סבן נ' יהב

פתח דבר

1. ביום 29.9.14 התקשר מר דוד סבן, התובע בת"א 12487-02-15 והנתבע בת"א 29264-11-15 (להלן: "דוד") בהסכם עם מר דורון יהב וחברת רצ פלוס השקעות (1999) בע"מ, הנתבע בת"א 12487-02-15 והתובעים בת"א 29264-11-15 (להלן בהתאמה: "דורון" ו- "רצ השקעות"), ומר אייל סבג (להלן: "אייל").

    

   במסגרת ההסכם רכש דוד מרצ השקעות מניות של חברת חברת רב בריח מוטורס בע"מ (להלן: "מוטורס"). הצדדים הסכימו, כי ההסכם ייכנס לתוקף רק לאחר חתימת מוטורס על הסדר חוב עם בנק הפועלים (להלן: "הבנק"). עוד הוסכם, כי במידה שלא ייחתם הסדר החוב – לא ייכנס ההסכם לתוקף, ויוחזרו לדוד התשלומים ששילם תמורת המניות, לרבות השקעתו במוטורס בסך של 250,000 ₪. בתחתית ההסכם חתמו דורון ואייל על ערבות אישית לטובת דוד.

    

   התביעות שלפני נסובות על מחלוקות הצדדים בדבר היקף הכספים שהושקעו על ידי דוד במוטורס. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת התקיימות התנאי המתלה, וכנגזרת מכך בדבר תוקף ההסכם ומעמד שיק הביטחון והערבות האישית מטעם דורון.

    

   רקע כללי

    

2. דורון, רצ השקעות, דוד ואייל, התקשרו ביום 29.9.14 בהסכם, במסגרתו רכש דוד מניות מוטורס מרצ השקעות (להלן: "ההסכם").

    

   נכון למועד כריתת ההסכם שימש דורון כבעליה של רצ השקעות וכמנהל בה. אייל ורצ השקעות הוצגו בהסכם כבעלי המניות של מוטורס. כל אחד מהם הוצג כמחזיק בשיעור של 48.75% ממניות מוטורס.

    

   במסגרת ההסכם התחייב דוד לרכישת מניות מרצ השקעות בשיעור של 32.5% מכלל מניות החברה בתמורה לסך של 1.05 מיליון ₪. בנוסף, ניתנה לדוד ולאייל אופציה לרכישת יתרת מניות רצ השקעות בחלקים שווים. עוד התחייב דוד להעביר למוטורס הלוואת בעלים בסך של 300,000 ₪, בניכוי סך של 250,000 ₪ ששולם לטובת שי שירותים לוגיסטיים עבור שחרור סחורה של מוטורס מהבונדד.

    

   ההסכם הותנה בתנאי מתלה, לפיו הוא ייכנס לתוקף רק לאחר חתימת מוטורס על הסדר חוב עם הבנק (להלן: "הסדר החוב"). בהסכם נקבע, כי ככל שלא יתקיים התנאי המתלה, ההסכם לא ייכנס לתוקפו, ואז יוחזר לדוד כל תשלום ששילם תמורת המניות, לרבות השקעתו במוטורס בסך של 250,000 ₪. עוד סוכם, כי אייל ודורון יערבו באופן אישי כלפי דוד להשבת השקעתו. בתחתית ההסכם חתמו דורון ואייל על ערבות אישית לטובת דוד בסך של 300,000 ₪. בנוסף, מסר דורון לדוד שיק בטחון אישי שלו, משוך לפקודת דוד ע"ס 250,000 ₪ (להלן: "שיק הביטחון").

    

   בין הבנק לבין מוטורס הוחלפו טיוטות הסדר, ואף נקבע מועד לחתימה על הסדר החוב, ליום 31.12.14 בשעה 12:00 במשרדי הנהלת המרחב. אך דוד לא התייצב לחתום על הסדר החוב במועד שנקבע. בסופו של דבר הסדר החוב לא נחתם, וניתן צו לפירוק מוטורס.

    

   שיק הביטחון, שהופקד על ידי דוד, חולל באי פירעון. בעקבות זאת נקט דוד בהליך הוצאה לפועל לביצוע שיק הביטחון. דורון הגיש התנגדות לביצוע שיק הביטחון, וכן הגיש, ביחד עם רצ השקעות, תביעה נגד דוד בטענה להפרת התחייבותו לרכישת מניות מוטורס, לנזקים בגין מחיקת ערך יתרת המניות שנותרו בידי דורון ורצ השקעות וכן לנזקים בגין החזקת סחורה של מוטורס ומניעת שחרורה.

    

   תמצית טענות הצדדים

    

3. לטענת דוד, הוא השקיע כספים רבים במוטורס, עוד קודם לכריתת ההסכם, לרבות בגין שחרור מהבונדד של סחורות שהזמינה מוטורס. סחורות אלה שוחררו בפועל והועברו לידי מוטורס.

    

   עוד טען דוד, כי לפי ההסכם, בכל מקרה של אי חתימה על הסדר החוב, תהא הסיבה לכך אשר תהא - ההסכם בטל. על כן, מאחר שהסדר החוב לא נחתם, יש לראות ההסכם כבטל.

    

   דוד תירץ את בחירתו שלא לחתום על הסדר החוב אחר שהתברר לו כי מצבה הכספי של מוטורס חמור בהרבה מכפי שהוצג לו קודם לכריתת ההסכם.

    

   בנוסף, טען דוד, כי נדרש על ידי הבנק להשקיע סכומים בהיקף העולה על ההיקף לו התחייב במסגרת ההסכם, כי רצ השקעות לא סיימה לשלם עבור מניות מוטורס שהתיימרה למכור לו, כי הוסתרו ממנו נתונים בדבר גובה חובותיה של מוטורס, וכן כי נפקדו מטיוטת הסדר החוב פרטים מהותיים, כך שלא ניתן היה לראות בטיוטה משום טיוטה סופית.

    

   דוד טען, כי דורון היה מעורב ושותף פעיל בניהול המו"מ עם הבנק, קודם לכניסת דוד לתמונה ולאחר מכן, וכי היה מורשה חתימה, יו"ר הדירקטוריון, ומי שהיה מוסמך לחתום על המחאות. עוד טען, כי דורון הוא שמוטט את החברה והביא לחורבנה.

    

   נוכח בטלות ההסכם בשל אי התקיימות התנאי המתלה, טען דוד כי הוא זכאי להחזר השקעתו במוטורס, בסך של 250,000 ₪.

    

   במענה לתביעת דורון ורצ השקעות, טען דוד, כי מאחר שהתנאי המתלה לא התקיים, ההסכם לא נכנס לתוקף, ועל כן לא ניתן לטעון להפרתו. מעבר לכך, טען דוד, כי דורון ורצ השקעות לא עמדו בהתחייבויותיהם לפי ההסכם, ובכלל זה כי רצ השקעות לא סיימה לשלם עבור המניות שהתיימרה למכור לדוד, ועל כן אין לכוף על דוד את קיום ההסכם.

    

4. לטענת דורון, דוד לא הוכיח כי העביר כספים למוטורס, ועל כן אינו זכאי להיפרע משטר הביטחון.

    

   עוד טען דורון, כי התנאי המתלה התקיים, שכן גובשה טיוטת הסדר חוב סופית, שענתה על כל דרישותיו של דוד, ונקבע מועד לחתימתה. לדבריו, הסיבה היחידה לכך שהסדר החוב לא נחתם היא כי דוד לא הופיע למועד שנקבע לחתימתו במשרדי הבנק. על כן יש לראות בדוד כמי שסיכל את התנאי המתלה, המנוע מלטעון לבטלות ההסכם.

    

   לדברי דורון, אין לקבל את טענות דוד כי מצבה של מוטורס לא גולה לו, אחר שנמסרו לדוד מלוא הנתונים אודות מוטורס עוד קודם לכריתת ההסכם. דורון טען, כי דוד ניהל את מוטורס לאחר כריתת ההסכם, וכן את המגעים מול הבנק לכריתת הסדר החוב. דורון טען, כי קודם לכריתת ההסכם היתה מוטורס נתונה בקושי תזרימי זמני. דורון האמין כי עם פתרון הבעיה התזרימית תעלה מוטורס על דרך המלך, לכן היה מוכן לערוב למלוא חובותיה.

    

   לבסוף, טען דורון, כי מאחר שההסכם בתוקף, על דוד לשאת בהשלכות הפרתו את ההסכם, ובכלל זה לשלם את תמורת המניות שרכש ולשאת בנזקים שנגרמו לדורון ולרצ השקעות בשל הפרתו.

    

5. יתר טענות הצדדים תפורטנה להלן במסגרת הדיון וההכרעה.

    

   דיון והכרעה

    

6. הצדדים חלוקים בשאלת היקף הכספים שהושקעו על ידי דוד במוטורס. כמו כן חלוקים הצדדים בשאלת התקיימות התנאי המתלה, וכנגזרת מכך בדבר תוקף ההסכם ומעמד שיק הביטחון והערבות האישית מטעם דורון ואייל.

    

   לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בכל שהובא לפני הגעתי לכלל מסקנה כי דין תביעת דוד להתקבל, וכי דין תביעת דורון ורצ השקעות להידחות.

    

   דוד השקיע במוטורס סך של 250,000 ₪ עוד קודם לכריתת ההסכם

    

7. תביעתו של דוד היא לביצוע שיק הביטחון ע"ס 250,000 ₪, שמסר לו דורון, ושחולל באי פירעון. לטענת דוד, שיק הביטחון נמסר לו להבטחת השקעתו במוטורס. מנגד, טען דורון, כי דוד כלל לא השקיע במוטורס את הסכום הנטען. אך מהתשתית הראייתית שהוצגה לפני עולה בבירור, כי אכן הושקע על ידי דוד סך של 250,000 ₪ במוטורס עוד קודם לכריתת ההסכם.

    

   דוד תיאר בפרוטרוט, בתצהירו ובחקירתו הנגדית, את ההשקעות שהשקיע במוטורס, וזאת באמצעות שחרורן של שתי הזמנות מוצרים שביצעה מוטורס מהבונדד, כדלקמן:

    

   הזמנה אחת בוצעה מחברת רוקפורד. שטר המטען היה על שם מוטורס. דוד טען כי הסחורה שוחררה במלואה למחסני מוטורס לאחר ששילם בגין שחרורה. הוא אף טען כי הסחורה נמכרה ממחסני מוטורס, אף כי לא הציג אסמכתאות לביצוע התשלום או למכירת הסחורה.

    

   הזמנה שניה בוצעה מחברת מסאגה. שטר המטען היה על שם חברת שי שירותים לוגיסטיים, והועבר על שם חברת אגריקה שבבעלות דוד. דוד הציג העתקי המחאות ודו"ח תנועות חשבון המפרט את התשלומים ששולמו לשי שירותים לוגיסטיים באמצעות אגריקה בערך כולל של 591,000 ₪. דוד טען, כי מרבית הסחורה ששוחררה באמצעותו נמכרה על ידי מוטורס (שיעור של 75% מהסחורה). בכלל זה טען, כי 940 מגברים הועברו באמצעות העברה ישירה לחברה בשם קונבקס. באשר ליתרת הסחורה בשיעור של 25% ממנה, טען דוד כי חלקה נגנב ממחסני הערובה וחלקה נלקח בידי אייל.

    

   דוד טען, כי לא נותרה בידיו סחורה כלשהי מן ההזמנות המדוברות (ראו בסעיפים 27 – 36 לתצהיר, וכן בחקירתו הנגדית של דוד, בעמ' 177, שורות 11 – 19, עמ' 178, שורות 9 – 11, עמ' 181, שורות 4 – 12).

    

8. גרסתו של דוד, לפיה השקיע כספים במוטורס באמצעות שחרור סחורות מהבונדד עוד קודם לכריתת ההסכם נתמכת בלשון ההסכם.

    

   בסעיף 14.6 להסכם תועדה השקעתו של דוד בסך של 250,000 ₪ בגין שחרור סחורה לטובת חברת שי שירותים לוגיסטיים, כדלקמן:

    

   "14.6. מוסכם כי הלוואות הבעלים של דורון ו/או רצ ואייל נותרות בחברה וכי דוד יזרים לחברה הלוואת בעלים בסכום של 300,000 ₪ בקיזוז הסכום של 250,000 ₪ ששולם על ידו לטובת שי שירותים לוגסטים בגין שחרור סחורה של החברה המצויה עדיין בבונדד וטרם שוחררה וקבלה הוצאה על ידי שי לטובת החברה ... "

    

   גם בסעיף 19 להסכם נכתב במפורש, כי סך של 250,000 ₪ הועבר על ידי דוד למוטורס קודם לכריתת ההסכם, כדלקמן:

    

   "19. מוסכם בין הצדדים כי במידה והסכם זה לא יכנס לתוקפו מפאת העובדה שלא נחתם הסדר חוב עם בנק הפועלים, יוחזר לדוד גם השקעתו בחברה בסך של 250,000 ₪, מוסכם בזאת כי לצורך השבת הסכום האמור לעיל לדוד יהיו ערבים אייל ודורון כלפי דוד להשבת הסכום האמור והם יחתמו על ערבות לסכום זה."

    

   למעלה מכך, נוסח הערבות האישית עליו חתמו אייל ודורון בתחתית ההסכם, מתייחס אף הוא להשקעה שביצע דוד קודם לכריתת ההסכם, כדלקמן:

    

   "אנו הח"מ אייל ודורון ערבים כלפי דוד בגין הסך של 300,000 ₪ ששולם על ידו לחברה כמפורט בסעיף 19 להסכם."

    

   נוסח ההסכם מלמד, אם כן, כי שיק הביטחון שמסר דורון לדוד על סך 250,000 ₪ אכן ניתן לו להבטחת החזר השקעה שביצע דוד קודם לכריתת ההסכם.

    

   אמנם קיים פער בין סך ההשקעה כמפורט בסעיף 19 להסכם (250,000 ₪), לבין סך ההשקעה כמפורט בנוסח הערבות (300,000 ₪). אך איני מתרשמת כי פער זה מהותי. זאת בפרט נוכח התכתובות ועדויות עדי דורון ורצ השקעות, שאישרו, הלכה למעשה, את עיקרי גרסתו של דוד, להשקעה במוטורס בהיקף הנטען, כפי שתפורטנה להלן.

