נ' נ' הכונס הרשמי

בעניין

הכונס הרשמי  - להלן: "הכונ"ר"

בעניין

עו"ד ערן בר-רבי -  להלן: "הנאמן"

החלטה

ביום 14.4.2011 ניתן צו לכינוס נכסי החייב וביום 23.11.2011 הוכרז החייב כפושט רגל.

מתחילת ההליך הוגשו במסגרתו בקשות רבות מני ספור, הן מטעם הנאמן, הן מטעם החייב והן מטעמם של הנושים, ובהתאם לכך נדונו והוכרעו במסגרת ההליך עשרות סוגיות הנוגעות לתביעות החוב השונות, למצבת נכסי החייב, לשאלת מימוש זכויותיו בדירת המגורים ובירושת אביו המנוח וסוגיות נוספת.

בדיון שנערך ביום 18.12.2019 גובשה הסכמה כוללת למתווה למתן הפטר לחייב, אשר התקבלה על דעת החייב, הנאמן והכונס הרשמי. בתמצית יצוין, כי לפי המתווה למתן הפטר מותנה נדרש החייב להעמיד את קופת פשיטת הרגל על סך כולל של 900,000 ₪. התשלום אשר נדרש החייב להוסיף לקופת פשיטת הרגל לצורך קבלת ההפטר גילם בעיקרו פדיון זכויות החייב בדירת המגורים וכן בזכויותיו בירושה ותכנית פירעון.

המתווה כלל מרכיבים נוספים שנועדו להבטיח את מצבת תביעות החוב המאושרות, ולפיכך את שיעור הדיבידנד לנושים, ובכלל זאת מחיקת תביעת החוב שהוגשה על ידי אחיו של החייב וביטול ערעורים שהוגשו על ההכרעות שנקבעו לגבי חלק מהנושים.

שניים מהנושים, אשר התנגדו למתווה המוסכם למתן הפטר מותנה, הגישו ערעור על ההחלטה שניתנה בדיון לפיה ניתן תוקף להסכמה בדבר התנאים להפטר. בשלב זה, טרם הוכרע הערעור. בקשה לעיכוב ביצוע של ההחלטה להפטר מותנה נדחתה, בכפוף לרישום איסור דיספוזיציה על דירת המגורים.

הנושה הגיש בקשה (הליך בקשה 136) לביטול תכנית הפירעון ולמימוש נכסים. לטענת הנושה, החייב לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לצורך העמדת קופת פשיטת הרגל על הסך שנקבע. בנוסף, החייב אשר התחייב לבטל את הערעורים שהגיש בקשר להכרעות בתביעות החוב, לא עשה כן. עוד נטען, כי הוויתור שהציג החייב לגבי תביעת החוב של אחיו, לא היה בעל משמעות שכן תביעת החוב של האח נדחתה ומדובר היה בתביעת חוב כוזבת. בנוסף נטען כי החייב העלים פרטים לגבי חלקו בעיזבון אביו המנוח, הן ביחס לגודל הדירה והן לגבי קיומה של דירה נוספת בעיזבון. טענה אחרת נוגעת לכך שבמסגרת הערכת שווי נכסיו במימוש, החייב הציג אפשרות לחיוב במס שבח בסכום גבוה מסך החיוב הנכון, דבר שהשפיע על הערכת סך הפדיון ההולם.

לטענת הנושה, המתווה למתן הפטר נקבע לאחר שהחייב הציג מצגים שקריים ועל כן יש לבטלו.

במקביל, הגיש הנושה בקשה נוספת (הליך בקשה 147) במסגרתה נטען, כי החייב העלים הכנסות עת הצהיר כי הוא עובד כשכיר ובמקביל משמש כראש כולל בהתנדבות. בבקשה זו טען הנושה כי החייב אינו עובד במשרה מלאה כטענתו, אלא מקדיש מזמנו ללימודים והוראה בכולל ואף קיבל תשלומים ממשרד החינוך (אגף מוסדות תורניים) במשך השנים, שהועברו לאברכים הלומדים בכולל.

