ההליך
בפניי תובענה להפחתת ו/או ביטול מזונות אשר הוגשה ע"י התובע xxx (להלן: "התובע" או "האב"), ביום 8.5.20 כנגד הנתבעת xxx (להלן: "הנתבעת" או "האם").
רקע עובדתי וטענות הצדדים
- הצדדים נישאו זה לזו כדמו"י ביום xxx.
- במהלך תקופת נישואיהם אימצו הצדדים שני ילדיםxxx כיום שניהם בגירים (להלן: "הילדים"). עניינו של פסק הדין בבן xxx, כיום חייל בשירות סדיר.
- ביום xxx נחתם הסכם גירושין בין הצדדים אשר קיבל תוקף של פסק דין ביום xxx (להלן: "הסכם הגירושין"), הכולל הסכמות לעניין משמורת וזמני השהות, קביעת גובה החיוב במזונות ואיזון משאבים.
- על פי הסכם הגירושין נקבע שהבן הקטין יהיה בחזקת האם ובמשמורתה הבלעדית. באשר לזמני השהות נקבע שהאב והאם יוכלו לבקר את הילדים בכל עת תוך תיאום המועדים מראש עם האם/האב בשהותם עימם ותוך התחשבות בפעילות החברתית והחינוכית של הילדים. בעניין המזונות נקבע בהסכם הגירושין שהאב ישלם מזונות עבור שני הילדים החל מיום 15.11.17 ולתקופה של 18 חודשים סך של 6,500 ש"ח ובתום התקופה האב ישלם מזונות בסך של 5,000 ₪ לחודש עד הגיע xxx לגיל 21.
- הסכם הגירושין מוסיף וקובע שעל האב לשאת גם במחצית מהוצאות מההוצאות הרפואיות החריגות של הילדים אשר אינן מכוסות ע"י הביטוח הרפואי לרבות טיפולי שיניים. עוד נקבע כי האב יממן את כל העלות של אחזקתו של xxx באקדמיה לxxx כולל עלות בית הספר. עוד ובנוסף הוסכם כי האב יישא במחצית עלויות נסיעות לחו"ל מטעם בית הספר ובמחצית מעלות שיעורי העזר.
- באשר לדירת הצדדים המשותפת הידועה כגוש xxx חלקה xxx בxxx (להלן: "הדירה המשותפת"), הוסכם בין הצדדים כי הזכויות בדירה יעברו לידי הנתבעת ללא תמורה.
- עוד ובנוסף הוסכם שהמיטלטלין הקיימים בדירה יישארו בבעלותה של הנתבעת, למעט פריטי ריהוט שהתובע קיבל במתנה או בירושה אשר יירשמו בנספח והתובע יוכל לקחת אותם מתי שיחפוץ.
- באשר לרכבים המשותפים הוסכם כי כל צד יישאר עם הרכב שנמצא בשימושו ו/או באחזקתו. כך הוסכם גם לגבי חשבונות הבנק המשותפים של הצדדים והזכויות הסוציאליות אותן צברו הצדדים.
- ביום 5.20 עתר האב בתביעה שלפני לביטול ו/או הפחתת חיובו במזונותיו של הבן xxx. לצורך בירור התביעה התקיימה ביום 29.10.20 ישיבת קדם משפט. ההליך נקבע לשמיעת ראיות, הצדדים הגישו תצהירים, נחקרו, הגישו סיכומים בכתב, ומכאן הכרעתי.
טענות הצדדים
טענות התובע
- לטענת האב, יש להורות על ביטול דמי המזונות או למצער הפחתת דמי המזונות עקב שינוי נסיבות מהותי למן אישור ההסכם, על בסיס הלכת בע"מ 919/15 פלונית נ' פלוני, (ניתן ביום 19/7/17 ופורסם במאגרים) (להלן: "הלכת בע"מ 919/15").
- בנוסף להלכת בע"מ 919/15, טוען התובע כי קיים שינוי נסיבות עובדתי המצדיק ביטולם או הפחתתם של המזונות.
- לטענת האב עיקר הסכם המזונות הושתת על העובדה שxxx ימשיך להתגורר בבית האם והאם תדאג לכל צרכיו. אלא שלגרסת האב, xxx נשלח לפנימייה בה הוא שהה בכל ימות השבוע ואילו כאשר הגיע לחופשות מהפנימייה בסופי שבוע, אזי התקיימו זמני שהות שוויוניים אצל כל אחד מההורים.
- עוד ובנוסף טוען האב כי לאחר הגירושין הוצאותיה של האם פחתו שכן היא נותרה להתגורר בדירת הצדדים ללא תשלום עבור המשכנתא. בנוסף הוצאותיה עבור xxx פחתו נוכח מעברו של xxx לפנימייה ונוכח זמני השהות השוויוניים.
- זאת ועוד, לטענת האב יש להורות על הפחתת מזונות בשל נישואיו השניים לגב' xxx. האב מציין כי לגב' xxx יש ארבע בנות מנישואים ראשונים בגינם היא מקבלת מזונות בסך של 3,000 ₪ לחודש. בנוסף מציין התובע כי ביום xxx נולד לו ילד נוסף מנישואיו השניים.
- עוד מציין האב שלאחר נישואיו הוצאותיו גדלו שכן כיום הוא שוכר דירה בעלות חודשית של 5,000 ₪. ובנוסף נושא בהוצאות אחזקת הדירה והוצאות הכלכלה לבדו.
- לגרסת האב, האם באה ממשפחה אמידה והיא בעלת יכולת השתכרות גבוהה המוערכת על ידו בסך של 10,000 ₪ לחודש.
טענות הנתבעת
- מנגד טוענת האם כי יש לדחות את תביעתו של האב לביטול/הפחתת המזונות מאחר ולא התקיים שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק ביטול/הפחתת המזונות אשר נקבעו בהסכם הגירושין.
- האם מבהירה ומדגישה כי ההסכם נערך ע"י עו"ד xxx, לאחר הליך גישור שערך כשנה וכאשר הצדדים שניהם אישרו כי הם הבינו את תוכנו ומשמעותו.
- האם מציינת כי סכום המזונות אשר נפסק על סך 5,000 ₪ לחודש הינו חלק מאיזון המשאבים אותו ערכו הצדדים, והוא למעשה מהווה פיצוי בעבור פערי השתכרות עצומים בין הצדדים.
- עוד טוענת האם שעוד בטרם חתמו הצדדים על הסכם הגירושין xxx למד והתגורר בפנימייה ובעת קביעת דמי המזונות האב התחייב לשלם את שכר הלימוד של הפנימייה.
- עוד ובנוסף טוענת האם כי מאחר ולא נקבעו זמני שהות מוגדרים בין האב לxxx, לא מדובר בשינוי נסיבות שלא היה צפוי לצדדים. לגרסת האם זמני השהות שמתקיימים בין האב לxxx אינם שווים וביתה של התובעת הוא ביתו העיקרי של הקטין.
