פס"ד בתובענה להגדלת מזונות

בעניין

הקטינה: א' ילידת 2009

פסק דין

לפני תובענה להגדלת מזונות בתם המשותפת של הצדדים: א'- קטינה כבת 13 שנים (להלן: "הקטינה").

1.התובעת והנתבע הם בני זוג לשעבר, הוריי הקטינה נושא הדיון.

2.לנתבע ילד נוסף כבן 16 וחצי, שנולד ממערכת יחסים קודמת, ובגינו משלם דמי מזונות בגובה של 1,350 ₪ לחודש.

3.הליכים קודמים בעניינה של הקטינה

א.בשנת 2011 הגישה התובענה תביעה למזונות הקטינה (תמ"ש 28167-06-11) ותביעות למשמורת (תמ"ש 28199-06-11) והסדרי קשר (תמ"ש 45217-07-11).

ב.בקדם המשפט שהתקיים ביום 28.11.2011 הגיעו הצדדים להסכמות אשר אושרו וקיבלו תוקף של פסק דין ובכך הסתיימו ההליכים.

ג.בתמ"'ש 28199-06-11 ותמ"ש 45217-07-11 ניתן פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים כי משמורת הקטינה תהא בידי אמה ויתקיימו מפגשים בין הנתבע לבין הקטינה בימי שני וחמישי בין השעות 15:30-18:00 ובכל שבת שנייה משעה 09:00 ועד השעה 13:00.

ד.בתמ"ש 28167-06-11 ניתן פסק דין המאשר את הסכמת הצדדים כי הנתבע ישלם למזונות הקטינה את הסך של 1,700 ₪ בחודש וזאת עד הגיעה לגיל 18 או עד סיום בי"ס תיכון לפי המאוחר. הוסכם כי ככל שהתובעת תקבל סיוע ממשרד השיכון, אז הנתבע ישלם למזונות הקטינה את הסך של 1,500 ₪ בחודש.

ה.עוד נקבע כי הנתבע יישא במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, במחצית התשלום החודשי עבור גן הקטינה ובמחצית מהוצאות החינוך שתהיינה לקטינה בתחילת שנת הלימודים החל מכניסת הקטינה לכיתה א' ובקיזוז מענק החינוך שישולם ע"י המל"ל.

ו.עוד הוסכם בין הצדדים כי התובעת מתחייבת לפעול לצורך קבלת סיוע ממשרד השיכון ולשם קבלת הנחות עבור תשלומי הגן.

(להלן: "פסק הדין למזונות").

4.ביום 16.8.2020 נקטה התובעת בהליך שלפניי, שעניינו תביעה להגדלת מזונות הקטינה.

5.בהליך שבכותרת הוגשו תצהירי עדות ראשית של בעלי הדין, הראיות נשמעו ביום 24.4.2022, אחרון הסיכומים הוגש ביום 18.7.2022 ומכאן פסק דין זה.

6.טענות התובעת

א.התובעת טוענת בכתב התביעה כי מדובר בתביעה עצמאית של הקטינה למזונותיה, שכן בהליך המזונות הקודם, בית המשפט לא קיים דיון במזונות הקטינה וההסדר שאושר מקפח את הקטינה שכן הנתבע חויב בסכום המתקרב לרף המינימאלי.

טענה זו נזנחה בסיכומים, שם צוין כי מדובר בתביעה לשינוי ו/או הגדלת שיעור מזונות הקטינה ולחיוב הנתבע במדורה.

ב.התובעת מציינת בכתב התביעה כי חל שינוי נסיבות מהותי המצריך התערבות בית המשפט, שכן מאז ניתן פסק הדין למזונות, הנתבע אינו נושא במחצית הוצ' החינוך ו/או ההוצאות הרפואיות, נמנע באופן תדיר מלקיים את הסדרי השהות שנקבעו בפסק הדין מיום 28.11.2011 ובנוסף, חלו שינוי ביכולתם הכלכלית של הצדדים.

