בקשת חייב לקבלת צו הפטר

לפניי בקשת החייב לקבלת צו הפטר בהתאם לסימן ב' בפרק ז'1  לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז – 1967 (להלן: " החוק ").

רקע כללי:

1. ביום 5/12/2019 הגיש החייב בקשה למתן צו הפטר מחובותיו ( להלן : " הבקשה " ) .

2. ביום הגשת הבקשה התנהלו כנגד החייב 14 תיקים בהוצאה לפועל וסך חובותיו בהם עמד ע"ס 343,307 ₪. בפרק 10 לבקשה הצהיר על חוב נוסף וחיצוני  למוסד לביטוח לאומי בסך של 4612 ש"ח.

3. בהתאם להחלטה מיום 5/12/2019 נדרשו צווי מידע מהגורמים המנויים בתוספת השנייה לחוק. עוד נדרש החייב להשלים מסמכים וליתן פרטים נוספים.

4. לאחר שהחייב המציא את המסמכים הדרושים, נמסרו הפרטים הנוספים והתקבלו התשובות לצווי מידע, ניתנה החלטה ביום 31/12/19 על פתיחת התיק במסלול הפטר, בהתאם להוראות סעיף 69י7 לחוק.

5. הזמנות לדיון נשלחו לכלל הנושים. כמו כן, בוצע פרסום על פתיחת התיק במסלול הפטר וצוין מועד הדיון.

6. ביום 31/5/20 הגישה הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ, זוכה בתיקים פרטניים מס' 5038790116 ו- 5068360715, התנגדות לבקשת החייב למתן צו הפטר. תגובת החייב להתנגדות הוגשה ביום 14/7/2020.

7. לדיון שנקבע התייצב החייב בליווי בא כוחו וכן באת כוח הזוכה המתנגד לבקשה.

8. בדיון נחקר החייב על ידי ב"כ הנושה המתנגד, על ידי רשם ההוצאה לפועל והצדדים סיכמו את טענותיהם בסופו. ניסיון להביא למתווה הסדר שהוצע על ידי רשם ההוצאה לפועל במהלך הדיון, לא התקבל.

טענות הזוכה המתנגד ותגובת החייב :

9. הזוכה המתנגד טוען כי החייב לא צירף אסמכתאות מהותיות לבחינת בקשתו. כמו כן  לא עשה מאמץ להעשיר את קופת הנושים ומשכך אין להיעתר לבקשתו ולהעדיפו על פני נושיו.

10. הזוכה המתנגד מפנה להתנהלות החייב ולפיגורים שצבר במהלך תקופת חייו של תיק האיחוד, התעלמותו מהחלטות חוזרות לסילוק הפיגורים בצו התשלומים ומשכך אין מקום ליתן צו הפטר מחובותיו.

11. לטענת הזוכה המתנגד, החייב ביצע העדפת נושים בכך שסגר ביום 2/1/19 תיק הוצאה לפועל מס' 515024-01-16, בו הזוכה הוא בנק הפועלים בע"מ.

12. לטענת הזוכה המתנגד, החייב מתנהל בחוסר תום לב תוך ניצול ההליך לרעה ומפנה למספר תיקיי ההוצאה לפועל החדשים שנפתחו כנגדו לאחר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, חוב בסך של 6,000 ש"ח לכביש אגרה בשעה שהחייב הצהיר בבקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים כי אין לו רישיון, תשלום שכ"ל נכבד עבור לימודי המשפטים במכללה פרטית כשמקור הכספים לא ברור חלף תשלום חובותיו ופוטנציאל השתכרות בעתיד כעורך דין ואפשרות תשלום חובותיו. הזוכה המתנגד מפנה לכך שהחייב הצהיר בשאלון שצורף לבקשה להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים כי אין רכב בבעלותו אולם התברר כי לא כך הדבר מהליך שהתנהל בבית משפט השלום בחדרה בה"פ 29318-03-16 אותו הגיש צד ג' בבקשה להסרת עיקול שהוטל על רכב בבעלות החייב. תביעה זו נמחקה בסופו של הליך.

13. בסופו של הדיון בהתנגדות לבקשת החייב למתן צו הפטר הוסיפה ב"כ הזוכה המתנגד כי החייב שינה את גרסתו לגבי הסכסוך שהוא מצוי עם הוריו וקיימת אי בהירות לגבי הכנסותיו. עוד הפנתה ב"כ הזוכה לכך שלמרות שהחייב טען כי 2 חשבונות הבנק היו לצורך ניהול עסק שקרס, הדבר אינו נכון שכן ההלוואה שנטל מבנק הלאומי הייתה ברובה עבור שכ"ל  למוסד האקדמי בו הוא לומד משפטים. צורפו אסמכתאות על כך.

