פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

בפני ביה"ד תביעת התובע להכיר באירוע מוחי שאירע לתובע, כתוצאה מכך שביום 22/05/2020 עת היה צריך להכניס כספים והמחאות לכספת לשמירה והכספת לא נסגרה ולא ניתן היה לשמור על הכספים כראוי.

הנתבע טען כי האירוע המוחי התרחש לפני בעיית הכספת ולפיכך אין להכיר באירוע הכספת כאירוע חריג ואין קשר סיבתי בינו לבין עבודת התובע.

העובדות

1. התובע יליד 1959.

2. התובע עבד משנת 1992 כקופאי בחברה המרכזית להפצת משקאות.

3. בתאריך 22/05/2020 פעל התובע להכניס את ההמחאות שקיבל באותו יום, גם הדחויות וגם הכספיות לכספת כפי שעשה במשך עבודתו, אולם הכספת לא נסגרה ונדרש היה לפעול באופן שונה בנסיבות שנוצרו.

4. בתאריך 23/05/2020 אובחן התובע כמי שסובל מאוטם מוחי.

    

   המחלוקת

   1. האם אירע לתובע ביום 22/05/2020 אירוע חריג במסגרת עבודתו.

   2. ככל שייקבע שאירע אירוע חריג האם קיים קשר סיבתי בינו לבין האירוע המוחי בו לקה.

      הכרעת הדין

      ההיבט הנורמטיבי

      1. הסוגיה המשפטית העומדת לפתחנו היא האם ארע אירוע מיוחד וחריג בעבודה סמוך ולפני האוטם המוחי של התובע.

      2. השאלה על פי הפסיקה הינה האם האירוע החריג שארע למבוטח בעבודתו זרז את בוא האוטם או שזה היה מתרחש ממילא, המבחנים לכך הם אותם מבחנים אשר נפסק לגביהם בעניין אוטם שריר הלב. (ב"ל 9329-06-11 פרדון נ' המוסד לביטוח לאומי, עב"ל 51252-09-11 פרד לוי נ' המוסד לביטוח לאומי).

      3. שאלת האירוע החריג בפרט בעניין מתח נפשי, התרגזות או התרגשות, מחייב על פי הפסיקה אירוע יוצא דופן המשמש זרז (TRIGGER) לפגימה הרפואית שהתרחשה.

      4. לאור פסיקה זו, נבדוק את העובדות בהליך שבפנינו.

          

         מהכלל אל הפרט

         אירוע חריג

      5. בתצהיר התובע מפרט התובע את נסיבות מהלך יום 22/05/2020 בין היתר כלהלן "3. במסגרת תפקידי כמנהל קופה נהגי החלוקה שעבדו בחברה היו מוסרים לי כספים שהתקבלו לרשותם מאת הלקוחות של המעסיק... 4. אני הייתי נותן את הכספים הללו ומניחם בכספת, עד למסירתם לשליחים של ברינקס ישראל בע"מ שהיו מגיעים למקום עבודתי לשם איסופם. 5. ביום 22/05/2020 במהלך יום עבודה שגרתי ספרתי כספים שנמסרו לי... 7. מסיבה שאינה ידועה לי, צוהר הכספת לא ננעל גם לאחר שהקדשתי זמן רב (להערכתי מעל לחצי שעה) בניסיון לנעול את הכספת ולכן ביקשתי את עזרתו של מאבטח בשם ניסים... ולא הצלחנו... לאור העובדה שהיה מדובר ביום שישי והסכומים הגבוהים שהיה צריך לשמור עליהם והיו באחריותי נלחצתי מאוד ובסופו של דבר יצרתי קשר עם מנהל העבודה שגיב" (דגש ש.ש.).

      6. הסכומים עליהם דובר, היו כ-30,000 ₪ במזומן, כ-600,000 ₪ בהמחאות דחויות, 300,000 ₪ בהמחאות מזומן ובתוך הכספת היו המחאות דחויות בערך של כ-13,000,000 ₪ שנמסרו קודם והיו מסודרים בכספת.

