רושקין ואח' נ' נאות חן הגורן בע"מ ואח'

לפני תביעה בגין ליקויי בנייה.

טענות התובעים:

1. התובעים 1-2 הם בני זוג, אשר רכשו דירת מגורים מהנתבעות. בדומה לכך, גם התובעת 3, רכשה דירה מהנתבעות באותו הבניין (להלן ייקראו יחד: "התובעים"). התובעים חתמו, כל משפחה בנפרד, על הסכמי מכר ביום 13/3/11 לרכישת שתי דירות, ברחוב חטיבת הנחל 39 א', דירות מספר 38 ו-41 בהתאמה, בבניין משותף המורכב משני בניינים זהים, בחדרה (להלן ייקראו יחד:" הסכם הרכישה"). דירת התובעים 1-2 היא דירת פנטהאוז (דו קומתית) בקומות 9-10 בבניין ודירת התובעת 3 היא דירת דופלקס (דו קומתית) באותו הבניין (להלן: "הדירות").

2. הנתבעות הן שתי חברות קבלניות, שעיסוקן בבניית בתי מגורים ומכירתן, שתיהן בבעלות אותה המשפחה וכתובתן אחת.

3. התובעים מעלים מספר טענות עיקריות:

   • חוזה אחיד. לטענת התובעים, חוזה המכר עליו חתמו התובעים הוא חוזה אחיד וכל תנאיו נקבעו מראש בידי הנתבעות, לצורך שימושם גם עם דיירים נוספים. לטענתם, בחוזה זה ישנם תנאים מקפחים ויש לשנותם ולבטלם. כמו כן, טוענים התובעים כי חרף התניה בהסכם הרכישה המטילה על הנתבעות לשאת בעלות חיבור הדירות לחשמל- התובעים חויבו בסך של 1,500 ₪ בגין חיבור כל אחת מהדירות לחשמל ולכן, על הנתבעות להשיב סכום זה.

   • ליקויים בדירות. לטענת התובעים, הם שילמו את מלוא התמורה עבור דירותיהם לנתבעת 1 ובדירותיהם התגלו ליקויים. התובעים טוענים כי פנו פעמים רבות לנתבעות בבקשה לתיקון הליקויים, אך לא זכו למענה ענייני או מקצועי. כן נטען, כי במשך שנים, הנתבעות ביצעו עבודות תיקונים כושלות בדירות, המצריכות תיקונים חוזרים, כושלים גם הם. אם לא די בכך, ניסיונות התיקון גורמים לליקויים ונזקים נוספים. לטענת התובעים, גם בעת הגשת התביעה, הבטיחו הנתבעות לבצע תיקונים, בדומה לתיקונים הנעשים בכל שנה בדירות בעונה הגשומה, בשל בעיית רטיבות קשה בדירות. לטענת התובעים, ביום 5/6/14 נשלחה לנתבעות חוות דעת המהנדס בן עזרא (להלן: "חוו"ד בן עזרא") שניתנה עבור דירת התובעים 1-2. הנתבעות לא התייחסו לדברים, על אף שהבטיחו כי בתוך 60 יום תוגש חוות דעת נגדית מטעמן. בהמשך, ביום 20/11/14 נשלחה לנתבעות חוו"ד בן עזרא שהוכנה עבור דירת התובעת 3, אליה לא טרחו הנתבעות להתייחס כלל.

   • בהתאם לחוו"ד בן עזרא, בדירת התובעים 1-2 ישנם ליקויים שעלות תיקונם היא 293,504 ₪. לטענת התובעים 1-2, הנתבעות טיפלו ברטיבות שהייתה בחדר ההורים בדירתם במשך שנתיים, עד אשר בוצע התיקון הנדרש. נטען כי חלונות דירתם מחדירים רוחות והדבר מהווה מטרד ומפריע למגורים וכי הם הוטרדו בשל תיקונים כושלים פעמים רבות.

   • הליקויים בדירת התובעת 3, נאמדים בחוו"ד בן עזרא, בסכום של 275,267 ₪. לטענת התובעת 3, מאז קיבלה את החזקה בדירה היא "מתגוררת באתר בנייה" ואין חדר בדירתה, בו הנתבעות לא הרימו את הריצוף כדי לטפל ברטיבות. לטענת התובעת 3, עד היום ישנה רטיבות, כאשר הנתבעות מבצעות רק "תיקונים קוסמטיים" בכל עונה. עוד נטען, כי התובעת 3, נאלצה להוציא מכיסה 7,000 ₪ בגין "בריקים" לחדר השינה כדי להסתיר את סימני הרטיבות וכי מסתור הכביסה והמזגן שלה נפגעו, כאשר הנתבעות ניסו לבצע תיקון של ייצוב וחיזוק דוד השמש. כמו כן, נטען כי התריס החשמלי בסלון, נפל פעמיים וכיום הוא מקולקל, לאחר שהנתבעות ביצעו בו תיקונים כושלים וכי כאשר ישנה רוח, התריסים רועדים ומרעישים באופן היוצר מטרד. כמו כן, בחדר השינה בו מתגורר אביה המבוגר של התובעת 3, ישנה חדירה של מים מהחלון ומדלת היציאה למרפסת בקומה השנייה.

   • איחור במסירת הדירות- לטענת התובעים 1-2, דירתם נמסרה להם ביום 5/3/14 כלומר באיחור של כמעט שנה, כאשר לפי סעיף 20.1 להסכם הרכישה, הדירה הייתה אמורה להימסר 27 חודשים לפני המועד בו נמסרה, דהיינו ביום 13/6/13, אך הבנייה הושלמה רק ביום 5/6/14, לאחר סיום עבודת הריצוף. לטענת התובעים, הפיצוי המגיע לתובעים 1-2 בגין איחור של 11 חודשים ו- 20 יום הוא 28,000 ₪ בהתאם להסכם הרכישה לפיו הפיצוי המוסכם הוא 2,400 ₪ לכל חודש. לטענת התובעת 3, דירתה נמסרה לה ביום 27/4/14, אך במועד זה הדירה לא הייתה ראויה למגורים. הובטח לתובעת 3 שיבוצעו תיקונים, אשר לא בוצעו ובעקבות כך נשלח לנתבעות מכתב מטעם התובעת 3 מיום 20/6/14. לטענת התובעת 3, בהתאם להסכם הרכישה, מסירת הדירה הייתה אמורה להתבצע ביום 13/6/13, אולם רק ביום 20/6/14 היא קיבלה את הדירה, שכאמור לא הייתה ראויה קודם למגורים. מכאן כי המדובר באיחור של 12 חודשים ושבוע במסירה והפיצוי לו היא זכאית, לטענתה, עומד על 29,400 ₪, עפ"י הפיצוי המוסכם בהסכם הרכישה בסך 2,400 ₪.

   • ירידת ערך- לטענת התובעים 1-2 קיימת בדירתם ירידת ערך, אותה הם אומדים בהתאם לחוו"ד בן עזרא, בסך של 40,000 ₪, בשל הליקויים המפורטים בתביעתם.

     לטענת התובעת 3, קיימת בדירתה ירידת ערך אותה היא אומדת בהתאם לחוו"ד בן עזרא, בסך של 10,000 ₪ ,בשל הליקויים המפורטים בתביעה.

   • עגמת נפש- נטען כי התובעים סובלים רבות בכל עונה גשומה מתיקונים כושלים, מליקויי רטיבות, ליקויי גימור בדירות ונאלצים לנהל מאבק יום יומי מול הנתבעות המתעמרות בהם. לטענתם, המדובר באכזבה גדולה, טרדה, טרחה, אובדן ימי עבודה וכו'. התובעים העמידו ראש נזק זה ע"ס 60,000 ₪ סה"כ בגין שתי הדירות יחד. התובעים תומכים טענתם בתמונות מפרוספקט המכירה אל מול תמונות המצב בשטח שהן הפוכות ושונות לחלוטין. לטענתם, בכך הפרו הנתבעות התחייבותן לפיה הדירות ייבנו בסטנדרט בנייה מעולה ובהתאם לדין.

4. התובעים העמידו תביעתם על סך 600,000 ₪ לצורכי אגרה. לטענתם, לאור הליקויים שפורטו, הנתבעות התרשלו בכל הקשור לבניית הדירות וחל הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו" ועל הנתבעות להוכיח כי לא התרשלו בבנייה או במסירת הדירות. מכאן תביעת התובעים אשר לפני.