14. החייב בתגובתו טען כי הזוכה המתנגד מנסה להכשיל אותו בהליך זה ובתיק האיחוד מזה שנים, כי הוגדל צו התשלומים מהסך של 500 ש"ח לסך של 1200 ש"ח בכל חודש בהתאם לבקשת הזוכה המתנגד וכי הפיגורים שצבר היו מעטים ונוצרו בשל ההגדלה של צו התשלומים.

15. החייב טען כי לא ידע על סילוק החוב לבנק הפועלים, אביו פעל לסילוקו וכי המדובר בפעולה היחידה בה עזר לו אביו לאחר שסיבך אותו בחובות.

16. החייב טען עוד שהזוכה המתנגד מבקש להנציח את חובותיו בכך שיוותר בתיק האיחוד, כי אביו הוא זה שצבר את החובות על שמו בהיותו בגיל צעיר וכי רק בעוד מספר שנים הוא צפוי לקבל רישיון כעורך דין. לשיטתו, יש לאפשר לו לצאת לדרך חיים חדשה נטולת חובות כבר כעת ובמסגרת הליך זה.

17. בכל הנוגע לרכב, טען החייב כי לא ידע קיומו של הרכב ועל צבירת החוב לכביש האגרה . מרגע שהדבר נודע לו ניסה למכור אותו ולסלק חלק מפיגוריו בתיק האיחוד.

18. בסופו של הדיון הוסיף ב"כ החייב והדגיש כי אביו של החייב הוא זה שהוביל אותו לחובות, חתם בשמו על שיקים וסיבך כלכלית באותה דרך את אשתו. לגבי המימון של לימודי המשפטים, נטען כי אמו היא שעוזרת לחייב ואולם חלק מהשיקים שמסרה חוללו. נטען כי החייב הוכיח שפעל בתום לב ביצירת החובות ואין כל תועלת לנושים להותיר את החייב בהליך, כשרוב הנושים כבר ויתרו על החוב כלפיהם בכך שלא הגישו התנגדויות לבקשה.

דיון והכרעה :

19. לאחר שעיינתי בבקשה, בהתנגדות הזוכה ותשובת החייב כמו גם לאחר חקירתו בדיון וסיכום טענות הצדדים, אני רואה לקבל את ההתנגדות ולדחות את הבקשה למתן צו הפטר.

20. בהחלטה זו תעמוד לבחינה אפשרות קיומם של אילו מהתנאים ו/או הסייגים למתן צו הפטר תוך התייחסות לטענות שהעלו הזוכים בהתנגדויות לבקשה. בהתאמה, יבחנו הסייגים למתן צו הפטר המופיעים בסעיף 69י4(א) לחוק, המפנות לעובדות המסייגות מתן הפטר המפורטות בסעיף 63(ב) לפקודת פשיטת הרגל [ נוסח חדש ], תש"ם - 1980 ( להלן : " פקודת פשיטת הרגל " ) .

21. בכל הנוגע לסוגיה של אופן יצירת חובותיו אני סבור כי החייב לא הרים את הנטל להוכחת יצירת חובות בתום לב. החייב חזר וטען כי אביו הוא זה שסיבך אותו בחובות והצהיר בחקירתו כדלקמן :

" הגעתי לחובות האלה כי אבא שלי הוא שהתנהל בחשבון שלי, הוציא שיקים, חובות, תביעות, טלפונים. כל ההלואות והשיקים שלקחתי הכל בשביל אבא שלי..

למשל בחברת פרטנר לקחתי מכשירים סלולארים בשביל אבא שלי שהיה לו עסק על שמי.

הוא פתח עסק על שמי בשנת 2013-2014 עסק של שיפוצים ובניין . הוא היה מסובך ואני חושב שהוא עדיין מסובך " ( עמוד 4 לפרוטוקול הדיון מיום 19/7/2020 ).

22. הסבריו אלו אינם עומדים בקנה אחד עם הנתונים שהציגה ב"כ בנק לאומי בדיון לפיו חלק ניכר מהחוב שנתבע ממנו והוגש לביצוע בפסק הדין בתיק הוצל"פ 506836-07-15 הינו בגין הלוואה בסך של 15,000 ש"ח שניטלה לצורך תשלום שכ"ל של החייב, סטודנט במרכז האקדמי למשפט ועסקים. צורף אישור והמלצה של המרכז האקדמי לבנק לאומי מיום 20/10/14 למתן הלוואה בסך של 15,000 ש"ח בהתאם לנוהל עבודה של המוסד האקדמאי מול הבנק.

