החלטה בעניין קטין, בה לא התקבלו המלצות התסקיר לנוכח ניכור הורי

זוהי החלטה שניתנת לנוכח הגשת תסקיר בעניינם של הצדדים ובנם, ילד בן 7 על הרצף האוטיסטי.

כל ההדגשות אינן במקור, אא"כ יירשם אחרת.

1. הצדדים שבפני אינם פנים חדשות, ובית המשפט נדרש בעבר ועודנו נדרש לסכסוך מר וקשה בין ההורים בייחס לבנם (להלן: הקטין). עניינם של הצדדים אף הביא את בית המשפט למנות לקטין אפוט' לדין מאת הלשכה לסיוע משפטי.

    

2. העניין שעל הפרק הוא שאלות היכן יתחנך הקטין, האם בחולון בסמוך לבית האם או שמא ברמת גן, בסמוך לבית האם ומה יהיו הסדרי הקשר שלו עם הוריו.

    

3. ביום 8.8.22 הוגש לתיק בית המשפט תסקיר וממנו עלתה תמונה מטרידה ביותר על אודות התנהלותו של האב מול הקטין ומול אימו של הקטין.

    

4. החל מתחילתם של ההליכים, האב מלא כרימון בטענות כלפי האם, כפי שאף נרשם בתסקיר: "על תפקוד האם שאינה שומרת על הקטין מסכנות ואינה מטפלת בו כיאות בעת מחלה ומזניחה אותו" (עמ' 2 לתסקיר). עוד נרשם: "האב מתקשה להתייחס באופן מפורט לצרכי בנו ועסוק רבות בהאשמות שונות של האם..." (עמ' 7 לתסקיר). אציין כי רק לאחרונה פנה האב לבית המשפט בבקשה כנגד האם לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, בטענה כי היא גרמה לקטין לפגיעה גופנית ובפסק דיני מיום 29.6.22 (ה"ט 25635-06-22), דחיתי מכל וכל את עתירתו של האב, אגב חיובו בהוצאות. בזהירות המתחייבת אציין כי עד כה כשל האב כישלון חרוץ מלהביא איזו ראיה טובה לטענותיו לפיהן האם מסכנת את הקטין, והדבר מחזק משמעותית את טענותיה של האם בדבר האשמות שוא מכיוונו.

    

5. עוד נרשם בתסקיר: "מהדיווח מהגן עולה ... כי התנהגותו של הקטין משתנה בעיקר כשפוגש את אביו ואז נצפית התנהגות שאינה מוכרת לצוות (מתפרע, רץ ללא הבחנה, מתבטא באלימות כלפי חבריו)... האב אינו משתף פעולה בהבאת ציוד לימודי והכנת מטלות בבית בעוד האם משתפת פעולה באופן מלא. האב מסכים לקיום קשר עם הגננת בלבד, מסרב לחתום על ויתור סודיות לפסיכולוג הגן ומסרב לטיפול גמילה במסגרת הגן" (עמ' 3 לתסקיר).

6. אם לא די בכך, מצאנו בתסקיר ראיה ברורה לרצונו הבלתי מוסתר של האב, למחוק את דמותה של האם מהקטין, שכן לדבריו: "... הקטין צריך להיות במשמורתו ולפגוש את אמו במרכז קשר וכי זמני השהות הנוכחיים גורמים לקטין נזק. האב אמר שהוא רוצה לגדל את הילד שלו בשקט ולא לראות את האם" עמ' 3 לתסקיר, פסקה אחרונה). לצערי הרב, והדברים נכתבים בכל הזהירות המתבקשת, אין המדובר רק בניצנים לניכור הורי מתפתח או עתידי, אלא בצמח שהיכה שורשים מתחת לקרקע וענפיו מעליה, כאשר צילו של הצמח, ככל שיתאפשר לו לצמוח, ימנע מהקטין התפתחות טובה ותקינה. יוער כי הדבר לא נעלם מעורכת התסקיר, אשר ציינה: "... נראה כי יש חשש ליצירת ניכור הורי ע"י האב בעתיד שמחזיק בעמדה נחרצת כנגד האם ומקומה בחיי הילד" (עמ' 9 לתסקיר, פסקה שנייה).