ג.לטענת התובעת, מאז ניתן פסק הדין למזונות הנתבע לא שילם את דמי המזונות שנפסקו והיא נאלצה לנקוט בהליכי גבייה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.

ד.התובעת טוענת כי הנתבע אינו מעורב בחיי הקטינה, מתחמק מלקיים הסדרי קשר ואינו מהסס לפגוע בקטינה ולגרום לה למפח נפש. התובעת מציינת כי הקטינה מביעה תסכול רב מהתנהלות הנתבע ומצהירה בפניה כי פרט לשמה הפרטי, אביה אינו מכיר בה כפי שאב מכיר בילדי ואינו יודע דבר משמעותי, הקשור לחייה.

ה.לטענת התובעת, כיום היא נאבקת מבחינה כלכלית לגדל את הקטינה, שכרה מגיע לסך של כ- 3,300 ₪ בממוצע לחודש ובשל חסרון כיס היא עברה להתגורר בדירת הוריה.

ו.התובעת טוענת כי משתתפת בהוצאות הוריה בגובה 2,500 ₪ לחודש, עבור מגוריי הקטינה בביתם.

התובעת צרפה תצהיר מיום 10.8.2020 של מר אלמוני –אביה של התובעת בדבר השתתפות התובעת בהוצ' אחזקת מדור בגובה 2,500 ₪ לחודש, במספר תשלומים הניתנים במזומן במהלך כל חודש (ר' נספח 12 לתצהיר עדות הראשית של התובעת).

ז.התובעת טוענת כי במועד שניתן פסה"ד למזונות, הנתבע טען כי מנהל עסק צעיר, משתכר 5,000 ₪ לחודש ומשלם דמי מזונות לקטין שנולד לו ממערכת יחסים אחרת ואילו כיום הנתבע עושה חיל בעסקיו, מנהל עסק בשם "****" ב***** בב"ש, מתגורר עם אשתו וילדיו בבית דירות יוקרתי ורכש לעצמו רכב חדש.

ח.בכתב התביעה פורטו הוצאות הקטינה, ללא הוצאות מדור, והועמדו ע"ס 3,540 ₪ לחודש.

ט.התובעת עותרת לחיוב הנתבע בהשתתפות דמי המדור של הקטינה בגובה 825 ₪ לחודש וכן להורות לנתבע לשלם סך של 500 ₪ בגין כל יום שבו לא יקיים הסדרי שהות עם הקטינה.

7.טענות הנתבע

א.לטענת הנתבע מדובר בתביעה נעדרת עילה ויש לדחותה. הנתבע טוען כי מאז ניתן פסק הדין למזונות לא חל כל שינוי מהותי המצדיק העלאת הסכום שנפסק.

ב.הנתבע טוען כי משלם דמי מזונות הקטינה בגובה 1,700 ₪ לחודש ובנוסף נושא במחצית הוצ' חינוך ובריאות חריגות, אך לטענתו, התובעת מסרבת להציג בפניו אסמכתאות בגין תשלומים שהיא דורשת ממנו לשלם עבור הקטינה.

ג.הנתבע מציין כי החל מחודש מרץ 2010 מנהל עסק עצמאי , חברה המפעילה את החנות "***: לממכר ****** ב****** בב"ש.

ד.בכתב ההגנה נטען כי העסק שבבעלות הנתבע ספג "פגיעה קשה" נוכח משבר הקורונה. הנתבע מאשר כי בתקופה מסוימת לא עמד בתשלום דמי המזונות, אך טוען כי הסדיר את חובו לתובעת וכיום משלם את דמי המזונות כסדרם.

ה.בתצהיר עדות ראשית הנתבע טען כי מנסה לשקם את העסק בסיוע אמו, העובדת בעסק, ומשתכר כבר תקופה ארוכה 7,000 ₪ לחודש. הנתבע מציין כי לפני משבר הקורונה יכול היה למשוך משכורת גבוהה יותר בגובה כ-10,000 ₪ לחודש.

