-
התובעת (להלן: "האישה") והנתבע (להלן: "האיש") הם בני זוג שנישאו כדמו"י בשנת 2004 ולהם ארבעה ילדים משותפים, כולם קטינים. בני הזוג מתגוררים בבתים נפרדים במושב *****.
-
עניינו של ההליך שבכותרת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין ובמיטלטלין שהוגשה ע"י האישה ובמסגרתה היא עותרת לפירוק שיתוף בזכויות בנחלה **** במושב **** הכוללת משק ובית מגורים ("הנחלה") וכן בתכולתה.
-
לכתב התביעה צורף העתק חוות דעת שמאי מיום 15.9.2020 שנערכה ע"י שמאי מקרקעין מר ארז לביא בשיתוף עם שמאי חקלאי מר עמוס רגב אליו פנו הצדדים בהסכמה ולפיה הוערך שווי הנחלה בגובה 2,194,000 ₪. סכום זה כולל גם את שווי המרכיב החקלאי בנחלה, לרבות שווי המטעים שהוערך 915,950 ₪ (להלן: "חוות דעת השמאי").
-
האיש טען בכתב ההגנה כי לצורך הפעלת המשק והקמת מטעי תמרים השקיע סכומים בגובה של מאות אלפי שקלים ולצורך כך לווה כספים מבן דודו, **** *****(להלן: "בן הדוד") ונכון לשנת 2020 עומד חובו למשיב מס' 2 על כמיליון שקלים.
-
במהלך חודש דצמבר 2021 הגיש בן הדוד תביעה כספית ע"ס 800,000 ₪ כנגד הצדדים לבימ"ש השלום בב"ש בגין השקעתו לכאורה במטע התמרים בנחלת בני הזוג מעת הקמתו בשנת 2014 ועד היום. ההליך מתברר במסגרת ת"א 40812-12-21.
-
הצדדים מסכימים למתן צו לפירוק שיתוף בנחלה לפיו האיש ירכוש את זכויותיה של האישה בנחלה והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לסכום שישולם אגב גירושין בעניין זה, לרבות ביחס לשאלה משפטית, האם יש לשום את החלק שעל האיש לשלם לאישה בערכי נטו או ברוטו.
טענות הצדדים
-
טענות התובעת
א. עמדת התובעת היא כי רכישת זכויותיה בנחלה ע"י הנתבע צריכה להיות בערכי "ברוטו".
ב.התובעת טוענת כי הנתבע הוא חקלאי, אין לו כל כוונה לעזוב את המשק ולפיכך הסבירות ל"אירוע מס" היא אפסית, לא ריאלית ולמעשה אירוע כזה לא יתקיים.
ג.בא התובעת מציין כי לפי סעיף 4 א לחוק מיסוי מקרקעין, העברת מקרקעין בין בני זוג היא עסקה שלא מחויבת במס. לטענתו בע"א 803/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ פסק בית המשפט העליון בדעת רוב כי בן הזוג לא זכאי לנכות מהתמורה המגיעה לבן הזוג ה"מוכר" את אותם מיסי מקרקעין שאותם יחויב לשלם לכאורה, אם ימכור את הנכס לצד שלישי.
ד.לטענת התובעת, ללא הוכחות ברורות לכוונה למכור בעתיד את הנחלה לצד שלישי ולגובה המס או אירועי מס צפויים, בן הזוג הרוכש אל חלקו של בן זוגו בנחלה, לא זכאי לקיזוז רעיוני של מיסים שהיו משולמים לצד שלישי (רמ"י, אגודה שיתופית וכיוצ"ב).
ה.התובעת טוענת כי גם מאזני הצדק תומכות בגרסתה, שכן, אם יקוזז סכום מס רעיוני, תצא ידה על התחתונה ותיוותר עם סכום זעום שלא יאפשר לה לעמוד על רגליה ובוודאי שלא לרכוש דירה צנועה למחייתה.
-
טענות הנתבע
א.עמדת הנתבע כי רכישת זכויות התובעת בנחלה צריכה להיות בערכי "נטו".
ב.הנתבע טוען כי כיום מתגורר בנחלה, פתח תיק עוסק מורשה ברשויות המס לצורך הפעלת המטע שהקים בשטח הנחלה ואכן, מביע רצון לרכוש את חלקה של האישה בנכס. עם זאת, לטענתו, הערכת השמאי שנויה במחלוקת הן לעניין שווי הנחלה והן לעניין שווי מטע התמרים, ולא מן הנמנע כי יהא צורך להורות על הוצאת המשק למכירה, בשוק החופשי ולו על מנת לבחון את שוויו בפועל.
