נגר שחלה בסרטן ריאות הוכר כנפגע עבודה

לפנינו תביעת התובע להכיר בסרטן הריאות ממנו הוא סובל כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 18.8.2015.

מכאן, התביעה שלפנינו.

התובע הגיש תצהירים מטעמו וביום 25.1.2016 התקיים דיון הוכחות בעקבותיו הגישו הצדדים הודעה על עובדות מוסכמות.

לאחר מינויו של המומחה התעוררה שאלה לעניין סוגי העץ שהתובע עבד איתם ועל כן התקיים דיון הוכחות נוסף ביום 4.7.2019 בעניין זה. כמו כן, בשלב מאוחר יותר התעוררה שאלה האם התובע היה מעשן אם לאו וביום 13.7.2020 התקיים דיון הוכחות נוסף.

סך הכל – בתיק זה התקיימו 5 דיונים, מתוכם 3 דיוני הוכחות וכן מונו 2 מומחים.

להלן העובדות הרלוונטיות בתיק :

התובע הינו יליד x/x/1954.

התובע עבד כנגר עצמאי מחודש 7/87 ועד לחודש 4/13.

התובע עבד במשך ששה ימים בשבוע.

שלושה ימים הוא עבד בנגריה – כאשר באותם ימים הוא עבד בנגריה כשש שעות ביום בממוצע, ולאחר מכן היה יוצא להרכיב את הארונות והדלתות בבית הלקוח (כאשר רוב העבודות בוצעו עבור קופת חולים כללית).

בשלושת הימים האחרים התובע עבד בהרכבות כנ"ל במשך כ- 8 שעות ביום. יצוין שישנם ימים שהתובע עבד כל היום בנגריה וישנם ימים שהתובע עבד כל היום בהרכבות.

הנגרייה הייתה בגודל 4X5 מ"ר + גלריה ובסה"כ בגודל כולל של כ- 45 מ"ר. בנגריה היה חלון אחד (ויטרינה בגודל 2X2), שהיה סגור עם פלטות, ודלת שהייתה פתוחה.

במסגרת עבודתו בנגריה – בשלושת הימים כמתואר לעיל, התובע עבד עם החומרים הבאים: לקה 70 - TX; צבעים של טמבור לעץ; אציטון; דבק מגע (33 SUPER, 99 SUPER); מדלל (טינר 021 ו- 011 של נירלט); סילר להתזה ודבק מגע.

כמו-כן התובע היה חשוף לנסורת של עצי סיבית, MDF, פורמייקה וסנדוויץ' עמם עבד.

בשנות ה- 90 התובע החל להשתמש במסכת אבק כמו שמשתמשים בחדר ניתוח ולא ברציפות.

במסגרת עבודתו עשה התובע שימוש גם בעצים קשים כגון בוק ועץ אלון, כאשר היקף העבודה עם עצים אלו לא היה משמעותי.

התובע לא עישן בעברו.

מינוי מומחה רפואי וחוות דעתו

בהחלטתנו מיום 2.1.2018 מונה ד"ר ראובן יעקובוביץ, מומחה ברפואה תעסוקתית לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן: "המומחה"), לשם מתן חוות דעת רפואית בעניין הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי.

נציין, כי ד"ר יעקובוביץ נתן 3 חוות דעת בתיק, כאשר שתי חוות הדעת הראשונות שנתן היו על בסיס עובדות חלקיות ולא היה בפניו מידע לגבי כך שהתובע עשה שימוש גם בעצים קשים במסגרת עבודתו.

אשר על כן, לא נתייחס לשתי חוות הדעת הראשונות של ד"ר יעקובוביץ אלא רק לחוות הדעת השלישית.

בחוות דעתו השלישית שהתקבלה בבית הדין ביום 2.1.2020 פירט ד"ר יעקובוביץ כדלקמן:-

"1.התובע עשה שימוש בעצים קשים כגון עץ בוק, עץ אלון.

2. היקף העבודה עם העצים האלה היה קטן.

3.התובע עשה שימשו בחומרים שונים כמקובל בנגריות, צבעים, אציטון, דבק מגע, מדלילים, דבקים.

4.כפי שכתבתי בחוות דעתי ובשאלות ההבהרה, חשיפה לאבק עץ כולל עצים קשים לא הוגדר כגורם מוכח להתפתחות סרטן ריאות.