- לגרסת האם, במשך 24 שנים פיתח האב את הקריירה המקצועית שלו כרופא מומחה בעל שם עולמי בעוד שהיא לא עבדה וויתרה על התפתחותה המקצועית לצורך טיפול בילדים. לשיטתה, הכנסות האב כיום עומדות ע"ס של 30,000 ₪ נטו לחודש ואילו הכנסותיה לאחר שלא עבדה במשך שנים רבות עומדות ע"ס של 1,000 ₪ בלבד.
- לחילופין טוענת האם כי יש לבחון את ההסכם כמקשה אחת ולא להפריד בין תנאיו השונים ובהתאם לראות את כלל הוויתורים אותם עשתה הנתבעת לרבות פערי כושר השתכרות, רכוש, דמי שיקום/הסתגלות, כתובה ומזונות תוך הסתמכות על הסכום שנקבע בין הצדדים ולכן אין להפחית את המזונות.
- באשר לדירת הצדדים טוענת האם כי חלקו של התובע בדירה עבר על שם הנתבעת כנגד חלקה בזכויות הסוציאליות אותן צבר האב. עוד טוענת האם כי על אף ששווי זכויותיו הצבורות של האב היה גבוה בכ-50,000 ₪ משוויו המוסכם של הבית (700,000 ₪) היא הסכימה לוותר על סך של 25,000 ₪ המהווים מחצית מגובה ההפרש.
- עוד ובנוסף טוענת האם כי על אף יחס ההכנסות בינה לבין האב היא התחייבה לשאת במלוא ההוצאות עבור ביטוחי הבריאות של הקטינים ועבור תוספי המזון וטיפולי הקוסמטיקה, וכן במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, עלות הנסיעות לחו"ל ושיעורי העזר. אלא שלגרסת הנתבעת בפועל היא זו שנושאת במלוא ההוצאות עבור xxx מאחר והתובע מסרב לשלם את חלקו כנדרש.
- באשר להלכת בע"מ 919/15 טוענת האם כי ההלכה פורסמה כארבעה חודשים לפני אישור ההסכם ולכן ההלכה היתה ידועה לאב ונלקחה בחשבון בעת עריכת ההסכם.
- עוד טוענת האם כי הולדת ילד נוסף אינה מהווה שינוי נסיבות לרעה, אדרבא לגרסתה ייתכן וחל שינוי לטובה במצבו של האב לאחר נישואיו השניים.
- לבסוף טוענת הנתבעת כי מעת אישור הסכם הגירושין חל שינוי בהכנסתו של האב וכיום הוא משתכר סך של 1,600 ₪ יותר מבעת אישור ההסכם ולכן לדבריה חל שינוי נסיבות לטובה.
המסגרת הנורמטיבית – שינוי נסיבות כעילה להפחתת מזונות
- פסק דין למזונות הוא פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד ומלווה את המשפחה עד לבגרותם של הקטינים. ההלכה היא שפסק דין למזונות אינו יוצר מחסום בפני התדיינות חוזרת כך שלצדדים ניתנת האפשרות לשוב ולפנות לבית המשפט בעניין זה ככל ונדרש.
- גם במקרה שבו ניתן פסק דין בהסכמה, יכול שייווצר הכרח לשנותו, ככל שחל שינוי בנסיבות, שהרי השארת המצב ללא שינוי עלולה לגרום עיוות למי מהצדדים.
- הסכמה למזונות מכילה בתוכה תנאי מכללא, אשר לפיו ישנם מצבים בהם יש בשינוי הנסיבות כדי לאפשר פנייה חוזרת אל בית המשפט, וזאת גם כאשר ניתן פסק דין על יסוד הסכמות אלו.
- במקרים שבהם המזונות בפסק הדין המקורי נקבעו במסגרת הסכם גירושין כולל, הרתיעה מפתיחת הסוגיה להתדיינות מחודשת חזקה במיוחד ונדרשת מידה רבה של זהירות לפני שיתערב בית המשפט בשיעור המזונות המוסכם (ראו לעניין זה ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח(1) 767 (1984)).
- הטעמים לכך טמונים בעובדה שהסכם גירושין הוא הסכם מורכב הכולל הסכמות שונות, אשר אחת תלויה בשנייה, ולא ניתן לבודד במרחק הזמן כל הסכמה והסכמה. במסגרת ההסכם, עשויים להיות בין הצדדים ויתורים שונים, אשר שקלולם הביא את הצדדים להסכמה בכל הנוגע לשיעור המזונות.
- הסכם גירושין הוא חוזה ארוך שנים, אשר אמור לכסות מצבים דינמיים. על כן, דרוש שכנוע חזק שאכן יש שינוי מהותי בנסיבות, שינוי שכזה שאם יישאר פסק הדין המוסכם על כנו, תהא אכיפתו בלתי צודקת (ראו לעניין זה ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין [פורסם במאגרים] (13.6.94); עמ"ש (מחוזי ב"ש) 43749-05-18 ע' ב' ס' נ' ס' ב' ס' [פורסם במאגרים] (3.1.19)).
- לפיכך, תביעה לשינוי גובה דמי המזונות חייבת להתבסס על השינויים בקריטריונים כגון: יכולת ההורים, צורכי הקטין, רמת החיים ועוד (ראו לעניין זה ע"א 511/78 דלהרוזה נ' דלהרוזה, פ"ד לג (1) 449 (1979); ע"א 442/83 קם נ' קם, פ"ד לח (1) 767 (1984) וע"א 51/81 בראור נ' בראור, פ"ד לה (4) 231 (1981)).
- בתביעה לשינוי חיוב מזונות בגין שינוי נסיבות, בית המשפט אינו בודק מחדש מהו סכום המזונות שראוי לפסוק, תוך עיון מחדש בהכנסות הצדדים וצורכי הקטינים אלא על ביהמ"ש לבחון האם חל שינוי בנסיבות, מהו שינוי הנסיבות והאם יש בשינוי הנסיבות כדי להצדיק שינוי בסכום המזונות אשר נקבע בעבר (ר' ע"א 473/78 אשתר נ' אשתר, פ"ד לד(1) 57, 60 (1979)).
- הפסיקה קבעה ששינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים להתדיינות הקודמת (ע"א 363/81 פייגה נ' פייגה, פ"ד לו (3) 187, 188 (1982)).
- עוד נקבע שהשינוי בנסיבות צריך להיות מהותי ומתמשך, ולא זמני. פסק דין למזונות, צופה מטבעו פני עתיד כך שרק שינוי משמעותי יצדיק היזקקות חוזרת של בית המשפט לשאלת המזונות (ר' פסק דין פייגה הנ"ל; ע"א 5478/93 כרמי נ' כרמי (פורסם בדינים); תמ"ש (ת"א) 107782/00 ח.א. נ' מ.ח. (17/05/2006, פורסם בפדאור); ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין (13/6/94, פורסם בפדאור).