5. הנתבעות טוענות כי אכן שתיהן חברות משפחתיות, יזמיות בתחום הנדל"ן אשר בשליטת הגב' רונית כחלון, אך כל אחת מהן היא אישיות משפטית נפרדת ואין לקשור בין השתיים. לטענתן, התביעה נסמכת על חוות דעת שנערכה לפני כחמש שנים כאשר מועדי הביקורים הנקובים בה הם בחודשים מרץ ויוני 2014, כלומר עוד בתקופת שנת הבדק הראשונה. לטענתן, הליקויים הנטענים בחוות הדעת, טופלו זה מכבר ע"י הנתבעת 2, ככל שהתובעים אפשרו לעשות כן. לטענת הנתבעות, התביעה מהווה ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבונן שכן לא נפל רבב בהתנהלותן והדירות נבנו בהתאם לשביעות רצון התובעים ומתוך הסכמה כי באם יתגלו ליקויים, תיקונים שאינם דחופים, יטופלו ויתוקנו ב"שלב הבדק". לטענתן, התובעים לא אפשרו לנתבעות לבצע את התיקונים במלואם והערימו עליהן קשיים ודרישות המנוגדות להסכם הרכישה ביחס לביצועם, כדוגמת דרישה לביצוע עבודות לא דחופות "על אתר" וכן, דרישה לתיאום ביצוע העבודות, הן עם התובעים והן עם באת כוחם. לטענת הנתבעות, אם נותרו ליקויים באחריות הנתבעת 2, הרי שהם מזעריים ותיקונם נמנע כאמור ע"י התובעים. לטענתן, הזכות לבצע תיקונים בדירות היא זכות שבדין, שמקורה בחוק המכר (דירות), חוק חוזה קבלנות ובעיקר בהוראת הסעיפים שבין הצדדים, בהם סעיפים 38 ו-40 להסכם הרכישה.

6. לטענת הנתבעות, התובעים הם אלה שהפרו את ההסכמים, שעה שבחרו להגיש תביעתם מבלי לאפשר לנתבעות הזדמנות לתקן את הליקויים הנטענים. הנתבעות צירפו לכתב הגנתן שתי חוות דעת, עדכניות לחודש דצמבר 2018 אשר נערכו בידי המומחה האדריכל אבי גולדשטיין (להלן: "חוו"ד גולדשטיין"). המומחה מטעם הנתבעות העריך את הנזקים ועלות התיקון בדירת התובעים 1-2 בסך כולל של 11,650 ₪ ואת עלות תיקון הנזקים בדירת התובעת 3 בסך כולל של 8,300 ₪.

7. לטענת הנתבעות, גם הליקויים שבאחריות הנתבעת 2 טופלו זה מכבר, אך ככל ויוכחו ליקויים נוספים, הם אינם באחריות הנתבעות מכיוון שנגרמו בידי התובעים באמצעות קבלנים חיצוניים שהוזמנו לדירות או משום שחלה עליהם התיישנות עפ"י חוק המכר (דירות), תשל"ג- 1973. באשר לטענות התובעים ביחס לאיחור במסירת הדירות, טוענות הנתבעות כי דינן של הטענות בנושא להידחות, מאחר והמסירה בוצעה בהתאם להסכם המכירה, המאפשר לנתבעות לעכב את מסירת הדירות כדין, מבלי שהתובעים יהיו זכאים לפיצוי בגין איחור במסירה. כן, טענו הנתבעות כי הסכם הרכישה נחתם טרם כניסת תוקפו של תיקון מס' 5 לחוק המכר (דירות), התשל"ג 1973, באפריל 2011 ולכן, התיקון אינו חל על הדירות נושא התביעה.

8. לטענת הנתבעות, התובעים לא דיווחו כי הם קיבלו לפנים משורת הדין פיצוי בגין העיכוב במסירת הדירות ולכן, מושתקים עתה מלטעון בעניין זה. כמו כן, לא ציינו התובעים 1-2 כי הם נותרו חייבים לנתבעת 1 סך של למעלה מ 50,000 ₪. לטענת הנתבעות, הוסכם בסעיף 4.12 להסכם הרכישה עם התובעים 1-2 כי עבור שטח שהתווסף לדירה, ישלמו התובעים 1-2 סכום של 50,000 ₪, אך התובעים 1-2 לא הסדירו את חובם והנתבעות עומדות על זכותן לקבלו בדרך של הפחתה או קיזוז.

9. לעניין הסכם הרכישה, טענו הנתבעות כי התובעים 1-2 היו מיוצגים ע"י עו"ד, טרם החתימה על ההסכם, נוהל מו"מ ממושך עם הנתבעת 1, במסגרתו נערכו שינויים בכל אחד מההסכמים, במסגרת נספח ז' המהווה "נספח שינויים". נטען כי השינויים מבטאים את רצונם החופשי של הצדדים וכי אין המדובר "בחוזה אחיד", כטענת התובעים. עוד נטען כי עפ"י סעיפים 4.1,42 ו- 51 להסכם הרכישה, כל האחריות בגין הבנייה מוטלת על הנתבעת 2, אשר אליה הומחו זכויות מהנתבעת 1. בהתאם לכך, התובעים הצהירו במסגרת סעיפים אלה כי לנתבעת 1 לא תהיה כל חבות לעניין ליקויים או פיצויים בקשר לדירות. על כן, אין לתובעים עילת תביעה כנגד הנתבעת 1.

10. לטענת הנתבעות, התובעים נותרו חייבים לנתבעת 1 סך של 154 ₪ (כ"א מהמשפחות), בגין אי תשלום אגרות רישום הערת אזהרה, ויש להפחית סכומים אלה מכל סכום, באם ייפסק.

11. הנתבעות אינן מכחישות את המועדים בהם נמסרו דירות התובעים, אך מכחישות את התמונות אשר צורפו לכתב התביעה מאחר ולא ברור מיקום הצילומים, מועדם והקשר בינן לדירות התובעים. הנתבעות מאשרות את חלופת המכתבים בין באי כוח הצדדים ומוסיפות כי התובעים סירבו לנהל מו"מ ישיר עמן ולכן כל התקשורת הייתה באמצעות בא כוחם, דבר אשר סרבל את מתן המענה לתובעים. הנתבעות מתנגדות לחוות הדעת מטעם התובעים ולכל הנתונים המופיעים בהן ומציינות כי חוות דעת בן עזרא מתבססות על תקנים שאינם רלוונטיים, מאחר והתקנים הרלוונטיים, הם התקנים הנכונים למועד קבלת היתר הבנייה. עוד בהקשר זה נטען כי עצם הגשת חוות דעת ישנות, בשעה שנערכו שינויים ותיקונים רבים בדירה, מהווה חוסר תום לב דיוני והצגת מצג כוזב באשר למצבן האמתי של הדירות.

12. לטענת הנתבעות, בהתאם למקובל, התובעים הוזמנו במעמד מסירת החזקה בדירות לבצע סיור עם נציגי הקבלן, במהלכו נוהל פרוטוקול מסירה בו נרשמו ליקויים שנמצאו. לטענתן, התובעים עשו שימוש בזכותם לבדיקת הדירות טרם קבלת החזקה ומיצו זכותם עד תום, ללא הגבלה ובסיוע מלא מצד נציגי הנתבעות. ולכן, התובעים מנועים כיום מלהעלות טענות בנוגע לליקויים בדירות, אשר היה ניתן לגלותם במעמד רישום פרוטוקול המסירה. לטענתן, בהתאם להסכם הרכישה, כל הליקויים להם טוענים כיום התובעים ולא עלו בפרוטוקול המסירה- נגרמו לאחר מועד מסירת הדירות ושלא עקב עבודות הבנייה שביצע הקבלן. חזקה זו נטענת גם על פי הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו".

13. הנתבעות חוזרות על עמדתן כי באם תתקבל תביעת התובעים, עומדת לנתבעות הזכות לבצע כל עבודת תיקון, במקום תשלום השווי, מאחר ועבודות התיקון הן במהותן כאלה שדינן לקבל טיפול במסגרת תקופת הבדק, הנתבעות מתנגדות לטענות התובעים ביחס לירידת ערך, כיוון שלא ניתן להתבסס על דרך האומדנה וכי הן בניגוד לדיני הראיות ואף נדחו בחוו"ד גולדשטיין.

14. הנתבעות מוסיפות וטוענות כי התובעים הם חלק מקבוצת תובעים בתביעה נוספת שהוגשה כנגד הנתבעות בת"א 44117-11-14 בבית המשפט המחוזי בחיפה (להלן: "ההליך במחוזי") ולכן, יש למחוק מהתביעה כל רכיב אשר התבקש במסגרת ההליך במחוזי כיוון שלא נתן לתבוע את הנתבעות פעמיים על אותו רכיב, כגון ליקויים ברכוש המשותף ועוגמת נפש.

     

    דיון :

    האם הסכם רכישת הדירות הוא חוזה אחיד בעל תנאים מקפחים-

15. לטענת התובעים, הסכמי הרכישה עליהם חתמו לשם רכישת דירותיהם הם בבחינת חוזים אחידים בעלי תנאים מקפחים שנקבעו מראש ע"י הנתבעות ונועדו לשמש את כל רוכשי הדירות בפרויקט. לעומת זאת, לטענת הנתבעות, אין המדובר בחוזה אחיד כלל ולראייה התובעים 1-2 הסתייעו לאורך כל ההתקשרות עם הנתבעות בעו"ד מטעמם ואף ניהלו משא ומתן טרם החתימה על הסכם הרכישה, במסגרתו שונו סעיפים בהתאם לבקשת התובעים 1-2 שבאו לידי ביטוי "בנספח השינויים" – נספח ז' להסכם המכר. עיון בפסיקה מלמד כי לא כל שינוי שנעשה בחוזה "סטנדרטי" במשא ומתן בין הצדדים ימנע הכרה באותו החוזה כחוזה אחיד. אולם, בכל מקרה ומקרה יש לבחון מהם השינויים שהוכנסו, מבחינת טיבם והיקפם ולהכריע לעניין סיווג החוזה כחוזה אחיד. חוק החוזים האחידים, תשמ"ג- 1982 והפסיקה מתייחסים בעיקר לאופיו של משא ומתן ביחס לתניות החוזה. נקבע כי ככל שהמשא ומתן חולל שינוי משמעותי הן מבחינת ריבוי השינויים והן מבחינת טיבם והיקפם הכספי, כך לא ניתן עוד לראות בחוזה המכר כחוזה אחיד.