      7. אין חולק כי מדובר בסכומים גדולים מאוד שהופקדו בכספת שלא ננעלה. התובע הדגיש בתצהירו וכך גם בעדותו כי "11. אציין כי במהלך כל שנות עבודתי בחברה... לא ארע לי אירוע שכזה או דומה לו".

      8. דהיינו, מדובר באירוע חריג חד פעמי שלא ארע לתובע קודם. התובע הסביר כמה קריטי ומלחיץ היה האירוע מבחינתו "10. לאחר שמסרתי את הכספים הללו למאבטחים במפעל כפי שהורה לי המנהל שגיב, עדיין הייתי לחוץ שהכספים לא הופקדו בכספת וכן מהעובדה שהכספת במשרד שלי נותרה פתוחה ובתוכה ישנם עוד סכומים של מיליוני שקלים בהמחאות דחויות... 12. ... ולאחר מכן הגיעו תחושות של לחצים קיצוניים ולא הבנתי מה קרה לי ואז התחלתי לחוש בחרדות מוגברות, כפי שמעולם לא חשתי לפני כן. 13. עם שובי לביתי באותו היום חשתי ברע ולפתע הרגשתי שאיני מסוגל לדבר ותחושות מוזרות בפני בגוף ובפנים ולכן פניתי לטיפול רפואי" (דגש ש.ש.). לאחר מכן התברר בדיעבד כי לקה באירוע מוחי (CVA).

      9. אירוע הכספת שלא נסגרה פעם ראשונה במשך כל שנות עבודתו היה ללא ספק על פי מבחני הפסיקה, אירוע חריג. כך עלה גם מהמסמכים בתיק המוצגים של הנתבע מעדותו של העד שגיב הורנונג: "... פלוני בקופה,... לקראת השעה 13:00 בצהריים אני מקבל טלפון מהקב"ט התורן שאומר שיש אירוע שאי אפשר לסגור את הקופה. כל מה שקשור לכסף ומתו מענה לכספים הם מחויבים במידי להתקשר למנהל המרחב ולאחראי על הקופה שזה אני בשני המקרים... אנחנו מנסים להבין מה הבעיה. בדרך כלל יש חברה שנקראת "ברינקס" שלקראת סוף יום העבודה או במהלך יום העבודה לוקחים את הכספים המזומנים... כל אירוע כזה חריג צריך לעדכן אותי... באיזושהי סיבה היא לא נסגרה... אני בעצם שואל כמה כסף בגדול יש... כי ברינקס לא מגיע... אם זה כסף שהוא טיפה יותר גדול או הקב"ט התורן אומר: תשמע זה הרבה כסף, אני מפחד שזה יהיה שם. מעבירים את זה לכספת שנמצאת בעשר הביטחון זה בגדול הסיטואציה של אותו אירוע באותו יום. לתוך כל הנושא של העניין האם משהו בהתנהלות השוטפת של פלוני, עובד יקר המון שנים, אני מכיר אותו 8 שנים. לא היה משהו חריג... זה יום אחרון של חודש הרמדאן, צום הרמדאן. אין משהו שאפשר לקחת למשהו שהוא שונה מדבר נגיד שהוא קיצוני". (ע' 19 ש' 21 עד ע' 20 ש' 12). (דגש ש.ש.).

      10. מר הורנונג הוא אדם אובייקטיבי, אחראי על הנושא, הוא עצמו אומר שזה היה מפחיד שהכספים לא נסגרו בכספת והוא עצמו ציין כי הרמדאן לא היה אירוע חריג בהתנהלותו של התובע. האירוע החריג היחידי היה הקושי בכספת ובגלל שברינקס ביום שישי לא באים, היה זה אירוע חריג אף יותר. העד אישר כי לא קרה לתובע דבר כזה קודם וכי הוא עובד טוב. עוד אישר כי הוא לא זוכר שאירע אירוע כזה (ע' 20 ש' 31-33). העד נשאל ישירות אם זו פעם ראשונה שזה קורה ועונה "כן" (ע' 21 ש' 9). לאחר מכן קרו אירועים נוספים אולם לפני אירוע התובע לא היה מקרה קודם של תקלה בכספת שהיא לא נסגרה.

