1.בקשת מע"מ לביטול ההליך.
רקע:
2.צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 9.11.17.
3.החייב יליד 1975, נשוי ואב ל- 3 קטינים.
4.בעניינו של החייב הוגשו תביעות חוב בסכום של כ- 35.6 מיליון ₪, מתוכן כ- 16.4 מיליון ₪ בדין קדימה. תביעת החוב של מע"מ היא בשיעור של 95% מסכום החוב בהליך: סכום של 17.7 מיליון ₪ מהתביעות בדין רגיל ו- 16.2 מיליון ₪ מהתביעות בדין קדימה.
5.עובר לדיון שהתקיים ביום 16.6.19 הגישה המנהלת המיוחדת תסקיר, ובו ציינה כי לפי מצאיה החייב נפל קורבן לפרשת הלבנת הון בהיקפי ענק, במסגרתה זויפו חשבוניות, שגררו חובות גבוהים לרשויות המס. המנהלת המיוחדת ציינה שהתרשמה כי החייב פעל בתום לב, תוך הסתמכות על חברו הטוב, ותמיכה לכך נמצאה בכך שלא הוגש כתב אישום נגד החייב ונקבע שהוא היה "קוף" בפרשה המדוברת.
6.במועד הדיון, 16.6.19 התייצב נציג מע"מ והודיע על התנגדותו למתן הפטר. בד בבד הגישה רשות מע"מ (להלן: הנושה) את הבקשה לביטול ההליך. בתום הדיון ניתנה לחייב הזדמנות לבוא בדברים עם מע"מ, וככל שהדבר לא יעלה יפה, תידון הבקשה.
7.בדיון שהתקיים ביום 16.2.21 הודיעו הצדדים כי לא עלה בידיהם להגיע לעמק השווה.
טענות הצדדים:
8. לטענת הנושה, החייב יצר את חובותיו תוך ביצוע פעולות בחוסר תום לב מובהק, לאחר שחבר לגורמים שונים להתחמקות מתשלום מס אמת, על ידי הפצה ומכירה של חשבוניות פיקטיביות. הנושה ציינה שבגין מעשיו החייב חויב ביום 8.5.17 בכפל מס בסכום של כ- 32.4 מיליון ₪, מתוכו סכום של 16.2 הוא חוב מס והיתר קנס. בנימוקי שומת כפל המס צוין שהחייב קיבל תמורה כספית בסכום של 10,000 ₪ מדי חודש עבור מעשיו, וכי החייב הודה בחקירתו שמאחורי חשבוניות המס שקיבל לא עמדה כל עסקה.
הנושה הפנתה לכך שהחייב הגיש השגה על שומת כפל המס בה חויב, וההשגה נדחתה ביום 24.7.18. החייב לא הגיש ערעור על דחיית ההשגה, והיא הפכה לחלוטה.
הנושה הוסיפה שתיקו של החייב מצוי כיום במחלקה המשפטית לבחינת התיק להגשת כתב אישום. על פי המידע שנמסר בדיון האחרון, החייב ויתר על זכותו לשימוע, וכתב אישום יוגש, ככל הנראה.
הנושה טענה כי אין מקום להליך זה, שעה שהחוב העיקרי נוצר בחוסר תום לב, תוך פגיעה באוצר המדינה, וכאשר אין סיכוי ממשי לקבלת הפטר
9.החייב טען כי אם ההליך יבוטל, או אם ייקבע שהחוב כלפי מע"מ אינו בר הפטר, המשמעות היא שהוא ומשפחתו יידונו לעוני עד קץ הימים. החייב טען כי לא הורשע בפלילים, ולא ניסה לסכל את ההליך (בשונה מנסיבות פסק הדין בעניין פש"ר (באר שבע) 40589-07-17 שמעון נ' כונס נכסים רשמי (10.10.18) (להלן – עניין יחזקאל).
החייב ביקש לקבוע דיון כדי לקדם את המשא ומתן מול הנושה.
10.בתשובה לתגובת החייב הנושה ציינה שתכליות ההליך אינן רלבנטיות מקום בו חייב הוא חסר תום לב ביצירת החובות, שאז הוא אינו זכאי ליהנות מהגנות ההליך. הנושה הוסיפה כי הייתה נכונה לבחון את הצעותיו של החייב, אך הצעות אלו לא הלמו את התיק, להבנת הנושה, ולכן, לא הושגו הסכמות.
