אם מדובר בכספי פנסיה, הרי שהנתבעת 1 זכאית לכספים אלו, אם מדובר בכספים שהם חלק מעיזבון המנוח, הרי שהתובע זכאי לכספים אלה.
אקדים ואכריע כי כספי המנוח המוחזקים בידי התעשייה האווירית לישראל בע"מ, הם חלק מעיזבון המנוח ועל כן, התובע זכאי להם.
-
התובע הוא בנו של המנוח ד.ק. ז"ל (להלן המנוח), שהלך אל בית עולמו ביום 01.04.2020.
-
הנתבעת 1 היא בת הזוג של המנוח בחייו- הגברת נ' (להלן-הנתבעת, או, נ'). הנתבעת 2 היא חברת התעשייה האווירית לישראל, המעסיקה של המנוח בחייו (להלן-תע"ש).
-
על פי צוואה מיום 05.03.2020 שהותיר אחריו המנוח (להלן-הצוואה), את כל רכושו ציווה לשלושת ילדיו, ביניהם התובע. לבת הזוג שלו בחייו- הגברת נ', ציווה המנוח את כספי הפנסיה שעמדו לזכותו.
-
אחיו של התובע הסתלקו מחלקם בעיזבון לטובתו, ועל כן הוא עותר לקבלת הכספים המוחזקים אצל תע"ש.
-
ביום 19.05.2020 הגישה נ' בקשה לקיים את צוואת המנוח, וביום 24.06.2020 ניתן צו לקיום הצוואה.
-
בידי תע"ש מוחזקים כספי מענק המגיעים למנוח בסך של כ-134,000 ₪ (להלן-המענק) בעניינם נדרש בית המשפט להכריע.
טענות הצדדים
התובע;
-
תע"ש מסרבת לשחרר את המענק המוחזק על ידה, וזאת עקב לחץ שהופעל עליה מצד נ', על כן, דורשת מהתובע צו שיפוטי לצורך העברת הכספים לידיו.
-
בנסיבות אלה, ביום 07.12.2020 עתר התובע לפסק דין הצהרתי בו יקבע כי הוא הזכאי לקבלת המענק המוחזק על ידי תע"ש, בהיותו יורשו של אביו המנוח על פי הצוואה.
הנתבעת 1 ;
-
אין יריבות בינה לבין התובע ואף אין עילה לתביעה שהוגשה כנגדה.
-
התביעה הכספית עוסקת בסכום אשר מוחזק על ידי מעסיקת המנוח הנתבעת מס' 2 אשר היה עתיד לקבל על פי זכויותיו הפנסיוניות בהתאם להסכם הקיבוצי שחל על המנוח כעובד תע"ש.
-
מדובר במענק שנוצר מהגדלת רכיב הפיצויים בגובה של 40% המחושב על פי מספר החודשים כמוגדר בהסכם הקיבוצי- קרי מהות הכספים והמיסוי שהיה עתיד לחול על כספים אלו, בכפוף לפטור מסתבר שהיה למנוח, היה כשל כספי פיצויים. כספים אלה לטענתה נועדו על פי ההסכם הקיבוצי לעובדים אשר מצויים במצב של קצבת נכות מלאה.
-
הנתבעת היא המוטבת של המנוח הן בקרן הפנסיה (מנורה-מבטחים) והן בקופת הפיצויים של המנוח (אלטשולר שחם). כספים אלה יכול היה המנוח להפקיד בקופת הפיצויים ברצף קצבה, לו היה בחיים משום שכספים אלה צבועים כפיצויים, גם אם הינם פיצויים מוגדלים.
-
לכן, הנתבעת זכאית למלוא הכספים אשר מוחזקים על ידי תע"ש. כספים אלה מוחרגים מכוח הצוואה על פי הוראות סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965.
-
גם אם היה ניתן לראות בכספים אלה כספים פנסיוניים אשר אינם מרכיב הפיצויים, הרי שלאור זהות הגורם המשלם "מבטחים החדשה" אשר הינה קרן פנסיה של המנוח ושילמה את הכספים מכוח תקנון קרן הפנסיה, הרי שגם בעניין זה הצוואה קבעה מפורשות בסעיף 6 כי הנתבעת היא המוטבת של המנוח גם לעניין קרן הפנסיה.
השתלשלות דיונית
-
על מנת להשלים את התמונה יש לציין כי לאחר הגשת תביעה זו על ידי התובע, הנתבעת הגישה כנגד התובע תביעה בתמ"ש XXXX-XX-XX להשבת כספים שהתקבלו אל חשבון הבנק של המנוח בסך של 64,628.37 ₪, מקרן הפנסיה בה היה מבוטח המנוח אשר בהתאם לצוואה והיותה המוטבת של המנוח, שייכים לה.
-
כבר בקדם המשפט הראשון שהתקיים ביום 23.05.21, הסכים התובע כי כספים אלה יועברו באופן מידי אל נ' בהתאם לצוואה, לפיכך, ניתן צו שיפוטי להעברת הכספים ובכך תם ההליך והתיק נסגר.
-
באותו מועד, מונה האקטואר מר אדי קומיסרנקו, כמומחה על ידי בית המשפט (להלן-המומחה), וביום 27.07.21 הוגשה על ידו חוות הדעת. ביום 04.10.21 אף הוגשו תשובות לשאלות ההבהרה שנשאל המומחה.
-
בדיון ביום 01.12.2021 הועלתה טענה לפסלות המומחה, באי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם בעניין זה, וביום 01.05.2021 נקבע כי הבקשה לפסילת מומחה נדחית.
