פס"ד בבקשה להפחתת מזונות קטינים

לפניי תביעה להפחתת מזונות קטינים.

רקע עובדתי רלוונטי

1. התובע והנתבעת (להלן: "הצדדים") נישאו זל"ז ביום ---.

1. כנובע מקשר הנישואין של הצדדים נולדו להם שני קטינים (להלן: "הקטינים"):

• א.א
• ה.א

1. במסגרת תמ"ש 62436-05-16, בו הגישה  הנתבעת  כנגד התובע תביעת למזונות הקטינים, ביום 21.5.17 הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן  התובע ישלם עבור מזונות הקטינים סך של 5,000 ש"ח לחודש (2,500 ₪ עבור כל קטין) כשסך זה כולל את המדור ואת אחזקתו. הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של פסק דין (להלן: "פסק הדין")

עיקר טענות התובע

1. החל מחודש יולי 2017, כחודש וחצי ממועד מתן פסה"ד למזונות, במשך שלוש שנים ועד למועד הגשת תביעה זו הנתבעת מתגוררת עם הקטינים בבית הוריה, שבבעלותם שלא רובצת בגינה משכנתה, ברח' --- בשכונת --- ב---.
2. הנתבעת לא נושאת בעלויות מדור, מנגד ממשיך התובע לשאת בהוצאות אלו בתשלומי המזונות על אף שהן לא קיימות בפועל. תחילה סבר התובע כי מדובר בתק' ראשונית של התאקלמות אולם בחלוף שלוש שנים ממועד מתן פסק הדין יש לראות בכך גם כן שינוי נסיבות מהותי.

1. חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת מזונות הקטינים.

1. חל שינוי משמעותי בזמני השהייה של הקטינים עם התובע, הקטינים נמצאים בפועל במשמורת משותפת של הצדדים.

1. בעת שניתן פסק הדין שהו הקטינים עם התובע פעמיים בשבוע אחה"צ בין השעות 16:00-19:00 וכל סופ"ש שני.

1. בהתאם להלכה הנוהגת פסק דין למזונות ילדים אינו מהווה מעשה בית דין ושינוי בזמני שהייה של הורה עם ילדו מהווה שינוי נסיבות לצורך הפחתת מזונות, שכן בזמן שהותם של הקטינים עם התובע הוא דואג לכל צרכיהם ומחסורם.

1. זמן קצר לאחר מתן פסק הדין התחילה מגמה של הרחבת הסדרי השהות בין התובע לקטינים, עד לכדי משמורת משותפת כאשר בכל פעם שהילדים נמצאים אצל התובע אף אם אינם לנים אצלו, הם אוכלים ארוחת ערב ומתקלחים והנתבעת מגיעה לקחת אותם בשעת ערב מאוחרת.

1. התובע הוא ההורה המטפל בקטינים מרבית הזמן.

1. התובע בן 52 שנים, תושב חוזר מ--- ללא כל השכלה מקצועית או אקדמאית ולכן פוטנציאל ההשתכרות שלו עומד על שכר מינימום לכל היותר. זאת גם בהתחשב בגילו  שאף הוא מהווה קושי במציאת מקום עבודה.

1. מאז חזרתו של התובע להתגורר בישראל בשנת 2010 ועל אף מאמצים רבים, לא הצליח להיקלט בשוק העבודה בישראל וכל שהצליח הוא למצוא לפרקים מקומות עבודה בשכר נמוך של 5,000 ₪ נטו בחודש.

1. נכון להיום האב אינו עובד כלל ונתמך כלכלית ע"י בני משפחתו המתגוררים בחו"ל.

1. גם כאשר הצליח התובע למצוא מקום עבודה הוא השתכר סך של 5,000 ₪ נטו ממוצע לחודש בעבור עבודה במשרה מלאה.

1. הנתבעת צעירה מהתובע ובעלת פוטנציאל השתכרות גבוה, מנהלת --- ב--- ועובדת בערבים ובסופי שבוע, בהם הקטינים שוהים עם התובע.