11.המנהלת המיוחדת ציינה כי מעת שהחייב זומן לשימוע, חל שינוי נסיבות המצדיק שינוי עמדתה המקורית, וכי יש בכך כדי לבסס את הטענה לפיה חובות החייב לא נוצרו בתום לב, אלא אגב ביצוע עבירות פליליות. מטעם זה, המנהלת המיוחדת הצטרפה לעמדת הנושה. בדיון ציינה המנהלת המיוחדת כי לאור היקף החובות, אין תוחלת להליך זה, ואין טעם בתכנית פירעון כלשהי.
12.כנ"ר הצטרף לעמדת הנאמנת והותיר לשיקול דעת בית המשפט את נושא המשך ההליך.
דיון והכרעה:
13.אני מקבלת את בקשת הנושה, ומורה על ביטול ההליך.
14.כאמור, הנושה הפנתה לפסק הדין בעניין יחזקאל שבו בוטל הליך פשיטת רגל של חייב שחלק הארי של חובותיו היה למע"מ, בגין הרשעה בהוצאת חשבוניות מס פיקטיביות. ערעור שהוגש לבית המשפט העליון על פסק דין זה, נמחק.
15.החייב טען שמקרה זה שונה: בעוד שבעניין יחזקאל הוגש כתב אישום, החייב הורשע וריצה מאסר בפועל, הרי הנושה בענייננו לא הגישה נגדו כתב אישום. כמו כן, בעניין יחזקאל החייב וגרושתו עשו כל שביכולתם לסכל את ההליכים, ואילו החייב ניסה להגיע להסדר.
16.אין ממש בניסיונותיו של החייב לאבחן את עניין יחזקאל מעניינו.
הליך פשיטת רגל הוא הליך אזרחי. סעיף 69 (2) לפקודת פשיטת הרגל מחריג ממתן הפטר חובות שנוצרו במרמה. אין תנאי הקובע כי חלותו של הסעיף תהיה רק במקרה של הרשעה פלילית. כל חוב שנוצר במרמה, אין לגביו הפטר.
כך גם, סעיף 69 (2) לפקודה אינו מתנה את תחולתו בהיעדר שיתוף פעולה של החייב. התנהלות שאינה תקינה בהליך עשויה לשמש כנימוק נוסף לביטולו של ההליך. אולם, ביחס לחוב שנוצר במרמה גם התנהגות ללא רבב בהליך אינה יכולה להועיל, שהרי אין למי שרימה זכאות לפתח ציפייה לבוא בשערי ההפטר בהליך שהוא חסד המחוקק.
17.השאלה היחידה היא, האם הנושה הוכיחה את טענותיה. התשובה לכך חיובית, באשר לחייב לא היה כל מענה לאמור בהכרעה שניתנה בהשגה שהוא עצמו הגיש, כאשר החייב לא הגיש ערעור על ההשגה, והיא הפכה חלוטה.
18.במסגרת ההשגה נקבעו בין היתר הדברים הבאים:
א.נדחתה טענת החייב לפיה האמין שהוא פועל כחוק ושימש כ"קוף". צוין שבמהלך הדיון החייב טען שידוע לו שהחשבוניות בספרים לא אמתיות. בנוסף, צוין כי בעדות מיום 15.12.15 החייב ציין שהוא "קוף ככה יוצא, מה שאמרו לי עשיתי" וציין שהוא ביודעין פתח חשבונות בנק בבנקים שונים.
ב.נדחתה טענת החייב לפיה לא היה לו חלק בניכוי ובהוצאת חשבוניות מס פיקטיביות. בין היתר, צוין שהחייב בחקירתו ביום 15.12.15 העיד כך:
"ש. אתה טוען שהספקים הללו לא סיפקו לך דבר, לא העברת תשלום כלשהו, אתה לא מכיר אותם זאת אומרת שכל הספקים הללו פיקטיביים ולא עומד מאחוריהם שום דבר.
ת. כן"
ובהמשך:
"אופיר הביא להם חשבוניות, לא הבאתי להם כלום אני סיפקתי אויר".
ג.כן נקבע, כי גם אם השותפים לפרשה ניהלו בשמו של החייב את העסק, וביצעו בו עבירות, הרי אם החייב ידע ואיפשר את ביצוע העבירות, בדמות העמדת עסקו לאחרים, ו"עצם את עיניו" בפני התנהלות אותם אחרים, הוא גם חייב בתשלום המס שנגרע.
ד.צוין שגם כאשר החייב ידע שנעשה שימוש בעסקו לצורך הוצאת חשבוניות פיקטיביות וניכוי חשבוניות פיקטיביות, הוא נמנע מלהפסיק את פעילות העסק. עוד צוין, שעל החייב לא הופעל כל לחץ כאשר פתח את עסקו.