    

7. אציין כי האם דיווחה לעורכת התסקיר כי: "... הקטין מוסת כנגדה על ידי אביו ומשפחתו. לדוגמא ציינה כי הקטין אומר לה שהיא עזבה אותו כשהיה קטן, אשתו של האב היא אמו ועוד מעט הוא יהיה רק בבית האב, הבית ברמת גן [בית האם – י' ש'] זו לא המשפחה שלו וכן מקלל בקללות גסות" (עמ' 3 לתסקיר, פסקה אחרונה). בשים לב לכל האמור לעיל ולדבריו של האב על אודות האם ומקומה בחיי הקטין, מצאתי שיש יותר מסתם רגליים לדבר.

    

8. עוד נרשם בתסקיר כי האב מוסיף לקחת את הקטין לאבחון ללא עדכון האם וללא עדכון גורמים רלוונטיים ובניגוד להחלטת בית המשפט על אבחון במכון שלם (ר' עמ' 4 לתסקיר, פסקה שנייה) וכאשר הוא מעדכן, הרי שמדובר "בעדכונים שקריים" (עמ' 7, פסקה לפני אחרונה), מה שמלמד שוב, כי לצערי הרב, אין לאב 'עקומת למידה' בזווית כלשהי שאינה 0.

    

9. בפרק תמונת מצב הורית, נרשם כי האב "אינו נותן מקום משמעותי להורות של האם ומקומה בחייו של הקטין" (שם), כאשר ביני לביני, אני מתקשה לזכור מתי, ואם בכלל, במהלכם של ההליכים שבפני, נתן האב מקום כלשהו להורותה של האם ולמקומה בחייו של הקטין. חיזוק משמעותי לדברי, ניתן למצוא מיד לאחר הדברים בתסקיר: "מסרים בעניין נאמרו לו פעמים רבות על ידי העו"ס המעורבת בכל שלב , אך נראה כי האב אינו פתוח לשינוי עמדות ונותר איתן בדעותיו. האב אינו מצליח לראות את חלקו ואת התנהלותו ככאלה שיוצרים את המשכיות ההליכים המשפטיים, את חוסר התיאום ההורי ואת הנזקים הנגרמים לילדו בהשפעת דברים אלו" (שם; הדגשות לא במקור).

    

10. אם לא די בכל אלה, מיד לאחר מכן נרשם: "בנוסף, לאורך השנים הוא (וגם אימו) נוטים להתנהל עם הקטין באופן שאינו מאתגר התפתחות וגדילה ולא מותאם לגילו ויכולותיו, ולייחס לקטין מוגבלויות שונות עוד בטרם אובחנו באופן מוסמך. הוא מתמיד בהבאת הקטין לטיפולים שהוא מאמין בהם, אך פחות משקיע בנושאים אחרים שחשובים לא פחות, כמו עידוד למידה והכנה לכתה א'" (עמ' 7, פסקה אחרונה).

     

     

     

11. מנגד נרשם על האם: "האם מדברת באהבה ודאגה רבה לקטין וניכר כי היא רוצה להעניק לו מה שתואם את צרכיו ההתפתחותיים וגם חוויה משפחתית עם אחיותיו. האם חווה כאב ותסכול מכך שהאב ממשיך להאשים אותה באלימות או בהזנחת הקטין... היא מעוניינת בשינוי המצב ובשיפור התקשורת והתיאום בין ההורים ומבינה היטב שלכך יש לחתור אך משדרת חולשה, עייפות וחוסר אונים מול האב אותו חווה ככוחני, מסית כמי שמעוניין לצמצם מעורבותה בחיי בנה בכל דרך ואינו פוסק בניהול מאבקים בתחומים שונים וגם כספיים (קצבת הנכות)..." (עמ' 8, פסקה ראשונה).

     

12. באשר לקצבת הנכות, ניתנו על ידי החלטות רבות, והאב אף חויב בהוצאות (ר' לדוגמאות: החלטה מיום 9.5.22 בתיק 41387-07-29, החלטה מיום 24.5.22 באותו התיק, החלטה מיום 11.8.22 בתיק 41796-10-21, החלטה מיום 17.8.22 באותו התיק). לצערי הרב, לפרקים ואף למעלה מכך התרשמתי כי האב נותן דגש חזק יותר לעצם תשלום הקצבה לידיו מאשר לטיפול הראוי שיש להעניק לבן באמצעות אותה קצבה.