23. מעבר לכך, הסברי החייב לגבי מועד היווצרות החובות אינם מתיישבים עם נושים שפתחו תיקיי הוצאה לפועל כנגדו בגין שיקים שנמשכו וחוללו בשנים 2015- 2017 . אפנה לשם הדוגמא לתיקיי הוצאה לפועל מס' 5095991219 - 5077900418. החייב, באמצעות בא כוחו, טען בדיון כי אין המדובר בחתימתו על שיק שהוגשה לביצוע בתיק 5077900418 ואולם הוא לא הגיש התנגדות לביצוע השיקים למרות שלכאורה המדובר בטענה כבדת משקל. ספק אם חייב המצהיר כי הוא תם לב אמור להתנהל בצורה זו, בוודאי הדבר נכון כשמדובר בחייב בעל השכלה משפטית ומיוצג לכך אורך הדרך.

24. בסיכום הדברים של החייב בדיון נטען כדלקמן :

" זה אומר שהאבא עשה שימוש בשיקים שלו בזמן שהיא היה בן 19. זאת אומרת שאתה והרכוש שלך שייכים לאבא שלך ( ככה אומרים בערבית )". עמוד 5 לפרוטוקול הדיון מיום 19/7/2020 .)

25. מהנתונים והטענות שהובאו לעיל עולה כי החייב לא נתן הסברים משכנעים ביחס לאופן ומועד יצירת חובותיו, חלקם בוודאי אינו קשור להתנהלות אביו אלא לצרכיו האישיים. החייב לא הוכיח מתי בדיוק פעל אותו עסק שהפעיל אביו על שמו, מה חלקו בניהול ומדוע ממשיכים להיפתח כנגדו תיקים חדשים לאחר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים בגין חובות ושיקים שנמשכו שנים לאחר הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים, כשהתיק האחרון נפתח לפני 3 חודשים בגין חובות שנצברו בשנים 2016-18. אני דוחה את הסברי החייב כי החובות נצרו מאחר והיה עליו להישמע להוראות אביו. אף בתור בן הנשמע והמכבד את אביו עליו לעשות אך ורק פעולות חוקיות. הטענה כי הוא ורכושו שייכים לאביו וכך זה הדבר בחברה הערבית אינה יכולה להתקבל ולהואיל לו לשם קבלת הפטר מחובותיו. למיטב ידיעתי אין בתרבות הערבית כדי לפטור מחובות במקרה בו האב עושה פעולות לא ראויות בשמו של בנו.

26. מכל האמור לעיל אני קובע כי אין מדובר בחייב שהרים את נטל ההוכחה להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב ויש יסוד סביר לקיומו של הסייג למתן צו הפטר בסע' 69י4(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל המוביל לדחיית הבקשה.

27. מעבר לכך, לא ניתן להתעלם מפוטנציאל ההשתכרות העתידי של החייב, הנמצא כיום בחלקו האחרון של תקופת לימוד המשפטים. עם סיום הלימודים ותקופת ההתמחות יש לצפות שישתלב במעגל התעסוקה ויוכל לפרוע את חובותיו במלואם או לפחות חלק משמעותי מהם. בפסקי דין שניתנו על ידי בתי המשפט של פשיטת רגל במקרים דומים לזה שלפנינו ראו בתי המשפט להתנות את מתן צו ההפטר בכך שחייב ישלם תשלום מסוים לטובת נושיו כתנאי למתן צו ההפטר. בתי המשפט הכירו בזכות של חייבים צעירים, כפי זה שלפנינו, לצאת לדרך חיים חדשה נטולת חובות ואולם לא התעלמו מזכותו והציפייה של הנושה לקבל את חובו. יש לזכור כי מדובר בחייב שההליכים מעוכבים כנגדו משך מספר שנים מכוח הגנה שניתנה על ידי תיק האיחוד. בשנים האחרונות פנה החייב ללימודי משפטים ובמרבית תקופה זו עבד בעבודות מזדמנות בשכר נמוך בתחום השיפוצים והניקיון, כך על פי הצהרתו, בלא יכולת לאמת זאת וכן את הכנסותיו, כך עד היום.

28. במצב זה לא ניתן להוציא את החייב לדרך חיים חדשה נטול חובות בלא תגמול מתאים לנושיו עבור תקופה זו ובגין הכנסותיו הצפויות עם כניסתו לשוק העבודה בתחום המשפט או האחר, עם סיום לימודיו האקדמאים. מאחר והמחוקק לא הסמיך את רשם ההוצל"פ בהליך דנן להתנות את ההפטר בתשלום נוסף ומשמעותי לנושיו ובהעדר הסכמה לכך בדיון שנערך, יש לדחות את הבקשה גם על בסיס הנקודה כי טרם מוצו ההליכים ואפשרות הגבייה מהחייב.