      11. יתר על כן, העניין של החריגות של יום שישי עולה בחקירתו הנגדית ע"י הנתבע מאחר וברינקס מגיעים ביום רגיל ואינם מגיעים ביום שישי וכדבריו: "ש. אוקיי מתי באים הברינקס. ת. באמצע השבוע הם מגיעים לקראת שעות הבוקר המאוחרות. בימים מסוימים שהם לא מגיעים, הם יכולים להגיע אחרי צהריים. יום שישי זה סיפור כי אנחנו לא העסק היחידי שהם עובדים מולו. בימי שישי אנחנו העסק היחיד שפותח ומפזר כסף. לא תמיד הם מגיעים, יש פה עניין נקודתי... המטרה שלנו היא שכספים מזומנים לא יישארו בחברה". (ע' 22 ש' 22-26). והגם שהם משתדלים להגיע ביום שישי לא ידע העד אם הם היו או לא היו באותו היום "שוב, מי שנותן את רמת הפניקה זה הקב"ט" (ע' 23 ש' 2).

      12. העד ציין כי החדר מאובטח לרבות מפתח ואזעקה אותה מפעילים הקב"טים בסוף היום. אבל הוא מוסיף "ויש את הכספת. כסף מזומן נכנס לשם כל עוד הברינקס לא בא ואסף אותו". (ע' 23 ש' 23-33). ברמת השירות היומי, קשה למי שנכנס אבל אין זו אבטחה כמו הכספת גם לדבריו. (ע' 23 ש' 1-5). הוא מדגיש כי למרות הנשק והאבטחה "הייתי צריך להתקין אותו בכספת מיוחדת. הכספות האלה הרגולטור רצה כספת... זה לא מההיבט של הכסף, מההיבט של אבטחת מידע" (ע' 25).

      13. בחקירת התובע (נ/3) מתאר התובע בדיוק כמו שתיאר בתצהירו כי הוא בתפקיד של קופאי ואת הכסף שקיבל "עושה לו איזון מאזן ושם את הכסף אצלי במשרד באותו היום" (ש' 13-15).מדובר בשעה 13:00-14:00 בצהריים (נ/3 ש' 43) גם מר הורנונג נקב בשעה 13:00 . עוד הוא מציין כי הברינקס לוקח את הכסף. התובע מאשר שבימי שישי היה בא לעבודה עם רכב כפי שקרה באותו יום. (ש' 58-60). התיאור בחקירה (ש' 70-78) מדויק לתצהיר ולחקירתו הנגדית. גרסת התובע קוהרנטית. גם בפני החוקר הוא מציין שניסים ניסה לעזור לו ולא הצליח וגם בפני החוקר הוא מציין שנסע הביתה "ושם, בבית, אני לא הצלחתי לדבר שום דבר... לא יודע מה קרה לי. והבעל של הבת שלי לקח אותי למרפאה..." (ש' 93-100.). עוד הוא מדגיש כי נסע ישר מהעבודה לביתו. ועוד בעבודה הרגיש שהעין שלו סגורה. בדרך לאוטו, כלומר, אחרי האירוע (ש' 103-109).

      14. ביחס להרגשתו בעבודה כתוצאה מהאירוע מציין "אני קודם כל הרגשתי בזה כאילו משהו חסר לגמרי העבודה, כאילו חוסר אחריות וחשבתי לפני שאני מתקשר איפה לשים את הכסף התחלתי לנחש, לחשוב ובסוף דיברתי עם המנהל והוא פתר לנו את הבעיה. תקשיב, זה לקח לי הרבה זמן שם. אני צריך לסגור את הכספת ב-10 שניות והפעם זה לקח לי שעה לנסות לסגור אותה". (ש' 122-126).

