- לפניי בקשה לפסלות שופט לפי סעיף 77א(א) חוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 שהוגשה במסגרת תביעה שמתנהלת בין הצדדים, בנ"ז לשעבר.
- הבקשה הוגשה לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות והתיק ממתין להגשת סיכומים.
- בהליך שבכותרת מתבררת תביעה נזיקית של האישה לפיצויים בגובה 100,000 ₪, המבוססת על עוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה, חוק הגנת הפרטיות והחוק למניעת הטרדה מינית.
לטענת המשיבה, המבקש פרץ למכשיר הטלפון הנייד שלה ודלה ממנו תמונות ותכתובות אשר לכאורה שמשו אותו לצורך הגנתו בהליך משמורת שהתנהל בין הצדדים.
המבקש אינו מכחיש כי תמונות ותכתובות מהטלפון מצויות בידו, אך יש לו גרסה אחרת לשאלה כיצד הגיעו לידיו התכנים האישיים ממכשיר הטלפון של האישה.
אין מחלוקת כי במסגרת התכנים אשר הגיעו לידיו של המבקש (הנתבע בהליך העיקרי) ישנן תמונות פורנוגרפיות של המשיבה וכן התכתבויות אישיות ותמונות נוספות לרבות תמונות פורנוגרפיות של אחרים ושל איברי מין של אחרים.
- יובהר כי חלק מן התכנים בוטים/פורנוגרפיים ולעניין זה אף ב"כ המבקש עצמה, בכתב ההגנה שהוגש מטעמו ציינה כי "מפאת כבודו של בית המשפט הנכבד ומחוסר רצון להביך את התובעת, בשלב זה בוחר הנתבע שלא לצרף את יתר התמונות שהיוו את הסיבה האמיתית למנוסתה של התובעת, אך הוא שומר לעצמו את הזכות לעשות זאת ככל שידרשו הצדדים להליך הוכחות" (ר' ס' 18 לכתב ההגנה).
- כאמור, הבקשה לפסלות שופט הוגשה ע"י המבקש ימים ספורים לאחר סיום ישיבת ההוכחות ונוגעת להחלטת בית המשפט שנתנה בפתח דיון 4.3.2021 (בטרם החלו חקירות הצדדים), במסגרתה הורה ביהמ"ש על מחיקת תמונות שצורפו כנספחי תצהיר עדותו הראשית של הנתבע ובהן נצפו צילומי תקריב של איברי מין גבריים.
להלן יובא תוכן ההחלטה נשוא בקשת הפסלות ככתבה וכלשונה :
" מדובר בצירוף תמונות שאין בהן כל צורך הכרחי לצורך חקר האמת בתובענה שבכותרת, גם אם צד סבור שיש להוכיח משלוח תמונה קונקרטית ראוי שיצרף אותה בצורה עניינית ומצונזרת שכן אין שום הצדקה לפגיעה שעולה כמעט כדי פגיעה מינית בצוות בית המשפט, באמצעות חשיפה לתמונות מסוג זה, ועל כן אני מורה לב"כ הנתבע למחוק תמונות אלה מהמערכת האלקטרונית ואיני מתירה צירופן לתצהיר עדותו הראשית של הנתבע. "
- תמצית טענות הצדדים בבקשה לפסלות שופט
טענות המבקש
6.1. לטענת ב"כ המבקש לא היה מקום ליתן החלטה בדבר העדר רלוונטיות התמונות שעה שהללו מאוד רלוונטיות לבירור התובענה ולראיה, חרף החלטתו, בית המשפט אפשר לבאי כוח הצדדים לחקור אודות התמונות מבלי שביטל את החלטתו שנתנה בתחילת הדיון.
6.2. ב"כ המבקש סבורה כי אמירה זו כוונה בשיא העוצמה לנתבע ולבאת כוחו בהיותם אחראים על עריכת התצהיר ולטענתה, דומה כי מטרת השימוש במונחים קשים אלו נועדה "להשיב להם כגמולם" על צירופם באופן לא מוצנע.
6.3. ב"כ המבקש מציינת כי נפגעה עד עמקי נשמתה מהאשמה חמורה זו ואינה מוכנה להתהלך בעולם הזה כשקביעה כזו מרחפת מעל ראשה ובכוונתה להגיש בקשת רשות ערעור עליה.
6.4. לטענת ב"כ המבקש בלשון החלטת בית המשפט יש על מנת להביע תחושת הזדהות של המותב עם התובעת באופן המעלה חשש אמיתי למשוא פנים, שעה שמדובר בתביעה שעניינה "פגיעה בפרטיות" שתחתיה מתכנסת מן הסתם צנעת הפרט.
