ליניק נ' עיריית פתח תקווה

רקע, ותמצית בקשת האישור

המבקשת, עו"ד חנה ליניק, הגישה בקשת אישור קודמת וזהה כנגד המשיבה, עיריית פתח תקווה, בשנת 2018 (ת"צ 56955-05-18 ליניק נ' עיריית פתח תקוה).

ביום 26.2.2020 הגישה המבקשת את בקשת האישור דנן המתייחסת לשנים 2020-2018 (להלן: "בקשת האישור").

בבקשת האישור שתי עילות –

עילה א' – ריבית דריבית: תביעה להשבת כספים אשר נגבו ביתר, עקב חיוב המשיבה בריבית פיגורים על תשלומי חובה בשיטה של ריבית דריבית, ללא הסמכה בחוק ובניגוד לחוק רשויות מקומיות (ריבית והצמדה על תשלומי חובה), תש"ם- 1980 (להלן: "חוק רשויות מקומיות ריבית") המתיר אך הטלת "ריבית צמודה" (בה רכיב ההצמדה בלבד מתווסף לקרן).

כנגד המשיבה הוגשו שלוש בקשות אישור קודמות בסוגיה זו: ת"צ 38784-07-11 אנטריפוינט מערכות 2004 בע"מ נ' עיריית פתח תקוה; ת"צ 62350-03-14 נוימן נ' עיריית פתח תקווה; ת"צ 56955-05-18 ליניק נ' עיריית פתח תקוה. בקשות אישור אלו אושרו, ונמצאות טרם מתן החלטה בתובענה עצמה.

בקשת האישור דנן מתייחסת בעילה זו להשבת גביית היתר שנגבתה ב-24 חודשים עובר למועד הגשת בקשת האישור בהתאם להלכת עע"מ 7741/15 מנירב נ' מדינת ישראל (22.10.2017) (יוער כי הלכה זו נהפכה בדיון הנוסף דנ"מ 8627/17 - מ' נ' ).

עילה ב' – הצמדה בלתי חוקית: השבת כספי ארנונה אשר גבתה המשיבה מהמבקשת ומיתר חברי הקבוצה במהלך התקופה הרלוונטית לגביה ביתר, עקב אי הצמדת חיובי הארנונה המשולמים בהסדר תשלומים לפי חוק רשויות מקומיות ריבית, למדדים שליליים (מדדים אשר הצמדה לפיהם כדין מובילה להפחתת סכום החיוב ביחס לסכום החיוב המקורי) וזאת ב-24 חודשים עובר ליום הגשת בקשת האישור. המשיבה בחרה

בקשה זהה בסוגיה זו אושרה בת"צ 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקוה (21.10.2014) (להלן: "עניין גרטנר"). כמו כן, בקשת המשך הוגשה בת"צ 56955-05-18 ליניק נ' עיריית פתח תקוה המתייחסת אף לעילה זו.

בקשת אישור זו מתייחסת לגביית היתר ב-24 חודשים עובר למועד הגשת בקשת האישור, בהתאם להלכת מנירב שצוינה לעיל.

הסעד המבוקש לחברי הקבוצה: השבה של כ-3,000,000 ₪ (הערכה בלבד) בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ע"פ הקבוע בחוק רשויות מקומית ריבית עד למועד ההשבה או כל סכום אחר אשר יפסוק בית המשפט.

עניינה האישי של המבקשת:

המבקשת מחזיקה בנכס מס' 75301700100 ברחוב מונטיפיורי 17 פתח תקוה.

המשיבה נהגה לחייב את המבקשת בתשלומי חובה. המבקשת שילמה את כל התשלומים אשר המשיבה השיתה עליה. המבקשת שילמה ריבית פיגורים בשיטה של ריבית דריבית (עילה א') וכן שילמה חיובים אשר קרן החיוב לא הוצמדה כנדרש ובהתאם להוראות החוק (עילה ב').

ביחס לעילה א' – המבקשת חויבה בכ-15 אגורות ביתר ביחס לשיטת החיוב החוקית בשיטת הריבית הצמודה (בהתאם למפורט בטבלת החיובים, בסעיף 28 בבקשת האישור).

ביחס לעילה ב' – המשיבה חייבה את המבקשת בסך של 12.18 ₪ ביתר בגין עילה זו (בהתאם למפורט בטבלת החיובים, סעיפים 54-53 בבקשת האישור).

הקבוצות שהוגדרו בבקשת האישור:

עילה א': נישומים בתחום שיפוט המשיבה אשר חויבו בריבית פיגורים בשיטה של ריבית דריבית לגבי כל תשלומי החובה שהם, וזאת ב-24 חודשים שלפני מועד הגשת תובענה זו.