- שינוי נסיבות מהותי לצורך הפחתה או הגדלה בדמי המזונות שנפסקו, הינו שינוי אשר לא נצפה מראש ושלא הייתה כל אפשרות לצפותו מראש במועד פסק הדין (פס"ד פייגה). עוד נקבע שהנטל להוכיח כי חל שינוי בנסיבות מוטל על המבקש לשנות את דמי המזונות שנקבעו בעבר, כאשר עליו להוכיח כי לא היה ניתן לצפות מראש את השינוי שחל בנסיבות.
- שינוי מסוים בפסיקה הנ"ל, החל לאחר שניתנה ההלכה החדשה שנקבעה ביום 19.7.17 בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית ואח' (פורסם במאגרים). פסק דין זה עניינו בכל הנוגע לפסיקת מזונות עבור קטינים בגילאים שבין 6-15 שנים לגביהם חל הדין העברי, באופן שבו נקבע שבגילאים הנ"ל חבים שני ההורים באופן שווה במזונות ילדיהם מדין צדקה, כאשר החלוקה בין ההורים תיקבע על פי יכולותיהם הכלכליות היחסיות של כל אחד מהם מכל המקורות העומדים לרשותם ובשים לב למשמורת וזמני השהות בפועל עם הילדים.
- מובהר, כי בפסיקה מאוחרת יותר נקבע שתחולתו של בע"מ 919/15 הנ"ל הינה רטרואקטיבית רק ביחס להליכים תלויים ועומדים לעניין פסיקת מזונותיהם של קטינים, אולם לצד זאת נקבע שכאשר מדובר בתביעה להפחתה או הגדלה בדמי המזונות, בכדי להיכנס בשערי הלכת בע"מ 919/15 יש תחילה לעבור את המשוכה של הוכחת שינוי נסיבות ואין די בהלכה החדשה בלבד כדי להביא לבחינת גובה החיוב. בתי המשפט נדרשו גם לשאלה האם לאחר בע"מ 919/15 נדרש להוכיח שינוי נסיבות "מהותי" כפי הגישה שהייתה נהוגה.
- בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני נקבע כי, אין בהלכת בע"מ 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו.
מארג ההסכמות בין הצדדים
- הצדדים חתמו על הסכם הגירושין ביום xxx ,ההסכמות אושרו בביהמ"ש לענייני משפחה ביום xxx, במסגרת דיון שנערך בפני כב' השופטת אביבית נחמיאס וניתן להן תוקף של פסק דין.
- יש לתת משקל רב להסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין בביהמ"ש שכן מדובר במארג של הסכמות השלובות ושזורות אלו באלו וכל התערבות עלולה להוות פגיעה בהסכמות אלו.
- ראו לעניין זה בג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים שם נקבע ע"י כב' השופט עמית לעניין קביעת מזונות כחלק מהסכם כולל, כדלהלן:
"מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסויים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין. ייתכן כי האב ויתר על חלק מהרכוש מתוך הנחה כי בכך הוא מותיר מקור הכנסה נוסף שישמש את האם עבור הילדים, או שויתר על חלק מהרכוש כדי לרשמו על שם הילדים על מנת להבטיח את עתידם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית".
- כאשר מדובר בשינוי סכום מזונות שנקבעו בהסכם גירושין כולל, הפסיקה קבעה כי על בית המשפט לעשות זאת במשורה, שכן ציפיית הצדדים כי כלל עניינם הוסדר כמכלול וכמקשה אחת ודמי המזונות לא נקבעו בחלל ריק.
- מעיון בפרוטוקול הדיון שהתקיים ביום xxx עולה כי הצדדים הגיעו להסכם לאחר הליך גישור ארוך. את ההסכם ערכה עבורם עו"ד xxx לאחר שהסבירה להם את משמעויות ההסכם, סעיפי ההסכם ואת מהות אישורו.
- הצדדים הצהירו לפרוטוקול כי שיעור המזונות אשר נקבע בהסכם הינו סופי, מוחלט ובלתי ניתן להגדלה וכי הם ביקשו לסגור את הדברים באופן סופי לאחר שלקחו בחשבון את גילאי הקטנים וסכום המזונות שנקבע (ראו עמ' 2 ש' 1-3 לפרוט' מיום 27.11.17).
- עוד הצהירו הצדדים לפרוטוקול כי הם לא הזדקקו לחוות דעת שמאי, אולם לקחו בחשבון את התמורה ששילמו עבור הבית ונתונים נוספים הנוגעים למגורים ולבנייה בxxx, בנוסף הצדדים הצהירו כי הם התייעצו עם אקטואר בין היתר לגבי זכויותיו הפנסיוניות של האב (ראו עמ' 2 ש' 4-6 לפרוט' מיום xxx).
- בנסיבות אלו בהן נקבעו דמי המזונות בהסכמה בין הצדדים, לאחר שנבחנו יכולותיהם הכלכליות של הצדדים וברי כי כל אחד מהצדדים עשה איזונים וויתורים במסגרת ההסכם, נקבע בפסיקה כי לצורך שינוי גובה המזונות יש להוכיח, בשלב הראשון כי חל שינוי נסיבות עובדתי.
מן הכלל אל הפרט
- התובע טוען לחמישה נימוקים עיקריים שיש בהם בכדי להצדיק הפחתת המזונות:
הראשון, שינוי בצרכיו של xxx נוכח מעברו לפנימייה ותוך התחשבות בהלכת בע"מ 919/15;
השני, שינוי משמעותי במצבו הכלכלי של התובע לאור נישואיו השניים;
השלישי, הולדת ילד נוסף;
הרביעי, שיפור במצב האם ופוטנציאל הכנסותיה;
החמישי, עצם העובדה שxxx הפך לבגיר שעובד למחייתו.
להלן אדרש לטיעוניו.
טענות האב לגבי מעברו של xxx לפנימייה
- לאחר החתימה על הסכם הגירושין, xxx נשלח לפנימייה בה הוא שהה כל ימות השבוע, לגרסת האב בסופי שבוע xxx שוהה בבית האם ובבית האב לסירוגין, כך שבפועל לדבריו מתקיימים זמני שהות שווים. בנוסף טוען האב כי הוא נשא בכל העלויות הכספיות של xxx בפנימייה לרבות הוצאות עבור כלכלה, מגורים וחינוך בעלות כספית גבוהה (ראו סעיף 13 לת.ע.ר מטעם האב).
