פלוני ואח' נ' כונס נכסים רשמי תל אביב ואח'

בפניי בקשת המנהל המיוחד להורות על ביטול הליכי פשיטת הרגל שהגיש החייב.

מבוא:

1. ביום 10.10.2016 ניתן צו לכינוס נכסי החייב על פי בקשתו והושת עליו צו תשלומים בסך של 700 ₪.

    

2. המדובר בתיק פש"ר שני, לאחר שהחייב עתר לצו כינוס נכסים עוד בשנת 2013, במסגרת תיק 12961-04-13, הליך שבוטל בהחלטה מיום 15.5.2014 עקב ניצולו לרעה של ההליך על ידי החייב.

    

3. ביום 17.5.2018 התקיים דיון ראשון בענייננו של החייב, לקראת הדיון הגיש המנהל המיוחד דו"ח מעדכן שבמסגרתו עתר להורות על ביטולו של ההליך בשל מחדלי החייב. במסגרת הדיון החייב לא התייצב לדיון ובא כוחו עתר כי תינתן לו הזדמנות נוספת. מעיון בפרוטוקול עולה כי בעת כתיבת ההחלטה נכנס החייב ושמע את הסיפא להחלטה שכאמור אישרה לחייב הזדמנות נוספת לתיקון מחדליו.

4. לתיק הוגשו בקשות שלושה נושים להתיר להם לנקוט הליכים כנגד החייב, הנושה הראשון עיריית חולון הגישה בקשתה ביום 20.11.2018 הנושה השני עיריית בת ים הגישה בקשתה ביום 4.8.2020, הנושה השלישי מי אביבים 2010 בע"מ הגיש בקשתו ביום 20.9.2020.

    

5. ביום 12.11.2020 הגיש המנהל המיוחד בקשה שנייה לביטולו של ההליך.

    

6. ביום 29.12.2020 הוגשה בקשה מוסכמת להותרת החייב בהליך, תוך מתן הזדמנות נוספת לחייב לתקן את המחדלים, במסגרתם בין היתר התחייב לשלם את החובות שיצר תוך כדי ההליך, לשלם את הפיגורים.

    

7. בהתאם להסכמה זו נקבע דיון נוסף בתיק. הדיון נדחה לבקשת החייב שהוגשה ביום 30.6.21 על מנת לאפשר לו לחזור ולעמוד בחיובי ההליך ולתקן את מחדליו, וניתנה החלטתי כדלקמן:

   "הדיון יידחה בהתאם ליומן.

   החייב יזמן את הנושים.

   עם זאת, יש להגיש תגובה עניינית לדוח המנהל המיוחד שכן על פניו לנוכח האמור, צבירת חובות חדשים, חוסר מהימנות ביחס להכנסה הנטענת, השאלה מי מנהל בפועל את בית הדפוס, שבו אשתו רשומה כמעסיקה ושל מי בית הדפוס הזה, כל אלה מצריכים התייחסות עניינית יואיל החייב להגיש תגובה לכל הנטען בתוך 30 יום.

   אין די בתיקון טכני של המחדלים, מצבו של החייב שזהו ההליך השני בענייננו אינו פשוט וחוסר תום ליבו במסגרת ההליך מצדיק את ביטולו."

    

8. לקראת הדיון הנוסף הוגש תסקיר משלים מטעם המנהל המיוחד במסגרתו עתר המנהל המיוחד שוב, בפעם השלישית להורות על ביטולו של ההליך, כאשר הבקשה נדונה במהלך הדיון וזו הבקשה המונחת בפני ביהמ"ש.

    

   טענות הצדדים:

    

9. המנהל המיוחד טוען כי למרות שניתנו לחייב מספר הזדמנויות, החייב לא תיקן את המחדלים.

10. המנהל המיוחד מנה את המחדלים שנותרו קיימים, וביניהם, אי תשלום הפיגורים, וצבירת 8 פיגורים בתשלומים. הגשת דוחות ללא אסמכתאות כאשר אשתו מופיעה כמעסיקה. בפועל אשתו של החייב פלונית עובדת מזה 20 שנה בדפוס כשכירה ואין כל מידע ביחס למקור הכספים המופיעים בדוחות.

     

11. המנהל המיוחד טען עוד כי החייב מדווח על תשלום מזונות כשלא העביר כל מידע באשר להליכי הגירושין, לחיובו בתשלום מזונות, ולא עתר לקציבתם.