16. יחד עם זאת, הלכה היא כי "עילת תביעה בגין תנאי מקפח בחוזה אחיד, לרבות חוזה אחיד התלוי בתנאי, נולדת עם כריתת החוזה, וממועד זה יש להתחיל את מניין הימים לצורך ההתיישנות", ראו לעניין זה רע"א 6734/09 סלון ירושלים מוצרי חשמל בע"מ ואח' נ' כלליר תפעול והחזקה בע"מ ( 26/8/12) (פורסם במאגרים). בענייננו, שני הסכמי רכישת הדירות, נחתמו ע"י התובעים ביום 13/3/11. כלומר מניין הימים להתיישנות הטענות בנושא חוזה אחיד ותנאים מקפחים, החלה ממועד זה. התביעה הוגשה בחודש 10/18 ומכאן שחלפו למעלה משבע שנים ממועד כריתת החוזה ולמעשה הטענות בנושא זה התיישנו ועל כן, אין עוד מקום להוסיף ולדון בהן- והן נדחות.

    פיצוי בגין איחור במסירת הדירה

17. לטענת התובעים בהתאם להסכם הרכישה, משך הבנייה היה אמור להיות 27 חודשים אולם היא התארכה מעל ומעבר כך שהתובעים 1-2 קיבלו את דירתם ביום 5/6/14 במקום ביום 13/6/13, כלומר באיחור של 11 חודשים ו- 20 יום. התובעת 3 קיבלה את דירתה אך ביום 20/6/14, במקום 13/6/13, כלומר באיחור של 12 חודשים ושבוע. לטענת הנתבעות, סעיפי ההסכם כפי שפורטו מאפשרים להן לדחות את מועד מסירת הדירות, מבלי צורך במתן פיצוי לתובעים. עם זאת, טוענות הנתבעות כי התובעים 1-2 פוצו זה מכבר בסך של 6,800 ₪ בגין איחור במסירת הדירה, טענה אליה התובעים לא התייחסו כלל בכתבי טענותיהם וניתן להסיק מכך, כי אכן קיבלו את הפיצוי האמור.

18. הלכה פסוקה היא כי למועד מסירת הדירה חשיבות רבה. ראה ברע"א 6605/15 אילנה שמש נ' ספייס בניה ויזמות בע"מ (21/2/16); בע"א 7991/07 רפאלי נ' רזין (12/4/11); ע"א 148/77 רוט נ' ישופה, פ"ד לג(1) 617. פעמים רבות קיימים פערי כוחות בין הצדדים להסכם המכר, כאשר כוח המיקוח ויכולת התמרון של קונה הדירה, נסוגה מפני אלה של מוכר הדירה (ראה בפס"ד שמש ופס"ד רוט המאוזכרים לעיל). לכן, יש לנהוג במשנה זהירות, בהגנה על זכויותיהם של רוכשי הדירות.

19. נוכח החשיבות הרבה במועד מסירת הדירה ופערי הכוחות כאמור נקבע בפסיקה כי תניות בהסכמי מכר, אשר מקנות לקבלנים גמישות באופן בלתי מוגבל בדחיית מועד המסירה, ייחשבו לתניות מקפחות. ראה בע"א 449/85 היועץ המשפטי לממשלה נ' גד חברה לבניין בע"מ, פ"ד מג(1) 183. אף חוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 תוקן באופן שנועד להקטין את פערי הכוחות בין הצדדים לחוזה מכר, לחזק את מעמד הרוכש ולתמרץ את המוכר (הקבלן) להימנע מאיחור במסירת הדירה. ראה האמור בסעיף 5א בחוק המכר (דירות). בסעיף 7א(א) לחוק, נקבע כי אין להתנות על הוראות החוק אלא לטובת הקונה. עם זאת, בית המשפט העליון אשר נדרש לשאלת האפשרות להגביל, באמצעות תניות בחוזה המכר, את זכותו של רוכש דירה לקבלת פיצויים במסירה – הבחין בין הוראות חוזיות שמשמען הסכמה על מועד מסירה חדש ובין הוראות חוזיות שמשמען תניית פטור "המתחפשת" לתניה שעניינה הסכמה על מועד מסירה חדש, כך שהלכה למעשה, נועדה כדי לפטור את המוכר מחובת הפיצויים בהתאם לחוק המכר. ביהמ"ש העליון הכיר באופן עקרוני, בכך שהסכם מכר עשוי לכלול הסכמות לשינוי המועדים המוסכמים בגין בקשות שינויים.

20. בענייננו, על אף שלטענת הנתבעות ניתן פיצוי לתובעים 1-2 עקב האיחור במסירה, לפנים משורת הדין, הרי שלמעשה הן מודות בעיכוב שחל במסירת הדירות. גם אם נקבל את עמדתן והסעיפים המאפשרים עיכוב במסירה, ובכללן טענת הנתבעות בכל הנוגע למזג אוויר חריג המונע המשך בניה והטלת סגר על אזור איו"ש המעכב את הבניה, הרי שמדובר לכל היותר באפשרות איחור ב 180 יום שהם 6 חודשים בלבד, בעוד שמשך העיכובים המתוארים הם כשנה. בחישוב סכום הפיצוי שניתן לתובעים 1-2 בחלוקה לסכום הפיצוי המוסכם העומד ע"ס 2400 ₪ לחודש, נראה כי הם פוצו בפועל, בגין כחודשיים איחור. כלומר יש להוריד מסכום הפיצוי המגיע לתובעים שישה חודשים עליהם הוסכם בהסכם המכר, חודשיים נוספים בגינם כבר פוצו בידי הנתבעות ועדיין יש לפצותם בגין שלושה חודשי איחור ועשרים יום כלומר 8800 ₪.

21. התובעת 3 אשר דירתה נמסרה לה בעיכוב של למעלה משנה, בשונה מהתובעים 1-2, לא זכתה "לפיצוי לפנים משורת הדין" מהנתבעות. התובעת 3 לא הייתה מיוצגת בכל שלבי ההתקשרות עם הנתבעות. מאחר ותקופה של כחצי שנה נכללת באורכות ההסכם כאמור לעיל, הרי שהתובעת 3 זכאית לפיצוי בגין 6 חודשים ושבוע, שהם 14,960 ₪, בהתאם לסכום הפיצוי המוסכם לחודש.

    אחריות הנתבעות לליקויי בנייה ואי התאמות

    רשלנות:

22. עוולת הרשלנות מורכבת משלושה יסודות. חובת זהירות (מושגית וקונקרטית), התרשלות ונזק. על התובע פיצויים בגין עוולת רשלנות, הנטל להוכיח קיומו של קשר סיבתי בין הנזק להתרשלות.

23. חובת זהירות מושגית: הכלל הוא שבמקום שהנזק צפוי מבחינה פיזית, חובה לצפותו מבחינה נורמטיבית (ע"א 243/83 -עיריית ירושלים נ' אלי גורדון, פד לט(1), 113(11/02/1985) בענייננו חובה זו מתקיימת מכוח ההתקשרות החוזית בין הצדדים ונוכח היות הנתבעות החברות הקבלניות בפרויקט, כאשר הנתבעת 1 היא החברה הקבלנית אשר בנתה את דירות התובעים ומכרה אותן לתובעים ואילו הנתבעת 2 הייתה הקבלן המבצע. על הנתבעות מוטלת חובת זהירות כללית להבטיח את תקינות ושלמות העבודות אותן הן מבצעות. על הנתבעות חובת זהירות כלפי מי שעלול להיפגע מאי קיום החובות המוטלות עליהן בהתאם להסכם ולדינים הרלבנטיים. לפיכך, חובת הזהירות המושגית מתקיימת. חובת הזהירות מתקיימת בענייננו אף בהתאם לחוק המכר (דירות), התשל"ג -1973.

24. חובת זהירות קונקרטית: במסגרת חובת הזהירות הקונקרטית, על בית המשפט לבחון האם בין המזיק לניזוק התקיימו יחסי קירבה שבעטיים היה על המזיק לצפות את קרות הנזק ,הן במישור הפיסי והן במישור הנורמטיבי, בכפוף לקיומם של שיקולי מדיניות משפטית המצדיקים, בנסיבות המקרה, את צמצום היקף האחריות הנזיקית. ראה בע"א 145/80 שלמה ועקנין נ' המועצה המקומית בית שמש, פ"ד לז(1) 113.