- מנגד טענה הנתבעת כי במועד אישור ההסכם xxx, xxx כבר למד בפנימייה כספורטאי מקצועי (האקדמיה לxxx) והגיע הביתה רק בשבתות ובחגים. עוד טענה הנתבעת כי חלוקת זמני השהות אינה שווה וכי עד להגשת כתב התביעה זמני השהות של xxx עם האב היו מצומצמים והיו מתקיימים בכל שבת שלישיית או רביעית. בנוסף טוענת האם כי ביתו העיקרי של xxx הוא ביתה.
- האם צירפה לתצהיר עדות ראשית מטעמה אישור מטעם מנכ"ל עמותת הספורט בו צוין כי xxx החל את לימודיו בxxx וכי הוא מתגורר בפנימייה החל מxxx (ראה נספח 16 לת.ע.ר).
- התובע נשאל לעניין המועד בו החל xxx ללמוד בפנימייה וגרסתו תומכת בטענות הנתבעת (ראו עדותו בעמ' 14 ש' 10-30 לפרוט' מיום 30.9.21):
"ש.ממתי xxx לומד בפנימייה? מאיזה כיתה?
ת. אני מנסה להיזכר.
ש. אני אגיד לך, מכיתה ט' נכון?
ת. כן. 5 שנים.
ש. מאוגוסט 17' עד יולי 18' היה כיתה ט' והוא סיים עכשיו ביולי 21'?
ת. נכון.
ש. והוא התגייס לצבא?
ת. נכון.
ש. ההסכם אושר בxxx נכון?
ת. כן.
ש. כלומר כשאתם אישרתם את ההסכם בבית משפט בתאריך זה xxx כבר למד בפנימייה בכיתה ט'?
ת. xxx למד בזמנו בxxx ובמהלך הליך הגישור עלתה האפשרות שיעבור מxxx לבי"ס xxx לפנימייה. הליך הגישור התחיל בxxx והסתיים בxxx עם הפסקה של חודשים באמצע שלא נפגשנו עם המגשר.
ש. ז"א שבxxx, כשאישרתם את הסכם בביהמ"ש, xxx כבר למד והתחיל את הלימודים שם מכיתה ט'. הוא היה ספורטאי מצטיין.
ת. הוא היה ספורטאי מצטיין בxxx ולא באקדמיה. הוא הוזמן לנבחרת ישראל בxxx.
ש. בxxx xxxהתחיל ללמוד בפנימייה, לפני שנת הלימודים, ובxxx אתם אישרתם את ההסכם?
ת. כן."
- יתרה מזאת בסעיף 8.2 להסכם הגירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין סוכם בין הצדדים כי האב יממן את מלוא העלות של אחזקתו של xxx, בxxx כולל עלות בית הספר.
- מהטעמים שפורטו לעיל נמצא כי טענות האב באשר לשינוי נסיבות עובדתי אינן בגדר שינוי נסיבות מהותי המצדיק את ביטול דמי המזונות כטענתו. xxx החל ללמוד בפנימייה עוד בטרם אושר הסכם הגירושין ובהתאם להסכמות הצדדים הרי שהאב גם התחייב לשאת במלוא התשלום עבור הפנימייה.
- יתרה מזאת, בחודש xxx xxx סיים את לימודיו בפנימייה כך שהתובע אינו צריך לשאת עוד בתשלום עבור עלות הפנימייה. יוצא אפוא כי למעשה חל שינוי נסיבות דווקא לטובתו של האב שכן החל מחודש יולי 2021 האב אינו צריך לשאת יותר בעלויות הפנימייה.
- באשר לסוגיית זמני השהות של הקטינים עם הוריהם, סוגיה זו מקבלת ביטוי בעת פסיקת מזונות הקטינים, שהרי זמני השהות של הקטינים אצל כל הורה, כאשר קיימת משמורת משותפת, משפיעים על גובה ההוצאות שנדרש כל הורה להוציא עבור צרכי ילדיו.
- כאמור לעיל, סוגיית זמני השהות בין xxx לבין האב הוסדרה במסגרת הסכמות הצדדים אשר קיבלו תוקף של פסק דין ביום xxx.
- בפסק הדין נקבע כי xxx יהיה במשמורתה ובחזקתה הבלעדית של האם. עוד נקבע כי האם והאב מסכימים להקנות לבנים זכות מגורים, כל אחד בדירתו עד הגיע כל אחד מן הבנים לגיל 25 בהתאם ובהתחשב ברצון הבנים.
- באשר לזמני שהות לא נקבעו זמני שהות מוגדרים בין האב לבין xxx, אלא נקבע כדלהלן:
"4.1. מוסכם כי האב והאם יוכלו לבקר את הבנים בכל עת, תוך תיאום המועדים מראש עם האב או האם ועם הבנים, בשהותם עימו/עימה ובהתחשב בפעילות החברתית והחינוכית של הבנים.
4.2. לחילופין מוסכם כי ההורים יתאמו את ביקוריהם אצל הבנים בעת שהותם מחוץ לבית האב/האם- אל מול הבנים עצמים.
4.3. מוסכם בזאת על הצדדים כי הסדרי הראייה לרבות השינויים בהם, יתואמו בין האב והאם תוך דאגה לרווחת הבנים ובהתחשב בלימודיהם, מנוחתם ועיסוקיהם של הבנים".
- במסגרת פסק דין זה יש לבחון אפוא האם חל שינוי ביחס לזמני השהות בין האב לבין xxx מהמועד בו ניתן פסק הדין ביחס לתקופה הנוכחית, וזאת בשונה מההסכמות הכתובות אליהן הגיעו הצדדים.
- בנסיבות דנן, טענתו של התובע כי יש להפחית את המזונות מאחר וחל שינוי בזמני השהות אינה יכולה להישמע. במסגרת ההסכמות שקיבלו תוקף של פסק דין ביום xxx הצדדים לא קבעו זמני שהות מוגדרים בין הבנים לאב אלא למעשה ניתנה לאב האפשרות לקיים זמני שהות עם xxx בהתאם לרצונו ותוך תיאום מראש עם האם. יובהר כי גם לאם ניתנה לאם האפשרות לקיים זמני שהות עם הבנים בעת שהותם אצל האב. מכאן שלמעשה הצדדים צפו כי הילדים ישהו עם האב וכי האם תוכל לבקר אותם בעת שהותם אצלו.
- יתרה מזאת כפי שהוכח לעיל הרי שכבר במועד אישור הסכם הגירושין xxx החל את לימודיו בפנימייה והצדדים ידעו שניהם כי xxx יגיע הביתה רק בסופי שבוע ובחגים.
