ביום 8.7.2018 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לפי בקשתו.
החייב יליד שנת 1956, גרוש ואב לילדים בגירים, יצר את חובותיו בקשר לעסק של מכירת פסולת מתכות מחצר ביתו שבמושב שדה עוזיהו.
נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של כ- 20,000,000 ₪, מתוכן חוב בדין קדימה כלפי מס הכנסה בסך של כ- 2,700,000 ₪.
לחייב מחצית הזכויות במשק המצוי במושב שדה עוזיהו.
לפי חוות דעת שמאי שווי הנכס כ- 4,900,000 ₪, אולם בעת מימוש יחולו מיסים ותשלומים בסכומים גבוהים. להערכת המנהל המיוחד, שווי זכויות החייב לאחר תשלומי המיסים והניכויים עומד על סך של כ- 1,600,000 ₪.
המנהל המיוחד מציין בדוח המסכם כי חובותיו של החייב, שמקורם כאמור בעסק של מכירת פסולת מתכות, נוצרו בין היתר גם על רקע הגשת חשבוניות פיקטיביות כאשר בגין פעולותיו בקשר לכך התנהלו נגד החייב הליכים פליליים, וכן התנהלו הליכים אזרחיים בעניין חובותיו לרשויות המס.
תביעות החוב עומדות כאמור על סכומים עצומים, כאשר מתוכן תביעת החוב של מס הכנסה אושרה על סך של כ- 15,800,000 ₪ ומתוכה סך של כ- 2,700,000 ₪ בדין קדימה.
בשים לב לקיומו של חוב גבוה בדין קדימה למס הכנסה, אשר לכאורה עולה באופן משמעותי על שווי זכויות החייב בנכס, ביקש המנהל המיוחד, בשיתוף פעולה עם ב"כ החייב, לקדם אפשרות לגיבוש הסדר נושים במסגרתו יסתפק מס הכנסה בסכום נמוך מגובה החוב בדין קדימה, וכן יוצע דיבידנד מסוים גם לנושים בדין רגיל.
על רקע מורכבות העניין, זומנו לדיון הנושים העיקריים של החייב ובכלל זאת מס הכנסה, רשות מקרקעי ישראל והמועצה האזורית באר טוביה.
המנהל המיוחד הציג את הצעתו לגיבוש מתווה במסגרתו ישלם בנו של החייב סך של 2,000,000 ₪ לצורך רכישת זכויות החייב בנכס, כאשר הסך שיתקבל יחולק בין הנושים, תוך שהוצע כי מס הכנסה יסתפק בסכום נמוך מגובה החוב בדין קדימה.
המנהל המיוחד טען כי לכאורה במסגרת הליכי מימוש זכויות החייב בנכס, אפשר והתקבול שיתקבל בפועל לא יהיה גבוה, וזאת גם על רקע טענות המועצה האזורית לקיומו של חוב משמעותי, אשר תשלומו מהווה תנאי להעברת זכויות. גם מטעם רשות מקרקעי ישראל הועלתה טענה כי בעת מכר הזכויות, תתקיים חובה לתשלום החוב וזאת כתנאי למתן אישור להעברת זכויות.
באת כוח החייב עמדה על נסיבותיו, ובכלל זאת מצבו הרפואי, וכן הסבירה כי במשק מתגוררים בני המשפחה ובכלל זאת בתו של החייב הסובלת מנכות. לעמדתה, יש לאמץ את המתווה שהציע המנהל המיוחד הואיל ויש בו תועלת לנושים והדבר יאפשר לחייב לסיים את פרק חובותיו.
באת כוח מס הכנסה הבהירה כי מקור החובות הוא בביצוע עבירות של הגשת חשבוניות פיקטיביות. לעמדת מס הכנסה, החובות נוצרו בחוסר תום לב העולה אף כדי מרמה, ולפיכך אין מקום להכריז על החייב כפושט רגל, ומכל מקום, החוב למס הכנסה אינו בר הפטר. עוד הובהר כי מס הכנסה הטיל עיקול על המקרקעין לפי פקודת המיסים (גביה).
מס הכנסה הודיע כי הוא דוחה את הצעת ההסדר שהוצגה לפיה ישולם רק חלק מדין הקדימה. באת כוח מס הכנסה הסבירה כי אין מקום במקרה זה לשינוי סדרי הנשייה, ועל כן מס הכנסה אינו מוכן להסתפק בסכום נמוך מגובה החוב שבדין קדימה. לעמדת מס הכנסה, יש להורות על ביטול ההליך ולאפשר למס הכנסה לפעול למימוש הנכס בהליך פרטני.
באת כוח המועצה האזורית חזרה על הטענה לפיה החוב למועצה הוא חוב מובטח ככל שיתנהלו הליכי מימוש זכויות החייב בנכס. המועצה האזורית תמכה במתווה אותו ביקש המנהל המיוחד לקדם, במסגרתו יחולק דיבידנד שלא לפי סדרי הקדימה. כאמור, גם רשות מקרקעי ישראל טענה לקיומו של חוב גבוה כלפיה, אשר לעמדתה יש לשלמו במקרה של מימוש זכויות החייב בנכס, קודם להעברת תמורת המכר לקופת פשיטת הרגל.