      15. הנתבע טען כי האירוע המוחי קרה לפני או במקביל לסגירת הכספת ובשל כך לא הצליח התובע לסגור אותה אבל עובדה היא שגם ניסים השומר לא הצליח לסגור אותה. גם אחרי שדיברו עם שגיב, כלומר, הבעיה הייתה בכספת ולא ביכולת של התובע.

      16. התובע נשאל "ש. מה כל כך מיוחד בזה שהכספת לא נסגרה. ת. יש שיקים של 12,000,000 ₪ ואני לא עובד בשבת אז רציתי שהכסף יהיה במקום שלו". (ש' 122-126). יתר על כן, בהמשך הוא מציין "... היינו רגועים. אני נתתי לניסים את המספרים של הכסף, את הקוד ואמרתי לו תנסה עם זה והוא אמר ניסיתי ולא הצלחתי. כאילו נתן לי הרגשתי אכזבה... שהוא לא הצליח לסגור את זה" (ש' 138-144). ובהמשך "בגלל שהכספת לא נסגרה אז הייתי אני מתעצבן לא הלכתי לבית בריא... כי כל יום שאתה סוגר והולך בלי בעיה ושום דבר אז יוצא לך מהראש , אבל זה לא יצא לי הראש. שאתה שם 12,000,000 ₪ בשיקים בכספת והיא פתוחה אז יש לך אחריות והשיקים ששמתי אצל השומרים הם השיקים המזומנים שהיה 150,000 ₪ ובכספת הפתוחה שמתי את השיקים של 12,000,000 ₪" (ש' 157-166).

      17. גם חקירתו של מר הורנונג בבית הדין הוא מתקן את הטענה שאי היכולת לסגור את הכספת נבעה מבלבול של פלוני ומצום הרמדאן (ש' 40-41 ל-נ/4). בהמשך הוא מציין "בדרך כלל הוא מדבר לאט בעברית הרגשתי עייפות בקול שלו אבל לא משהו חריג שהרגשתי... ודיבר בקול רגוע" (ש' 47-57). יחד עם זאת הוא מדגיש כי לא היו מקרים דומים לפני האירוע הזה בקשר לכספת. בחקירה מאשר הורנונג את שיעור הכספים שהתובע מציין.

      18. בחקירה נ/5 מציין התובע "לפי חשיבתי ולפי האירוע שקרה עם הכספת אני נשארתי בהלם מהכספת והייתי הולך ברגל כל יום מהבית מXXX לעטרות לעבודה והבריאות שלי הייתה טובה לפני כן והסיבה שאני קושר את זה לעבודה היא בגלל האירוע עם הכספת כי הייתי לחוץ שרציתי לסגור את הכספת וגם מעולם לא קרתה לי טעות בעבודה כזאת ואני שלושים שנה בעבודה" (ש' 13-16).

      19. הנתבע טען כי העניין נבע מהמזגן נוכח מה שאמר בנו בהגיעו לבית חולים. הבן הסביר למה אמר את העניין ושלא היה מודע לעניין הכספת באותו יום ואילו התובע עצמו ב-נ/5 אומר "ש. אז האם מה שקרה לך קרה מהמזגן ברכב. ת. תשאל הפוך: למה שהמזגן לא היה פוגע בי לפני כן? הרי כל יום אני במזגן בעבודה, בבית וברכב. אני לא חושב שזה קשור למזגן. (בנו XXX שנוכח עמו מבקש לומר: שהיה עמו בבית חולים ואמר לרופאים שזה אולי מהמזגן כי פעם היה להם שכן שהפה שלו התעקם ואז חשבו שזה מהמזגן ולכן חשב כך ואמר את זה) (ש' 18-21). תשובתו של התובע לחוקר והסברו של הבן עולים בקנה אחד עם כל ההתרחשויות וטענת הנתבע כי האירוע המוחי התרחש מהמזגן, נדחית.

