פלוני נ׳ ל.מ. שירותי כח אדם (מרכז) בע״מ ואח׳

צדדי ג׳: 

1. מרב - מזון כל בע״מ

2. הראל חברה לביטוח בע״מ

צדדי ד׳: 

1. ל.מ. שירותי כח אדם (מרכז) בע״מ

2. AIG ישראל חברה לביטוח בע״מ

פסק דין  

לפני תביעה לתשלום פיצויים בשל נזקי גוף שנגרמו לתובע יליד 1982, בגין תאונת עבודה מתאריך 31.1.2018.

הצדדים הגיעו לידי הסכמה בנוגע למישור הנזק, והמחלוקות שנותרו להכרעה בגדר פסק דין זה הן, שאלת האחריות וחלוקתה בין הנתבעות ושאלות בעילה הביטוחית והחוזית בין נתבעת 1 והמבטחת שלה ובין נתבעת 2.

רקע וטענות הצדדים

1. נסיבות התרחשות התאונה תוארו בכתב התביעה כלהלן: "בתאריך 31.1.2018, בשעה 13:00, עת עבודת התובע כסדרן סחורה בסופרמרקט "אושר עד" במגדל העמק, וכשהרים סחורה על מלגזה חשמלית לפתע היא נכנסה לבור ועלתה על כף רגלו ומחצה אותה."

2. כתוצאה מהתאונה התובע נפגע בכף רגל ימין; מיד לאחר התאונה הוא פונה למרכז הרפואי העמק בעפולה, שם טופל ואובחנו אצלו שברים בכף רגל ימין מסרק 1 ו- 2. התובע טופל על ידי שחזור וקיבוע בסד גבס ושוחרר עם המלצות למנוחה והמשך מעקב רפואי.

3. התביעה הוגשה תחילה נגד ל.מ. שירותי כח אדם (מרכז בע"מ), אשר במועד הרלבנטי לתאונה הייתה המעסיקה של התובע (להלן: "נתבעת 1"); טען התובע כי התאונה אירעה בשל רשלנותה של נתבעת 1 בשל מעשים ומחדלים שתוארו בסעיף 9 לכתב התביעה. בין היתר, שביקשה ממנו לעבוד עם מלגזה חשמלית כשהרצפה במקום העבודה לא תקינה, ומשלא דאגה לסדר את רצפת מקום העבודה למרות ידיעתה על הסכנה הצפויה בה.

4. במישור החבות טענה נתבעת 1, כי יש לדחות את התביעה נגדה, בנסיבות שבהן כל שנעשה על ידיה הוא אספקת שירותי כח אדם לסופרמרקט, ואין כל קשר סיבתי בין הרשלנות הנטענת המיוחסת לה ובין נסיבות התאונה.

5. על ידי נתבעת 1 הוגשה הודעת צד ג' נגד מרב – מזון כל בע"מ, בטענה שהיא המעסיקה הישירה של התובע, או מי שסיפקה את המלגזה החשמלית לשימוש התובע, או מי שמתחזקת את מקרקעי הסופרמרקט, או מי שבחצירה נמצא המפגע; ונגד הראל חברה לביטוח בע"מ – אשר נטען שהייתה במועד הרלבנטי לתאונה המבטחת של מרב מזון, בפוליסת ביטוח בת תוקף, כן נטען שנתבעת 1/המודיעה נכללה כמבוטחת באותה פוליסה.

6. טענה נתבעת 1, כי מרב מזון, מהווה הגורם המקצועי העליון לניהול הסופרמרקט בו מבצע התובע את עבודתו, ומי שאמורה הייתה להדריך את התובע אשר לסוג הפעילות והסכנות הכרוכות בביצוע העבודה; פירט התובע שמרב מזון התרשלה בתפקידה במעשים ובמחדלים שתוארו בסעיף 7 להודעה לצדדי ג', בין היתר, שסיפקה לתובע מלגזה חשמלית מסוכנת ללא היתר או הדרכה מתאימה, לא הדריכה את התובע אשר לסכנות הטמונות בשימוש במלגזה, לא הסירה מפגעים במקרקעין עובר לפעילות המלגזה בשטח שבבעלותה וכדו'. עוד טענה נתבעת 1, שהראל חבה במישרין כלפיה כמבטחה הנוסף בפוליסת הצד השלישי 1, וכן כמבטחת מרב מזון, והכל בהתאם להוראות הפוליסה.