     

12. המנהל המיוחד טען כי החייב מגיש דוחות המעלים סימני שאלה רבים בנוגע לשכרו כשכיר בעסק וציין מספר דוגמאות הנוגעות לתשלומים בגין הוצאות מבלי שצורפו קבלות, החזרי הלוואה מבלי שניתן פירוט ביחס למתן ההלוואה, והעיקר המעסיקה של החייב היא אשתו, שעובדת כשכירה במקום אחר.

     

13. המנהל המיוחד הבהיר כי החייב ממשיך לצבור חובות תוך כדי ההליך.

     

14. המנהל המיוחד סבור כי לאחר שניתנו הזדמנויות רבות לחייב לתקן את המחדלים השונים, והוא ממשיך בהתנהלותו הרי דין ההליך להתבטל.

     

15. החייב הגיש תגובה לבקשה. לטענתו בשל ההליכים עלו חיי הנישואין שלו ושל אשתו על שרטון והחייב התגרש ומתגורר בדירת אמו, וישן לטענתו על הספה. במסגרת הליכי הגירושין הגיעו הצדדים להסכמה על חיובו במזונות, והוא נושא בתשלום מזונות בסכום של 2,000 ₪ בעבור בנו הקטין.

     

16. החייב טען כי הוא חי בצמצום ועושה ככל שביכולתו לעמוד בתנאי ההליך והגיש דוחות. ביחס לנושים החדשים נטען כי המדובר בחובות שנוצרו בתום לב והוא משלם אותם כסדרם בהתאם להסכמות שונות באישור ביהמ"ש.

     

17. הנושה עיריית תל אביב הגישה תגובה וטענה כי החייב צובר חובות חדשים בגין שלושה נכסים, וכי היא מצטרפת לבקשה לביטולו של ההליך.

     

18. אציין כי הכנ"ר סמך ידיו על עמדת המנהל המיוחד והצטרף לעמדתו שיש להורות על ביטולו של ההליך.

     

    המסגרת הנורמטיבית;

     

19. "כלל ידוע הוא בכל הנוגע להליכי פשיטת רגל, כי בכל אחד משלבי ההליך, על החייב להתנהל בתום לב. חובה זו מקבלת משנה תוקף בנסיבות שבהן החייב הוא זה אשר יזם את ההליך, כבנדון דידן (ראו ע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 21 [פורסם במאגרים, 9.8.2009]; ע"א 5628/14 סלימאן נ' סלימאן, פסקה 22 [פורסם במאגרים, 26.9.2016]). תום הלב הנדרש מתפרשׂ גם על שלב יצירת החובות וגם על שלב הליכי הכינוס ופשיטת הרגל. כחלק מחובת תום הלב המוטלת על החייב עליו לעמוד במגבלות שהוטלו עליו ולשלם את התשלומים החודשיים שהושתו עליו במסגרת ההליך (ראו ע"א 2063/07 יצחקי נ' הכונס הרשמי [פורסם במאגרים, 31.7.2008]). גם לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ניצול ההליך לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה להעניק סיוע למבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהגנות ההליך (ראו ע"א 6892/18 ‏רפאל נ' עו"ד יעקב זיסמן - מנהל מיוחד, פסקה 9 [פורסם במאגרים, 18.12.2019])"‏. (ראו ע"א 893-21 מור אברהם נ' יניב אינסל - המנהל המיוחד [פורסם במאגרים, 25/04/21]).

     

20. בפסק הדין שניתן על ידי כב' הש' מלצר בע"א 7092/13 ד.מ נ' י.מ, [פורסם במאגרים, 12/10/15), הידוע בכינויו "הלכת מור", נקבע כדלקמן:

    "העמדת תום לבו של החייב בבסיס הליכי פשיטת הרגל נובעת מכך ש'אין כל הצדקה לתת 'קרש הצלה' לחייב אשר בא לבית המשפט בידיים שאינן נקיות, ואין כל הצדקה לפגוע בנושים כדי לסייע למי שנהג בחוסר הגינות ובחוסר יושר' [...]. בבסיס גישה זו מונחת תפיסה שלפיה הליכי פשיטת הרגל ושמיטת החובות המיוחלת בסופם, על דרך של מתן הפטר - הינם בבחינת מעשה "חסד" שהמחוקק התיר אותו. לפי גישה זו, ההפטר הינו אקט בעל היבטים חברתיים ואנושיים, אשר לא ראוי להעניקו למי שהפר את חובתו החוקית-חברתית-מוסרית לנהוג ביושר, בהגינות ובהתאם ל'תקנת הציבור'. לפי גישה זו - לתום הלב בדיני פשיטת רגל יש ערך אינטרינזי, באשר הוא נועד לקבוע רף התנהגות, אשר אם החייב לא עמד בו - תימנע ממנו האפשרות לזכות ב'חסד'. זאת, בשונה מהגישה "השיקומית", המייחסת לעיקרון תום הלב בדיני פשיטת הרגל ערך אינסטרומנטלי ורואה בו כלי לבחינת התנהגותו של החייב בעתיד..." (סעיף 29 לפסק הדין).