ה.בכתב ההגנה נטען כי עד לפרוץ משבר הקורונה הנתבע היה בקשר הדוק עם הקטינה ומאשר כי לאחרונה קיים ניתוק קשר, לטענתו, לאחר שהתובעת החליטה באופן חד צדדי לשלוח את הקטינה לטיפול פסיכולוגי ולדבריה, על פי המלצת הפסיכולוג, הקטינה אינה פוגשת את אביה.

בתצהיר עדותו הראשית הנתבע ציין כי לאחרונה חידש את הקשר עם בתו הקטינה השוהה עמו בסופי שבוע וטוען כי הוא נוהג לתת לקטינה דמי כיס.

ו.לטענת הנתבע, במשך תקופה לא מבוטלת, לאחר מתן פסק הדין למזונות, התובעת שכרה דירה וקיבלה סיוע בדיור ממשרד השיכון מבלי לידע אותו, על אף שהיה זכאי לקזז סכום של 200 ₪ לחודש ממזונות הקטינה בגין מדורה.

ז.הנתבע טוען כי בשנים האחרונות התובעת והקטינה מתגוררות בבית הסבים (הוריי התובעת) ונעדרות כל הוצאה בגין המדור, חרף טענות התובעת ואביה.

הנתבע מציין כי מדובר בדירה בבעלות הסבים, נקייה ממשכנתא.

הנתבע מוסיף וטוען כי דמי מזונות הקטינה מכסים אף את חלקה בהוצאות אחזקת המדור בבית הסבים.

ח.הנתבע מציין כי נישא בשנית בתאריך 7.12.2017 ומנישואיו אלה נולדו לו שתי בנות קטינות "מקטני קטינים" (ילידות 15.8.2018 ו-27.10.2019).

בכתב ההגנה נטען כי הנתבע מצוי בהליכי גירושין מאשתו הנוכחית ובמסגרת הליכים המתנהלים בבית הדין הרבני האזורי בב"ש חויב לשלם למזונות שתי בנותיו הקטינות את הסך של 2,500 ₪ בחודש.

בתצהיר עדות ראשית הנתבע טען כי כיום חזר לחיות עם רעייתו בשלום בית ועושה כלל שניתן על מנת לשקם את חיי הנישואין.

ט.בתצהיר עדותו ראשית הנתבע טוען כי רכש דירה בב"ש בסיוע כספי של אמו ובאמצעות הלוואה מובטחת במשכנתא הנתבע טוען כי לא עומד בהחזרי המשכנתא, מתגורר עם אשתו ובנותיו בדירה שכורה בדימונה ובדעתו למכור את הדירה שרכש, לצורך סילוק המשכנתא (762,000 ₪) והשבת הכספים לאמו (600,000).

דיון והכרעה

8.הלכה פסוקה היא כי פסק דין למזונות אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת.

ניתן לשוב ולפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בפלוגתה פלונית בקשר למזונות וזאת בכפיפות לתנאי המפורש והדווקני שחל שינוי מהותי בנסיבות.

9.בהמשך לאמור יודגש כי ההלכה מגבילה ומצמצמת את הדיון החוזר רק לאותם מקרים, בהם חל שינוי מהותי בהשוואה למצב שבעבר. שינוי אשר לא נצפה ולא הייתה כל אפשרות לצפותו במועד מתן פסק הדין. התפתחויות שנוצרו לאחר פסק הדין המקורי וניתן היה לצפותן מראש, לא מהוות שינוי נסיבות מהותי, המחייב בחינה נוספת של דמי המזונות.

10.מגמת היסוד היא האיזון בין שני האינטרסים, בין אינטרס הסופיות של פסק הדין לבין האינטרס שלא יישאר על כנו פסק דין שאכיפתו הפכה, עקב שינוי הנסיבות, לבלתי צודקת לחלוטין. שינוי בלתי משמעותי על תוצאותיו צריך להיספג על ידי הצדדים להתדיינות הקודמת, והם חייבים להתאים עצמם למשמעותו בלי לשוב ולפנות לערכאות.

ראה: ע"א 363/81, יואכים (יהויכין) פייגה פד"י ל"ו (3) 187 ע"א 4515/92 שטיין – שטיין תקדין עליון 94 (2) 855.