עילה ב': נישומים אשר חויבו בארנונה בגין נכסיהם בפריסה על פי הסדר תשלומים, ואשר קרן החיוב לא הוצמדה כדין למדד, דהיינו לא קטנה נוכח קיומו של מדד שלילי, וזאת 24 חודשים שלפני הגשת התובענה.

השתלשלות ההליך בעניין עילה ב' שהיא נושא הדיון

ביום 19.5.2020 הודיע ב"כ המבקשת כי בית המשפט העליון אישר את פסיקתו של מותב זה בעניין ציונה נחום קרי לעניין עילה ב' (בר"ם 6878/17 עיריית ראשל"צ נ' ציונה נחום (6.5.2020)). על כן עתר ב"כ המבקשת לכך שהחלטת בית המשפט בת"צ 32239-05-13 גרטנר נ' עיריית פתח תקוה (21.10.2014) תחול גם על בקשת האישור דנן. עוד ביקש כי בית המשפט ימנה את המומחה לצורך חישוב היקף הגביה אף בעילה ב' (אי הצמדת חיובים תקופתיים) ויחייב את המשיבה בהשבה מלאה בשתי העילות.

ביחס לעילה ב' הגישה המשיבה ביום 26.5.2020 "הודעה על חדילה מגבייה ובקשה למחיקת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית" (להלן: "הודעת החדילה").

תמצית הודעת החדילה

בעקבות פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ציונה נחום, עדכנה המשיבה את אופן ביצוע חישובי ההצמדה למדד של חיובי הארנונה הדו חודשיים, כך שמעתה יוצמדו החיובים אף אל מתחת לקרן החיוב המקורי.

בהתאם לפסיקה תחול הודעת החדילה גם על חובות פתוחים במערכת באופן שחובות אלה יוצמדו מעתה גם למדדים שלילים אף אם אלה יובילו לירידה אל מתחת לקרן החיוב.

הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של מר קובי גולומבק, מנהל אגף עסקים ותעשיה במשיבה, ובדואר אלקטרוני מאת מר אבי דאיה, ממחלקת מבדק ובקרה באגף הכנסות המשיבה (נספח 1 להודעת החדילה).

בית המשפט מתבקש למחוק את העילה השנייה. מאחר שהמבקשת לא הקדימה פנייה למשיבה טרם הגשת בקשת האישור, כמו גם נוכח העובדה כי ההליך מצוי בשלביו הראשוניים, וכן לאור העובדה כי מדובר בבקשה זהה לבקשה שהוגשה כנגד המשיבה וכן "בשדה חרוש", ובעיקר נוכח העובדה כי חדילה זו נעשתה לאור פסק הדין שניתן אך לפני מספר ימים בבית המשפט העליון, יש למחוק את עילה ב' מבקשת האישור ללא צו להוצאות. לחילופין, ככל שבית המשפט ימצא בסיס לפסיקת הוצאות המבקשת, שומרת המשיבה על זכותה לטעון כל טענה בקשר עם שיעורן.

ביום 4.6.2020 הגישה המבקשת את תגובתה להודעת החדילה.

לטענתה, נוכח סעיף 4 לתצהיר החדילה בו נכתב כי: "בהתאם לפסיקה הודעת חדילה זו תחול גם על חובות פתוחים במערכת דהיינו, חובות אלו יוצמדו מעתה ואילך גם למדדים שלילים אף אם אלו יובילו לירידה אל מתחת לקרן החיוב", ברי כי המשיבה לא תיקנה כלל את יתרות החוב הקיימות במערכת הגביה, בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון בנוגע לתיקון חובות עבר אשר התקבלה כהלכה מחייבת (עניין הרמן נ' עיריית רחובות, וכן וידה אלאלוף נ' תל מונד; אירית אדרי נ' שוהם; אלי מרגלית נ' קדימה ועוד).

חדילה מחובות עבר בענייננו משמעה תיקון קרן החיוב לכלל החובות התלויים ועומדים לפירעון במערכת הגבייה של המשיבה, וזאת מיום היווצרותן באופן אשר ינטרל כל תוספת חיוב ריבית ו/או ריבית ו/או ריבית ו/או הצמדה אשר התווספה לחיוב בלתי חוקי זה. זאת לא עשתה המשיבה. כל שהצהירה הוא כי מכאן ולהבא יוצמדו החובות לירידה במדד ואולם זה כלל לא נושא התובענה. התובענה אינה עוסקת בהצמדת פיגורים אלא בהצמדת ארנונה כללית המשתלמת בהסדר תשלומים.

על פי נתוני דו"ח עיריית פתח תקוה לשנת 2018, אשר הוגש על ידי משרד רו"ח בראונשטיין-וייזר, עולה כי למשיבה "חובות ארנונה ומיסים אחרים" בסך 573,878,000 ₪. חובות אלו מכילים ברובם קרנות בעלות רכיב גביית יתר, בתוספת ריבית והצמדת פיגורים.