במקרה זה, יש לבחון ראשית את השאלה האם כלל ראוי להורות על הכרזת החייב כפושט רגל. כמפורט לעיל, החייב יצר חובות בסכומים עצומים. תביעות החוב הוגשו בסך של כ- 20,000,000 ₪ מתוכן עומד החוב המאושר למס הכנסה על סך של למעלה מ- 15,000,000 ₪. הנתונים מלמדים כי החוב כלפי מס הכנסה הוא החוב העיקרי של החייב.
בקשר לפעילות העסקית אשר בגינה נוצרו החובות, הורשע החייב בהליך פלילי בעבירות של ניכוי מס תשומות שלא כדין, הכנת פנקסי חשבונות כוזבים במזיד ובכוונה להתחמק מתשלום מס וכן בעבירה של שימוש במרמה או תחבולה. בהליך הפלילי שהתנהל נגד החייב, הוא אף נדון לעונש מאסר בגין עבירות אלו. גובה החוב העצום שאושר בתביעת החוב של מס הכנסה נדון בשני הליכי ערעור אותם הגיש החייב. הראשון בהליך בתיק ע"מ (מחוזי ב"ש) 24411-05-11, והשני בתיק ע"מ (מחוזי ב"ש) 62776-12-15. בשני ההליכים, בית המשפט אישר את השומות שהוציא פקיד השומה.
בפסקי הדין שניתנו בהליכים המשפטיים שהתנהלו בקשר ליצירת החובות על ידי החייב, שעיקרם בהוצאת חשבוניות פיקטיביות, עמדו בתי המשפט על חומרת מעשיו של החייב. כך למשל הפנתה ב"כ מס הכנסה לקביעותיו של בית המשפט בפסק הדין בתיק ע"מ 24411-05-11 הכוללות דברים קשים ביחס להתנהלות החייב. כך נקבע, כי "מסת הראיות הישירות והמנהליות... המצטברת, כפי שהוצגה ע"י המשיב (ומקובלים עליי נימוקיו כפי שפורט בפרק הטענות לפסק דין זה ומצאתי אותם כמספקים, מבוססים ונתמכים בראיות חיצוניות) - מלמדת כי אכן חשבוניות הרכישה – הן חשבוניות פיקטיביות המדיפות ריח של כחש, כזב ובדיה למרחוק. החשבוניות "נרכשו" ע"י המערער מעוסקים עלומים, והן אינן משקפות עסקאות אמת, זאת במובן הבסיסי של ההיגד – לאמור, לא היו עסקאות מאחוריהן ובמידה והיתה פעילות עסקית איזושהי בין אותם עוסקים נטענים לבין המערער – זו לא קיבלה ביטוי כלשהו בחשבוניות שהמערער דרש ניכוי, לגביהן. אני קובעת אפוא, כי חשבוניות הרכישה – היו כולן פיקטיביות, שכן העסקאות המפורטות בהן – וכפי שמפורט בהן – לא בוצעו כל עיקר, וודאי לא ע"י הצדדים הנטענים" (עמ' 17, שורות 19-28 לפסק הדין).
כאמור, גם ביחס לשנות מס נוספות, נקבע כי החייב עשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות (לדוגמא: בעמ' 8, שורות 9-11; עמ' 9 שורות 10-13; עמ' 11, שורות 4-6 לפסק הדין בע"מ 62776-12-15) והחייב אף הורשע בהליך פלילי ונדון לעונש מאסר.
שעה שחובותיו העיקריים של החייב נוצרו בחוסר תום לב ובמרמה העולה כדי עבירה פלילית, ובשים לב לגובה החוב שנוצר בחוסר תום לב ביחס להיקף תביעות החוב, אזי לא יכולה להיות כל מחלוקת כי בהיבט יצירת החובות, ראוי לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל.
למעלה מהצורך יצוין, כי גם התנהלות החייב בהליך מאופיינת בחוסר שקיפות ובהעדר מהימנות הדיווחים אודות התנהלותו הכלכלית ובכלל זאת עלה כי החייב לא הגיש דוחות כלכליים כנדרש.
יש לציין, כי אפילו היה מקום להכריז על החייב כפושט רגל (וברור כי לא כך הדבר) וגם אם היתה נדונה שאלת מתן הפטר לחייב לאחר מימוש כלל נכסיו, הרי שבכל מקרה, החוב העצום למס הכנסה היה מוחרג מתוקף הפטר. המדובר בחוב שנוצר כאמור בחוסר תום לב ובמרמה ונסיבותיו מצדיקות החרגתו מצו הפטר. גם בהיבט זה, נכון להורות על ביטול ההליך, נוכח קיומו של חוב כה גבוה למס הכנסה, אשר ממילא הפטר לא יחול לגביו.