ג.הנתבע מציין כי בהתאם לחוות דעת השמאי, התשלומים שיחולו בעת מכירת הנחלה "יכולים להוות כ- 50%-40% משווי הנחלה ברוטו" ומבהיר כי מיסוי בנחלה חקלאית אינו דבר של מה בכך ואין מדובר בשיעורים זניחים.
ד.הנתבע טוען כי יש להביא בחשבון את מרכיב שווי מטע ה****, אשר מהווה עסק לכל דברו עניין ונושא לא רק זכויות אלא גם חובות ולעניין זה איזון משאבים בין בני- זוג משמעו, לשום את שווי הנכסים, לנכות את החובות ולחלק בין הצדים את היתרה.
ה.בהתייחס לדעת הרוב בהלכת שטיינמץ טוען הנתבע כי בניגוד לסברת התובעת, הרי שאין ידיעה באשר לעתיד מטע ה**** ולא מן הנמנע שהוא ימכור בעתיד את זכויותיו בנחלה לצד ג'. לטענתו, הטענה כי גירושין אינם מהווים "אירוע מס" היא טענה שגויה מבחינה עובדתית, שכן אירוע המס נדחה למועד מכירת הנחלה.
ו.הנתבע טוען כי יתקשה לעמוד בפיצוי לפי שווי "ברוטו" ולטענתו, "בכך גם נחמיץ את מטרת המחוקק לאפשר שימור הנחלה במסגרת התא המשפחתי תוך מתן פיצוי בתוך במשפחה".
ב"כ הנתבע מפנה לפסק דינו של כב' השופט זגורי בת"ע 69253-05-18 הדן בשאלת הפיצוי (האם בערכי "נטו" או "ברוטו") שעל היורש לשלם לאחיו לפי ס' 114 לחוק הירושה ומציין כי גם במקרה שלנו נכון וצודק להעמיד את התובעת עם הסכום שהייתה מקבלת במקרה של מכירת הנחלה לצד ג' לאחר תשלום דמי הסכמה והמיסוי הכרוך בכך לרשויות המס.
דיון והכרעה
-
בע"א 803/00 שטיינמץ נ' שטיינמץ ניתן ביום 4.12.01 (פורסם במאגרי הפסיקה) אשר אוזכר בסיכומי הצדדים התבררה השאלה האם יש להתחשב במיסים שעלולים לחול על הצד המקבל את הנכס המשפחתי, בקשר לבני זוג שבקשו להסדיר את רכושם המשותף במסגרת גירושיהם.
נפסק ברוב דעות כי הבעל שקיבל לידו נכס מקרקעין של בני הזוג, אינו זכאי לנכות מהתמורה המגיעה לאישה מיסי מקרקעין שאותם יחויב לשלם כביכול אם ימכור את הנכס לצד שלישי.
דעת הרוב מפי כבוד השופטת פרוקצ'יה קבעה כי הנטל רובץ על הטוען לניכוי מס לבסס את טענתו.
כן נקבע כי משלא הוכח נכון לפירוק השיתוף ואיזון המשאבים כי המערער אכן מבקש למכור את המקרקעין לצד שלישי ומשלא הוכחו הנסיבות והעילה למכירה, כמו גם מהות ושיעורו של המס הצפוי להשתלם על ידו במקרה של מכירה כזו, הרי שאין מקום לניכוי סכום כלשהו בגין תשלומי מס לצורך הערכת התמורה הכספית המגיעה למשיבה עבור חלקה בקרקע.
-
במקרה שלפניי מדובר בפירוק שיתוף של זכויות הצדדים בנחלה. אכן בפסק דינו בתמ"ש (טב') 28810-12-09 התייחס חברי, כבוד השופט אסף זגורי לאבחנה בין פירוק שיתוף בנחלה לפירוק שיתוף בדירת מגורים ואולם בענייננו עסקינן במכר נחלה בין בני זוג, שעה שאחד מבני הזוג הצהיר כי הוא מעוניין לרכוש את חלקה של האחרת בנחלה, כי הוא מתכוון להמשיך ולקיים את המשק.
-
השמאי התייחס בסעיף 8 לחוות דעתו לתשלומים שיחולו בעת מימוש (מכירת הנחלה) וכוללים תשלום היטל השבחה, תשלומים לרשות מקרקעי ישראל : דמי רכישה ודמי הסכמה ותשלומים לרשויות המס: מס שבח ומס רכישה.
השמאי מציין כי בכל נחלה אומדן התשלומים משתנה בהתאם לבנוי בפועל, בהתאם לתשלומים שבוצעו בעבר, בהתאם לשטחים החקלאיים, לסוג הגידולים וכד' וכן מדגיש כי תשלומים אלו יכולים להוות בין 40% ל-50% משווי הנחלה ברוטו.