חיובים פתוחים אלו, המכילים רכיבים בלתי חוקיים, נגבים מדי יום ביומו, ומכאן כי המשיבה אינה עומדת בתנאי החדילה וכל זאת לאחר המועד הקובע.

מבוקש כי בית המשפט יחייב את המשיבה במחיקת החובות הנ"ל, לרבות כל תוספת ריבית/הצמדה שהתווספה על גבם, ויחייבה בהגשת דו"ח מלא, מפורט ומדוקדק.

ביום 2.7.2020 הגישה המשיבה את תשובתה לתגובה להודעת החדילה:

נושא בקשת האישור הוא הצמדת ארנונה כללית המשתלמת בהסדר תשלומים. סעיף 4(ה) לחוק רשויות מקומיות ריבית קובע כי היה ונערך עם נישום הסדר תשלומים, ואותו נישום לא פרע שני תשלומים על פי אותו ההסדר שנעשה עמו, אזי מתבטל הסדר התשלומים: "לא פרע אדם במועד שני תשלומים על פי הסדר תשלומים שנעשה עמו, יתבטל ההסדר וסעיף 2 יחול על יתרת תשלום החובה". על כן, שעה שנישום לא פרע שני תשלומים או יותר במסגרת הסדר תשלומים משנת מס, בטל אותו הסדר, ולפיכך אין כל רלוונטיות לעניין ההצמדה למדדים שליליים ואין כל עיסוק עוד ב"הסדר תשלומים" בהקשר לחובות עבר של נישומים כלפי העירייה.

עסקינן בטענה בקשר לחובות עבר העוסקים ביחס לנישומים שעומדים בהסדר התשלומים שנערך עמם, ומשמע כי אין לנישומים אלו כל חוב לעירייה, שכן היה ויש חוב ממילא בטל הסדר התשלומים ואין משמעות לעניין ההצמדה למדדים שליליים. למעשה, רק מקרה נדיר וחריג של נישום שלא פרע תשלום של חשבון ארנונה תקופתי אחד ויחיד ומדובר בחוב עבר הרשום בספרי העירייה וניתן לגבייה יכול להיות רלוונטי לענייננו.

לאחר בדיקה שנערכה מול מערכת המחשוב של העירייה, המופעלת על ידי החברה לאוטומציה בע"מ המספקת מערכות מחשוב לרשויות מקומיות רבות ברחבי הארץ, עולה שחישוב הפרשי הפיגורים על פי חוק הריבית מחושב על פי יום הערך של המועד לתשלום חשבון הארנונה התקופתי, ועל כן נדרשת החלה של חדילת המשיבה גם על נישומים שלא פרעו תשלום של חשבון ארנונה תקופתי אחד בלבד (שהרי אין כל נפקות להסדר התשלומים במקרה בו לא שולמו שני תשלומים ומעלה) במועד שבו היה על העירייה לעדכן את קרן החוב לשינוי שלילי במדד. היתכנות מקרה מעין זה נדירה למדי, וספק אם בכלל מתקיימת בפועל. ברם, כך תנהג המשיבה אף ביחס לנישומים כאמור, ככל שיסדירו את חובם לעירייה.

ביום 22.7.2020 הגישה המבקשת בקשה להוספת ראיות, במסגרת התנגדותה להודעת החדילה בעילה ב':

המבקשת ביקשה להביא לעיון בית המשפט ראיות המגלות כי גם כאשר התשלומים התקופתיים (שאינם מוצמדים למדד שלילי) אינם משולמים, הם אינם מתבטלים ונצברים כחוב (לא חוקי) במערכת הגביה לאורך שנים. חוב זה מכיל רכיב בלתי חוקי. מדובר גם במקרים של 2, 3 ויותר תשלומים אשר לא שולמו.

הראיה הנוספת היא עניינו של מר וינריך שמחה – מחזיק בנכס מסוג מגורים בשטח של 60 מ"ר. מהראיה המתבקשת להוספה לתיק עולה כי מר וינריך לא שילם את התשלומים השוטפים לתקופה 4 (יום ה-1.7.2017) ע"ס 475.70 ותשלום לתקופה 5 (1.9.2017) ע"ס 475.70 ₪ (נספח א' לבקשה). תשלומים אלו אינם חוקיים בהתאם לעילת התביעה השנייה וקרן החיובים גבוהה מהמותר בחוק. מר וינרך שילם את התשלום לתקופה 6 (1.11.32017). בניגוד לטענת המשיבה, התשלומים כלל לא בוטלו והסדר התשלום המשיך כרגיל, גם לאחר אי תשלום של שני תשלומים רצופים. בסיכום שנת המס צורפו שני החיובים הבלתי חוקיים המקוריים והוסף להם ריבית והצמדת פיגורים.