5.שאר החומרים שנמנו לא הוכחו כגורמים מוכחים לסרטן ריאות.

6.כפי שכתבתי בחוות דעת הקודמת, חשיפה לאבק עץ כולל אבק מעץ קשה לא נמצאה עד כה כמחוללת סרטן ריאות באופן וודאי אלא רק ל-SINONASAL CANCER.

7.בדרך כלל, כיום החשיפה לאבק עץ קשה בנגריות בישראל, נמוכה. ברוב עבודות הנגרות לא נעשה שימוש בעצים קשים. הדבר תומך בקביעה על העדר קשר סיבתי.

8.לאור זאת לא ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה של התובע גרמו לליקוי או החמרתו.

9.העבודה עם עצים קשים לא הוכחה עד כה כמחוללת סרטן ריאות אלא רק סרטן של מערות הפנים".

לאחר קבלת חוות דעתו השלישית של ד"ר יעקובוביץ הגיש ב"כ התובע בקשה למינוי מומחה נוסף ולאחר קבלת תגובת הנתבע החליט בית הדין ביום 12.2.2020 כי יש מקום להיעתר לבקשה ולמנות מומחה נוסף, הפעם מומחה בתחום הריאות.

ביום 16.2.2020 מונה ד"ר שבתאי ורסנו, מומחה למחלות ריאה, כמומחה נוסף מטעם בית הדין.

ביום 24.5.2020 התקבלה בבית הדין חוות דעתו של ד"ר ורסנו, כדלקמן:

"א.מהו ליקויו של התובע?

התובע אובחן ב-2006 כסוגל מסרטן הערמונית בדרגה T2NOMO וטופל בהקרנות והורמונים, ומאז הינו במעקב אונקולוגי. ב-3/2004 אובחן כסובל מסרטן מסוג אדנוקרצינומה באונה העליונה של ריאתו הימנית. סרטן זה בריאתו אובחן פתולוגית, לאחר כריתת האונה, כסרטן ריאה ראשוני בהיותו חיובי ל-TTFI. אני מסכים עם האבחנה כי מדובר בסרטן ראשוני של הריאה, ולא בגרורה מסרטן הערמונית, קלינית, לא היתה עדות לגרורות מסרטן הערמונית, רמת PSA בדם הייתה לכל היותר בערך של 1.5, רמה של תומכת בתהליך גרורתי, וכמו כן לא נמצאו תהליכים חשודים כגרורתיים באיברים אחרים.

ב.האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל? (גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים).

הקשר העיקרי בין סרטן ריאה לבין גורם משפיע חיצוני הינו בראש וראשונה לעישון סיגריות, כאשר גם כמות נמוכה של עישון מצטבר מהווה גורם סיכון משמעותי אנמנזת העישון  של התובע אינה ברורה. מכל המסמכים הרפואיים שהוגשו לי נרשמה התייחסות לעישון סיגריות רק בשני מקומות. ההתייחסות הראשונה היתה בקבלתו לניתוח הריאה בבית חולים רמב"ם ב-23.4.2014 שם נרשם באנמנזה בקבלתו "ברקע עישון" כאשר לגבי עישון באותו הזמן נרשם "לא מעשן". בשום גיליון של רופא המשפחה לא מצאתי שום התייחסות לנושא עישון (כ/לא), בשנים שלפני האירוע הנדון וגם לאחריו, אלא במקרה אחר ב-1.6.2015 כאשר נרשם "מעשן – מעולם לא" ברור שהעדר מידע ברור בנושא העישון של התובע משליך מאד על הסבירות לקיום קשר בין סרטן הריאה לגורמים אחרים, כולל תעסוקתיים ובית המשפט יצטרך להדרש לו. סרטן ריאה עלול להופיע גם בלא מעשנים, וללא חשיפה ידועה אחרת, יותר בנשים, וגם הוא מסוג של אדניסרצינומה.