-
ביום 23.08.2022 הסכימה נ' ועוד לפני כן, ביום 04.08.2022 הסכים התובע להצעת בית המשפט על פיה, אין צורך בשמיעת ראיות בתיק, אלא יינתן פסק דין בהתאם לחומר הראיות שקיים.
דיון
-
ראשית אבחן את רצון המצווה בהתאם לצוואתו. לשם כך אביא את המקור:
סעיף 3 לצוואה: "את כל רכושי מכל מין וסוג שהוא אשר יישאר לאחר מותי, זכויות, כספים מכל מין וסוג, הן בארץ והן בחו"ל, הן דניידי והן דלא ניידי, בכל מקום אשר יימצאו ואשר אני עשוי להיות בעליהם מרגע זה ועד לרגע לפני מותי, אני מצווה לשלושת ילדיי בחלקים שווים ביניהם:
ק.י.
ק.א.
ק.ד. "
סעיף 6 לצוואה: "אשר לבת הזוג שלי, ...., בכוונתי לדאוג שהיא תהיה המוטבת שלי בקרן הפנסיה ובקרן ההשתלמות. אני מצווה כי הכספים שהצטברו ויצטברו בקרן הפנסיה שלי יהיו לנ' וכן אני מצווה לה את כל המיטלטלין אשר קיימים ויהיו קיימים לעת פטירתי בדירת המגורים שלנו. "
-
בהתאם לנוסח הצוואה שקוימה, המנוח ביקש לעשות הפרדה ברורה בין אופי הכספים אותם ייעד לשלושת ילדיו, לבין אופי הכספים אותם ייעד ל-נ'.
-
בקדם המשפט שהתקיים ביום 23.05.2021 טען ב"כ התעשייה האווירית עו"ד איתמר אבן כי הסכום נשוא המחלוקת הוא מענק מיוחד שמשולם במקרים שעובד פורש פרישה רפואית. הכסף ניתן מאת תע"ש ואין מדובר בכספי פנסיה שנחסכו.
ראו: שורות 25-28 בעמוד 2.
-
בית המשפט לא הסתפק בקביעתו של עו"ד איתמר אבן, ולשם קבלת כלים לאפיון כספי המענק שהינם בתחום האקטואריה, כאמור, מונה המומחה. ביום 27.07.21 הוגשה על ידו חוות הדעת. ביום 04.10.21 אף הוגשו תשובות לשאלות ההבהרה שנשאל המומחה.
-
חוות הדעת מאבחנת באופן חד משמעי כי, כספי המענק המוחזקים אצל תע"ש הם כספי פרישה המשולמים לעובד על ידי המעסיק לאחר סיום עבודתו, על פי הסכם שקיים בין המעסיק לעובד או לארגון העובדים. המענק משולם על ידי המעביד, ואין מדובר בכספי פנסיה.
ראו עמודים 5 ו-6 לחוות הדעת.
-
על פי חוות הדעת, במקרה של פטירה, ישנם מעסיקים שמשלמים לשאירים או היורשים מענקי פרישה נוספים החורגים מפיצויי הפיטורים, לפי חוק.
-
המומחה הסביר כי , מכיוון שמענקי פרישה אלה, אינם בגובה שכר חודש אחד לכל שנת עבודה אצל המעסיק, הרי שההחרגה בסעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963 (להלן-חוק הפיצויים), אינה חלה על מענקים אלה, ולכן יש לראות אותם כחלק מהעיזבון של הנפטר.
-
יוצא איפוא, כי במקרה של פטירה, יכולים להתקיים שני רכיבי כספים להורשה; פיצויים לפי חוק פיצויי פיטורים, שאינם חלק מהעיזבון ולכן מיוחסים רק לשאירים. ומענקי מוות נוספים, הנחשבים לחלק מהעיזבון ולכן מיוחסים בהתאם לצוואה ליורשים באשר הם.
-
לאחר קבלת חוות הדעת ושאלות ההבהרה, הוסיפה נתבעת 1 וטענה כי ממילא, כל כספי הפיצויים מגיעים במקור מהמעסיק בין אם אלה כספים מכוח הפרשות לפי חוק, ובין אם מכוח הסכם קיבוצי, והסיבה היחידה שלא הגיעו לקופת הפיצויים של המנוח, היא מאחר וכספים אלה שולמו לאחר מות המנוח. על כן, מאחר והיא הזוכה והמוטבת בכל כספי הפיצויים, היא זו הזכאית לקבל כספים אלה.
-
אינני מקבלת טענה זו, ולו בשל העובדה כי לא קיימת חובה בחוק לשלם מענק פרישה. המענק ששולם למנוח, עקב יציאתו לפרישה רפואית, שולם על ידי תע"ש, מכספי החברה. אין מדובר בתשלומי חובה על פי חוק שנצברו בקופת פנסיה, עליהם חל חוק הפיצויים, ועל כן הם חלק מהעיזבון.
-
לאור כל האמור לעיל נקבע כי כספי המענק המצויים בידי הנתבעת 2 יועברו אל התובע.
-
משזו התוצאה אליה הגעתי, אני מחייבת את הנתבעת 1 בהוצאות התובע בסך של 15,000 ₪.
-
משתם ההליך, התיק ייסגר.
-
פסק הדין מותר לפרסום בהעדר פרטים מזהים.
ניתן היום, ט"ו שבט תשפ"ג, 06 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.