1. הלכה למעשה התחלפו היוצרות בין הצדדים מאז ניתן פסק הדין למזונות, כך שהתובע הפך להיות ההורה הביתי המטפל בקטינים באופן שוטף, ואילו הנתבעת היא ההורה החיצוני ונמצאת שעות ארוכות בעבודה, כולל לילות וסופי שבוע.

1. בהתאם להלכה שנקבעה בבע"מ 919/15 – יש להורות על חלוקה שווה של נטל המזונות בין ההורים כאשר עסקינן בקטינים מעל גיל 6.

1. לאור שינוי הנסיבות המפורט לעיל, על בימ"ש להורות מחדש על חלוקת הנטל באופן שווה בין הצדדים בהתאם להנחיות שניתנו בפס"ד של בימ"ש העליון בע"מ 919/15, שכן במקרה דנן עסקינן בשני קטינים בני 6 שנים ו- 7 וחצי שנים הנמצאים כיום בפועל במשמורת משותפת של הצדדים.

1.  הלכת בימ"ש העליון בבע"מ 919/15 קובעת כי מקור החיוב בגילאים 6-15 הינו מדין צדקה ויחול על שני ההורים עפ"י הכנסותיהם וכן נקבע שם כי יש להפחית מצרכיו של הילד את הזמנים בהם הוא שוהה אצל האב כך שההפחתה תהיה תואמת לזמני השהות.

1. אשר על כן יש להורות על ביטול המזונות הקטינים ולקבוע כי כל אחד מההורים יישא בהוצאות הקטינים כאשר הם נמצאים עמו.

1. לקבוע כי הצדדים יחלקו באופן שווה בהוצאות הקטינים הרפואיות והחינוכיות.

עיקר טענות הנתבעת

1. הנתבעת מתגוררת עם הוריה אך נושאת בהוצאות המדור ואחזקתו עבורה ועבור הקטינים.

1. הנתבעת מתגוררת עם הוריה בחוסר ברירה, בשל היעדר יציבות נוכחות התובע בחיי הקטינים, הנתבעת משמשת לקטינים כאב וכאם ונדרשת להיעזר בהוריה.
2. הנתבעת מתגוררת אצל הוריה בגלל המצב הכלכלי בו היא מצויה, דירת ההורים צפויה להימכר בקרוב והנתבעת תעבור למדור שכור.

1.  הקטינים לא מצויים במשמורת משותפת בפועל ואין הרחבה של זמני השהות לכדי משמורת משותפת.

1. הליכי משמורת הקטינים וזמני השהות של התובע עמם, מתנהלים בבית הדין הרבני האזורי ב---.

1. לתובע קבועים זמני שהות עם הקטינים – זמני שהות אותם הוא מפר באופן קבוע. גם כשהקטינים עמו התובע לא מטפל בהם כראוי.

1. בכתב תביעתו לא פירט התובע זמני שהות מדויקים שלו עם הקטינים אלא הציג לוחות שנה שאין בהם דבר וחצי דבר – שכן לא רק שהינם מסורבלים ולא ברורים הם אינם מדויקים בלשון המעטה.

1. התובע הפריז בזמני השהות בצורה שאיננה תואמת את המציאות.

1. כל מה שניתן להבין מהנתונים הוא שזמני השהות לא מתקיימים לפי ההחלטה וזאת בעטיו של התובע.

1. לאחרונה נתן בית הדין הרבני החלטה ובה ביקש תסקיר מגורמי הרווחה לעניין בקשת האב לקביעת משמורת משותפת (שכן בעת זו ולפי החלטה מיום 21.5.19 המשמורת קבועה בידי האם) ולצדדים קבוע דיון בעניין בחודש דצמבר 2020.

1. על כן ובלאו הכי מדובר בתביעה שהקדימה זמנה ואין לדון בה בעת זו.

1. התובע שהגיש תביעתו להפחתת מזונות לא הציג מסמך רלוונטי אחד לתמיכה בנטען.

1. מן המפורסמות היא שתביעה להפחתת מזונות הינה כדין תביעה למזונות ביחס למידע ולאסמכתאות תומכות שנדרש בעל דין תובע להציג.