ע"א 5651/91 לב רן – לבן רן תקדין עליון 93 (2) 897.

11.מי שמבקש להוכיח שינוי מהותי בנסיבות ובצרכים מחויב בהוכחתו של המצב ששרר בעבר, בעת הינתן פסק הדין ובהוכחת השינוי שחלף מאז (ר' ע"א 363/81, פייגה נ' פייגה, לו (3) 187).

12.הפסיקה קבעה כי כאשר מדובר בשינוי סכום מזונות שנקבע בהסכם גירושין כולל, על בית המשפט לעשות זאת במשורה, שכן הצדדים הסתמכו על ההסכם, הכולל מארג של איזונים עדינים, מאשר מזונות שנקבעו בפסק דין (ע"א 4515/92 שטיין נ' שטיין, פורסם בנבו).

לעניין זה ראה דברי כב' השופט עמית בבג"ץ 4407/12 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול לערעורים [פורסם בנבו] :

"מזונות הילדים כחלק בלתי נפרד מהמערך הכולל של ההסדר: קשה לבודד את עניינם של הקטינים, ובעיקר את נושא מזונות הקטינים, מכלל הנושאים הרכושיים והממוניים שבהסכם הגירושין. הסכם הגירושין הוא מעשה רקמה עדינה, שמזונות הילדים הוא אחד החוטים המרכזיים בו. אם פרמת חוט זה, נמצאת מפר את מערכת האיזונים שבבסיס ההסכם. כך, לדוגמה, ייתכן כי ההורים הגיעו להסכמה שהאב ישלם סכום מזונות מסוים לילדים, מתוך הבנה לא מופרכת כלל, כי האב אוהב את ילדיו ורוצה ביקרם, ירכוש עבורם ביגוד, יסע איתם לחופשות בארץ ובחו"ל, יעניק להם מתנות, וכיו"ב דברים שאינם מעוגנים בהתחייבות מפורשת בהסכם הגירושין. ייתכן כי האב ויתר על חלק מהרכוש מתוך הנחה כי בכך הוא מותיר מקור הכנסה נוסף שישמש את האם עבור הילדים, או שויתר על חלק מהרכוש כדי לרשמו על שם הילדים על מנת להבטיח את עתידם. מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית. " 

13.בבע"מ 5114/20 פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 15.2.2021, פורסם בנבו) התייחסה כב' השופטת ד' ברק ארז לסוגיית תחולתה של הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים:

"8.ביום 20.1.2021 ניתן פסק דינו של בית משפט זה ב-בע"ם

7670/18 [פורסם בנבו] (השופטים נ' הנדל, ע' ברון ו-ע' גרוסקופף). בתמצית יצוין כי נקבע בפסק הדין שההלכה שנקבעה ב-בע"ם 919/15 [פורסם בנבו] אינה מהווה כשלעצמה עילה לפתיחתם של פסקי דין חלוטים בענייני מזונות, ואף אינה מחוללת שינוי במבחן שינוי הנסיבות המהותי המצדיק עיון מחדש במזונות שנקבעו בפסק דין חלוט – בין כזה שאישר הסכם כולל או הסכם קונקרטי, ובין כזה שניתן לאחר הליך משפטי (ראו: בע"ם 7670/18, [פורסם בנבו] בפסקה 14). לצד זאת, צוין כי במקרים שבהם עולה בידי צד להוכיח שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – עיון זה יעשה בהתאם להלכה שנקבעה ב-בע"ם 919/15, [פורסם בנבו] וזאת באופן זהיר וקפדני ותוך בחינה מתוחמת של הרכיב הספציפי שבו חל שינוי הנסיבות המהותי (שם, בפסקה 15). "

14.התשתית הראייתית שהונחה בפניי מביאתני למסקנה כי בעניינם של הצדדים לא חל שינוי מהותי בנסיבות שארעו לאחר מתן פסק הדין למזונות, באופן המצדיק דיון מחדש במזונות הקטינה.

