החלטה בבקשה של אישה לעשות שימוש במנות זרע של בעלה המנוח, לשם הפרייתה

לפניי בקשה להתיר למבקשת לעשות שימשו בזרעו של בעלה המנוח לשם הפרייתה.

א"ח ז"ל הלך לעולמו ביום dd/mm/22 . בן 42 היה במותו.

בחודש יולי 2022, ---- חודשים לאחר פטירתו, הגישה המבקשת בקשה זו, במסגרתה עתרה לאפשר לה לעשות שימוש במנות הזרע של בעלה המנוח, לשם הפרייתה ולחילופין, ככל שהליך ההפריה לא יצליח, להשתמש במנות הזרע, לשם ביצוע הליך הפריה, בעזרת אם פונדקאית.

העובדות הצריכות לעניין

1. המבקשת והמנוח נישאו בשנת 2005, כשהיו בשנות העשרים לחייהם.

    

2. השניים עשו מאמצים רבים לאורך חייהם המשותפים, להביא ילדים לעולם, כפי שעולה מהמסמכים הרפואיים שצורפו כנספח 5 לתביעה.

   למרבה הצער, הניסיונות כשלו.

    

3. במועד פטירתו של המנוח, בקשו המבקשת, הורי המנוח ואחיו, מבית החולים "מאיר", לעשות פעולה של שימור זרע (נספח 6) וכך נעשה.

    

4. בהמשך, הועברו מנות הזרע לבית החולים "בילינסון", לבקשת המבקשת.

   על מנת שתוכל לעשות בהן שימוש, לשם הפרייתה, דרש בית החולים את אישור בית המשפט (נספח 7). בתגובתו לתביעה הבהיר בית החולים כי יפעל בהתאם להוראות בית המשפט.

   אלו הנסיבות המצערות שהיוו את הבסיס להגשת התובענה.

   דיון

    

5. ככלל, על מנת שבית המשפט יתיר שימוש בזרעו של נפטר, עליו לבחון את רצונו המשוער של המנוח.

    

6. רצון זה מתייחס הן לרצונו להעמיד צאצאים והן לאפשרות שהדבר יעשה לאחר אחרית ימיו ושנותיו.

    

7. הכלל הוא כי כאשר אדם היה נשוי במועד פטירתו, זוגתו היא שתוכל להביא לפני בית המשפט את רצונו, בהיותה "האדם הקרוב אליו ביותר", כך בהנחיות ב"כ היועמ"ש, נספח 8.

    

8. בתי המשפט נדרשו מעת לעת, לאפשרות לקבל אינדיקציה לרצון זה, הן כאשר הנפטר לא היה נשוי והן במקרים שהיה נשוי והוריו טענו שהיה לו רצון כזה, חרף אי רצונה של זוגתו.

   עוד נדרשו בתי המשפט להתייחס לרצון המשוער של המנוח כי יובאו לעולם צאצאים לאחר מותו, מאישה שאינה זוגתו (כך לדוגמה במקרה בו הורי המנוח בקשו לאפשר זאת, באמצעות אישה שהם יבחרו, או באמצעות תרומת ביצית ואם פונדקאית, כך שהם יגדלו את התינוק שייוולד, פסה"ד בעניין בע"מ 1943/17 שחר נ' מדינת ישראל, פורסם במאגרי המידע).

    

   מן הכלל אל הפרט

    

9. בענייננו, כאשר הייתה למנוח רעיה, בת זוג, חברה לחיים, במשך למעלה משני עשורים, עימה חלם על בית ומשפחה ועימה ניסה להגשים את החלום, שלמרבה הצער, לא בא בקלות , דומה כי ניתן היה להסתפק בהצהרתה המפורשת, כפי שפורטה בתביעה, כדי לקבוע את רצון המנוח בילדים.

    

10. לצד זאת, קיימת חזקה לפיה, ככלל, כל אדם מבקש שתהיה לו המשכיות וכאשר הוא נשוי, הדעת נותנת שהרצון הטבעי הוא שהדבר יעשה יחד עם רעייתו.