    

9. גרסתו של דוד בדבר השקעה במוטורס נתמכת בהודעת דוא"ל מיום 29.12.14 ששלח מר אבירם דותן, מי ששימש כמנהל תפעול של מוטורס (להן: "אבירם"). את ההודעה שלח אבירם לדורון, ובה פירט אבירם את סטטוס הסחורה "ששוחררה על ידי סבן אגריקה", כלשונו. בהודעה נכתב, כי שוחררו 1055 מגברי סאגה, וכי בגין מגברים שהגיעו כבר למחסן ושנמכרו חייבת מוטורס לאגריקה סך של 32,969 דולר ארה"ב. עוד נכתב, כי אגריקה שחררה שלושה תיקים הנמצאים במחסן בראשל"צ, בסך כולל של 21,545 דולר ארה"ב, וכן תיק מגברים בסך של 10,059 דולר ארה"ב.

    

   אבירם העיד, במסגרת הליך זה, מטעם דורון ורצ השקעות. בחקירתו הנגדית אישר אבירם את נכונות הנתונים המפורטים בהודעת דוא"ל זו (בעמ' 40, שורה 31). בכלל זה אישר, כי אגריקה שילמה על מגברי סאגה (עמ' 41, שורות 10, 16 – 17). אבירם העריך תחילה כי מוטורס שילמה עבור מגברי רוקפורד, אך כשעומת עם לשון הודעת הדוא"ל מטעמו הודה כי אינו זוכר מי שילם עבורם, ולא שלל האפשרות כי דוד שילם עבורם (שם, שורות 12, 14). הוא אף אישר כי לאחר ששולם עבור המגברים, "חלקם" שוחררו מהבונדד (שם, שורה 17), וכי מגברים ששוחררו מהבונדד על ידי אגריקה נמכרו לבסוף על ידי מוטורס ללקוחות סופיים (שם, שורה 32). עוד אישר אבירם את טענת דוד, כי 940 מגברים שוחררו והועברו ישירות ללקוח (עמ' 42, שורות 2 – 3). במילים אחרות, אבירם אישש את גרסת דוד, כי השקיע במוטורס בהיקף הנטען.

    

10. באשר לדורון, הוא מסר גרסאות סותרות ומתחלפות בדבר נסיבות מתן שיק הביטחון ובדבר השקעת דוד במוטורס.

     

    בכתב ההגנה מטעמו ובתצהירו, הכחיש דורון כי בוצעה כל השקעה מטעם דוד במוטורס. הוא אמנם אישר, כי מסר לדוד שיק ביטחון, אך טען כי ביצועו הוכפף לביצוע השקעה במוטורס – שלא בוצעה (סעיף 57 לתצהיר). על כן טען דורון, כי דוד אינו זכאי להשבה של כספים כלשהם מקופת מוטורס (סעיף 59 לתצהיר).

     

    דורון אף טען בתצהירו, כי דוד ביצע הזמנה של סחורה על שם אגריקה שבבעלותו, ולא אפשר את שחרורה עבור מוטורס, ובלשונו: "במקום להזרים את הכסף לקופת מוטורס כפי שהיה עליו לעשות, הוא ביצע הזמנה של סחורה מחו"ל עבור מוטורס – אולם עשה זאת על שם חברה שבבעלותו, סבן אגריקה ... כלומר הוא הזמין למעשה סחורה לעצמו, שהנכון למועד הגשת התביעה כפי הנראה עוד הוחזקה על ידו ולא איפשר את שחרורה מהמכס ... סבן מעולם לא הזרים את הכסף שהוא טוען שהזרים ... למוטורס. מוטורס מעולם לא קיבלה את הכסף, הוא לא עבר בקופתה וגם לא הופקה קבלה כלשהי בגין קבלתו. הזוכה הזרים את הכסף – אם בכלל – לסבן אגריקה" (סעיפים 60 – 62 לתצהיר).

     

    אך בחקירתו הנגדית שינה דורון את גרסתו. הוא הודה כי אכן בוצע תשלום לשי שירותים לוגיסטיים בגין שחרור המגברים, ובלשונו (עמ' 25, שורות 29, 31 – 32): "הוא הזרים כסף לשי שירותים לוגיסטיים לצורך יבוא סחורות ... לגבי הזמנה שהחברה עשתה מול שי שירותים לוגיסטיים קטונתי מלהעיד, כי מי שטיפל בנושא הוא דוד סבן". הוא אף אישר את תוכן הודעת הדוא"ל ששלח אבירם ביום 29.12.14, שאיששה את עיקרי גרסת דוד בדבר שחרור הסחורה והעברתה למוטורס, ובלשונו (עמ' 36, שורות 24 – 25): "הפנייה נעשתה לאבירם כי הוא בר סמכא. מאחר ולא אני הייתי בקיא בהליכי הייבוא והייצוא ולא התעסקתי מול המלאי, פניתי לאבירם שהיה המנכ"ל בפועל ואני מוכן לקבל את קביעותיו".

     

    משמע שבניגוד לגרסתו המקורית, אישר דורון בחקירתו, כי שוחררה סחורה מהבונדד והועברה למוטורס, כפי טענת דוד.

     

11. בסיכומיו, זנח דורון את טענתו המקורית, כי דוד השתמש בסחורה ששוחררה מהבונדד. תחת זאת, העלה לראשונה טענה חדשה, לפיה התשלום בגין שחרור הסחורות בוצע בידי אגריקה ולא בידי דוד. על כן, טען, כי אין לראות בכך משום השקעה של דוד במוטורס. עוד הוסיף דורון וטען, כי דוד כלל לא הוכיח כי הוא הבעלים היחידי של אגריקה, או כי שילם לאגריקה בגין שחרור הסחורות.

     

    גרסה חדשה זו הועלתה לראשונה בסיכומי דורון, ודי בכך כדי להביא לדחייתה. למעלה מן הצורך, גרסה זו הפוכה ממש לגרסה המקורית של דורון, כפי שפורטה בתצהירו. שם טען, כזכור, כי אגריקה בבעלותו של דוד, כי דוד הזמין את הסחורה באמצעות אגריקה עבור עצמו, כי הסחורה הוחזקה על ידי דוד באמצעות אגריקה, וכי דוד לא אפשר את שחרורה מהמכס (סעיפים 60 – 61 לתצהיר דורון).

     

    עצם הפער בין הגרסאות אומר דרשני, ומעמיד את גרסת דורון כמכלול באור בעייתי. גם זניחת הטענה כי דוד השתמש בסחורה ששוחררה מהבונדד מחזקת את גרסת דוד כי אכן בוצעה השקעה במוטורס.

     

    ומכל מקום, אחר שדורון טען בתצהירו, כי אגריקה היא בבעלות דוד, וכי משמעות התשלום עבור הסחורה באמצעותה היתה הזמנת סחורה לדוד עצמו – מנוע הוא מלהטיל ספק בשאלת בעלותו של דוד באגריקה, או מלטעון כי אגריקה היא צד שלישי שפדה את הסחורה, שאינו דוד.

     

    אף לגופם של דברים, לא מצאתי בטענתו החדשה של דורון ממש. הוכח כי בהתערבותו של דוד שוחררה סחורה מהבונדד, הועברה למוטורס ונמכרה על ידיה. התערבות זו עולה כדי השקעה במוטורס, כפי שתועדה בהסכם. אין, לפיכך, בשאלה האם התשלום בפועל בגין הסחורה בוצע על ידי אגריקה או על ידי דוד, כדי להעלות או להוריד. ההתחשבנות בין דוד לבין אגריקה אינה כלולה בזירת המחלוקת בתיק זה, ואינה מעניינו של דורון. אחר שדאג דוד להזרמת כספים למוטורס, ולשחרור הסחורה, ואחר שמוטורס עשתה שימוש בסחורה ומכרה אותה, אין רלוונטיות לגורם באמצעותו ביצע דוד את ההשקעה.

     

    אזכיר, כי בתביעה שטרית עסקינן, וכי הנטל על דורון, מושך השיק, להוכחת טענותיו לכישלון תמורה. אחר שדורון הודה, הלכה למעשה, כי בהתערבותו של דוד שוחררה הסחורה ונמכרה ללקוחות, אין לשמוע לטענתו כי לא ניתנה תמורה כנגד שיק הביטחון.

     

12. עוד טען דורון, לראשונה בסיכומיו, כי בעוד ההסכם נכרת ביום 29.9.14, הוצגו אסמכתאות לתשלום בגין שחרור סחורות בחודשים אוקטובר ונובמבר 2014, לאחר כריתת ההסכם, באופן הסותר את לשון ההסכם, המתייחסת לתשלומים שבוצעו בעבר, קודם לכריתתו. טענה חדשה נוספת שהעלה דורון בסיכומיו היא, כי חובה של מוטורס לאגריקה בגין מגברים ששוחררו ונמכרו מסתכם בסך של 32,969 דולר ארה"ב, השווה, בהתאם לשער הדולר נכון ל- 11.14, לסך של 125,282 ₪ בלבד. גם טענותיו אלה של דורון לא הועלו עד לשלב הסיכומים, ודי בכך כדי להביא לדחייתן.

     

    אף לגופם של דברים לא השתכנעתי מהנטען. אכן ההמחאות שהוצגו מתייחסות לחודשים אוקטובר – נובמבר 2014, שבועות בודדים לאחר כריתת ההסכם. אך אחר שאבירם ודורון אישרו בעצמם כי אגריקה שילמה לשי שירותים לוגיסטיים עבור שחרור הסחורה, וכי חלקה הארי של הסחורה נמכר בפועל על ידי מוטורס, אין נפקות לכך שהתשלום בוצע מספר שבועות לאחר כריתת ההסכם ולא קודם לכריתת ההסכם, כמו גם בכך שבלשון ההסכם תוארו התשלומים ככאלה שבוצעו בלשון עבר.

     

    מעבר לכך, לא השתכנעתי מהטענה החדשה כי חובה של מוטורס מסתכם בסך של 125,282 ₪. טענה זו עומדת אף היא בסתירה מוחלטת לגרסתו המקורית של דורון, לפיה הסחורה ששוחררה כלל לא הועברה למוטורס, כי אם לשימוש האישי של דוד, ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

     

    למעלה מן הצורך, דורון דלה טענה זו מהעדות שמסר אבירם בחקירתו. אבירם אישר בחקירתו את עיקרי האמור בהודעת הדוא"ל מיום 29.12.14 ששלח אבירם לדורון, אודותיה הרחבתי לעיל. בהודעה זו אכן נכתב כי בגין מגברי סאגה שהגיעו למחסן ושנמכרו חייבת מוטורס לאגריקה סך של 32,969 דולר ארה"ב, אך בנוסף לכך צויינה סחורה נוספת במחסן בראשל"צ, בסך 21,545 דולר ארה"ב, ותיק מגברים בסך 10,059 דולר ארה"ב, שדורון בחר שלא להתייחס אליהם, משום מה.

     

    מעבר לכך, וכאמור, אבירם אישר את טענת דוד, כי 940 מגברים עבורם שילמה אגריקה שוחררו והועברו ישירות ללקוח, מבלי שכלל עברו במחסן, וגם הם לא נלקחו בחשבון על ידי דורון, ללא הסבר. יתר על כן, דורון לא הביא כל ראיה לסתור את האסמכתאות שהוצגו מטעמו של דוד על תשלומים בסך כולל של 591,000 ₪ לשי שירותים לוגיסטיים. גם מטעמים אלה דין הטענה להידחות.

     

    נמצאנו למדים, כי גרסת דוד לפיה בוצעה השקעה במוטורס כנגד שיק הביטחון נתמכת בלשון ההסכם, בהעתקי המחאות ודו"ח תנועות החשבון שהוצג, בהודעתו של אבירם ובעדויותיהם של אבירם ושל דורון בעצמו. די באמור כדי להוביל למסקנה כי שיק הביטחון ע"ס 250,000 ₪ נמסר לדוד להבטחת השקעתו זו.

     

    ההסכם אינו בתוקף אחר שלא התקיים התנאי המתלה

     

13. ההסכם הותנה בתנאי מתלה, לפיו ההסכם ייכנס לתוקפו רק לאחר חתימת מוטורס על הסדר חוב עם הבנק. עוד נקבע, כי ככל שלא יתקיים התנאי המתלה יוחזר כל תשלום ששולם על ידי דוד (להלן: "התנאי המתלה"), ובלשון סעיפים 15 ו- 18 להסכם:

     

    "15. מוסכם כי הסכם זה ייכנס לתוקפו, אך ורק לאחר חתימת החברה עם בנק הפועלים על הסדר חוב של החברה.

    ...

    18. ככל שלא ייחתם הסכם עם בנק הפועלים כאמור יבוטל הסכם זה וכל תשלום ששולם על ידי דוד בגין הרכישה יוחזר לו."

     

    כמו כן נקבע בסעיף 19 להסכם, שצוטט לעיל, כי במידה שלא יתקיים התנאי המתלה תוחזר לדוד גם השקעתו במוטורס בסך של 250,000 ₪, וכי אייל ודורון יהיו ערבים כלפי דוד להשבת הסכום האמור. אייל ודורן אף חתמו ערבות על סכום של 300,000 ₪ בתחתית ההסכם.

     

    בין הבנק לבין מוטורס הוחלפו טיוטות הסדר, ואף נקבע מועד לחתימה על הסדר החוב, ליום 31.12.14 בשעה 12:00 במשרדי הנהלת המרחב. אך דוד לא התייצב לחתום על הסדר החוב במועד שנקבע. בסופו של דבר הסדר החוב לא נחתם, וכארבעה חודשים לאחר מכן ניתן צו לפירוק מוטורס.

     

14. לטענת דוד, כעולה מלשון ההסכם, די היה בכך שלא נחתם הסדר החוב, תהא הסיבה לכך אשר תהא, כדי להביא לאי התקיימות התנאי המתלה ולבטלות ההסכם. עוד טען דוד, כי במקרה זה בחר שלא לחתום על הסדר החוב מסיבות מוצדקות, אחר שהתברר לו כי המצגים שהוצגו לו בדבר מצבה של מוטורס היו שקריים, וכי מצבה חמור בהרבה ממה שגולה לו. עוד טען דוד, כי נדרש לפי הסדר החוב להתחייב להעברת כספים בהיקף גבוה משמעותית מהיקף הכספים שהתחייב לשלם לפי ההסכם, כי נפקדו מהסדר החוב פרטים מהותיים, וכי לא התקיימו התנאים לשם קיומו.