1. התובע לא הציג תלושי שכר 12 חודשים עובר לכתב התביעה, לא הציג מסמכי בנק, מסמכי אשראי, אסמכתאות בגין הוצאות, הלוואות, לא המציא כל מסמך תומך לשינוי נסיבות בהכנסותיו ולא המציא כל מסמך לגבי הכנסות נוכחיות כגון אישורים מהמל"ל או אסמכתאות בעניין סיוע ממשפחתו.

1. התובע הציג תלושים נכון לשנת 2016 -  אשר קדמו להסכמות מיום 21.5.17.

1. התובע טוען כי לכאורה משנת 2010 הוא תושב חוזר שלא הצליח להיקלט בשום עבודה שבע שנים עובר להסכמות. לא צורפו אסמכתאות בתמיכה לטענה זו.

1. אין בטיעוני התובע ובמסמכים שצירף כדי להעיד דבר מלבד העובדה שהתובע נתן הסכמתו לדמי המזונות על בסיס הכנסתו הידועה לו.

1. לא צורפו אסמכתאות לגבי תעסוקתו של התובע בארבע שנים האחרונות והחובה מוטלת על התובע ורק מטעם זה יש לדחות את תביעתו על הסף.

1. התובע הינו שחקן --- מקצועי מוכר וזהו מטה לחמו.

1. לתובע אינספור הכנסות מנכסים ועסקים שהוא שותף להם ב---.

1. הנתבעת העלתה טענותיה בהליך קודם שהתקיים בתיק 6243-05-16 בעניין מזונות הקטינים. ואף בדיון שהתקיים ביום 21.5.19 באותו היום בו הסכימו הצדדים על דמי המזונות.

1. מלבד משחקים פיזיים בחו"ל מדי מספר חודשים, התובע משחק ב---.

1. ניתן לראות מספר דוגמאות לזכיות התובע ב--- שהצליחה למצוא הנתבעת בעת זו.

1. בתסקיר שניתן ביום 23.1.19 (שנה וחצי לאחר מתן פסק הדין) על ידי מומחה מטעם ביה"ד ציין המומחה במפורש כי "האב בפגישות עמי דיווח כי במקצועו הוא שחקן --- וזה מטה לחמו..."

1. התובע אף מתעסק ב--- לצד עיסוקו ב---.

1. התובע מעולם לא עבד ב--- ומדובר בתלושים פיקטיביים.

1. ביום 9.9.19 במסגרת הליך פלילי שהתנהל כנגד התובע בישראל, בגין אלימות שנקט נגד הנתבעת, בו הורשע התובע, טען התובע כי הוא ואחיו יבואנים מ--- לארץ. תמוה שהתובע לא הזכיר עיסוקו בכתב התביעה.

1. ככל שהתובע יעמוד על ניהול תביעתו – הנתבעת תבקש צווי לגילוי מידע נרחב עבור התובע ומשפחתו.

1. הנתבעת היא זו שנותרה להתמודד עם חובות והליכים משפטיים שהתנהלו כנגד הצדדים, דבר שהשפיע על יכולותיה הכלכליות. הנתבעת – היא זו שמשלמת חובות משותפים עד היום – מצויה בחובות.

1. בשל השינויים בזמני השהות שנעשים על ידי התובע באופן תדיר – הנתבעת לא הצליחה להחזיק מעמד בעבודה קבועה ופוטרה מס' פעמים.

1. עול הטיפול בקטינים נופל ברובו ככולו על הנתבעת לפי גחמות התובע.

1. לאחרונה לקחה הנתבעת הלוואה בסך 80,000 ₪ כדי לאחד כל החובות להלוואה אחת.

1. לאחרונה הנתבעת אף יצאה לחל"ת לאור המצב.

1. יכולת ההשתכרות של הנתבעת עומדת על סך ממוצע 4,000 ₪ לכל היותר.

1. בע"מ 919/15 לא עומד לבדו בבקשה לשינוי הסכם / פס"ד בעניין מזונות קטינים.  נקבע כי יש לבחון את כלל הנסיבות כשלכל הפחות נדרש שינוי מהותי שאינו צפוי בזמני השהות עד כדי משמורת משותפת.

1. במקרה דנן – אין כל מקום לשנות חלק מהסכם, אליו הגיעו הצדדים תוך בחינת מכלול נסיבות גם אלו העתידות לבוא.