6.5. ב"כ המבקש מוסיפה וטוענת כי לאורך כל הדיון ניכרה סערת רוחו של בית המשפט מהיחשפותו לתמונות והעוינות, כמו גם הציניות העוקצנית, שגילה כלפיה וכלפי המבקש, זלגה לכל אורכו של הדיון. כך מציינת ב"כ המבקש כי בית המשפט הגביל את חקירתה הנגדית של התובעת עד 40 דקות על אף שהדיון נקבע עד לשעה 15:00.
טענות המשיבה
6.6. ברישא לתגובה צוין כי הבקשה חסרת תום לב, שערורייתית ונשענת כולה על אדני מרמה ושקר במטרה לנסות לבצע מניפולציה חסרת תקדים בבחירת שופט בישראל, שכן כפי שעולה מהבקשה המותב בתיק אינו לרוחו של המבקש.
בהמשך התגובה מציינת ב"כ המשיבה כי טענות המבקש לפסלות שופט בחלקן טענות ערעור מובהקות הן.
6.7. ב"כ המשיבה טוענת בעניין התמונות שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של המבקש כי מעבר לעובדה שלא נמצא כל קשר בין התמונות לבין טענות המבקש, אכן מדובר בפגיעה ברגשות הציבור, גם כאשר מדובר בתיק בדלתיים סגורות ומשכך היא מצרה כי התמונות הוגשו לתיק, ללא הצנעה.
6.8. ב"כ המשיבה מציינת כי לא היה כל צורך בצירוף תמונות לא מוצנעות לצורך ביצוע החקירה וממילא המשיבה כלל לא נחקרה בעניין תמונות אלו.
6.9. ב"כ המשיבה טוענת כי האשמות המבקש בעניין הבעת תחושת הזדהות של המותב עם התובעת לא היו ולא נבראו וטוב היה עושה המבקש אלמלא העלה אמירות אלו על הכתב.
6.10. בנוגע להקצבת זמן החקירה, ב"כ המשיבה מציינת כי בניגוד לב"כ המבקש שחקרה במצטבר במשך כשעה וחצי, חקירתה השתרעה על פני 30 דקות בלבד.
דיון והכרעה
- המבחן לפסלות שופט הינו מבחן אובייקטיבי. סעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט קובע:
"שופט לא ישב בדין אם מצא, מיזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט".
- על פי ההלכה הרווחת המבחן העיקרי לבחינת טענת הפסלות באופן אובייקטיבי הינו מבחן החשש הממשי למשוא פנים בפועל, ולא שיקולים של מראית פני הצדק ((ראה ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375 (1975), להלן: "הלכת ידיד" וספרו של יגאל מרזל דיני פסלות שופט 179-178 (2006), בעמ' 112).
לדברי כב' הנשיאה (בדימ') ד' בייניש בע"א 9311/06 סידון נ' רשות הטבע והגנים [פורסם בנבו]:
" מעצם היות הבקשה לפסילת שופט בקשה רצינית, המטילה צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, נגזרת גם המסקנה, כי הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות (ע"א 10379/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' גולדברג (לא פורסם) [פורסם בנבו]; מרזל, בעמ' 84). על כן, ברור כי חשדות, תחושות והשערות, הנעדרים בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ע"א 3863/04 הג'ונגל של אלי (1998) פרדסיה בע"מ נ' מינהל מקרקעי ישראל (לא פורסם) [פורסם בנבו]; מרזל, בעמ' 85). "
- עפ"י הלכת ידיד, אמת המידה לבחינה הינה אפשרות ממשית למשוא פנים וזאת בניגוד לאפשרות סבירה, כאשר אמת המידה העיקרית לבחינת קיומה של אפשרות ממשית למשוא פנים הינה השאלה האם היושב בדין גיבש דעה כך שאין הוא פתוח לשכנוע.
אין באמור כדי למנוע משופט לקבל החלטות ביניים או החלטות דיוניות מעת לעת, שכן זהו חלק ניכר מהעבודה השיפוטית, עוד טרם ההכרעה הסופית בתיק ואולם אין במתן החלטות דיוניות כאלה ואחרות כדי לגזור מסקנה כי השופט נעל דעתו ביחס לשאלה המרכזית שבמחלוקת.
החלטות דיוניות כשלעצמן אינן מקימות עילת פסלות, ומקומן של טענות לגביהן הוא במסגרת ערעור. על מנת שטענת פסלות תתקבל יש להצביע על פגמים חמורים בהליך ובמגמתיות של המותב, ויש להוכיח כל זאת באמצעות ראיות משמעותיות (ראו: ע"פ 5032/13 טל נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] (21.7.2013).
- לאחר עיון בבקשה ובתגובה מצאתי לדחות את הבקשה.