ככל שחל שינוי כלשהו בפרמטר כזה או אחר, כגון שינוי בגילה של הקטינה, שינוי במצבם האישי של מי מהוריה או במקום עבודתם, הרי שאין מדובר בשינוי בלתי צפוי או שינוי דרסטי, שיש בו כדי להגדיל את שיעור מזונות הקטינה.

כך, הוכח כי הכנסת התובעת גבוהה מהכנסתה בעבר, על אף שהיא לא מנצלת את מלוא פוטנציאל השתכרותה (התובעת עובדה בהיקף של חצי משרה כאשר לא הוכח כי יש מניעה כי תעבוד בהיקף של משרה מלאה).

וכך, הוכח כי לקטינה אין הוצאות מדור בפועל, כאשר במועד מתן פסק הדין למזונות, הקטינה ואמה התגוררו בדירה שכורה ואילו לאחר שניתן פסק הדין ומזה כעשור, הקטינה מתגוררת אצל הסבים (הוריי התובעת) בדירה נקיה מחוב או שעבוד.

מכאן אתייחס לכל אחד מהפרמטרים שהועלו בכתב התביעה.

15.יכולת הכנסת התובעת

א. מעדות התובעת עולה כי חל שיפוי בתנאי השכר שלה והיא צפויה להשתכר הכנסה

גבוהה יותר מבעבר. התובעת אף לא הצביעה על מניעה אובייקטיבית מלעבוד בהיקף משרה מלאה ולפיכך אין שום סיבה שלא תעשה כן, על מנת להגדיל את יכולת הכנסתה בפועל (התובעת עצמה מאשרת כי אין סיבה שלא תעבוד במשרה של 8 שעות ביום, ראו עדותה בעמ' 7 לפרוטוקול, שורות 1-12).

ב.התובעת בעלת הכשרה ל***** ובחודש אפריל 2022 החלה לעבוד כטכנאית לייזר בחברת *****.

ג.התובעת מאשרת כי הכנסתה מעבודתה הנוכחית תהא גבוהה בכ-500 ₪ לחודש מהכנסתה בעבר (עמ' 13 שורה 11).

ד.התובעת העידה כי היא גם יועצת תזונה אך מכחישה את הטענה כי עוסקת בכך בפועל.

ה.מעדות התובעת עולה כי תעבוד בהיקף של 5-6 שעות ביום וצפויה להשתכר סך של כ-4,000 ₪ לחודש (עמ' 6 שורות 15 ו-17). התובעת העידה כי גם במקום עבודתה הקודם כ**** ב*****, עבדה בהיקף של חצי משרה על מנת לטפל בקטינה.

ו.התובעת טענה כי במשך השנים עבדה בהיקף של חצי משרה לצורך הטיפול בקטינה (התובעת טענה כי נהגה לקחת ולהחזיר את הקטינה מהמוסד החינוכי ולקבלה מדי יום "עם ארוחת צהרים חמה").

גילה של הקטינה כיום (בת 13) והעובדה, כי הקטינה מתגוררת אצל הסבים הפנויים לקבלה בתום שעות הפעילות החינוכית (התובעת העידה כי אביה פרש לאחרונה לגמלאות ופנוי לסייע לה), דווקא מספקים לתובעת את התנאים האופטימליים לצאת לעבוד, במשרה מלאה.

16.יכולת הכנסת הנתבע

א.בכל הנוגע לעסק שבבעלותו, התנהלות הכספית והעסקית של הנתבע מעוררת שאלות וספיקות.

ב.בחקירתו הנגדית הנתבע מסר תשובות סותרות ביחס להיקף הכנסותיו מהעסק ובנוגע להעסקת אמו ואישתו הנוכחית בעסק.

ג.הנתבע העיד תחילה כי אמו אינה עובדת בעסק אלא מסייעת לו (ר' בעמ' 22 לפרטוקול, שורות 27-28), אך כאשר עומת עם מאזן בוחן שצורף לתצהיר עדותו הראשית וממנו עולה כי שמה של אמו מופיע ב"רשימת העובדים" בעסק, השיב בעמ' 22 שורה 31: "נכון. היא עובדת ולא קיבלה משכורת והיום היא עוזרת לי. אין לי אפשרות לשלם לה".