החייב בתגובתו לבקשות הנושה, טען כי המסמכים עליהם התבסס הנושה לעניין קבלת תשלומים עבור הלימוד בכולל, הועברו על ידי החייב עצמו למשרדי הנאמן בעבר ואין מדובר בהעלמת עובדות. החייב טוען כי הנושה מנסה למצוא כל דרך לפגוע בו ובכלל זאת בניסיון לטרפד את מתן ההפטר.

לעניין עיזבון אביו המנוח, טען החייב כי הוא הציג את הפרטים הידועים לו לגבי הדירה, וחזר על טענותיו כפי שכבר פורטו בתגובות קודמות בנושא זה, כי מדובר בהרחבה של הדירה שנעשתה על ידיו אחיו המתגורר בה כ-50 שנים.

בהשלמה לתגובתו טען החייב כי הנושה מעלה את אותן טענות גם בערעור שהגיש לבית המשפט העליון על ההפטר המותנה.

החייב טוען, כי המתווה להפטר מותנה פוגע בו דווקא וכי הוא נדרש לשלם סכום גבוה מכפי שצריך היה. עם זאת, החייב עמד בתנאים שנקבעו והצליח לגייס את הכספים ושילם לקופת פשיטת הרגל את הסך הנדרש.

הנאמן בתגובתו לבקשות הנושה פרט את מצב הדברים בהליך וכן בערעור שהוגש על ההחלטה למתן הפטר מותנה. הנאמן סבור כי על החייב להעביר מסמכים ולתת הבהרות נוספות ביחס לטענות הנושה.

המדובר כאמור בהליך שנפתח עוד בשנת 2011, והתנאים למתן הפטר נקבעו עוד בדיון שנערך ביום 18.12.2019.

הנושה מגיש הבקשות, המתנגד למתן ההפטר, היה נושה פעיל והתייצב לדיונים והעלה משך ההליך טענותיו ביחס להתנהלות החייב. הנושה הגיש ערעור על ההחלטה למתן הפטר מותנה, והערעור עדיין תלוי ועומד.

התנאים למתן הפטר נקבעו במסגרת הסדר כולל, אשר גובש בהסכמת החייב, הנאמן והכונ"ר. ההסדר האמור נועד לשקלל מכלול רחב של טענות, הנוגעות בעיקרן להערכת הסך המתאים לפדיון זכויות החייב בדירת המגורים, כמו גם להערכת הסך המתאים לפדיון זכויות החייב בעיזבון אביו המנוח ותכנית פירעון. עיקר הסכום שנקבע כי על החייב להוסיף לקופת פשיטת הרגל נוגע לזכויותיו בדירת המגורים. מרכיב זה של פדיון הזכויות בדירה היה המרכיב בעל המשקל המכריע בין יתר המרכיבים. בהקשר זה עמד פער גדול בין עמדות הצדדים, והמתווה המוסכם שנקבע נועד לשקלל את הטענות באותו עניין. משקל המרכיב של פדיון זכויות החייב בירושה ומשקל תכנית הפירעון הוא נמוך.

לעניין חלקו של החייב בעיזבון אביו המנוח יש לציין, כי היורשים כוללים את אמו של החייב וכן 10 אחים. כלומר, חלקו של החייב בדירת הוריו הוא 2.5% בלבד.

לעניין תכנית הפירעון יש לציין כי נוכח גילו של החייב, כושר השתכרותו ובעיקר בשים לב לפרק הזמן הארוך בו מצוי החייב בהליך, הרי שאין מדובר ברכיב משמעותי.