    

7. צדדי ג', מרב מזון והראל, בהגנתם עתרו לדחיית ההודעה נגדם, בין היתר הן טענו, כי לא היה מצדן כל מעשה רשלני או הפרת חובה חקוקה. על ידן הוגשה הודעה לצדדי ד' - נגד נתבעת 1 וחברת AIG ישראל לביטוח בע"מ – אשר נטען שהייתה במועד הרלבנטי לתאונה המבטחת של נתבעת 1 בביטוח חבות מעבידים או אחריות כלפיה (להלן: "AIG"). נטען בהודעה, כי בין מרב מזון ובין נתבעת 1 נחתם הסכם התקשרות בתאריך 5.5.09 (להלן: "הסכם ההתקשרות"), בגדרו התחייבה נתבעת 1 להיות האחראית היחידה והבלעדית לכל נזק שייגרם כתוצאה מביצוע העבודה גם לעובדיה, והיא מקבלת על עצמה כל האחריות בקשר לכל נזק או תביעה שתוגש נגד מרב מזון, וכן התחייבה לקיים ביטוחים שיכללו גם מרב מזון, לרבות חבות מעבידים. עוד נטען שבהתאם להסכם האמור פוליסת הביטוח שהוצאה על ידי AIG מהווה ביטוח ראשוני המכסה את חבותן של המודיעות, באופן מלא, כנגד כל חבות כלפי התובע.

8. בהגנתם כנגד ההודעה לצדדי ד', נתבעת 1 ו- AIG עתרו לדחיית ההודעה נגדן, בין היתר הן טענו, כי בהסכם הנטען וכנהוג בהסכמים מסוג זה, נתבעת 1 תהיה אחראית לפגיעה לגופו של אדם רק בשל מעשה או מחדל רשלני שלה עצמה, כך שבנסיבות העניין לא נפל כל רבב בהתנהלות נתבעת 1; נתבעת 1 לא התחייבה לבטח בדרך כלשהי את המודיעה ולא בגין אחריותה העצמאית.

    

9. בהחלטה בפרוטוקול הדיון מתאריך 1.11.21, מרב מזון והראל, צורפו כנתבעים נוספים בתיק, מרב מזון כנתבעת 2 (להלן: "נתבעת 2" או "מרב מזון"), והראל כנתבעת 3 (להלן: "הראל").

10. בתיק התקיימה ישיבת הוכחות בתאריך 14.3.22, במסגרתה העיד התובע, ומטעם הנתבעות לא היו עדים.

    המחלוקת

11. בתאריך 6.12.22, הצדדים הגישו הודעה על הסדר דיוני, שקיבל תוקף של החלטה, שעל פיו גובה הפיצוי בתיק דנן הועמד על סך 100,000 ₪ נטו לאחר הפחתת מל"ל/אשם תורם/שאלת החבות) ובתוספת החזר הוצאות שכ"ט עו"ד 17.5% ומע"מ, והחזר אגרה ועלות מומחים.

12. המחלוקת היחידה שנותרה היא שאלת האחריות והחלוקה בין הנתבעות, צדדי ג' וצדדי ד', ללא שיוגשו ראיות ויישמעו עדים נוספים. וכן תידון השאלה אם נתבעת 1 התחייבה לשפות את נתבעת 2 בכל תשלום שבו היא תחויב בגדר פסק דין זה, מכח הסכם ההתקשרות שנחתם ביניהן; וכן תידון שאלת הכיסוי הביטוחי – אם לנתבעת 2 קיים כיסוי ביטוחי בגדר הפוליסות של – AIG.

13. הנתבעות סיכמו את טיעוניהם בכתב.

    עיקר טענות הצדדים בסיכומיהם

    טענות נתבעת 1 ו- AIG

14. בסיכומים שהוגשו מטעם נתבעת 1 ו- AIG, נטען כי כל שנעשה על ידי נתבעת 1 הוא אספקת שירותי כח אדם לסופרמרקט ותו לא. התובע הושם לעבודתו על ידי נתבעת 1 והועסק בפועל על ידי מרב מזון. ואין לנתבעת 1 כל נגיעה לתחזוקת המקרקעין והמיטלטלין בחצרי מעסיקתו בפועל; כן נטען כי במישור דיני הנזיקין, ומכח סעיף 2 לפקודת הנזיקין, נתבעת 2 היא המעסיקה של התובע. עוד נטען, כי לא התרחשה התאונה בשל רשלנות נתבעת 1 בבחירת התובע כעובד במרב מזון או בבחירה לקויה של מרב מזון כמעבידה של התובע. כמו כן, נטען שהראל חבה במישרין כלפי נתבעת 1 כמבטחת הנוספת בפוליסת הצד השלישי וכמבטחת מרב מזון.

15. עוד הן עתרו לדחיית ההודעה שהוגשה על ידי מרב מזון והראל נגדן, מהטעם שלא נפל בהתנהלותן כל מעשה ומחדל רשלני, ומשכך, לא קמה חובה לשפות את מרב מזון, לא מכח דיני הנזיקין, או מכח דיני החוזים או דיני הביטוח, שכן הביטוח הנטען נוגע למעשה או מחדל רשלני של נתבעת 1 עצמה.

