מ.ב נ' המועצה הישראלית לצרכנות

1.המבקשת, עובדת במשיבה כ – 19 שנים, פוטרה במכתב שנשלח אליה ביום 9.6.20.

לאחר פיטוריה, פנתה המבקשת לבית הדין בבקשה לסעדים ארעיים וזמניים לביטול פיטוריה.

2.הדיון בתובענה זו החל בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, אשר נתן ביום 6.7.20 צו ארעי המורה כי פיטורי המבקשת מיום 9.6.20 "מושעים ולא יכנסו לתוקפם, באופן שמשרתה של המבקשת לא תאוייש עד למועד הדיון או להחלטה אחרת ולא יוחל כל תהליך לאיוש המשרה זמני או קבוע".

2.ביום 9.8.20 הוחלט על העברת הדיון בתובענה לבית דין זה. בקשת רשות לערער על החלטה זו נדחתה בהחלטת נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כב' השופטת וירט - ליבנה, מיום 11.8.20 (בר"ע (ארצי) 24688-08-8).

3.לאחר העברת התיק לבית דין זה, נקבע דיון בבקשה לסעדים זמניים שעניינם ביטול הפיטורים.

4.בדיון בבקשה העידו המבקשת ושני עמיתיה לעבודה – עו"ד נסים מזרחי ועו"ד יפית אזרד (להלן ובהתאמה – מזרחי ואזרד).

שני העדים מטעם המבקשת מנהלים הליכים מקבילים כנגד המשיבה (סע"ש 54901-02-20 ו – 25448-02-20) ובהחלטות מיום 7.7.20 ומיום 20.7.20, שהכריעו בבקשות של מזרחי ואזרד לסעדים זמניים, נקבע כי פיטוריהם מהמשיבה בטלים. ההליכים העיקריים של שני עדים אלה, מתנהלים במקביל להליך זה.

מטעם המשיבה העיד יו"ר דירקטוריון המשיבה, מר אבי כהן.

5.רקע עובדתי והשתלשלות דיונית:

א.המבקשת עובדת במשיבה כ – 19 שנים, מיום 6.11.2001.

ב.המשיבה היא חברה ממשלתית, שתפקידיה ומסגרת פעולתה מפורטים בחוק המועצה הישראלית לצרכנות, תשס"ח - 2008.

ג.במהלך השנים המבקשת מילאה תפקידים שונים אצל המשיבה. התפקיד האחרון שהמבקשת מילאה הוא מזכירת החברה, במקביל לתפקידים אחרים שמילאה קודם למינוי זה, לרבות עוזרת אישית למנכ"ל המשיבה.

ד.מינויה של המשיבה כמזכירת חברה במשיבה הוא מיום 15.1.2019 (נספח ב' לבקשה לסעדים זמניים).

ה.מר עופר מרום מונה כמנכ"ל בפועל של המשיבה לתקופה מוגבלת ועד למינויו של מנכ"ל קבוע למשיבה (להלן – מרום).

ו.במכתב מנהל רשות החברות הממשלתיות מיום 17.3.19 הוגדרו סמכויותיו של מרום כדלקמן:

"... אני מאשר את מינויו של מר עופר מרום למנכ"ל בפועל של החברה החל מיום 17.3.2019, לתקופה של 3 חודשים או עד מינוי מנכ"ל קבוע לחברה לפי המוקדם מבין השניים.

בהתאם להמלצת הוועדה כמפורט בהחלטתה, ומאחר שמדובר במינוי של מנכ"ל בפועל, לתקופה מוגבלת, אשר ככזה אינו אמור ככלל, לבצע שינויים מהותיים ובלתי הפיכים בחברה ולייצר 'עובדות בשטח' עבור המנכ"ל הקבוע שעתיד להתמנות אחריו, אישור המינוי ייעשה בכפוף לכללים וההסתייגויות הבאים:

א.בתקופת כהונתו לא יתקבלו החלטות על סיום עבודתם של עובדים או על קליטת עובדים חדשים. עם זאת, ככל שלעמדת החברה יש צורך דחוף וממשי במינוי או בסיום העסקה כאמור, אלה יהיו טעונים אישור הרשות, נוסף על נהליה הפנימיים של החברה ולפי כל דין.

..."

ז.המבקשת, באמצעות ב"כ שייצג עובדים נוספים במשיבה (לרבות מזרחי ואזרד), פנתה ביום 18.2.20 וביום 23.2.20 למנהל רשות החברות הממשלתיות וליועצת המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, במכתב בעניין מרום, שכלל האשמות חמורות לגבי התנהלותו כמנכ"ל זמני במשיבה ודרשה שדירקטוריון המשיבה לא יאריך את כהונתו של מרום (נספח יט' לבקשה לסעדים זמניים).

ח.ביום 25.3.20, סמוך לפרוץ משבר וירוס הקורונה, מרום שלח למבקשת מכתב בו הודיע לה על הוצאתה לחופשה, החל מיום 26.3.20 (נספח לז' לבקשה לסעדים זמניים).