טענתו הראשונה של הנושה היא בכך שהחייב לא עמד בלוח הזמנים שנקבע לצורך העמדת קופת פשיטת הרגל על הסך של 900,000 ₪. נושא זה כבר עלה בבקשות שהגיש הנאמן כאשר החייב לא השלים את העברת הסך הנדרש במועד. לאחר שהתקבלה תגובת החייב ובשים לב למכשולים שעליהם הצביע החייב, אפשר בית המשפט לחייב פרק זמן נוסף לתשלום. בינתיים, החייב גייס את הסך החסר לתשלום ואכן העמיד את קופת פשיטת הרגל על הסך הנדרש.

במצב דברים זה, יש לדחות בקשת הנושה לביטול ההפטר המותנה, וזאת לאחר שהחייב אומנם עמד בתנאים והעמיד את קופת פשיטת הרגל על הסך הנדרש לצורך מתן ההפטר.

עמידת החייב בתנאים מהווה נסיבה שיש להתחשב בה, גם בבחינת יתר הטענות שהועלו בבקשות הנושה, שכן החייב הסתמך על ההסכמה שקיבלה תוקף בדיון שנערך, ושינה מצבו באופן בו גייס את הכספים ושילם אותם לקופת פשיטת הרגל.

טענתו השנייה של הנושה נוגעת לכך שהחייב התחייב לבטל את הערעורים שהגיש בקשר להכרעות בתביעות החוב, אך הוא לא עשה כן. עוד נטען, כי הוויתור שהציג החייב לגבי תביעת החוב של אחיו, לא היה בעל משמעות שכן תביעת החוב של האח נדחתה ומדובר היה בתביעת חוב כוזבת.

בהקשר זה יש לזכור את קיומו של הערעור התלוי ועומד על ההחלטה למתן תוקף להסכמה שגובשה בדיון למתן הפטר מותנה. בשלב זה, טרם התקבלה הכרעה בערעור. עם זאת, לא ניתן צו עיכוב ביצוע (למעט איסור דיספוזיציה בדירת המגורים). מצב זה גורם למורכבות לעניין קיום ההתחייבות למחיקת הערעורים שהגיש החייב, כמו גם לגבי מחיקת תביעת החוב שהגיש אחיו של החייב. כל עוד לא הוכרע הערעור, אין בידי החייב למשוך את הערעור שהגיש וכך גם הדבר ביחס לתביעת החוב של האח (או לערעור הרלבנטי לתביעה זו), שהרי אם יתקבל הערעור, יבוטל ההפטר המותנה ובכלל זאת התנאי בדבר מחיקת הערעורים ותביעת החוב של האח.

קושי זה קיים גם בעת בחינת מתן ההפטר. כאמור, ההפטר הותנה במחיקת הערעורים מטעם החייב וכן במחיקת תביעת החוב של האח, אך בשלב זה, נוכח אי הבהירות בהעדר ידיעה לגבי תוצאות הערעור לגבי ההפטר המותנה, יש קושי בביצוע המחיקה.

הפתרון לקושי האמור הוא בכך שיינתן כעת ההפטר, אולם מחיקת הערעורים שהגיש החייב וכן מחיקת תביעת החוב של האח מהווים חלק מתנאי ההפטר אשר יבוצעו לאחר מתן פסק הדין בערעור התלוי ועומד לגבי ההחלטה בדבר הפטר מותנה. ככל שיידחה הערעור, וההפטר המותנה יאושר, יימחקו הערעורים שהגיש החייב וכן תביעת החוב של האח. ככל שהערעור יתקבל, הרי שההפטר המותנה יהיה בטל ובכלל זאת יבוטלו התנאים למחיקה, ואזי הערעורים והדיון בתביעת החוב של האח יימשכו כסדרם. פתרון זה ישים גם בפועל, כאשר הדיון בערעור על התנאים למתן הפטר (ע"א 2985/20) קבוע ליום 12.1.22 ואילו הדיון בערעור על תביעת החוב של הנושה, אשר החייב התחייב למחוק בעת קבלת הפטר (ע"א 5305/19) קבוע למועד מאוחר יותר, ליום 31.1.22.