     

    מנגד, טען דורון, כי הסדר החוב גובש למעשה, וכי טיוטת הסדר החוב עליה אמור היה דוד לחתום משקפת את תנאי הסדר החוב כפי שנקבעו בהסכם ובהתאם לדרישותיו של דוד. עוד טען דורון, כי דוד הכשיל את הסדר החוב, וכי יש לראות בו משום צד שסיכל את התנאי המתלה, בכך שמנע את קיומו, כך שאינו יכול להסתמך על אי קיומו.

     

    בהתאם להוראות סעיף 28(א) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973, צד המונע קיומו של תנאי מתלה, אינו זכאי להסתמך על אי קיומו. על כן לו היה מוכח כי דוד סיכל את הסדר החוב, היה דוד מנוע מלטעון לבטלות ההסכם.

     

    אך במקרה שלפני לא הוכח כי דוד הוא שמנע את החתימה על הסדר החוב. זאת מאחר שלא התקיימו תנאים מהותיים להוצאת הסדר החוב מן הכוח אל הפועל ונוכח הפרטים החסרים בטיוטת הסדר החוב, המלמדים כי טרם בשלו התנאים לחתימתו. אף לא הוכח כי דוד היה מעורב באופן בלעדי במו"מ מול הבנק, כי הוא הכשיל את הסדר החוב, או כי הביא לדרדורה של מוטורס, כפי שאפרט להלן.

     

     

    דוד נדרש להשקיע במוטורס כספים מעבר למוסכם במסגרת הסדר החוב

     

15. טיוטת הסדר החוב, אותה צירף דורון לראיותיו, נושאת כותרת: "טיוטא מיום 8.12.14 – למו"מ בלבד – אינו מהווה הצעה ו/או קיבול" (להלן: "טיוטת ההסדר"). אמנם בתצהירו טען דורון כי הטיוטה האחרונה הועברה ביום 15.12.14, וכי אף לאחריה התנהלו שיחות וסוכמו פרטים אחרונים (סעיף 34 לתצהיר). אך טיוטה זו לא הוצגה, ובסיכומיו זנח דורון טענותיו אלה. על כן אתמקד מכאן ואילך בטיוטת ההסדר בלבד.

     

    לפי טיוטת ההסדר אמור היה דוד להתחייב להעביר לבנק סכומי כסף בהיקף גדול משמעותית מהסכומים אותם התחייב לשלם במסגרת ההסכם.

     

    במסגרת ההסכם התחייב דוד לשלם בגין רכישת המניות סך כולל של 1.05 מיליון ₪ בלבד (כשמתוכם סך של 500,000 ₪ באמצעות העברת מניות סקיילוק מרצ פלוס לרצ השקעות, כפי שאבאר להלן), וכן להעמיד הלוואת בעלים בסך של 300,000 ₪, בניכוי הסך של 250,000 ₪ שכבר השקיע במוטורס.

     

    לעומת זאת, במסגרת טיוטת הסדר החוב נדרש דוד להעביר לבנק סך של 2 מיליון ₪, כמפורט בסעיף 4.5.1: סך של 1.25 מיליון ₪ לתשלום עד למועד כריתת הסדר החוב; סך של 470,000 ₪ ב- 36 תשלומים חודשיים החל מיום 31.1.15; סך של 280,000 ₪ עד ליום 15.12.14.

     

    דוד לא הסכים להעברת סכומי כסף מופלגים אלה. הדבר עולה, בין היתר, מהודעת דוא"ל ששלח דוד ביום 28.10.14 לפנינה מלכה, מנהלת היחידה לתמיכה עסקית באגף לאשראים מיוחדים בחטיבה העסקית של הבנק, שהעידה מטעם דורון ורצ השקעות במסגרת הליך זה (להלן: "פנינה").

     

    בהודעת דוא"ל זו, שנשלחה שלושה ימים קודם למועד שתואם לחתימה על הסדר החוב, ציין דוד, כי הוא מסכים להשקיע סך של 1.5 מיליון ₪ במוטורס, במסגרת הסדר החוב, אך עמד על כך שבמקביל יושקע סך של 470,000 ₪ על ידי דורון, ובלשונו:

     

    "... לאחר חשיבה נוספת להלן הצעתי עפ"י המתווה:

    הזרמת 1.5 מיליון ₪ מתוכם כ 500 א"ש הוזרמו והיתרה יוזרמו חלקם בימים הקרובים והיתרה עד 15/12/14.

    את תשלום רכישת המניות כפי שעשיתי ודרשתי מאייל שהכסף יוזרם פנימה 280 א"ש לחברה.

    אני דורש גם מדורון לכן את הכסף שעפ"י ההסכם אמור להיות משולם החל מה- ינואר 15 ב36 תשלומים עבור המניות יופקד לחשבון הישן 470 א"ש ..."

     

16. בתצהיריהם ובסיכומיהם נמנעו דורון ורצ השקעות מכל התייחסות לטענותיו של דוד בדבר הפער בין הסכום שהתחייב להשקיע במוטורס לפי ההסכם, לבין הסכום שנדרש להשקיע לפי הסדר החוב, ולא סיפקו הסבר לפשרו. דורון ורצ השקעות אף הגדילו עשות עת ציטטו בסיכומיהם מהודעת הדוא"ל ששלח דוד ביום 28.10.14, אך השמיטו מהציטוט את דרישתו של דוד כי דורון יעביר את תמורת המניות בסך של 470,000 ₪ כחלק מהסדר החוב.

     

    בהיעדר כל הסבר לפשר הפער בין הסכומים אותם התחייב דוד להשקיע במוטורס לפי ההסכם לבין הסכומים אותם נדרש להשקיע על פי טיוטת ההסדר – די בעצם הפער כדי להצדיק את בחירתו של דוד שלא לחתום על הסדר החוב.

     

    לא ניתן היה לצפות מדוד להשקיע סכומי כסף מעבר לסכומים אותם התחייב להשקיע על פי ההסכם, ולא ניתן לראות בסירובו לעשות כן משום סיכול התנאי המתלה.

     

    רצ השקעות ודורון לא שילמו את מלוא תמורת המניות שהתיימרו למכור לדוד

     

17. רצ השקעות הוצגה בהסכם כמחזיקה בשיעור של 48.75% ממניות מוטורס ("הואיל" ראשון במבוא להסכם). חלק ממניות אלה נרכשו על ידי דוד במסגרת ההסכם (בשיעור של 32.5% מכלל מניות מוטורס, כפי שהרחבתי לעיל). בסעיף 11 להסכם הצהירו דורון ורצ השקעות, כי התשלום בגין רכישת מניות רצ השקעות לא הושלם, וכי נותרו תשלומים, המופקדים בבנק לפירעון, ובלשון הסעיף:

     

    "11. יחד עם זאת מוצהר בזאת על ידי דורון ו/או רצ כי בגין רכישת המניות על ידי רצ מהחברה נותרו תשלומים אשר מופקדים בבנק פועלים לפרעון עד ליום 03/03/16."

     

    אך חרף התחייבותם החוזית, ועל אף דרישתו של דוד, כי דורון ידאג להסדיר את התשלום בגין רכישת המניות, כפי שפורטה בהודעת הדוא"ל לפנינה מיום 28.10.14, שצוטטה לעיל, דורון ורצ השקעות לא הסדירו את התשלום בגין המניות. העיד על כך אייל בתצהירו, כדלקמן: "מהסך של 2 מיליון שדורון התחייב להשקיע לחשבון חברת רב בריח, חצי מיליון ₪ ניתנו בממסרים דחויים שהופקדו בבנק הפועלים בחשבון הישן של חברת רב בריח המנוהל בחיפה. בסופו של יום, הממסרים הדחויים שנמסרו על ידי דורון בסך של כחצי מיליון לא נפרעו כולם. משמעות הדבר היא, כי בסופו של יום דורון בעצמו לא השלים את רכישת המניות בחברת רב בריח" (סעיפים 6 – 8 לתצהיר אייל, וכן בחקירתו, בעמ' 82, שורות 1 – 6).

     

    טענות אלה אוששו בפועל על ידי דורון. בחקירתו הנגדית הודה דורון, כי אכן מסר שיקים למוטורס בגין המניות שמכרה רצ השקעות לדוד במהלך שנת 2015. הוא גם הודה, כי שיקים אלה לא כובדו, ובלשונו (במענה לשאלה: "האם הצ'קים שאתה נתת לחברה בשנת 2015 עבור המניות שרכשת מאייל סבג נפרעו או חזרו?": "לא נפרעו, ההמחאות הופקדו בחשבון הישן של בנק הפועלים של רב בריח מוטורס, הן לא הוצגו מעולם לפירעון כי הגעתי להסדר חוב כולל וממצה עם בנק הפועלים לגבי כל חובותיי עם רב בריח מוטורס." (עמ' 35, שורות 15 – 17 וכן בשורה 26).

     

    טענתו של דורון, כי התשלום בגין המניות בוצע במסגרת הסדר חוב אליו הגיע עם הבנק הועלתה ללא כל פירוט או ביסוס, ומבלי שדורון יבאר האם הועברו כספים כלשהם לבנק קודם למתן הצו לפירוקה של מוטורס. בין כך ובין כך, די בהודאתו, כי השיקים שמסר קודם לגיבוש הסדר החוב לא כובדו, כדי לשמוט הקרקע תחת טענות דורון ורצ השקעות כי דוד הוא האחראי להכשלת הסדר החוב. לא מן הנמנע כי עמידה בהתחייבות להעברת כספי התמורה לבנק היתה מונעת את המצב העגום אליו נקלעה מוטורס.

     

    בסיכומיהם, בחרו דורון ורצ השקעות להתעלם מסוגיית הסדרת חובה של רצ השקעות. הם לא הודו, אך גם לא הכחישו, כי שיקים שנמסרו לא כובדו, וכי מלוא תמורת המניות לא שולמה עד לפירוק מוטורס. תחת זאת, הפנו השניים לתדפיס רשם החברות, ממנו עולה, כי שיעור של 48.755 ממניות מוטורס היו רשומות על שם רצ השקעות. אך, כזכור, כבר בהסכם נכתב במפורש כי רצ השקעות היא הבעלים של מניות מוטורס בשיעור זה. בד בבד נכתב, כי רצ השקעות טרם שילמה על מלוא המניות שרכשה, והרושם הוא, כאמור, כי אכן התשלום לא הוסדר. על כן אין בעצם הרישום כדי לשנות מרושם זה.

     

18. אמנם הסדרת התשלום אמורה היתה להתבצע החל מינואר 2015, כארבעה חודשים לאחר כריתת ההסכם, וכחודש לאחר המועד שנקבע לחתימה על הסדר החוב. אך למחדליהם של רצ השקעות ודורון באי הסדרת חובם היו השלכות ישירות על דוד. זאת מאחר, שכאמור, על פי טיוטת ההסדר נדרש דוד להעביר לבנק סכומים נוספים מעבר לסכומים להם התחייב, בעוד דורון ורצ השקעות לא נדרשו להשקיע דבר.

     

    ומכל מקום, אחר שבדיעבד התברר כי רצ השקעות ודורון לא עמדו בהתחייבויותיהם להעביר הכספים לבנק – אין לייחס לדוד את האחריות להכשלת הסדר החוב.

     

    לא ניתן היה לצפות מדוד, כי ישלם סכומי עתק בגין רכישת המניות, ויתחייב להעברת כספים נוספים לבנק במסגרת הסדר החוב, בעוד רצ השקעות ודורון לא הסדירו התשלום עבור אותן מניות שהתיימרו למכור לדוד. אף לא ניתן היה לצפות מדוד להשקיע סכומי כסף מעבר לסכומים אותם התחייב להשקיע על פי ההסכם, בעוד דורון ורצ השקעות נמנעים מקיום התחייבויותיהם החוזיות.

     

    לא התקיימו מלוא התנאים הנדרשים לחתימה על הסדר החוב

     

19. חתימת הסדר החוב הותנתה בהשלמת שינוי מבנה הבעלות במוטורס, באופן בו סבן או אגריקה יחזיקו בשיעור של 33.3% מהון המניות המונפק והנפרע של מוטורס, ובמקביל, גם דורון וגם אייל יחזיקו, כ"א, בשיעור של 33.3% מהון המניות של מוטורס כאמור. השלמת שינוי מבנה הבעלות היתה אמורה להתבצע בד בבד עם חתימת הסדר החוב, כמפורט בסעיף 4.5.3 לטיוטת ההסדר, כדלקמן:

     

    "4.5.3. בד בבד עם חתימת הסכם זה יושלם שינוי מבנה הבעלות בחייבת, באופן בו עם חתימת ההסכם, הן סבן ו/או אגריקה, הן יהב והן סבג יחזיקו כל אחד ב- מניות רגילות בנות ₪ ע.נ. כ"א של החייבת, המהוות 33.3% מהון המניות המונפק והנפרע של החייבת. מובהר, כי חתימת הבנק על הסכם זה מהווה הסכמה של הבנק לשינוי מבנה הבעלות באופן המתואר לעיל;"

     

    אך דורון לא הציג כל ראיה לכך שאכן קיים את התחייבותו לפעול לשינוי מבנה הבעלות במוטורס כנדרש, וכי הן הוא והן אייל החזיקו, נכון למועד כריתת הסדר החוב 33.3% מהון המניות של מוטורס, כפי שאמורים היו לעשות. ההיפך הוא הנכון, מהראיות שהוגשו על ידי דורון ורצ השקעות עולה, כי לא בוצע שינוי המבנה.

     

    דורון ורצ השקעות צירפו לכתב התביעה מטעמם דו"ח רשם החברות מעודכן למועד מתן צו הפירוק, ממנו עולה כי מצבת המניות זהה לזו שהוצגה בהסכם, ללא שינוי מבנה. גם בתצהירו אישר דורון, כי לא בוצע שינוי מבנה כנדרש, עת טען כי הנתח הארי של המניות הוחזק בידי דוד ואייל, כדלקמן: "סבן, שראה עצמו גם כבעל מניות ראשי (כפי שאציין בהמשך הוא הובא לחברה על ידי חברו מר אייל סבג, השותף הגדול הנוסף) והוא עמד על כך שהוא, כבעל ניסיון רב, יוביל הן את החברה והן את המו"מ מול הבנק מרגע חתימת הסכם נספח א ועד בכלל" (סעיף 7 לתצהיר). תיאור זה תואם את מצבת השליטה במניות מוטורס נכון למועד כריתת ההסכם, אך אינו בהתאם לדרישת הבנק לשינוי המבנה, בהתאם לה היו אמורים דוד, אייל ודורון להחזיק במניות החברה בחלקים שווים. גם בכך יש משום חיזוק של הרושם, כי דורון לא ראה עצמו מחוייב לשינוי המבנה כנדרש, ולא פעל בהתאם.