לגבי קשר בין חשיפה תעסוקתי לבין חשיפה תעסוקתית לאבק עץ בבעלי מקצוע כנגרים הקשר הסיבתי שהוכח ללא כל ספק הוא רק לגבי סרטן האף ומערות האף וסינוסים הפארא-נוליים). לגבי קשר סיבתי בין אבק עץ לסרטן ריאה מירב הגופים הרשמיים העוסקים בקשרים כאלו (WHO, NIU) וגם ARC) לא מציינים קשר מוכח שכזה או לא מצאו קשר שכזה(!). בעבר התפרסמו מחקרים אפדימיולוגיים שונים המצביעים לכאורה על קשר שכזה. ברמות שונות של סיכון מהם גם כאלו שהובאו במסמכים בתיק הנדון ושמסתכמים על מחקרים ישנים יחסית משנות התשעים בעיקר ולעיתים ללא יכולת להבדיל השפעה של חשפה לאסבסט או חומרים אחרים מקשר שכזה לעומת זאת מחקר אחרון יותר מעלה קשר שכזה (2) מחקר אחר מעלה קשר סיבתי שכזה בתלות באזור גיאוגרפי ומשער שהקשר הגיאוגרפי תלוי בסוג העץ (רך או קשה), כאשר הקשר לעץ קשה הינו כביכול ברור יותר (3) MDF ויכול להכיל פורמלדהיד, חומר שנפלט בגז משך שנים, ועל הקשר בינו לבין סרטן של האף ומערות הפנים נמצא בחילוקי דעות רציניים (4), גם לגבי פוליאורתנים, או מדללים ממיסים אורגניים לא נמצא קשר סיבתי לסרטן הריאה (5) מכל אלו עולה לדעתי כי הקשר במקרה הנדון בין סרטן הריאה לבין גורמים סיבתיים אחרים תלוי האם התובע עישן בימי חייו. במידה ולא עישן כלל הרי שלדעתי יש לקבוע למרות העדר הוכחות מחקרית חד משמעיות מקובלות, כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% לעיסוקו כנגר. במידה ועישן, אפילו במשך שנים מועטות הרי שקשר תעסוקתי היה בסבירות של פחות מ-30%.

ג.ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב... להשיב לשאלה בדבר אופן קרות הליקוי... דרך של פגיעות זעירות...?

גרימת סרטן ריאה בשל חומרים חיצוניים הינו במכניזם של פגיעות חוזרות ונשנות במשך השנים, במנגנון המיקרוטראומה.

ד.ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב... האם לעבודת התובעת השפעה משמעותית על ליקוי התובע? (בשיעור של 20% ומעלה).

במידה ולא עישן כלל, ההשפעה הינה בשיעור של 20% ומעלה".

כפי שפירטנו לעיל, בעקבות חוות הדעת של המומחה ולאור בקשת ב"כ התובע קיימנו דיון הוכחות נוסף וזאת בהתייחס לסוגיית העישון של התובע. ביום 13.7.2020 התקיים דיון בסיומו קבענו, כי התובע שכנע אותנו בהתאם לנטל השכנוע הנדרש כי לא עישן בעברו.

לאחר שהתקבלה החלטה זו הנתבע הגיש בקשה להפנות למומחה שאלות הבהרה ובהחלטתנו מיום 12.8.2020 העברנו למומחה את מרבית שאלות ההבהרה שהתבקשו וביום 30.8.2020 התקבלה חוות דעתו של המומחה. להלן השאלות שהופנו למומחה ותשובותיו לשאלות אלו.

השאלות שהופנו למומחה:

בחוות הדעת אתה קובע את הדברים הבאים:

• "סרטן ריאה עלול להופיע בלא מעשנים וללא חשיפה ידועה אחרת".

• "לגבי קשר בין חשיפה תעסוקתית לבין חשיפה תעסוקתית לאבק עץ בבעלי מקצוע כנגרים הקשר הסיבתי שהוכח ללא ספק הוא רק לגבי סרטן האף ומערות האף".

• "לגבי קשר סיבתי בין אבק עץ לסרטן ריאה מירב הגופים הרשמיים העוסקים בקשרים כאלו (NIH,WHO) וגם LARC לא מציינים קשר מוכח שכזה או לא מצאו קשר שכזה".