25. בענייננו תנאים אלה מתקיימים. הנתבעות שימשו כאמור כקבלניות הפרויקט, אשר תכננו ובנו את דירות התובעים. בנסיבות אלו היה על הנתבעות לצפות את גרימת הנזק ומשכך, ראוי להטיל עליהן אחריות. בין התובעים לנתבעות נקשר כאמור קשר חוזי והתובעים סמכו על הנתבעות כי הן תבצענה את העבודה לשביעות רצונם ובהתאם למוסכם. בנסיבות אלו, חבות הנתבעות אף בחובת זהירות קונקרטית כלפי התובעים, בגין נזקים שנגרמו לדירותיהם, כתוצאה מליקויים בתכנונן ובבנייתן.

26. התרשלות/קשר סיבתי: בעילה של רשלנות יש להוכיח בין השאר את הקשר הסיבתי בין התרשלות המזיק לנזק. יש להוכיח שההתרשלות היא זו אשר גרמה לנזק, כלומר שלו הייתה נמנעת ההתרשלות, היה נמנע גם הנזק ,ראה בע"א 278/93 עלי דעקה נ. בי"ח כרמל פ"ד נג(4) 526.

27. את הקשר הסיבתי העובדתי יש לבחון עפ"י מבחן הצפיות, כלומר אשמו של המזיק הוא גורם מכריע לנזקיו של הניזוק, אם המזיק כאדם סביר צריך היה לצפות כי אשמו יביא לנזקו של הניזוק. קשר סיבתי משפטי לעומת זאת, ניתן לעגן בלשון החוק הרלבנטי עצמו, וההכרעה הינה על פי שיקולי מדיניות ושכל ישר. אם בהשתלשלות העניינים התערב גורם זר (הניזוק או אחר)- אזי יש בכך כדי להפסיק את הקשר הסיבתי המשפטי, ככל שהתערבותו של אותו גורם זר אינה בגדר הצפיות הסבירה. ראה בע"א 358/83 שולמן נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד מב(2) 844.

28. במקרה דנן, היה על הנתבעות, בעלות מומחיות בתחומן, לצפות את התרחשות הנזק. היה על הנתבעות לצפות כי בניה רשלנית תביא לליקויים ומכאן לנזק. במחדליהן של הנתבעות הן יצרו סיכון בלתי סביר, שכן אלמלא התרשלותן, סביר להניח כי הנזק שנגרם לתובעים היה נמנע. משכך, הוכח אף הקשר הסיבתי בין התרשלות הנתבעות לנזק אשר נגרם לתובעים. העובדה כי הנתבעות הסכימו, בטרם ההליך המשפטי ואף במהלכו לתקן חלק מהליקויים מצביעה על כך שהגורם העיקרי והמכריע לליקויים בדירות התובעים, הוא אופן ביצוע התכנון והבניה ע"י הנתבעות.

    חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט:

29. מטעם בית המשפט מונה המומחה מר צביקה רום- מהנדס אזרחי (להלן: "המומחה"). המומחה ביקר בדירת התובעים 1-2 ביום 12/1/20 בנוכחות התובעת, האדריכל אבי גולדשטיין ומר ניסים בוזגלו מטעם הנתבעים. המומחה ביקר בדירת התובעת 3 ביום 11/2/20 בנוכחות התובעת 3, אדריכל אבי גולדשטיין ומר ניסים בוזגלו מטעם הנתבעות. מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש זרועו הארוכה של בית המשפט, הוא מוחזק כגורם אובייקטיבי ומקצועי שאין לו כל עניין עם האינטרסים של הצדדים, וחזקה כי יעשה את מלאכתו נאמנה וינהג באופן מקצועי. ראה לעניין זה: בר"ע 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4), 673; בר"ע (חיפה) 776/06 דורון רז עו"ד נ' אילו פרוינד, תק- מח 2006(4), 5378; ת.א. (מחוזי- ים) 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, תק-מח 2007(4) 3579. עם זאת, ההכרעה נותרת תמיד בידי בית המשפט, והוא המחליט בסופו של דבר, על סמך טיעוני הצדדים ומכלול הראיות, האם לאמץ את חוות הדעת במלואה או בחלקה.

30. בענייננו, כפי שיפורט להלן, חוות דעת המומחה הייתה מפורטת ומנומקת. המומחה נתן מענה ברור לשאלות שהוצגו בפניו במסגרת חקירתו בפני. המומחה בחקירתו התגלה כמומחה האמון על מומחיותו ומלאכתו אשר הגיע למסקנותיו בצורה מקצועית ושקולה, תוך התייחסות לנתונים השונים אשר עמדו לפניו. לפיכך מצאתי לנכון לאמץ את מסקנות המומחה כפי שיפורט להלן. יודגש כי המומחה נחקר באריכות על חוות דעתו. בחוות דעתו מיום 1/3/20 העריך המומחה את עלות התיקונים הנדרשים בדירת התובעים 1-2 בצירוף 10% פיקוח ובתוספת מע"מ- בסך כולל של 58,353 ש"ח, ועלות התיקונים הנדרשים בדירת התובעת 3 בצירוף 10% פיקוח ובתוספת מע"מ, הוערכה בסך כולל של 59,356 ₪, תוך קביעת הממצאים הבאים:

31. דירת התובעים 1-2:

    • באשר לליקויים הכללים- נמצא חור מיותר במשקוף בחלקו העליון, יש לסגור את החור ולצבוע מחדש את המשקוף. כמו כן, נמצא כי מנגנון הנעילה אינו תואם את הדרישה ואין עוקץ כלפי הרצפה. יש בריח שאורכו עד 1 ס"מ ואישורי הספק שהועברו חלקיים בלבד ואין נעילה כלפי הרצפה. יש להעביר את אישורי הספק לגבי עמידות בתקן 2.92 ועל כך שהדלת שהותקנה היא הדלת שאושרה או להחליף את הדלת. המומחה נשאל בחקירתו על אישור יצרן הדלת אשר הועבר והבהיר כי אין המדובר באישור עמידות בתקן אשר נדרש על ידו. ביחס למטבח, אכן הוא בצבע מט ולא ברור מהו הפגם האסטטי ולכן, נותר הדבר להכרעת בית המשפט. בדומה לכך, נותר להכרעת בית המשפט, הממצא לפיו 3 נקודות חשמל שקועות בתוך הקיר. החיפוי באזור זה הוא בגובה 14 ס"מ, גובה תחתית השקעים 17.5 ס"מ ו- 24 ס"מ, קרמיקה שהייתה הורדה ונותר חיפוי ואביזרים ע"ג הקיר. נטען כי בוצע ע"י התובעים ולא הנתבעות. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 2,500 ₪.

    • באשר למרפסת הסלון- נמצא כי מסילות הרשתות שבדלת היציאה למרפסת שנטען כי הן רופפות –תוקנו. נמצא כי בתריס בדלת היציאה אל המרפסת אין חדירת אויר, תפעול התריס אינו חלק והוא עובד בקפיצות ונדרש לתקנו. עוד נמצא כי אכן יש סדק אנכי בקיר המפריד בין 2 המרפסות, אך אין סימני שקיעה ברצפה. המומחה קיבל את תגובת הקונסטרוקטור שתכנן וביקר את עבודת הנתבעות. נקבע כי לאור האמור, נדרש תפר הפרדה, יש לחרוץ את הסדק, להוסיף חומרים ומעל פח מחובר לצד אחד ומכסה לצד השני. מעליו יש לבצע טיח או חיפוי דוגמת הקיים. באשר לטענות כי אדנית במרפסת בוצעה ללא שיפועי ניקוז וכי הם נוספו לאחר מעשה על שכבת האיטום- נקבע כי מאחר והאדנית מרוצפת לא ניתן לקבוע זאת, אך נמדד שיפוע של 0.1% בלבד. לא ברור איזה איטום בוצע וכן, לא בוצעו רולקות יש לפרק ריצוף ולוודא שבוצע איטום, להוסיף רולקות ולבצע 2 שכבות ע"ג הרולקות שיתחברו לאיטום הקיים וכן, לבצע בדיקת הצפה למשך 48 שעות בגמר הביצוע. בנוסף, נמצא כי יש לבצע איטום מסביב לצנרת. יחד עם זאת, נמצא כי אריח קרמיקה שבור בין האדנית למרפסת- תוקן. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 2,000 ₪.

    • באשר לחדר שירותי האורחים- נמצא כי בניגוד לטענות התובעים, שטח החדר הוא 1.3 מ"ר ועפ"י תקנה 2.04 שטח מינימלי של בית שימוש לא יקטן מ 1.1 מ"ר והרוחב המינימאלי בין הקירות לא יפחת מ 0.8 מ' ולכן, בהתאם לנתונים, החדר עומד בתקנות ואין ליקוי. ביחס לטענה שהועלתה בעניין הוונטה, נמצא כי הייתה וונטה שבוטלה ע"י התובעת. משכך לא מגיע פיצוי.

    • באשר לדלתות הפנים- נמצא כי ההלבשות הוחלפו ונדרש ליישר הלבשה עליונה ולסגור פתחים בכל ההלבשות. ביחס לדלתות החדרים הרטובים, לא נמצאה מדבקה. כמו כן, נמצא שבוצע תיקון של ההלבשה בחדר הרחצה ויש לסגור פתחים עליונים של ההלבשות. עוד נמצא, כי אכן הדלת בחדר השינה של ההורים, מותקנת כך שציר הדלת נמצא במרכז הקיר שעוביו למעלה מהמסומן בתוכנית. טענת מומחה ההגנה בעניין זה, אינה סבירה בעיני מומחה בית המשפט ולכן קבע כי יש לדאוג למשקוף בעובי הקיר כמסומן. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 860 ₪.