ט.ביום 12.5.20 נמסר למבקשת מכתב "זימון לשימוע לפני פיטורים", שנחתם מטעם דירקטוריון המשיבה (נספח לח' לבקשה לסעדים זמניים). במכתב זה פורטו הסיבות לשימוע, כדלקמן:

(1)אי שביעות רצון מהעבודה, פגיעה בציבור הפונים ובתדמית המועצה;

(2)זיוף נתונים במערכת הפיבוטל במחשב במועצה;

(3)הטלת מורא ויצירת אוירה עכורה ועוינת בין עובדי המועצה;

(4)השמדת מסמכים וטיפול לקוי בקופה הקטנה;

(5)דרישה מופקעת ולא מאושרת של החזרי הוצאות ותשלומים;

(6)חוסר תום לב, תפקוד לקוי, מעילה באמון ואי קבלת מרות;

(7)הטרדת המנכ"ל בהודעות בוטות פסולות המהוות הפרת משמעת חמורה.

במכתב נקבע שעל המבקשת להגיב לטענות בכתב, עד ליום 19.5.20. עוד צויין במכתב כי המבקשת מתבקשת שלא להתייצב בעבודה עד לסיום הליכי השימוע.

י.ב"כ המבקשת השיב לזימון לשימוע במכתב מיום 17.5.20, בו ביקש לקבל מסמכים שונים (חוזה העסקה, הודעה בכתב על תנאי עבודה, גליון נוכחות, התראות או נזיפות לגבי התנהלותה של המבקשת, פנקס חופשה, פנקס מחלה, חוות דעת לגבי התנהלותה המקצועית של המבקשת, כל מסמך אחר הנוגע להעסקתה של המבקשת וכן הסבר לעיתוי מסירת הזימון).

במכתב זה נטען כי לא ניתן לקיים את השימוע טרם מסירת המסמכים שהתבקשו.

יא.בין הצדדים התנהלה תכתובת לגבי המסמכים שהמבקשת ביקשה. במסגרת זו, במכתב מיום 18.5.20 המשיבה הסכימה לדחות את המועד לקבלת תגובת המבקשת.

המבקשת השיבה באריכות לטענות שהועלו במכתב הזימון לשימוע, במכתב מיום 21.5.20, בו המבקשת גם טענה כי לא ניתנה לה שהות מספקת לקריאת החומר הרב.

יב.ביום 9.6.20 נשלח למבקשת מכתב פיטורים, בו צוין כי דירקטוריון המשיבה התכנס ביום 7.6.20 כוועדת שימוע, ולאחר שבחן את תגובתה לטענות שהועלו כלפיה, החליט על פיטוריה. עוד צויין במכתב כי למרות שהמבקשת טענה כי בידיה מאות מסמכים שתומכים בטענותיה, לא הוצגו מסמכים והטענות בתשובתה נותרו כלליות, לא ענייניות ולא ספציפיות. כמו כן צוין במכתב כי הטענות שהועלו כנגד המבקשת לא הופרכו וכי התנהלותה של המבקשת הביאה לאווירה עכורה שאינה מאפשרת עבודה תקינה וכי המבקשת נהגה בחוסר תום לב, בחוסר יושר ובחוסר אמינות. על כן חברי הוועדה הגיעו למסקנה כי טובת המשיבה מחייבת את הפסקת עבודתה של המבקשת, תוך ויתור על תקופת ההודעה המוקדמת ותשלום חלף השכר בגין תקופה זו.

יג.ביום 3.7.20 הוגשה לבית הדין בקשה לסעדים זמניים וארעיים למניעת פיטורי המבקשת.

יד.הבקשה הוגשה כנגד המשיבה, מרום ורשות החברות הממשלתיות.

טו.ביום 6.7.20 ניתן צו ארעי כנגד פיטורי המבקשת.

טז.ביום 16.7.20, על יסוד הסכמת המבקשת ורשות החברות הממשלתיות, נמחק ההליך כנגד רשות החברות הממשלתיות.

יז.ביום 29.7.20 הודיעה המשיבה לבית הדין כי לאור הודעת רשות החברות הממשלתיות מיום 13.7.20, לפיה אין מקום לאישור לפיטורי המבקשת, המשיבה חוזרת בה מהודעת הפיטורים.

יח.ביום 31.7.20, לאחר שהמשיבה החליפה ייצוג, היא הודיעה לבית הדין כי היא חוזרת בה מהודעתה, היינו שפיטורי המבקשת שרירים וקיימים.

יט.בהחלטה מיום 2.8.20 נמחקה הבקשה כנגד מרום.

כ.סמוך למועד הדיון בבקשה לסעדיים זמניים, המשיבה הגישה בקשה להעברת הדיון בשל העדר סמכות מקומית ובקשתה נתקבלה (החלטת הנשיא, כב' השופט אייל אברהמי, מיום 9.8.20 ור' גם החלטת הנשיאה, כב' השופטת וירט – ליבנה שהוזכרה ברישא להחלטה זו).

כא.ביום 1.11.20 הוגש כתב תביעה בהליך העיקרי.