  בהתייחס לנ"ל אנא ענה לשאלות המוצגות לפניך, כדלקמן:

  1. האם נכון לומר שעל מנת לקבוע האם חשיפה לגורם מסוים מעלה את הסיכוי ללקות בסרטן אנו מסתמכים על ניתוחי המידע הקיים על פי מה שפורסם בספרות מדעית: בספרות המקצועית (ספרים כגון Harrisons Principles of Internal Medicine, Twentieth Edition) ועל ניתוחי המחקרים בתחום שנעשה על ידי הגופים הגדולים העוסקים בחקר סיבתיות לסרטן כגון IARC של ארגון הבריאות העולמי וכן המידע של משרד הבריאות האמריקאי NIH?

     ככל וכן- נא הסבר כיצד קבעת קשר סיבתי לסרטן ריאה בניגוד למחקרים וגופים מובילים אלה?

     ככל ולא- האם תוכל לציין אילו גופים מוכרים ומקובלים אחרים כן מצאו קשר בין חשיפה ואבק עץ להתפתחות ממאירות ריאה אשר עליהן הנך מבסס קביעתך כי יש קשר סיבתי בין חשיפה לאבק עץ לממאירות הריאה, אנא הסבר תשובתך והפנה לספרות תומכת כי ניתן לפעול בניגוד לקביעת הגופים המובילים בתחום.

     1. האם נכון לומר שבמידה וקובעים התייחסות אל גורם סיכון בצורה הפוכה מקביעת הגופים והספרות המקובלים (המפורטים בשאלה 2.1), יש לבססו בנתונים מדעיים כדוגמת מחקר מקיף שמוצא נתונים חדשים ושונים בנוגע לתחום העיסוק בנגרות? נא הסבר תשובתך.

     2. בחוות דעתך הצגת 3 מאמרים בנוגע לקשר הסיבתי לכאורה בין חשיפה לאבק עץ לבין הסיכון לחלות בסרטן ריאה, כמפורט:

        האחד הנו מחקר קוהורט על כ 2,276 חולים אשר מצא כי אין קשר בין סרטן ריאות וחשיפה לאבק עץ (3 בחוות דעתך).

        השני הנו מחקר מקרה בקרה שבדק 1,593 חולים ובו לא נמצא קשר בכל הקבוצה ובמרבית תת הקבוצות, מלבד בתת קבוצה אחת של 68 מקרים (4 בחוות דעתך). המחקר הנוסף שהנו מחקר סקירה ומטה אנליזה אשר בוחן בעיקר ידע ישן אשר כבר נבחן על ידי IARC, והשלישי מאמר נוסף זניח מתודולוגית (משנת 2015, על 32 חולים).

        1. לאור האמור נא הסבר התייחסותך אל מאמרים אלה כדי לקבוע קשר סיבתי בין חשיפה לאבק עץ ובין עבודת התובע כאשר המאמרים שציינת אינם תומכים בקיומו של קשר סיבתי לסרטן הריאות.

        2. נא הסבר על אילו נתונים מדעיים מבוססת חוות דעתך המנוגדת לקביעת הגופים החשובים, כי חשיפה לאבק עץ מעלה את הסיכון לחלות בסרטן ריאה?

        3. נא הסבר את הכימות של עליית הסיכון (בכמה % מעלה את הסיכון או כמה סרטנים יש יותר בקבוצת החשופים ביחס לאנשים שאינם חשופים) באופן בו הדבר נבחן בעובדות מדעיות ברפואה על ידי חישוב יחס הסיכון (RR) או יחס הסיכון (OR)?

        4. הסבר מהי מידת תרומת החשיפה לאבק עץ להתפתחות/החמרת סרטן הריאות?

     3. בחוות דעתך עמוד 2 פסקה שנייה הנך קובע כי: "סרטן ריאה עלול להופיע גם בלא מעשנים וללא חשיפה ידועה אחרת". כמו כן אתה קובע כי הקשר בין סרטן הריאה לבין גורמים סביבתיים אחרים תלוי בשאלה האם התובע עישן בימי חייו.

        בהתייחס לכך שעישון הנו גורם סיכון נפוץ, אך אינו גורם הסיכון היחיד, מדוע בחוות דעתך אתה תולה את הקשר הסיבתי של אבק עץ וסרטן ריאה רק בקיום סיכון אחד (עישון)? אנא הסבר תשובתך.