    • באשר לחדר הרחצה- נמצא כי בניגוד לנטען, קיימת מקלחת. כמו כן, ביחס לטענות כי הרוחב הקיים לא מאפשר מעבר מכונת כביסה סטנדרטית ברוחב 60 ס"מ- נמצא כי בוצע שינוי בחדר האמבטיה לעומת התכנון בהיתר, לבקשת התובעים והמעבר שבוצע הוא ברוחב 54 ס"מ. לפי התכנון בהיתר הייתה אמורה להיות מצד האסלה אמבטיה צמודה לדלת והאסלה תוכננה לצד השני של הקיר ובכך היה מובטח מעבר תקני. נקבע כי לא ניתן לבצע עבודות בניגוד לתקן גם אם הן מתבקשות ע"י בעל הדירה מאחר ואין סמכות מקצועית לכך וכי הפתרון המוצע ע"י המומחה בן עזרא- סביר. עוד נמצא כי אכן, דוד המים החמים מקטין את אורך חבלי הכביסה- וכי עפ"י ההיתר, הדוד היה אמור להיות בצד השני של אדן החלון, רוחב התלייה אינו מאפשר להרחיק את הדוד מאדן החלון, למרות שהמירום שבוצע מאפשר שימוש טוב יותר. סה"כ האורך שנותר לתלייה הוא 1.3 מ' ולכן, לדעת המומחה אין ליקוי. כמו כן, נמצא שאין ליקוי באופן הגישה לחבלי הכביסה, שכן כאמור בוצע שינוי במקום המקורי של האסלה ומכיוון שמדובר באסלה תלויה, היא בולטת יותר החוצה והרוחב בין כנף החלון לאסלה הוא 24 ס"מ ולכן הוא עומד בתקן. בנוסף, ביחס לטענה כי דוד המים אינו מעוגן לבניין, נקבע כי יש להעביר אישור קונסטרוקטור לפרט התליה שאושר ע"י החברה שהתקינה. נמצא כי איטום משטח הכביסה פגום, אין רולקות, איטום חלקי ומריחת האיטום ע"ג רשת הניקוז מונעת אפשרות לפתיחה ותחזוקה ונדרש לבצע רולקות, להחליק את המשטח ולבצע איטום מחדש. ביחס לטענה כי אין גישה בטיחותית ונוחה למשטח הכביסה לצורך תחזוקה וניקיון- נמצא כי אין סולם והוא אינו נדרש. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 2,500 ₪.

    • באשר לממ"ד- נמצא כי אכן ישנו גימור לקוי של טיח ליד מסגרת הדלת, בתוך הממ"ד ויש לשפר את הטיח ליד הדלת מבפנים. בדומה לכך, יש גם לשפר את איטום הסיליקון בחלון בין מסגרת האלומיניום למסגרת הפלדה. נמצא כי סף החלון, בחלק האופקי של חיפוי החוץ חשוף, ללא גימור ויש לתקנו. לעומת זאת חלון המגן תוקן וכך גם ביחס לארבעת מוקדי הרטיבות בחדר הרחצה שנטענו. בנוסף, נמצאה צביעה לקויה של סף החלון והמסגרת וכתמים של סיליקון ויש להוריד את הסיליקון שנמרח על המשקוף התחתון ולהשלים צביעה. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 1,100 ₪.

    • באשר לחדר הרחצה הורים- נמצא כי אכן החלון מעל האסלה רופף, ללא מגביל פתיחה ופינת החלונות יוצרת מפגע בטיחותי. החלון נפתח 45 מעלות ובכך יוצר אפשרות לפגיעה במשתמש תחתיו ונדרש להתקין מגביל. יחד עם זאת, בפרוטוקול המסירה נמצא כי התובעת ביקשה לא להתקין את המגבילים וקיבלה את המגבילים לידיה ולכן, אין ליקוי.

    • מדרגות לקומה א'- נמצא כי אכן המדרגות אל קומה א' בנויות בניגוד לכל התוכנית מבחינת מספר המדרגות וצורתן וכי מדרגה 7 היא מדרגה טרפזית ולא מלבנית כמופיע בתוכנית ומספר המדרגות וחלוקתן אינו תואם לתוכנית המכר. כמו כן, בפינת מדרגה מספר 12 נמצאה בליטה שאינה מופיעה בתוכנית. עוד נמצא כי המדרגות הטרפזיות מנוגדות לתקנה 3.2.2.22, נמצאה אי התאמה בדרישות עומק השוליים, ביחס למדרגות מספר 8,10, ו-11 ובכולן נמדדו מידות משתנות וקטנות מ 26 ס"מ. עוד נמצא כי אכן המדרגות שבוצעו אינן עומדות בתקנות ונדרש לבצען מחדש בהתאם לדרישות המגבלות התקנה. נמצא כי אין מאחז יד ונדרש להוסיפו וכן, להוסיף מעקה או לשנות את מיקום המעקה לחלק הפנימי של המדרגות. נמצא כי המעקה הוחלף במעקה זכוכית, וכי ספי השיש של המדרגות בחלק התחתון בולטים 6-8 ס"מ אל כיוון המעבר ,יחד עם זאת, עם החלפת המעקה המקורי ע"י התובעת למעקה זכוכית, הבליטות כלולות בתחום המעקה המכסה עליהן ולכן, לדעת המומחה אין ליקוי. כמו כן ובניגוד לנטען, לא נמצא אדן שיש אופקי מפורק במפלס המדרגות העליון. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 12,800 ₪.

    •  באשר לעליית הגג- נמצא כי למרות טענות התובעים לליקויים בנישה שמחוץ לעליית הגג, הנישה בוטלה ע"י התובעת. נמצא כי דלת האלומיניום וזיגוג בחדר עליית הגג- יציאה אל המרפסת לקויה והתריס נתקע ולכן נדרש לכוונו. ביחס לרוחב הדלת, נמצא כי 2 הכנפיים ברוחב 68 ס"מ כל אחת ולמרות שהמומחה בן עזרא הפנה לתקנה 3.2.1.3, הרי שהתקנה מתייחסת לרוחב של פתיחת דלתות שהן חלק מדרך מוצא, אך במקרה זה הדלת אינה חלק מדרך מוצא ולכן, אינה נדרשת לעמוד בתקנה זו. נמצא כי התובעת ביצעה הוספת דלת פנימית בין חדר המדרגות לחדר בעליית הגג. עוד נמצא כי אכן דלת הפלדה ליציאה אל המרפסת אינה נפתחת בזווית של 90 מעלות. נקבע כי אומנם אין תקן לפתיחה של 90 מעלות כרשום בחוו"ד גולדשטיין , אולם סביר בעיני מומחה בית המשפט שכל דלת תפתח ב 90 מעלות וייתכן אומדן להזזת הברז שחוסם פתיחה. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 750 ₪.

    • באשר למרפסת הגג- נמצא כי אכן המעקה הבנוי ומעקה הזכוכית, זה לצד זה בנויים תוך יצירת מעקה אשר גובהו פחות מ 105 ס"מ במפגש המעקים. נדרש להוסיף הגבהה ל 105 ס"מ כנדרש. ביחס להתאמה לתוכנית המכר, נמצא כי בהתאם לאמור בעמוד 89 למפרט המכר בהערות -השילוב שבוצע עונה על הנדרש. כמו כן, נמצא בשיש המעקה הבנוי שיפוע לקוי, יש לנקות את המעקים מחומרי בנייה, נדרש להסיט את המעקה החיצוני, לשם טיפול והתקנת מכסה. ביחס למדרגות פלדה למרפסת העליונה , נמצא כי מדובר במדרגות קשתיות, ישנן 7 מדרגות היוצרות רבע מעגל כנטען. נמדד עומק השלח במרחק 30 ס"מ מהקצה הפנימי נמדד 16 ס"מ כנטען, אולם לפי תקנה 3.2.2.21 נדרשים 19 ס"מ. בנוסף, לא מתקיימת הדרישה לפיה הרדיוס עד לפנים המדרגות יהיה כפול מרוחב המדרגות. נקבע כי יש לתכנן מחדש מדרגות תקניות ולא נדרשת הוצאת היתר בנייה, יש לפנות את המדרגות הקיימות ולבצע חדשות תחתן. בנוסף נמצא כי גובה המעקים מעל קצות השלחים נמוך מדי ודרושים 90 ס"מ. בתוכנית המכר סומנו מדרגות לולייניות הכוללת 4 מדרגות אולם, נמצאה אי התאמה לתוכנית המכר וכן, המרווח האופקי בין אנכי המעקה הוא מעל 10 ס"מ ונדרש לתקנם. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 17,900 ₪.