     

    מעבר לכך, לא הוצגה התחייבות בלתי חוזרת של בעלי המניות (לאחר שינוי מבנה הבעלות) לכך שהם לא יבצעו שינוי בבעלות או בשליטה במוטורס (כנדרש בסעיף 6.1.1 לטיוטה). אף לא הוצג אישור רו"ח מוטורס בדבר סכומן הכולל של הלוואות הבעלים שנטלה (כנדרש לפי סעיף 6.3.1 לטיוטה, וראו בחקירתה של פנינה, שאישרה כי אישור רו"ח כאמור לא צורף, בעמ' 22, שורות 15 – 16).

     

    אחר שדורון ורצ השקעות לא עמדו בהתחייבויותיהם הם, אחר שרצ השקעות לא שילמה עבור המניות שמכרה לדוד, תוך הפרתו היסודית של ההסכם, ואחר שלא בוצע שינוי מבנה כנדרש, לא ניתן היה לצפות מדוד כי יחתום על הסדר החוב, וכי יתחייב להעברת סכומי עתק לבנק, ללא הצדקה ממשית.

     

    נתונים מהותיים שנפקדו מטיוטת ההסדר

     

20. בסעיף 4.3 לטיוטה, נושא כותרת "העמדת ההלוואות", לא הוצגו פרטים מספקים של ההלוואות הנלקחות במסגרת הסדר החוב, בהם סכום הקרן של אחת מההלוואות (סעיף 4.3.3), שיעור הריביות של כל ההלוואות (בסעיפים 4.3.1.1, 4.3.2.1, 4.3.3.1, 4.3.4.1 לטיוטה); וכן מועדי הפרעון וגובה תשלומי הפרעון של חלק מההלוואות (סעיפים 4.3.1.3, 4.3.4.2 – 4.3.4.3 לטיוטה).

     

    עדותה של פנינה לא הפריכה את הרושם כי טיוטת ההסדר לא היתה מוגמרת, ותשובותיה אף חיזקו רושם זה.

     

    בחקירתה, תירצה פנינה את המידע החסר בטיוטת ההסדר בטענה כי מדובר בסעיפים שהבנק משאיר פתוחים עד למועד החתימה (עמ' 18, שורות 5 – 6). איני מקבלת הסבר זה, אחר שבטיוטה מוקדמת של הסדר החוב מיום 13.7.14 פורטו כל סכומי קרנות ההלוואות, בעוד בטיוטת ההסדר עליה נדרש דוד לחתום לא פורטו כל הסכומים כאמור. עובדות אלה מחזקות הרושם כי אכן טיוטת ההסדר לא היתה מוגמרת.

     

    עוד טענה פנינה, כי מועדי הפרעון וגובה תשלומי הפרעון של אחת הלוואות ההון החוזר לשנה שפורטה בסעיף 4.3.4 לטיוטה לא פורטו, וזאת מאחר שהלוואה זו היתה אמורה להיות מוחזרת בתוך 12 חודשים וכי רק תאריך נטילת ההלוואה לא מולא (עמ' 21, שורות 5 – 7). אך הסברה זה אינו נלמד מפשט לשון הטיוטה, ובפרט מהעובדה כי בסעיף 4.3.4.2 לטיוטה לא מולאו מספר החודשים לפירעון ההלוואה, אף שלדברי פנינה נתון זה היה ידוע כבר. אף לא סופקו הסברים כלשהם ליתר הפרטים החסרים, כמפורט לעיל.

     

    אמנם פנינה טענה בחקירתה, כי עצם העובדה שנקבע מועד לחתימה על טיוטת ההסדר, מלמד כי היה נוסח סופי ומקובל על הצדדים (עמ' 20, שורות 18 – 19). אך אחר שלא התמלאו כל התנאים הנדרשים להוצאת הסדר החוב אל הפועל, ונוכח הפרטים שהיו חסרים בהסדר החוב, אין לראות בעצם קביעת מועד החתימה על טיוטת ההסדר משום אינדיקציה לכך שמדובר היה בהסדר חוב סופי ומוכן לחתימה.

     

    אזכיר, בהקשר זה, כי בתצהירו טען דורון לקיומה של טיוטה מאוחרת ומעודכנת יותר של הסדר החוב, מיום 15.1.14. הוא אף טען כי גם לאחריה סוכמו פרטים אחרונים במתווה (סעיף 34 לתצהיר). טענה זו הועלתה ללא ביסוס, וללא כל הפניה לטיוטה מאוחרת לטיוטת ההסדר או לפרטים נוספים שסוכמו לאחר משלוח טיוטת ההסדר. הטענה אף נזנחה בסיכומי דורון. מכל מקום, די בהעלאתה כדי לאשש הרושם כי אף לדידו של דורון, אין לראות בטיוטת ההסדר משום טיוטה סופית, מאחר שחסרים בה פרטים מהותיים.

     

    מאחר שהטיוטה לא היתה מוגמרת, לא ניתן לומר כי התקיים התנאי המתלה, או כי בחירתו של דוד שלא לחתום על טיוטת ההסדר סיכלה את התנאי המתלה.

     

    טיוטת ההסדר לא תאמה את ההסכם ואת בקשות דוד מהבנק

     

21. לטענת דורון, טיוטת ההסדר תאמה את תניות ההסכם ואת דרישות דוד מהבנק. לא מצאתי בטענה זו ממש.

     

    דורון ביסס טענתו על הוראת סעיף 16 להסכם, שפירטה את עיקרי הסדר החוב, כדלקמן:

     

    "16. מובהר בזאת כי הסכם בנק פועלים עיקרו הינו כדלקמן: לחברה כ- 6.5 מיליון ₪ אשראי בנקאי, כנגדו מופקדים כ- 2.4 מיליון ₪ ממסרם ופקדונות, וכן 4.1 מיליון ₪ בחשבון הישן של החברה שמספרו 479821 שלצורכי פרעונו כנראה תקבל החברה מבנק הפעולים (כך במקור) תקופת גרייס עד ליום 31/12/14 ומתחילת שנת 2015 יפרע הסכום בהלוואה לטווח ארוך."

     

    דורון הפנה לסיפא של הוראת סעיף 16 להסכם, לפיה אמורה היתה להינתן למוטורס תקופת גרייס עד ליום 31.12.14, כאשר ההלוואה לטווח ארוך שאמורה היתה ליטול היתה צריכה להיפרע החל מתחילת שנת 2015. הוא טען, כי בפועל אכן ניתנה במסגרת טיוטת ההסדר הלוואה לטווח ארוך, ואף ניתנה תקופת גרייס - בהלימה לנתונים המפורטים בסעיף 16, ואף מעבר לכך.

     

22. עוד הפנה דורון להודעת דוא"ל ששלח דוד לפנינה ביום 28.10.14, שחלקה צוטט לעיל, בה פורטו עיקרי בקשותיו של דוד מהבנק (שלושה ימים קודם למועד שתואם לחתימה על הסדר החוב), בזו הלשון:

     

    "... לאחר חשיבה נוספת להלן הצעתי עפ"י המתווה:

    הזרמת 1.5 מיליון ₪ מתוכם כ 500 א"ש הוזרמו והיתרה יוזרמו חלקם בימים הקרובים והיתרה עד 15/12/14.

    את תשלום רכישת המניות כפי שעשיתי ודרשתי מאייל שהכסף יוזרם פנימה 280 א"ש לחברה.

    אני דורש גם מדורון לכן את הכסף שעפ"י ההסכם אמור להיות משולם החל מה- ינואר 15 ב36 תשלומים עבור המניות יופקד לחשבון הישן 470 א"ש.

    ובהמשך לפגישתינו במשרדיכם לפיכך אני מבקש להגיע להסדר באופן הבא:

    2.350 יועברו מהחשבון החדש לישן

    1.4-1.5 עבור שיקים ולשנות את היחס של 75% משהו ריאלי 90-100%.

    0.7 חח"ד

    יתרת החשבון הישן תוקם הלוואה שתחילת פרעונה יהיה יולי 15 בחשבון החדש שתפרע את היתר כ 1.7 החשבון הישן ל48 חודש."

     

    לדברי דורון, כל מה שהתבקש במסגרת המתווה המוצע על ידי דוד בהודעת הדוא"ל מטעמו מיום 28.10.14 התקבל בטיוטת הסדר החוב. בקשתו לקבלת 1.4 – 1.5 מיליון ₪ עבור שיקים דחויים – התקבלה (סעיף 4.4.2 לטיוטת הסדר החוב – מתן 1.6 מיליון ₪ בגין שיקים דחויים). בקשתו להעברת כל החוב לחשבון הישן, פריסתו ל- 48 חודשים, ולביצוע החזר החוב מהחשבון החדש – התקבלה אף היא (סעיפים 4.1 ו- 4.3 לטיוטת הסדר החוב, למתן הלוואה בסך 550,000 ₪, עד ליום 5.7.15; הלוואה בסך 470,000 ₪ ל- 36 חודשים והלוואה לסילוק יתרת החוב בחשבון הישן לתקופה של 48 חודשים). גם בקשת דוד לחח"ד בחשבון החדש בסך 0.7 מיליון ₪ - התקבלה (סעיף 4.3.4 לטיוטה הלוואת הון חוזר בחשבון החדש בסך 1.6 מיליון ₪ עד ליום 31.12.15, וכן סעיף 4.4.1 לטיוטה – חח"ד בסך 0.25 מיליון ₪, ובמצטבר חח"ד של 1.85 מיליון ₪).

     

    דורון טען, כי אחר שהבנק נעתר לכל שביקש דוד, ומאחר שקיימת הלימה בין המתווה שהוצע על ידי דוד, המתווה כפי שתואר בסעיף 16 להסכם וטיוטת הסדר חוב, לא היתה כל הצדקה לכך שדוד לא יחתום על הסדר החוב, ויש לראות בו כמי שמנע את קיומו של התנאי המתלה.

     

    איני מקבלת טענות אלה.

     

23. קיימים פערים מרחיקי לכת בין עיקרי הסדר החוב, כפי שהוצג בהסכם, לבין טיוטת הסדר החוב. לפי ההסכם התחייב דוד לשלם בגין רכישת המניות סך כולל של 1.05 מיליון ₪ בלבד. לעומת זאת, לפי סעיף 4.5.1 לטיוטת הסדר החוב נדרש דוד להעביר לבנק, כתנאי להסדר החוב, 2 מיליון ₪, כפי שהרחבתי לעיל.

     

    מעבר לכך, קיימים פערים משמעותיים אף בין טיוטת הסדר החוב לבין המתווה שהוצע על ידי דוד ביום 28.10.14. על פי המתווה שהוצע על ידי דוד, דוד היה אמור לשאת בתשלום סך של 1.5 מיליון ₪ עד ליום 15.12.14, ואילו דורון אמור היה לשלם את הסך של 470,000 ₪ מחודש ינואר 2015 – ב- 36 תשלומים. לעומת זאת, על פי סעיף 4.5.1 לטיוטת ההסדר אמור היה דוד לשאת בתשלום סך של 2 מיליון ₪, הכולל את הסך של 470,000 ₪ שלדברי דוד אמור היה דורון לשלם.

     

    בנוסף, לפי המתווה שהוצע על ידי דוד אמור היה הבנק להעמיד למוטורס בחשבון החדש מסגרת אשראי חוזר בסך של 700,000 ₪ (ללא קשר להלוואת הון חוזר בחשבון החדש). אך לפי סעיף 4.4.1 לטיוטת ההסדר העמיד הבנק למוטורס מסגרת אשראי חוזר בסך של 250,000 ₪ בלבד, בתוקף עד לתאריך 31.12.15.

     

    במאמר מוסגר, גם אם היתה התאמה בין עיקרי טיוטת ההסדר לבין ההסכם, אין בכך כדי ללמד כי הטיוטה היתה מוכנה לחתימה, וכי מי שהכשיל את החתימה היה דוד בלבד. זאת אחר שהוכח הפער בין סכום ההשקעה המקורית שנדרש דוד להשקיע במוטורס לפי ההסכם לבין הסכום שנדרש להשקיע לפי הסדר החוב, אחר שרצ השקעות לא הסדירה את מלוא התשלום עבור המניות שהתיימרה למכור לדוד, אחר שלא בשלו התנאים לחתימת טיוטת ההסדר, ושנפקדו ממנה פרטים מהותיים.

     

    דוד לא ניהל באופן בלעדי את המו"מ מול הבנק

     

24. לטענת דורון, החל ממועד חתימת ההסכם הפך דוד, לפי דרישתו, למנהל בפועל של מוטורס, ואף הודיע לעובדי מוטורס כי הוא המנהל היחיד בה (סעיפים 8, 11, 12 לתצהיר דורון). עוד טען דורון, כי דוד היה זה שאישר באופן בלעדי חתימות על שיקים, ניהל את כל ענייניה הכספיים של מוטורס, לרבות מול מע"מ, הבנק וכן גורמים אחרים, בהם משרד התחבורה, וכי שימש ככתובת מול הבנק (סעיפים 10, 12, 29 לתצהיר). לדבריו, דוד הוא שקיים את המגעים עם הבנק לגיבוש הסדר החוב, ייצג את מוטורס בפגישות מול הבנק, וסיכם את נוסח הסדר החוב עם הבנק (סעיפים 7, 16, 17 לתצהיר דורון). דורון טען, כי נוכח מעורבותו הגבוהה של דוד כאמור, לא ניתן היה להגיע להסדר חוב בלעדיו.

     

    בסיכומיו טען דורון, כי דוד צורף כצד להסדר רק בטיוטת ההסדר, וכי שמו לא הופיע בטיוטות קודמות. דורון ראה בכך עדות לכך שדוד הוא שהגיע להסדר החוב עם הבנק, ולכך שהסדר החוב היה מוכן לחתימה.

     

25. מחומר הראיות אכן עולה, כי לאחר כריתת ההסכם ניהל דוד את מוטורס, והיה מעורב לפרטי פרטים בענייניה. דוד נתן הוראות ניהוליות לעובדי מוטורס, ועובדי מוטורס פנו אליו לקבלת הנחיות (וראו, בעניין זה, את התכתובת העניפה לה הפנו דורון ורצ השקעות בנספח ג לתצהיר דורון).

     

    עוד עולה, כי דוד היה שותף מרכזי במו"מ לגיבוש הסדר החוב עם הבנק (כעולה, בין היתר, מהודעת הדוא"ל ששלח לפנינה ביום 28.10.14, ושצוטטה לעיל, וכן מעדות פנינה שתיסקר להלן).

