הקלה בתוכנית פירעון לחייבים לרגל הולדת שלישייה

דיון בבקשה התקיים ביום 28.02.22, במסגרתו הוחלט כי אכן מדובר בטענות המצדיקות בחינה מחדש של צו תשלומים אך בהיעדר תשתיות ראייתיות מתאימות לבחינה, זו עקב מחדלים בהגשת דו"חות, הורה בית המשפט לחייבים לפעול להגשת תצהיר מפורט בדבר הכנסות והוצאות אשר יגובו באסמכתאות מתאימות וכן הגשת דו חודשיים החל מחודש 12/22.

עמדת הנאמן:

ביום 29.04.22 הוגשה תגובת הנאמן לפיה עולה כי החייבים הגישו אך דו"ח אחד עבור חודשים 12-01/22.

תגובה נוספת מטעם הנאמן הוגשה ביום 29.04.22 בה ציין כי החייב פעל להגשת תלושי השכר עבור חודשים 01/21-01-22.

עיון בתלושים אלו העלה כי הכנסת החייב הממוצעת נכון לחודש 01/22 עמדה ע"ס 20,000 ₪ נטו לחודש (לאחר ניכוי ארוחות, מיסי ועד ומס חבר הסתדרות), והכנסת החייבת עומדת ע"ס 4,600 ₪ נטו לחודש בממוצע.

לעניין הקצבאות בהתאם לדיווחי החייבים, עולה כי החייבים קיבלו קצבאות מהמל"ל בסך כולל של 9,895 עד לחודש 04/22, זאת בנוסף לקצבת ילדים הקבועה אותה מקבלים החייבים עבור 4 ילדיהם העומדת ע"ס 539 ₪.

עמדת הכנ"ר:

ביום 20.06.22 הוגשה התנגדות ב"כ הכנ"ר לשינוי תכנית הפירעון, לטענתה שינוי תוכנית הפירעון ייעשה רק כאשר יש שינוי נסיבות מהותי או שמתגלה מידע חדש שלא היה ידוע אודותיו מועד בו אושרה תוכנית הפירעון . לטעמה תנאים אלה לא מתקיימים במקרה דנן, על כן מבקשת להותיר את תוכנית הפירעון על כנה.

ב"כ הכנ"ר טענה כי קיים קושי במתן תגובה מתאימה נוכח הגשת דו"ח חודשי בודד שהוגש עבור החודשים 12/2021-01/2022. יחד עם זאת ובשים לב לנתונים ולאסמכתאות אשר כן צירפו החייבים, הכנ"ר מצא כי לאחר ניכוי סכום כלל ההוצאות מהכנסות המדווחות, נותרת הכנסה פנויה אשר נעה בין הסכום של 6,719 לסך של 11,665 ₪.

להלן החישוב: ההכנסות התא המשפחתי נעות בין 25,111-30,057 ₪ בממוצע לחודש.

הכנ"ר בחישוביו הביא בחשבון סך של 7,500 ₪ הוצאות בגין חינוך עבור שלושת ילדיהם הקטינים זאת בנוסף לסכום שיש להשאיר למשפחה הכוללת זוג+4 קטינים העומד ע"ס 10,892 ₪.

כך שסה"כ לטענת הכנ"ר יש מקום להכיר בסכום הוצאות כולל ע"ס 18,392 ₪.

בעלי התפקיד סבורים שניהם שלא זו בלבד שאין מקום ליתן הפטר, גם אין מקום לשנות שינוי כלשהו בתכנית הפרעון.

דיון והכרעה:

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, איני יכול לקבל את טענות בעלי התפקיד וסבורני שיש מקום להורות על שינוי תוכנית פירעון. מנגד איני יכול לקבל טענות החייבים כי יש ליתן להם הפטר לאלתר.

ביום 12.11.2018 הוכרזו החייבים פשוטי רגל ונקבעה תוכנית פירעון בעניינם, צו התשלומים שנקבע לחייב: הינו 2,500 ₪ לחודש למשך 30 חודשים, לזה יצטרף תשלום נוסף ע"ס 3,000 ₪ כפול 30 חודשים.

לחייבת: 1,000 ₪ לחודש במשך 60 חודשים.

תוכנית הפירעון שנקבעה לחייבים, התבססה על תא משפחתי המונה זוג+ קטינה, על הכנסות התא המשפחתי אשר עמד ע"ס של 21,000 ₪ וכן על פוטנציאל השתכרות, דבר אשר מיום קביעת התוכנית ועד היום – חלו בו מספר שינויים; מצד אחד החייב הגדיל הכנסותיו ומצד שני לבני הזוג נולדו שלישיית ילדים, אשר כאן המקום לציין כי הם באותו הגיל ושלושתם צעירים מאוד דבר שברור שמקרין ומשליך על הוצאות התא המשפחתי ומהווה נטל משמעותי עליו.