ד.כך גם עלו סימני שאלה בנוגע להכנסת אשתו הנוכחית מעבודתה, שעה שהנתבע סיפק תשובות סותרות ביחס לעבודתה בעסק שבבעלותו (בעמ' 21 לפרוטוקול שורה 32 טען כי אשתו עובדת ובעמ' 22 שורה 14 טען כי "לפחות שנה היא לא עובדת").

ה.ייתכן כי עסקו של הנתבע, בדומה לכל בתי העסק בישראל, עבר טלטלה כלכלית בתקופה מסויימת על רקע משבר הקורונה העולמי. עם זאת, מתקבל הרושם כי הכנסות הנתבע גבוהות מכפי שהוא מצהיר כי משתכר בפועל וגם אם אקבל את גרסת הנתבע באשר לגובה הכנסתו, הרי שמדובר בהכנסה גבוהה יותר מכפי שהשתכר בעבר.

ו.בעניין זה אני מוצאת לציין כי גם בעבר, בעת שהוגשה הסכמת הצדדים בנוגע לגובה מזונות הקטינה, התובעת הטילה ספק בטענת הנתבע ביחס לגובה הכנסתו בשעתו ובא כוחה דאז טען בעמ' 1 לפרוטוקול דיון 28.11.2011 שורות 19-20 כי : "לא יעלה על הדעת שהנתבע שמבלה מבוקר ועד ערב במקום עבודתו יביא שכר של 5,000 ₪ בחודש".

ז.לפיכך, אין לראות בשינוי זה בבחינת חריג, או שינוי נסיבות מהותי שאת טיבו התובעת לא יכולה הייתה לצפות.

17.רכיב המדור

• מעדות התובעת עולה כי הנתבע משלם דמי מזונות הכוללים את רכיב המדור, הגם שהתובעת מתגוררת אצל הוריה כמעט עשור ולא יכולה להיות מחלוקת כי אינה נושאת בתשלומי מדור, שכן על דירת ההורים לא רובצת הלוואה מובטחת המשכנתא (ר' עדות אבי התובעת בעמ' 14 שורה 11).

   

• התובעת העידה כי מתגוררת בבית הוריה כבר 9 שנים (עמ' 7 שורה 16).

   

• לא יכולה להיות מחלוקת כי במועד שבו ניתן פסק הדין למזונות התובעת התגוררה עם הקטינה בדירה שכורה והדבר נאמר במפורש ע"י בא כוח התובעת דאז בפרוטוקול דיון 28.11.2011 (בעמ' 1, שורות 12-13):

   

  "אם התובעת והתובעת מתגוררות כיום בשכירות כאשר שכר הדירה עומד היום על 2,000 ₪ בחודש.

  כל הוצאות המדור כולל שכר דירה עבור הקטינה עומדים על 850 ₪ בחודש. 

  מעבר לכך יש הוצאות כלכלה, הגיינה, ביגוד והנעלה וצעצועים."

   

   

• התובעת נשאלה בחקירה הנגדית האם במועד מתן פסק הדין (נובמבר 2011) למזונות התגוררה בשכירות והשיבה בחיוב (עמ' 7 שורה 23). בהמשך עדותה, חוזרת בה התובעת ומעידה בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 2-3 כי עברה להתגורר בדירה שכורה כשנה לאחר שניתן פסק הדין למזונות וזאת ובניגוד גמור לנטען בהליך הקודם ע"י בא כוחה דאז.

   

   

   

• התובעת מעידה כי קיבלה סיוע בדיור משנת 2011 ועד לחודש אפריל 2015 ואינה חולקת על הטענה כי בתקופה זו הנתבע לא קיזז סכום בגובה 200 ₪ לחודש מדמי המזונות על אף שהייתה לו זכות קיזוז בהתאם להוראות פסק הדין למזונות. אומנם התובעת טוענת כי הנתבע לא שילם את דמי המזונות במשך מס' חודשים ואילץ אותה לנקוט בהליכי הוצל"פ, אך מאשרת כי כיום תיק ההוצל"פ סגור ואין חוב מזונות (עמ' 8 שורות 6-27).