     

    אך בד בבד עולה בבירור מחומר הראיות כי גם דורון עצמו היה מעורב באופן פעיל בניהול מוטורס וכי הן אייל והן דורון נטלו חלק במו"מ מול הבנק לגיבוש הסדר החוב.

     

26. על מעמדו של דורון במוטורס ניתן ללמוד מסעיף 14 להסכם, במסגרתו הוסכם כי דורון ישמש כיו"ר הדירקטוריון במוטורס, כדלקמן:

     

    "14. מוסכם כי איל מתאגד עם דורון לצורך מינויו של דורון כדירקטור בחברה, כך שדירקטוריון החברה ימנה את אייל, דורון ודוד, כאשר דורון ישמש כיו"ר הדירקטוריון."

     

    בהמשך לכך, מונה דורון כמורשה החתימה מטעם החברה, היחיד המוסמך להתחייב מטעם החברה, ובכלל זה מול הבנק, וזאת בפרוטוקול ישיבת דירקטוריון מוטורס מיום 10.4.14, כדלקמן:

     

    "הוחלט

    ...

    2. למנות את מר דורון יהב כיו"ר החברה.

    3. למנות את מר דורון יהב כמורשה החתימה של החב' ולהסמיך אותו לחתום ולהתחייב בשם החב' וכי חתימתו בצירוף חותמת החברה תחייב את החברה לכל דבר ועניין ולבטל את זכויות החתימה שהיו בחב' לפני כן.

    4. להודיע למערכת הבנקאית על ביטול הרשאתו של מר אייל סבג ומינוי מר דורון יהב כיו"ר החברה והמורשה היחיד להתחייב ולחתום בשם החברה."

     

    במכתב התפטרות שמסר אייל מתפקידו כיו"ר החברה במועד בו התקיימה ישיבת הדירקטוריון המדוברת, ה- 10.4.14, אשר אומת בידי עו"ד, נמסרו מלוא סמכויותיו של אייל לדורון, כיו"ר החברה החדש, כדלקמן:

     

    " ... 2. הנני מוותר באופן מיידי על סמכותי לחתום ולהתחייב בשם החב'.

    3. הנני מסכים שכל הסמכויות שהיו לי יועברו באופן מיידי ליו"ר החדש ...."

     

    דורון היה, אם כן, יו"ר הדירקטוריון, מורשה החתימה היחיד והגורם היחיד המוסמך להתחייב מטעם מוטורס מול הבנק. ככזה, אין לראות בדורון כמי שמודר מניהול החברה או כגורם זניח במו"מ מול הבנק.

     

    מעבר לכך, וכעולה מטיוטת ההסדר, לא רק דוד אמור היה לחתום על הסדר החוב עם הבנק, אלא גם דורון, וכן נקסט, אייל ואמנון. דורון אף אמור היה להתחייב, במסגרת טיוטת ההסדר, לערוב לכל חובות מוטורס כלפי הבנק, לרבות לחובה של נקסט, וזאת לצד התחייבותו של דוד לערוב לחובות כאמור (סעיף 4.5.4 לטיוטת ההסדר).

     

27. עדותה של פנינה בחקירתה הנגדית איששה אף היא הרושם כי דוד לא ניהל את המו"מ מול הבנק באופן בלעדי. פנינה אמנם העידה, כי למיטב זיכרונה דוד היה הגורם הדומיננטי במו"מ (עמ' 17, שורה 11), אך הבהירה כי הדומיננטיות של דוד התבטאה בכך שהוא הביא את הפתרון למצבה של מוטורס והביע נכונותו להזרים כספים למוטורס, ובלשונה: "אני שוב אומרת – דוד היה דמות מרכזית בדבר הזה כי הביא פתרון - מזרים כסף והחברה הולכת לחוף מבטחים אז ברור שהיה מולנו – האם היה אייל לידו – אני מדברת מזיכרון – אז ברור שהפתרון עמד מולנו" (עמ' 17, שורות 16 – 18).

     

    לצד זאת, הדגישה פנינה את מעורבות אייל במו"מ (שם, שורה 11), וכן אישרה כי גם דורון נכח במו"מ, אף כי באופן פאסיבי, בעוד אייל ניהל באופן אקטיבי את המו"מ, ובלשונה (במענה לשאלה: "הוא ישב בצד ולא ניהל מו"מ?"): "כן הוא ישב בצד ושתק. את המו"מ ניהל אייל").

     

    מעבר לכך, פנינה אישרה, כי הסדר החוב לא נחתם אחר שדוד בחר שלא להתייצב לחתימה. אך היא הסבירה, כי הצורך בחתימתו של דוד נבע מכך שהיה מוכן להשקיע במוטורס, בעוד לדורון ולאייל לא היו האמצעים לכך, ובלשונה (במענה לשאלה: "מדוע לא חתמתם מול דורון ואייל?"): "כנראה שלא ידעו להזרים כסף".

     

    מעדותה של פנינה עולה, אם כן, כי חתימתו של דוד על הסדר החוב היתה חיונית, וכי בלעדיה לא היה הסדר החוב מתאפשר. אך זאת מחמת העובדה כי דוד היה יכול להשקיע כספים במוטורס, בעוד אייל ודורון לא היו יכולים לעשות כן. ברור מעדותה, כי לו היו אייל ודורון מביאים משקיעים אחרים, תחת דוד, היתה מתאפשרת החתימה על הסדר החוב.

     

    אך, כאמור, אחר שהוכח כי לא בשלו התנאים לכריתת הסדר החוב, ובהיעדר די פרטים בהסדר עצמו, אין בסיס לטענה כי דווקא דוד, בכובעו כמשקיע, הוא שהכשיל את הסדר החוב.

     

28. עדותו של דורון לא הפריכה הרושם בדבר מעורבות דורון במוטורס ובמו"מ מול הבנק, לאחר חתימת ההסכם, ואף איששה רושם זה. בתצהירו, אישר דורון את מעורבותו הוא במו"מ מול הבנק אף לאחר כריתת ההסכם, עת העיד כי לאחר כריתת ההסכם החל דוד לנהל את המו"מ עם הבנק ביחד עימו ועם אייל, ובלשונו: "במקביל החל סבן לנהל ולהוביל, ביחד איתי וביחד עם סבג מו"מ עם בנק הפועלים ביחס להסדר החוב ומצבת האשראי של החברה" (סעיף 13 לתצהיר דורון). רק בחקירתו, טען דורון, כי למעשה דוד ניהל לבדו את כל המו"מ מול הבנק (עמ' 29, שורות 10 – 12).

     

    דורון הפנה, אמנם, לתמליל שיחה בין דוד ואבירם, במסגרתו הדגיש דוד לאבירם כי הוא "בעל הבית של החברה", וכי הוא "מי שמנהל את החברה ... לא הם, לא אייל ולא דורון", וכן הדגיש כי הוא הכתובת מול הבנק. איני מתרשמת כי לתמליל משקל ראייתי משמעותי. התמליל אינו נושא תאריך, וניכר כי אינו מתעד את מלוא השיחה בין דוד לאבירם, כי אם את חלקה האחרון בלבד. די בכך כדי להעמידו באור בעייתי. מכל מקום, אין באמירות אלה כדי לשנות מהרושם הברור העולה מהתשתית הראייתית בדבר תפקידו של דורון.

     

    סיכום

     

29. במסגרת טיוטת ההסדר נדרש דוד להשקיע במוטורס כספים בהיקף גדול משמעותית מההיקף לו התחייב במסגרת ההסכם, ואף מההיקף לו הסכים בהודעת הדוא"ל ששלח לפנינה ביום 28.10.14. מעבר לכך, רצ השקעות ודורון לא הסדירו התשלום עבור המניות שהתיימרה רצ השקעות למכור לדוד במסגרת ההסכם.

     

    לא התקיימו תנאים נוספים לכריתת הסדר החוב, לא בוצע שינוי מבנה בעלות במוטורס, לא הוצגה התחייבות בלתי חוזרת של בעלי המניות לשינוי המבנה וכן לא הוצג אישור רו"ח בדבר סך הלוואות הבעלים.

     

    אף נפקדו מטיוטת ההסדר פרטים מהותיים, בהם סכום קרן אחת מההלוואות, שיעורי הריביות של כל ההלוואות, מועדי פרעון וגובה התשלומים של חלק מההלוואות.

     

    לאור האמור, אין להלין על דוד כי סירב לחתום על ההסדר.

     

    דוד לא ניהל את המו"מ מול הבנק באופן בלעדי. גם לאייל ולדורון היה חלק במו"מ, ודורון היה מורשה החתימה היחיד המוסמך להתחייב מטעם מוטורס מול הבנק. מרכזיותו של דוד במו"מ מול הבנק נבעה מהיותו המשקיע שהתחייב להזרים כספים למוטורס במסגרת הסדר החוב, אך לא בהכרח מהתפקיד המרכזי שלו בניהול המו"מ מול הבנק.

     

    די באמור כדי להוביל למסקנה כי לא התקיים התנאי המתלה, ועל כן אין ההסכם תקף.

     

    מסקנה זו מתחייבת אף מאחר שלא גולו לדוד פרטים מהותיים אודות מצב מוטורס קודם לכריתת ההסכם, כפי שארחיב בהמשך.

     

    לא גולה לדוד מלוא המידע אודות מצב מוטורס קודם לכריתת ההסכם

     

30. לטענת דוד, רק לאחר כריתת ההסכם התברר לו, כי מצבה של מוטורס חמור מכפי שהוצג לו. הוא טען, כי לא ידע, קודם לכריתת ההסכם, כי הבנק התכוון לפתוח בהליכי כינוס נגד מוטורס, כי למוטורס חובות בגין אי תשלום מע"מ בתקופה שקדמה לכריתת ההסכם, וכי לא כל הכנסות מוטורס הופקדו בחשבונות הבנק שלה. עוד טען דוד, כי חובה של נקסט לבנק, לו ערבה מוטורס, היה גבוה מכפי שהוצג. דוד הסביר, כי רק אחר שהתחוור לו מצבה האמיתי של מוטורס, החליט שלא להתייצב ולחתום על הסדר החוב.

     

    מעיון בתשתית הראייתית עולה, כי דוד היה מודע למצבה הכספי החמור של מוטורס, ובכלל זה לחלקם הארי של חובותיה, להיות חשבונה מוגבל ולכוונת הבנק לפעול לפירוקה. עם זאת, אני מקבלת את טענת דוד כי לא גולו לו נתונים בדבר חוב מע"מ של מוטורס, ובדבר היקף חובה של חברת נקסט קאר אודיו בע"מ (להלן: "נקסט"), לו ערבה מוטורס, כפי שאבאר להלן.

     

    דוד היה מודע למרבית חובותיה של מוטורס, לאי עמידתה בפירעון הלוואותיה ולהיות חשבונה מוגבל

     

31. עיקר הנתונים אודות מצבה של מוטורס גולו לדוד במסגרת ההסכם.

     

    מצבה הכלכלי של מוטורס תואר בסעיף 7 להסכם, כדלקמן:

     

    "7. מצבה הכספי של החברה נכון ליום חתימת ההסכם מצוייה בהתחייבויות על נכסים בגירעון בסך של כ- 1.5 מיליון ₪ ויש לה מלאי עסקי בשיעור של כ- 3.5 מיליון ₪".

     

    בסעיף 16 להסכם, שצוטט לעיל, פורטו עיקרי הסדר החוב. בסעיף 17 להסכם צוין כי מוטורס ערבה לטובת נקסט, כדלקמן:

     

    "17. כמו כן החברה ערבה לטובת חברת נקטס, כאשר סכום החוב של נקסט לטובת בנק פועלים עומד על הסך של כ- 5 מיליון ₪."

     

    בדו"ח שנערך על ידי חברת MPV עבור מוטורס מיום 26.10.14, ושהוגש מטעמה לבנק, שוקפו נתונים דומים.

     

32. בסעיף 3 להסכם צויין, כי לא ידוע על כוונה של גורם כלשהו לנקיטת הליכים לפירוק מוטורס, חיסולה או מחיקתה, למעט האמור במכתב הבנק מיום 28.9.14, כדלקמן:

     

    "3. נכון למועד החתימה על הסכם זה לא ננקטו צעדים לפירוק החברה, חיסולה או מחיקתה, ולא ידוע לחברה על כוונה של צד כלשהו לנקיטת הליכים כאמןר, למעט מכתב מבנק הפועלים מיום 28/09/14."

     

    אותו מכתב מיום 28.9.14, נשלח על ידי ב"כ הבנק למוטורס (להלן: "מכתב הבנק"). במכתב הבנק פורטו חובותיה של מוטורס לבנק: יתרת חוב של 3.49 מיליון ₪ בחשבון הישן (בו מסגרת האשראי מאושרת בסך 1.6 מיליון ₪ בלבד); מספר הלוואות בחשבון הישן בסך כולל של 1.93 מיליון ₪ (מתוכן סך של 1.76 מיליון ₪ הנמצא בפיגור); יתרת חוב של כ- 0.9 מיליון ₪ בחשבון החדש (בו אין מסגרת אשראי מאושרת); שלוש הלוואות בחשבון החדש בסך כולל של 157,180 ₪. עוד נכתב במכתב, כי מאחר שמוטורס אינה עומדת בהסכם עם הבנק, החל מיום 28.9.14 לא תאושרנה למוטורס משיכות כספים נוספות מחשבונותיה.

     

    נתונים אלה על מצבה של מוטורס, כפי שנמסרו על ידי הבנק, אכן שיקפו את מצבה של מוטורס נכון למועד זה, והם בהלימה, בקווים כלליים לנתונים שהוצגו בתביעה שהגיש הבנק לאחר פירוק מוטורס, נגד נקסט, דורון, אייל וכן נגד מר אמנון מריומה (תא"ק 30773-05-15), אודותיה ארחיב להלן.

     

    דוד אישר בחקירתו, כי הנתונים שבמכתב הבנק היו בידיעתו (עמ' 142, שורות 12, 18, עמ' 143, שורות 3 – 4). בסיכומיו אף אישר דוד, כי מכתב הבנק צורף להסכם (סעיף 17 לסיכומים). מכאן כי דוד הכיר את הנתונים שגולו במכתב הבנק עוד קודם לכריתת ההסכם.