1. ביום 21.5.17 נקבעו מזונות הקטינים בהסכמה, והתובע ידע כי ההסדר שהיה קבוע לזמני השהות הוא הסדר זמני והיה עליו לצפות לשינויים עתידיים.

1. לא מדובר בשינוי מהותי שאינו צפוי בנסיבות – לא בזמני השהות של הקטינים עם הצדדים ולא בעניין הכנסות הצדדים ובוודאי שלא מדובר בשינוי לא צפוי לרעתו של התובע.

1. יתרה מכך השינויים שכן חלו הם שינויים על הנייר בלבד – ובפועל התובע נעדר מחיי הקטינים באופן תכוף כשהנתבעת היא המטפלת העיקרית בכל דבר ועניין ומתאימה עצמה לשינויים שכופה עליה התובע על כל הכרוך בכך.

1. לעניין הכנסות הצדדים הרי שקיימות שלל ראיות למשלח ידו האמיתי של התובע ולנכסיו האמתיים, התובע לא הציג כל מסמך כדי להעיד על מצב כלכלי נוכחי.

1. יכולת השתכרותה של הנתבעת נמוכה ביותר לאור העובדה שהיא המטפלת העיקרית בקטינים.

1. התובע עושה כל שלאל ידו להתנקם בנתבעת תוך ניצול הליכים לרעה.

1. התובע הגיש תביעתו, תוך הסתרת מידע, מבלי שתמך אותה במסמכים הנדרשים לפי הדין בתביעה שכזו ומבקש להפחית מזונות קטינים מבלי שיש סיבה ראויה לכך.

דיון והכרעה

1. לאחר עיון במלוא התשתית הראייתית ושמיעת הצדדים בדיון ההוכחות שהתקיים לפניי, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.

1. ההלכה המשפטית קובעת, כי פסק דין למזונות אינו מהווה מעשה בית דין, ואין זה משנה אם פסק הדין ניתן לאחר שמיעת ראיות או מתוקף הסכמה בין הצדדים, וכי מקום שארע שינוי נסיבות מהותי ניתן לעיין בפסק הדין מחדש ראו: ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו(3) 187.

1. יחד עם זאת, נקבע בעמ"ש (ת"א) 33956-02-20 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (8.10.2020)‏ כי‏:

"על מי שמבקש להפחית מזונות, חלה חובה מוגברת לפעול בתום לב ולהציג את מלוא רכושו והכנסותיו. כפי שנקבע בעמ"ש 53288-03-18 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (13.11.18):   "התנאי של שינוי נסיבות מהותי הוא תנאי הכרחי בכדי לקבל תובענה לשינוי סכום מזונות פסוק, אך לא תנאי מספיק. בנוסף יש צורך בבחינת תום לב של מגיש התובענה (האיש או האישה) בהגשת התובענה. תום הלב, כך לטעמי, ייבחן, בין היתר, בשאלות הבאות: האם מגיש התובענה "משחק בקלפים גלויים" בכל הקשור למצבו הכלכלי בכלל והכנסתו בפרט... במצב דברים זה, נתון לבית המשפט שיקול הדעת שלא להורות על שינוי סכום המזונות הפסוק, אפילו גדל שכרה של המשיבה בשיעור משמעותי. כאמור יש לבחון במצב דברים זה את התנהלות מגיש התובענה לשינוי סכום המזונות הפסוק, ב"משקפי" תום הלב ומכלול יחסי בני הזוג".               

כפי שציין חברי כב' אב"ד השופט שוחט בתמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א נ' מ.ח  [פורסם בנבו] (17.5.06): "מי שתובע הפחתת מזונות צריך לבוא בידיים נקיות ולפרוש בפני בית המשפט את כל הכנסותיו בגילוי לב"....בבע"מ 3148/07 פלוני נ' פלוני [פורסם בנבו] (13.6.07) התייחס כב' השופט רובינשטיין לשיקול הדעת המסור לבית המשפט בבואו לדון מחדש בשאלת המזונות ובפסקה ו' נקבע כי: "במסגרת שיקול דעתו על בית המשפט להביט על התמונה בכללותה, ולהכריע לפיה האם בהתחשב במכלול הנסיבות של יחסי הצדדים יש מקום לאפשר דיון מחודש במזונות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לבחון האם הוגשה התביעה בחוסר תום לב. כבר נפסק כי לחיוב המזונות היבט חוזי..., הכפוף לדרישת תום הלב הקבועה בסעיף 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.. ".