     

21. לעניין המועד שבו יש לבחון את שאלת תום הלב, אומר כבוד השופט מלצר בסעיף 34 לפסק הדין, כי "מטבע הדברים ולנוכח אופיו של ההליך – עיקר המשקל יושם ממילא בשלב השני (הדיון בהכרזה), שבו אמורים להימצא בפני בית המשפט נתונים וממצאים שנאספו על ידי הכנ"ר במסגרת הבירורים והחקירות שהוא מוסמך לנהל." אם כי לעיתים שאלת תום הלב תיבחן גם בשלב הגשת הבקשה למתן צו כינוס נכסים.

     

22. ע"א 6021/06 דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרישמי (פורסם בנבו 9.8.09) נקבע כי :

    "אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת הרגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים".

     

    ובהמשך:

    "הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע". אם כן מצאנו כי על החייב חובת תום לב הנבחנת עוד בטרם הגשת הבקשה לכינוס נכסים, ונמשכת לאורך כל ההליך ולעיתים מעבר לכך. כאשר ראיית ההליך כחסד המחוקק מחייבת את החייב לעמוד ברף כדי לקבל את החסד האמור. כידוע הוראות פשיטת רגל בוטלו ובמקומו נחקק חוק חדלות פירעון, שבמסגרתו הדגש הושם על שיקומו של החייב ולאו דווקא על חסד המחוקק. ואולם גם לו היה חוק חדלות פירעון חל בענייננו, עדיין מחויב החייב בחובת תום הלב, ונקבע כי "גם לאחר כניסת החוק לתוקף, ניצול הליך חדלות הפירעון לרעה שלא בתום לב שומט את הקרקע תחת ההצדקה לסייע למי שמבקש ליהנות מחסדי המחוקק ומהוגנות ההליך." (ע"א 3631-21 מיכאל מייק בן אהרון שר נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב [פורסם במאגרים, 7.12.21]).

     

    ומן הכלל אל הפרט;

     

23. בענייננו, המדובר בחייב שזה לו ההליך השני. ההליך הקודם שמספרו 12961-04-13 בוטל עקב ניצולו לרעה של החייב את ההליך.

24. בתיק זה התקיים דיון בעניינו של החייב ביום 17.5.18. במסגרת הדיון הבהיר המנהל המיוחד כי המדובר בחייב שצובר פיגורים, לא המציא מסמכים, ואינו ממצה את פוטנציאל ההשתכרות שלו, עוד הובהר על ידי המנהל המיוחד כי לחייב חובות רבים לרשויות המס שניתנו לפי מיטב השפיטה וכי על החייב לטפל בנושאים אלה ולהסדיר את הגשת הדוחות הדרושים לשלטונות המס על מנת להקטין את מצבת הנשייה בעניין השומות.

     

25. בימה"ש הבהיר כי היה עליו לבטל את ההליך לאלתר בשל מחדלי החייב ואום ניתנה לו השהות להיוותר בהליך תוך מתן שהות לתיקון המחדלים.

     

26. החייב מילא באופן חלקי את ההחלטה ומשכך נקבע דיון נוסף. לדיון זה שנקבע בפניי הוגש תסקיר המנהל המיוחד. מהתסקיר עלה כי החייב לא שינה את דרכיו, ומשכך הומלץ להורות על ביטולו של ההליך, להמלצה הצטרף הנושה עיריית תל אביב.

     

27. לבקשת החייב נדחה הדיון בשלושה חודשים על מנת לאפשר לו שהות נוספת להסרת המחדלים והדיון נדחה כמבוקש, כאשר החייב נדרש להגיש תגובה עניינית לטענות שהועלו בדוח המנהל המיוחד. החייב לא טרח להתייחס לטענות אלו.

     

28. לקראת הדיון שהתקיים בפניי הוגש תסקיר נוסף, במסגרת תסקיר זה מפרט המנהל המיוחד כי החייב עובד במקום עבודה, (שביהמ"ש סבר בטעות שהמדובר בבית דפוס), כאשר מי שרשומה כמעסיקה הינה אשתו של החייב. החייב הציג תלושי שכר שיש בהם כדי להעלות סימני שאלה, והמנהל המיוחד הבהיר כי המדובר בתלושי שכר תמוהים, כאשר למשל צוין בתלוש באופן קבוע סכום הנוגע לאחזקת רכב, וסכום הנוגע להלוואה כאשר לא צורפו כל מסמכים בעניין זה ולא צורפה אסמכתא על הלוואה.