   

  18.התובעת לא הוכיחה טענתה בדבר השתתפות בהוצאות מדור הקטינה

  • בכתבי הטענות שהוגשו מטעם התובעת היא ציינה כי משתתפת בהוצאות אחזקת המדור בדירת הוריה, בסך של 2,500 ₪ לחודש (ר' ס' 17 לכתב התביעה וס' 24 לת.ע.ר).

  • התובעת טענה בעדותה כי משלמת להוריה "עד 2,500 ₪ בחודש" (עמ' 5 שורה 5) ובהמשך העידה כי נותנת להם סכומים שונים, הנעים בין 1,500 ל-2,000 ₪ לחודש, "טיפין טיפין כל פעם קצת" (עמ' 10 שורה 31).

     

  • בחקירה הנגדית התובעת עומתה עם טענותיה בכתבי הטענות:

    "  ש.את טוענת בתצהיר שלך שאת משלמת 2,500 ₪ בחודש?

    ת.עד 2,500 ₪ בחודש. יותר מזה לא שילמתי, אני כל פעם

    משלמת במזומן כל פעם קצת. זה תלוי ביכולת שלהם,

    אני יכולה להוציא 300 ₪ מזומן ולתת לאבא שלי, אני יכולה

    להוציא 600 ₪ זה יכול להיות אחת לחודש אחת לחודשיים.

     

    ש.ואם אין לך?

    ת.הם לא יהרגו אותי, לפעמים מוותרים לי לפעמים כל חודשיים

    כל פעם קצת. "

     

    (עמ' 10 שורות 5-10).

     

  • מעדות אביה של התובעת עולה כי אם וככל שהתובעת מעבירה לידיו כספים במזומן אזי הוא עושה בהם שימוש לצרכי הקטינה (מזון, מוצרי היגיינה, ביגוד וכיוצ"ב) ואין מדובר בתשלום קבוע שנועד דווקא למימון חלק מהוצאות אחזקת המדור (עמ' 14 שורות 1-5).

     

  • התובעת עצמה העידה כי הוריה (הסבים של הקטינה) מפנקים את נכדתם, מממנים את כל הוצאות מזון הקטינה ואף הוצ' נסיעה לחו"ל של הקטינה, מבלי לדרוש ממנה השתתפות כספית בעלויות אלה (עמ' 12 שורות 14 ו-32).

     

     

     

     

     

     

     

    19.הוצאות חינוך

    מעדות התובעת עולה כי חרף הסכמות הצדדים אשר אושרו בפסק הדין למזונות, התובעת מעבירה לנתבע דרישת תשלום (מחצית מהוצ' החינוך) מבלי לקזז את מענק החינוך המתקבל מדי שנה מהמל"ל.

     

    חקירה נגדית של התובעת בעמ' 9-10 לפרוטוקול:

    " ש. תאשרי לי שבהוצאות החינוך לפי פסק הדין צריך לקזז את מענק

    המלל שאת מקבלת מידי חודש אוגוסט?

    ת.ביטוח לאומי? אני לא חושבת שאני מקבלת ביטוח לאומי, לא ראיתי שום מענק, הוא לא משתתף בשום הוצאות הילדה, הוא מקבל את כל האישורים ואת כל החשבוניות, הוא מקבל את זה לטלפון ומתעלם.

     

    ש.כל הטענות האלה לא נכונות, כאשר את מציגה לאשר חשבון של בית ספר, על סך 1,300 ₪ בערך, ?

    ת.נכון

     

    ש.בסופו של דבר הוא שואל אותך מה עם המענק שאת מקבלת ואת אומרת שאת לא מקבלת מענק למה?

    ת.כי לא ראיתי את זה.

     

    ש.כמה את מרוויחה בחודש?

    ת.ממוצע של 3,500 ₪.