ראו : פש"ר 8581-08 ( ב"ש ) אפסאי לירון נ' כונס הנכסים הרשמי ( 28/6/11, פורסם המאגרים המשפטיים )  ;פש"ר ( נצרת ) אטרי ואח' נגד כונס הנכסים הרמשי מחוז חיפה ואח' ( 17/2/14, פורסם במאגרים המשפטיים ) ; ע"א 9782/05, יצחק טנג'י נגד אלון יוסי קריספין ואח' ( 18.1.10, פורסם במאגרים המשפטיים ).

29. חיזוק למסקנה זו נמצא בדברי ההסבר להצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 47 והוראת שעה)(הפטר לחייב מוגבל באמצעים), התשע"ה – 2015, מהם עולה אין המדובר במקרה והתנהלות שמקומם בהליך זה. ראו עמ' 789 , כדלקמן :

"הליכי פשיטת רגל מתנהלים בבית משפט המחוזי שמוקנות לו, נוסף על שיקול דעת רחב, גם סמכויות מיוחדות לצורך ניהולם ואילו מערכת ההוצאה לפועל היא גוף מינהלי שעיסוקו העיקרי שונה. לכן, מוצע כי מסלול ההפטר המוצע בהצעה זו, יהיה פתוח רק לחייבים בעלי חובות נמוכים באופן יחסי שנמצאים זמן רב במערכת ומוצו הליכי הגבייה בעניינם והם אינם דורשים פתרונות מורכבים ".

30. אני מקבל את התהיות שהעלה הזוכה המתנגד בדבר אופן מימון תשלום שכה"ל האקדמאי, העומד ע"ס כ- 34,000-36,000 ש"ח בשנה ובנוסף תשלום הוצאות המחייה השוטפות. החייב הצהיר כי אימו עזרה בתשלום שכה"ל ואולם חלק משיקים שלה חוללו. על מנת לשלם את שכה"ל הסביר החייב כי קיבל עזרה מחברים, צדקה מאנשים מכפר קרע וכן מעבודות מזדמנות. אותה עזרה הכלכלית מגורמים עלומים לא הוכחה ונטענה בכלליות. העזרה הנטענת מאימו, אף היא לא הוכחה ןאני מטיל בה ספק לאור הצהרת החייב על הסתבכות כלכלית בחובות של אימו. לגבי אותן עבודות מזדמנות כבר נאמר כי אלו לא הוכחו, לא ברורה הכנסת החייב מעבודות אלו והוא אינו עומד בחבות גילוי בתום לב של מלוא הכנסותיו.

31. אפנה לדבריו של כב' השופט יוסף בן חמו מיום 2/5/16 בתיק פש"ר 45281-07-14 אנקוא נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח' ( פורסם במאגרים המשפטיים ) המתאים להליך ההפטר בהוצאה לפועל בכללותו, לסוגיות שעלו בתיק זה בפרט המחזקים את תוצאת החלטתי זו.

" דווקא השוני שניכר לאחרונה בפסיקה והשוני באיזון לטובתו של החייב, מקרין באופן ישיר על משקלה של חובת החייב לנהוג בתום לב בכל השלבים של ההליך. רק בקבלת תמונות נתונים שלמה ניתן לאזן כראוי בין המגמות השונות.

בלי גילוי וחשיפה מלאה של כל הנתונים הקשורים לחייב לא ניתן להגיע להסדר הוגן של חלוקת נכסי החייב לצורך פירעון ולו חלקי. דרישת תום הלב, הינה אפוא בעלת משקל מיוחד המתבטאת בהטלת חובת גילוי מוגברת המחייבת את החייב למסור מידע מהימן ומלא בדבר מצבו הכלכלי והכנסותיו ועליו להימנע מיצירת ערפול בנתונים, ערפול העלול להיגרם ממתן הצהרות סותרות או כוזבות, ועליו להיזהר מיצירת ספק באמיצות גרסתו ".

32. אוסיף בשולי ההחלטה כי הזוכה המתנגד טען להעדפת נושים בכך שנסגר התיק של בנק הפועלים בע"מ שמספרו 515024-01-16, בהמשך לבקשת זוכה מיום 5/3/19. מעיון בבקשת הזוכה שהוגשה בתיק האיחוד עולה כי אביו של החייב שילם את הסך של 25,000 ש"ח, בהתאם להסדר חוב שנחתם מולו מיום 16/12/18, שהעתקו צורף לבקשה. לאחר התשלום התיק הפרטני נסגר. במצב דברים זה אני דוחה את הטענה להעדפת נושים שביצע החייב.

33. לאור כל האמור לעיל ובמצטבר, אני מקבל את התנגדות הזוכה ודוחה את בקשת החייב למתן הפטר מחובותיו.

אני מיידע את החייב בדבר אפשרות פניה להליך חדלות פירעון על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח - 2018.

--זכות ערעור על החלטה זו בהתאם לסעיף 69י20 לחוק ההוצאה לפועל.