     

33. זאת ועוד, כעולה מתכתובות שהוצגו, כבר בתחילת חודש ספטמבר 2014, עוד קודם לכריתת ההסכם, היה דוד מעודכן בענייני מוטורס ומעורב בהם. בכלל זה, דוד עודכן בספירת המלאי במוטורס (כעולה מהודעת דוא"ל מיום 16.9.14), נמסר לו דו"ח יתרות לקוחות (בהודעת דוא"ל מיום 9.9.14), נמסרו לו נתונים אודות פריטים ליבוא בטווח הקצר (בהודעות דוא"ל מיום 9.9.14), נמסרו לו דוחות מכירות עדכניים (בהודעות דוא"ל מיום 17.9.14 ו- 28.9.14), וכן נמסרו לו דוחות כל הסוכנים, בהם גיול חובות וחובות לגביה (בהודעת דוא"ל מיום 21.9.14).

     

    בחקירתו, אישר דוד כי הנתונים כאמור אכן נמסרו לו עוד קודם לכריתת ההסכם (עמ' 103, שורות 22 – 23). עוד הודה דוד, כי עודכן בפעילות מוטורס עוד בשליש הראשון של ספטמבר, אף כי טען, כי נחשף למידע סלקטיבי (עמ' 108, שורות 4 – 6). הוא גם לא הכחיש כי כינס ישיבת סוכנים כדי להתעדכן במצבה של מוטורס קודם לכריתת ההסכם (עמ' 105, שורות 23 – 24).

     

    מעבר לכך, דוד לא הכחיש בחקירתו, כי כבר ביום 8.9 היה מחובר למערכת פריוריטי – מערכת המחשוב של מוטורס, המאגדת אף את הנהלת החשבונות של מוטורס (עמ' 104, שורה 7, עמ' 105, שורות 11 – 13 )

     

    עולה, אם כן, כי מצבה הכספי הרעוע של מוטורס גולה לדוד עוד קודם לכריתת ההסכם. היקף חובות מוטורס, אי עמידתה בהסדרים לפירעון הלוואותיה והגבלת חשבונה כתוצאה מכך – כל אלה פורטו במפורש במכתב הבנק מיום 28.9.14 והיו בידיעת דוד. היתה לדוד גישה למערכת הנהלת החשבונות של מוטורס, ונמסרו לו נתונים נוספים בידי מוטורס, כמפורט לעיל. על כן אין לקבל את טענת דוד, כי רק לאחר שנחתם ההסכם התברר לו כי הבנק רצה לנקוט בהליכים לפירוקה של מוטורס. די היה במצב הכספי הקשה המתואר במכתב כדי ללמד כי עשויים להינקט כנגד מוטורס הליכים שכאלה.

     

    עם זאת, אני מתרשמת כי לא גולו לדוד נתונים בדבר חוב מע"מ של מוטורס ובדבר גובה חובה של נקסט, לו ערבה מוטורס, כפי שאבאר להלן.

     

     

    חוב המע"מ לא גולה לדוד

     

34. בחודש נובמבר 2015 הוגש נגד מוטורס, דורון ואייל כתב אישום, בגין אי תשלום מע"מ לתקופות הדיווח 5.14 – 7.14 ו- 9.14 – 11.14. על פי כתב האישום, הגיעו הנאשמים להסדר תשלומים עם אגף המכס ומע"מ ביום 2.10.14, ימים בודדים לאחר כריתת ההסכם (מיום 29.9.14), לפיו ישלמו מע"מ בסך של 604,298 ₪ בגין דוחות מס לחודשים 5.14 – 7.14 – שקדמו לכריתת ההסכם, אך החוב לא סולק במלואו, ונותרה יתרת חוב בסך של 269,483 ₪ שלא הוסדרה. עוד צויין בכתב האישום, כי הנאשמים הגישו דוחות מס לחודשים 9.14 – 11.14, אך לא שילמו את המס בגינם בסך של 194,164 ₪.

     

    משמע שבמעמד כריתת ההסכם היה דורון מודע לקיומו של חוב של מוטורס למע"מ, בגין התקופה שקדמה להסכם, בסך של 604,298 ₪, העולה על מחצית מהסכום שהתחייב דוד לשלם בגין רכישת המניות. דורון הגיע להסדר תשלומים להסדרת החוב סמוך לאחר כריתת ההסכם, אך לא הוכח כי חוב המע"מ, או הסדר התשלומים גולו לדוד.

     

    דבר קיומו של חוב המע"מ נפקד כליל מההסכם, והדבר מחזק הרושם כי חוב המע"מ לא גולה לדוד קודם לכריתת ההסכם. אף אזכיר, כי קיים פער משמעותי בין היקף הכספים שהתחייב דוד להשקיע במוטורס לפי ההסכם, לעומת היקף הכספים שנדרש להשקיע במוטורס לפי טיוטת ההסדר. פער זה עשוי אף הוא ללמד כי חוב המע"מ לא נלקח בחשבון בעת כריתת ההסכם.

     

35. רושם זה, לפיו חוב המע"מ לא גולה לדוד, לא נסתר בידי דורון ורצ השקעות.

     

    בסיכומיו, נמנע דורון מהתייחסות לטענות דוד בדבר חוב המע"מ שלא גולה לו קודם לכריתת ההסכם. הוא לא הודה אך גם לא הכחיש את טענותיו של דוד בעניין. מכאן כי דורון אינו חולק על טענותיו של דוד בעניין, ודי בכך כדי להביא לקבלתן.

     

    למעלה מן הצורך, גם בתצהירו, נמנע דורון ממסירת כל גרסה בדבר עיתוי גילוי החוב למע"מ לדוד ובדבר עיתוי הסדרתו. הוא לא סתר את טענתו של דוד כי חוב המע"מ לא גולה לו קודם לכריתת ההסכם.

     

    הטענה היחידה שהעלה דורון בתצהירו בעניין המע"מ היתה, כי לאחר שהוטל עיקול על חשבונות מוטורס בגין חוב המע"מ דרש ממנו דוד כי יחתום על ערבות אישית להסדרת החוב. דורון אף תבע מדוד את הסך של 476,000 ₪ אותו נדרש לשלם, כערב לחובות מוטורס למע"מ (סעיף 52(ד) לתצהיר דורון).

     

    דורון שב על טענתו זו בחקירתו הנגדית, במסגרתה אישר כי חוב המע"מ נפקד מההסכם, אך הלין על דוד, שלדבריו היה אמור לעדכנו בחוב למע"מ, ובלשונו: "מי שניהל את העניינים למוטורס ושלט בכספים זה היה דוד. מי שהיה צריך לעדכן זה דוד סבן אותי ולא להיפך, אחרי ספירת המלאי ובדיקת המסמכים" (עמ' 31, שורות 27 – 28, וכן ראו בשורות 30 – 32).

     

    מעדותו זו של דורון ניתן להבין, כי דורון עצמו כלל לא טרח לעדכן את דוד בקיומו של החוב, ובכך יש משום אישוש לטענותיו של דוד.

     

    ציפייתו של דורון כי דווקא דוד הוא שיעדכן את דורון בדבר חוב המע"מ, לו היה דורון מודע בזמן אמת, חודשים רבים קודם כניסתו של דוד לתמונה – אינה ברורה. ומכל מקום, עדותו זו של דורון רק מצדיקה את בחירתו של דוד שלא לחתום על הסדר החוב המכביד, אשר הוא תולדה, בין היתר, של חוב המע"מ שלא גולה לו מבעוד מועד.

     

36. בסיכומיו, טען דורון, כי אין לקבל את גרסת דוד, כי רק עם הגשת כתב האישום נודע לדוד על חומרת מצבה של מוטורס. לדבריו, כתב האישום הוגש רק ביום 29.11.15, חודשים רבים לאחר מתן צו הפירוק. מכאן הסיק דורון כי טענתו של דוד אינה אלא ניסיון להתנער מידיעותיו וממעשיו בחברה.

     

    אך בניגוד לאופן הצגת הדברים על ידי דורון, דוד לא טען בתצהירו או בחקירתו (לבטח לא בסעיף 19 לתצהירו, אליו הפנה דורון בעניין זה), כי עד לקבלת כתב האישום לא ידע על חומרת מצבה של מוטורס. ההיפך הוא הנכון. דוד הדגיש לאורך תצהירו, כי מצבה של מוטורס התבהר לו בעקבות המו"מ עם הבנק (ראו, בין היתר, בסעיף 50 לתצהיר). עוד טען דוד, כי בשלבים מאוחרים יותר נודע לו דבר הגשת כתב האישום וחוב המע"מ (סעיף 63 ואילך לתצהיר). די בכך כדי לדחות את טענת דורון.

     

    במאמר מוסגר אבהיר, כי גם אם המידע בדבר חוב המע"מ לא היה ידוע לדוד במועד שנקבע לחתימה על טיוטת ההסדר, גילוי חוב המע"מ מצדיק בדיעבד את בחירת דוד שלא לחתום על טיוטת ההסדר.

     

37. עם זאת, איני מקבלת את טענת דוד כי מוטורס לא הפקידה את מלוא ההכנסות שהפיקה בחשבונותיה, וכי קיימים פערים בין הכנסות מוטורס כעולה מכתב האישום, לבין ההכנסות כמשתקף מדפי החשבון של חשבונות הבנק של מוטורס (סעיפים 71 – 73 לתצהיר דוד). טענות אלה, שהועלו לראשונה במסגרת התצהיר, נטענו בעלמא, ללא פירוט, ואף ללא ביסוס, זולת הפניה סתמית לעשרות דפי חשבון בנק (נספח יא לתצהיר דוד). דוד לא הסביר מה ניתן ללמוד מדפי החשבון, ולא הפנה באופן קונקרטי לנתונים כלשהם מסבך הנתונים המפורטים בדפי החשבון. על כן דין טענותיו של דוד בעניין להידחות.

     

38. עולה, אם כן, כי למוטורס היה חוב למע"מ בסך של 604,298 ₪ בגין התקופה שקדמה לכריתת ההסכם, ושהסדר לפרעונו נחתם סמוך לאחר ההסכם, שלא גולה לדוד קודם לכריתת ההסכם. גם בכך יש כדי להצדיק את בחירתו של דוד שלא לחתום על הסדר החוב.

     

    היקף חוב נקסט לבנק לו ערבה מוטורס לא גולה לדוד

     

39. אני מתרשמת, כי גם היקף חובה של נקסט לבנק, לו ערבה מוטורס, לא גולה לדוד במלואו.

     

    ביום 19.4.15, פחות מארבעה חודשים לאחר המועד שסוכם לחתימת הסדר החוב, ופחות משבעה חודשים לאחר כריתת ההסכם, ניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה צו פירוק למוטורס (פר"ק 10381-02-15). סמוך אחר כך, במאי 2015, הגיש הבנק תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד נקסט, דורון, אייל וכן נגד מר אמנון מריומה (תא"ק 30773-05-15, להלן: "תביעת הבנק").

     

    בהחלטה מיום 17.11.16 שניתנה בבקשת הרשות להגן מטעם נקסט, אייל ואמנון מריומה, במסגרת תביעת הבנק, פורטו כלל התחייבויותיה של מוטורס. היקף חובות מוטורס לבנק, כפי שפורט בהחלטה, הוא בהלימה, בקווים כלליים, להיקף חובות מוטורס, כפי שפורטו במכתב הבנק אודותיו הרחבתי לעיל.

     

    עם זאת, בהחלטה פורט גם חוב נקסט לבנק, לו ערבה מוטורס. בדיעבד התברר כי קיים פער בין חוב נקסט כפי שפורט בהחלטה לבין חוב נקסט כפי שהוצג לדוד בעת כריתת ההסכם. בהסכם, הוצג חוב נקסט כעומד על סך של כ- 5 מיליון ₪ (סעיף 17 להסכם). אך לפי ההחלטה האמורה, חוב נקסט עמד בפועל על סך של 5,692,964.03 ₪ - 692,964 ₪ מעבר למה שהוצג בהסכם. פער זה מלמד, כי אכן היקף חובה של נקסט, לו ערבה מוטורס, לא גולה לדוד קודם לכריתת ההסכם.

     

    אף לא הוצגו כל ראיות לכך שנמסרו לדוד נתונים מדויקים אודות חובה של נקסט, לו ערבה מוטורס, קודם לכריתת ההסכם או לאחריו.

     

    דורון לא הפריך הרושם כי היקף חובה של נקסט לא גולה לדוד. בתצהירו בחר דורון, משום מה, להימנע מכל התייחסות לסוגיית חוב נקסט, ולא הכחיש את טענותיו של דוד בעניין. בהיעדר גרסה מצידו של דורון, דין טענות דוד לפער בין חוב נקסט כמוצג בהסכם לבין חוב נקסט בפועל – להתקבל.

     

    בסיכומיו, הסתפק דורון בטענה, כי לא הוכח כי הערבות לנקסט היתה גבוהה מכ- 5 מיליון ₪, וכן בטענה, כי מאחר שתביעת הבנק הוגשה תשעה חודשים לאחר כריתת ההסכם, הרי שסכום חובה של נקסט כמתועד בבקשת הרשות להגן זהה או קרוב מאוד לסכום החוב המקורי. די בכך שטענות אלה לא הועלו עד לשלב הסיכומים כדי להביא לדחייתן. למעלה מן הצורך, איני מתרשמת כי ניתן לתרץ פער של כ- 700,000 ₪ בין סכום החוב כפי שהוצג בהסכם לבין סכום החוב נכון למועד הגשת תביעת הבנק, כתשעה חודשים לאחר מכן – בהפרשי הצמדה וריבית.

     

     

    אין להניח כי אייל גילה לדוד את מלוא הנתונים אודות מוטורס

     

40. בסיכומיו טען דורון, כי לדוד היה קשר חברי הדוק עם אייל, שהיה מייסד מוטורס ומנהלה מיומה הראשון ועד אפריל 2014. דורון טען כי נוכח מעורבותו של אייל בשילובו של דוד במוטורס, ומעורבותו של אייל במו"מ לגיבוש הסדר החוב מול הבנק, אין להאמין כי אייל לא עדכן את דוד בכל המידע אודות מוטורס.

     

    אין חולק, כי אייל היה הבעלים של מוטורס בין השנים 2006 – 2014 (ראו בסעיף 2 לתצהיר אייל, וכן בחקירתו בעמ' 18, שורה 17). דוד אף אישר כי אייל היה אחד ממנהלי מוטורס בפועל עד אפריל 2014 (בעמ' 155, שורה 20).