- על בית המשפט מוטלת האחריות ולהגשים את העקרונות החוקתיים העומדים ביסודו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, כדי להגיע לחקר האמת. המשפט חייב להתנהל ביעילות וחובה על ביהמ"ש להיזהר בניהול ההליך ביעילות המיטבית.
במקרה דנן, הורה ביהמ"ש בית המשפט על מחיקת תמונות פורנוגרפיות מתצהיר עדות ראשית של המבקש, כאשר עפ"י החלטת ביהמ"ש ממילא לא היה בצירופן כדי לתרום לניהול ההליך ובירור השאלות שבמחלוקת. עוד צוין במסגרת ההחלטה כי במיוחד הדברים אמורים שעה שהתמונות צורפו בלא כל צנזור או פעולת הצנעה בסיסית.
- בכל הכבוד – על פרקליט המשמש כ"קצין ביהמ"ש", לשאול עצמו איזו תרומה יכולה להיות לצירוף של תמונות תקריב של איברי מין זכריים בלתי מצונזרות, אשר אין מחלוקת כי נמצאו במכשיר הטלפון והשאלה שבמחלוקת אינה נוגעת לצורתם או לשיוכם לאדם כזה או אחר, אלא לשאלה כיצד הגיעו לידי הנתבע.
- יודגש- השאלה שבמחלוקת במסגרת התביעה העיקרית, לא היתה האם נמצאו תכנים פורנוגרפיים במכשיר הטלפון. אין מחלוקת כי נמצאו תכנים פורנוגרפיים.
השאלה שבמחלוקת ואשר תוכרע בפסה"ד העיקרי הינה כיצד הגיעו תכנים אלו לידיו של המבקש (הנתבע בתיק העיקרי), האם בדרך של פגיעה בפרטיות כפי שטוענת התובעת או בדרך אחרת כפי שטוען הנתבע ולענין זה בהחלט טרם גובשה עמדה אצל ביהמ"ש ומכאן שטרם הובעה על ידי ביהמ"ש.
- גם אם וככל שהיתה סבורה ב"כ הנתבע כי חובה עליה לצרף תמונות מסוג זה, הרי שהיה עליה לעשות כן בצורה עניינית ומצונזרת, בדיוק כפי שנעשה על ידה בכל הנוגע לתמונות העירום של התובעת שהוגשו כולן כשהן מצונזרות כנדרש.
ודוק: מדובר בצירוף תמונות תקריב של איברי מין גבריים, תמונות בוטות וגסות שאין כל הצדקה שביהמ"ש וצוותו במסגרת ניהול ההליך, ייחשפו להן בהעדר הצדקה מקצועית.
- לגופן של טענות בקשת הפסלות מובהר כי בהחלטה נשוא בקשת הפסלות, התייחס ביהמ"ש אך ורק לסוגיית רלוונטיות הגשת הראיות הקונקרטיות ואופן הצגתן בהעדר צנזור וזאת מבלי להביע עמדה ביחס לשאלה שתוכרע במסגרת פסה"ד .
- על בית המשפט מוטלת האחריות על ניהול ההליך השיפוטי לשם הגשמת המטרות ביסוד תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ולשם כך עליו להחליט כל החלטה לפי התקנות במטרה לקדם את התנהלותו של הליך ראוי והוגן וחובת בעלי הדין ובאי כוחם היא לסייע לבית המשפט בקיום המוטל עליו לפי התקנות ולנהוג בתום לב ובהגינות דיונית תוך שהם מסייעים במימוש התכלית הדיונית ובכלל זה העמדת הפלוגתות האמיתיות שבמחלוקת בין בעלי הדין, מיקודן, בירורן והכרעה בהן (ר' תקנה 3 לתקסד"א) .
תפקידו של בית המשפט לנקות ולפנות עניינים שאינם רלוונטיים על מנת להעמיד את הפלוגתא שבמחלוקת כאמור בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי.
- במיוחד הדברים אמורים בגדרי עבודת ביהמ"ש למשפחה, שבו צדדים נוטים להעמיס פרטים מיותרים תוך "ונטילציה בלתי מווסתת" של עומס הרגשות הקשים והמשקעים ההדדיים שלהם זה כנגד האחר.
בהמשך לאמור, הרי שהותרת חומר ראייתי שאין בו כדי לקדם ולתרום לבירור השאלה שבמחלוקת, מנוגדת לעקרונות היסוד של תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 ואולם אין בעצם קביעה מסוג זה כדי לבסס חשש למשוא פנים.