6.בעקבות הדיון בבקשה לסעדים זמניים, משהובררה המחלוקת בין המשיבה ובין רשות החברות הממשלתיות בשאלת סמכות דירקטוריון המשיבה לקבל החלטות בנושא פיטורי המבקשת, התבקשה עמדת רשות החברות הממשלתיות בשאלה אם דירקטוריון המשיבה מוסמך לקבל החלטה בנושא פיטורי המבקשת, בשים לב לתפקידה במשיבה וכן בהתחשב במגבלות שחלו על מנכ"ל המשיבה, במועד הפיטורים (החלטה מיום 26.10.20).

רשות החברות הממשלתיות הפנתה למכתב ששלחה למשיבה ביום 13.7.20, לפיו המנכ"ל הוא הגורם המוסמך למנות ולפטר עובדים. דירקטוריון המשיבה רשאי ליטול סמכות זו לידיו, בהוראה מפורשת בתקנון או במצב בו נבצר מהמנכ"ל להפעיל את שיקול דעתו.

עוד נטען כי במכתב מיום 17.3.19 שנשלח על ידי מנהל רשות החברות, אשר עוסק בהסדר למינוי מנכ"ל זמני בפועל במשיבה, הובהר כי הסדר זה אינו יוצר נבצרות למנכ"ל, אלא קובע מנגנון שמאפשר למנכ"ל לפטר עובד במקרים שאינם סובלים דיחוי.

7.הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב.

להלן תמצית טענותיהם:

א.לטענת המבקשת, יש להורות על ביטול הפיטורים, בהלימה לעמדת רשות החברות הממשלתיות וכן לאור הוראות סעיף 3(2) לחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל תקין), תשנ"ז – 1997 וסעיף 28א' לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958.

המבקשת ביקשה לקבל את עמדת רשות החברות הממשלתיות, לפיה לא היה מקום לפטר את המבקשת וכי אין בידי הדירקטוריון סמכות לפעול כך.

לפי גרסת המבקשת, ההחלטה על פיטוריה קשורה להתנהלותו של מרום כמנכ"ל המשיבה והיא באה בתגובה לכך שהמבקשת הגישה תצהיר בהליכים שמזרחי ואזרד ניהלו כנגד המשיבה. כלומר מדובר בהחלטה לא עניינית. נטען כי מרום רתם לשם כך את הדירקטוריון, הוציא את המבקשת לחופשה מיום 26.3.20, ממנה המבקשת לא שבה, בשל ההחלטה על פיטוריה.

המבקשת הוסיפה וטענה שבהליך הפיטורים נפלו פגמים. כך למשל, הפניה לרשות החברות הממשלתיות נעשתה ביום בו נשלח למבקשת מכתב זימון לשימוע. בנוסף, הזימון לשימוע כלל טענות שנאספו כנגד המבקשת לאורך שנים, חלקן מלפני 10 שנים. טרם השימוע נחסמה הגישה של המבקשת למערכות מחשוב של המשיבה, כך שלא יכלה לתמוך את טענותיה במסמכים וראיות. השימוע לא בוצע באופן פרונטלי. המשיבה נתנה משקל יתר לדעות אחרות ולא לעמדת המבקשת.

המבקשת גם הפנתה להודעתה המקורית של המשיבה, לפיה הפיטורים בטלים, בהתאמה לעמדת רשות החברות הממשלתיות.

לטענת המבקשת, היה מקום להעיד את מרום מטעם המשיבה והעובדה שלא העיד, פועלת לחובת המשיבה. לגבי עדותו של כהן נטען כי עולה ממנה שהדירקטוריון פעל בהתאם להנחיות של מרום וכי לא היתה סיבה ממשית לפטר את המבקשת.

ב.לטענת המשיבה, יש לדחות את הבקשה מאחר שמדובר בצו עשה, כאשר ההחלטה על פיטורי המבקשת התקבלה לפני כחצי שנה.

לגבי סמכות הפיטורים, נטען כי המבקשת הציגה עצמה כקורבן, אך למעשה לא התייחסה לסיבות שבגללן זומנה לשימוע ובסופו של דבר הוחלט על פיטוריה. בנוסף, דירקטוריון המשיבה מוסמך להורות על פיטורי עובדים, מקום בו המנכ"ל היה מנוע מלעשות כן.

לא נפלו פגמים בהליך השימוע. המשיבה הציגה למבקשת את הטענות כנגדה, ניתן למבקשת פרק זמן משמעותי להצגת עמדתה והתייחסותה למכתב הזימון לשימוע ובסופו של דבר התקבלה החלטה עניינית, שאין להתערב בה. נטען שהדירקטוריון התכנס כוועדת שימוע במשך ארבע ישיבות, במהלכן הובאה עמדת יו"ר ועד העובדים ועובדים נוספים ונערך בירור מקיף עם מרום לגבי הטענות המופנות כלפיו.

המשיבה הפנתה לחלקים בעדותה של המבקשת וביקשה לקבוע כי התנהלות בוטה זו היתה גם בעת שהמבקשת עבדה בשורותיה והיא אחד השיקולים לפיטוריה. לכך גם עיגון בעדותו של מזרחי, שאישר את הטענות כנגד המבקשת. מכאן יש להסיק כי מדובר בעובדת בעייתית שהתעמרה בעובדים אחרים, בתירוץ שאלה ההוראות שקיבלה ממרום.