     

    כעולה מהתשתית הראייתית, אייל היה מעורב, ברמה מסוימת, בענייני מוטורוס גם לאחר אפריל 2014, ואף לאחר כריתת ההסכם. על מעורבותו ניתן ללמוד, בין היתר, מהתפקיד המרכזי שמילא במו"מ מול הבנק לגיבוש הסדר החוב, אודותיו הרחבתי לעיל, כמו גם מחתימתו על ההסכם, ומערבותו האישית כלפי דוד בגין הסך של 300,000 ₪ במסגרת ההסכם (בעמ' האחרון להסכם, תחת כותרת "ערבות").

     

    הן דוד והן אייל אישרו בחקירותיהם, כי להם קשר חברי ארוך שנים (ראו, בין היתר, בעמ' 18, שורה 24, בעמ' 155, שורה 18). השניים אף אישרו כי אייל הוא שהביא את דוד כמשקיע במוטורס (עמ' 18, שורות 20, 24, עמ' 19, שורות 1 – 2, עמ' 125, שורות 12 – 13, 15).

     

    לטענת דוד, אייל לא גילה לו נתונים בדבר מצבה האמיתי של מוטורס (עמ' 160, שורה 1). דוד תירץ הדבר בכך ש"אייל לא היה מודע למה שקורה מתחת לאף שלו" (עמ' 159, שורות 14 – 15).

     

    לא השתכנעתי מהטענה כי אייל לא היה מודע למצבה של מוטורס, בפרט ככל שהדברים נוגעים לחוב המע"מ.

    כעולה מכתב האישום, אייל הגיע, ביחד עם דורון, לתחנת מע"מ ומס קניה חיפה להסדר תשלומים בגין חוב המע"מ ביום 2.10.14. אמנם אייל טען, כי למעשה עד להגשת כתב האישום לא ידע על חומרת המצב, וכי לא חתם על הסדר התשלומים (סעיפים 19, 21 לתצהיר אייל). אך אייל לא הכחיש כי נכח בתחנת מע"מ במעמד גיבוש הסדר התשלומים. די במעמדו של אייל במוטורס, בעובדה כי בסופו של יום הוגש נגדו כתב אישום, כמו גם בנוכחותו במעמד גיבוש הסדר התשלומים כאמור כדי לבסס הרושם, כי אייל היה מודע לקיומו של חוב המע"מ ואף להיקפו

     

    אך אין די בכך שאייל היה מודע לקיומו של חוב המע"מ, ובכך שאייל היה בקשרי חברות עם דוד, כדי לבסס את השערתו של דורון כי אייל אכן גילה לדוד את דבר חוב המע"מ, ואין בכך כדי לפטור את דורון מאחריותו לגלות לדוד מידע זה.

     

    אחר שהוכח כי חוב המע"מ והיקף חוב נקסט לא גולו לדוד על ידי דורון קודם לכריתת ההסכם, ומאחר שלא בשלו התנאים לחתימה על הסדר החוב, כמבואר לעיל, מנוע דורון מלטעון כלפי דוד, כי הוא סיכל את התנאי המתלה. לא ניתן להלין כלפי דוד כי לא הסכים לשאת בסכומים המופלגים שהבנק דרש ממנו, מעבר לסכומים אותם התחייב להשקיע במסגרת ההסכם, מבלי שדורון עצמו טרח לעדכן את דוד במלוא התחייבויותיה של מוטורס.

     

    אין לקבל את טענות דוד בעניין פערים בשווי המלאי העסקי של מוטורס

     

41. בתצהירו טען דוד, כי בדיעבד התגלו פערים בין שווי המלאי העסקי של מוטורס, כפי שהוצג בהסכם, לבין שוויו בפועל. לדבריו, בעוד בהסכם הוצגה מוטורס כבעלת מלאי עסקי בשווי של כ- 3.5 מיליון ₪ (סעיף 7 להסכם), הרי ששווי המלאי העסקי שנמכר על ידי הנאמן היה מיליון ₪ בלבד (סעיף 44 לתצהיר דוד).

     

    בסיכומיו נמנע דוד מלטעון בעניין, ועל כן אני מניחה כי זנח טענתו. למעלה מן הצורך, לא מצאתי כי טענה זו בוססה כל צרכה. אזכיר, כי נתוני החברה גולו לדוד עוד קודם לכריתת ההסכם, בהם גם נתונים על ספירת מלאי. דוד לא הציג כל ראיה לשוויו בפועל של המלאי העסקי. טענותיו בעניין שווי המלאי שנמכר בידי הנאמן לא נתמכו באסמכתא. אף התגלה פער בין הגרסה שמסר דוד בתצהירו, בדבר שווי המלאי בפועל בסך של כמיליון ₪, אל מול הגרסה שמסר בחקירתו הנגדית , בדבר שווי מלאי של כ- 1.5 מיליון ₪ (עמ' 135, שורה 1). על כן דין טענתו זו של דוד להידחות.

     

    סיכום

     

42. חוב המע"מ בסך של 604,298 ₪, למעלה ממחצית הסכום שהתחייב דוד להשקיע במוטורס לפי ההסכם, לא גולה לדוד על ידי דורון. דוד אף לא עודכן בהסדר התשלומים של חוב המע"מ, שגובש ימים בודדים לאחר כריתת ההסכם. אף לא הוצגו לדוד מלוא הנתונים בדבר חוב נקסט, לו ערבה מוטורס. ההפרש בין חוב נקסט, כפי שהוצג בהסכם, לבין חוב נקסט בפועל, עמד על סך של 692,964 ₪.

     

    מאחר שנתונים אלה לא היו בידיעת דוד קודם לכריתת ההסכם, והתגלו לו רק בדיעבד, אין להלין על בחירתו של דוד שלא לחתום על הסדר החוב, ואין לראות בהתנהלותו משום סיכול התנאי המתלה.

     

    לא הוכח כי דוד אחראי למצבה של מוטורס

     

43. לטענת דורון, דוד הוא שדרדר את מוטורס וגרם לפירוקה.

     

    דורון טען כי קודם לכריתת ההסכם סבלה מוטורס מבעיה זמנית של תזרים מזומנים בלבד (סעיף 15 לתצהיר דורון). עוד טען דורון, כי "היה ברור למדי שמוטורס תגיע להסדר חוב עם הבנק", וכן כי "היה ברור לכולם שעם הסדרת האובליגו והכנסת משקיע לחברה החברה תתגבר על משבר תזרים המזומנים שלה ותממש את הפוטנציאל האדיר שלה" (סעיף 24 לתצהיר).

     

    לדברי דורון, דוד הוא שהביא לכישלונה של מוטורס ולפירוקה, כדלקמן: "מה שקרה בפועל היה שסבן, אשר לקח על עצמו את ניהול החברה מיד עם חתימת ההסכם עוד בטרם המניות הועברו אליו בפועל, וטרם שילם בעד המניות שרכש, הרס – בתוך שלושה חודשים – את החברה לגמרי ... ברם סבן, אשר ניהל בפועל את החברה ועשה בה כבתוך שלו ... עד שהביא במעשיו ו/או במחדליו לחורבן מוחלט שלה – דבר שהביא אותה להליך של כינוס נכסים על ידי הבנק" (סעיף 24 לתצהיר).

     

    בנוסף, טען דורון, כי דוד ניצל את מוטורס לצרכיו, והגדיל את חובותיה לבנק, כדלקמן: "כתוצאה מניהולו של סבן וכתוצאה מניצולו את מוטורס לצרכיו שלו, נגררה החברה להתחייבויות שלא יכולה הייתה לעמוד בהן והעמיקה את חובותיה הקיימים לבנק ולספקים (סעיף 31 לתצהיר).

     

    לא השתכנעתי מטענותיו אלה של דורון.

     

44. אין לקבל את טענת דורון, כי במועד כריתת ההסכם היתה מוטורס חברה סולבנטית ואיתנה, לה בעיית תזרים מזומנים זמנית בלבד. כעולה מהתשתית הראייתית שנסקרה לעיל, במועד כריתת ההסכם היתה מוטורס נתונה בחובות כבדים, שהסתכמו במיליוני שקלים. למוטורס לא היתה יכולת להסדיר חובותיה, ופעילותה השוטפת שותקה, בהיעדר יכולת לפדות סחורה שהזמינה מהבונדד. אחר שדוד בחר שלא להשקיע במוטורוס, לא הצליחה היא להשתקם, וניתן צו לפירוקה ארבעה חודשים בלבד לאחר כריתת ההסכם. נתונים אלה מלמדים כי מצבה של מוטורס היה חמור בהרבה מכפי שנטען על ידי דורון.

     

    בהינתן מצבה החמור של מוטורס, עוד קודם לכניסת דוד לתמונה, אין כל בסיס ראייתי או הגיוני לטענה כי דווקא דוד הוא האחראי למצבה של מוטורס, בגין האופן בו ניהל את רב בריח במשך שלושה חודשים בלבד, רגע לפני מתן צו הפירוק.

     

    באשר לטענת דורון, כי דוד ניצל את מוטורס לצרכיו האישיים והעמיק את חובותיה – טענה זו נטענה כלאחר יד, ללא פירוט וללא אסמכתא. ככל שהתכוון דורון לטעון לניצולה של מוטורס בכך שדוד החזיק סחורה של מוטורס ומכרה באמצעות אגריקה – הרי שטענה זו, שנדונה בהרחבה לעיל, התבררה כבלתי נכונה וכמנוגדת לתשתית הראייתית שהוצגה, ואף נזנחה בסיכומי דורון, ועל כן דינה להידחות.

     

    בהיעדר כל ראיה לכך שדוד הוא שהכשיל את מוטורס, ונוכח מצבה העגום עוד קודם לכריתת ההסכם, אין לקבל את טענותיו של דורון לאחריותו של דוד למצבה של מוטורס.

     

45. בסיכומיו, טען דורון לראשונה, כי מניתוח נתוני דוחות המע"מ שנזכרו בכתב האישום, בתקופה בה ניהל דורון את החברה (בין החודשים מאי – יולי 2014) עמדו מכירות מוטורס על ממוצע חודשי של 1.32 מיליון ₪, בעוד בתקופת הניהול בידי דוד (בין החודשים אוקטובר – נובמבר 2014) עמדו מכירות מוטורס על ממוצע חודשי של 538,000 ₪ - קרי ירידה של 60% בתקופת ניהולו של דוד. לדברי דורון, הדבר מלמד כי ניהולו הכושל של דוד הוא שגרם להתמוטטות מוטורס.

     

    טענה זו לא הועלתה עד לשלב הסיכומים, ודי בכך כדי להביא לדחייתה. למעלה מן הצורך, לא מצאתי בטענה זו כל ממש. אופן הצגה זה של הנתונים היה רחוק מלהיות מדויק. בחישוב מכירות מוטורס בתקופת ניהולו של דורון, בחר דורון להתמקד אך ורק בחודשים מאי, יוני ויולי 2014, אך התעלם כליל מנתוני חודשים אפריל, אוגוסט וספטמבר, בהם נוהלה החברה על ידי דורון. זאת על אף שבחקירתו הנגדית הודה דורון כי בחודשים אלה ניהל בפועל את מוטורס, ולא הכחיש כי זו הפסידה על בסיס חודשי (עמ' 29 שורה 25). די בכך כדי לשמוט הקרקע תחת טענתו.

     

    מעבר לכך, וגם לו היו הנתונים שהוצגו מדויקים, הרי שאין בעצם העובדה כי במהלך חודשי פעילותה האחרונים של מוטורס היקפי ההכנסות ממכירות פחתו – כדי ללמד על אחריות דוד לכישלון מוטורס.

     

    אך ברי, כי חברה על סף פירוק לא תצליח לעמוד בהתחייבויותיה, והדבר יביא לשיתוקה. אך תוצאה זו לא נבעה בהכרח מניהול כושל של דוד, כי אם מהעובדה כי כבר בשלב בו נמסרה מוטורס לניהולו של דוד היה מצבה בלתי הפיך, כאשר, למעשה, התקווה היחידה להצלתה היתה ההשקעה הכספית של דוד בה.

     

    אף אזכיר, כי מצוקתה התקציבית של מוטורס מנעה ממנה את היכולת לשחרר סחורה מהבונדד. התערבותו של דוד, והכספים שהזרים לצורך שחרור הסחורה מהבונדד, עוד קודם לכריתת ההסכם, היא שאיפשרה את פעילותה השוטפת של מוטורס. מכאן שיש לזקוף לזכות דוד גם את ההכנסות שהפיקה מוטורס בזמן שנוהלה בידי דורון, וגם מטעם זה דין טענותיו של דורון להידחות.

     

46. עוד טען דורון, לראשונה בסיכומיו, כי עצם נכונותו להתחייב לערוב לכל חובותיה של מוטורס כלפי הבנק, לרבות לחובותיה של נקסט (במסגרת סעיף 4.5.4 לטיוטת ההסדר), מלמדת כי הוא האמין כי עם פתרון הבעיה התזרימית אליה נקלעה החברה היא תעלה על דרך המלך. זאת בפרט מאחר שהגדלת היקף הערבות של דורון כאמור אמורה היתה להתבצע דווקא לאחר מכירת רוב מניותיה של רץ השקעות.

     

    גם טענה זו לא נטענה עד לשלב הסיכומים ודי בכך כדי להביא לדחייתה. אף לא השתכנעתי ממנה. אזכיר, כי במסגרת המו"מ לגיבוש הסדר החוב עמד דוד על כך שהתמורה שאמורה היתה להיות משולמת עבור המניות שרכשה רצ השקעות מאייל, ושמכרה, בסופו של יום לדוד, תועבר לחשבון הבנק. דורון לא הכחיש, כי דרישה זו לא קוימה, וכי שיקים שמסר לא כובדו. עוד אזכיר, כי דורון לא הכחיש כי לא גילה לדוד את חוב המע"מ ואת ההסדר שהשיג ימים בודדים לאחר כריתת ההסכם במסגרתו התחייב בשמה של מוטורס לשלם למעלה מ- 600,000 ₪ לאגף המכס ומע"מ.

     

    על כן גם אם האמין דורון כי מוטורס עשויה להשתקם, לבטח שלא מילא אחר התחייבויותיה של רצ השקעות כדי להבטיח את שיקומה של מוטורס, לא העביר כספים חרף התחייבותה החוזית של רצ השקעות לעשות כן, ואף לא גילה את מלוא היקף חובותיה של מוטורס.