     

13. יש לזקוף לזכותו של האב שאינו מסתיר את דעותיו ואת עמדותיו מבית המשפט או מעורכת התסקיר, זאת מבלי שחלילה ישתמע כי עמדותיו מקובלות. כך לדוגמא, נרשם בתסקיר: "חוזר ואומר כי אם לא היו מפריעים ומתערבים (האם, השירותים השונים, בימ"ש) מצבו של הילד היה טוב יותר. מדגיש שיערער לבית המשפט המחוזי ועליון על כל החלטה שאינה עולה בקנה אחד עם דעתו בערוצי החינוך וכן יפנה לגורמים שונים כמו ראש הממשלה יאיר לפיד" (עמ' 8 לתסקיר, פסקה לפני אחרונה). האב מסיים את משנתו לאמור: "מדגיש כי בסופו של דבר "כולכם תשלמו את המחיר על הטעויות שלכם והנזקים לילד"" (שם). ניכר כי כל המוסיף, גורע.

     

14. המלצות התסקיר לעניין המוסד החינוכי וזמני השהייה הן כדלהלן:

     

    • הקטין יירשם לבית ספר ברמת גן.

    • הסדרי השהייה השוויוניים יוסיפו להתקיים.

       

15. באשר למוסד החינוכי – בתסקיר נרשם: "מתוך ההתרשמות כי לאם פוטנציאל טוב יותר לשיתוף פעולה עם האב ופתיחות וגמישות גבוהות יותר לבחינת צרכיו של הקטין תוך שיתוף פעולה עם צוותים חינוכיים וטיפוליים, אנו נוטים להמליץ כי הקטין ילמד במקום מגורי האם – רמת גן". לאחר ששקלתי בדבר, ובשים לב לכל האמור בהחלטתי זו, אני מוצא המלצה זו הולמת לחלוטין וללא כל היסוס את טובתו של הקטין וכך אני מורה.

     

16. באשר להסדרי השהות – המלצת עו"ס לסדרי דין להשאיר את ההסדרים הקיימים (זמני שהות שווים) על כנם. המלצה זו, בכל הכבוד וההערכה, אין בידי לקבל.

     

17. כידוע, על מנת לסטות מהמלצות תסקיר, נדרש בית המשפט לשיקולים כבדי משקל, ואת כל אלה מצאתי, לצערי הרב, ללא קושי מיוחד. כל זאת, אביא להלן.

18. בסעיף 8 לתסקיר תחת הכותרת 'הערכה מסכמת של עו"ס לסדרי דין', נרשם: "למרות שחלפה כשנה וחצי מהגשת התסקיר הקודם, בדיקת הדברים מחדש העלתה כי בתחומים רבים לא חל שינוי ובעיקר לא חל השינוי המיוחל". מבלי חלילה וחס לפגוע באיש, לא יכולתי שלא להיזכר באמירה ידועה המיוחסת לאלברט איינשטיין בדבר עשיית אותו הדבר וציפייה לקבלת תוצאה שונה.

     

19. עם כל הכבוד, לעיתים אין כל ברירה אלא לומר את הדברים בפה מלא גם אם הם לא יערבו לאוזנו של זה או אחר; במסגרת ההליכים שהתקיימו בפני, התרשמתי מהתנהלות בלתי נורמטיבית מכיוונו של האב כלפי האם. האב מבקש למחוק את דמותה של האם מנפשו של הקטין. האב סבור כי הוא ורק הוא מבין כיצד יש לטפל בקטין והתרשמתי, כפי שאף התרשמה עורכת התסקיר, היא הוא ילך עם "האמת" שלו ויהי מה, ואיש לא יזיז אותו ממנה.

     

20. קריאת התסקיר, לרבות המצוטט לעיל, איננה מדליקה נורה אדומה, אם כי רצף ארוך וקשה של נורות אדומות וגדולות בבחינת 'הכתובת כתובה על הקיר'. מכתובת זו ומכל העולה ממנה, לא רק שלא אוכל להתעלם, אלא אינני רשאי חלילה להתעלם.

     

21. כפי שצוטט לעיל ויצוטט בשנית, עורכת התסקיר מציינת כי "... נראה כי יש חשש ליצירת ניכור הורי ע"י האב בעתיד שמחזיק בעמדה נחרצת כנגד האם ומקומה בחיי הילד" (עמ' 9 לתסקיר, פסקה שנייה), וכי מה מצופה מבית המשפט שיישב בחיבוק ידיים וימתין עד קרות האירוע?! עם כל הכבוד, תפקידו של בית המשפט איננו רק בכיבוי שריפות לאחר מעשה, אלא אף במניעת שריפה עתידית כאשר ברור לכל בר בי רב כי זו צפויה להתרגש בהסתברות גבוהה ביותר עד כדי וודאות מוחלטת.