המחלוקת היחידה שעלתה בדיון נגעה לשאלה אחרת, והיא שאלת התועלת לנושים מניהול הליך פשיטת הרגל. כאמור, המנהל המיוחד ביקש לברר אפשרות לגיבוש הסדר, אשר במסגרתו ישולם סכום כפדיון זכויות החייב בנכס, תוך חריגה מסדרי הקדימה בחלוקת הדיבידנד, כך שמס הכנסה יקבל סכום הנמוך מסך החוב המאושר בדין קדימה ובמקרה כזה, תוכל להיות ליתר הנושים תועלת כלשהי מהמשך ההליך.
ראוי להבהיר כי במקרה בו עולה מסקנה לביטול הליך בשל חוסר תום לב ביצירת החובות, הרי שגם אם מחליט בית המשפט להותיר ההליך בשל אפשרות לתועלת לנושים, אין בכך לסתור הקביעה בדבר חוסר תום לב שיש בו לפסול אפשרות למתן הפטר. היינו, אם יחליט בית המשפט לקדם ההליך על מנת לבחון התועלת לנושים, הרי שבסופו של ההליך, עם מימוש נכסי החייב, ההליך יבוטל.
כאמור, המתווה שהוצג על ידי המנהל המיוחד כלל שינוי בחלוקת דיבידנד לפי סדרי הקדימה, באופן בו נדרש מס הכנסה לקבל סכום נמוך מדין הקדימה ועל מנת לאפשר חלוקת דיבידנד ליתר הנושים. מאחר ואין מחלוקת כי לא מתקיימות נסיבות המצדיקות שינוי סדרי הקדימה על פי דין, הרי שהדרך היחידה לקדם מתווה כאמור היא בדרך של הסכמה, והכוונה היא לקבלת הסכמת מס הכנסה.
מס הכנסה הודיע כי הוא אינו מסכים למתווה שהוצג. באת כוח מס הכנסה הסבירה את עמדת מס הכנסה, אשר מבוססת על קיומו של חוב בדין קדימה וכן על רישום הערה לפי פקודת המסים (גביה) על זכויות החייב בנכס. מנגד, טענו המנהל המיוחד, ב"כ החייב וחלק מהנושים, כי אפילו במקרה של מימוש זכויות החייב, קיים ספק האם מס הכנסה יצליח לקבל את הסך הכספי שאושר בדין קדימה. הטענה המרכזית שהועלתה בהקשר זה נוגעת לעדיפות הנטענת של החובות למועצה האזורית ואולי גם לרשות מקרקעי ישראל בעת מימוש הזכויות וכתנאי להעברת זכויות בנכס. טענות אלו לגבי כדאיות ההסדר מבחינת מס הכנסה, נשקלו על ידי מס הכנסה אשר כמפורט לעיל, עמד על התנגדותו להסדר שהוצג. אין מקום להתערב בשיקולי הכדאיות של מס הכנסה ואין כל בסיס לכפיית ההסדר על מס הכנסה.
במצב דברים זה, נוכח התנגדות מס הכנסה למתווה שהוצג הכולל שינוי סדרי הקדימה בחלוקת דיבידנד, הרי שאין בסיס למתווה והוא יורד מהפרק.
בשים לב לכך שהחוב למס הכנסה כולל דין קדימה בסך של כ- 2,500,000 ₪, הרי שאין כל תועלת בהמשך ההליך. ממילא, כל סכום שיתקבל בקופת פשיטת הרגל במימוש זכויות החייב בנכס, יועבר למס הכנסה בלבד בגין חלק מהחוב בדין קדימה, חוב שבכל מקרה יוותר גם לאחר ההליך שכן אינו בר הפטר. אין טעם בניהול הליך כולל של פשיטת רגל, ויש לאפשר לנושים ובמיוחד למס הכנסה, לנהל הליכים פרטניים לצורך מימוש זכויות החייב בנכס.
נותרה לפיכך המסקנה בדבר ביטול ההליך, נוכח יצירת חובות בסכומים עצומים של מיליוני שקלים על ידי החייב, בחוסר תום לב ואף במרמה ובביצוע עבירות פליליות ואף בהעדר תועלת לנושים בהליך.
בשים לב למסקנה בדבר ביטול צו הכינוס, אין עוד צורך לדון ולהכריע בבקשת החייב והמועצה האזורית לאישור הסדר פשרה לעניין חוב שנוצר לאחר מועד צו הכינוס.
אני מורה על ביטול ההליכים בתיק. צו כינוס הנכסים ועיכוב ההליכים שניתנו להגנתו של החייב, בטלים; צו עיכוב היציאה מן הארץ נגד החייב יבוטל בתוך 90 יום, על-מנת לאפשר לנושים לפעול להשגת צו כאמור בהליכים הפרטניים; שכרו של בעל התפקיד ישולם בהתאם לכתב המינוי, והכונס הרשמי זכאי לשכר השגחה; היתרה שתיוותר לאחר תשלום הוצאות ההליך תחולק לנושים שתביעותיהם אושרו, בהתאם לסדרי הקדימה שבדין.
זכות ערעור לבית המשפט העליון.
ניתנה היום, 13 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.
|
גיל דניאל, שופט
|