     

    לא נדרשה הודעה בכתב מצידו של דוד על אי התייצבות לחתימה על הסדר החוב

     

47. כזכור, תואם מועד לחתימה על הסדר החוב ביום 31.12.14 בשעה 12:00 במשרדי הנהלת המרחב. אך דוד לא התייצב לחתום על הסדר החוב במועד שנקבע.

     

    אין חולק, כי דוד לא שלח הודעה כתובה לדורון ולרצ השקעות בדבר כוונתו שלא לחתום על הסדר החוב.

     

    בסיכומיו, טען דורון לראשונה, כי דוד היה מחוייב למסור הודעה זו בכתב ולנמקה, וזאת בהתאם להוראות סעיפים 23 ו- 25 להסכם. טענות אלה לא הועלו עד לשלב הסיכומים, ודי בכך כדי להביא לדחייתן. אף לא מצאתי בהן ממש.

     

    בהתאם לסעיף 23 להסכם התנהלות פאסיבית של צד להסכם לא תיחשב כויתור על זכות חוזית או חוקית, זולת אם גובתה בהודעה כתובה וחתומה, כדלקמן:

     

    "23. כל ערכה (כך במקור), הנחה, ויתור, או אי נקיטת צעדים לא יהוו ויתור על איזה מזכויות הצדדים עפ"י חוזה זה ו/או עפ"י כל דין, אלא אם נערכו בכתב ונחתמו על ע"י הצדיים (כך במקור)."

     

    אך במקרה שלפני לא הועלתה טענה מצידו של דוד לויתור על זכות כלשהי, כי אם לאי התקיימות התנאי המתלה, וממילא אין רלוונטיות להוראת סעיף 23 האמורה.

     

    באשר להוראת סעיף 25 להסכם – זו עוסקת אך ורק בכתובות הצדדים לפי החוזה, ובכך שמשלוח הודעות דואר רשום לכתובות אלה ייחשב כמסירת הדואר, זולת אם הודיע צד למשנהו בכתב על שינוי כתובת. על כן אין סעיף זה רלוונטי כלל.

     

    למעלה מן הצורך, אני מתרשמת כי דורון ידע, מבעוד מועד, על כוונתו של דוד שלא להתייצב לחתימה על הסדר החוב. דורון אישר בתצהירו, כי דוד הודיע לו על כוונתו שלא לחתום על ההסדר שעות ספורות קודם למועד שנקבע, ובלשונו: "שעות ספורות לפני המועד שנועד לחתימה על ההסדר ... הודיע לי סבן כי הוא אינו מתכוון להגיע לחתימת ההסדר מאחר והוא "מתחרט" (סעיף 17 לתצהיר דורון). דורון אמנם טען, כי הודעה בעניין נמסרה לו רק שעות בודדות קודם למועד שסוכם. אך בהמשך תצהירו אישר, כי למעשה היה מודע לכך שדוד אינו מתכוון להשקיע כספים במוטורס ימים רבים קודם למועד החתימה שסוכם, ובלשונו: "בעצם ניתוק הקשר על ידי סבן, לנוכח העובדה שהוא סיכל את קיומו של התנאי המתלה, ונוכח העובדה כי מיום 20.12.2014 כף רגלו לא דרכה במוטורס ... גילה סבן את דעתו כי אין בכוונתו למלא אחר ההסכם ואין בכוונתו לשלם אף תשלום מהתשלומים הקבועים בסעיף 9" (סעיף 40 לתצהיר דורון, ההדגשה במקור).

    משמע שדורון ידע מראש על כוונת דוד שלא לחתום על טיוטת ההסדר ולא הופתע מאי התייצבותו לחתימה.

     

    מאחר שהתנאי המתלה לא התקיים ההסכם בטל ודוד זכאי להשבת השקעתו

     

48. מהניתוח דלעיל עולה, כי דוד השקיע במוטורס באמצעות שחרור סחורה מהבונדד, וכי שיק הביטחון שנמשך על ידי דורון נועד להבטיח החזר השקעתו זו, במקרה בו לא ייחתם הסדר החוב ולא יתקיים התנאי המתלה.

     

    עוד עולה, כי בחירתו של דוד שלא לחתום על טיוטת ההסדר היתה מוצדקת. זאת נוכח הפער בין הסכום שהתחייב דוד להשקיע לפי ההסכם לבין הסכום שנדרש להשקיע על פי טיוטת ההסדר, בהיעדר הסדרה של תשלום התמורה בגין המניות שהתיימרה רצ השקעות למכור לדוד, בהיעדר השלמה של תנאים לחתימת הסדר החוב, ובהיעדר מיצוי פרטי הסדר החוב, ולאור המידע שלא גולה בדבר חוב המע"מ והיקף חוב נקסט.

     

    בנסיבות אלה, אין להלין על דוד שבחר שלא להשקיע את מיטב הונו במוטורס, אין לייחס לו את כישלון הסדר החוב, ואין לראותו כגורם שסיכל את התנאי המתלה.

     

49. מאחר שהתנאי המתלה לא התקיים, בטל ההסכם, ובהתאם זכאי דוד להחזר השקעתו במוטורס בסך של 250,000 ₪ מדורון, בהתאם להוראות סעיף 19 להסכם, ומכוח ערבותו של דורון כלפי דוד להבטחת השבת ההשקעה על פי סעיף 19 להסכם. ממילא יש להורות על ביצוע שיק הביטחון שמסר דורון לדוד, להבטחת השקעתו של דוד במוטורס, ושחולל באי פירעון.

     

50. בסיכומיו, טען דורון לראשונה, כי אייל החזיר לדוד את השקעתו במוטורס, וכי מטעם זה אין לחייבו בתשלום כלשהו לדוד. טענה זו לא הועלתה עד לשלב הסיכומים, ודי בכך כדי להביא לדחייתה.

     

    אף לגופם של דברים – לא מצאתי בטענה חדשה זו ממש. הטענה סותרת את טענתו המקורית של דורון, כפי שבוטאה בכתב ההגנה מטעמו ובתצהירו, לפיה דוד כלל לא השקיע במוטורוס את הסך של 250,000 ₪.

     

    אחר שדורון הכחיש את ההשקעה במוטורס, מנוע הוא מלטעון כי דוד השקיע במוטורוס ופוצה בגין כך. השאלה אם אייל פיצה או לא פיצה את דוד בגין השקעתו כלל לא נכללה ביריעת המחלוקת בין הצדדים, נוכח הכחשת דורון את עצם ההשקעה של דוד, בגינה נתבע הפיצוי, ואין מקום להידרש לה כעת.

     

    מעבר לכך, טענתו זו של דורון נטענה ללא פירוט או אסמכתא, זולת הפניה לעדות אייל בחקירתו הנגדית. בחקירתו הנגדית אכן עומת אייל עם העובדה כי ערב להשקעתו של דוד במוטורס בסך של 300,000 ₪. הוא נשאל, האם שילם לדוד את הסך של 300,000 ₪, ובמענה לכך השיב: "שילמתי יותר" (עמ' 93, שורה 17). בהמשך חקירתו טען אייל, כי אותו תשלום נטען בוצע באמצעות העברת מניות חברת רב בריח איתור לווינית שהיו בבעלותו, כדלקמן: "מר דורון יהב או רצ פלוס קיבלו כבטוחה 206 אלף מניות של חברת רב בריח איתור לוויינית ... הם לקחו את זה כבר וזה של דוד בכלל ... אז אני אומר, אני שילמתי לדוד במניות האלה, אני שילמתי לדוד סבן את החוב שלו. ע"י המניות האלה אני נתתי לו מניות שלי" (עמ' 94, שורות 11 – 18).

     

    אמירותיו אלה של אייל נאמרו בעלמא, מבלי שאייל נקב בגובה התשלום שבוצע, ללא כל ביסוס ראייתי לביצוע תשלום או להעברת מניות, להיקף התשלום, או לקשר בינו לבין ההשקעה שהשקיע דוד במוטורס.

     

    על פניו נראה, כי אייל התייחס למניות רב בריח איתור לוויני שהוחזקו על ידי חברת רצ פלוס בע"מ כבטוחה במסגרת עסקת רכישת מניותיו של אייל על ידי רצ השקעות (מניות אותן התיימרה רצ השקעות למכור לדוד לפי ההסכם), שהיו אמורות לעבור לבעלות רצ השקעות ולשמש חלק מתמורת המניות שנרכשו על ידי דוד מכוח סעיף 9.2 להסכם, אליו אדרש להלן. אייל הלין כלפי דורון ורצ השקעות כי לא ביצעו את העברת המניות כנדרש, תוך הפרת התחייבותם החוזית כלפי דוד מכוח ההסכם.

     

    הקשר בין ההעברה הנטענת של מניות אייל ברב בריח איתור לוויני לבין המניות שהוחזקו על ידי דורון ורצ השקעות, כמו גם בין העברת המניות כאמור לבין השקעתו המקורית של דוד במוטורס – לא נבחן במסגרת הליך זה. דורון ורצ השקעות נמנעו ממסירת גרסה בעניין העברת מניות רב בריח איתור לווינית. הם לא אישרו, אך גם לא הכחישו, את טענת אייל כי הפרו את התחייבותם להעברת המניות במסגרת ההסכם. על כן אין בעצם העלאת הטענה הבלתי מבוססת להעברת מניות כאמור, במנותק מהקשרה הרחב, כדי להפריך את תביעתו של דוד. במאמר מוסגר, עצם עדותו של אייל כי שילם יותר מ- 300,000 ₪, בעוד הסכום הנתבע הוא 250,000 ₪ - מעמידה בספק את הטענה כי התשלום שבוצע, ככל שבוצע, נעשה בגין השקעת דוד במוטורוס.

     

     

    דין תביעת דורון ורצ השקעות להידחות

     

51. במסגרת תביעת דורון ורצ השקעות נתבע דוד לפצות את התובעים בגין הפרת התחייבוותו לרכוש את מניות מוטורוס מידי רצ השקעות במסגרת ההסכם, כמו גם בגין הנזק שנגרם בשל מחיקת ערך יתרת מניות מוטורס (16.5%) שנותרו בידי דורון ורצ השקעות, וכן בגין החזקה ומניעת שחרור סחורה שהוזמנה עבור מוטורס מהבונדד.

     

    הקביעות דלעיל, כי דוד השקיע במוטורס קודם לכריתת ההסכם, כי התנאי המתלה לא התקיים, וכי ההסכם לא נכנס לתוקף, שומטות הקרקע תחת תביעת דורון ורצ השקעות.

     

    אין לייחס לדוד הפרה של הסכם שכלל לא נכנס לתוקף. אף אין לייחס לו אחריות למחיקת ערך יתרת מניות מוטורס, אחר שהסדר החוב לא התגבש, בהיעדר הוכחה לכך שדוד הוא שסיכל את הסדר החוב, ונוכח תרומת דורון ורצ השקעות למצבה של מוטורס, כפי שהרחבתי לעיל.

     

    במסגרת סיכומיהם, נמנעו דורון ורצ השקעות מכל התייחסות לטענה בדבר החזקת סחורה ומניעת שחרור סחורה מהבונדד, ועל כן אני מניחה כי טענה זו נזנחה על ידיהם. במאמר מוסגר אבהיר, כי אחר שהוכח כי דוד אכן השקיע במוטורס, וכי סחורה ששחרר מהבונדד הועברה למוטורס, אין לייחס לו אחריות לנזק בגין החזקה ומניעת שחרור סחורה מהבונדד.

     

    די באמור כדי להביא לדחיית תביעת דורון ורצ השקעות.

     

52. למעלה מן הצורך, וכפי שהרחבתי לעיל, לא השתכנעתי, כי דורון ורצ השקעות הסדירו את התשלום בגין מניות רצ השקעות, אותן התיימרה רצ השקעות למכור לדוד במסגרת ההסכם.

     

    אחר שדורון ורצ לא השלימו את עסקת רכישת המניות שהתיימרו למכור לדוד, מנועים הם מלתבוע מדוד את תמורת המניות. זאת בפרט נוכח השלכות אי תשלום תמורת המניות על מצבה של מוטורס, ועל היקף הכספים שנדרש דוד להשקיע במוטורס כתוצאה מכך, כמבואר לעיל.

     

    מעבר לכך, לא ברורה פשר תביעתו של דורון כי דוד ישלם לו בגין רכישת מניות מוטורס, או בגין שחיקת ערך יתרת מניות מוטורס. בשום שלב לא היו מניות מוטורס בבעלותו, אלא בבעלות רצ השקעות.

     

    עם זאת, איני מוצאת להידרש לטענת דוד, שהועלתה לראשונה בסיכומיו, לפיה דורון ורצ השקעות לא קיימו את הוראת סעיף 9.2 להסכם, מכוחה התחייבו להעברת מניות רב בריח איתור לוויני (שהוחזקו על ידי חב' רצ פלוס כבטוחה לעסקת רכישת מניות רצ השקעות מאייל) – לבעלות רצ השקעות.

     

    דוד טען, כי העברת המניות כאמור אמורה היתה להיחשב כפירעון חלק מתמורת המניות שרכש דוד במסגרת ההסכם, בסך של 500,000 ₪. לדבריו, מניות אלה לא הועברו מעולם לרצ השקעות, וממילא טען, כי אין להלין עליו על אי קיום התחייבויותיו החוזיות.

     

    אך מאחר שהטענה לא הועלתה עד לשלב הסיכומים, ולא נבחנה התשתית הראייתית לה – אין לקבלה. אף מתייתר הצורך בהכרעה בה. די בקביעה כי ההסכם לא נכנס לתוקף, בשל אי קיום התנאי המתלה, כדי לשמוט הקרקע תחת תביעת דורון ורצ השקעות, אף מבלי לקבוע מסמרות בטענה זו.

     

    סוף דבר

     

53. דין תביעת דוד סבן להתקבל במלואה, ודין תביעת דורון יהב ורצ השקעות להידחות.

     

    בהתאם, אני מורה לדורון לשלם לדוד סך של 250,000 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת השטר לביצוע, ה- 20.1.15, ועד ליום התשלום המלא בפועל. כמו כן ישלם דורון לדוד אגרה, כפי ששולמה. בנוסף, אני מורה לדורון ולרצ השקעות לשלם לדוד שכ"ט עו"ד והוצאות בסך של 60,000 ₪.

     

    הסך הכולל ישולם בתוך שלושים יום.

     

    בפסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד התחשבתי בגובה התביעה שהתקבלה, בגובה התביעה שנדחתה, במשאבים הרבים שהושקעו בניהול ההליך, ובריבוי הדיונים בו.

     

     

     

    ניתן היום, ח' טבת תשפ"ב, 12 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.