החלטה
1. בתיק שלפני ניתנה על ידי ביום 27/08/2021 החלטה מפורטת במסגרתה דחיתי את בקשת המנהל המיוחד לביטול הליך הפש"ר וקבעתי כי החל מחודש ספטמבר 2021, החייב ישלם סך של 750 ₪ לחודש לאור הגדלת הכנסות התא המשפחתי, עם תחילת עבודתה של אשת החייב, וכן לאור פוטנציאל הגדלת הכנסות החייב בדרך של נטילת משרה נוספת שתאפשר לחייב הכנסה העולה משמעותית על שכר המינימום.
2.כמו כן, אפשרתי לחייב להציע הצעת הסדר שתביא תשלום דיבידנד בשיעור שלא יפחת מ-10% בתוספת הוצאות הליך וכן קבעתי מועד לדיון לצורך גיבוש תכנית פירעון, שלקראתו היה החייב אמור להגיש דוחות דו-חודשיים ל-6 חודשים אחרונים.
3.לקראת הדיון הוגש דו"ח מעדכן מטעם המנהל המיוחד שבו צוין כי לחייב אושרו חובות בסכום כולל של 539,696 ₪, מתוכם 1,911 ₪ בדין קדימה. כמו כן, צוין כי החייב לא מילא אחר החלטתי וצבר פיגורים בסכום כולל של 1,500 ₪, וכן צוין כי החייב ורעייתו עובדים במשרות חלקיות בלבד, חרף ההבהרות הרבות שניתנו להליך במסגרת החלטות בית המשפט בדבר חובתו למצות את פוטנציאל השתכרותו. בנסיבות אלו חזר המנהל המיוחד על עמדתו לפיה לא ניתן לגבש תכנית פירעון בעניינו של החייב ויש להורות על ביטול ההליך.
4.בדיון שהתקיים נשאל החייב מספר שאלות על ידי המנהל המיוחד ומתשובותיו עלה כי החייב "עובד בערך 4 שעות ביום חמישה ימים בשבוע כמלווה בהסעות של ילדים" וביחס ליתר זמנו טען החייב כי "או שאני צריך לנוח או שאני הולך ללמוד" , ולטענת החייב "אני סובל מסחרחורות אחרי נסיעות, יש לי עוד צרכים רפואיים שלא צירפתי מסמכים לגביהם" (עמ' 17 לפרו' ש' 17-21).
5.עוד טען החייב כי "יש לנו ילד נכה בבית וילדה שעוברת ניתוחים בגרון, ממש עכשיו, יש לנו הרבה צרכים רפואיים עם הילדים, מסביב שלא הבאתי מסמכים" (שם ש' 31-21).
6.ביחס לילדיו ציין החייב כי יש לו שבעה ילדים, הגדול בן 15.5 שנים והקטן בן 5 שנים וכי הם מצויים במסגרות חינוכיות, חלקם עד השעה 13:00 וחלקם עד השעה 16:00. עוד טען החייב כי אשתו סובלת מלחצים ומצבה הנפשי התדרדר, וכי יש לו בעיות חינוכיות עם ילדתו הבכורה.
7.בדיון מסר ב"כ החייב כי החייב משתכר בין 1,500-3,000 ₪ לחודש וכי אשתו המטפלת ב-7 ילדים, אינה יכולה להגדיל את היקף משרתה וכי התיק מתאים למתן צו הפטר לאלתר, וההחלטה לחייב את החייב בתשלום על סך 750 ₪, משמעותה בפועל היא ביטול ההליך.
8.עוד טען ב"כ החייב כי אין לחייב פוטנציאל השתכרות בתחום השיפוצים, ובסיכומו של דבר הציע ב"כ החייב תשלום בסך של 500 ₪ לחודש למשך 36 חודשים.
9.לעומתו בעלי התפקיד וב"כ הנושה בנק הפועלים, הדגישו בטיעוניהם את חובתו של החייב למצות את פוטנציאל השתכרותו נוכח היקף חובותיו, ואת הזלזול שמפגין החייב בהחלטות בית המשפט.
10.כן נטען כי אין לקבל את טענות החייב ליכולת השתכרות מצומצמת נוכח החברות שנוהלו על ידו ואשר הובילו להסתבכות החייב, ובסיכומו הוצע להכריז על החייב כפושט רגל ולא לאשר את תכנית הפירעון בעניינו.
11.עיינתי בטיעוני הצדדים והשתכנעתי פעם נוספת כי אין לחייב כל מניעה להגדיל באופן ניכר וממשי את היקף הכנסותיו.
12.כפי שנקבע לא אחת "דא עקא, שעל החייב בהליך פשיטת הרגל מוטלת חובה למצות את פוטנציאל השתכרותו, וזאת כחלק מחובתו להתנהל בתום לב במסגרת ההליך... הלכה פסוקה היא, כי אי עמידה בחובה זו עלולה להוביל לביטול הליך פשיטת הרגל כולו..." (רע"א 6353/19 לשצ'נקו נגד כונס הנכסים הרשמי (11.2.20) (פסקה 18)).