- מעדות האב עולה כי זמני השהות של xxx עם האב בסופי שבוע התקיימו רק לאחר נישואיו. לטענת הנתבעת הדבר נעשה באופן מכוון לצורך ההליך המשפטי דנן. כך או כך, לאור האמור בהסכם הרי שלא ניתן לקבל טענת האב לפיה לינה אצלו בסופי שבוע מהווה שינוי נסיבות מהותי שכן מדובר בהסכמה שכבר נלקחה בחשבון במסגרת ההסכם. ראו עדותו בעמ' 16 ש' 8-14 לפרוט':
"ש. הסכמתם שהמשמורת תהיה אצל xxx אבל לא ממש תיאמתם את הדברים, סיכמתם שהתיאום יהיה מול הילד נכון?
ת.הילד הגדול.
ש.אני לא מדברת על הגדול, אלא על xxx בלבד.
ת.xxx חי בפנימייה ובסופ"ש היה מגיע לסירוגין, ולחגים. לאחר שהתחתנתי לאשתי היו 4 בנות, בהתחלה היה לו מבוכה להצטרף למשפחה אבל עקרונית היה מגיע בשבתות אליי ובשבתות אליהם."
- לפיכך, זמני השהות שמתקיימים כיום עם xxx אינה מהווים שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת גובה המזונות, לא כל שכן ביטולם.
- כן חוזרת הנתבעת על טענותיה כי על אף שהתובע מתראה עם xxx אחת לשלושה שבתות או אחת לארבעה, עדיין הרוב המוחלט של נטל גידולו נופל על כתפיה. הנתבעת לבדה דואגת לבריאותו, התפתחותו, רפואתו, חינוכו, הקשר עם מוסדות החינוך וחיי החברה שלהם. כמו-כן, היא אף נושאת באופן בלעדי בהוצאות נוספות של xxx בענייני חינוך, בריאות ופנאי מבלי שהתובע משתתף עמה בהוצאות אלו.
- יוצא אפוא שהאב לא הוכיח לפני שינוי בזמני השהות שלו עם xxx (שלא היה ניתן לצפותו), בין המצב הנוכחי לבין המצב עובר לחתימת הסכם הגירושין - ואני דוחה דרישתו להפחתת או ביטול דמי המזונות על יסוד פרמטר זה.
השינוי במצבו הכלכלי של התובע
- בכתב התביעה טען האב כי הוא משתכר מעבודתו כxxx סך של 28,000 ₪ ברוטו וסך של 15,000 ₪ נטו.
- בתצהיר עדות ראשית טען התובע כי הוא משתכר בשכר חודשי של 33,000 ₪ ברוטו וסך של 16,000 ₪ נטו בחודש. התובע צירף לתצהיר עדות ראשית מטעמו תלושי שכר לתקופה שבין חודש ינואר 2020 לבין מאי 2021 (ראו נספח ד' לת.ע.ר) מהם עולה כי האב משתכר מידי חודש 16,500 ₪ בממוצע לחודש.
- בסיכומים טען האב כי כושר השתכרותו לא השתנה (ראו ס' 34 לסיכומי התובע).
- במועד מתן פסק הדין, הצהיר האב לפרוטוקול כי יכולת השתכרותו עומדת ע"ס 15,400 ₪ לחודש (ראו עמ' 1 ש' 21-22 לפרוט' מיום 27.11.17)..
- הנה כי כן, המסקנה היא שבין אישור ההסכם לבין הגשת התביעה הכנסותיו של האב עלו בסך של 1,100 ₪ בממוצע.
- לגרסת הנתבעת לתובע קיימת הכנסה חודשית נוספת של אלפי שקלים. לטענתה התובע מטפל בלקוחות פרטיים מחוץ למסגרת ההוספיס וכן מקבל תשלום בעבור הרצאות אותן הוא מעביר בהשתלמויות שונות. בנוסף לדבריה התובע מתפרנס בנוסף מעבודתו כדירקטור ובעל מניות בחברה שהקים ובסך הכל לגרסתה התובע משתכר סך של 40,000 ₪ לחודש.
- התובע נשאל בחקירה הנגדית לעניין הכנסותיו הנוספות הוא השיב כדלקמן (ראו עדותו בעמ' 10 ש' 17-36 לפרוט'):
"ש. תאשר לי בבקשה שאין לך עוד הכנסות חוץ מxxx.
ת. אני מאשר. אני עוסק מורשה בשנים האחרונות, כל הפעילות שלי היא 0 למעט פעם בשנה-שנתיים שאני מתבקש לתת הרצאה. רוב ההרצאות הן בחינם בפקולטה לרפואה.
ש. ז"א על הרצאות אתה לא מקבל תשלום?
ת. מהפקולטה לרפואה לא מקבל תשלום, פעם בשנה יש הדרכת סטודנטים שבאים אלינו ואני לא מקבל תשלום, וכאשר פעם ב... מתבקשת הרצאה, אני נותן אותה. פעם זה היה בטכניון, פעם ב...
ש. אתה לא מקבל תשלום מאוניברסיטת בר אילן על הרצאות?
ת. הפקולטה לרפואה בצפת היא של אוניברסיטת בר אילן, למרות שזה בצפת.
ש. ושם אתה כן מקבל תשלום?
ת. לא.
ש. במה אתה מתמחה? באיזו רפואה?
ת. רפואה פלייטיבית, שזה התמחות שקיימת שלוש שנים בארץ. פלייה בלטינית זה גלימה וזה טיפול שעוטף את הסבל של חולה סופני ומשפחתו בכל הרמות – רפואית, נפשית, משפחתית ורוחנית.
ש. מכל המקומות שאמרנו, אוניברסיטת בר אילן, הטכניון, חיפה, כל המקומות האלה אתה לא מקבל תשלום?
ת. לא, זה לא מה שאמרתי. אמרתי שבבר אילן אני לא מקבל תשלום, כאשר פעם בכמה שנים מתבקשת הרצאה במקומות אחרים, הם משלמים כמה מאות שקלים.
ש. כמה זה מאות שקלים?".
- ובהמשך בעמ' 11 ש' 1-18 לפרוט':
"ת. הרצאה אחרונה הייתה לפני שנתיים-שלוש, אני לא זוכר, הרצאה של שעתיים-שלוש וזה היה 600-700 ₪. זה הסכומים. אני יכול להשיג לך.
ש. אתה היית צריך להצהיר בבית משפט על ההכנסות שלך. אמרת שהכנסות שלך רק מxxx.
ת. אמרתי שלעתים רחוקות מאוד אני מוזמן להרצאה בטכניון, פקולטה אחרת ואני מקבל על זה.
ש. הבנתי, אבל אתה לא כתבת את זה. אנחנו נוציא את האמת לאור. אתה מרצה גם בקופת חולים כללית קורס רפואה פלייטיבית של המחלקה לרפואת המשפחה. אני מפנה את בית המשפט לנספח 4, זה בהתנדבות?
ת. (מעיין) לא זכור לי מתי זה היה, זה היה בחינם. לא זכור לי הכנסה מהקורס.