     

    טענות מרב מזון והראל

16. מרב מזון והראל טענו בסיכומיהן אשר לעילה הנזיקית – שבהתאם להסכם ההתקשרות בין נתבעת 1 ובין מרב מזון, והעדות שנשמעה בבית המשפט, לנתבעת 1 היה נציג/רכז בשטח אשר מטפל בכל ענייני העובדים, ומשכך לא ניתן לומר שלנתבעת 1 אין כל מעורבות בניהול העבודה וככל שישנה בעיה לתובע, לבצע את עבודתו, מצופה מנתבעת 1, כמעסיקה, וכמי שיש לה נציג במקום לדאוג לעובדיה. ומוצעת חלוקה נזיקית שווה בין נתבעת 1 ובין מרב מזון, 50%.

17. אשר לעילה החוזית - נטען שבהתאם לסעיף 4.5 להסכם ההתקשרות, התחייבה נתבעת 1 לפצות ולשפות את מרב מזון בגין כל תשלום שתחויב בו עקב העסקתו של עובד, לשיטתה הסעיף עושה חלוקה בין העיקרון הכללי של כל תשלום ללא קשר למקורו. ומשכך ולאור ההתחייבות החוזית הברורה, חלקן של מרב מזון והראל 50%, אמור לחול על נתבעת 1 ו- AIG.

18. אשר לעילה הביטוחית – נטען, שבאישור הביטוחים שהוצא על ידי AIG לטובת מרב מזון נרשם שהפוליסה של צד שלישי מורחבת לשפות את מרב מזון בגין מעשי או מחדלי נתבעת 1, כפוף לסעיף אחריות צולבת לפיו נערך הביטוח הנפרד עבור כל אחד מיחיד המבוטח, מדובר בביטוח נפרד ועצמאי וחבותה של מרב מזון תכוסה באופן מלא על ידי חברת AIG, אשר היא בלבד אמורה לשאת בסכום הפיצוי המוסכם, כך שדי באחוז חבות אחד מצד נתבעת 1 כדי שמכח אותו סעיף חבותה תכוסה באופן מלא על ידי AIG; פוליסת צד שלישי, כוללת את מזמיני העבודה כמבוטח בפוליסה, והיות ומרב מזון היא מזמינה של העבודה מאת נתבעת 1, אז היא מבוטחת בפוליסה האמורה.

    אשר לפוליסת ביטוח חבות מעבידים – נרשם כי הפוליסה מורחבת לכסות מרב מזון היה וייקבע כי היא "נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי מי מעובדי הקבלן", נתבעת 1 טוענת כי מרב מזון היא המעבידה של התובע וחבותה על רקע כך, ועל כן מכח פרק "חבות מעבידים" יש למרב מזון כיסוי ראשוני מכח אישור הביטוחים.

     

    דיון והכרעה

     

    המישור הנזיקי – אחריות הנתבעות לתאונה והחלוקה ביניהן

    אחריות נתבעת 2/ מרב מזון

19. בנסיבות תיק דנן התובע הוצב לעבוד בסופרמרקט על ידי נתבעת 1 – חברת כח אדם.

20. מעיון בנתונים שהונחו לפני מתבקשת המסקנה שמרב מזון התרשלה באותן נסיבות משלא דאגה להסיר את המכשולים המוצבים בפני התובע בעת ביצוע עבודתו, ומשלא דאגה לתנאי עבודה בטיחותיים.

21. הוכח לפני, שהתובע נפל בעקבות ה"בור" שהיה בשטח שבו עבד. באותן נסיבות התובע ניסה לחלץ את הגלגל של המלגזה שנפלה לתוך "בור" שהיה בחצריה של מרב מזון, וכתוצאה מכך המלגזה נפלה על רגלו. בעדותו אישר התובע שהמלגזה סופקה לו על ידי הסופרמרקט, והוא קיבל הנחיות ממנהל המשמרת, מטעם מרב מזון, לבצע אותה עבודה (ראו עמ' 15, ש' 1-24; עמ' 20, ש' 12-16).

22. מעיון בהסכם ההתקשרות, מתאריך 5.5.09, שנחתם בין מרב מזון (כצד א') ובין נתבעת 1 (כצד שני, הוגדרה "הקבלן"), הוסכם בסעיף 4, שבין מרב מזון ובין עובדי נתבעת 1 לא יהיו יחסי עובד מעביד. כלומר במישור דיני העבודה, לא התקיים יחסי עובד מעביד בין התובע ובין מרב מזון; מכח אותו הסכם כל התשלומים והחיובים הקשורים להעסקת התובע, הושתו על חברת כח אדם, דהיינו, נתבעת 1.