עניין מייפל גן אירועים – מחזיקה בשטח של 1558.93 מ"ר בתחום השיפוט של המשיבה בסיווג של אולמות לשמחה. מהראיות המתבקשות להוספה עולה כי בשנת 2016 לא שילמה מייפל את כלל תשלומיה התקופתיים (נספח ב' לבקשה). על אף אי התשלום, המשיבה המשיכה להוציא את התשלומים התקופתיים, ולא ביטלה כלל את הסדר התשלומים התקופתיים. תשלומים אלו מסתכמים בסיכום השנה ומתגבשים ליתרת חובה אחת לשנים הבאות. על סכומים אלו נצברים ריביות והצמדות פיגורים.

ביום 23.11.20 התקיים דיון בעניין הודעת החדילה.

נוכח הערות בית המשפט, הודיע ב"כ המשיבה כי המשיבה תמציא הודעת חדילה מתאימה בה תובהר החדילה בגין חובות עבר. כן יובהר כיצד יתוקנו חובות העבר בפועל במערכות בהתאם לאותה חדילה.

ביום 3.12.20 הודיע ב"כ המבקשת כי הכין טבלה המרכזת את כל המדדים השליליים (שיעורי הזיכויים אשר יש לבצע לחובות העבר) בתקופות הרלוונטיות לתיקון חובות העבר.

ביום 28.12.20 הגישה המשיבה תצהיר משלים מטעמה, להבהרת החדילה מטעם העירייה בעניין תיקון חובות העבר. המשיבה הבהירה כי תיקון חובות העבר, לאחר הודעת החדילה, בוצע בתיאום עם ב"כ המבקשת ובהתאם להודעתו מיום 3.12.2020.

התצהיר המשלים הוגש על ידי רו"ח ניסים חנגל, ממונה על הכנסות העירייה ומנהל הארנונה בעיריית פתח תקווה.

רו"ח חנגל הצהיר כי החל מיום 18.5.2020 חדלה העירייה מהגבייה שבשלה הוגשה עילה ב'. כחלק מחדילה זו, ובהתאם לפסיקת בתי המשפט, יימחקו מספרי המשיבה חובות שטרם נגבו בסך של 748,743.21 ₪ לפי הפירוט בתצהירו (הטבלה המצורפת בסעיף 4 לתצהיר).

דיון – חדילה

עסקינן בבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רשות לפי פרט 11 בתוספת השנייה בחוק תובענות ייצוגיות. על כן חל על ענייננו סעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, הקובע כדלקמן:

"(א) הוגשה בקשה לאישור בתביעה כמפורט בפרט 11 בתוספת השניה (בחוק זה - תביעת השבה נגד רשות), לא ידון בה בית המשפט אלא לאחר שחלפה תקופה של 90 ימים מהמועד שבו הוגשה הבקשה לאישור ובית המשפט רשאי להאריך תקופה זו מטעמים שיירשמו (בסעיף זה – המועד הקובע).

(ב) בית המשפט לא יאשר תובענה ייצוגית בתביעת השבה נגד רשות, אם הרשות הודיעה כי תחדל מהגביה שבשלה הוגשה הבקשה לאישור והוכח לבית המשפט כי היא חדלה מהגביה כאמור לכל המאוחר במועד הקובע.

(ג) ...".

בענייננו, המשיבה הודיעה כאמור על חדילה בגין עילה ב' החל מיום 18.5.2020. לאור הערות המבקשת, ולאחר הדיון שהתקיים בפניי ביום 23.11.20, הגישה המבקשת תצהיר משלים מטעמה בעניין חובות העבר, בהסכמת ב"כ המבקשת.

בהתאם להוראות סעיף 9(א) בחוק תובענות ייצוגיות, "המועד הקובע" חל 90 יום לאחר שהוגשה בקשת האישור. בענייננו בקשת האישור הוגשה כאמור ביום 26.2.20. המשיבה חדלה מגביית היתר החל מיום 18.5.20, היינו בטרם חלף "המועד הקובע". על כן הודעת החדילה ניתנה בהתאם לחוק תובענות ייצוגיות.

משמתקיים בענייננו האמור בסעיף 9 בחוק תובענות ייצוגיות, עילה ב' של בקשת האישור(הצמדת מדדים שליליים מתחת לקרן) נדחית בזאת.

גמול ושכר טרחה

הצדדים יגישו טיעוניהם שלא יעלו על עמוד וחצי (רווח שורה וחצי, גופן דיויד 12, שוליים של 2 ס"מ מכל צד, מרווח רגיל בין האותיות, ללא הערות שוליים).

המבקשת תגיש טיעוניה עד ליום 28.2.21 המשיבה תגיש טיעוניה עד ליום 28.3.21.

סוף דבר

הודעת החדילה מתקבלת.

עילה ב' בבקשת האישור נדחית.

ניתן היום, ט"ז שבט תשפ"א, 29 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.