      20. העד נברו ניסים שהיה מאבטח מציין ב-נ/6 את אותם מסכת דברים. ניסים מאשר את הסכום במזומן, מאשר שהכספת לא נסגרה, מאשר שזו פעם ראשונה ומאשר שהאירוע עם הכספת בלבל את התובע וייחס זאת לצום הרמדאן. כנשאל ישירות" ש. האם כשפלוני פנה אליך או כשראית אותו לראשונה באותו היום הוא היה כהרגלו או שונה. ת. כן, היה כהרגלו חוץ מהבלבול שבא לביטוי בכך שטעה במסרים שהוא חייב כשהתקשר לשגיב ולאלכס" (ש' 32-36). תיאורו של התובע כי היה נסער מכך שהכספת לא נסגרה בהחלט מצדיק את הבלבול במספר הטלפון. יחד עם זאת, ידע התובע את הקוד של הכספת. עניין זה לא נסתר. יתר על כן אי הנעימות שלו בהרגשה של חוסר אחריות לפנות לממונים היא כשלעצמה יכולה להסביר את הבלבול. ממילא ניסים אומר "כן, היה כהרגלו". גם טענה זו כי האירוע המוחי התרחש לפני סגירת הכספת, נדחית.

      21. יתר על כן, הנסיעה של התובע הביתה ברכב מצביעה כי האירוע לא קרה קודם אלא התרחש בעיצומו בהגיעו לביתו לאחר ההתרגזות וההתרגשות מעניין הכספת. התובע בעצמו מציין כי היה מבולבל מאחר וזו הפעם הראשונה ב-28 שנים שאני עובד, אפילו משהו קטן לא קרה הכל הולך פיקס (ע' 12 ש' 7-9).

      22. גם ניסים מאשר שאת הקוד ידע (ע' 5 ש' 2-5).

      23. התובע אכן מציין כי בנסיעה נהג לאט לאט. אולם אין חולק כי היה נסער ולכן משלא חש טוב, נזהר וטוב שכך.

      24. הנתבע טען כי התובע עישן שנים רבות וכי יש לו היסטוריה נוירולוגית לרבות סכרת יתר שומנים בדם ועוד. עניין זה הוא למומחה לענות בו.

      25. עוד נדחית טענת הנתבע כי אי נעילת הכספת לא גרמה להפקרת כספים שכן המאבטח לאחר התייעצות נעל את המזומנים בכספת אחרת. אולם היו כספים בשיקים דחויים שלא ננעלו בכספת בשיעור של 12,000,000 ₪ ועל כך אין חולק. מר הורנונג ציין שהאבטחה בחדר אינה עולה כדי האבטחה בכספת.

      26. דווקא בגלל שהתובע והעדים העידו את הדברים כהווייתם, מצאנו כי זה הוא המקרה על פי הפסיקה של אירוע חריג פעם ב-28 שנה של מי שאחראי על הקופה וזו אחריותו האישית, הוא מוצא את עצמו עם כספת שלא נסגרת ועם כספים מזומנים ושיקים דחויים בשיעור גבוה שצריכים לקבל מענה כאשר בספק אם ברינקס יגיעו באותו יום בהיות היום יום שישי.

      27. שאלת השפעת צום הרמדאן אף היא שאלה למומחה.

      28. נוכח כל האמור לעיל, שוכנענו חד משמעית כי לתובע אירע אירוע חריג ומיוחד, יוצא דופן בכך שהכספת לא נסגרה והוא נדרש לכל הפעולות כמתואר בתצהירו ובחקירותיו.

          סוף דבר

      29. התביעה מתקבלת. לתובע אירע אירוע חריג טרם האוטם המוחי. גרסתו וגרסת כלל העדים הייתה עקבית, מדובר בכספת שלא נסגרה, לסכומי כסף גדולים ומשמעותיים לאחר 28 שנות עבודה ללא רבב.

      30. הנתבע ישלם שכר טרחת בא כוח התובע בסך 5,000 ₪ בתוך 30 יום.

      31. החלטה למומחה תינתן בנפרד.

          ניתן היום, כ"ג טבת תשפ"ג, (16 ינואר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

          חתימה