     4. לפי הכתוב בחוות דעתך: "במידה ועישן, אפילו במשך שנים מועטות, הרי שקשר תעסוקתי הנו בסבירות של פחות מ 50%". אם לא עישן התובע מעולם וגם לפי קביעתך מי שלא מעשן חולה, נא הסבר:

        1. כיצד קבעת קשר סיבתי בין חשיפה לאבק עץ ובין מחלת סרטן הריאה רק על סמך זאת שהתובע לא עישן וזאת לאור קביעתך כי גם מי שאינו מעשן חולה וגם לאור העובדה שאין אסכולה מקובלת התומכת בכך?

        2. במידה ועדיין תעמוד על קיומו של קשר סיבתי נא הסבר האם השפעת העבודה פחתה מ- 20%. נא הסבר תשובתך. לתמיכה בשאלה זו רצ"ב לעיונך טבלה של הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) (נספח 1) בה מפורטים הגורמים הידועים בגרימת סרטן (הוכחות מספקות) וגורמים חשודים (הוכחות שאינן מספקות).

     5. בחוות דעתך התייחסת גם לגורמי סיכון אחרים בנגריה: פוליאורתנים, או מדללים/ממיסים אורגניים שלגביהם קבעת שאין קשר סיבתי לסרטן הריאה. לאור קביעה זו, ולאור קביעתך כי אין קשר מוכח בין סרטן ריאות לבין חשיפה לאבק עץ, ולאור קביעתך כי גם מי שאינו מעשן יכול לחלות בסרטן ריאה גם בהעדר גורמי סיכון אחרים. נא הסבר כיצד קבעת כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל ל 50% לעבודתו כנגר, וכי השפעת העבודה היא בשיעור של 20% ומעלה.

         

        תשובות המומחה לשאלות:-

         

        "להלן תשובותיי לשאלות הספציפיות, על פי סדר הופעתן בהחלטת בית הדין:

        2.1בסיכום חוות דעת צייתי "במידה ולא עישן כלל הרי שלדעתי יש לקבוע, למרות העדר הוכחות מחקריות חד משמעיות מקובלות, כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% לעיסוקו כנגר. במידה ועישן, אפילו במשך שנים מועטות, הרי שקשר תעסוקתי הינו בסבירות של פחות מ-50%. אבק עץ נחשב כקרציונוגן בבני אדם (1) על פי ארגונים בינלאומיים מוכרים. הסיבה לקביעה זו שלי נובעת ממצאים סותרים בספרות הרפואית לגבי היותו של אבק עץ קרצינוגן מוכח להיווצרות סרטן ריאות, כפי שפירטתי בחוות דעת כולל מראי מקומות, והעדר קונצנזוס/עדות חד משמעית השוללת אפשרות זו (1). ארגונים כגון IARC או NIH לא קבעו כי יש לשלול לחלוטין מכל בכל את האפשרות שאבק עץ עלול לגרום לסרטן ריאות ואבק עץ כן מוכר על ידם, ללא ספק, כקרציונגן של דרכי הנשימה העליונות. לפיכך, קביעתי כי אם התובע לא עישן במשך השנים הרי שיש לקבוע, בשל הספק וממצאים מחקריים לכאן ולכאן, קשר סיבתי לחשיפותיו התעסוקתיות.

        2.2ראו הדיון בנושאים אלו והמקורות המצוטטים בחוות הדעת, שם התייחסתי לשאלה זו.

        2.3וספיחיו: כפי שציינתי בחוות דעת ישנם מחקרים לכאן ולכאן ואין קונצזוס השולל חד משמעית קשר בין חשיפה לאבק עץ לבין סרטן. בשאלה שנשאלתי, מספר 2.3, לא הוזכר דווקא הציטוט בחוות דעתי של מובאה מס' 2 שהיא מחקר רב היקף שנעשה בקנדה על סך כ-1,600 חולי סרטן ריאה בשני מחקרי משנה, לעומת קבוצות ביקורת, וכלל באופן לא שגרתי במחקרים אפידמיולוגיים מרחבי היקף גם ראיון אישי מפורט עם כל אחד מהמשתתפים לגבי סוג עבודתו, מאפייניה וחשיפותיה, וגם במקביל בחינה של כל מקרה על ידי כימאי היגייניסט מומחה שהעריך את מידת את מידת החשיפה לאבק עץ ולחומרים נוספים בעבודה. מחקר רב היקף זה בניגוד למחקרים אחרים לא הסתפק רק באיסוף נתונים סטטיסטיים יבשים. כן מצא קשר סטאטיסטי משמעותי בין חשיפה תעסוקתית ניכרת ומצטברת לאבק עץ לבין סרטן ריאה, ויתר הפרטים הסטטיסטיים שנמצא במחקר זה מצויים שם (2).