23. בע"א (מחוזי-חיפה) 2898/04 אריה שירותי כח אדם בע"מ נ' צמנטכל הנדסה ויזום הצפון בע"מ (29.11.05) (להלן: "עניין אריה"), בית המשפט פסק שאחריות מזמין עבודה אינה מותנית בקיומם של יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ומהעדרם לא נובעת בהכרח המסקנה שלא קיימת חובת זהירות בין צד למשנהו (ראו סעיף 18 לפסק הדין והאסמכתאות שם). כן צוין, שאחריותו של מזמין העבודה, בעל השליטה והמחזיק במקום העבודה, עוגנה בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט-1999, הקובעות בסעיף 2:

    "מחזיק במקום עבודה ימסור לעובד במקום העבודה מידע עדכני בדבר הסיכונים במקום, ובפרט בדבר הסיכונים הקיימים בתחנת העבודה שבה מועסק העובד, וכן ימסור לו הוראות עדכניות לשימוש, להפעלה ולתחזוקה בטוחים של ציוד, של חומר ושל תהליכי עבודה במקום"

     

24. בית המשפט המחוזי בעניין "אריה" הדגיש שעל מזמינות העבודה, המשמשות כמבצעות העבודה, מוטלת חובת זהירות להבטיח תנאי עבודה בטוחים, וכן לספק אמצעי בטיחות נאותים לכל העובדים באתר, בין אם הינם עובדים ישירים שלהן ובין אם הינם עובדי קבלני משנה.

     

25. נוסף על האמור לעיל, יש לחייב את מרב מזון בהיותה המעסיקה במישור דיני הנזיקין, ונתבעת 1 אינה חולקת על כך.

26. אומנם במישור דיני העבודה לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין התובע ובין נתבעת 2, אך יחד עם זאת במישור דיני הנזיקין, על נתבעת 2 גם מוטלת חובות זהירות של מעסיק כלפי עובדיו.

27. סעיף 2 לפקודת הנזיקין מגדיר "מעביד": "מי שיש לו ביחסיו עם אדם אחר שליטה גמורה על הדרך שבו אדם אחר מבצע עבודה בשבילו, ואילו הוא עצמו אין עליו מרות דומה לגבי אותה עבודה...".

28. נתבעת 1 וכאמור טוענת כי נתבעת 2 היא שהעסיקה בפועל את התובע ובעלת השליטה על המקום, ולשיטתה מה שנעשה על ידה הוא אך ורק אספקת שירותי כח אדם; בסיכומיה היא הוסיפה כי לפי דיני הנזיקין מרב מזון היא השולטת שליטה גמורה על עבודת התובע, המפעילה עליו מרות ומפקחת עליו, ומשכך היא המעסיקה בהתאם להגדרה שבסעיף 2 הנ"ל לפקודת הנזיקין.

29. על פי עדות התובע, אשר לא נסתרה, וכמתואר לעיל, נתבעת 2 היא אשר סיפקה לתובע את המלגזה ומי מטעמה הורה לו לבצע את העבודה. כלומר נתבעת 2 הייתה בעלת השליטה הגמורה על הדרך שבה התובע ביצע את העבודה בשבילה, ועל כך נתבעת 1 לא חולקת.

     

30. לסיכום – נתבעת 2 וכאמור, היא בעלת השליטה במקום, בעלת המרות והפיקוח, עליה מוטלת חובת זהירות להבטיח תנאי עבודה בטיחותיים, וכפועל יוצא מכך הייתה אמורה לדאוג שלא יהיה "בור" בחצריה אשר מסכן את העובדים בשטחה. ומכאן נובעת חבותה בנזיקין לפצות את התובע בגין נזקיו בשל אירוע התאונה.

     

    אחריות נתבעת 1/חברת כח אדם

31. הטלת אחריות על מזמין העבודה אין היא פוטרת את חברת כח אדם מאחריותה לדאוג שהחברה שבה מוצבים עובדיה, מקיימת סביבת עבודה בטוחה.

32. בעניין "אריה" בית המשפט, בדעת רוב, מפי כבוד השופט ר' סוקול, קבע שהטלת אחריות על מזמין העבודה אינה פוטרת חברת כח האדם מכל אחריות; חברת כח אדם חייבת לוודא שמזמין העבודה אצלו מוצב העובד, מקיים סביבת עבודה בטוחה. כך נקבע:

    "כאשר חברת כוח האדם מפנה את העובד למזמין, ברי שלמזמין ישנה שליטה אפקטיבית על העובד. הוא שנותן לעובד הוראות והנחיות כיצד לבצע את עבודתו, עליו מוטל לדאוג לאמצעי בטיחות, למנות מפקחים וכדומה.