ש. בית חולים הלל יפה לא משלם לך גם?
ת. הלל יפה פעם בכמה שנים. בשנים האחרונות לא. פעם בשנה עד לפני שלוש שנים הוזמנתי לתת הרצאה בהלל יפה במסגרת קורס. זה היה הרצאה של יום עיון אחד שלי ושל האחות מההוספיס ובשביל זה קיבלנו כמה מאות שקלים.
ש. ז"א פעם בשנה בר אילן, פעם בשנה חיפה, פעם בשנה בי"ח הלל יפה, פעם בשנה קורס קופ"ח כללית ופעם בשנה כל מיני כנסים.
ת. הכנסים בחינם. בר אילן בחינם. אם אני נותן הרצאה כל הרצאה שאני נותן זה בתשלום, יש חשבונית. אם תסתכלי, אין חשבוניות מהשנים האחרונות שנתתי".
- מעיון במסמכים ובראיות שהובאו בפניי עולה כי התובע נוהג להעביר הרצאות כמומחה ברפואה פליאטיבית (ראו לדוגמא נספח 23 לת.ע.ר מטעם האם - תוכנית שנתית לקורס רפואה פליאטיבית, ותוכנית שנתית קורס לימודי המשך).
- הנתבע נשאל גם לעניין הכנסותיו מלקוחות הפרטיים והוא השיב כדלקמן (ראו עדותו בעמ' 12 ש'11-27 לפרוט'):
"ש. ומלקוחות פרטיים גם אין לך הכנסה נכון?
ת. לא.
ש. מי זה xxx? לקוח שלך?
ת. לא זוכר כרגע. תראי לי, אני אזכר.
ש. מפנה אותך לעמוד 116 ו-161 לתצהיר. 800 ₪ הוא נותן לך ב-2.1.2020 ו-2,000 ₪ ב-10.7.19 בעמוד 108.
ת. השם מצלצל לי מוכר, אני לא זוכר כרגע.
ש. זה לקוח שלך?
ת. (מעיין) לא מצליח להיזכר. בתקופה האחרונה, מאז שאשתי חלתה, אנשים מעבירים לחשבון שלנו כספים כדי לעזור.
ש. כן, אבל זה מ-2020.
ת. לא זכור לי.
ש. מי זה xxx? הוא מעביר לחשבון שלך 2,020 ₪ ב-2.1.20. מפנה לעמוד 161 ועמוד 116. סתם אנשים מפקידים לך כסף?
ת. שוב, החשבון הזה הוא שלי ושל אשתי. כל סכום שהופקד אני מוציא חשבונית, לא זכור לי מי האדם שלמה אלבז. סיכוי קטן שאשתי קיבלה את הסכומים משם, אני יכול לברר את זה. מעולם לא קיבלתי סכום מבלי להוציא חשבונית."
- הנתבעת צירפה לת.ע.ר מטעמה אישור כי לתובע קיים עוסק מורשה על שמו (ראו נספח 11). מעיון בדוח הכנסות והוצאות לשנת 2016 עולה כי התובע השתכר סך של 47,325 ₪ לשנה ולאחר ניכוי הוצאות סך של 30,000 ₪ לשנה.
- זאת ועוד הנתבעת צירפה אישור מרשם החברות ממנו עולה כי התובע משמש כדירקטור ובעל מניות בחברה "xxx".
- בהמשך נשאל התובע לעניין שיקים אותם הוא מקבל מxxx וזאת על אף שהעיד כי הוא מקבל את משכורתו החודשית באמצעות העברה בנקאית (ראו עדותו בעמ' 13 ש' 4-7 לפרוט'):
ש. אני רואה פה שיקים מההוספיס. למשל, העברה בנקאית, סליחה, לא שיקים, מיום 21.3.21 בסך 1,796 ₪. אני רואה שיקים מההוספיס ב-6.6.18 635 ₪. סכומים גדולים, 23.5.18 6,733 ₪, בנוסף לתלוש. מפנה לעמוד 158.
ת. אגיב באופן כללי כי אני לא זוכר את הסכומים הספציפיים...".
- יתר על כן בהרצאת הפרטים ציין התובע כי יש לו חשבון בנק אחד בבנק הבינלאומי חשבון מס' 615436, אלא שבדיון ההוכחות התברר כי לתובע קיימים עוד חשבונות בנק אותם בחר שלא לציין מסיבות השמורות עימו (ראו עדותו בעמ' 14 ש' 1-9 לפרוט').
- הנתבעת צירפה לתצהיר עדות ראשית מטעמה (ראו עמ' 51-56) אישור תדפיס בנק בחשבון משותף לתובע יחד עם אימו ממנו עולה כי בחשבון קיימות קרנות נאמנות בשווי של 205,000 ₪.
- התובע נשאל לעניין החשבון המשותף עם אימו והוא השיב כי לבקשת אימו הוא הפך להיות עימה שותף בחשבון (ראו עדותו בעמ' 13 ש' 29-31).
- דא עקא כי התובע לא טרח להביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו והסתפק בטענה בעלמא על אף שבנקל יכל להוכיח שמדובר בחשבון בנק משותף לו ולאימו.
הימנעות מהבאת ראיות
- הלכה פסוקה היא כי הימנעות מהבאת ראיה אשר עשויה לתרום לגילוי האמת או להוות תימוכין לטענות צד להליך, יש בה כדי ליצור חזקה לרעת הצד הנמנע מהבאת הראיה ואף להוות חיזוק למשקל ראיות הצד שכנגד, כך נפסק כי:
"מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלבנטית שהיא בהישג ידו, ואין לו כל הסבר סביר, ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו. כלל זה מקובל ומושרש בן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים וככל שהראיה יותר משמעותית כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות יותר מכריעות ויותר קיצוניות כנגד מי שנמנע מהצגתה".
ראו לעניין זה: ע"א 548/78 שרון נ' לוי, פ"ד לה(1) 736 בעמ' 760, וראה גם: ע"א 465/88 הבנק למימון בע"מ נ' מתתיהו, פ"ד מה(4) 651, בעמ' 658-659, ע"א 3199/93 קראוס נ' ידיעות אחרונות, פ"ד מט(2).
- זאת ועוד הפסיקה בענייני משפחה קבעה, כי על בתי המשפט להיזהר ממה שמכונה "תופעת אביאני" לפיה, לכאורה לפחות, הנתבע בכוונה מפחית את שכרו כדי להמעיט ולשלם מזונות.
- ראו לעניין זה ע"א 197/82 אביאני נ' אביאני, (להלן:"הלכת אביאני") שם נקבע כדלהלן:
"... כאשר פורץ ריב בין הבעל לאשה, יש והבעל נוקט בתחבולות לשם הקטנת הכנסותיו, כדי לפגוע באמצעים שיועמדו לרשות האשה, לשם כך הוא מחליף את מקום עבודתו, או שהוא סוגר את עסקו, או שמצמצם את שעות עבודתו...".