עוד נטען כי בית הדין לא הורה על ביטול הפיטורים וכי הצו הארעי הורה על השעייתם ולא הורה שהמבקשת תחזור לעבודה בפועל.

המשיבה הוסיפה וטענה שלא מתקיימות הנסיבות הקיצוניות שבהן בית הדין יתערב בהחלטה מנהלית.

דיון והכרעה

8.כיוון שמדובר בהחלטה בבקשה לסעדים זמנים, שמעצם טבעה נבחנת על יסוד ראיות מהימנות לכאורה, מצאנו לציין במפורש כי הן תיאור הרקע העובדתי שלעיל והן השתלשלות האירועים שתתואר בהמשך, נקבעו על יסוד ראיות לכאורה בלבד, כפי שהוצגו במסגרת הדיון בסעדים הזמנים.

9.לאחר ששקלנו את טיעוני הצדדים, בשים לב להשתלשלות הענייניים שברקע ההחלטה על פיטורי המשיבה, שוכנענו כי במאזן הנוחות, יש להעדיף למנוע את הנזק שעלול להיגרם למבקשת אם יחסי העבודה יסתיימו עוד טרם שיינתן פסק דין בהליך העיקרי, על פני הנזק שעלול להיגרם למשיבה אם הצו הארעי שניתן יהפוך לצו זמני.

10.כהערה מקדימה וטרם שנפנה לפרט את הנימוקים להחלטתנו, מצאנו לציין מורת רוחנו מתמונת יחסי העבודה העגומה שנחשפה לעינינו, שכוללת האשמות הדדיות בין עובדים, מכתבי תלונות של עובדים זה כנגד חברו, לרבות הקלטות הדדיות של עובדים ושימוש בלשון גסה ומזלזלת. ר' למשל מוצגים נ/1 - נ/; נספח ב' למכתב הזימון לשימוע (מכתבו של העובד, מר איתן גברא) והתייחסות המבקשת לעובד זה בעדותה (עמוד 16 שורות 2 – 18; ור' גם בהמשך, בשורות 26 -27, עמוד 18 שורות 13 - 14).

כל זאת במקום עבודה קטן יחסית, שבו כשלושים עובדים, כאשר שלושה מהם מנהלים במקביל הליכים משפטיים כנגד המעסיק. משמיעת העדויות ועיון במסמכים שהוצגו, מתקבל הרושם כאילו עובדי המשיבה עסוקים במרבית זמנם בהתנצחויות הדדיות ולא במשימות ענייניות הקשורות לעבודתם ולקידום מטרותיה של המשיבה.

11.ראוי לציין בהקשר זה, כי איננו מקבלים את טענת המבקשת כאילו את יחסה לעובדים (עמיתיה לעבודה) והתנהגותה הכללית, ניתן לייחס רק להוראות שקיבלה ממרום (עניין שלא הוכח, למרות שזהו טיעונה המרכזי של המבקשת). מהעדויות שנשמעו עולה כי המבקשת היא שפנתה בצורה בוטה לעובדים (ר' למשל תיאור מסירת מכתב הפיטורים לאזרד ועדותה המגומגמת של המבקשת בעמוד 27, שורות 1 – 10 ור' גם בעדותה של אזרד בנושא אחר: בעמודים 29 – 30 לפרוטוקול וכן בעמודים 31, 33 ואילך, עמודים 49 -50). כך בתקופה סמוכה להחלטה על פיטוריה וכך גם בשנת 2017, עת המבקשת זומנה לבירור בעקבות הכפשת עובד – עמוד 28 לפרוטוקול.

עם זאת, לא ניתן היה במסגרת העדויות המוגבלות שנשמעו בהליך הזמני, להגיע למסקנות ברורות לגבי התנהלותה של המבקשת לעומת ההתנהלות הכללית של העובדים במשיבה, זה כלפי זה או ביחסו של המנכ"ל, מרום, כלפי כלל העובדים.

על כן עצם העובדה שהתרשמנו ממערכת יחסי עבודה לא בריאה במשיבה לא תהווה שיקול להחזרתה/ אי החזרתה של המבקשת לעבודה.

12.עוד ראוי לציין כי בניגוד לאופן שבו הדברים הוצגו בסיכומי המבקשת, הרי שלא הוכח קשר בין המכתב מיום 25.3.20, בו המבקשת הוצאה לחופשה על רקע משבר וירוס הקורונה ובין ההחלטה שהתקבלה כחודש וחצי לאחר מכן, ביום 12.5.20 לזמנה לשימוע לפני פיטורים. כלומר, בניגוד לאופן שבו הדברים הוצגו על ידי המבקשת, אין מדובר בהשעייה שקדמה לזימון לפני פיטורים, אלא מדובר בשני אירועים שונים.