    חובה זו של המזמין אינה פוטרת את חברת כוח האדם מכל אחריות. כך אין חולק שחברת כוח האדם חייבת לוודא שהמזמין אצלו מוצב העובד, מקיים סביבת עבודה בטוחה. חברת כוח אדם השולחת עובד חייבת לוודא כי אצל אותו מזמין ישנה הקפדה על נוהלי וכללי בטיחות נאותים. קבלן כוח אדם שאינו מוודא זאת, מפר את חובת הזהירות כלפי העובדים (...). כך גם ברי שחברת כוח אדם השולחת עובד שאינו מיומן ואינו מתאים לתפקיד אליו נשלח, מפרה בכך חובות זהירות הן כלפי העובד והן כלפי המזמין, ואולי אפילו את חובת הזהירות כלפי שאר עובדיו של המזמין. ניתן למצוא מצבים רבים נוספים בהם חברת כוח האדם תימצא אחראית בנזיקין כלפי עובדים שנשלחו למזמיני עבודה.

    מידת הפיקוח של חברת כוח האדם על תנאי העבודה של עובדיה המצויים בשליטתו של אחר משתנה בהתאם לנסיבות. חובתה של חברת כוח אדם השולחת עובד מקצועי בודד לשם ביצוע עבודה כלשהי, אינה זהה לחברת כוח אדם המספקת את כלל עובדי המזמין. כמובן שטיבו של המזמין, נוהלי הפיקוח הנהוגים אצלו וכדומה, משפיעים גם הם על השאלה אם הפרה חברת כוח האדם את חובת הזהירות כלפי העובד." (פסקה 18-19, ההדגשה שלי נ' ד' מ')

33. בנסיבות התיק לפני יש להטיל על נתבעת 1, אחריות בגין התרחשות האירוע, שכן וכאמור בעניין "אריה", הטלת אחריות על מרב מזון אינה פוטרת את נתבעת 1 מכל אחריות, מקום שהיה עליה לוודא שהתובע מוצב בתנאי עבודה בטיחותיים, בשים לב לכך שמטעמה נכח נציג במשרדי סופרמרקט.

34. לסיכום – אשר על כן, על נתבעת 1/חברת כח אדם מוטלת אחריות בגין אירוע התאונה, בנסיבות שבהן הייתה חייבת לוודא שעובדיה מועסקים במקום אשר מקיים תנאי עבודה בטיחותיים.

     

    חלוקת האחריות

35. על פי המקובץ לעיל הן נתבעת 1 והן נתבעת 2/מרב מזון, הפרו חובות הזהירות המוטלות עליהן כלפי התובע בנסיבות תיק דנן.

36. בהתייחס למבחן האשם המוסרי, חלקה של נתבעת 2 עולה על חלקה של נתבעת 1.

37. נתבעת 2 היא בעלת השליטה, הפיקוח והמרות על מקום העבודה של התובע ועל המילוי הראוי אחר כל הוראות הבטיחות, יותר מאשר השליטה והפיקוח של נתבעת 1, שמטעמה הייתה נוכחות מצומצמת. נתבעת 2 היא בעלת הסופרמרקט, על ידיה סופקה המלגזה, והוראות העבודה ניתנו על ידה ביום האירוע (ראו עדות התובע עמ' 15, ש' 2-15, התובע אישר שמלגזה סופקה על ידי הסופר וכי המנהל של הסופר הוא אשר ביקש ממנו ביום האירוע לבצע את העבודה).

38. מטעם נתבעת 1 נכח נציג במשרדי הסופרמרקט, אך אין לפני נתונים המלמדים מה היה תפקידו בפועל (ראו עדות התובע עמ' 19, ש' 9-13); ובהסכם ההתקשרות, נקבע שימונה רכז שטח מטעם נתבעת 1 ובלשון סעיף 12: "הקבלן ימנה רכז שטח מטעמו שיעבוד מול מנכ"ל צד א' או מי מטעמו. עלות העסקתו של רכז השטח תהיה כולה על חשבון הקבלן". אך יחד עם זאת, הנוכחות המצומצמת של נתבעת 1 במקום, אינה מהווה תשתית עובדתית מספקת לשם הטלת אחריות בשיעור של 50% כפי שנטען על ידי נתבעת 2 בסיכומיה. בנסיבות האירוע וכאמור נתבעת 2 היא בעלת השליטה והמרות, בעוד מטעם נתבעת 1 נכח נציג יחיד, שלא ברור מה היה תפקידו בפועל ומידת מעורבותו בביצוע העבודה וסביבתה.

39. מכאן, ועל פי הקריטריונים שנקבעו בהוראות סעיף 84(ב) לפקודת הנזיקין, ובבחינת האשם המוסרי של הנתבעות: נתבעת 1 תישא ב-20% מהאחריות ואילו נתבעת 2 תישא ב-80% מהאחריות לאירוע.