    • באשר לריצוף וחיפוי קרמיקה- נמצא כי בקומת הכניסה, מרפסת, אמבטיית הורים, אמבטיה כללית אין תפר הפרדה גמיש בהיקף האריחים, בשאר המקומות, עובי ביצוע הרובה קטן מאוד, לעיתים עד 2 מ"מ ולכן אינו יכול להיחשב כתפר הפרדה. מומחה בית המשפט מסכים עם הסברי המומחה גולדשטיין מטעם הנתבעות, בעניין זה, אם כי תפר הפרדה נועד על מנת לאפשר התכווצות והתפשטות של המרצפות מול החיפויים ולשם כך דרוש מרווח. לכן, למרות שלא נדרש חומר גמיש, העובי המינימלי אינו יכול להיות קטן מ3 מ"מ ואם התפר אינו גמיש- עדיף שיהיה לפחות 4 מ"מ. על כן, ניתן אומדן לביצוע תפרים תוך שימוש בדיסק ללא פירוק פנלים או חיפויים ומילוי אפשרי ברובה. נמצא כי פתח חדר השינה של ההורים- תוקן, אך אדן החלון בשני חלונות חדר השינה ובחדר הרחצה של ההורים, חודר ויש לשפר את האיטום בין הגליף לאדן וכן, לשפר את עבודות הטיח והשפכטל ,להוריד מריחות צבע מהאלומיניום ולשפר סיליקון. עוד נמצא כי אדן השיש בדופן קיר המרפסת אינו חודר ומהווה מוקד לכניסת מים ולכן, יש לפרק שכבה ראשונה של פסיפס, להוסיף זווית אלומיניום, להתקין מעליה את הפסיפס ולאטום. נוסף לכך, נמצא כי תוקנו הליקויים שנטענו בדבר כתמי חומרי בנייה על האריחים וכי הקיר הצדדי והמשכו הבנוי תחת מעקה הזכוכית אינם במישור אחד. עוד מצא המומחה, התפוררות של הרובה , לא ניתן לראות אם הניקוז כפול, תיקון הרובה במסגרת החזקת הדייר. נמצא כי אכן פתח הניקוז הותקן במרכז פינת הרחצה אך לדעת המומחה אין בכך ליקוי. כמו כן, לא נמצאו סימני סדיקה ברובה מסביב לאריחים ויש לקבל תוצאות בדיקת מעבדה לבדיקת הדבקות, שכן לא ניתן לקבוע קיומו של ליקוי עפ"י צליל. לא נמצאו ליקויים בדמות ריח פגום וגם השיפוע שנמדד מהכיור לכיוון האסלה עומד בתקן, שכן מותרת סטייה של 2 מ"מ לאורך 2 מטר. נמצא כי נדרש לתקן גימור ריצוף ליד מזוזות הדלת, אולם בשורש המזוזה גימור הריצוף נמצא תקין. בפינות בחיפוי האסלה באזור החלון תוקן ליקוי גימור אולם בדופן האנכי, נמצא פרט שאינו מודבק כראוי ויש לשפרו. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 4,430 ₪.

    • באשר לקומה העליונה- לא נמצאו סימני רטיבות בקומה התחתונה, בוצע כיסוי בשליכט צבעוני ולכן, לא נמצא בליטה בקיר מרפסת עליונה ללא גימור, כנטען.

    • באשר למרפסת קומה עליונה- נמצאו מספר מקומות במרפסת הגג, בשני המפלסים, כתמי חומרי בנייה ע"ג אריחי ריצוף וחיפויי הקירות ונדרש לתקנם. נמצאה רובה מתפוררת ליד אריח אחד בכניסה לפרוזדור, אך לא ניתן לשייך זאת לנתבעות בשלב זה. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 250 ₪.

    • באשר למטבח ולסלון- נקבע ביחס לטענות עבודת חיפוי הקרמיקה בשני הבניינים כי מדובר בשטח ציבורי שאינו כלול בחוות הדעת. נקבע כי יש לאפשר לנתבעות למצוא אריחים זהים לקיימים ואם לא יימצאו, עלות החלפה של 350 ₪ למ"ר היא סבירה. נמצא כי בפתיחת דלת הממ"ד, היא מסתירה את מתגי החשמל ויש להעביר מתג אחד. ביחס לטענות בדבר לוח החשמל- נמצא כי הליקויים תוקנו וכן, הדירה נצבעה ע"י התובעת. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 250 ₪.

    • נקבע כי במהלך ביצוע העבודות יהיה צורך בפינוי הדירה למשך שבועיים.

32. דירת התובעת 3:

    • באשר לכניסה לדירה-נמצא כי המעבר אל הדירה דרך המבואה המשותפת חסום ע"י דלת ארון כיבוי האש באופן המפריע למעבר ולמילוט. במקרה של דלת אש פתוחה נמדדו 57 ס"מ, בתוכנית המכר מופיעה נישה בלבד, כרשום בדו"ח המומחה. אולם, לא פותחים דלת זו, אלא בחירום או למטרות אחזקה. מלבד זאת, לא הייתה כל סיבה לביצוע הנישה, מלבד לשימוש המערכות. על כן ומכיוון שלא נמצא מקום לנישה חלופית- לדעת המומחה אין ליקוי. יחד עם זאת, כנף הדלת לא מאוזנת והיא נסגרת מכוח הכבידה. נמדדו 89.1 מעלות, כלומר הדלת אינה מפולסת ונדרש לכוונה. הדלת אכן מלוכלכת בצבע ונדרש לנקותה, אולם לא נמצאה בעיה מעל העינית. כמו כן, לא נמצאה נעילה כלפי הרצפה, לכיוון המזוזה בצד הצירים נמצא עוקץ קבוע באורך 13 מ"מ קטום ולא מעוגל, אישורי הספק שהועברו חלקיים בלבד ויש להעביר את אישורי הספק לגבי עמידות בתקן 2.92 ועל כך שהדלת שהותקנה בפועל היא הדלת שאושרה, לחילופין להחליף את משקוף הדלת. ביחס לטענה כי דלת הידית גבוהה ולא נוחה לשימוש, נקבע כי התקן המצוטט ע"י המומחה בן עזרא, הוא ביחס לדלתות עץ. נמצא כי בהיקף הדלת, גימור הטיח לקוי ויש לתקן טיח, שפכטל וצבע. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 2,950 ₪.

    • באשר למרפסת הסלון-נמצא כי כנפי הוויטרינה רועדות במסגרת ויש להשלים חלק פלסטיק כנדרש. באשר לטענות ביחס לאדניות המרפסת, הרי שבוצע ריצוף באדניות ולכן לא ניתן לבדוק, אולם גם לא נמסרו תלונות בגין רטיבות מהשכנים שמתחת. כמו כן, נמצא כי האלומיניום באדן השיש ומעקה הזכוכית – תקין, אך באבן השיש נמצאו חומרי מליטה במספר מקומות ונדרש לנקותם. עוד נמצא כי אדן השיש תחת המעקה האופקי אינו משופע כלפי פנים ובמספר מקומות נמדד שיפוע מפולס או כלפי חוץ. עפ"י תקנה 5.36 ניתנה הגדרה "לנדבך ראש", אלא שנדבך ראש אינו קיים רק בגג, אלא גם במרפסות ומטרתו בגג ובמרפסת –זהה ולכן סביר לדרוש יישום פרט נדבך הראש גם במרפסות חשופות לגשם. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 4,050 ₪.

    • באשר לדלתות הפנים- לא נמצאו סימונים או מגבלות ע"ג הדלתות. ביחס לדלת חדר השינה של ההורים נטען כי היא מותקנת על מלבן צר ביחד עם עובי הקיר ובפתיחת הדלת, הכנף פוגעת בפינת הפתח. טענת המומחה גולדשטיין מטעם הנתבעות, אינה סבירה בעיני המומחה ויש להחליף למשקוף בעובי הקיר כמסומן. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 700 ₪.

    • באשר לחדר הרחצה כללי- נמצא כי בוצע שינוי בחדר האמבטיה מול התכנון בהיתר לבקשת התובעת. רוחב המעבר שבוצע הוא 56 ס"מ. לא ניתן לבצע עבודות בניגוד לתקן, גם אם הן מתבקשות ע"י בעל הדירה, כיוון שאין סמכות מקצועית מעבר לתקן. נקבע כי הפתרון המוצע ע"י המומחה בן עזרא של קיצור הקיר ממול לאסלה- סביר. ביחס לטענות על קושי בגישה למשטח הכביסה- נקבע כי המעבר לאזור זה הוא לצורך תחזוקה בלבד וניתן להגיע אליו באמצעות סולם ולכן, לא נמצא ליקוי. נמצא כי איטום משטח הכביסה לקוי, אין רולקות והרצפה מחוספסת שאינה מאפשרת זרימה יעילה על פני המשטח ואין רשת בפתח הנקז, קיימים סימני מים עומדים ליד פתח הניקוז ושאריות של חומרי בנייה על האיטום. יש לבצע רולקות, להחליק את המשטח ולאטום מחדש. ביחס לדוד המים, נמצאו עיגונים, אך נראה שהם אינם מחוזקים דיים, קיים מרחק של העיגון מהקיר. יש להעביר אישור של קונסטרוקטור לפרט התלייה שאושר ע"י החברה שהתקינה. כמו כן, נמצא כי חסר גימור בתקרה במעברי הצנרת, בתקרה ובקירות סמוך למסתור הכביסה ויש לתקנם. עלות התיקון בנושא זה עומדת ע"ס 3,250 ₪.