     

29. המנהל המיוחד פירט כי החייב צבר חובות לנושים חדשים לשלושה גופים שונים וניתנה להם הרשאה להגשת תביעות כנגד החייב תוך כדי ניהולו של ההליך.

     

30. החייב הגיש תגובה לדוח במסגרת וטען כי לאחרונה עבר תהליך גירושין, וכל ההליך הוא עושה מאמצים לעמוד בחובותיו בהליך. לטענתו הוא משתף פעולה ומגיש דוחות, ומשלם תשלומים, גם אם יש פיגור כזה או אחר החייב מסדיר את הפיגורים ואין המדובר בזלזול.

     

31. החייב טען כי הוא בהליך כחמש שנים ואין להורות על הוצאתו מההליך.

     

32. אודה כי לולא הסתבר לביהמ"ש את שהסתבר מפי החייב במהלך ההליך רק בשל המחדלים שפורטו לא הייתי מורה על ביטולו של ההליך, אלא לכל היותר קובעת תכנית המאזנת בין המחדלים לבין חובותיו של החייב בהליך. אלא שהסתבר לביהמ"ש מפיו של החייב בעצמו כי במהלך ההליך, פתח עוסק מורשה על שם אשתו.

     

33. החייב שהגיש תלושי שכר שבהם אשתו היא המעסיקה, הגיש למעשה תלושי שכר פיקטיביים. אשתו של החייב מועסקת מזה 20 שנים בבית דפוס כשכירה. לאשת החייב אין שום עסק בבעלותה. לדברי החייב אביה של אשתו הקצה לו פינה בשטח הנגרייה שלו, החייב פתח עוסק מורשה על שם אשתו כדי "שיוכל לעבוד", כדבריו. כלומר, לדברי החייב, על מנת שיוכל לעבוד במסגרת עסק של נגרייה שבה הוא עובד כנגר במקום להגיש לביהמ"ש בקשה לניהול עסק, דבר שהיה מחייב אותו בעמידה בתנאים מגבילים, כמו למשל הצגת החשבוניות, והצגת העבודות המבוצעות על ידו, ניהול העסק ללא עובדים, אי לקיחת אשראי לטובת העסק ועוד פיקוח צמוד של המנהל המיוחד, בחר לפתוח עסק על שם אשתו, כשהוא למעשה מנהל את העסק מתחילה ועד סוף, ולהציג באופן מטעה למנהל המיוחד ולביהמ"ש תלושי שכר, שהופקו על ידו בסכום נמוך של 7,000 ₪ הכוללים החזר הלוואה לא ידועה, הוצאות רכב תמוהות.

     

34. התנהלות זו של החייב, שסבור שתוך כדי ניהול הליך הוא יכול לפתוח עוסק מורשה על שם צד שלישי כדי שלא ניתן יהיה לעקוב אחר התנהלותו ולהציג לביהמ"ש ולמנהל המיוחד וכמובן לנושיו ולכנ"ר מצג כאילו הכנסותיו הינן מעבודה כשכיר, כאשר למעשה כל ההתנהלות הינה פיקציה שנועדה להסתיר את עבודתו כעצמאי ולמנוע את הפיקוח הדרוש, כל אלה מובילים למסקנה שהחייב לא הפנים ולו במעט את חובתו לפעול בתום לב.

     

35. בנוסף לאמור לעיל, החייב תוך כדי ההליך יצר חובות, וניתנו לשלושה גופים הרשות להגיש תביעה ולנהלה כנגד החייב בגין החובות, והמדובר בעירית בת ים, מי אביבים, וגב' בשם אילנה חי.

     

36. בהינתן כל האמור אני סבורה כי החייב לא מצליח להפנים את משמעות הליכי פשיטת הרגל, והוא סבור כי ניתן ליהנות מחסדי הפקודה בתשלום זעום של 700 ₪ לחודש ובכך למנוע מהנושים את נשייתם, תוך כך שהוא ממשיך לנהל עסקיו על שם צד שלישי אחר.

     

37. לאור האמור אני סבורה שאין מנוס אלא להורות על ביטולו של ההליך. וכך אני מורה. בנסיבות אלה אני מורה על ביטול ההליכים. צו עיכוב יציאה יבוטל ביום 1.5.22. ההליכים ישופעלו. יש להגיש בקשה מתאימה בעניין שכ"ט.

     

38. ניתנה היום, כ"ד שבט תשפ"ב, 26 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.