        2.4עישון הוא הגורם מספר אחד לסרטן ריאה (90% מהמיקרים). לגבי עישון וגורמי סיכון סביבתיים אחרים במקרה הנדון יכולתי לדון רק על פי סיכום העובדות ומסמכי הצדדים השונים בתביעה.

        2.5וספיחיו: קביעותיי לגבי הקשר הסיבתי מבוססות על ההסתברויות במצבים השונים, כפי שעולה מסיכום העובדות, תיקו הרפואי והספרות הרפואית שבמקרה הנדון איננה חד משמעית. אנו לא דנים במקרה שהתרחש בתנאי מעבדה ושניתן לבודד השפעות שונות ולבצע אנליזה חדה ומדויקות עם הוכחות חד משמעיות לכאן או לכאן. כפי שציינתי דנתי בפרוטרוט בחוות הדעת, הספרות הרפואית איננה בקונצנזוס לגבי הקשר הסיבתי בין חשיפה תעסוקתית לאבק עץ לבין אירעות של סרטן ריאה אך מאידך גם אין קונצנזוס/קביעה חד משמעית השוללת קשר אפשרי שכזה. לפיכך, קבעתי בשל הספק הקיים כי "במידה ולא עישן כלל הרי שלדעתי יש לקבוע למרות העדר הוכחות מחקריות חד משמעיות מקובלות, כי קיים קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% לעיסוקו כנגר.

        במידה ועישן, אפילו במשך שנים מועטות, הרי שקשר תעסוקתי הינו בסבירות של פחות מ-50% . בנוסף לשאלה הספציפית לגבי מידת ההשפעה של העבודה ציינתי כי היא לפחות 20% (ראו שם).

        2.6עיינו שוב בחוות הדעת ובתשובות הנ"ל. אין להוסיף על כך.

         

         

ביום 31.8.2020 ניתן צו לסיכומים.

טענות הצדדים בסיכומיהם לאחר קבלת חוות דעת המומחה

לטענת התובע, יש להכיר בפגיעתו של התובע כפגיעה בעבודה לאור חוות הדעת של ד"ר ורסנו.

ההכרה משתלבת גם עם פסקי דין אחרים שהכירו בעבודת הנגרות כגורמת לסרטן הריאות – עב"ל רודריגז יוסף ז"ל ופסקי הדין המוזכרים שם.

נציין, כי לאחר שהתובע הגיש את סיכומיו הגיש הנתבע בקשה להפניית שאלות הבהרה נוספות למומחה, כאשר בהחלטתנו מיום 30.9.2020 דחינו את הבקשה.

לטענת הנתבע, הרופא התעסוקתי שמונה בתיק, ד"ר יעקובוביץ דחה קשר בין עבודת התובע לבין מחלותיו. באשר לחשיפה לאבק עץ – ד"ר יעקובוביץ קבע כי חשיפה לאבק עץ לא נמצאה עד כה כמחוללת סרטן ריאות באופן וודאי וכי לא נמצא קשר וודאי בין סרטן ריאות לחשיפה לאבק עץ ולנגרות. ד"ר יעקובוביץ לא שינה את חוות דעתו בעניין זה גם בהתייחס לחשיפה לעצים קשים.

בית הדין נעתר לבקשת התובע למינוי מומחה נוסף ומינה את ד"ר ורסנו אשר קבע גם הוא כי לא הוכח ללא כל ספק קשר בין חשיפה תעסוקתית לאבק עץ בנוגע לנגרים לבין סרטן ריאה.

על אף האמור, ד"ר ורסנו קבע באופן מפתיע ושאינו הולם את אמירותיו כי במידה והתובע לא עישן כלל, יש לקבוע למרות היעדר הוכחות מחקריות חד משמעיות מקובלות כי יש סבירות של מעל 50% לקשר סיבתי בין עיסוקו של התובע כנגר ובין סרטן הריאות.

קביעה זו לא רק שאינה עולה בקנה אחד עם חוות הדעת עצמה אין גם כל הסבר לקביעתה.