- פסיקה זו מקבלת משנה תוקף ויפה לענייננו, שעה שהאב משתכר ממספר מקומות עבודה ושכרו גבוה בהרבה מהנטען על ידו, מנסה להפחית בכוונה את שכרו, בכדי להקטין את גובה החיוב בפסיקת המזונות.
- מכאן שלא נותר לבית המשפט אלא להגיע למסקנה כי המסמכים שהציג הנתבע גילו טפח אך הסתירו טפחיים באשר להשתכרותו בפועל.
- בנסיבות אלה בית המשפט אינו מוצא להגביל עצמו לשכר הנקוב בתלוש שכרו של האב ויש הצדקה כטענת האם לבחון גובה השתכרותו של האב גם על בסיס הראיות אשר הוצגו בפניו.
- בסיכומו של דבר לא שוכנעתי שהכנסתו של האב בפועל מסתכמת ב-16,500 ₪ בלבד. אשר על-כן, לא הוכחה כל אינדיקציה לירידה בהשתכרות האב אלא ההפך הגמור חלה עלייה בשכרו של האב ממועד פסק הדין בסך של 1,100 ש"ח.
- בהתאם לפסיקה יש להתייחס גם לפוטנציאל ההשתכרות וגם לרכוש האב. (ע"א 239/85 עמיצור נ' עמיצור, פ"ד מ (1) 147 (1986), ע"א 130/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח (1) 721 (1984)). בהתאם למסמכים ולראיות שהוצגו בפניי עולה כי לאב זכויות סוציאליות גבוהות מעבודתו.
- לפיכך, לאחר ששקלתי מכלול ההיבטים, אני מוצא להעמיד את פוטנציאל השתכרותו של האב ע"ס של 21,000 ₪ נטו לחודש.
- בעת בחינת מצבו הכלכלי של האב, יש לתת את הדעת גם על השינויים האישיים שחלו אצל האב, ובכלל זאת נישואיו השניים והעובדה שנולד לו ילד נוסף. בהקשר זה ציין האב כי אשתו הנוכחית בטרם יציאתה לחופשת הלידה השתכרה מעבודתה כעורכת השתלמויות לצוותי ההוראה (ראו עדותו בעמ' 12 ש' 2-8 לפרוט').
- באשר להוצאות בהן נושא האב, איני מוצא שיש בהוצאות אלה או בשיעורן בבחינת חריג, או שינוי נסיבות מהותי שאת טיבו לא יכול היה האב לצפות. גם אלמלא נישא האב מחדש והרחיב את משפחתו, הרי שהוא היה נושא בהוצאות מדור ואחזקת מדור שלא היו נמוכים באופן משמעותי, מהסכום בו הוא נושא כיום. יובהר ויודגש כי אשתו הנוכחית מקבלת מזונות עבור הקטינות שבחזקתה בסך של 3,000 ₪ לחודש המהווים תשלום גם עבור חלקן במדור.
- בשים לב להכנסה הכוללת של התא המשפחתי החדש אותו הקים האב, לא ניתן לטעון שהרחבת משפחתו של האב גרמה לחיסרון כיס או לשינוי במצבו הכלכלי לרעה. אדרבה, אמנם חלו תמורות ושינויים במצבו האישי של האב, אולם שינויים אלו היו צפויים ולגוף העניין תרמו ליכולותיו ושכרו גם עלה בסכום משמעותי, ולו ביחס לשכר המוצהר. משכך אין בפרמטר זה כדי להוות עילה להפחתת המזונות.
הולדת ילד נוסף
- כאמור לעיל התובע נישא מחדש ונולד לו ילד נוסף מנישואיו הנוכחיים, כאשר לטענתו יש לראות בהולדת בנו כשינוי נסיבות אשר יצדיק לא רק את בחינת סך המזונות וחישובם מחדש אלא את ביטולם.
- לעניין הולדת ילד נוסף קבעה הפסיקה כי האפשרות שתיוולד לתובע ילד נוסף הייתה ידועה בעת ההסכם ואם אם לא הייתה ידועה, אין בכך כדי להוות "שינוי נסיבות מהותי" המצדיק הפחתת מזונות (ראו לעניין זה ע"א 381/86 אבין נ' אבין, פורסם במאגרים).
- לאור האמור לעיל נמצא כי גם טענות האב בנוגע להולדת בנו אינן בגדר שינוי נסיבות מהותי המצדיק את הפחתת דמי המזונות כטענתו.
טענת האב בנוגע לשינוי בהכנסת האם
- לטענת האב מאז שניתן פסק הדין חל שינוי נסיבות מהותי בהכנסות האם.
- בסיכומיו טוען האב כי פוטנציאל השתכרותה של האם עומד ברף התחתון ע"ס של 14,000 ₪ לחודש וברף העליון ע"ס של 18,000 ₪ , כאשר במועד פסק הדין הנתבעת הצהירה שהיא לא עבדה.
- לגרסת האב כושר השתכרותה של הנתבעת שווה לכושר השתכרותו, ודי בכך לטענתו כי הנתבעת טענה שהיא כשירה לעבוד וכי כושר השתכרותה עומד ע"ס 1,000 ₪ ולכן גבוה יותר מבעת אישור הסכם הגירושין (ראו ס' 12 לסיכומי התובע).
- כזכור, אין אנו מצויים בתביעה ראשונית לקביעת מזונות בה על כל צד להוכיח את הצרכים הנטענים, ההשתכרות וזמני השהות, ובהתאם נקבעים מזונות בהתאם להלכה החדשה. עסקינן בתביעה להפחתת מזונות אשר הוסכמו בהסכם ובמסגרתה יש להוכיח שינוי נסיבות.
- עם כל הכבוד, בנטל הוכחה זה -לא עמד האב. יושם אל לב כי בסעיף 23 עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 27.11.17 הבהירו הצדדים כי אף אם האישה תתחיל לעבוד, סכום המזונות יוותר על כנו. על כן ולאחר בחינת טענות הצדדים והראיות שהובאו מטעמם בעניין זה, לא מצאתי כי עלה בידי האב להוכיח שינוי נסיבות מהותי במצבה הכלכלי של האם, שהרי מדובר בשינוי נסיבות אותו צפו הצדדים ואף הבהירו כי שינוי זה לא יהווה שינוי נסיבות.
- למעלה מן הצורך יש לציין כי מעיון במסמכים ובראיות שהוצגו בפניי עולה כי הכנסותיה של האם מהעסק שבבעלותה לטיפולי NLP וכן מעבודתה כמשגיחה בבגרויות עומד בממוצע ע"ס של 1,300 ₪ לחודש. עלייה בשכר, היא גורם שניתן היה לצפות במועד מתן פסק הדין, כפי שאכן צפו הצדדים.