- יתר על כן, בענייננו, בטרם ניתנה ההחלטה המורה על מחיקת התמונות, בית המשפט פנה לבאת כוח המבקש על מנת לקבל הסבר לעניין הרלוונטיות של צירוף התמונות, לצורך חקר האמת ובהעדר כל נימוק משכנע מה הטעם בהותרת אותן תמונות תקריב של איברי מין זכריים בתיק, הורה בית המשפט על מחיקת אותן תמונות, כאשר הותרתן עלול להביש ולפגוע בזה אשר נחשף אליהן.
- לא מצאתי ממש בטענת ב"כ המבקש כי החלטת ביהמ"ש להורות על מחיקת התמונות משקפת תחושת הזדהות עם צד כזה או אחר. תכלית ההחלטה למנוע היתכנות לפגיעה בכל מי שאמור לצפות באותן תמונות, בעלי הדין והשופט וצוותו זאת שעה שאין לכך כל הצדקה מקצועית.
בכל הכבוד אין להקל ראש בחשיפת ביהמ"ש וצוותו לתמונות פורנוגרפיות במיוחד שעה שאין בכך כל טעם או הצדקה מקצועית.
עבודת ביהמ"ש לענייני משפחה וצוותו קשה היא מטבעה ומבלי שיהיה צורך להעמיס חשיפה לתכנים פוגעניים.
חובה על ביהמ"ש להבטיח כי הוא וצוותו לא יחשפו לתכנים פוגעניים שאין בהם כדי להוות חלק מהעבודה ההכרחית.
- ענין זה אינו תחושה אישית או סובייקטיבית של מותב זה, זהו ענין מוחלט שאף הוסדר בהוראות תקנה 32 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018 המחייבות בעל דין לנסח את כתב טענותיו "באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח".
תקנה 91 (א) לתקנות הישנות (תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984) קבעה אף היא כי :
" בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קויימו לגביו הוראות תקנות אלה. "
- נספחי כתב טענות מהווים חלק בלתי נפרד ממנו ולפיכך חל עליהם הכלל הקבוע בתקנה 32 לתקסד"א, בין אם מדובר במסמך מילולי ובין אם מדובר בתמונה של ממש. על בעל דין המבקש לצרף נספחים לכתב טענותיו לדאוג כי הללו מנוסחים באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח והיא הנותנת שאותו הדין יחול לגבי תמונות ותכנים אחרים שמצורפים לכתבי טענות.
אם התקנות הסמיכו את ביהמ"ש להורות על מחיקת מסמך לקוני שאין בו צורך, מקל וחומר שיש להורות על מחיקת מסמך שאין בו צורך ושצפייה בו עלולה להביא לכדי פגיעה מינית בצופה.
- סבורני כי יש ממש בטענת ב"כ המשיבה כי עיון בבקשה ובאמור בה, מעלה כי מעל לכל, הבקשה לפסלות שופט מגלה חוסר שביעות רצון מתוכן ההחלטה או תוצאותיה (ר' סעיפים 9-17 לבקשה), אולם אין די בכך כדי להקים עילת פסלות [ראה ע"א 1043/17 המשולש לקרמיקה ולשיש (1998) בע"מ נ' עו"ד פוזאן אלאטעונה [פורסם בנבו] (6.4.2017)] ונראה כי מקומן של השגות המבקש בהליכי ערעור רגילים ולא בבקשת פסלות.
- מכל האמור לעיל, כאמור מצאתי לדחות את הבקשה לפסלות שופט.
לא מצאתי ממש בטענה כי יש בהוראה למחיקת תמונות פורנוגרפיות שצורפו ללא צנזור לכתב הטענות, כאשר אין בהותרתם כדי לקדם את הפלוגתא שבמחלוקת, כדי להצביע על חשש למשוא פנים.
אין בביטוי "פגיעה שעולה כמעט כדי פגיעה מינית בצוות ביהמ"ש" כדי להביע תחושת הזדהות של מותב זה עם התובעת, שכן ההיתכנות לפגיעה במתבונן נוסחה במפורש בהחלטה, כלפי בית המשפט וצוותו.
אף אם היה בתמונות שצורפו כדי לתרום לחקר האמת ולא כך הם פני הדברים בענייננו, הרי שבאופן כללי צירוף נספח ובו תמונות עירום, כל שכן תמונות תקריב של איברי מין, יש לצרף בדרך נאותה, גם כאשר ההליך מתנהל בדלתיים סגורות.
- בכך מסתיים בירור הבקשה.
המבקש ישא בהוצאות המשיבה בגובה 2,500 ₪ כשסכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה עד לתשלום בפועל.
- נוכח האמור בבג"צ טריגר 8001/19 מתירה פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
נוסח מצונזר יועבר למאגרי פסיקה אלקטרוניים באמצעות דוברות הנהלת בתיהמ"ש.
המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום, כ"ד ניסן תשפ"א, 06 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.