19.כפי שציין כב' השופט אקסלרד בעניין יחזקאל, עבירות על חוק מע"מ הן עבירות שאין להמעיט בחומרתן, פוגעות בכלכלת המשק ובציבור כולו. עבירות הקשורות להוצאת חשבוניות פיקטיביות הן עבירות שיש בהן יסוד מרמה לכל דבר ועניין. ביסוד הוצאת חשבונית פיקטיבית עומדת הונאה כלפי רשויות המס, במסגרתה העוסק יוצר מצג כאילו ביצע עסקה אמתית בעוד שעסקה כזו לא בוצעה, קופת המדינה ניזוקה בתשומות ואילו העוסק משלשל את פרי המרמה לכיסו. גם אם החייב לא "נהנה" מכל סכום המרמה אלא רק מקצתו, עדיין המרמה קיימת. אין בין התנהלות זו לבין הליך פשיטת הרגל ולא כלום. לא מדובר במי שכשל בעסקיו, ולא במי שנקלע למצוקה כלכלית. מדובר במי שביצע הונאה, והונאה היא כזו בין אם היא נעשית כלפי אדם פרטי ובין אם היא נעשית כלפי המדינה. הונאה זו, שמביאה עמה חוסר לקופה הציבורית, פוגעת קשות בתקנת הציבור.
20.סעיף 69 (2) לפקודה אינו מוגבל לרמאי עצמו. הסעיף קובע כי לא יינתן הפטר לכל "חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה...". אם כן, אחת היא מבחינת הדין, האם החייב עסק בעצמו בהוצאת החשבוניות, או אפשר לאחרים להוציא את החשבוניות שהיו על שמו. בכל מקרה, החייב היה שותף למעשה המרמה, וכפי שעולה במפורש מההחלטה בהשגה, שהחייב לא חלק עליה.
21.להשלמת התמונה, אציין כי יש אמנם עדות בפסיקה, חריגה, למתן הפטר מחוב שנוצר במרמה, וזאת פש"ר (מחוזי ת"א) 227-06 שרה חימאווי נ' כנ"ר (17.5.15) (להלן: עניין חימאווי"). באותו עניין נדונה בשנת 2015 בקשת חייבת למתן הפטר מחובות שנוצרו במרמה בשנות ה- 90 של המאה הקודמת (בהיותה עובדת בנק החייבת נטלה שלא כדין סכומי כסף מלקוחות). כלומר: חוב שנוצר כ- 30 שנים לפני הדיון במתן ההפטר. בית המשפט התייחס לאפשרות למתן הפטר למרות שהחוב נוצר במרמה כאשר מדובר בעבירות ישנות, עבירות שאינן במדרג הגבוה ובמקרים חד פעמיים ולא נמשכים. בית המשפט נתן באותו עניין משקל לכך שדובר בבקשת נושה ולא בקשת חייב (כפי שהוא המצב בענייננו), והתחשב בכך שהחייבת הייתה מצויה 9 שנים בהליך, הגישה דוחו"ת כסדרם (כשהבינה חובה זו), שילמה את צו התשלומים כסדרו. עוד התחשב בכך ששולם דיבידנד בסכום ניכר (מאות אלפי ₪ ממימוש נכסים של החייבת) כן התחשב בגילה של החייבת (59) ובנסיבותיה, עת חיה בחוסר כל עקב חוסר יכולתה למצוא עבודה.
על פניו, לשון הפקודה והחוק ברורים. חוב שנוצר במרמה אינו זוכה להפטר. גם אם נציב לנגד עינינו את עניין חימאווי, הרי החייב רחוק מהנסיבות שהיו באותו עניין. יתר על כן, ניתן בהחלט לומר כי מצבו של מי שחל בעניינו סעיף 69 (2) לפקודה לא יכול להיות טוב יותר ממצבו של חייב בחוב מזונות, שלגביו ניתן שיקול דעת למתן הפטר (סעיף 69 (3) לפקודה).
כאן אנו עוסקים בהליך שהחייב פתח סמוך להסתבכותו עם שלטונות מע"מ, שהייתה בשנת 2017. החייב צעיר ובעל יכולת השתכרות. היקף המרמה עצום, וגם אם ימומש נכס מגוריו של החייב, לא יהיה בכך כדי להחזיר ולו מקצת החוב המקורי.
לסיכום:
22. 95% ממצבת חובותיו של החייב היא בגין חוב שנוצר במרמה, לגביו אין הפטר, ובמצב דברים זה, נכונה עמדת המנהלת המיוחדת לפיה אין טעם בהליך זה, אין אופק ממשי לשיקום במסגרתו, ולפיכך, אני מורה על ביטול ההליך וצו הכינוס.
צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקף למשך 90 ימים מהיום ולאחר מכן יבוטל.
ניתנה היום, ד' אדר תשפ"א, 16 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.