     

    המישור החוזי

40. מרב מזון מפנה לסעיף 4.5 להסכם ההתקשרות, ולשיטתה מכח אותו סעיף נתבעת 1 התחייבה לשפות אותה בגין כל תשלום שתחויב בו כלפי עובדי נתבעת 1, ללא קשר למקורו.

41. בסעיף האמור נרשם: "הקבלן (הכוונה לנתבעת 1, ההוספה שלי נ' ד' מ') מתחייב בזאת לפצות ו/או לשפות את צד א' (הכוונה למרב מזון, ההוספה שלי נ' ד' מ') בגין כל תשלום שצד א' תחויב לשלם למי מן העובדים והנובעים מן החיובים החלים על הקבלן על פי הסכם זה, ו/או עקב העסקתו של העובד עבור צד א' או בקשר לכך, לרבות ומבלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, תשלומים שצד א' תידרש לשלם לרשות כלשהי (כגון המוסד לביטוח לאומי ו/או מס הכנסה וכו') בגין יחסי עבודה כאמור לעיל."

42. ייאמר, כי הצדדים לא הביאו ראיות אשר לנסיבות שאפפו חתימת אותו הסכם, באופן שהיה יכול לסייע בידי בית המשפט, לקבוע מה הייתה כוונתם ביחס לאמור באותו סעיף והחיובים שהושתו על נתבעת 1.

43. עיון בלשון הסעיף אינו מלמד על כל התחייבות של נתבעת 1, לשפות את מרב מזון בגין נזקי גוף שנגרמו לעובד מטעם נתבעת 1, בגין מעשים ומחדלים של מרב מזון. מה גם, הסעיף האמור, נרשם תחת הכותרת "תנאי ההתקשרות", שבגדרה נקבע שלא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין הקבלן ועובדיו ובין מרב מזון; וכן מתחת לאותה כותרת הוגדרו החובות של נתבעת 1 כמעסיקה של העובדים שיוצבו מטעמה בשטחי מרב מזון, כאשר תשלום שכר עבודה, המיסים לרשויות, תשלום ולביטוח לאומי וכיוצא בכך, הושתו על נתבעת 1.

44. דהיינו, סעיף 4.5, וכמשתמע מהאמור בו והכותרת שהובאה לפניו, עולה כי הוא מתייחס לתשלומים הקשורים לתנאי ההעסקה, ברי כי במישור דיני העבודה, אשר תחויב בהם מרב מזון, ישולמו על ידי נתבעת 1.

45. מכאן שלא ניתן להסיק מאותו סעיף שנתבעת 1 התחייבה לשפות או לפצות מרב מזון בגין חלקה בנזקי התובע בתיק דנן שהתרחשו בגין אירוע תאונתי.

     

46. יש לציין, כי בסעיף 15 להסכם ההתקשרות, התחייבה נתבעת 1 לערוך ביטוחים בהתאם לאישור עריכת הביטוחים מתאריך 28.8.2017 (להלן: "אישור עריכת ביטוחם") שצורף להסכם, אשר כלל: ביטוח אחריות צד ג' וביטוח חבות מעבידים. סוגיה אשר תידון להלן.

     

     

     

    שאלת הכיסוי הביטוחי 

     

47. מרב מזון והראל, בהודעה שהוגשה מטעמם לצדדי ד', טענו שנערכו ביטוחים על ידי חברת AIG אשר מכסים את חבותן בגין נזקי התובע, וכי נקבע לגבי אותם ביטוחים כי הם ראשוניים וקודמים לכל ביטוח אחר (סעיף 3.1 לאישור עריכת הביטוחים).

48. פוליסת ביטוח צד שלישי של AIG: לתיק המוצגים שהוגש על ידי מרב מזון והראל צורפה, פוליסת ביטוח צד שלישי, מס' 530000337917, בשם המבוטח צוין "מזמיני עבודה".

49. לשיטת מרב מזון וכאמור פוליסה זו מכסה את אחריותה בגין האירוע, שכן היא נכללה בשם המבוטחים שכן היא הזמינה שירותי עבודה מנתבעת 1, ומכאן שהיא בגדר ההגדרה של המבוטח בפוליסה.

50. אציין, כי מעיון באישור עריכת הביטוחים, מתבקשת המסקנה, שהרחבת הכיסוי הביטוחי והענקתו למרב מזון, תהא רק במקרים שבהם אחריותה של מרב מזון נובעת בשל מעשה או מחדל של נתבעת 1, ולא בשל מעשה או מחדל של מרב מזון עצמה. נקבע באותו אישור ב- "בתנאים המיוחדים": "פוליסת הביטוח הורחבה לשפות את החברה (הכוונה למרב מזון, ההוספה שלי נ' ד' מ') או מנהליה ו/או עובדיה, בגין אחריות שעלולה להיות מוטלת על מי מהם למעשי ו/או מחדלי הקבלן (הכוונה לנתבעת 1, ההוספה שלי נ' ד' מ') וזאת בכפוף לסעיף אחריות צולבת לפיו נערך הביטוח בנפרד עבור כל אחד מיחיד המבוטח".