ראו גם: עמ"ש (חי') 45821-03-20 (12.11.20) [פורסם בנבו]

עמ"ש 22962-03-20  (30.03.21) [פורסם בנבו]

עמ"ש 17590-01-20 (03.12.20) [פורסם בנבו]

1. יצוין כי הכללים דלעיל אינם כללים חדשים, בפסיקה נקבע ע"י ביהמ"ש המחוזי בעמ"ש 24533-11-12 (12.03.15) [פורסם בנבו] כי על העותר לשינוי חיוב במזונות לפעול בתום לב.

1. במקרה שלפניי התובע לא עמד בדרישת הפסיקה והוא לא הניח תשתית עובדתית וראייתית מספקת ודי בכך כדי לדחות את התביעה. 
2. במסגרת כתב התביעה טען התובע כי השתכרותו מסתכמת בסך של 5,000 ₪ וכי אין ביכולת התובע להפיק כל הכנסה נוספת ראו: ס' 10, ס' 22 לכתב התביעה. בפועל וכפי שהתברר בחקירה הנגדית, הכנסות התובע הן שונות בתכלית מהכנסתו המוצהרת בכתב התביעה.

1. כך למשל, הודה התובע כי הוא והנתבעת ביקשו, בשעתו, לרכוש דירה וליטול משכנתה בסך של 1,860,000 ₪, כאשר היה ברשותם הון עצמי בסך של 810,000 ₪ ראו: פרוט' עמ' 4 ש' 13-14. התובע לא הכחיש כי התשלום החודשי של המשכנתה היה אמור לעמוד על סך של 9,450 ₪ ראו: פרוט' עמ' 4 ש' 20-22.

1. כך למשל, הסכים התובע במסגרת פסק הדין לשלם לקטינים מזונות בסך של 5,000 ₪ לחודש בתוספת מחצית מהוצאות חינוך ורפואה חריגות כאשר סך זה – הוא בפני עצמו גבוה מהשתכרותו הנטענת של התובע, כאשר בנוסף באותה עת הודיע התובע כי הוא משלם שכירות בסך של 3,500 ₪ לחודש ראו: פרוט' עמ' 5 ש' 4-17.

1. כך למשל, הודה התובע כי הוא משלם את דמי המזונות "כמו שעון" ראו: פרוט' עמ' 3 ש' 7-9. כאשר עובדה זו לא מתיישבת עם הטענה אודות הכנסתו של התובע.

1. כך למשל, הודה התובע כי הוא טס לחו"ל לאמו ולמס' טיולים  ראו: פרוט' עמ'3 ש' 31-32, עובדה שאיננה מתיישבת עם השתכרותו הנטענת של התובע.

1. כך למשל, התובע הגיש את תביעתו בחלוף של 6 שנים ממועד מתן פסק הדין כאשר שינוי הנסיבות הנטען התרחש בסמוך למתן פסק הדין ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 1-7.

1. התובע ניסה להסביר את "הפלא הכלכלי" בזכות קבלת עזרה מבני המשפחה ראו: פרוט' עמ' 7 ש' 15,21,25-26, אולם טענה זו לא הוכחה ע"י התובע בכל דרך שהיא.

1. בנוסף גרסתו של התובע במהלך החקירה הנגדית לא הייתה עקבית וסדורה.

1. כך למשל, טען התובע תחילה כי אישור עקרוני למשכנתה אינו מוכר לו ראו: פרוט' עמ' 4 ש' 5-7, בעוד שמנגד טען כי --- ניסתה לעזור לצדדים ליטול את המשכנתה.