    • באשר לממ"ד- נמצא כי גובה סף החלון נמדד 104.5 ס"מ, מעליו קיים פרופיל אלומיניום קבוע של החלון בגובה של 1.5. ס"מ, סה"כ 106 ס"מ ולכן, לא נמצא ליקוי. יחד עם זאת, נמצא שסף החלון עקום, עם בליטות ושקעים, מריחות סיליקון בין האלומיניום לפלדה וגימור הטיח לקוי במסגרת החיצונית ויש לתקנם. עלות התיקון בנושא זה עומדת ע"ס 500 ₪.

    • באשר למדרגות-נמצא כי מהלך המדרגות הכולל 18 מדרגות, 6 ישרות, 8 טרפזיות ו- 4 ישרות – אינן תואמות את תכנית המכר מבחינת מספר המדרגות וצורתן. על פי התקנות מדרגות טרפזיות מותרות רק לצורך סיבוב של מהלך המדרגות אולם בפועל ישנן 4 מדרגות טרפזיות המותקנות בין קירות מקבילים במקום בו אין סיבוב של המדרגות וכמו כן, צורת המדרגות ועומקן אינו תואם לקבוע בתקנה 3.2.2.22. עוד בהקשר זה נקבע כי המדרגות שבוצעו אינן עומדות בתקנות ויש לבצען מחדש בהתאם לדרישות התקנה. מעקה המדרגות בחלק התחתון אינו יציב, נדרש פרט של הקונסטרוקציה לחיזוק המעקה וכן, יש לנקות שאריות צבע מהמעקה. בנוסף נמצא כי אכן בחלק העליון, המשטח האופקי מאפשר הליכה לצד המעקה ללא הגנה מפני נפילה ויש צורך להוסיף מעקה או לשנות את מיקום המעקה לחלק הפנימי של המדרגות. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 10,400 ₪.

    • באשר לדלת אל המרפסת-נמצא כי דלת הפלדה למרפסת בקומה העליונה מוכתמת בצבע וחומרי בנייה ויש לנקותם, לא נמצאה שקיעה בסף השיש, הסף בוצע נמוך מהריצוף כדי שהדלת תיסגר אל הריצוף ותמנע מעבר מים. פרט זה נכון ואינו מהווה ליקוי. נמצא כי תפעול הידית תוקן וכי הטענות ביחס לרוחב דלת האלומיניום הכפולה ביציאה אל המרפסת, שגויות מאחר והתקנה אליה מפנים 3.2.1.3, היא ביחס לרוחב פתח של דלתות שהן חלק מדרך המוצא, בעוד שהדלת שהותקנה אינה חלק מדרך המוצא ואינה נדרשת לעמוד בתקנה זו. נמצא כי שיפוע אדן המעקה בנוי במרפסת אינו אחיד, חלקו אופקי, בניגוד לתקנה ובחלק מהנדבך נמצא כי הוא מפולס ויש לתקנו. בנוסף, נמצא כי ביחס להתאמה בתוכנית המכר, בעמוד 9 למפרט ישנה התייחסות לשילוב מעקה בנוי, מתכת וכו' ולכן השילוב שבוצע עונה על האמור בתכנית. בהקשר זה, נמצא כי גובה המעקה הבנוי ביחס למדרך האופקי תחת מעקי הזכוכית הוא 95 ס"מ. עוד נמצא כי קיים גימור לקוי של שיש במעקה הבנוי, ליד מעקה הזכוכית ומעקה הזכוכית מותקן מעל פתח אויר ללא רשת ונדרש להסיט את המעקה החוצה כדי לאפשר אחזקה ולהחליף גימור לקוי של המעקה. כמו כן, נמצא שמהלך המדרגות אל מפלס מרפסת הגג בנוי בניגוד לתוכנית ההיתר ולתוכנית המכר, הותקנו 7 מדרגות, שיפוע השלחים אינו אחיד כנטען, לא מתקיימת הדרישה שרדיוס הקשת יהיה כפול ועומק השלחים בניגוד לתקנה בה נדרש 19 ס"מ. גם צביעת הפלדה לקויה, אולם לא ניתן ליחס זאת בשלב זה לנתבעות, מאחר ולא הופיע בפרוטוקול המסירה או שנת הבדק. יש לפרק את המדרגות ולבצע חדשות. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 15,180 ₪.

    • באשר לריצוף וחיפוי קרמיקה-נמצא כי בקומת הכניסה, מרפסת, אמבטיית הורים ואמבטיה כללית אין תפר הפרדה גמיש בהיקף האריחים, אולם בשאר המקומות עובי ביצוע הרובה קטן מאוד, לעיתים עד 2 מ"מ ולכן אינו יכול להיחשב כתפר הפרדה. המומחה מסכים עם המומחה גולדשטיין מטעם הנתבעות, אולם לצורך התכווצות והתפשטות המרצפות אל החיפויים, יש צורך במרווח גדול יותר. יש להשתמש בדיסק מבלי לפרק פנלים או חיפויים וניתן למלא ברובה. נמצא כי בחלון הממ"ד, חדר שינה הורים תוקן הגימור אך נדרש להשלימו שכן הגימור לא טוב, אך בניגוד לנטען לא נמצא כי בחדר השינה קיים טלאי באדן השיש. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 4,300 ₪.

    • באשר לריצוף מרפסת הסלון- נמצא כי הריצוף הוחלף ע"י התובעת ולכן לא ניתן לבדוק את כל הטענות שהועלו ביחס לריצוף. לא נקבע פיצוי בגין רכיב זה.

    • באשר לחיפוי הקירות במרפסת- לא נמצא כי החיפוי מוכתם בחומרי בנייה, אולם נמצא גימור לקוי סביב פתח הוויטרינה, אשר תוקן אך יש להשלים ניקוי, בדומה לכך גם בוצע תיקון אריחים מתפרקים ליד אדן השיש במעקה, אך הגימור לא הושלם ויש לתקן. באשר לטענה בדבר סדק אנכי בפינת הקירות במרפסת, נמצא כי תוקן חיצונית אך נטענה כניסה של מים, נמדדה תכולת רטיבות של 67% ( 55% ומעלה מעיד על רטיבות), ביצוע הקופינג מעל המעקה נמצא תקין, בוצע תיקון פסיפס שאולי ממנו חדרו מים וכן, ברגים שנקדחו ע"י התובעת. יש לתקן חדירות בגלל הברגים, אם לא ייפתר, יהיה צורך לבדוק מקור אצל השכנים שמעל. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 300 ₪.

    • באשר לחדר הרחצה הכללי- לא נמצאו סדקים או חללים ברובה ואריחי קיר בגוון אחר- תוקנו בעת הבדיקה הראשונה. לא נקבע פיצוי בגין רכיב זה.

    • באשר לחדר הרחצה הורים- נמצא כי אריחי הקיר והרצפה שהוכתמו בחומרי בנייה –תוקנו. כמו כן, השיפוע של האריחים הסמוכים לסף נמדדו 2.11 ס"מ, בעוד שעל הדירוג לא להיות יותר מ1.5 ס"מ, כנדרש בתקנה 3.2.1.5 א' ויש לתקנו. אכן נמצא כי פתח הניקוז נמצא במרכז פינת הרחצה, בניגוד לתוכנית המכר, אך לדעת המומחה אין בכך ליקוי. כמו כן, נמצא כי החיפוי בוצע מעל קיר גבס ולכן הרעש החלול שנטען, אולם אין סימני סדיקה ברובה שיכולים להעיד על בעיות בהדבקות של החיפוי. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 350 ₪.

    • באשר לריצוף עיקרי בקומת הכניסה-בסלון נמצאו סה"כ 20 אריחים בגוון אחר ויש להחליפם לגוון של שאר אריחי הסלון. כמו כן, נמצא טלאי בפאנל הממ"ד ויש להחליפו, ואילו שאר האריחים והפאנלים שנטענו כפגומים- תוקנו. בסלון ובמטבח נמצאו 3 יחידות של אריחים שבורים באמצע האריח ולא בפאות והם אינם מופיעים בפרוטוקול המסירה ובגלל מיקום השבר לא ניתן ליחסם לנתבעות. בחדר השינה לא נמצאו אריחים בגוון זר או ניסור אריחים. עם זאת, בחדר השינה נמצאו שברי מקצועות שתוקנו, פנלים בסלון בהם תוקנה הרובה אך יש לתקן את הטלאי בפנל בתחילת הפרוזדור. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 2,430 ₪.

    • באשר לריצוף המרפסת בקומת המגורים העליונה-לא נמצא ריצוף מוכתם או עם חומרי בנייה. בחלק מהמקומות בסמוך ליציאה נמדדו שיפועים בין 0.5% ל-1% שיפוע בלבד, כאשר באזורים אלה לא סביר שלא יהיו שיפועים תקניים, על אף הסברו של המומחה גולדשטיין. נדרש לתקן סה"כ כ 2 מ"ר שיפועים הסמוכים ליציאה. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 1,200 ₪.

    • באשר לחיפוי קירות חוץ במרפסת קומת המגורים העליונה- נמצא כי אריחי הקיר מוכתמים בשיירי בטון וטיט ונדרש לנקותם. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 80 ₪.