כך הדבר גם לגבי תביעת החוב של האח, כאשר בשלב זה יינתן ההפטר, והתביעה (והערעור שהוגש לגביה, בתיק 5316-04-20) תמחק, ככל שיאושר ההפטר המותנה בהליך הערעור.

טענתו השלישית של הנושה, נוגעת לחלקו של החייב בירושת אביו המנוח. הירושה כוללת דירת מגורים של ההורים, ונטען כי החייב העלים פרטים לגבי חלקו בעיזבון אביו המנוח, הן ביחס לגודל הדירה והן לגבי קיומה של דירה נוספת בעיזבון.

נוכח חלקו הקטן של החייב בדירה (כאמור, לחייב יש 2.5% מהנכס) הרי שלמידע לגבי גודלה של הדירה וערכה המדויק, אין משמעות כספית רבה. כבר בעת שנערך הדיון בשאלת התנאים למתן הפטר היה ידוע כי לחייב זכויות בדירה בגין חלקו בירושה, ונעשה ניסיון להעריך את שווי חלקו. את הטענות שהעלה כעת הנושה לגבי גודלה של הדירה ושוויה, ניתן היה להעלות במועד מוקדם יותר ומכל מקום, הפשרה שהתקבלה בקביעת מכלול התנאים להפטר כבר הביאה בחשבון פער מסוים בהערכות לגבי שווי הזכויות בירושה (כאשר בכל מקרה, לא מדובר בערכים גבוהים).

טענתו הרביעית של הנושה מתייחסת להערכת שיעור מס השבח במקרה של מימוש הנכס. גם טענה זו ניתן היה להעלות במועד מוקדם יותר ומכל מקום היא אינה בעלת משקל ואין בה להצדיק שינוי של תנאים שנקבעו למתן הפטר, לאחר שנערך דיון מקיף וכולל במכלול הנושאים, לרבות בהערכת שווי הנכס בעת מימוש לצרכי הסך ההולם לפדיון הזכויות.

בבקשתו הנוספת, טען הנושה כי החייב העלים הכנסות משך השנים, אשר התקבלו בקשר לכולל בו הוא מלמד. בעניין זה ניתנה תשובתו המפורטת של החייב, ואינני סבור כי מדובר בנסיבות אשר מצדיקות ביטול הפטר מותנה, לאחר שכבר נקבע.

המדובר בתנאים שנקבעו למתן הפטר, לאחר דיון ארוך ומעמיק, תנאים אשר גובשו בהסכמת הנאמן והכונ"ר. עיון מחדש בתנאים במסגרת בקשה לביטול ההפטר המותנה, יעשה רק במקרים המתאימים. כפי שנקבע ברע"א 8036/19 מאיר זגריזק נ' הכונס הרשמי (מיום 20.2.2020):

"בית משפט של חדלות פירעון מוסמך לעיין מחדש בהחלטותיו, ובתוך כך בהחלטה למתן הפטר מותנה (סעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980. כן ראו סעיף 170(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018). ואולם, זוהי החלטה מכריעה בהליך פשיטת הרגל, שכן היא מהווה אבן דרך משמעותית במסגרתו. משכך, ונוכח עיקרון סופיות הדיון, נדרשת סיבה כבדת משקל כדי להצדיק פתיחתה לעיון מחדש (ע"א 8488/18 משקל נ' עו"ד בצלאל, [פורסם בנבו] פסקה 5 לחוות דעתי (17.6.2019))".

לסיכום, החייב עמד בתנאים למתן הפטר, ולא נמצא כי יש בטענות שהציג הנושה בבקשותיו, כדי להצדיק עיון מחדש או ביטול ההפטר המותנה.

בקשותיו של הנושה לביטול ההפטר המותנה, נדחות.

במצב דברים זה, יש להורות על מתן צו ההפטר לחייב.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"ב, 26 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.