51. בנסיבות התיק שתוארו בע"א (מחוזי-חיפה) 52329-05-18 אסדי הודים ועופות בע"מ נ' מוסא חאג', (13.12.2018), נערך אישור ביטוחים, המרחיב את הביטוח באופן שיכלול את מזמין העבודה כמבוטח. בלשון אישור הביטוח, בדומה לענייננו, נקבע כי ההרחבה היא בשל מעשה או מחדל של הקבלן; בית המשפט המחוזי קבע כי הביטוח חל רק בגין רשלנותו הישירה של הקבלן עצמו ולא של מזמין העבודה, ובשל כך אין כיסוי ביטוחי בגין חלקו של מזמין העבודה.

52. אכן עיון בהלכה הפסוקה בכל הקשור לתניות השיפוי בין קבלן ומזמין עבודה (מכח הסכמים ביניהם, ואשר סויגו למעשה ומחדל ישיר של קבלן), קיימת מגמה לתת פרשנות מצומצמת לתניות שיפוי, כך שנקבע שאלו מכסות וחלות בנסיבות שבהן מדובר באחריות שילוחית של הקבלן המבצע, אך לא חלות על אחריותו הישירה של מזמין העבודה (ראו למשל: ע"א 119/90 סולל בונה נ' י. שרף עבודות צנרת בע"מ, פסקה 8 (3.1.1994); רע"א 3740/07 זוגלובק בע"מ נ' פארס נג'אר בע"מ (16.1.08)). (יוער, כי בענייננו וברוח ההלכה הפסוקה והנימוקים שפורטו לעיל, לא ניתן להסיק מסעיף 4.5, כי נתבעת 1 התחייבה לשפות את מרב מזון בגין מעשה ומחדל שנגרם על ידה באופן ישיר).

     

53. על כן, מתבקשת המסקנה שביטוח צד שלישי של חברת AIG אינו מכסה את אחריות מרב מזון, בנסיבות שבהן הכיסוי הורחב לכסות נזק שהתרחש בגין מעשים ומחדלים של נתבעת 1 באופן ישיר, ולא בגין מעשים ומחדלים של מרב מזון עצמה.

     

54. פוליסת ביטוח חבות מעבידים של AIG: אשר לפוליסה של חבות מעבידים, מס' 54000317617 – נטען על ידי מרב מזון והראל בסיכומיהן, כי נתבעת 1 טוענת שמרב מזון היא המעבידה של התובע וחבותה היא כמעביד (סעיף 10 לסיכומי נתבעת 1). לשיטת מרב מזון והראל, מכח פרק "חבות מעבידים" שבאישור הביטוחים ומשנטען כי מרב מזון נושאת בחבות "מעביד", אז יש לה כיסוי ראשוני.

55. ייאמר, כי פוליסת חבות מעבידים לא צורפה לתיק, לפניי הוצג אישור עריכת הביטוחים האמור, אשר נקבע בו: לעניין "הכיסוי הביטוח" בפוליסת חבות מעבידים: "ביטוח חבות מעבידים המבטח את אחריותו של הקבלן על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש]... כלפי העובדים המועסקים על ידו במתן השירותים בקשר עם ההסכם בגין פגיעה גופנית או מחלה מקצועית... שייגרמו למי מהם תוך כדי ועקב עבודתם להם במשך תקופת הביטוח בכל הקשור במתן השירותים בקשר עם ההסכם". ולגבי "התנאים המיוחדים" נקבע: "פוליסת הביטוח הורחבה לשפות את החברה ו/או מנהליה ו/או עובדיה, היה ונקבע לעניין קרות מקרה ביטוח, כי מי מהם נושא בחובות מעביד כלשהן כלפי מי מעובדי הקבלן". (ההדגשה שלי נ' ד' מ')

56. אוסיף עוד, כי לגבי פוליסת חבות מעבידים לא נכללה התניה, כפי שנקבע לגבי הפוליסה של צד שלישי – שהיא בגין "מעשה או מחדל של הקבלן". הטענה של נתבעת 1 בסיכומיה שהאחריות מוגבלת רק בגין מעשה ומחדל רשלני של הצד הרביעי עצמו, נרשם אך ורק בסעיף 1.1 לאישור עריכת הביטוחים ותחת הכותרת של ביטוח צד שלישי; אותה הגבלה וכאמור לא צוינה ביחס לביטוח חבות מעבידים.