13.כאמור לעיל, כפי שעלה מעדותו של החייב עצמו, הוא אינו ממצה כלל את יכולת השתכרותו ועובד רק כ-4 שעות ביום, וטענותיו לפיהן הוא סובל מבעיות רפואיות נטענו בעלמא, ללא כל אסמכתא תומכת, כמו גם טענותיו בדבר הצורך שלו להיות בבית לטפל בילדיו שאינן מתיישבות עם שהות חלק מילדיו במסגרות חינוכיות עד השעה 16:00 ועם העובדה שבכל מקרה אשת החייב עובדת במשרה חלקית ביותר, בטענה כי "האישה מטפלת ב-7 ילדים" (דברי ב"כ החייב עמ' 14 לפרו' ש' 21).
בהקשר זה נציין כי גם טענותיו של החייב בדבר מצבה הנפשי של אשתו נטענו אף הן ללא כל אסמכתא שתצביע על מגבלה של אשת החייב בעבודה או באפשרותה לטפל בילדיה.
14.כפי שטען ב"כ המנהל המיוחד, בהליך פשיטת רגל קיים גם מימד של נראות. במקרה שלפנינו התרשמותי מהחייב הייתה שחייו מתנהלים בנינוחות שאינה תואמת כלל את היקף חובותיו ואת המצוקה הקשה הנטענת על ידו בשל הצורך ,שאינני מקל בו ראש, לפרנס 7 ילדים קטינים.
15. החייב עצמו טען כאמור כי לאחר מספר שעות עבודה מצומצם בכל יום הוא מצוי במנוחה או לומד (לימודים שלא נטען לגביהם כי הם מניבים הכנסה או פוטנציאל הכנסה כלשהו לתא המשפחתי).
16.העובדה שהחייב אינו עושה מאמץ של ממש להגדלת היקף עבודתו והשתכרותו צורמת במיוחד, נוכח הסיוע שמקבלים החייב ורעייתו מרשויות המדינה (דוגמת השתתפות בשכ"ד), והסתייעותם בגורמי רווחה המספקים להם לטענתם צרכי מחייה בסיסיים.
17.להשלמת התמונה אציין כי גם טענותיו של החייב לפיהן פוטר ממקום עבודה קודם וכי איננו מוצא עבודה נוספת נטענו מבלי שהחייב הציג אסמכתא כלשהי לקושי ממשי שלו בהגדלת היקף עבודתו או במציאת עבודה שנייה (באשר לצורך בהצגת אסמכתאות לביסוס טענה בדבר ניסיונות למיצוי כושר השתכרות ראו רע"א 6256/20 מאור ורולקר נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (3.11.20), פסקה 10).
18. בנסיבות אלו, אני סבור כי אין כל הצדקה לכך שהחייב לא ישתכר לכל הפחות שכר מינימום ואף יותר מכך.
ברור לי כי הגדלת הכנסת החייב לא תשפיע שינוי ממשי על היקף הדיבידנד שישולם לנושיו, זאת נוכח היקף חובותיו של החייב, אך לכל הפחות ניתן יהיה לקבוע כי החייב עשה את המאמץ הנדרש ממנו על מנת לזכות בהגנות הליך הפש"ר.
19.יותר מכך, גם לאור התכלית השיקומית של הליך הפש"ר יש מקום לדרוש מהחייב מיצוי מקסימלי של כושר השתכרותו, ורק באם יעמוד בכך ניתן יהיה לקבוע כי קיים סיכוי רב שהחייב עצמו הפנים ואימץ דרך התנהלות כלכלית נכונה שתמנע צבירת חובות חדשים לאחר סיום הליך הפש"ר.
20.כנגד האמור יש מקום בכל זאת לתת משקל ממשי לקושי של החייב ואשתו לפרנס 7 ילדים קטנים ממשרות שבכל מקרה פוטנציאל ההכנסה הגלום בהם הינו מוגבל,
21.בנסיבות אלו, וגם זאת תוך התחשבות מרובה בחייב, אהיה נכון להכריז על החייב כפושט רגל ולאשר תכנית הפירעון בעניינו, שעל פיה ישלים החייב את קופת הכינוס לסך של 65,000 ₪, כך שבנוסף לסכום שכבר שולם ע"י החייב בסך של 9,733 ₪ (ממנו נוכו אגרת השגחה ושכר טרחה ביניים) ישלם החייב 60 תשלומים חודשיים נוספים בסך של 800 ₪ (סה"כ 48,000 ₪), ואת היתרה הנדרשת להשלמת קופת הכינוס לסכום האמור לעיל, והכוללת בתוכה גם את חוב הפיגורים הצבור לחובת החייב, ישלם החייב עד תום תקופת תכנית הפירעון.
22. ב"כ הצדדים שהשתתפו בדיון האחרון יודיעו עד ליום 31/01/2022 את עמדתם ביחס לתכנית הפירעון המוצעת.
23.התיק יובא לעיוני ביום 01/02/2022 למתן החלטה, במסגרתה אשקול גם הפעלת סמכותי עפ"י סעיף 62 לפקודה ומתן פסק דין בו תקבע תכנית פירעון אף ללא הסכמת הצדדים.
ניתנה היום, י"א שבט תשפ"ב, 13 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.