העברת זכויות של בן זוג אחד לבן זוגו האחר אגב גירושין לא נחשבת כ"אירוע מס" ולכן לא מחויבת בתשלומי מיסים. עם זאת, לא יכולה להיות מחלוקת כי בעת מימוש הנכס, במידה ויימכר לצד שלישי, יחולו תשלומי מסים ובכללם תשלומי לרמ"י (דמי רכישה ודמי הסכמה) עבור השטח החקלאי ותשלומים אלה עשויים להוות כאמור 50%-40% משווי הנחלה ברוטו, אך כאמור בהלכת ביהמ"ש על ביהמ"ש לבחון בין היתר האם אכן אפשרות כזו עומדת על הפרק באופן כזה שיש להביאה בחשבון במועד עריכת ההתחשבנות בין הצדדים.
-
לאחר עיון מעמיק בכתבי הטענות ובחינת טיעוני הצדדים בסיכומיהם הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו יש לקבל עמדת התובעת כי רכישת חלקה של האישה בנחלה תבוצע על פי ערכי "ברוטו", ללא קיזוז רעיוני של תשלומי מסים. שיקולי צדק והגינות כמו גם הנסיבות בתיק הקונקרטי, מובילים לתוצאה שאינה מצדיקה "קיזוז רעיוני" מחלקה של האישה בנחלה.
13.הצדדים הגיעו לסיום יחסיהם הזוגיים ובוחרים לפרק את השיתוף. האיש עומד על רכישת חלקה של האישה בנחלה וזאת נוכח הצהרתו כי הוא מעוניין להמשיך ולקיים את המשק. אם האיש מבקש להצהיר כי בעתיד הקרוב לעין בכוונתו למכור את המשק, אזי יתכבד ויודיע על כך והצדדים יפעלו למכירת הנכס ויחלקו במה שיוותר נטו מהמכירה.
כל עוד אין על הפרק מכירה לצד ג', עומדת למי מהצדדים להציע לרכוש את חלקו של האחר ובמצב דברים כזה מצופה כי זה אשר רוכש - רוכש על מנת להותיר הנכס בבעלותו ולא על מנת למוכרו מיד לאחר ביצוע המכר לצד ג'.
14.האיש צפוי, כך על פי הצהרתו לרכוש את חלקה של האישה בנחלה וזאת כארוע נלווה להליך
הגירושין ומשכך ושעה שהעברת זכויות אגב גירושין לא מחויבת בתשלומי מיסים, הרי
שלו ביהמ"ש יורה במקרה דנן על רכישה בערכי "נטו", יהא זה עיוות של המצב דה פקטו,
שכן האיש ירכוש את חלקה של האישה בנחלה בניכוי מס אשר אינו צפוי להיות משולם.
טענות האיש בדבר אפשרות המכירה "בעתיד הקרוב", אינן אלא אמירות כלליות וסתמיות,
שנראה כי הועלו רק בסמוך להכרעה במחלוקת בענין שווי הנחלה. האיש לא הציג כל
אסמכתא בדבר כוונה זו וממילא הצהרה זו אינה מתיישבת עם הצהרת רצונותיו וכוונותיו
בכתב ההגנה ובדיון, להמשיך ולקיים את המשק בעצמו.
יודגש כי בכתב ההגנה האיש עתר לקבלת זכות קדימה לרכוש את זכויות התובעת במשק
"תוך קיזוז כספים חיצוניים שהשקיע במשק החקלאי בנחלה" ואין זכר לאפשרות מכירת
המשק לצד ג'.
15.לאור האמור אני קובעת כי בענייננו שווי הנחלה ייקבע ללא קיזוז רעיוני של תשלומי מסים בגין מכר לצד שלישי.
ככל שהאיש חפץ בכך, יתכבד וירכוש את חלקה של האישה בנחלה לפי שווי "ברוטו" כפי שהוערך על פי חוות דעת השמאי וככל שאינו חפץ בכך אזי הצדדים יפעלו למכירת הנחלה לצד ג' ויוכלו שניהם לקבל את הערך הריאלי של הנחלה בהתאם לתמורה שתתקבל והמיסים שישולמו.
16.המזכירות תשלח ההחלטה לב"כ הצדדים אשר יודיעו בתוך 14 ימים עמדתם ביחס להמשך ניהול ההליך, האם מעוניינים לקיים שיח בינהם, אם מבקשים לקבוע קדם משפט נוסף או לברר את המחלוקות שנותרו בדרך אחרת.
ניתנה היום, כ"ו אייר תשפ"ב, 27 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