תנא מסייע למסקנה זו ניתן למצוא בעדותה של אזרד שאישרה כי בתקופת משבר הקורונה עובדים במשיבה כששה עובדים מתוך מצבת של כ – 30 עובדים (עמוד 48 שורות 23 - 27).

13.בנוסף ובאותו הקשר - למרות שהוצאתה של התובעת לחופשה, על רקע משבר וירוס הקורונה התרחשה יומיים לאחר שהתקיים בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים הדיון בבקשתם של מזרחי ואזרד לסעדים זמניים כנגד פיטוריהם, לא שוכנענו שסמיכות הזמנים מלמדת על קשר בין השניים. זאת משום שהמבקשת לא העידה בפני בית הדין בהליכים המקבילים (המשיבה ויתרה על חקירתה הנגדית – עמוד 1 לפרוטוקול בתיק צ"ו 25448-02-20) וה"תצהיר" עצמו (הוגשה טיוטה לא חתומה לתיק בית הדין) הוגש לבית הדין עוד קודם לכן.

מכאן נפנה לפרט את הנימוקים להחלטתה על ביטול פיטורי המבקשת.

14.על פי הדין, בבחינת בקשה לסעדים זמניים, יש לבחון אם קיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה וכן לבחון את מאזן הנוחות, וזאת על מנת למנוע מצב בו אם לא יינתן הצו הזמני ואם המבקשת תזכה בתביעתה בהליך הסופי, היא תעמוד בפני שוקת שבורה ולא תוכל להינות מפרי זכייתה.

אשר לאכיפת יחסי עבודה, על פי ההלכה הפסוקה, סעד האכיפה הינו סעד הנתון לשיקול דעתו של בית הדין (בג"צ 4485/08 אלישע נ' בית הדין הארצי לעבודה, ניתן 5.10.09; בג"צ 1837/07 בוגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, ניתן 1.9.08).

15.הנימוק המרכזי להחלטה להיעתר לבקשה לסעדים זמניים ולהורות על ביטול פיטורי המבקשת הוא המשקל שמצאנו לייחס בשלב זה של ההליך לעמדתה של רשות החברות הממשלתיות, שהיא המאסדר המפקח על התנהלותה של המשיבה.

מכיוון שעסקינן בהליך זמני, לא מצאנו בשלב זה להכריע בשאלה המשפטית העקרונית – האם דירקטוריון המשיבה יכול היה לקבל החלטה על פיטורי עובדים, ללא אישור רשות החברות הממשלתיות, מקום בו סמכויות המנכ"ל הזמני היו מוגבלות. יוער כי לא ניתן לשלול אפשרות כי במקרים המתאימים, לצד סמכות המנכ"ל לפטר עובדים, גם דירקטוריון חברה ממשלתית יוכל לקבל החלטה בנושא.

אלא שאת הטיעונים בנושא זה יש לבחון על רקע הנסיבות המיוחדות המאפיינות את המשיבה, בעת שהתקבלה ההחלטה על פיטורי המבקשת.

ומהן אותן נסיבות? מדובר בהחלטת רשות החברות הממשלתיות, לאשר את מינויו של מרום כמנכ"ל זמני של המשיבה, אך זאת תוך הגבלת סמכותו לשכור או לפטר עובדים, על מנת למנוע ממנו "לבצע שינויים מהותיים ובלתי הפיכים בחברה ולייצר 'עובדות בשטח' עבור המנכ"ל הקבוע שעתיד להתמנות אחריו". מסיבה זו, אישור מינויו של מרום נעשה בהסתייגות הבאה:

בתקופת כהונתו לא יתקבלו החלטות על סיום עבודתם של עובדים או על קליטת עובדים חדשים. עם זאת, ככל שלעמדת החברה יש צורך דחוף וממשי במינוי או בסיום העסקה כאמור, אלה יהיו טעונים אישור הרשות, נוסף על נהליה הפנימיים של החברה ולפי כל דין.

כלומר, ככלל, בתקופת הניהול על ידי מרום, נאסר עליו לקבל החלטות על סיום עבודתם של עובדים או קליטת עובדים חדשים. לכך נקבע חריג אחד - רק אם יתעורר צורך דחוף וממשי בכך, פיטורים או קבלת עובדים "יהיו טעונים אישור הרשות, נוסף על נהליה הפנימיים של החברה...".

מכאן, שללא אישור רשות החברות הממשלתיות, לא ניתן לייצר עובדות בשטח ואין למנכ"ל המשיבה סמכות לפטר עובדים.

16.על רקע זה, טענת המשיבה לפיה לדירקטוריון של המשיבה נתונה סמכות מכח הדין הכללי, לבצע כל פעולה שהמנכ"ל היה מוסמך לבצע, לא יכולה להתקבל בשלב זה. משסמכות המנכ"ל הזמני לפטר עובדים הוגבלה והיא כפופה לאישור רשות החברות הממשלתיות, גם הדירקטוריון אינו יכול לפעול ללא אישור כאמור.

