אינו חדש.
אלא שהטענה אינה לגיטימית.
אם מגיע בית המשפט למסקנה שהאב, המשמש כבית עיקרי לקטין, צריך לפעול פעולה מסוימת – אין האב יכול להחליט שהוא לא מקיים את ההחלטה השיפוטית.
אגב הדיון היום אומרת האם כי איתרה גורם טיפולי זול יותר, דוקטור ביילי, ואולם האב מחד לא הביע הסכמה לשתף פעולה עם דוקטור ביילי ומבחינתי אני, אין אני מתכוון להחליף את המומחה שעה שההזדמנות להחליפו נוצרה עקב עשיית דין עצמי של האב.
הורים המתמרנים עצמם למצב של נתק בתקשורת בין קטין לבין מי מהורהו, אל יתפלאו אם העלויות לא יהיו קלות ופשוטות.
מסביר לי האב כי אותה עשיית דין עצמית, מקורה ביכולת להיעזר במרפאות בריאות הנפש של קופת החולים "מכבי".
בנספחים אשר צירף האב כתוב כי כל חבר "מכבי" עם חשד לעניין בבריאות הנפש יכול לקבל את השירות. אלא שכפי שהסברתי, חוות הדעת הפסיכיאטרית אינה מעלה חשד של ממש ללקות נפשית משמעותית. אלא שאז אומר האב כי "מכבי" מוכנה לקבל את הקטין והקטין יופנה לפסיכולוגית סיוון פרנס אשר התמחויותיה צורפו גם הם בתגובת האב ובין השאר נכתב כי הגברת פרנס מטפלת בזוגות ומסייעת להם במשברים שונים לרבות משברי אמון ובגידה, תקשורת בין בני זוג, ריבים מתמשכים, העדר סיפוק בזוגיות, הורות חד מינית, הורות משותפת ועוד. היא אף מטפלת בילדים בגילאי בית ספר אשר סובלים מקשיים חברתיים: ביישנות, חרדות, בעיות של זהות מינית ועוד.
מבלי שאטיל ספק ביכולותיה המקצועיות של העובדת הסוציאלית הקלינית סיוון פרנס, אומר כי נתק בקשר בין הורה לבין ילד, עם חשש כזה או אחר לניכור הורי, הוא תחום התמחות בו אין מומחים רבים.
הרזומה המפואר של הגברת פרנס אינו מעלה כי זהו תחום התמחותה, אינו מעלה גם ניסיון בתחום ודי בכך כדי שאחשוש למנותה כמומחית מטעמי או להפקיד בידיה את הסוגיה.
העוסק בנתק בקשר בין קטינים לבין מי מהוריהם יגלה כי מדובר בעניין לא קל כלל, בקטינים אשר יכולים להתנגד מאוד, בשיח כזה וכאמור, מדובר בהתמכרות או בתת התמכרות בפני עצמה, זה אולי גם הטעם כי שופטים שונים הסבירו שרשימות מומחים הקיימות במערכת לא עודכנו לעניין המומחים בתחום נתקי הקשר.
אם לא די בכך אומר, כי כאשר מיניתי את מכון "מפגשים", לא אסכים כי מי מהצדדים יסטה מהחלטתי או יעשה דין לעצמו על-ידי שינוי המומחה או אי שיתוף פעולה, זו גם דעתה של האפוטרופא לדין.
צריך גם האב להבין שאם לא יחדש את הקשר עם מכון "מפגשים" ויפרע לידיהם את המגיע להם, עשוי הוא למצוא עצמו ניצב בפני תובענה על-פי פקודת ביזיון בית המשפט, שלא לדבר על אישום בגין אי מילוי הוראה חוקית.
לאור התוצאה אליה הגעתי, מורה אני לאב לנהוג כאמור.
האב יישא בהוצאות האפוטרופא לדין בסך 1,500 ₪ ובהוצאות האם בסך 1,000 ₪ נוספים.
אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא פרט מזהה כלשהו אודות הצדדים.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ג' אלול תש"פ, 23/08/2020 במעמד הנוכחים.