הקטין הפך לבגיר שעובד למחייתו
- xxx כיום הוא חייל המשרת בשירות סדיר בצנחנים (ראו עדותה של הנתבעת בעמ' 17 ש' 8-9 לפרוט').
- לטענת התובע במהלך ניהול ההליך הקטין בגר וכיום הוא עובד למחייתו כאשר לטענתו יש לראות בכך שינוי נסיבות אשר יצדיק את ביטולם/הפחתתם של המזונות.
- התובעת נשאלה בחקירה הנגדית לפרוטוקול לעניין עבודתו של xxx והיא השיבה כדלקמן (ראו עדותה בעמ' 22 5-18 לפרוט'):
"ש. בכ. האשראי שלך יש קניות באלפי שקלים באליאקספרס. את יכולה להסביר מה זה?
ת. מה שקורה, הבן הצעיר שלי, xxx, הוא ילד מאוד עם לב ענק והוא, אני לא יודעת מאיפה הוא יודע כי הוא לא יודע את זה ממני, הוא יודע שאני וxxx במצב כלכלי לא כ"כ טוב, הוא לא למד בבי"ס והוא בא בהחלטה שהוא רוצה לעבוד דרך האינטרנט ולהרוויח כסף ולהכין את עצמו גם לצבא כדי שתהיה לו הכנסה בצבא, שלא יצטרך עזרה מאיתנו ושיוכל גם לעזור לי. בשביל זה, הוא היה קטן מידי ולא יכל להשתמש בכ. אשראי שלו להוצאות בחו"ל אז הוא ביקש ממני עזרה, אז נתתי לו להשתמש בכ. אשראי שלי כדי שיקנה באליאקספרס, זה בעצם קניות שלו והוא גם הרוויח כסף מזה.
ש. כמה הוא הרוויח מזה?
ת. הוא הרוויח, לא יודעת כמה גם חלק מהכסף עוד בפייפל. באיזשהו שלב בגלל שלא היה כיסוי להוצאות אז לקחו לי את הכרטיס שלי, היה לי מינוס גדול והחיובים שלי לא כובדו אבל בסופו של דבר הוא הצליח.
ש. את אומרת שהוא הצליח, יש לו חנות אינטרנטית?
ת. לא, אין לו. זה לא עובד לו. הוא מנסה להקים אבל זה לא עובד".
- כבר עתה יצוין, כי התשתית הראייתית אשר הונחה לפתחי בנוגע להכנסותיו של xxx לוקה בחסר. לעניין זה יובהר בקליפת האגוז, כי לא הובאו לפני ראיות כלשהן לעניין גובה השתכרותו של xxx וכן לא הוצגו אסמכתאות מתאימות.
- במצב דברים זה, מאחר והאב לא הביא ראיות המלמדות על יכולתו הכלכלית של xxx, לא ניתן להסתפק באמירתו כי xxx עובד למחייתו ומספק את כל צרכיו. ברם, מעדותה של האם לפרוטוקול עולה כי הבן xxx מצליח להשתכר מעבודתו באינטרנט וזאת בנוסף למשכורת הצבאית החודשית אותה הוא מקבל בסך של 1,620 ₪. כך שדברים אלו מעידים על כך שהקטין עובד ומתפרנס תוך כדי שירותו הצבאי.
- נוכח האמור לעיל, אני מוצא לקבוע שחל שינוי נסיבות קטן שלא היה קיים עובר למתן לחתימת הסכם הגירושין ומתן פסק הדין, אם כי לא כזה שמשנה באופן דרמטי לפיו יש מקום לבטל את המזונות אלא רק להפחיתם קמעה.
גובה החיוב
- לאחר שבחנתי מכלול הנתונים שהובאו בפני, שמיעת טענות הצדדים והתרשמות מהם באופן בלתי אמצעי, בשים לב להלכה הפסוקה בעניין הפחתת מזונות קטינים במודל המרוכך הנוהג כיום לאחר בע"מ 919/15, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש מקום בנסיבות העניין להתערב בגובה דמי המזונות אשר נקבעו במסגרת הסכם הגירושין ושקיבל תוקף של פסק דין, אם כי באופן חלקי בלבד.
- שוכנעתי שחל שינוי נסיבות אשר מצדיק התערבות בית המשפט לצורך הפחתה בגובה המזונות בהתאם למודל המרוכך הנהוג בפסיקה, נוכח הפיכת הקטין לבגיר העובד למחייתו, אולם אין מדובר בשינויים מפליגים המצדיקים ביטולם של המזונות ואף לא הפחתתם בשיעור כה ניכר כפי שהתבקש וזאת בין היתר נוכח ההטבה במצבו של האב וביכולותיו הכלכליות והשינויים האישיים בחיי שני הצדדים.
- זאת אני קובע גם בשים לב לכך שלא מצאתי כל עילה להתערבות בגובה המזונות על יסוד הפרמטרים הנוגעים לזמני השהות של xxx עם האב וגם לא בגין הפחתה בצרכיו בזמן ששהה בפנימייה, בהשוואה למצב עובר למתן פסק הדין. ויודגש במסגרת תביעת להפחתת מזונות בית המשפט אינו נדרש לשאלה מה גובה המזונות שהיה נפסק לו הנתונים שהוכחו לפניו היו מובאים בתביעה חדשה לפסיקת מזונות קטינים.
סוף דבר
- נוכח האמור לעיל, מצאתי להפחית את מזונות הקטין ולהעמידם על סך של 4,600 ₪ לחודש כולל הו צאת מדור ואחזקתו, במקום הסך של 5,000 ₪ לחודש אשר נקבע בהסכם הגירושין.
- כל יתר הוראות פסק הדין מיום 27.11.17 בעניין המזונות ימשיכו לעמוד על כנן בשינויים המחויבים, ואולם דמי המזונות שנקבעו בפסק דין זה, יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, כפי שזה מתפרסם מדי 15 בכל חודש על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כאשר מדד הבסיס יהא המדד שיתפרסם ביום 15.2.22.
- לאור ההלכות לעניין מזונות קטינים "שנאכלו" ובכדי למנוע פגיעה בצרכיו השוטפים החיוניים של xxx, אני קובע שהפחתת המזונות על פי פסק דין זה תעשה החל מהמועד שנקבע לתשלום מזונות הקטין לחודש 2/2022 כאשר עד למזונות חודש 1/2022 יעמוד בתוקפו החיוב הקבוע בפסק הדין הקודם מיום 27.11.17 על כנו.
- בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא עותק פסק הדין לב"כ הצדדים ותסגור את התיק.
ניתן לפרסם ללא פרטים מזהים .
ניתן היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, 13 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.