     

22. הורה אשר מסרב במשך שנים(!!) לראות את מקומו של ההורה האחר, הורה אשר סבור ומאמין בכל ליבו שרשויות הרווחה ובית המשפט, ביחד עם האם: "מפריעים ומתערבים" ולכן מצבו של הילד איננו מוטב, הוא הורה – עם כל הצער שבדבר – שמקים על עצמו ספק רב מאוד ביכולתו להכיר בתפקידו ההורי, על כל צבעיו וגווניו.

     

23. בעניין זה ברורה לי לחלוטין זעקתה של האם לעשות מעשה בטרם המצב יחמיר. כפי שצוטט לעיל, האם: "משדרת חולשה, עייפות וחוסר אונים מול האב אותו חווה ככוחני, מסית כמי שמעוניין לצמצם מעורבותה בחיי בנה..." (עמ' 8, פסקה ראשונה). ולנוכח הדברים, מי יוכל להלין על האם אשר משדרת עייפות וחוסר אונים?!

     

24. לשיטתי ולהבנתי, בלתי אפשרי לקיים הסדרי שהייה שוויוניים במצב כה קשה בין ההורים, כאשר הורה אחד איננו חדל מניסיונות למחוק את דמותו של ההורה האחר מנפשו של הילד. הדבר, בכל הכבוד, בלתי סביר לחלוטין. על ההורים להבין כי חובה עליהם לשמור ולשמר את דמותו של ההורה האחר בעיני הילד, בעניין זה אין טובים מדבריו של כב' השופט ש.ז. חשין המנוח מלפני למעלה משישה עשורים: "טובת הילד כוללת גם חינוך טוב, הכשרת הלב לנימוסים נאים, לדרך ארץ בפני אנשים קרובים ורחוקים, ובייחוד לכיבוד אם ואב. ההורים חייבים להיות אנשי המעלה בעיני הילד ויהיו אשר יהיו היחסים ההדדיים בינם לבין עצמם. כך ההכרח לנטוע בלב הילד רגשי אהבה והערצה לאב ולאם לא רק משום שמגיע להם הדבר בזכות היותם הורים... נטיעת רגשי שנאה בלב הילד לאב או לאם פירושה השרשת איבה לאדם מן החברה. פעל זה מזיק לילד לכל תהליכי התפתחותו הרוחנית ועשוי להתנקם ברבות הימים בסביבתו הקרובה והרחוקה כאחד". (ע"א 319/54; המ' 106/56 ד.ג. נ' ה.ג. וערעורים שכנגד, פ"ד יא(1) 261).

     

25. הותרת המצב על כנו, לרבות תחת הסדרי השהייה הקיימים, עלולה להביא לכך שגם בתסקיר הבא ובזה שאחריו, ניחשף שוב לאנחת הייאוש מאת עו"ס לסדרי דין כי דבר לא השתנה. אשר על כן, הגעתי לכלל דעה ומסקנה ברורות כי קיימת חובה לערוך שינוי בהסדרים הקיימים, תוך קביעה כי ביתה של האם יהיה הבית העיקרי של הקטין. יוער בבחינת למעלה מן הצורך כי בבית האב הסבתא (אימו של האב) היא הדמות הדומיננטית בטיפול יומיומי בקטין ואילו בבית האם, האם היא הדמות הדומיננטית (ר' עמ' 6 באמצע)).

     

26. אשר על כן ומכל המקובץ לעיל, הריני להורות כדלהלן:

     

    • הקטין יירשם ויתחנך במוסד חינוכי ברמת גן ודי בחתימתה של האם לצורך כך.

    • עו"ס לסדרי דין תגיש לבית המשפט תוכנית חדשה להסדרי שהייה של הקטין, כאשר ביתה של אם יהיה ביתו העיקרי. מבוקש כי התוכנית תוגש בתוך 30 ימים.

    • בשולי הדברים ולחלוטין לא בשולי חשיבותם, אני מוצא חובה להתריע בכל לשון ובכל פה כי היה ולא יירשם שינוי בהתנהלותו של האב, בעיקר באשר לתפיסת מקומה של האם בחיי הקטין והמסרים שמועברים לקטין בעניין, בסמכותו המלאה של בית המשפט לאחוז בכל האמצעים ולעשות שימוש בכל הכלים העומדים לרשותו להטבת מצבו של הקטין, אשר לא חטא.

    • ב"כ האם ימסור החלטתי זו לעו"ס לסדרי דין.

    • החלטתי מותרת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים

       

      ניתן היום, ה' אלול תשפ"ב, 01 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.