זאת ועוד - מלכתחילה, הסמכות לפטר ולשכור עובדים נתונה למנכ"ל שהוא הגוף המנהל את המשיבה ומבצע את החלטות המדיניות של דירקטוריון החברה. חזקה שרשות החברות הממשלתיות פועלת על פי דין ומכירה היטב את המארג החוקי החל על חברות ממשלתיות, לרבות דיני החברות. אם סברה הרשות כי ניתן להעביר חלק מסמכויות המנכ"ל הזמני אל הדירקטוריון וכי מדובר בפתרון ראוי בנסיבות מינויו של מרום, היתה מאפשרת זאת במפורש. הרשות לא בחרה בפתרון זה לבעיה שביקשה למנוע (קביעת עובדות בשטח), אלא בחרה בפתרון אחר – הגבלת סמכות המנכ"ל והכפפתה – במקרים דחופים כשיתעורר צורך ממשי – לאישור הרשות.

בראות עינינו, פרשנות אחרת לפיה סמכות הדירקטוריון גוברת על החלטת רשות החברות הממשלתיות מהווה עקיפה למעשה של החלטת המאסדר, וככזו, אין לתת לה תוקף. ודאי שלא בהקשר של הליך זמני, שנועד רק לשמר מצב קיים עד תום בירור ההליך המשפטי.

17.זאת ועוד – לא שוכנענו כי הליך השימוע שנערך למבקשת היה כדין ואף התעוררו בנו ספקות לגבי המניעים העומדים מאחורי פיטורים אלה.

בפתח הדיון בתוקפו של הליך השימוע, יש להזכיר כי המבקשת עובדת שנים ארוכות אצל המשיבה. בנוסף, המבקשת הציגה מכתבים מהם עולה שביעות רצון לגבי תפקודה במשיבה, ללא ביקורת או הסתייגות.

ר' מכתבה של גב' ציפי קיברסקי, מנהלת המחלקה לפניות הציבור, מיום 31.10.2016 (נספח ה לבקשה לסעדים זמניים). ר' גם מכתבו של מרום, מיום 16.4.19, המופנה לאגף הסכמי שכר ועבודה במשרד האוצר, בו הוא מפרט את נימוקי בקשתו להעלאת שכר לעובדים במשיבה, לרבות המבקשת. במכתב זה צוין כי המבקשת -

"ממלא [כך במקור – ד.ו.] כל תפקידיה הנ"ל במקביל ובהצלחה גדולה לשביעות מנכ"ל המועצה בפועל.. חרף תפקידיה, עשייתה הרבה, הישגיה ותרומת עבודתה למועצה של הנ"ל, לא עודכן שכרה...".

על רקע וותקה של המבקשת אצל המשיבה וההמלצות שינתנו לגבי עבודתה, לכל המאוחר עד אפריל 2019, מתעוררת השאלה מה היו המעשים החמורים שיוחסו למבקשת, שהצדיקו נקיטת צעד קיצוני - פיטורים, על פני כל חלופה אחרת.

18.במכתב הזימון לשימוע פורטו מעשים והתנהגויות שיוחסו למבקשת, אך ללא פירוט מספק. אמנם למכתב הזימון לשימוע צורפו נספחים, שלכאורה מהווים דוגמאות לטענות כנגד המבקשת, אך עיון מעמיק בהם מעלה כי חלק מהטענות נוגעות לאירועים מהשנים 2012 – 2015 (נספח א' למכתב הזימון לשימוע). חלק אחר מהנספחים לזימון לשימוע הוא שלושה מכתבים של שני עובדים וחברי ועד העובדים במשיבה. באופן תמוה שלא ניתן לו הסבר, שני מכתבים נושאים את אותו תאריך (20.11.19). המכתבים האחרים נוגעים לטענות מתחומי המנהל התקין או המשמעת, כגון ניהול קופה קטנה, העברת תיקים אישיים של עובדים ודרישות לא מוסברות להחזרי הוצאות בלתי סבירים (הוצאות רכב וכוננות). טענות בתחום זה אמנם יכולות לשמש נימוק מספק לפיטורים, אך באותה מידה ובמיוחד בשים לב לוותקה של המבקשת, יכולות לשמש גם נימוק לפתיחת הליכים אחרים מתחומי המשמעת.

לא למותר לציין כי אחד המכתבים ממרום אל המבקשת, גם הוא נכתב ביום 20.11.19 והדברים מעוררים סימני שאלה משמעותיים.

19.כהן התבקש להסביר את המניע להחלטה לפטר את המבקשת ותשובתו היתה כללית ומעורפלת (עמוד 63 החל משורה 2):

ש:אז בוא תחדד, למה נולד הצורך בפיטורים?

ת:אוקיי. אני אסביר. לא צורך בפיטורין, למה הדירקטוריון לקח את זה על עצמו.

ש:לא, לא, לא. אני שאלתי שאלה, אתה לא תענה מה שאתה רוצה.

ת:אז מה אתה רוצה?

ש:למה היה צורך בפיטורים?

ת:משום,

עו"ד אביטן:למה מה?

העד, מר כהן:למה היה צורך בפיטורים?

עו"ד שמשון:למה היה צורך בפיטורים, כן.