גם בשאלות ההבהרה שהנתבע הפנה לד"ר ורסנו הסביר דר ורסנו שאין בספרות המקצועית הוכחות מחקריות חד משמעיות מקובלות לקשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין חשיפה לאבק וסרטן ריאה אך גם אין עדות חד משמעית השוללת אפשרות לקשר סיבתי ולפיכך בשל הספק קבע קשר סיבתי בסבירות של 50%.

על פי הפסיקה ההוכחה הנדרשת לצורך ביסוס קיומו של קשר סיבתי היא הוכחה פוזיטיבית אשר מוטלת על מבוטח ולא ניתן לקבוע קשר סיבתי על סמך אימרה "שלא ניתן לשלול" או "יתכן". העובדה שהמומחה קובע את האפשרות המושגית לקיומו של קשר סיבתי אינה תחליף לצורך ביסוס קיומו של קשר כזה במקרה הקונקרטי.

אין זה מהמקרים שהספק פועל לטובת המבוטח ויש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר יעקובוביץ שהוא רופא תעסוקתי – וזהו התחום הרלוונטי לענין שבפנינו.

דיון והכרעה

כפי שפורט לעיל, בענין שלפנינו מונו שני מומחים רפואיים – מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית אשר שלל קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת סרטן הריאות ומומחה בתחום הריאה שסבר שעל אף שבמחקרים לא הוכח קשר חד משמעי בין חשיפה של נגרים לחומרים עימם הם עושים שימוש לבין סרטן הריאה, הרי שבמקרה דנן לאור נסיבות המקרה יש קשר כזה בסבירות של מעל 50%.

טענתו העיקרית של הנתבע בעניין זה היא, כי על מנת שבית הדין יקבל את תביעת התובע, יש צורך במחקרים חד משמעים לעניין הקשר בין החומרים להם חשופים נגרים (בענייננו – במיוחד עץ קשה) לבין סרטן הריאות. נציין כבר עתה, כי איננו מקבלים טענה זו ונבאר.

תחילה נזכיר את ענין קרישוב, שם התייחס בית המשפט העליון לקשר בין מחלתו של התובע שם לבין חשיפה לאסבסט.

באותו ענין בית המשפט העליון קבע שאמנם לא נמצא מחקר רפואי המוכיח את קיומו של הקשר הסיבתי בין החשיפה לאסבסט לבין מחלתו של התובע בוודאות הדרושה לקביעת עובדה מדעית, אולם היעדר מחקר שכזה אינו שולל את קיומו של הקשר וניתן להעדיף חוות דעת של אחד הצדדים המסיקה על קיום הקשר על פני חוות הדעת של הצד שכנגד.

נציין כי ההלכה שנקבע בעניין קרישוב אוזכרה גם על ידי בית הדין הארצי בעניין לאה בונשטיין שם דחה בית הדין הארצי ערעור על פסק דין של בית הדין האזורי בו התקבלה תביעת המשיבה בערעור לקצבת תלויים בשל פטירת בעלה המנוח, חקלאי שנחשף לחומרי הדברה בעבודתו, על יסוד חוות דעת מומחה אשר שוכנע בדבר קיומו של קשר סיבתי בין חומרי ההדברה למחלת המנוח בסבירות העולה על 50%, וכך נקבע:

"במקרה שלפנינו אין צורך בקביעת קשר סיבתי משפטי לפי מודל אינדוקטיבי בניגוד לראיות המדעיות, ואף אין מדובר במצב של עמימות סיבתית (דנ"א 4693/05 בית חולים כרמל חיפה נ' מלול, פ"ד סד(1) 533 (2010)), שהרי קיימת חוות דעת רפואית מנומקת של המומחה הרפואי האובייקטיבי מטעם בית הדין. המומחה ביצע את מלאכתו באופן יסודי בהתבסס על מכלול מאמרים, מחקרים וספרות רלוונטית; לא הסתפק בכך שאין מחקר קונקרטי הקובע באופן מפורש קשר סיבתי ברמת ודאות מוחלטת; אלא ניתח מחקרים רבים כמו גם את התייחסות ה - IARC לחומרי ההדברה אליהם נחשף המנוח, והגיע למסקנה מנומקת ומפורטת לפיה קיימת סבירות העולה על 50% בדבר קיומו של קשר סיבתי. במילים אחרות - המומחה שוכנע בהתבסס על שקלול המחקרים המדעיים השונים כי סביר יותר שמחלת המנוח נגרמה כתוצאה מחשיפתו לחומרי ההדברה, ודי בכך לפי הפסיקה כדי לעמוד בהוכחת הקשר הסיבתי הדרוש בתיקי פגיעה בעבודה (בג"צ בן חמו והפסיקה המוזכרת שם; להחלת מבחן ה"סביר יותר" גם לצורך קשר סיבתי עובדתי בדיני הנזיקין ראו למשל את ע"א 7144/14 מכנס נ' מעון רוחמה [פורסם בנבו] (3.9.15)).