    • באשר לריצוף במרפסת הגג-עדיין נמצאו מעט סימנים לחומרי בנייה בריצוף ויש לנקותם. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 80 ₪.

    • באשר לחיפוי קירות במפלס מרפסת הגג- חיפוי הקירות נמצא תקין ולא מוכתם בחומרי בנייה.

    • באשר לתיקון- ביחס לטענה כי עבודות חיפוי הקרמיקה בשני הבניינים בוצעה ברמה נחותה- נקבע כי שייך לאזורים הציבוריים אשר אינם כלולים בחוות הדעת. נקבע כי יש לאפשר לנתבעות למצוא אריחים זהים לקיימים, אך אם לא יימצא, עלות החלפה של 350 ₪ למ"ר הינה סבירה.

    • באשר לחשמל- נמצא כי אכן לוח החשמל ללא סימון מתגים וחסרים בו מכסים ולכן יש לסמן כנדרש. כמו כן, דלת הממ"ד מסתירה מתג חשמל וגורמת לאי נוחות ולכן יש להעביר מתג אחד. עלות התיקון המוערכת בנושא זה עומדת ע"ס 350 ₪.

    • נקבע כי במהלך ביצוע העבודות יהיה צורך בפינוי הדירה למשך שבועיים.

33. כאן המקום להתייחס גם לטענות הצדדים שהועלו ביחס למועדי עריכת חוות דעת המומחים, אומר בקצרה כי יש ממש בטענות הצדדים בנושא, אכן חוות דעת המומחה בן עזרא אינן מעודכנות שכן הן משנת 2014, אולם מנגד הן חוות הדעת שככל הנראה תיעדו "בזמן אמת" את הליקויים בדירות. כמו כן, חוות דעת המומחה גולדשטיין מציגה תמונה עדכנית יותר של מצב הדירות, המשתקפת לאחר כל התיקונים שביצעו הנתבעות בדירות. יחד עם זאת, חוות דעתו של מומחה בית המשפט, היא לא רק העדכנית ביותר, אלא גם זו שמתייחסת ולוקחת בחשבון את כל המכלול ושתי חוות הדעת מטעם הצדדים, הן זו המציגה את הליקויים הראשוניים והן זו המציגה את המצב הקיים לאחר תיקונים. על כן, גם מטעם זה, חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט היא זו אשר עליה נסמך בית המשפט.

    ירידת ערך

34. התובעים לא הציגו במצורף לתביעתם חוות דעת שמאית בכל הנוגע לירידת הערך הנטענת על ידם והודו בפה מלא כי זו נטענת על דרך האומדנא. משירידת ערך זו לא הוכחה בפני, אין מקום לפצות את התובעים בגינה.

    נזק לא ממוני:

35. "דירתו של אדם אינה רק נכס כספי אלא היא מרכז חייו וחיי משפחתו, וזהו נכס שאדם רגיל משקיע בו חלק משמעותי מהונו ומאונו מתוך מגמה לאפשר ניהול חיים תקינים ומהנים לו ולבני משפחתו. מידת הסבל ואי הנוחות הנגרמים למשפחה עקב ליקויים הינם לכן משמעותיים מאוד." ת"א (חיפה) 629/93 ברזילי מנשה ואביגיל נ' שיכון ופיתוח (ניתן ביום 29/10/2000) "חברה קבלנית צריכה לצפות, כי מסירת דירה לקויה ודולפת ואי תיקון הליקויים במשך תקופה ארוכה יסבו לרוכשים סבל ועגמת נפש" ראה בע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית נ' ויקטור נחמיאס, פד מו(2), 60(15/03/1992). מטרתו של הפיצוי הינה להעמיד את הניזוק במצב שבו היה נמצא אלמלא אירעה ההפרה והנזק שנגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס שבו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד (ע"א 5602/03 - אבי ושרה סגל ואח' נ. שו"פ לישראל בע"מ (ניתן ביום 28/2/05). קביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט הדן בעניין (ע"א 7298/00 הסט דוד סמואל נ' חממי עזרא (ניתן ביום 4.9.07).

36. בענייננו, לאור הליקויים בדירות, הצורך בפינוי התובעים מדירותיהם לצורך ביצוע התיקונים ובהתחשב באי הנוחות שנגרמה לתובעים לרבות אבדן ימי עבודה והוצאות שנאלצו לשאת בהם התובעים, מצאתי לנכון לפצות את התובעים בגין ראש נזק זה בסך 5000 ₪ לדירה.

    הזכות לביצוע תיקונים:

37. הנתבעות טוענות כי התובעים לא אפשרו להם לתקן את הליקויים בהתאם לזכותם לפי הסכם המכר וכל מטרתם של התובעים היא התעשרות שלא כדין על חשבונם. הנתבעים עומדים על זכותם לבצע התיקונים שאושרו על ידי מומחה בית המשפט.

38. לעניין השיקולים שיש לבחון בשאלה האם יש לאפשר לבצע התיקונים ראה עא 1772/99 - זכריה זלוצין ו-67 אחרים נ' דיור לעולה בע"מ, פד נה(4), 203(04/06/2001). בענייננו, לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות נחה דעתי כי אין לאפשר לנתבעות לשוב ולבצע את התיקונים ואנמק. מחד הנתבעות חלקו על קיומם של מירב הליקויים באמצעות חוות הדעת שהגישו מטעמם ומנגד חזרו שוב ושוב על עמדתן לפיה הן מוכנות בכל עת לתקן את כל הדרוש תיקון, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט וכי הדבר אף יוזיל עלויות. בפועל נראה כי למרות שהתובעים נתנו לנתבעות הזדמנויות רבות לאורך השנים, לתיקון הליקויים, חלקם אכן נעשו, חלקם נעשו באופן חלקי בלבד, אותם ניתן לכנות כתיקונים "קוסמטיים" ואין בהם כדי לעמוד בדרישות תיקוני הליקויים בחוות דעת מומחה בית המשפט. כמו כן, מטענות הצדדים עולה בירור כי התובעים איבדו את אמונם בנתבעות וכי מערכת היחסים ביניהם עוינת. במצב דברים זה אין עוד מקום לאפשר לנתבעות לתקן את הליקויים ונוכח האמור איבדו הנתבעות זכות זו אשר הייתה קנויה להן עובר להגשת התובענה.

39. בשים לב לכל האמור לעיל ומשקבעתי אחריותן של הנתבעות, יש לחייבן בפיצוי התובעים בנזקיהם כפי שפורט לעיל.

40. הנתבעות טענו לחוב של התובעים כלפיהן, בסך של 50,000 ₪. הנתבעות לא הוכיחו כלל בגין מה חבים להם התובעים את אותם 50,000 ₪ ומעדויות הצדדים, אף לא עלה מדוע סכום זה לא שולם והיאך זה, כאשר נותר חוב לתובעים, קיבלו התובעים בכל זאת חזקה על דירותיהם. הנתבעות לא הגישו תביעתן בגין חוב זה כלפי התובעים ולא פעלו לגביית אותו חוב עד אשר הוגשה תביעה מטעמם של התובעים במסגרתה טענו ל"קיזוז". כך או אחרת לא הוכח החוב הנטען בידי הנתבעות ומשכך, אין אף מקום לדיון בטענת הקיזוז אשר העלו הנתבעות לעניין זה. מכאן כי יש לחייב את הנתבעות בתשלום מלוא נזקי התובעים כפי שנקבע לעיל.

41. אשר לשאלת ההוצאות, התובעים נשאו בהוצאות כדלקמן, אשר אל נוכח התוצאה אליה הגעתי, על הנתבעות ביחד ולחוד להשיבן. כך באשר להוצאות בגין הכנת חוות דעת המומחה מטעמם ע"י מר בן עזרא, הוצאות בגין חלקם של התובעים בשכר טרחת המומחה מטעם בית המשפט מר צבי רום, זאת בנוסף לאגרות ביהמ"ש בגין הגשת התובענה.

    סוף דבר,

42. אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 1-2 את הסכומים הבאים:

    בגין הליקויים בהתאם לחוו"ד מומחה סך של 58,353 ₪.

    בגין הצורך בפינוי הדירה לשבועיים בעת תיקון הליקויים, על דרך האומדנא ומשלא הובאו ראיות של ממש לכך, אך המומחה קבע זאת – 3000 ₪.

    בגין האיחור במסירה סך של 8800 ₪.

    בגין נזק לא ממוני סך של 5000 ש"ח.

    הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 24/10/18 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

43. אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד, לשלם לתובעת 3 את הסכומים הבאים:

    בגין הליקויים בהתאם לחוו"ד מומחה סך של 59,356 ₪.

    בגין הצורך בפינוי הדירה לשבועיים בעת תיקון הליקויים, על דרך האומדנא ומשלא הובאו ראיות של ממש לכך, אך המומחה קבע זאת – 3000 ₪.

    בגין האיחור במסירה סך של 14,960 ₪

    בגין נזק לא ממוני סך של 5000 ₪ .

    הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 24/10/18 ועד ליום התשלום המלא בפועל.

44. כן, אני מחייבת את הנתבעות 1-2 ביחד ולחוד בהוצאות התובעים 1-3 בסך 25,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 27,500 ₪. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

    ניתן היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.