ת:משום שהגברת הייתה צריכה או רצתה לחזור לעבודה אחרי תקופה ארוכה שהיא הייתה בבית, הגיעה לשולחן הדירקטוריון אינפורמציה שיש סיכוי שיש פה בעייתיות מבחינת ההתנהלות של המועצה. נתבקשנו לדון בעניין והחלטנו לדון בזה. לאחר שדנו בזה, אני לא זוכר כמה ישיבות, על כל מיני תלונות שחלקם שמעתם היום, החלטנו שיש פה הרבה מאוד נושאים, אוקיי? שהם עילה לשימוע.

ש:אוקיי.

ת:וזה מה שעשינו.

ש:על ידי מי הגיעה האינפורמציה ומתי? טענת הגיעה אינפורמציה.

ת:הוועד,

ש:על ידי הוועד?

ת:עובדים, הוועד,

ש:מתי?

ת:עובדים, עופר, זהו, המנכ"ל. המנכ"ל, עובדים ועופר.

עו"ד שמשון:עופר.

ת:כן.

ש:מצוין. זה מה שרציתי לדעת.

ת:מנכ"ל, עובדים וועד. שמעתם את זה היום.

...

ש:היא חשודה בפלילים, מ.?

ת:אין לי מושג.

ש:אין לך מושג. ענית, ענית. אתה טענת בסעיף 8 לתצהירך, "לאחר שהדירקטוריון התבקש לחומרת המצב והצורך בבירור מידי של נכונות חזרתה לעבודה".

ת:נכון.

ש:רציתי לשאול על ידי מי הדירקטוריון התבקש ומה דרש מידיות?

ת:על ידי הוועד, על ידי הוועד, על ידי עובדים ועל ידי המנכ"ל שטענו שאם היא תחזור לעבודה זה ייצור כאוס, אוקיי? זה ייצור בעיות, זה ייצור לחץ על עובדים.

תשובות כלליות אלה יכולות להתפרש כעדות ליחסי העבודה העכורים של המשיבה עם עובדים במשיבה, אך עניין זה כשלעצמו אינו הסיבה היחידה שצוינה במכתב הזימון לשימוע. תמוה בעינינו כי דווקא טענות חמורות, כגון ניהול לא תקין של קופה קטנה או בקשות לתוספות שכר/ החזרי הוצאות, מעבר לזכאות על פי דין, כלל לא הוזכרו על ידי כהן כשהתבקש להסביר את המניע לפיטורים.

לעומת זאת, ניכר מעדותו כי בפני הדירקטוריון עמדו טענות של עובדים, של מרום ושל ועד העובדים במשיבה, שדרשו שהמבקשת לא תשוב לעבודה.

בראות עינינו ולצורך הכרעה בשאלה אם להיעתר לבקשה לסעדים זמניים, גם אם המבקשת לא היתה אהודה על עובדים במשיבה ואפילו אם יחסי העבודה איתה לא היו תקינים, נדרש להוכיח התנהגות שחורגת באופן משמעותי מהמקובל ביחסי עבודה, על מנת שעניין זה כשלעצמו יהווה נימוק לפיטורי עובדת ותיקה בחברה ממשלתית.

20.על רקע כל האמור לעיל, אנו תמימות דעים עם עמדת רשות החברות הממשלתיות, לפיה:

"במקרה דנן לא מצאנו כי קיים צורך דחוף בפיטורי העובדת, שאינו מאפשר להמתין למינויו של מנכ"ל קבוע. ... יש לגישתנו לשאוף למציאת פתרון זמני למצב ולהימנע ככל הניתן מהחלטה בלתי הפיכה. לא מצאנו שהחברה שקלה אמצעים פחות חמורים טיפול בסוגיות שהועלו, אשר יכלו לייצר פתרון, ולו זמני, למצב."

אף אנו לא שוכנענו בשלב זה, כי ההתנהגות והמעשים המיוחסים למבקשת מצדיקים את פיטוריה, ללא שנבחנה אפשרות של תגובה אחרת, כגון הליך משמעתי כנגד המבקשת.

21.בנוסף לאמור לעיל - לא שוכנענו כי הליך השימוע נערך כדין.

לא הוצג פרוטוקול ישיבת השימוע/ הדירקטוריון, כך שלא ניתן ללמוד על הדיון שהתקיים בעניינה של המבקשת. מחדל ראייתי זה חמור במיוחד, מקום בו גם לשיטת המשיבה, במרכז ההליך "שאלה אחת ויחידה – האם נפל פגם לכאורה בהליך פיטוריה של המבקשת" (סעיף 49 לסיכומיה).

ויודגש (בתשובה לטענות המשיבה בנושא), כי העובדה שהמבקשת לא ביקשה לעיין בפרוטוקולים אלה אינה משנה את המסקנה, מאחר שמדובר בעניין ראייתי, שעל בית הדין לשקול.