57. החובות שהוטלו על מרב מזון מכח פסק דין זה הן בשל היותה המעביד במישור דיני הנזיקין, ובכך מוטלות עליה חובות מעסיק, לדאוג לתנאי עבודה נאותים וסביבת עבודה בטוחה. נתבעת 1 וכאמור בסיכומיה (סעיף 10 לסיכומים) היא אינה חולקת על כך; (בהקשר זה ראו: רע"א 12/06 צמנטכל הנדסה וייזום צפון בע"מ נ' אריה שירותי כ"א בע"מ, פסקה 16 (19.9.07)).

58. מכאן ומשנקבע שעל מרב מזון מוטלות "חובות מעביד", משתכלל התנאי של החלת הכיסוי הביטוחי מכח פוליסת חבות מעבידים.

59. בסיכומיה טענה נתבעת 1 כי אישור קיום ביטוחים ראשוני חל רק מקום בו הוכחה רשלנות המבוטח הראשי. יצוין, כי גם תנאי זה מתקיים בנסיבות שבהן נקבע שגם נתבעת 1 אחראית בגין אירוע התאונה.

60. יוער, כי כל פרשנות אחרת מרוקנת את הפוליסה מתוכן, שכן בהסכם ההתקשרות נקבע מפורשות כי לא מתקיימים יחסי עובד מעביד בין התובע ובין נתבעת 2, כלומר במישור דיני העבודה – מרב מזון אף פעם לא תיחשב כמעסיקה של התובע. והאמור בפוליסה מלמד, שלצורך דיני הנזיקין, באם מרב מזון תחויב בחובות מעסיק אזי, הפוליסה נועדה לכסות אותה בגין כך. אחרת, אין כלל תחולה לפוליסה.

61. בסעיף 3.1 (תחת הסעיף הכללי) לאישור עריכת הביטוחים נקבע: "הננו מאשרים בזאת כי הפוליסות הנ"ל כוללות תנאי מפורש לפיו הנן ראשוניות וקודמות לכל ביטוח הנערך על ידי החברה וכי אנו מוותרים על כל דרישה ו/או טענה ו/או תביעה בדבר שיתוף ביטוחי החברה, לקבות, כל טענה ו/או זכות המפורטים בסעיף 59 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, לרבות כל טענת "ביטוח כפל" כלפי החברה וכפי מבטחיה". (ההדגשה שלי נ' ד' מ')

62. מכאן ולאור כל האמור לעיל, משביטחה AIG גם את מרב מזון בביטוח חבות מעבידים, וביטוח זה הוא ראשוני, ומשנקבע שגם נתבעת 1 חבה בגין האירוע, AIG חבה בחלקה הנזיקי של מרב מזון.

     

63. פוליסת הביטוח של הראל: לגבי הטענה של נתבעת 1 בהודעה לצדדי ג' שהוגשה מטעמה, שהראל חבה במישרין כלפיה כמבטחת נוספת בפוליסת הצד השלישי וכמבטחת מרב מזון והכל בהתאם להוראות הפוליסה – דין הטענות בהקשר זה להידחות משנטענו באופן כללי וסתמי מבלי לנמק או לפרט מכח מה קיים לנתבעת 1 כיסוי ביטוחי בגדר אותה פוליסה.

     

64. לסיכום – לאור המקובץ לעיל מתבקשת המסקנה, שדין ההודעה לצדדים השלישיים, שהוגשה על ידי נתבעת 1 נגד מרב מזון והראל להידחות, וההודעה שהוגשה על ידי מרב מזון והראל נגד נתבעת 1 ו- AIG, להתקבל במובן זה ש- AIG תשלם למרב מזון והראל את חלקן בגין האירוע.

     

    סוף דבר

65. הנתבעות ישלמו לתובע, ביחד ולחוד, פיצוי בסכום של 100,000 ₪; וכן הוצאות משפט בגין האגרה ששולמה על ידי התובע ושכ"ט המומחים הרפואיים, בנוסף ישאו בשכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ כולל מע"מ כחוק.

66. החלוקה הפנימית תהא בהתאם לאמור בפסק הדין, כאשר נתבעת 1 תישא בשיעור של 20% ונתבעות 2-3 בשיעור של 80%.

    הסכומים ישולמו תוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

67. על AIG לשפות את הנתבעת 3/הראל בגין כל סכום שישולם על ידה לתובע בהתאם לפסק הדין.

68. בנסיבות העניין ולאור ההסדר הדיוני שאליו הגיעו הצדדים, אשר ייתר את הצורך בחקירת עדים ושמיעת ראיות מטעם הנתבעות/צדדי ג', איני עושה צו להוצאות לעניין הודעות לצדדים השלישיים (צדדי ג' וד') והנני פוטרת מתשלום יתרת אגרה בגין אותן הודעות.

     

    ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ג, 12 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.