     

11. לאמור יש להוסיף כי בנסיבות העניין שלפניי, הורי המנוח תומכים במבוקש (כפי שעולה מנספח 6).

     

12. אמנם, עמדת ההורים לבדה, אינה מספקת כדי לקבוע את עמדת המנוח ואולם ברי כי כאשר היא מצטרפת לעמדת אלמנתו, האישה עימה חלק את מרבית (שלא לומר את כל) חייו הבוגרים (שכן השניים הכירו במהלך שירותם הצבאי), מצאתי שניתן להסתפק בכך כדי לקבוע שזה היה רצונו של המנוח.

     

13. ביום 12.12.22 אפשרתי למשיב להבהיר כיצד בדעתו לסתור את החזקה, כי רצונו המשוער של המנוח, עומד בקנה אחד עם רצונה של רעייתו.

    בתגובתו בקש ב"כ היועמ"ש כי אורה על הגשת תסקיר מהשירות למען הילד.

    המבקשת התנגדה ובקשה לייתר את הצורך בכך.

     

14. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת המבקשת ולא להורות על הגשת תסקיר.

    להלן אפרט נימוקיי:

    1. לא נראה כי באמצעות תסקיר יהיה בידי העו"ס להגיע למסקנות באשר לרצון שהיה למנוח בחייו – אם תפנה לקרוביו לשם כך, הרי שדעתם של אלה (רעייתו, הוריו ואחיו) ברורה; אם תבחן את המסמכים שצורפו, תראה כי היה שותף לטיפולי ההפריה שעברה רעייתו.

    2. ב"כ היועמ"ש ציין בתגובתו כי התסקיר נועד בין היתר על מנת "לבחון את רצונה האמיתי והכן של המבקשת".

       רצון זה ברור ומובן ולא נראה כי יש צורך לבזבז את זמנה היקר של העו"ס, על מנת שתשמע מהמבקשת את מה שזו כתבה באופן ברור ומפורש לבית המשפט, בפרט כאשר שעות ספורות לאחר פטירתו של בעלה, הצליחה למצוא בעצמה כוחות נפש, כדי לעתור בבקשה מתאימה לשימור הזרע.

    3. העומס המוטל על רשויות הרווחה ידוע ולא מצאתי כי יש מקום להוסיף ולהעמיס עליהם, שלא לצורך.

        

       לאור האמור ובנסיבות אלו, לא מצאתי כי יש להוסיף ולהכביד על המבקשת, באמצעות הדרישה להמתין לתסקיר.

       לפני סיום, מצאתי להבהיר כי חרף ההבנה לעומס המוטל על ב"כ היועמ"ש, מצופה היה כי במקרים רגישים כמו זה שלפניי, יעשה מאמץ לראות את האישה העומדת מולו ולסייע לה.

       לא די בכך שעליה להתמודד עם התהום שנפערה בחייה, עת איבדה את בן זוגה, היא נדרשת גם לפתוח בהליך משפטי, על מנת להמשיך בתהליך בו החלה עם בעלה המנוח.

       הרושם שנוצר הוא כי במקום לסייע, המשיב מכביד עליה, שלא לצורך, הן בעיכוב במתן התגובה

       (המשיב הגיש את תגובתו לאחר חמש בקשות למתן ארכה) והן בדרישה לקבלת התסקיר, כאשר כאמור למימד הזמן יש חשיבות גבוהה בסיכוייה להרות ולממש את רצונה ואת רצון המנוח.

        

       החלטה זו איננה מסיימת את ההליך, היות ולא נדרשתי, בשלב זה, לבקשתה החלופית של המבקשת, לאפשר לה להשתמש בשירותי פונדקאות, ככל שהליך ההפריה חלילה לא יצלח.

        

       סוף דבר, אני נעתרת למבוקש.

       ניתן להגיש פסיקתה לחתימה.

        

       החלטה זו ניתנת לפרסום, ללא פרטים מזהים.

        

       ניתנה היום, י' טבת תשפ"ג, 03 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.