בענייננו, כאשר חוות הדעת המסיקה על קיום קשר בין מחלת התובע לבין עבודתו היא חוות דעת של מומחה מטעם בית הדין, הרי שיש מקום לקבל את חוות דעתו בעניין זה, הגם אם אין מחקר רפואי המוכיח באופן וודאי את הקשר בין עבודה עם עצים קשים לבין סרטן ריאות.

בנוסף, נפנה גם לפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין רודריגז ז"ל שבו נקבע כדלקמן:

"בקשת המערער למינוי מומחה נוסף מבוססת על טענתו כי בשאלת הקשר הסיבתי שבין החומרים אליהם נחשף המערער לבין סרטן ריאות קיימות אסכולות רפואיות שונות, כאשר המומחית שמונתה בהליך מחזיקה באסכולה מחמירה.

בחוות הדעת ד"ר ורסנו, מומחה למחלות ריאה שמונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין בעניין אפריאט, שעסק גם הוא בעבודות נגרות, נכתבו בין היתר הדברים הבאים: "עצים 'קשים' (oak, maple, walnut) גם הם קשורים לגידולים סרטניים של חלל הלוע והאף אך בשנים האחרונות יצאו מחקרים אפידמיולוגיים הקושרים אותם עם סיכון מוגבר לסרטן הריאה (2-4). לעומת זאת עצים "רכים" (משפחת האורנים, נשירים) ככל הנראה לא קשורים לסיכון יתר לסרטן הריאה (2,5)" (הדגשה הוספה – א.א.).

בחוות הדעת של ד"ר רוזנברג, מומחה למחלות ריאה שמונה כמומחה רפואי מטעם בית הדין בעניין בן הרבון, שעסק גם הוא בנגרות ובצביעת רהיטים, נקבע קיומו של קשר סיבתי בין חשיפה לאבק עצים וצבע לסרטן ריאות.

די באמור, גם מבלי להידרש לעניין שיתאווי (שעסק בצבעי רכב) ולעניין טרייגרמן (שעסק בפועל ייצור במפעל לייצור שקיות ניילון), כדי ללמד כי מומחים רפואיים אחרים מכירים באופן עקרוני בקשר סיבתי "מושגי" בין נסורת של עצים קשים או צבעים של עצים קשים ובין סרטן הריאות, ובכך להצדיק מינוי רפואי נוסף לבחינת הקשר הסיבתי במקרה "הקונקרטי" של המונח".

נציין, כי בעניין בן הרבון קבע בית הדין האזורי בתל אביב כי קיים קשר סיבתי בין עבודתו של בעלה של התובעת אשר עבד בתור נגר וצבע רהיטים לבין מחלת הסרטן ממנה הוא סבל, וזאת על אף שגם באותו מקרה היו סימני שאלה בענין זה.

מכל המפורט לעיל, אנו סבורים שלאור חוות הדעת של ד"ר ורסנו אשר הינן חוות דעת מנומקות ומפורטות, המסבירות היטב מדוע הוא סבור שמחלתו של התובע קשורה לעבודתו על אף העדר מחקר רפואי חד משמעי בעניין זה, יש מקום לקבל את תביעת התובע.

בעניין זה נפנה לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה בעניין בוארון ויוסף חיון, שם חזר בית הדין הארצי על ההלכה, כי בשאלות שברפואה מקבל בית הדין את חוות הדעת של המומחה מטעם בית הדין ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין.

הנתבע יישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪.

הצדדים רשאים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מתאריך המצאת פסק הדין.

ניתן היום, ג' חשוון תשפ"א, (21 אוקטובר 2020), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.