22.לפי טיעונה של המשיבה בתגובה לבקשה לסעדים זמניים (סעיפים 62 – 63), אחרי שהתקבלו כל המענים והתגובות מהמבקשת, בוצע במקביל הליך בירור עם מרום, במסגרתו הוא מסר את התייחסותו הנרחבת לטענות ואף המציא מסמכים לעיון הדירקטוריון. כמו כן נשמעו עדויות עובדי המשיבה וחברי ועד העובדים שלה. כלומר, לאחר שהמבקשת שלחה את התייחסותה לאמור במכתב הזימון לשימוע, המשיבה הוסיפה ואספה ראיות נוספות בקשר למבקשת, מבלי שניתנה האפשרות למבקשת להגיב לדברים אלה (ר' גם בעדותו של כהן בעמוד 73).

זאת ועוד – בסיכומי המשיבה (סעיף 3) נטען שהדירקטוריון התכנס כוועדת שימוע ודן בעניינה של המבקשת במשך ארבע ישיבות רצופות אשר נערכו בחודשים מאי יוני 2020. כך גם עלה במובלע בחקירתו הנגדית של כהן (עמוד 72 שורה 29). אלא שגרסה עובדתית זו כלל לא צוינה בתגובתה של המשיבה או בתצהירו של כהן. כאמור, גם לא הוצג ולו פרוטוקול אחד של השימוע או הדיון שהמשיבה קיימה בעניינה של המבקשת, טרם שהתקבלה ההחלטה על פיטוריה. כך שלא ניתן לקבוע בשלב זה כי ההליך קוים כדין. כל שהוצג בנושא הוא עדותו של כהן, שהיתה עדות כללית ופרטים ממנה גם נמסרו באיחור כגרסה כבושה, וללא ביסוס ראייתי מינימלי.

דווקא משום שהעומד לדיון הוא תקינות הליך הפיטורים, אין מקום להסתפק בטענת המשיבה לפיה הדירקטוריון שקל את הדברים בכובד ראש והחליט שלא לקבל את טענות המבקשת. לדעתנו נדרשים נימוקים משמעותיים יותר למסקנה זו והיה מקום להציג את עיקרי הראיות הרלוונטיות (ולעניין זה לא די בעדות בתצהיר).

לאור כל האמור לעיל, לא שוכנענו כי השימוע שקוים למבקשת נערך כדין או בנפש חפצה.

23.בהתייחס לטענות המבקשת לגבי אופן עריכת השימוע, מצאנו לציין כי אין פסול בעצם קיומו של שימוע בכתב ועל פי ההלכה הפסוקה, מימוש זכות הטיעון אינו חייב להיות בעל פה וניתן לקיים שימוע בכתב (ע"א 4069/03 מ.א.ל.ר.ז. שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מכס ומע"מ, פ"ד נט (5) 836 (2005)).

24.לא נעלם מעינינו שעל פי ההלכה הפסוקה, ככלל, בית הדין לא יחליף את שיקול דעתו בשיקול דעתו של המעסיק. במכלול הנסיבות המתוארות לעיל, כאשר מדובר במעסיק ציבורי ובשים לב לוותקה של המבקשת, מצאנו שהחלטת המשיבה על פיטורי המשיבה משקפת גישה מחמירה שקיימת הצדקה להתערב בה. זאת במיוחד לאור עמדת רשות החברות הממשלתיות אשר ביקשה במפורש למנוע "קביעת עובדות בשטח" עד למינויו של מנכ"ל קבוע למשיבה.

25.לכך יש להוסיף כי אין מקום להותיר על כנה החלטה שהתקבלה בניגוד להנחיות המאסדר, כאשר המשיבה החליטה על פיטורי המבקשת ללא אישור רשות החברות הממשלתיות וגם ללא שיתופה, למרות שהרשות ביקשה במפורש שלא תתקבל החלטה בטרם תנתן עמדתה (ר' סעיף 3 למכתב רשות החברות הממשלתיות מיום 13.7.20 שצורף לעמדתה).

התנהלות זו שוקלת לחובתה של המשיבה ומצדיקה את ביטול החלטתה.

26.משההחלטה על פיטורי המבקשת בטלה, משמעות הדברים היא כי היא זכאית לשוב לעבודתה בפועל והיא גם זכאית לתשלום שכרה הרגיל.

27.סמוך לחתימת החלטה זו ביקשה המבקשת כי תנתן פסיקתא לגבי גובה השכר לו היא זכאית מהמשיבה. כיוון שבעניין זה לא הובאו כל ראיות (לא הוצגו תלושי שכר של המבקשת), לא מצאנו להיענות לבקשה זו.

חזקה שהמשיבה תפעל בהתאם להחלטת בית הדין ותשלם למבקשת את שכרה בהתאם לדין.

28.סוף דבר – הבקשה מתקבלת.

פיטורי המבקשת מיום 9.6.20 בטלים.

המשיבה תישא בהוצאות המבקשת, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 7,500 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, עד התשלום בפועל.

29.תשומת לב המשיבה (הנתבעת) כי על פי החלטה מיום 13.12.20, עליה להגיש כתב הגנה עד יום 14.1.21.

הצדדים יתייצבו לקד"מ ביום 18.3.21 בשעה 12:00.

בקשות מקדמיות יוגשו עד יום 7.2.21.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשפ"א, (13 ינואר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.