1. כך למשל טען התובע כי הוא מקבל עזרה מהמשפחה "מידי פעם" כשהוא זקוק ראו: פרוט' עמ' 5 ש' 34-35, בעוד שמנגד טען כי הוא "מסתדר" בזכות המשפחה או החברים ראו: פרוט' עמ' 7 ש' 15,21, 25-26.
2. כך למשל, תלושי השכר שצירף התובע לכתב התביעה, אינם מפרטים את פרטי חשבון הבנק אליו לכאורה מופקדת המשכורת ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 16-20.

1. כך למשל, תלוש השכר אינו כולל הפרשים לקרן פנסיה ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 21-22.

1. כך למשל גרסת התובע כי הוא עבד 3-4 פעמים בשבוע ראו: פרוט' עמ' 6 ש' 22, איננה מתיישבת עם היקף העבודה בהתאם לתלושי השכר (186 שעות שבועיות ו-22 ימי עבודה).

1. לא זו בלבד שניתן לדחות את התביעה מטעמים של גרסה לא אמינה של התובע – וביהמ"ש העליון הבהיר לאחרונה כי "שקרים אלו של בעל דין הנוגעים לעניינים המצויים בליבת המחלוקת – הם לבדם – צריכים היו לשמש בסיס לדחיית תביעתו ללא צורך בניתוח ראיות נוספות" ראו: ע"א 765/18 שמואל חיון נ' אלעד חיון ואח' (01.05.19) [פורסם בנבו] – אלא שהתובע לא אפשר את בירור התביעה במישור העובדתי והראייתי, שכן על פי הפסיקה, עת הוכח שינוי נסיבות מהותי, על ביהמ"ש לפסוק את דמי המזונות על יסוד נתונים עובדתיים כדלהלן:

• הערכת וקביעת צרכי הילדים לפי רמת החיים שהורגלו הילדים ערב הפירוד (צרכים תלויי שהות ובכללם מדור והחזקתו, צרכים שאינם תלויי שהות וצרכים חריגים).

• היכולות הכלכליות של הצדדים (לא רק הכנסותיהם הפנויות של ההורים אלא קביעת יכולת כלכלית מכל המקורות העומדים לרשות ההורים לרבות שכר עבודה).
• קביעת יחסיות ביכולת הכלכלית של ההורים זה מול זה.

ד.         חלוקת משמורת בפועל (שקלול הוצאות תלויות שהות ביחס היכולת הכלכלית של שני ההורים וקביעת גובה החיוב בהתאם).

ראו: עמ"ש (ת"א) 14612-10-16 פ.ב. נ' א.ב. (20.12.17) [פורסם בנבו]

1. גרסת התובע בכל הנוגע להיקף השתכרותו לא הייתה אמינה כאמור, משכך לא ניתן לערוך חישוב ולקבוע את יחס ההכנסות בין שני ההורים. כפועל יוצא לא ניתן להכריע בתובענה  בהתאם לקריטריונים שנקבעו בפסיקה.

1. בנוסף נקבע בפסיקה כי כאשר אין טיעון עובדתי סביר לגבי הצרכים, יש באפשרות בית המשפט לדחות תביעת מזונות רק בשל אי הוכחה נאותה ומדויקת של הצרכים וההוצאות ראו: בע"א 130/85 כהן נ' כהן, פ"ד מ(1) 69.

1. לטעמי כאשר אין טיעון עובדתי סביר ביחס להכנסות התובע יש לדחות את תביעתו גם מטעם זה.

1. לכל האמור יש להוסיף כי הנתבעת נחקרה באופן תמציתי ביותר ע"י התובע ולא נשאלה אף שאלה אודות טענתה ביחס להיקף השתכרותו. בתוך כך גרסת הנתבעת בכתב ההגנה שנתמכה בתצהיר תומך לא נסתרה, שכן מידע אודותיו לא נחקר המצהיר הוא מידע חלוט ראו: ע"א 444/84 עיריית חיפה נ' לוי פ"ד מ(1) 440.

1. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית התביעה.

1. לאור התוצאה ולאור הדרך בה בחר התובע לנהל את תביעתו אני מחייב אותו בהוצאות משפט בסך של 20,000 ₪.

1. המזכירות תסגור את התיק.

1. אני מתיר את פרסום פסק הדין, לאחר השמטת פרטים מזהים.

ניתן היום,  כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.