     

    ש.המענק 1,027 ₪ מי שמרוויח 3,000 ₪ ונכנס לו 1,000 ₪ לחשבון אמור לשים לב לזה?

    ת.אז אני לא שמה לב לזה, קורה.

     

    ...

     

    ש.החשבונית של 1,300 ₪ אני רואה ששילמת 576 ש"ח?

    ת.כן, לפחות את זה שישלם. מה עם הקבלה הנוספת ששלחתי לו.

     

    ש.באוגוסט את קיבלת מהביטוח לאומי תשלום מענק לימודים,

    ב 10.8 רואים שקיבלת 1,021 ₪ מביטוח לאומי תשלום חד פעמי, זה מוכר לך ?

    ת.או קיי נחמד לדעת. זה לא מוכר לי.

     

    ...

     

     

    המשך :

    לשאלת בית המשפט אני אומרת שלא הייתי ערה לכך שאני מקבלת את זה פעם בשנה . "

     

     

     

     

     

     

    20.הקשר בין הקטינה לבין אביה

    • בא כוח התובעת חקר את הנתבע בחקירה נגדית אודות טיב הקשר שלו עם הקטינה, שכן התובעת סומכת תביעתה, בין היתר ובעיקר, על הטענה כי הקשר בין הקטינה לבין אביה רופף, עד לא קיים.

       

    • אומנם, הנתבע אינו מכחיש כי התובעת היא ההורה המשמעותי בחיי הקטינה (ר' עדותו בעמ' 19, שורה 21). עם זאת, גם בעניין זה לא מצאתי כי חל שינוי נסיבות מהותי, בהשוואה למצב הדברים שהיה קיים בעת מתן פסק הדין למזונות.

       

    • כך עולה מטיעוני באי כוח הצדדים (ב"כ התובעת דאז וב"כ הנתבע) בפרוטוקול

      דיון 28.11.2011 בתלה"מ 28167-06-11 (עמ' 1 שורות 13-22):

       

      " ב"כ התובעת:

      לעניין הסדרי הראיה, נכון להיום הקטינה פוגשת את אביה פעמיים בשבוע. אנו מסכימים להמלצות של יחידת הסיוע.

      גם לדעתנו בגלל שהקטינה לא פגשה את אביה תקופה ארוכה יש לעשות מעבר הדרגתי. אנו מתנגדים ללינת הקטינה אצל אביה בשלב זה. לנתבע אין מקום מגורים קבוע.

       

      ב"כ הנתבע:

      לאחרונה נוצר קשר בין האב ובין הקטינה.

      לקטינה יש אח למחצה והקשר שלה טוב איתו. הקטינה מאוד אוהבת להמצא עם אחיה.

      כל הביקורים של הקטינה את אביה מתבצעים בבית אמו.  "

       

    • עולה אפוא, כי בתקופה שקדמה למתן פסק הדין, חודש הקשר בין הקטינה לבין אביה באופן הדרגתי לאחר נתק ביניהם ובסופו של דבר הוסכם כי יתקיימו זמני שהות במתכונת מצומצמת, פעמיים בשבוע למשך מספר שעות, ללא לינה.

      וכך גם כיום חודש הקשר בין הקטינה לבין אביה לאחר נתק ביניהם ומתקיימים זמני שהות של הקטינה אצל אביה בהיקף מצומצם, רק בסופי שבוע.

       

       

       

       

       

       

       

      21.לסיכום,

      לאור כל האמור בפסק דין זה, לא מצאתי כל עילה להתערבות בגובה המזונות על יסוד

      הפרמטרים שהועלו על ידי התובעת בהשוואה למצב עובר למתן פסק הדין.

       

      סוף דבר, התביעה נדחית.

       

      התובעת תשלם לידי הנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ , כשהסכום נושא הפרשי

      הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

       

      .בכך מסתיים בירור ההליך.

      המזכירות תמציא פסק הדין לבאי כוח הצדדים ותסגור את התיק.

       

      ניתן היום, י"ט אב תשפ"ב, 16 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.