עלות טיטולים, חיתולים, מזון תינוקות, ביגוד וכיו"ב רכיבים ומוצרי צריכה החיוניים לגידול ל-3 תינוקות בני אותו הגיל הינה גורם שעלול להצביע על עליה חדה בהוצאות. על פניו, ככל ומדובר היה ב-4 ילדים קטינים בגילאים שונים, היה מקום לאמץ את החישוב בהתאם למחשבון הכנ"ר לתא משפחתי לפי זוג+4, אך במקרה שלפניי אין זה המצב. רוצה לומר כי התוספת השולית הפוחתת, פוחתת גם כאן במקרה של תוספת של 3 ילדים למשפחה אך לא ביחס לכל הרכיבים שהמשפחה צורכת (והרי 3 תינוקות זקוקים לבגדים משלהם, לטיטולים בכמות מוגברת, למוצרי טואלטיקה, להשגחה (הוצאות גנים בסך 7,770 ₪ בחודש והוצאות מטפלת ו/או שמרטפיתועוד ועוד). עוד יש לקחת בחשבון העובדה שהמשפחה מגויסת לטיפול בילדים ולכל הפחות החייבת אינה יכולה להגדיל הכנסותיה או למצות פוטציאל השתכרותה באופן מיטיבי.

סעיף 181 לפקודה כי בסמכות בית המשפט לשנות כל צו שניתן על ידו.

"181. בית המשפט רשאי לחזור ולעיין בכל צו שנתן מכוח סמכותו בפשיטת רגל, לבטלו או לשנותו."

נראה לבית המשפט כי בנסיבות המקרה התקיימו התנאים המצדיקים עיון חוזר בתכנית הפרעון. עם זאת לא מצאתי מקום ליתן לחייבים הפטר או פטור מהמשך ביצוע תשלומים לקופה באופן מוחלט כפי שנתבקש על ידם.

שינוי הנסיבות בעקבות הולדת שלישייה נלקח בחשבון במסגרת הפחתה משמעותית של הכספים שהמשפחה אמורה לשלם בשל צמצום יכולת הפירעון אך מכאן ועד הפטר רחוקה הדרך.

יש לזכור כי בדיון המקורי מיום 12/11/2018 ביקש הנאמן תשלום חודשי של 4000 ₪ מתא משפחתי זה. נראה כי נכון להעמיד בנסיבות את התשלום החודשי של המשפחה על סך 3,550 ₪ אך לקצר התקופה עבור החייב ובכך לאזן בין שינוי הנסיבות לתכנית הפרעון המקורית שנקבעה.

תוצאה:

לאור האמור לעיל אני עושה שימוש בסמכותי מכוח סעיף 181 לפקודה, ומורה על שינוי תכנית הפירעון כדלהלן:

• צו התשלומים שנקבע לחייב ע"ס ע"ס 3,000 ₪ יפחת לסך של 2,200 ₪ בחודש החל מחודש 6/2021 ועד לסיום תוכנית הפרעון המקורית. אם במקור היה אמור החייב להוסיף לקופה 165,000 ₪ אני קובע כי יהא עליו להוסיף (למפרע) 30 תשלומים של 2500 ₪ ועוד 24 תשלומים של 2,000 ₪ וסה"כ מדובר בתוספת של 123,000 ₪)

• צו התשלומים שנקבע לחייבת יופחת לסך של 750 ₪ החל מחודש 6/2021 ועד לתם תוכנית הפרעון המקורית וגם ביחס אליה מדובר בהפחתה של ממש.

• מורה לחייבים להסדיר פיגורים ככל שיש בתיק ב-10 תשלומים שווים עוקבים ורצופים החל מחודש אוגוסט 2022 ואילך. הנאמן יערוך תחשיב מדוייק של הפיגורים ויגישו לעיוני בתוך 14 יום מהיום (בשים לב לשינויים הנובעים מהחלטה זו ומתשלומים שכבר שולמו).

• יובהר בזאת לחייבים, כי עליהם להתנהל כנדרש בהליך, לעמוד בלוח התשלומים ולהגיש דוחות מגובים באסמכתאות.

• יובהר כי בקשת החייבים להפטר כבר כעת נדחית ואם לא יעמדו בתכנית הפרעון המעודכנת שנקבעה לעיל, היא תבוטל.

   

  ניתנה היום, ד' תמוז תשפ"ב, 03 יולי 2022, בהעדר הצדדים.